תל קדש

תל קֶדֶשׁ (תל קדס) הוא גן לאומי בהרי נפתלי שבגליל העליון המזרחי, כארבעה ק"מ מערבית לצומת ישע. הגן מכיל שני אתרים: תל-קדש שמדרום-מערב לכביש הצפון, והמקדש הרומאי שמצפון-מזרח לכביש. התל הוא הגדול בתילי הגליל העליון. למרגלות התל נובע עין קדש.

Etzba hagalil
Kedesh
המקדש הרומאי בתל קדש
Kedesh Temple
שער המקדש הרומאי בתל קדש
TelKadesh
גומחה להזרמת דם הקורבן ובה דמות עטויה טוגה
TelKadesh2
סרקופגים בתל קדש
Kedesh General View
המקדש הרומי בתל קדש, מראה משביל ההליכה הסובב את התל.

קדש (עיר מקראית)

לפי התנ"ך, קדש הייתה עיר בצפון שבט נפתלי, ומזוהה בתל-קדיס שבשטח הגן הלאומי תל-קדש. קדש מתוארת כמבצר של שבט נפתלי, וכעיר מקלט ועיר המוקדשת ללויים. העיר מכונה "קדש בגליל בהר נפתלי" כדי להבחין בינה לבין קדש נפתלי, המזוהה עם ח'ירבת-קדיש ממזרח לפוריה, בבקעת יבנאל. כמו כן, יש להבחין בינה לבין קדש שליד צומת מגידו, עיר בתחום שבט יששכר.

בספר יהושע מתוארת הקדשת העיר כעיר מקלט לרוצחים, יחד עם שכם וחברון: "וַיַּקְדִּשׁוּ אֶת קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל בְּהַר נַפְתָּלִי וְאֶת שְׁכֶם בְּהַר אֶפְרָיִם וְאֶת קִרְיַת אַרְבַּע הִיא חֶבְרוֹן בְּהַר יְהוּדָה" (ספר יהושע, פרק כ', פסוק ז'). בהמשך היא ניתנת ללויים: "וּמִמַּטֵּה נַפְתָּלִי אֶת-עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ, אֶת-קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת-חַמֹּת דֹּאר וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ, וְאֶת-קַרְתָּן, וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ: עָרִים, שָׁלֹשׁ." (ספר יהושע, פרק כ"א, פסוק ל"ב).

את העיר כבש תגלת פלאסר השלישי בשנת 733 לפנה"ס: "בִּימֵי פֶּקַח מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בָּא תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיִּקַּח אֶת עִיּוֹן וְאֶת אָבֵל בֵּית מַעֲכָה וְאֶת יָנוֹחַ וְאֶת קֶדֶשׁ וְאֶת חָצוֹר וְאֶת הַגִּלְעָד וְאֶת הַגָּלִילָה כֹּל אֶרֶץ נַפְתָּלִי וַיַּגְלֵם אַשּׁוּרָה" (מלכים ב טו כט).

קדש נזכרת בפפירוסים של זנון. בספר חשמונאים א' בקרב בין יונתן החשמונאי ודמטריוס הראשון. על פי יוסף בן מתתיהו, טיטוס קבע בה את מחנהו לקראת צאתו לקרב ביוחנן מגוש חלב.

ארכאולוגיה

חפירת בדיקה נערכה בשנת 1953 על ידי יוחנן אהרוני, ובה בלטו שכבות רבות מתקופת הברונזה הקדומה. בשנים 1997 - 2010 התנהלו באתר חפירות ארכאולוגיות על ידי חוקרים מאוניברסיטת מישיגן. נחשף מבנה מנהלי פרסי ומעליו מבנה הלניסטי בגודל 56X40 מטר. זה ננטש באמצע המאה השנייה לפני הספירה (תקופת מרד החשמונאים) אך שב לפעילות. ב-2010 נמצא מטבע תלמיי ייחודי שמוקדש לארסינואי השנייה.

המקדש הרומאי בצד הצפון-מזרחי של הכביש הוא מן המפוארים ביותר ששרדו בשטח ארץ ישראל. מדובר במקדש מונומנטלי לאל בעל שמין, וזאת על סמך מספר כתובות יווניות שנמצאו באתר. בעל שמין היה אחד האלים הראשיים של תושבי המרחב הסורי-פיניקי בתקופה הרומאית.

נראה שהכניסה למקדש זה, נשמרה לכוהני המקדש בלבד. לכן, בצידי הפתחים נחצבו גומחות בהן ניתן היה להזרים דם קורבנות לתוך נסכים בתוך המקדש. אחד הפתחים מעוטר בדמות עטויה טוגה.

בשנים 7–1976 נערכו סקרים מקיפים באזור על ידי אשר עובדיה, משה פישר וישראל רול. בשנים 1981, 1983, 1984 נערכו על ידם חפירות מלאות באתר. על פי החופרים נבנה המקדש בסביבות שנת 117 לספירה, ונראה שחרב ברעידת אדמה בשנת 363 לספירה.

ברחבי האתר ובעיקר ליד המעיין פזורים סרקופגים גדולים. תושבי האזור השתמשו בהם כשוקת לצאן. ניתן לראות בשטח סרקופגים בודדים וזוגיים כולל מכסי האבן הגדולים.

בקרבת האתר תעלות קשר מתקופת מלחמת העצמאות, וחורשה של עצי אלה אטלנטית.

בחלקו הצפוני של תל קדש, לצד כביש 899, נמצא מאוזוליאום עתיק בחורבנו. במאה ה-19 בזמן סקר ארץ-ישראל המערבית, שנערך על ידי הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל, שורטט המבנה בשלמותו, מאז האבנים כנראה נלקחו לבניית בתי הכפר הערבי הסמוך - כדיש.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

אנדרטת חטיבת הנגב

אנדרטת חטיבת הנגב היא אנדרטה המנציחה את פועלה של חטיבת הנגב של הפלמ"ח במלחמת העצמאות. האנדרטה ממוקמת בראש גבעת גיר במזרחה של באר שבע.

אשר (דמות מקראית)

אָשֵׁר, דמות מקראית, בנו השמיני של יעקב מאשתו זלפה שפחת לאה, וצאצאיו היו שבט אשר. חי 123 שנה. כשיצאו עם ישראל ממצרים העלו את עצמותיו וכאשר סיימו להתנחל בארץ בשנת ב'תצ"ה (1265 לפני הספירה) קברוהו בקדש נפתלי. בניו של אשר היו "יִמְנָה וְיִשְׁוָה וְיִשְׁוִי וּבְרִיעָה--וְשֶׂרַח אֲחֹתָם" (בראשית מ"ו, י"ז).

לפי ספר היובלים נולד ב-ב' בשבט.

בית הכנסת בכפר נחום

בית הכנסת בכפר נחום הוא בית כנסת עתיק ששוכן בכפר נחום, יישוב קדום בחופה הצפוני של הכנרת, לא הרחק מכורזים, בבקעת עין שבע. כיום מתחם בית הכנסת הוא גן לאומי. בסמוך לרובעי המגורים הבנויים מאבני בזלת שחורות, מתנשא מבנה בית הכנסת שנבנה ברובו משיש ואבני גיר לבנות.

בקעת קדש

בקעת קֶדֶשׁ היא בקעה קטנה בגליל העליון המזרחי, בסמוך לגבול לבנון, ברום של כ-400 מטרים מעל פני הים. רוב שטחה של הבקעה מעובד.

הבקעה תחומה במערב בהר מלכיה, בדרום בהר זמר ובהר צבי, במזרח בגבעה עליה ממוקם מושב רמות נפתלי ובצפון בגבעה עליה ממוקם קיבוץ יפתח, וחוצה אותה כביש הצפון.

בקצה המזרחי של הבקעה, מעל עמק החולה, נמצאת מצודת כ"ח, ובקצה המערבי של הבקעה, למרגלות מלכיה, נמצא תל קדש (המחולק לתל המקראי ולחורבה הרומית).

הבקעה קרויה על שם העיר הקדומה קֶדֶשׁ, ויוסף בן מתתיהו מתאר כי בימי המרד הגדול, טיטוס חנה את גייסותיו במקום לקראת כיבוש גוש חלב הסמוכה.

גנים לאומיים בישראל

בישראל, גן לאומי הוא אתר היסטורי או אתר נוף מוכרז, הנמצא בפיקוח רשות הטבע והגנים, הממונה על גנים, שמורות וערכי טבע בישראל. עד סוף 2009 הוכרזו בישראל 66 גנים לאומיים, כאשר בסך הכל התבצעו 74 הכרזות ומתוכן שמונה הכרזות שהיו הרחבות לגנים קיימים. בשנת 2011 רשות הטבע והגנים פיקחה על פעילותם של 81 גנים לאומיים .

הגן הלאומי והאוניברסיטאי ע"ש טבצ'ניק

הגן הלאומי והאוניברסיטאי ע"ש מוריס ופרידה טבצ'ניק (נקרא גם בקיצור: גן טבצ'ניק) הוא גן לאומי המצוי במורדותיו הדרומיים של הר הצופים ומשתייך אל האוניברסיטה העברית בירושלים הנמצאת בצמוד אליו. בגן מצויים שני בתי קברות זעירים וכמה מצפורים הצופים אל הר הזיתים ואל עמק צורים הנמצא במורדותיו.

הרי יהודה

הרי יהודה (בערבית: جبال الخليل‎, תעתיק: ג'בל אלח'ליל), הוא האזור ההררי המשתרע מהר בעל חצור ועד לבקעת באר שבע בדרום, בין השפלה ממערב ומדבר יהודה במזרח. הרי יהודה מהווים חלק משדרת ההרים המערבית של ארץ ישראל והיוו את לב ממלכת יהודה.

ההרים בנויים בעיקר מסלעי גיר ודולומיט. וחלק גדול מהם הוא מדבר - מדבר יהודה.

נהוג לחלק את הרי יהודה לשלושה חלקים: בצפון - הרי בית אל ששיאם, הר בעל חצור, מתנשא לגובה 1,016 מטר מעל פני הים; במרכז - הרי ירושלים, האזור הנמוך בהרי יהודה שגובהו כ-918 מטרים בשיאו; ובדרום -הר חברון, ששיאו, (חלחול) מגיע לגובה 1,026 מטרים מעל פני הים.

יישובים מרכזיים בהרי יהודה: ירושלים, ביתר עילית, חברון, בית לחם, רמאללה ומעלה אדומים.

ביולי 1965 הוכרז גן לאומי "הרי יהודה" בשטח של כ-26,000 דונם המרוכזים בהרי ירושלים. שטחו של הגן אינו רציף והוא נחלק לשטחים קטנים בהר הרוח, הר ההגנה ונחל רפאים ולשטח גדול בצורת פרסה המקיף את היישובים בית מאיר ושורש ממערב.

חורשת טל

חורשת טל או בערבית שג'רת אל-עשרה (חורשת העשרה) הוא אתר נופש ובילוי בצפון עמק החולה, ברובו גן לאומי ובחלקו שמורת טבע. חורשת טל נמצאת על כביש 99, מזרחית לקריית שמונה.

כפר נחום

כפר נחום היה יישוב בחופה הצפוני של הכנרת, לא הרחק מכורזים, בבקעת עין שבע. יישוב כנעני ערבי בתקופה הביזנטית בארץ ישראל[דרוש מקור]. משמש כגן לאומי המשתרע על-פני שטח של 1,728 דונם.

על פי המסופר בברית החדשה, ישו קבע בכפר נחום את מרכז פעילותו במשך תקופה ארוכה, ואחדים משנים-עשר השליחים (פטרוס הקדוש ואחיו אנדראס הקדוש, וכן יעקב בן זבדי ואחיו יוחנן) התגוררו במקום.

היינריך קוהל וקרל ואצינגר ערכו חפירה ארכאולוגית ראשונה במקום בשנת 1905, במסגרת סקר מקיף שלהם על בתי כנסת עתיקים בגליל. הם חשפו כמעט את כל האתר, אך משביקשו לחזור ולהשלים את חפירתם שנתיים לאחר מכן, סירבו האבות הפרנציסקנים לאפשר להם את הדבר, בטענה שיעשו זאת בעצמם. הפרנציסקנים היו אלה אשר שחזרו את בניין בית הכנסת.

מעיין חרוד

מעיין חרוד (בערבית: عين جالوت, עין ג'אלות. מילולית: "מעיין גוליית") הוא אתר במערב עמק חרוד, למרגלות הר גלבוע, דרומית לכביש 71, ליד המושב גדעונה, בצד כביש 675, בין צומת יזרעאל לצומת נבות. מעין חרוד הוא מעין המים המתוקים היחיד באזור.

המעין נובע מתוך מערה במורד הר הגלבוע, 37 מטר מתחת לפני הים. מהמערה הוא זורם לתוך ברכה, אשר בסיסה הוא עתיק יומין. מהגן הלאומי מי המעין עוברים לשימוש חקלאי העמק. המערה ממנה נובע המעין מכונה "מערת גדעון" על שם גדעון השופט. זאב וילנאי כתב בספרו משנת 1941 כי המעיין מפיק 16 אלף מטר מעוקב מים ב-24 שעות והיא יוצרת סביבה ביצה גדולה. בעשור הראשון להקמת המדינה הייתה שפיעת המעין 4.7 מיליון קוב לשנה בממוצע. לאחר מכן, בעקבות הקידוחים ירדה השפיעה בצורה חדה.

מערות סמך

מערות סמך הוא גן לאומי באזור דרום השפלה, הממוקם כשני קילומטרים מזרחית לנועם ושלושה קילומטרים מערבית ללכיש, בסמוך לכביש 6. בגן שלוחה קירטונית עם מערות פעמון וחורבת סמך שהיה מאוכלס מהתקופה הרומית עד סיום התקופה העות'מאנית בארץ ישראל. כמו כן, נמצא בו קבר שייח, עבדאללה. הגן בשטח 723.35 דונם הוכרז ב-16 ביולי 2003.

נחל מהר"ל

נַחַל מַהֲרַ"ל הוא נחל הזורם במורדות הר הכרמל, ממערב לדאלית אל-כרמל וממזרח לכרם מהר"ל. באגן הניקוז של הנחל הוכרזו מספר שמורות טבע וגנים לאומיים.

לאורך הנחל צומחים עצי אלון וחרוב גדולים.

בגן חורש טבעי הכולל מיני אלונים וצמחים מוגנים מזנים שונים וכן בעלי חיים רבים, שרידים ארכאולוגיים ותופעות גאולוגיות.

ב 21 במרץ 2001 הוכרזה "שמורת טבע טוף כרם מהר"ל". גודל השמורה הוא 220 דונם. השמורה נמצאת ממערב לכרם מהר"ל. ב-30 בספטמבר 2002 הוכרזה "שמורת טבע הר כרמל - נחל חרובים ונחל מהר"ל" שהיא חלק מפארק הכרמל. גודל השמורה הוא 8,311 דונם והיא נמצאת ממזרח לכרם מהר"ל וממערב לכביש 672 בקטע שבין דלית אל כרמל וחבורו לכביש 70. הכרזות נוספות של שמורת נחל מהר"ל היו ב-5 ביולי 2007, על שטח של 2,219 דונם. ב-8 בפברואר 2009 הוכרז על שטח שמורת טבע של 4,195 דונם, וגן לאומי על שטח של 54 דונם. השמורה והגן נמצאים ממערב לכביש דליית אל כרמל, והיא גובלת בפארק הכרמל ליד אזור הר סומק וחורבת סומק. השמורה היא חלק מהשמורה הביוספרית בכרמל.

נחל רובין

נחל רובין הוא גן לאומי הנמצא על נחל שורק, השם נחל רובין הוא תרגום מערבית של "ואדי רובין", זה היה שמו של חלקו המערבי של נחל שורק בערבית.

כקילומטר מן החורשה, במעלה הנחל, יש שרידים של מסגד גדול, שריד של הכפר הערבי נבי רובין שהיה במקום עד למלחמת העצמאות סמוך למסגד נמצא קבר "נבי רובין" (ראובן בן יעקב).

מסלולי הטיול בגן הם מעגליים, ונקודת המוצא והסיום שלהם היא חורשת הצנחנים ליד גשר נחל שורק, סמוך לכביש המוביל אל קיבוץ פלמחים. המסלולים מסומנים בעמודי בטון לבנים, שעליהם שלטי הסבר והדרכה. המבקרים מתבקשים ללכת בהתאם להוראות שעל עמודי הסימון, כדי למנוע פגיעה בכל המצוי בגן - החי, הצומח והדומם.

הגישה אל הגן הלאומי נבי רובין היא מכביש 4311, מצומת פלמחים מערבית לראשון לציון.

נפתלי

נַפְתָּלִי הוא בנו השישי של יַעֲקֹב, והוא נולד לבִּלְהָה, שפחתה של רָחֵל. צאצאיו של נפתלי הפכו לשבט נפתלי. כשיצאו עם ישראל ממצרים העלו את עצמותיו וכאשר סיימו להתנחל בארץ בשנת ב'תצ"ה (1265 לפני הספירה) קברוהו בקדש נפתלי.

עין עבדת

עין עבדת הוא מעיין בהר הנגב, הנובע בנחל צין.

פארק השרון

פארק השרון הוא גן לאומי לצד כביש 4 והכניסה אליו היא דרך תחנת רכבת חדרה-מערב. זהו שטח רחב-ידיים, מיוער בעצי חרוב ואלון התבור, המהווה שריד ליער אלונים גדול- יער השרון שכיסה פעם את האזור שהשתרע מצפונה של ישראל, סמוך לחרמון, ועד נחל איילון בדרום.

קדש (יששכר)

קֶדֶשׁ שבנחלת שבט יששכר מזוהה עם תל אבו קודֵיס, כשלושה ק"מ מדרום-מזרח לצומת מגידו.

קדש (יששכר) מופיעה בספר יהושע כאחת מ-31 הערים אותן כבש יהושע (יהושע, י"ב, כ"ב). ברשימה זו היא מופיעה אחרי תענך ומגידו. לאחר מכן הייתה חלק מנחלת יששכר: "וממטה יששכר את קדש ואת מגרשיה, את דברת ואת מגרשיה" (דברי הימים א', ו', נ"ז)

למרות קרבתה למגידו, אין קשר בינה לבין קדש נפתלי, עירו של ברק בן אבינועם, המזוהה בח'ירבת קדיש שממזרח לפוריה. ואולם ייתכן כי היא העיר קדש, הסמוכה למקום מושבה של יעל אשת חבר הקיני: "וחבר הקיני נפרד מקין מבני חובב חותן משה, ויט אוהלו עד אילון בצעננים אשר את קדש" (שופטים, ד', י"א).

כמו כן, אין לבלבל בין קדש שבנחלת שבט יששכר לבין קדש שבגליל העליון, המכונה "קדש בגליל בהר נפתלי" (יהושע, כ', ז'), קדש זו מזוהה בגן הלאומי "תל קדש", כשני ק"מ ממערב לצומת ישע.

הארכאולוג אפרים שטרן ערך במקום חפירה בשנת 1968 מטעם אוניברסיטת תל אביב, ובה נתגלו שכבות יישוב אחדות, ביניהן ארבע שכבות שונות מתקופת הברזל, ששתיים מתוכן חרבו כתוצאה ממלחמות. באחת משכבות אלו נתגלה מזבח קטורת ולו ארבע קרנות, עשוי אבן גיר.

קדש נפתלי

קֶדֶשׁ נַפְתָּלִי היא עירו של ברק בן אבינעם, כמסופר בספר שופטים, פרק ד'. מכאן יצא עם עשרת אלפים איש למלחמה ביבין מלך חצור.

קדש זו מזוהה עם ח'ירבת קדיש שלמרגלות רכס פוריה, במדרון הפונה מזרחה, בדרום מזרח נחלת שבט נפתלי, במזרח בקעת יבנאל. התוספת "נפתלי" נועדה, ככל הנראה, להבדיל בינה לבין העיר קדש שבנחלת שבט יששכר, שעליה מסופר בדברי הימים א', ו', נ"ז. קדש זו מזוהה עם תל אבו קודיס, כשלושה ק"מ מדרום-מזרח לצומת מגידו.

אין קשר בין קדש נפתלי שבבקעת יבנאל לבין קדש שבגליל העליון, המכונה "קדש בגליל בהר נפתלי" (יהושע, כ', ז'), קדש זו מזוהה בגן הלאומי "תל קדש", כשני ק"מ ממערב לצומת ישע.

על פי ספר הישר, בקדש נפתלי קבורים נפתלי ואשר, בני יעקב.

על פי מסורת מאוחרת, בקדש נפתלי קבורה דבורה הנביאה.

ראש הנקרה

שמוּרַת רֹאשׁ הַנִּקְרָה היא שמורת טבע ייחודית, הנמצאת בקצהו הצפוני של חוף הים התיכון של ישראל, ומצטיינת במצוק תלול היורד לתוך הים התיכון ובחוף הים המפורץ שלו. מצוק הנקרות הוא קצהו המערבי של "רכס הסולם", הר התוחם את הגליל המערבי מצפון, ומתנשא לגובה של 300 מטרים. מדרום למצוק מצויים שלושה איים: תכלת, שחף ונחליאלי.

Flag of Israel.svg גנים לאומיים בישראל
הגולן והגליל אכזיבארבלבית הכנסת בכפר נחוםברעםהר תבורחורשת טלחורבת מניםחמת טבריהחצורכורזיםכורסיכפר נחוםמבצר יחיעםמבצר נמרודמונפורנחל צלמוןסוסיתאציפוריקרני חיטיןראש הנקרהשדה עמודיםתל חיתל יודפת • תל קדש
השרון והשומרון אביחילאפולוניהבית אלפאבית שאןבית שעריםגן השלושההר גריזיםהר הכרמלחוף השרוןכוכב הירדןמבצר קאקוןמעיין חרודנחל אלכסנדרנחל מהר"לסידנא עליפארק השרוןצור נתןקיסריהשומרוןתל מגידותל שקמונה
יהודה ומישור חוף יהודה בית גובריןבית עיטאבגן המלךהגן הבוטני הלאומיהגן הלאומי והאוניברסיטאי ע"ש טבצ'ניקהקסטלהר צובההרודיוןהרי יהודהחוף פלמחיםגבעות הכורכר נס ציונהירקוןמאוזוליאום מזורמגדל אפקמורדות הר הצופיםמערות סמךנבי סמואלנחל רוביןסובב חומות ירושליםעין חמדעמק צוריםקומראןתל גזרתל לכישתל צפית
הנגב אנדרטת חטיבת הנגבאשכולאשקלוןממשיתמצדהניצנהעבדתעין עבדתעתיקות עין גדישבטהתל באר שבעתל ערד
ערי הלויים
בני גרשון (ערים מיששכר, מאשר, מנפתלי ומחצי שבט מנשה המזרחי) בְּעֶשְׁתְּרָה • גולןדברת • חֶלְקָת • חַמֹּת דֹּאר • יַרְמוּת • מִשְאָל • עַבְדּוֹןעין גנים (אתר מקראי) • קֶדֶש • קַרְתָּן • קִשְׁיוֹןרְחׁב
בני קהת (ערים מאפרים, מדן ומחצי שבט מנשה המערבי) שכםגזר • קִבְצַיִם • בֵּית חוֹרֹן • אַיָּלוֹן • אֶלְתְּקֵא • גִבְּתוֹןגַּת רִמּוֹןתַּעְנַךְ
בני מררי (ערים מראובן, מגד, ומזבולון) בֶּצֶר • דִּמְנָה • חשבוןיַהְצָהיַעְזֵריקנעםמַחֲנַיִםמֵיפַעַתנהלל • קְדֵמוֹת • קַרְתָּה • רָמת

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.