תל ערד

תֵּל עֲרָד הוא אתר ארכאולוגי בנגב המזרחי, כ-10 ק"מ מערבית לעיר ערד. התל שוכן בבקעת ערד ממזרח לבקעת באר שבע, וגובהו 576 מטר מעל פני הים. תל ערד נמצא על צומת דרכים חשוב מתקופת הברונזה הקדומה ועד ימינו. בתקופת הברזל הגנה ערד על הדרך המרכזית שעברה מירושלים, חברון, ערד לכיוון חורבת עוזה וים המלח.

באתר נערכו חפירות במשך 18 עונות חפירה, מתוכן 14 עונות חפירה בעיר תקופת הברונזה הקדומה, בראשותה של רות עמירן. משלחת ראשונה בשנים פעלה במקום בשנים 19621966, והשנייה בין 19711980. החפירות בתל המצודות נערכו ברובן על ידי יוחנן אהרוני. כיום האתר מוכרז כגן לאומי המופעל על ידי רשות הטבע והגנים.

תל ערד מזוהה לדעת יוחנן אהרוני וחוקרים אחרים עם ערד המקראית הנזכרת כעיר כנענית חזקה בנגב המזרחי, שלא ברור אם נכבשה על ידי שבטי ישראל (ספר במדבר, פרק י"ד, פסוקים כ"ד-כ"ה; כא א; לג מ; ספר יהושע, פרק י"ב, פסוק י"ד; ספר שופטים, פרק א', פסוק י"ז; דברי הימים א 42). כמו כן נזכרת ערד, ככל הנראה, ברשימת ערי הנגב של יהודה אגב שיכול אותיות - "עדר" במקום "ערד" (ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק כ"א).

בסמיכות לתל ערד נמצא בסיס הטירונים של חטיבת הנח"ל.

תל ערד
Tel arad all
תל ערד. צילום אוויר של העיר התחתית והמצודה
היסטוריה
תקופות תקופת הברונזה הקדומה
תקופת הברזל
אתר ארכאולוגי
חפירות 19621966, 19711980
ארכאולוגים רות עמירן, יוחנן אהרוני
גישה לציבור האתר הוא גן לאומי נגיש לציבור
הערות האתר מזוהה עם העיר ערד המקראית
אתר אינטרנט גן לאומי תל ערד, באתר רשות הטבע והגנים
מיקום
קואורדינטות 31°16′51″N 35°07′30″E / 31.28083333°N 35.125°E
(למפת צפון הנגב רגילה)
BeershebaNorthNegev
 
תֵּל עֲרָד
תֵּל עֲרָד
Tel Arad - Castle
תל ערד - תל המצודות
Arad Debir 2
מראה המקדש (הדביר או קודש הקודשים)
Tel Arad - Altar
המזבח בתל המצודות
Arad et Sodome 022
תעלת מים בתל

הממצאים הארכאולוגים

הממצא הארכאולוגי בתל מתחלק לשתי תקופות עיקריות: הממצאים בעיר התחתונה הם מתקופת הברונזה הקדומה בלבד, ותל המצודות ובו שרידים מתקופת הברזל ועד התקופה הביזנטית.

העיר ערד של תקופת הברונזה הקדומה השתרעה על כמאה דונם, והוקפה בחומה בצורה באורך כ-1,200 מטרים. היא אחת מהערים הקדומות ביותר בארץ ישראל שבהן רחובות מתוכננים, מבני ציבור ושלטון וחומה. בעיר הייתה קיימת מערכת מים שניקזה את מי הגשמים מהרחובות אל מאגרים בחלק הנמוך שבמרכז העיר. בתי העיר נבנו בתבנית אחידה הכוללת חדר גדול וחדר קטן צמוד לו ששימש כמחסן או כמטבח. הכניסה לבית הייתה מצידו הרחב. סגנון בנייה זה קרוי "הבית הערדי" והוא מהווה אב טיפוס לבניינים דומים מהתקופה אשר נמצאו באזור. בשכבות החפירה נמצאו חפצים עתיקים רבים מתקופות שונות ובהם כלים ותכשיטים. בעיר נמצאו גם סרכים הכתובים על שברי חרסים.

בסוף המאה ה-12 לפנה"ס או בתחילת המאה ה-11 לפנה"ס, בראשית התקופה הישראלית, נבנה בראש הגבעה יישוב מפורז שבמרכזו במה ומזבח. בסמוך ליישוב זה נבנו החל מהמחצית השנייה של המאה ה-10 לפנה"ס ועד לראשית המאה ה-6 לפנה"ס שש מצודות ישראליות מרובעות. כל המצודות היו מבוצרות, והשתרעו על שטח של כ-50 או 55 מ"ר.

במצודה שבראש התל נמצא מקדש ישראלי שלדעת החופרים היה מקדש עברי שנחרב מאוחר יותר על ידי המלך חזקיהו בעת הרפורמות הדתיות שהנהיג. המקדש כלל היכל רחב ואולם קטן בסמוך לו. בין הממצאים מצבת אבן בגובה של מטר אשר נמצאה על הבמה המרוצפת באולם הקטן. באתר נתגלו חרסים עם כתובות אשר כללו שמות של משפחות כוהנים.

העיר התחתונה תקופת הברונזה הקדומה

בתל זוהו 5 שכבות:

  • שכבה V - התקופה הכלקוליתית (האלף ה-4 לפנה"ס) - התיישבות בבורות בגבעת ערד ובגבעות סביב לה.
  • שכבה IV - תקופת הברונזה הקדומה I ב' (3100-2950 לפנה"ס) - יישוב פרזות כפרי. האוכלוסייה התגוררה במערות טבעיות ובנקיקים, נמצאו מעט שרידי בניה.
  • שכבה III - תחילת תקופת הברונזה הקדומה II‏ (2950-2800 לפנה"ס) - יישוב עירוני גדול בשטח של כ-100 דונם, ובו 2,500 עד 3,000 נפש. יש רצף אוכלוסייה עם שכבה IV. זו הקדומה בשכבות העיר. השכבה כללה: חומה עם מגדלים, מאגר מים בחלק הנמוך של העיר, אשר אסף, לדעתה של עמירן, מי נגר מכל העיר דרך רחובות רדיאליים שהסתיימו בו (לדעתו של זאב הרצוג העיר לא כללה תכנון מסודר והתפתחה באופן אורגני). מסביב למאגר המים היו חגורת מבנים ובהם "מבצר המים". מבנים נוספים בעיר כגון "צמד מקדשים", אשר זוהו כך עקב מציאת מצבה בתוכם. ארמון, בו התגלתה אסטלה עם חרוטת דומוזי ובנייני ציבור. בשכבה זו זוהה הבית הערדי (יחידה המכילה לרוב חדר גדול, חדר קטן וחצר תחומה). השכבה חרבה בשרפה בהתקפת אויב.
  • שכבה II - אמצע תקופת הברונזה קדומה II - רצף באוכלוסייה ללא פער כרונולוגי עם שכבה III. נמשך סגנון הבנייה של שכבה III. ניתן לייחס את הרס השכבה לסיבות הבאות: התמעטות משקעים, השתלטות מצרים העתיקה על חצי האי סיני ופגיעה בסחר הנחושת של ערד וכן זעזועים פוליטיים ברחבי ארץ כנען אשר גרמו לחדירת אוכלוסיות חדשות.
  • שכבה I – שלהי ברונזה קדומה II. יישוב דל לאחר החורבן.

שינוי אקלימי כהסבר לסופו של היישוב

בתקופת הברונזה הקדומה הייתה ערד עיר גדולה ומפותחת, ששמשה ככל הנראה גם כמרכז עירוני מסחרי ומנהלי ליישובים הקטנים ולעורף הכפרי סביב לה. בהיעדר מקורות מים שיתמכו בצרכי החקלאות, נאלצו החקלאים להסתמך על גשמים. באזור גודלו דגנים וקטניות, אך נמצאו גם גלעיני זיתים וחרצני ענבים (בהנחה שהם גודלו במקום ולא יובאו מהרי חברון). גידול זיתים וענבים דורש אקלים לח יותר, ואילו גידולי בעל דורשים כמות משקעים של לפחות 200 מ"מ לשנה. יציבות האוכלוסייה לאורך מספר מאות שנים מעלה את ההשערה שהאקלים בבקעה במחצית הראשונה של האלף ה-3 לפנה"ס היה אקלים לח יותר מאשר האקלים כיום.

שכבות II ו-I מתוארכות לשנים 2650–2800 לפנה"ס. מחקרים בתחומים שונים שנעשו באגן הים התיכון העלו את ההשערה שבאמצע האלף ה-3 לפנה"ס, לקראת סופה של תקופה זו, התרחש באזור תהליך של יובש אקלימי, אשר השפיע השפעה מכרעת על המערכת היישובית, ובמיוחד על האזורים המדבריים למחצה. ייתכן וערד אשר שכנה על גבול המדבר הושפעה מתהליך זה, אשר גרם לאובדן ענף החקלאות ולאובדן העורף הכפרי התומך בעיר וכתוצאה מכך לנטישה סופית של העיר.

כלכלה

כלכלת העיר הייתה מגוונת, וכללה חקלאות, גידול בעלי חיים, מסחר עם ערי כנען, מצרים וסיני ומלאכות שונות:

  • חקלאות - ממצאים באתר, הן בבתים פרטיים והן במבני הציבור, חשפו גרעינים מפוחמים בכמויות גדולות. הזיהוי הבוטנאי העלה שהגרעינים הם של שעורה, חיטה וקטניות, ובהיקף קטן יותר אפונה, עדשים וחומוס. בנוסף נמצאו גלעיני זיתים וחרצני ענבים. עוד נמצאו באתר כמויות גדולות של להבי מגל ושל מכשירי קציר עשויים מצור. אלה התאפיינו בצלעות מקבילות ובברק שימוש חזק שמקורו ממגע עם גבעולי תבואה. כמות הגרעינים המפוחמים וכלי העבודה מחזקות את ההנחה שהחקלאות הייתה גורם כלכלי חשוב במקום.
  • גידול צאן ובקר - עצמות עזים וכבשים רבות ומעט עצמות בקר התגלו בתל והן מעידות על חשיבות הענף במקום. כן נמצאו עצמות חמורים, ששימשו כאמצעי תחבורה.
  • טוויה, אריגה ותפירה - נמצאו כלים למלאכות עדינות מעצמות בעלי חיים: מחטים, מרצעים וספאטולות אשר שימשו כנראה להפרדת השתי מן הערב באריגה. כן נמצאו מרצעי נחושת וניתן להניח ששימשו בעיבוד בדים.
  • בורסקאות - נמצאו מקרצפים מצור לווחי. הנפוצים היו "מקרצפי מניפה" אשר שימשו לחתוך עורות ועיבודם. המקרצפים עשויים מצור מעולה. כן נמצאו מרצעי צור מקדחים ועוד. גם כלי הנחושת הכילו מרצעים אשר שימשו כנראה לעיבוד עורות.
  • כתישה וטחינה - על מלאכה זו מעידים המכתשים ואבני הרחיים שנמצאו באתר. כלי הכתישה היו בצורות מגוונות ונועדו לטחינה, לכתישה ולגריסה. מציאת מכתשים ורחיים באותו חדר מעידה על תפקידם השונה.
  • קרמיקה - נמצאה כמות גדולה של כלי חרס. הכלים כללו פיטסים, קנקנים, כלי בישול, כלי הגשה, כלי אכילה וכלי שתייה, כלי אגירה קטנים וכן קעריות נר. לא נתגלו באתר בתי יוצר או כבשנים, ולכן נראה שלא פעלה במקום תעשיית קרמיקה.
  • חותמות - באתר נמצאו חותמות גליל וחותמות טביעה מרובות. נמצאו גם חותמות שהכנתן לא נשלמה. החותמות עשויות מאבן קירטון מקומית. זו עדות לתעשייה מקומית מפותחת.
  • תכשיטים - האתר הכיל כלים עדינים עשויים מעצם, וכן תכשיטים וחרוזים רבים העשויים צדפים שונים אבן אודם וחרס. מקור הצדפות והאבנים הוא מיבוא. אבל אפשר להניח שהתכשיטים עצמם יוצרו בערד.
  • מסחר - על קשרי המסחר הענפים מעידים כלי החרס שנמצאו בערד ומקורם אינו מקומי. נמצאו כלים כנענים העשויים מטין שאינו מקומי. כלים אלה מעידים על קשרי מסחר עם ערים אחרות בכנען. נמצאו גם עדויות לקשרי מסחר עם מצרים. העדויות הן בדמות קנקנים מצריים במידות שונות המשמשים לאחסון ולהובלה. מספרם קטן ממספר הכלים הכנענים. כן נמצא שבר חרות עם שמו של המלך נערמר. עדויות לקשרי מסחר עם סיני נמצאו בבדיקות הפטרוגרפיות של סירי הבישול אשר העידו שהטין מכיל מרכיבי גרניט שמקורו, אולי, בדרום סיני. במקביל, בחפירות בדרום סיני בראשות יצחק בית אריה, נמצאו ממצאים אשר העידו על קשר אמיץ עם ערד. הבתים שנמצאו שם היו בתצורת הבית הערדי. כן נמצאה זהות בחלק מכלי החרס והנחושת. המצאות כלי נחושת בערד מעידה על יבוא שכן אין מרבצי נחושת באזור העיר. כך גם לגבי צדפי ים סוף והים התיכון אשר שובצו בתכשיטים. במקביל נמצאה כמות גדולה של ביטומן מים המלח בחדרים באתר. אפשר להניח שסוחרי ערד ייצאו אותו יחד עם גושי מלח, שהיה תמיד מוצר מבוקש.

גלריית תמונות

תצלום אווירי של התל
תצלום אווירי של התל
The Arad House 1

דגם הבית הערדי מחרס. נמצא בתל ערד. מתוארך ל-3,000 - 2,650 לפני הספירה. תצוגה במוזיאון ישראל

Tel arad fortress

המצודה של תל ערד. ברקע: העיר התחתית

Arad et Sodome 011

מראה מהתל לכיוון העיר התחתונה

Arad forteresse 025

המצודה

Arad 1

מראה בתל

Tel Arad - General View

תל ערד עיר תחתונה - מבט כללי

Tel Arad - Building

תל ערד עיר תחתונה - מבנים

Tel Arad - Well

תל ערד עיר תחתונה - אגן פולחני מפואר ליד המזבח במתחם המקודש

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

ארכאולוגיה

ארכאולוגיה (ביוונית עתיקה: ἀρχαιολογία, הלחם בסיסים של ἀρχαῖος, ארכיוס - "עתיק" ו-λογία, לוגיה - "תורה") היא התחום המדעי החוקר את עברה של התרבות האנושית על ידי מציאה, תיעוד וניתוח של מידע חומרי וסביבתי. הנתונים שנאספים הם אדריכלות, כלים וחפצים, כמו גם שרידי אנשים, שרידי בעלי חיים וצמחים, ועוד. מטרתה של הארכאולוגיה היא תיעוד והסבר של מקורות התרבות האנושית והתפתחותה, היסטוריית התרבות, ההתנהגות האנושית והאקולוגיה האנושית.

הארכאולוגיה היא שדה המחקר היחיד שיש לו שיטה ותאוריה עבור איסוף ופירוש של מידע על העבר הפרהיסטורי האנושי, ויכולה גם להרים תרומה משמעותית להבנה של החברות בזמן ההיסטורי. הארכאולוגיה נחשבת לעיתים (בעיקר בצפון אמריקה) כתחום השייך או משיק לאנתרופולוגיה בגלל התמקדותה באדם. תתי-תחומים של האנתרופולוגיה משלימים את ממצאי הארכאולוגיה, בעיקר אנתרופולוגיה תרבותית (שחוקרת את הממדים ההתנהגותיים, סמליים, והחומריים של התרבות), בלשנות (שחוקרת את השפה, כולל המקור של השפה וקבוצות של שפות), ואנתרופולוגיה פיזית (החוקרת את האבולוציה של האדם לפי שרידי האדם עצמו - עצמות, שיניים וכדומה). תחומים אחרים גם משלימים את הארכאולוגיה, כמו פלאונטולוגיה (המחקר של החיים הקדומים), הכוללת פלאוזואולוגיה ופלאובוטניקה, גאוגרפיה, גאולוגיה, היסטוריה, היסטוריה של האמנות, ולימודים קלאסיים.

הארכאולוגיה תוארה כתחום שמגייס את המדעים על מנת להאיר על מדעי הרוח.

במחקר של תרבויות עתיקות פחות, שנצפו ונחקרו על ידי חוקרים מערביים, הארכאולוגיה קשורה לאתנוגרפיה. כך הוא המצב בחלקים גדולים מצפון אמריקה, אוקיאניה, סיביר, ומקומות אחרים. במחקר של תרבויות שהיו בעלות כתב או שהיו להם שכנות כאלה, ההיסטוריה והארכאולוגיה משלימות אחת את השנייה עבור הבנה רחבה יותר של ההקשר התרבותי השלם.

מקום בו מתקיימת חפירה או מחקר שדה ארכאולוגי אחר מכונה אתר ארכאולוגי, והעוסק בארכאולוגיה נקרא ארכאולוג.

בית המקדש הראשון

בית המקדש הראשון או מקדש שלמה היה מקדש, אשר נבנה בהר המוריה בירושלים על ידי שלמה המלך, לפי המקובל במחקר במחצית השנייה של המאה ה-10 לפנה"ס, ועד לשנת 586 לפנה"ס לערך. על פי הכרונולוגיה המקראית והמסורתית עמד משנת ב'תתקכ"ח עד שנת ג'של"ח, ‏(832 לפנה"ס - 422 לפנה"ס). נחרב בידי נבוכדנצר השני מלך בבל.

גנים לאומיים בישראל

בישראל, גן לאומי הוא אתר היסטורי או אתר נוף מוכרז, הנמצא בפיקוח רשות הטבע והגנים, הממונה על גנים, שמורות וערכי טבע בישראל. עד סוף 2009 הוכרזו בישראל 66 גנים לאומיים, כאשר בסך הכל התבצעו 74 הכרזות ומתוכן שמונה הכרזות שהיו הרחבות לגנים קיימים. בשנת 2011 רשות הטבע והגנים פיקחה על פעילותם של 81 גנים לאומיים .

דריג'את

דֻרַיְגַ'את (דְרֵיגַ'את) (בערבית: دريجات או الدريجات א-דריג'את) הוא יישוב ערבי בצפון הנגב בקרבת תל ערד.

החל מנובמבר 2012 נכלל היישוב במועצה האזורית החדשה אל קסום. לפני כן נכלל היישוב בתחומי המועצה האזורית אבו בסמה, שפורקה לשתי מועצות אזוריות נפרדות.

הגן הלאומי והאוניברסיטאי ע"ש טבצ'ניק

הגן הלאומי והאוניברסיטאי ע"ש מוריס ופרידה טבצ'ניק (נקרא גם בקיצור: גן טבצ'ניק) הוא גן לאומי המצוי במורדותיו הדרומיים של הר הצופים ומשתייך אל האוניברסיטה העברית בירושלים הנמצאת בצמוד אליו. בגן מצויים שני בתי קברות זעירים וכמה מצפורים הצופים אל הר הזיתים ואל עמק צורים הנמצא במורדותיו.

הרי יהודה

הרי יהודה (בערבית: جبال الخليل‎, תעתיק: ג'בל אלח'ליל), הוא האזור ההררי המשתרע מהר בעל חצור ועד לבקעת באר שבע בדרום, בין השפלה ממערב ומדבר יהודה במזרח. הרי יהודה מהווים חלק משדרת ההרים המערבית של ארץ ישראל והיוו את לב ממלכת יהודה.

ההרים בנויים בעיקר מסלעי גיר ודולומיט. וחלק גדול מהם הוא מדבר - מדבר יהודה.

נהוג לחלק את הרי יהודה לשלושה חלקים: בצפון - הרי בית אל ששיאם, הר בעל חצור, מתנשא לגובה 1,016 מטר מעל פני הים; במרכז - הרי ירושלים, האזור הנמוך בהרי יהודה שגובהו כ-918 מטרים בשיאו; ובדרום -הר חברון, ששיאו, (חלחול) מגיע לגובה 1,026 מטרים מעל פני הים.

יישובים מרכזיים בהרי יהודה: ירושלים, ביתר עילית, חברון, בית לחם, רמאללה ומעלה אדומים.

ביולי 1965 הוכרז גן לאומי "הרי יהודה" בשטח של כ-26,000 דונם המרוכזים בהרי ירושלים. שטחו של הגן אינו רציף והוא נחלק לשטחים קטנים בהר הרוח, הר ההגנה ונחל רפאים ולשטח גדול בצורת פרסה המקיף את היישובים בית מאיר ושורש ממערב.

חורשת טל

חורשת טל או בערבית שג'רת אל-עשרה (חורשת העשרה) הוא אתר נופש ובילוי בצפון עמק החולה, ברובו גן לאומי ובחלקו שמורת טבע. חורשת טל נמצאת על כביש 99, מזרחית לקריית שמונה.

טלב א-סאנע

טלב א-סאנע (בערבית: طلب الصانع, תעתיק מדויק: טלב אלצאנע; נולד ב-25 בדצמבר 1960) הוא איש ציבור בדואי-ישראלי. בעבר שימש כחבר הכנסת מטעם רע"ם-תע"ל. לקראת הבחירות לכנסת ה-20 הקים מפלגה חדשה במטרה להתמודד בבחירות לכנסת בשם "הרשימה הערבית", אך פרש ממנה יום לפני הבחירות.

יוחנן אהרוני

יוחנן אהרוני (ט' בסיוון תרע"ט, 7 ביוני 1919, פרנקפורט על האודר, גרמניה – ט' באדר א' תשל"ו, 9 בפברואר 1976, תל אביב) היה מן הארכאולוגים הבולטים בישראל, במיוחד בתחום הארכאולוגיה המקראית והגאוגרפיה-ההיסטורית של ארץ ישראל.

כביש 31

כביש 31 הוא כביש רוחב המתחיל במחלף להבים וחולף דרך להבים, לקיה, חורה, כסייפה וערד, ומסתיים בצומת זוהר סמוך לים המלח. אורכו כ-70 קילומטרים. הוא משמש כציר רוחב עיקרי המחבר את כביש 90 לכביש 6 לכיוון מרכז הארץ ולכביש 60 לכיוון באר שבע.

מכחול (יישוב)

מַכְּחוּל הוא יישוב בדואי באזור הנגב בקרבת תל ערד, השייך למועצה אזורית אל קסום. עד נובמבר 2012 נכלל היישוב בתחומי המועצה האזורית אבו בסמה שפורקה לשתי מועצות אזוריות.

היישוב הוקם כחלק מהחלטת הממשלה בשנת 2003 להקים מספר יישובים נוספים למען אוכלוסיית הבדואים באזור הנגב.

מקור השם: על פי נחל כחל וחורבת כחל הסמוכים. שמו הקודם של המקום (שהיה בתכנון): מרעית.

מכתבי ערד

מכתבי ערד הם 91 אוסטרקונים שנחשפו על ידי הארכאולוג יוחנן אהרוני בתל ערד בין השנים 1962–1964, במהלך חפירות מסודרות באתר.

בתל נחשפו שרידים של מצודה שנבנתה בתקופת הברזל והמשיכה להתקיים לכל אורך תקופת קיומה של ממלכת יהודה כולל התקופה הפרסית. השימוש במצודה היה כתחנת צידה שסיפקה לעוברים בדרך שהיו בשליחות השלטון, מזון שעיקרו היה שמן, קמח ויין. בעת קרב או מלחמה נדרשה המצודה לספק גם לוחמים.

מכתבי תל ערד הופנו אל "אלישיב בן אשיהו" שתפקידו היה ממונה על המחסנים של המצודה הממלכתית. המכתבים כוללים הוראות ובקשות למסירת צידה. במקום נמצאו בנוסף גם שלוש חותמות הנושאות את שמו של אלישיב. המכתבים נשמרו בארכיון של המצודה.

בנוסף ל-91 האוסטריקונים נמצאו בשכבה IV ‏ 17 מכתבים בעברית שיוחסו לסוף תקופת בית ראשון. מתוכם 9 מכתבים שהיו כמעט שלמים. ממצאים נוספים היו גם מכתבים הכתובים ארמית מן התקופה הפרסית. גם במכתבים אלו מופיע שמו של המפקד אלישיב. בשל כך יש הסוברים [דרוש מקור] שגם המכתבים העבריים הם מן התקופה הפרסית, כאשר חיילים יהודיים שירתו תחת דגל פרס.

במכתבים נזכרים שמות של יישובים מקראיים שונים בצפון הנגב ובדרום הר חברון, ובהם ערד, קינה, רמות נגב, מעון, זיף וענים.

מערות סמך

מערות סמך הוא גן לאומי באזור דרום השפלה, הממוקם כשני קילומטרים מזרחית לנועם ושלושה קילומטרים מערבית ללכיש, בסמוך לכביש 6. בגן שלוחה קירטונית עם מערות פעמון וחורבת סמך שהיה מאוכלס מהתקופה הרומית עד סיום התקופה העות'מאנית בארץ ישראל. כמו כן, נמצא בו קבר שייח, עבדאללה. הגן בשטח 723.35 דונם הוכרז ב-16 ביולי 2003.

נחל מהר"ל

נַחַל מַהֲרַ"ל הוא נחל הזורם במורדות הר הכרמל, ממערב לדאלית אל-כרמל וממזרח לכרם מהר"ל. באגן הניקוז של הנחל הוכרזו מספר שמורות טבע וגנים לאומיים.

לאורך הנחל צומחים עצי אלון וחרוב גדולים.

בגן חורש טבעי הכולל מיני אלונים וצמחים מוגנים מזנים שונים וכן בעלי חיים רבים, שרידים ארכאולוגיים ותופעות גאולוגיות.

ב 21 במרץ 2001 הוכרזה "שמורת טבע טוף כרם מהר"ל". גודל השמורה הוא 220 דונם. השמורה נמצאת ממערב לכרם מהר"ל. ב-30 בספטמבר 2002 הוכרזה "שמורת טבע הר כרמל - נחל חרובים ונחל מהר"ל" שהיא חלק מפארק הכרמל. גודל השמורה הוא 8,311 דונם והיא נמצאת ממזרח לכרם מהר"ל וממערב לכביש 672 בקטע שבין דלית אל כרמל וחבורו לכביש 70. הכרזות נוספות של שמורת נחל מהר"ל היו ב-5 ביולי 2007, על שטח של 2,219 דונם. ב-8 בפברואר 2009 הוכרז על שטח שמורת טבע של 4,195 דונם, וגן לאומי על שטח של 54 דונם. השמורה והגן נמצאים ממערב לכביש דליית אל כרמל, והיא גובלת בפארק הכרמל ליד אזור הר סומק וחורבת סומק. השמורה היא חלק מהשמורה הביוספרית בכרמל.

נחל רובין

נחל רובין הוא גן לאומי הנמצא על נחל שורק, השם נחל רובין הוא תרגום מערבית של "ואדי רובין", זה היה שמו של חלקו המערבי של נחל שורק בערבית.

כקילומטר מן החורשה, במעלה הנחל, יש שרידים של מסגד גדול, שריד של הכפר הערבי נבי רובין שהיה במקום עד למלחמת העצמאות סמוך למסגד נמצא קבר "נבי רובין" (ראובן בן יעקב).

מסלולי הטיול בגן הם מעגליים, ונקודת המוצא והסיום שלהם היא חורשת הצנחנים ליד גשר נחל שורק, סמוך לכביש המוביל אל קיבוץ פלמחים. המסלולים מסומנים בעמודי בטון לבנים, שעליהם שלטי הסבר והדרכה. המבקרים מתבקשים ללכת בהתאם להוראות שעל עמודי הסימון, כדי למנוע פגיעה בכל המצוי בגן - החי, הצומח והדומם.

הגישה אל הגן הלאומי נבי רובין היא מכביש 4311, מצומת פלמחים מערבית לראשון לציון.

ערד

עֲרָד היא עיר במחוז הדרום בישראל. היא שוכנת על גבול מדבר יהודה, על רכס כידוד, בגובה של כ-600 מטר מעל פני הים. שטח השיפוט שלה הוא 105,000 דונם, והיא העיר הרביעית בגודל שטח שיפוטה בישראל (אחרי דימונה, ירושלים ובאר שבע). הוכרזה כעיר בשנת 1995.

פארק השרון

פארק השרון הוא גן לאומי לצד כביש 4 והכניסה אליו היא דרך תחנת רכבת חדרה-מערב. זהו שטח רחב-ידיים, מיוער בעצי חרוב ואלון התבור, המהווה שריד ליער אלונים גדול- יער השרון שכיסה פעם את האזור שהשתרע מצפונה של ישראל, סמוך לחרמון, ועד נחל איילון בדרום.

צור נתן

צוּר נָתָן הוא מושב שיתופי בגבול אזור השרון והרי השומרון דרומית לטייבה השייך למועצה אזורית דרום השרון. היישוב קרוי על שם נתן סימונס (שמעון) מקנדה.

היישוב הוקם בשנת 1966 כהיאחזות נח"ל מטעם ה"מחנות העולים" ואוזרח בשנת 1967 על ידי בוגרי תנועת הנוער בית"ר. אוכלוסייתו לא השתנתה רבות במשך השנים, שכן המושב כמעט ולא קלט משפחות חדשות, במושב 38 משפחות בסיס וכיום מונה היישוב כ-280 נפש.

שבטה

שבטה היא אתר ארכאולוגי השוכן בין ניצנה לשדה בוקר שבנגב. שבטה הייתה מיושבת בין המאה ה-1 למאה ה-9, עת שכנה על דרך הבשמים העתיקה ולאחר מכן הייתה יישוב חקלאי. האתר הוא גן לאומי. בשנת 2005 הוכרזה שבטה כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו ביחד עם חלוצה, עבדת וממשית, כחלק מדרך הבשמים.

Flag of Israel.svg גנים לאומיים בישראל
הגולן והגליל אכזיבארבלבית הכנסת בכפר נחוםברעםהר תבורחורשת טלחורבת מניםחמת טבריהחצורכורזיםכורסיכפר נחוםמבצר יחיעםמבצר נמרודמונפורנחל צלמוןסוסיתאציפוריקרני חיטיןראש הנקרהשדה עמודיםתל חיתל יודפתתל קדש
השרון והשומרון אביחילאפולוניהבית אלפאבית שאןבית שעריםגן השלושההר גריזיםהר הכרמלחוף השרוןכוכב הירדןמבצר קאקוןמעיין חרודנחל אלכסנדרנחל מהר"לסידנא עליפארק השרוןצור נתןקיסריהשומרוןתל מגידותל שקמונה
יהודה ומישור חוף יהודה בית גובריןבית עיטאבגן המלךהגן הבוטני הלאומיהגן הלאומי והאוניברסיטאי ע"ש טבצ'ניקהקסטלהר צובההרודיוןהרי יהודהחוף פלמחיםגבעות הכורכר נס ציונהירקוןמאוזוליאום מזורמגדל אפקמורדות הר הצופיםמערות סמךנבי סמואלנחל רוביןסובב חומות ירושליםעין חמדעמק צוריםקומראןתל גזרתל לכישתל צפית
הנגב אנדרטת חטיבת הנגבאשכולאשקלוןממשיתמצדהניצנהעבדתעין עבדתעתיקות עין גדישבטהתל באר שבע • תל ערד

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.