תל שרע

תל שֶׁרַעערבית: תַל אַ-שַרִיעַה) הוא תל גדול בנגב הצפוני, בגדתו הצפונית של נחל גרר, מדרום-מזרח לנתיבות ליד העיר הבדואית רהט, צפונית לבאר שבע. התל מתנשא על גבעת כורכר לרום של 169 מטרים, וכולל בשטחו כ-20 דונם. תל שרע נחרץ על ידי מדרונות תלולים רבים, ובינו לבין תל הרור נובעים מעיינות רבים.

GazaWestNegev
Tel A-Sheria 5
תל שרע (תל א-שריעה). מבט מדרום מסוללת הרכבת
Tel A-Sheria excavation 1
החפירות הארכאולוגיות בצידו הצפון מזרחי של התל (חפירות דומות נערכו בצידו הדרום מערבי)
Tell-el-Sheria railway bridge in Palestine 1917
גשר הרכבת מעל נחל גרר בקרבת תל שרע - צילום מ-1917
The train bridge foundation near Tel A-Sheria 1
אחד מבסיסי עמודי הגשר. נמצא על גדתו הדרומית של נחל גרר

זיהוי האתר

זיהוי האתר היה נתון לוויכוח ביו הארכאולוגים. אולברייט הציע לזהות את האתר עם חרמה, חוקרים אחרים הציעו את גרר ואת גת-פלשתים. לעומתם בנימין מזר, יוחנן אהרוני וארכאולוגים נוספים העדיפו לזהות את תל שרע עם העיר המקראית צִקְלַג. זיהוי זה שנעשה על בסיס שיקולים היסטוריים וגאוגרפיים, נתמך לאחר מכן בממצא הארכאולוגי שנמצא בחפירות באתר, שכללו קרמיקה פלשתית.

חפירות ארכאולוגיות

באתר נערכו חפירות ארכאולוגיות על ידי החוג לארכאולוגיה של אוניברסיטת בן-גוריון בראשות א' אורן ובסיוע החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה. החפירות נערכו במשך שש עונות חפירה רצופות בין השנים 1979-1972[1]. באתר נחפרו 13 שכבות ארכאולוגיות ונמצא רצף התיישבותי מהתקופה הכלקוליתית ועד התקופה הביזנטית. הממצאים באתר כוללים מבנים רבים, כגון אסמים מהתקופה הפרסית, ארמון (משערים שהארמון הוא מתקופתו של אסא מלך יהודה), ומבנה גדול מהתקופה הרומית. על פסגת התל קיים כיום בית קברות מוסלמי.

התל בתקופת מלחמת העולם הראשונה

בתקופת מלחמת העולם הראשונה נבנו בסביבת התל מחנות של הצבא העות'מאני כחלק מהערכותם לבלימת הכוחות הבריטים. מסילת הרכבת מנחל שורק לקוסיימה עברה למרגלות התל ולשם כך נחפר חפיר ממערב לתל ובהמשכו נבנה גשר בן 7 קשתות מעל נחל גרר. מדרום לגדת הנחל, בנו הטורקים תחנת רכבת ששירתה את הכוחות. במהלך נסיגתם פוצצו הטורקים חלק מהגשר אך הוא שוקם על ידי הבריטים והמשיך לשרת אותם. בהמשך הוסט קו הרכבת לבאר שבע מזרחה והאתר נזנח.

נכון ל-2016 הגישה לערוץ הנחל חסומה על ידי צמחייה עבותה ולא ניתן לחפש את שרידי הגשר. ניתן עדיין לראות את הסוללה משני צידי הנחל וכן את החפיר. על הגדה הדרומית של הנחל ממצאים הקשורים לגשר ולתחנת הרכבת.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שלמה גבעון, חוקרים עלו על תל א-שריעה, מעריב, 21 ביולי 1974
דוד

דָּוִד, דָּוִד בֶּן יִשַׁי או דָּוִד הַמֶּלֶךְ (1040 לפני הספירה (ב' תר"ס) – 970 לפני הספירה (ב' תש"ל), לערך) הוא דמות מקראית, שהיה, לפי המתואר בתנ"ך, מלכהּ של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך ואיש בושת), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך כ-420 שנה עד חורבן הבית הראשון. התיאורים התנ"כיים השונים, מייחסים לדוד כיבוש חבלי ארץ נרחבים בצפון ארץ ישראל ובמערבה. התנ"ך אומר כי נמנע מדוד לבנות את בית המקדש הראשון כי היה מעורב במלחמות שהיו כרוכות בשפיכות דמים רבה.דמותו ופועלו של דוד תפסה מקום חשוב במסורת היהודית ובפולקלור, והוא נחשב לדמות מופת ולאחד מגדולי האומה. בקבלה נמנה דוד עם אחד מ"ארבעת רגלי המרכבה לשכינה", שעליהם מתבססת השראת השכינה בעולם לאורך ההיסטוריה (השלושה הנוספים הם אבות האומה אברהם יצחק ויעקב). דוד המלך מכונה במקרא "נְעִים זְמִרוֹת יִשְׂרָאֵל" (שמואל ב', כ"ג, א'), המסורת היהודית רואה בו את מחבר ספר תהילים. על פי המסורת המשיח יהיה אדם מזרע דוד. מסורת זו אומצה גם בברית החדשה, בה נאמר כי ישו הנוצרי היה נצר לבית דוד.התיאור התנ"כי של חיי דוד משקף מסורות רבות, ולאורך השנים חוקרי מקרא, ארכאולוגים והיסטוריונים, היו חלוקים בדעתם ביחס לדוד ולתיאור מלכותו; אסכולות מסוימות מקבלות את הסיפור התנ"כי כנכון בעיקרו, גם אם מוגזם לעיתים, ואחרות דוחות אותו לחלוטין ורואות בו סיפור שנארג מאות שנים מאוחר יותר. טיעון זה הסתמך בין השאר על הטענה כי אין ממצאים ארכאולוגיים או כתובים המתייחסים לבית המלוכה המפואר שהיה אז, לכאורה, בארץ ישראל. גילוי מצבה ארמית בשנת 1993, בה יש אזכור מפורש ל"בית דוד" שם קץ, בעיני רוב החוקרים, למחלוקת על קיומו ההיסטורי של בית דוד, אך הותיר בעינו את הוויכוח האם מפעלי הכיבוש של דוד ומפעלי הבנייה של שלמה אחריו אכן בוצעו על־ידם, שכן תיארוך מפעלי הבנייה העיקריים בארץ ישראל בראשית האלף הראשון לפנה"ס עדיין שנוי במחלוקת. יש המקדימים אותו לימי שלמה ויש המאחרים אותו לימי עמרי.

חורמה

חורמה, עיר עתיקה המוזכרת בכיבושי יהושע. היא מוזכרת פעמים מספר בתנ"ך בעיקר באזור ערי הנגב. יש הממקמים אותה בין באר שבע לעזה, יש הממקמים בין באר שבע לערד ויש הממקמים אותה בעבר הירדן המזרחי מעל הערבה. יש חוקרים הטוענים ששני המיקומים בתחומי הנגב נכונים ומדובר בשתי ערים שנקראו בשם חורמה.

שמה הקודם (כנעני) הוא צפת וניתן לזהותה עם חורבות העיר סרתה הנמצאות על ההר העולה אל הר שעיר, מתחת לעיר טפילה (תופל המקראית). החורבות נמצאות ליד מעיין "עין אל גרבנה" והיא צופה על הערבה. מעליה ממוקמות הערים הראשיות של ממלכת אדום: תופל, סלע ובצרה. לידה עוברת דרך המטפסת אל אדום שייתכן שהיא מעלה עקרבים המקראית. במעלה זה נמלטו כנראה בני ישראל בבורחם מן הכנעני והאמורי והתבצרו בין ההרים שבשיפולי ממלכת אדום. החוקרים הטוענים שהיו שתי ערים בשם חורמה ממקמים את העיר חורמה ששמה הכנעני צפת בצפון מערב הנגב ליד היישוב המקראי תדהר.

הארכאולוג יוחנן אהרוני, בהתבססו על פסוקים מהמקרא, הציע לזהות את חורמה באתר תל משוש.

מסילת הרכבת מנחל שורק לקוסיימה

מסילת הרכבת מנחל שורק לקוסיימה (קרויה גם "המסילה הדרומית" ו"השלוחה המצרית") היא מסילת רכבת צבאית שנבנתה על ידי העות'מאנים, בתקופת מלחמת העולם הראשונה, לכוון סיני, על מנת לתמוך, לוגיסטית, במתקפה לכיבוש תעלת סואץ מידי הבריטים. המסילה הייתה הארכה של המסילה המזרחית והתפצלה ממסילת הרכבת לירושלים ליד תחנת הרכבת נחל שורק והמשיכה דרומה. התוכנית המקורית של הטורקים הייתה לסלול את הקו עד תעלת סואץ אולם כשלונם לכבוש את התעלה ונסיגתם מסיני הביאה לכך שהתחנה האחרונה הייתה בעיירה המצרית קוסיימה. כשהטורקים נסוגו מסיני והנגב, הורה מפקד הגזרה לפרק את הפסים לצורך סלילת קוים אחרים. על אף השנים הרבות שחלפו מסיום מלחמת העולם הראשונה ניתן עדיין לראות חלקים רבים של המסילה ובהם סוללות, מבתרים וגשרים. הסוללה והגשרים הוכרזו כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.

משמר הנגב

מִשְׁמַר הַנֶּגֶב הוא קיבוץ בנגב הצפוני, שהוקם כחלק ממבצע י"א הנקודות במוצאי יום כיפור תש"ז, 6 באוקטובר 1946.

נחל גרר

נַחַל גְּרָר (בערבית: ואדי א-שריעה) הוא יובלו הגדול ביותר של נחל הבשור הנמצא בשטח גרר, חלקו התיכון כלול בשמורת נחל גרר התיכון, וחלקו התחתון כלול בשמורת נחלי בוהו וגרר. חלקו העליון הוא אכזב, וכך גם חלקו התחתון. תחילתו של הנחל ליד קיבוץ להב, וזרימתו ממשיכה מערבה, עד שהוא מתחבר שוב לנחל הבשור, ליד קיבוץ רעים.

בחלקו התיכון של נחל גרר, בין תל שרע לתל הרור, מצויים 70 מעיינות (זוהי בעצם רצועת מעיינות בשטח הכולל 7.5 קילומטרים), שמליחותם וכמות ספיקתם משתנה בין עונות שונות.

קרב תל א-שריעה ותל הוריירה (1917)

קרב תל א-שריעה ותל הוריירה הוא קרב, שהתחולל על תל א-שריעה ותל הוריירה, מה-6 בנובמבר עד ה-7 בנובמבר 1917 בין כוחות בריטים של חיל המשלוח המצרי לבין כוחות של הצבא העות'מאני במסגרת המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה. קרב זה היה חלק מרכזי במערכה הבריטית לפריצת קו ההגנה הטורקי בצפון הנגב. הוא ארך יומיים והסתיים בניצחון הצבא הבריטי, ובנסיגת הכוחות העות'מאנים, דבר שאיפשר לבריטים להמשיך בתנועתם צפונה.

תחנות רכבת בישראל

בשטחי מדינת ישראל פזורות עשרות רבות של תחנות רכבת אשר נבנו בתקופות שונות ומשמשות למטרות שונות. הידועות שבהן הן תחנות רכבת הנוסעים המודרניות, אך קיימים גם מסופי מטען, תחנות רכבות תפעוליות, ותחנות רכבת היסטוריות שהשימוש בהן פסק.

התחנות מבטאות את צורכי התחבורה של הארץ בעבר, בהווה ובעתיד, מהרכבת של סוף המאה ה-19, דרך מסילות הברזל העות'מאניות והבריטיות של מלחמת העולם הראשונה, הרכבת המנדטורית ולבסוף רכבת ישראל לתקופותיה, מתחילתה כדור הבא של הרכבת המנדטורית, דרך הדעיכה בשנות ה-70, ועד הצמיחה מחדש מסוף שנות התשעים, שניתן לראות את ביטויה במספר הגבוה של תחנות חדשות אשר נבנו מאז.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.