תל מגידו

תל מגידו (ערבית تل المتسلم תל אל-מֻתַסַלִם - "תל המושלים") הוא מהאתרים הארכאולוגיים הראשונים שנחפרו בארץ ישראל. ראשית ההתיישבות בו החלה באלף הרביעי לפנה"ס.

האתר פתוח לקהל משנות ה-50 של המאה ה-20. בתקופה בו נחפר האתר לא היו מודעים לבעיות השימור. לאורך השנים לא נעשו באתר פעולות שימור מקיפות. בשנת 2005 הוכר האתר כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו, ובשנת 2006, לאחר ההכרה, הוכנה תוכנית שימור מקיפה לאתר.

תלים מקראיים תל מגידו, תל חצור, תל באר שבע
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
תל מגידו
תל מגידו ממעוף הציפור
מדינה ישראל  ישראל
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2005, לפי קריטריונים 2, 3, 4, 6
קואורדינטות 32°35′05″N 35°11′01″E / 32.584622222222°N 35.183494444444°E
Tell Megiddo 2006 Preservation tourist map


(למפת הכרמל רגילה)
Carmel
 
תל מגידו
תל מגידו
Megido City Gate1
שער העיר הכנעני בכניסה לתל מגידו
Tell Megiddo - 4.2006 -36
המזבח העגול מקדש דמוי מגרון 4040
Gottlieb Schumacher in Tell Megiddo
שומכר בחפירות תל מגידו שנערכו בין השנים 19031905
Megiddo Granary
הממגורה במגידו
Amarna letter mp3h8875
מגידו במכתבי אל-עמארנה. נסיך מגידו ברידיה כותב למלך מצרים מכתב בנושא הקציר
JPF-TelMegiddo
מראה בתל מגידו
Megiddo water system
מערכת המים במגידו

מיקום האתר

Tell Megiddo - ancient roads map
מגידו - בצומת הדרכים שבין דרך ההר המרכזית לפיניקיה ובין דרך הים

מגידו יושבת על תל אשר שטחו כ-60 דונם ופסגתו גבוהה בכ-40-60 מטרים ממישור העמק אשר למרגלותיו. מקום התל בשוליים המערביים של עמק יזרעאל בכניסה הצפונית לוואדי ערה, כקילומטר וחצי מצפון לשער המוצא מעמק עירון לעמק יזרעאל. האתר ממוקם בין שני מקורות מים. עיר הממלכה הקדומה נבנתה בנקודה אסטרטגית חשובה - פרשת דרכים החולשת על צומת דרכים ראשי של שני נתיבי סחר בינלאומיים חשובים ביותר באותם זמנים:

  1. דרך מדרום-מזרח לצפון-מערב אשר חיברה את פיניקיה עם דרך ההר הבינלאומית.
  2. דרך הים (העוברת בנחל עירון וממשיכה לרמת הגולן ולדמשק) הוליכה ממצרים לסוריה ומסופוטמיה.

מיקום העיר הוא שקבע מלכתחילה את חשיבותה המסחרית והאסטרטגית. שמו של התל היה תל אל-מותסלם (תל המושל). שמה הקדום של מגידו אבד ברבות השנים. באמצע המאה ה-14 זיהה אשתורי הפרחי אשר התגורר מספר שנים בבית שאן את התל כמגידו הקדומה. זיהוי נוסף נעשה במאה ה-19 על ידי אדוארד רובינסון אשר היה חוקר ארץ ישראל.[דרושה הבהרה]

על ההיסטוריה של התל

ממצאי החפירות ותעודות מצריות קדומות הראו שההתיישבות במגידו החלה באלף הרביעי לפנה"ס (התקופה הכלכוליתית). בראשית האלף השלישי לפנה"ס (תקופת הברונזה הקדומה) הייתה מגידו עיר שהוקפה בחומה אדירה. כמו כן, נתגלה כי באלף השני לפנה"ס הייתה מגידו אחד מן המרכזים השלטוניים המצריים החשובים בארץ ישראל.

מקורות עתיקים

מגידו נהנתה מיחסים קרובים עם מלכי השושלת ה-12 אשר שלטה במצרים במאות ה-20-19 לפנה"ס, ולכן כנראה אינה מוזכרת בכתבי המארות המכילים קללות שיועדו לערים רבות אחרות באזור.[1][2] מגידו נזכרת לראשונה בתעודה מצרית מימי פרעה תחותמס השלישי אשר שלט במצרים במאה ה-15 לפנה"ס, שבה מסופר על מלחמה בין פרעה למלכי כנען, והיא נכללת בין הערים אשר כבש.[3] העיר הפכה במהרה למעוז מצרי. מגידו מופיעה במכתבי תענך המתוארכים לשנים 1470–1550 לפנה"ס לערך. ממכתב מס' 5 אפשר להבין שמגידו הייתה עיר מרכזית. במכתבי אל-עמארנה השתמרו שמונה מכתבים בהם מוזכרת מגידו או בירידיה שליט העיר. המכתבים הם א"ע 234, 242, 243, 244, 245, 246, 248 ו-365. התכתובת עוסקת בניסיונות הפלישה של לבאיה שליט שכם, לתחום שלטונה של מגידו, והמאבק שמנהל בירידיה נגדו עד שהוא מצליח להדוף אותו. לפי מכתב 248 כנראה נכללה תענך בתחום ממלכתו של בירידיה. באחד מהם לדוגמה מתלונן בירידיה שליט מגידו שמאז שצבא העזר המצרי עזב את העיר שליט שכם לבאיה מתנכל לעיר.

שם העיר מגידו מופיע בתנ"ך 12 פעמים. העיר מגידו הייתה בתחום שבט מנשה ומוזכרת בהקשר אי הצלחת השבט להוריש את העיר (שופטים פרק א' פסוק כ"ז). בימי המלך שלמה הפכה העיר למרכז הנציבות והעיר מוזכרת בהקשר של פעולות הבניה אשר שלמה ביצע בעיר. העיר מוזכרת גם במקורות אשוריים וארמיים.

מקום העיר מגידו היה בלתי ידוע[דרוש מקור] למחבר חזון יוחנן (הספר האחרון בברית החדשה), והוא בחר במגידו כמקום הקרב האחרון בין כוחות הטוב והרע וכך נולד הביטוי ארמגדון של האפוקליפסה (חזון יוחנן ט"ז, ט"ז).

מסע תחותמס השלישי

בשנת 1458 לפנה"ס הקימו הכנענים קואליציה שמרדה בשלטון המצרי, בגיבויה של ממלכת מיתני, בצפון מסופוטמיה. בראש הקואליציה עמד שליט קדש שעל נהר אורונטס. צבא הקואליציה נאסף במגידו וחיכה לבוא הצבא המצרי. פרעה מצרים, תחותמס השלישי, עלה עם צבאו להכניע את המורדים. הכנענים חילקו את צבאם לשניים: האגף הדרומי חנה בתענך, כדי לחסום את הדרך הדרומית לעמק יזרעאל. האגף הצפוני חנה מצפון-מערב למגידו, כדי לחסום את הגישה הצפונית לעמק. הכנענים לא חסמו את ואדי עארה (הוא מעבר ערונה הקדום), משום שהמעבר היה צר מאוד עד כדי הליכה של סוס אחרי סוס והוואדי היה מכוסה ביער סבוך והם הניחו שהצבא המצרי לא יוכל לעבור בו. תחותמס העז והוביל את צבאו בדרך הקשה והפתיע את הכנענים, כאשר הופיע עם צבאו על יד מגידו. בקרב שנערך למחרת, הוכה הצבא הכנעני ורוב מרכבותיו נלקחו בשבי. העיר הסתגרה בביצוריה והמצרים צרו עליה 7 חודשים, עד שנכנעה. השלטון חזר לידי מצרים. המאורע מתואר בכתובות במקדש שבנה תחותמס השלישי בכרנך.

החפירות בתל וממצאים ארכאולוגיים אחרים

החפירות הראשונות במקום נערכו על ידי החוקר הגרמני הטמפלרי גוטליב שומאכר בשנים 1905-1903. בין 1925 ל-1939 המשיכה לחפור במקום משלחת של המכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו, הודות לתרומה של ג'ון ד. רוקפלר, הבן. ב-1960, ב-1966 וב-1967 ניהל את החפירות יגאל ידין. חפירה נוספת נערכה בשנת 1974, על ידי אברהם איתן. מאז 1994 נערכות במגידו חפירות נרחבות על ידי אוניברסיטת תל אביב בניהול פרופסור ישראל פינקלשטיין ופרופסור דוד אוסישקין.

החוקרים גילו במגידו שלושים שכבות ארכאולוגיות, החל מהתקופה הנאוליתית ועד התקופה האשורית, המשתרעות על פני למעלה מ-4,000 שנה.

בין הממצאים החשובים בתל מגידו ניתן למנות את אתר המקדשים והבמות, ובו מבנים מרשימים החל מהאלף הרביעי לפנה"ס, שער העיר מתקופת הברונזה המאוחרת, המכונה "השער הכנעני", שרידי ארמונות מהתקופה הזו, אסם גדול מהתקופה הכנענית, "שער שלמה" מתקופת הברזל (הבנוי בשיטת "ראש ופתין"), שכיום מקובל לייחס אותו למאה התשיעית לפנה"ס, לתקופת בית עמרי, ארמונות מהתקופה הישראלית, האורוות, המיוחסות כיום לתקופת ירבעם השני, ומפעל המים המרשים שהוא גולת הכותרת של הביקור במגידו.

ראשיתו של המאגר, כנראה, בתקופתו של שלמה המלך (המאה העשירית לפנה"ס), אז נסללה דרך עילית שעברה בין שני קירות מקבילים אל המעיין שנבע מחוץ לחומה, בחלקו המערבי של התל. מאוחר יותר, כנראה בימיו של המלך אחאב (המאה התשיעית לפנה"ס), הוקמה מערכת מורכבת הרבה יותר, שתפקידה היה להסוות את המעין ולאפשר שאיבה ממימיו, מבלי לצאת מתוך החומה.

המערכת כוללת פיר בעומק 25 מטרים, שהגיע לסלע האם. בקרקעית הפיר נכרתה מנהרה באורך כ-60 מטרים ובגובה שלושה מטרים. קרקעית הפיר נמוכה ממפלס המעיין, כך שהמים זרמו מהמעיין לפיר, וניתן היה לשאוב את המים בעזרת חבל ודלי מבלי לצעוד במנהרה. כדי להסתיר את מקום הנביעה מבחוץ נבנה קיר המסווה את המעיין. המפעל המרשים הוא עדות ליכולת הנדסית גבוהה ולתושייה רבה. מפעל המים נחפר בידי אוניברסיטת שיקגו, הותאם לביקורים בשנות ה-50, ושוקם בשנת 2007.

בתל תצפית צפונית המשקיפה על מרחבי עמק יזרעאל, ותצפית דרומית ובה סוכת תפילה לצליינים. במרכז המבקרים בכניסה לתל מוזיאון קטן וכן דגם תלת ממדי של התל והממצאים העיקריים בו.

מחוץ לשטח הגן הלאומי נמצאים אזורים נרחבים של מגידו הקדומה יותר מהאלף הרביעי לפנה"ס, אז הייתה מגידו אחת הערים החשובות והגדולות ביותר בלוונט. כמו כן נמצאים סמוך לתל שרידי מחנה הלגיון הרומי לגיו[4] והעיר הרומית מאקסימיאנופוליס שעל חורבותיה ניצב הכפר הערבי לאג'ון שננטש במלחמת השחרור.

לאורך השנים לא נעשו באתר פעולות שימור מקיפות. בשנת 2006 לאחר הכרת אונסק"ו בתל- מגידו כאתר מורשת עולמית הוכנה תוכנית מקיפה לשימור תל מגידו.

ההשתכבות, הכרונולוגיה והרצף התרבותי

ראשית ההתיישבות במגידו בתקופה הנאוליתית באלף השביעי לפנה"ס, תקופה שבה מתחיל האדם להתיישב ביישובי קבע. נמצאו שרידים מעטים בתוך מערה באזור המדרון המזרחי קרוב לעין אל קובי. במקום זה נמצאו גם שרידי ההתיישבות מהתקופה הכלכוליתית (אלף רביעי לפנה"ס); מתקופה זו נחשפו שרידי מבנים אפסידליים ומקדש כלכוליתי.

תקופת הברונזה בתל

היישוב החל לקבל אופי עירוני בתקופת הברונזה הקדומה IIb במאה ה-27 לפנה"ס ועד המאה ה-29 לפנה"ס. בתקופה זו נבנתה מצודה על שטח של כ-20 דונם. המצודה היא הביצור הראשון של מגידו אשר היווה גרעין להתפתחות העיר העתידית. רוב האוכלוסייה המשיך להתגורר במדרון המזרחי, במקום בו החלה ההתיישבות באתר, ורק בעת סכנה נמלט לתוך המצודה.

בשכבה XVII המתוארכת למאות ה-26–27 תקופת הברונזה הקדומה III העיר החלה לגדול. נבנו ארמון מקדשים וכן המזבח העגול מקדש דמוי מגרון 4040. זהו המקדש הגדול והמפואר מסוגו במזרח הקדום של אותה תקופה, שנמצא עד היום.[5] בסוף תקופת הברונזה הקדומה קרסה התרבות העירונית של העיר. על עיי החורבות של השכבות הקדומות התיישבה אוכלוסייה נוודית למחצה. בשכבה XIVb נמצאו שרידי מבנים ארעיים. השכבה מתוארכת לתקופת הברונזה הבינימית מאות 21–22 לפנה"ס.

בתקופת הברונזה התיכונה IIa במאות 19–20 לפנה"ס ניכרת חזרה לצורת חיים קדם עירונית ועירונית. מכלול כלי החרס משתנה שינוי חד. השינוי מצביע על בואן של אוכלוסיות חדשות אשר מקורן בחוף הלבנוני והסורי. האוכלוסייה הביאה איתה צורת קבורה חדשה מתחת לרצפות הבתים ובחצרותיהם.

שכבה XI המתוארכת למאה ה-17 לפנה"ס והמאה ה-18 לפנה"ס (תקופת הברונזה התיכונה IIb) מציינת את תחילתה של תקופה חדשה: העיר מקבלת מעמד של עיר מדינה. נבנו ביצורים חדשים מסוג סוללת אדמה ובראשה הוקמה חומה. התווסף ארמון חדש - ארמון 5059, ובאזור השערים אזור A-A נבנה שער חדש. תקופה זו מסתיימת בתל בשכבה X אשר הסתיים בחורבן.

תקופת הברונזה המאוחרת מתחילה בשכבה IX המתוארכת למאה ה-16 לפנה"ס. בשכבה זו נמצא מכלול עשיר של כלים דו גוניים. התכנון העירוני של השכבה הקודמת נמשך גם בשכבה זו עם שינויים אדריכליים מועטים. נבנה אגף בארמון שממזרח לשער באזור D-D . משכבה זו ואילך עד לסופה של שכבה VII המאה ה-13 לפנה"ס משתרעים משני עברי השער מכלולים מלכותיים - מושבה של השושלת המקומית במגידו. אחד הממצאים החשובים היו שנהבים שנמצאו בבית האוצר. אוסף ממצאים זה נקרא "שנהבי מגידו" והוא כלל 380 חפצים ושברי חפצים ובהם גם לוחיות ארוכות של שנהב הנושאות תמונות. אחד החפצים החשובים שנמצאו הייתה קופסה רבועה שעל דפנותיה גולפו דמויות של אריות וספינקסים ברמת גילוף שהגיעה כמעט לרמת פיסול תלת-ממדי.

שבר קטן מהלוח השביעי של עלילות גילגמש נמצא בתל מגידו בשפכי המכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו שחפר בתל. לדעת אהרון קמפינסקי שבר זה יכול לרמז על קיומו של ארכיון בחלקי הארמון שעדיין לא נחפר.[6]

תקופת הברזל בתל

תקופת הברזל א' מתחילה בשכבה VIb במאה ה-12 לפנה"ס. לאחר ההרס המוחלט של העיר האחרונה מתקופת הברונזה הוקם על חורבותיה יישוב כפרי דל בעיקר בחלקו הצפוני של התל. זו התקופה שבה שלושה יסודות אתניים ומעמדיים היו שרויים במאבק על העליונות הפוליטית בארץ ישראל. היסודות הם: כנעניים, פלשתים וישראלים. רוב הבתים הם מסוג ארבעה מרחבי שמקובל לראות בהם בתים של אוכלוסייה כפרית המזוהה עם הישראליים. שכבה VIa היא המשך רציף של השכבה שלפניה, יש המשך אדריכלי וקראמי ונראה שחלק גדול מהאוכלוסייה נותר במקום והיווה קבוצה עיקרית בעיירה הפלשתית אשר נוסדה במגידו בעקבות ההתפשטות הפלישתית צפונה. מגידו הועדפה בגלל מיקומה האסטרטגי. תכנון העיר דומה לתכנון מתקופת הברונזה המאוחרת. השער נבנה גבוה מעל השער הקדום. שער זה שימש את העיר עד התקופה הפרסית. משני צידי השער נבנה ארמון המושל. בשכבה זו נמצאה כמות עצומה של כלי חרס. המכלול כולל קרמיקה פלשתית וקנקני שפת צווארון המשויכים למכלול הישראלי.

השכבה הסתיימה בעקבות חורבן מוחלט אשר זוהה על ידי בנימין מזר עם כיבושי דוד המלך ומלחמותיו בפלשתים אשר מתוארך לתחילת המאה ה-10 לפנה"ס. לדעת אהרון קמפינסקי שכבת החורבן היא בעקבות רעידת אדמה אשר בה נהרסו הרבה מרכזים עירוניים פלשתים ואשר סייעה לקראת סוף המאה ה-11 לפנה"ס לעלייתם של השבטים הישראלים.

שכבה Vb – ברזל Ib, המאה ה-10 לפנה"ס – מתחילה מעל חורבות ההתיישבות הקודמת; זהו כפר ישראלי גדול. מעליו נבנתה שכבה Va שהיא עיר מאורגנת. זוהי עיר אשר תוכננה מחדש, השער של השכבה הקודמת נשאר בשימוש. ממזרח לשער הוקם ארמון 6000 בסגנון בית חילאני הבנוי אבני גזית גדולות. ממערב לשער השתרע אזור מגורים עם בתים פרטיים בסגנון ארבע מרחבי כן נבנה מרכז מינהלי גדול.

בשכבה IV – ברזל IIb, תחילת המאה ה-9 לפנה"ס – נבנה מרכז צבאי ומנהלי חדש מעל חורבות המרכז המנהלי של השכבה הקודמת; יש המשערים שהשליט הבונה הוא אחאב. החל משכבה זו חל שינוי בטכניקת הבניה. הבניה עתה בסגנון פיניקי - עמודי גזית הממולאים ביניהם בקיר מאבני שדה. כן נבנו חומה 325 אשר הקיפה את כל העיר ושער מונומנטלי. החומה איפשרה ליצור סינכרוניזציה סטרטיגרפית מוחלטת בין כל שטחי החפירה במגידו. בשכבה נחפרו גם מכלולים אשר זוהו כמכלולי אורוות ומחסנים וכן מערכת המים. שכבה זו נהרסה בחורבן אשר יש הקושרים אותו לפלישת הצבאות הארמיים בימיו של המלך יהוא (818-845 לפנה"ס) או בעת מסעו של חזאל מלך דמשק כנגד צפונה של ממלכת ישראל בימיו של יהואחז בן יהוא (מלכים ב' י"ג: 1-8).

העיר של שכבה III הוקמה בפער זמנים משכבה IV. מסקנה זו נובעת מהשינוי התכנוני הקיצוני של העיר. בימי ירבעם השני (750-784 לפנה"ס) העיר משמשת שוב כמרכז ממלכתי חשוב. העיר נבנתה כרשת של רחובות מקבילים ומצטלבים. במרכז העיר נחפרה ממגורת ענק. שטח מבני הציבור הצטמצם והוא רוכז משני עברי השער. רוב העיר הפך אזרחי, דבר המצביע על חולשתה הצבאית והכלכלית של ממלכת ישראל בשלב האחרון לקיומה.

התקופות האשורית והפרסית בתל

שכבה III – ברזל IIc, המאה ה-7 לפנה"ס – היא השכבה השייכת לתקופת הכיבוש האשורי. אל חומה 325 שנותרה משכבה IV, במקום השער ההרוס, הוסף שער עיר המורכב מתא אחד מכל אחד מצדדיו של מעבר השער. סמוך לשער העיר חשפה המשלחת האמריקאית שלושה מבני שרד רחבי שטח הבנויים לפי תוכנית שפרטיה לקוחים בחלקם מן האדריכלות אשורית. מבני שרד אלה ידועים במספרי החפירה והם: מס' 1052 ו-1369 ממערב לשער, ובניין 490 ממזרח לו.

בשכבה II השייכת למאה ה-6 לפנה"ס, חומה 325 יצאה מכלל שימוש והעיר הפכה לעיר פרזות. בחלקה המזרחי נבנתה מצודה. יש המייחסים את בניית המצודה ליאשיהו מלך יהודה אשר התפשט צפונה לאחר חיסול ממלכת ישראל. דעה אחרת היא שהמצודה שייכת לחיל מצב מצרי.

שכבה I שייכת לתקופה הפרסית (מאות 4–6 לפנה"ס). מגידו הפכה לעיר קטנה המוגנת על ידי המצודה. היא שימשה את הצבא הפרסי שעבר במסעותיו בדרך הים. בתקופה זו ממשיכה שקיעתה של העיר עד לסופה עם שקיעת הממלכה הפרסית.

תיאורי מגידו במקרא ובברית החדשה

מגידו נזכרת 18 פעמים בתנ"ך. לפי המסורת כבש את העיר דוד המלך ובנו, שלמה המלך, ביסס את מעמדה והפך אותה לאחת הערים החשובות בצפון הארץ. לאחר מלכותו של שלמה נכבשה העיר על ידי המלך המצרי שישק, אך לאחר שעזב את הארץ היא שבה לידי ישראל. בימי המלך אחאב הפכה העיר למרכז צבאי והוחזקו בה רכבי מלחמה וסוסים רבים דרך קבע.

שקיעתה של מגידו החלה בעקבות כיבושה על ידי מלך אשור תגלת פלאסר השלישי. בתנ"ך נזכר כיבושו של פרעה נכֹה את העיר מידי אשור, אך בתקופה זו היא הייתה חלשה ומרבית תושביה נטשוה. המקור הקדום האחרון המזכיר את מגידו הוא הברית החדשה, שבה נקרא המקום "ארמגדון" - שיבוש של השם - "הר מגידו". לפי המסורת הנוצרית, שם ייערך הקרב הגדול באחרית הימים, ארמגדון.

ביקור האפיפיור פאולוס השישי בתל מגידו

ב-5 בינואר 1964 הגיע האפיפיור פאולוס השישי לביקור קצר בן 11 שעות במדינת ישראל. הוא הגיע בשעה 9:30 בבוקר בשיירת מכוניות, שחצתה את גבול ישראל בחבל תענך והמשיך לתל מגידו שם סקר משמר כבוד של צה"ל ונתקבל בטקס קבלת פנים רשמי על ידי נשיא המדינה זלמן שזר, יושב ראש הכנסת קדיש לוז, ראש הממשלה לוי אשכול, שרים ואחרים. נשיא המדינה זלמן שזר בירך את האורח בנאום מלא פאתוס, כדרכו. בפתח דבריו אמר:

בהוקרה רבה ובמלוא תחושת המשמעות של אירוע זה, שאין לו אח בתולדות הדורות, הריני בא בשם מדינת ישראל ובשם עצמי לקדם את פני הוד כבוד האפיפיור הרומי ואבי הכנסייה הקתולית במרחבי תבל, בברכה העתיקה 'ברוך הבא'! ירדנו לכבודו מירושלים הבירה, עיר דוד, אל מגידו שבנה המלך שלמה, למען החיש לו את ברכותינו מיד עם הגיעו לארצנו, ארץ הקודש.

האפיפיור השיב על ברכת הנשיא בצרפתית, ציטט מדברי הנשיא ירמיהו וסיים: במילה העברית "שלום", עליה חזר פעמיים:

יהי רצון מלפניו להעניק לעולם המעונה של ימינו מתת אין ערוך זו, המהדהדת בכל דף בכתבי הקודש ושבה אנו שמחים לסכם את ברכתנו, את תפילותינו ואת איחולינו: שלום! שלום!.

לאחר מכן העניק נשיא המדינה לאפיפיור מדליון זהב שעליו מוטבעת מפת ישראל ומתחתיה נכתב בעברית ובלטינית "עלה לארץ הקודש". מתל מגידו המשיכה השיירה בדרכה לנצרת.

תולדות החפירות בתל

מפת אזורי חפירה ארכאולוגים בתל מגידו

תל מגידו נחפר יותר מכל אתר ארכאולוגי אחר בארץ ישראל. הסיבה לכך היא הרצף ההתיישבותי שנמשך למעלה מ-6,000 שנה. החפירות אשר נעשו על ידי חוקרים רבים מלאומים שונים משקפות את חבלי לידתה של הארכאולוגיה המקראית בארץ. תחילת החפירות בתחילת המאה ה-20 תקופה בה עדיין לא התגבשו שיטות החפירה המודרניות. עובדה זו משפיעה על טיב הידע שנצבר מתוך החפירות וכן הממצאים אשר ניתן לראות היום באתר.

חפירות גוטליב שומכר שנים 1903-1905

החפירות בראשות גוטליב שומכר נעשו מטעם החברה הגרמנית לחקר המזרח. החפירות נעשו בסטנדרטים חדשים מעבר למה שהיה מקובל בתקופתו. הסטרטיגרפיה התבססה על חתך מרכזי מצפון לדרום. בנוסף חפר מספר תעלות בדיקה. בין ממצאיו: קברים, מצודה מרכזית, מצודה צפונית שזוהתה מאוחר יותר כחלק מהארמון של שכבה XII. שומכר זיהה בחפירותיו שש שכבות מתקופת הברונזה התיכונה ועד תקופת הברזל.

חפירות אוניברסיטת שיקגו שנים 1925-1939

החפירות שנעשו על ידי המכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו ושמומנו על ידי ג'ון רוקפלר היו חפירות שאפתניות מאד. מטרת החופרים הייתה לחפור את כל התל. מטרתם הייתה לבסס את הרצף הכרונולוגי של השכבות השונות ולקשור כל אחת מהן עם השמות התאריכים והאירועים הידועים מהמקורות ההיסטוריים. בחפירה נחשפו 4 שכבות במלואן שכבות I-IV. התוכנית המקורית הייתה להסיר את כל התל שכבה אחר שכבה. בעקבות התארכות החפירה הופעלה תוכנית חדשה של ארבעה חתכי עומק: חתכים A-A, B-B, C-C, D-D. התוכנית המקורית הייתה לחפור עד לשנת 1945, אבל בעקבות מלחמת העולם השנייה החפירה פסקה ב-1939. בחפירה זו נעשה לראשונה שימוש בצילום אווירי.

חפירות שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70 של המאה ה-20

החפירות בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20 נעשתה בראשות יגאל ידין. במסגרת החפירות נבדק קו הביצור הצפוני, בוצעו חפירות באזור המקדשים בשטח B-B. כן נעשתה בדיקה בעיר התחתונה לצורך הבנת הסוללה הצפונית. כן נבחנו מחדש האורוות הצפוניות אזור השערים והאזור שבקצה התל ממערבו למפעל המים.

חפירות אוניברסיטת תל אביב

חפירה של החוג לארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב בראשות פרופ' ישראל פינקלשטיין מתנהלת באתר ברצף החל משנת 1992. זו חפירה אקדמאית הנעשית בקיץ אחת לשנתיים. החפירה מתפרשת על ששה אזורים שונים בתל, ובתקופות ארכאולוגיות שונות: ברונזה קדומה, ברונזה תיכונה, ברונזה מאוחרת ברזל I וברזל II.

האתר היום

Tell Megiddo 2006 Preservation tourist map
האתר כפי שהוא שהוצג בשנת 2006 למבקרים

האתר היום כפי שהוא מוצג לציבור הוא תולדה של כל החפירות שנעשו בעבר. החפירות נעשו במטרה ללמוד את האתר ולצבור ידע. החופרים לא לקחו בחשבון ולא חשבו על האתר במונחים של הצגת האתר בעתיד בפני מבקרים והצגתו לציבור. החופרים ובמיוחד החופרים הראשונים חשבו רק על צורכי החפירה ועל רצונם להוצאת ידע. בולטת במיוחד היא משלחת שיקגו. המשלחת תכננה להוריד את כל התל שכבה אחר שכבה. את העפר שנחפר שפכו במורד המזרחי של התל מבלי לקחת בחשבון את ההשפעה שיש לשפוכת על מראה התל. שיטות החפירה שהיו מקובלות בתחילת המאה ה-20 שונות מהשיטות הנהוגות בשנות האלפיים, אשר מדויקות וזהירות יותר. שיטות אלה משפיעות גם על הידע הקיים היום לגבי הממצאים מהתל.

האתר נפתח בשנות ה-50 של המאה ה-20. האתר היה בין האתרים הראשונים בארץ שנפתחו לקהל. הקונספציה שבו מוצג האתר למבקרים הוכנה עוד בשנות ה-50 ואינה מתאימה למאה ה-21

סמוך לאזור התל קיים קיבוץ הנושא את השם מגידו. רשות הגנים הלאומיים הפכה את תל מגידו עצמו לגן לאומי. כיום פוקדים את המקום צליינים נוצריים רבים בשל אזכורו בברית החדשה. בתל מספר אתרים הראויים לציון: שערי העיר הקדומה, "ארמון השנהבים" (שבו נמצאו מאות פיתוחים אמנותיים ותכשיטים משנהב), החתך הגדול שבוצע בתל על ידי המשלחת משיקגו (הנותן תמונה מרשימה של שכבות התל הרבות), האורוות מתקופתו של אחאב וכן מספר ארמונות נוספים. לדעת רבים, האתר המרשים ביותר בתל מגידו הוא מפעל אספקת המים של העיר מהתקופה הישראלית, המזכיר את מפעל המים של חצור הקדומה. כמו כן, מהווה התל נקודת תצפית טובה על נופי עמק יזרעאל, על הרי הגלבוע, על גבעת המורה, על הר תבור ועל רכס הרי נצרת.

בשנת 2005 הוכרז תל מגידו כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו. ב-2006 התגלו במקרה בכלא מגידו, אשר סמוך לתל, פסיפסים עתיקים הקשורים לנצרות ונחשבו בתחילה כחלק מאחת מהכנסיות הראשונות בעולם. עקב כך, הגילוי עורר התעניינות בקרב נוצרים וארכאולוגים בכל העולם. בחודש יולי 2011, לאחר עבודות רסטורציה רבות בכד חרס שנמצא בחפירות במקום, נמצא אוצר תכשיטים נדיר המוערך מראשית תקופת הברזל.[7]

שימור במגידו

מצב קיים

Tell Megiddo - 4.2006 -10
התעלה להטיית מי הגשם בכניסה למתקן המים

מאז פתיחת האתר ועד לשנת 2006 לא נעשתה כל תוכנית שימור מקפת לאתר. השימור היחיד שנעשה היה על פי צורך. בחורף נעשתה פעולה של ריסוס עשבים, נעשתה פעולה של תחזוקת שבילים וכן תחזוקה נקודתית בעקבות נזק שנעשה. לדוגמה:בעת נפילת אבנים מתוך קיר, האבנים הוחזרו לקיר, לא בהכרח במדויק כפי שהיו לפני הנפילה. התחזוקה נעשתה לפי מיטב יכולתם של העובדים במקום אשר אינם מאומנים בפעולות שימור מקצועיות. דוגמה לכך היא תעלה להטיית מי הגשם בכניסה למתקן המים אשר נבנתה ביוזמה מקומית בעקבות גלישת מי הגשם למתקן.

בעקבות ההכרה באתר מגידו כאתר מורשת עולמית, הוכנה לראשונה בשנת 2006 תוכנית אב לפיתוח ושימור האתר. התוכנית נעשתה בשיתוף עם החברה הממשלתית לתיירות, הזרוע הביצועית של משרד התיירות.

מטרות תוכנית השימור

  • שימור אתר מורשת בעל חשיבות לאומית ובינלאומית.
  • יצירת וחיזוק המורשת המקראית בקרב מבקרים ישראלים.
  • גוון והגדלת כמות והרכב המבקרים באתר גם בקרב קהל הצליינים וגם בקרב מגזרים ישראלים.
  • העשרת חווית הביקור באמצעים התורמים ליצירת אוירה ייחודית במטרה להאריך את שהות המבקרים באתר.
  • שיפור התנאים הפיזיים של הסיור באתר.
  • שימור השרידים הארכאולוגים והאטת קצב הבליה.
  • עידוד ויצירת שתופי פעולה שיווקיים עם אתרים וגופים במרחב.
  • יצירת תשתית נאותה לשלוב פוטנציאלי של פעילות חינוכית.

זיהוי המצב הקיים היום כפי שבא לידי ביטוי בתוכנית העבודה

  • המבקרים היום באתר הם בעיקר צליינים.
  • האתר אינו מצוי כלל בתודעה של מבקרים ישראלים.
  • אין קשר עם אתרים אחרים במרחב.
  • האתר לא פותח במשך שנים רבות.
  • השרידים מצויים במצב של בליה מואצת, ועיקרן: בעיות של חתכים וייצוב קירות.
  • תנאי הסיור בשטח קשים.
  • קיים פער גדול בין חשיבות סיפורי התל לבין המצאי הפיזי של השרידים.
  • מערך התפעול וההתמצאות בשטח בעייתי.
  • מערך השבילים הקיים אקראי אך מאד דומיננטי.
  • מצאי מתקני השירות מינימלי.
  • מצאי אמצעי ההמחשה, החוויה והשילוט מינימלי.

עקרונות התוכנית וקריטריונים ליישומם

לצורך התוכנית הוכן תקציב רב שנתי של כ-44 מיליון שקל התוכנית כוללת את הסעיפים הבאים:

  • שמירה על הנוף הייחודי של האתר.
  • יצירת איזון בין הצורך להמחיש לבין הרצון לשמור על אווירת האותנטיות והשקט הוויזואלי של האתר.
  • הצגת הרבגוניות של סיפורי התל, כאשר פיתוח המוקדים בעלי הזיקה למקרא הם בבחינת הכרח בתוכנית. בניית קונספט להמחזת ומסלולי סיפור.
  • עבודות דחופות לשימור וייצוב השרידים.
  • פעולות הסדרה ראשוניות בעלות תרומה מיידית למראה והבנת השטח.
  • התייחסות לקהלי מבקרים שונים.
  • חלוקת התוכנית לשני מרכיבים עיקריים: המבואה, התל.
  • בניית מגוון מסלולי סיור תוך שימת דגש על שיפור התנאים הפיזיים לביקור באתר.
  • שיפור רמת הבטיחות למבקר.
  • שימוש במגוון אמצעי המחשה כולל מבואת הכניסה.
  • חלוקה ההמחשות בכל אזור או מבנה לשתי רמות: רמה כללית, רמה חוויתית.
  • הקמת מערך הכוונה וכתיבת דפדפת.
  • יצירת שתופי פעולה שיווקיים עם אתרים וגופים אחרים הפועלים באזור.

מסלול סיור עיקרי מומלץ כפי שבא לידי ביטוי בתוכנית

מסלול סיור עיקרי מומלץ

מצב קיים כפי שבא לידי ביטוי באתר - סיור בתמונות

בעיות חתכים ומסלולים

Tell Megiddo - 4.2006 -11

חתך BB

Tell Megiddo - 4.2006 -12

תעלה במסלול הסיור

דוגמאות לשימור אשר נעשה בעבר

  • נעשו תמיכות בטון לקיר. התמיכות עצמן מאד מסיביות ודומיננטיות בשטח והן משנות לחלוטין את מראה הקיר.
  • הוקמה תעלת הניקוז למרגלות הקיר, אי אפשר לדעת בשטח האם מדובר בתעלה קדומה, או תעלה שנעשתה בתקופה הנוכחית.
  • בשער הכניסה לעיר מתקופת הברונזה המאוחרת שכבה VIII נעשה שחזור של קורת העץ. כן סומן פס השחזור מעליו הוספו 2 שורות של אבנים להגבהת השער. יש ציון במקום המציין שקורת העץ משוחזרת.
  • חיזוק קירות על ידי שימוש בטון. הבטון מפריש מלחים המזיקים לקיר האבן הקדום. היום בעקבות מחקרים לגבי ההשפעה המזיקה של הבטון החיזוק נעשה בתערובת של אדמה מקומית וסיד.
Tell Megiddo – Preservation with concrete pillars

תמיכות מבטון מפריש מלחים

Tell Megiddo - 2005 Reconstruction line in the gate

שחזור קורת עץ בשער הכניסה

Tell Megiddo - 4.2006 -13

חיזוק קיר בעזרת בטון

תמונות אקראיות מתוך סיור באתר באפריל 2006 המצביעות על בעיות באתר

בעת הסיור באתר הובחנו הבעיות הבאות:

  • התמוטטות קירות
  • לבני גזית מתפוררות
  • צמחייה גבוהה המסתירה את השרידים האדריכלים באתר.
  • צמחייה הצומחת בתוך השרידים וגורמת נזקים לשרידים.
  • קירות מחוזקים בחיזוקים זמניים ולא אסתטיים.
  • עובש ונזילות מים במתקן המים, חלודה ועוד.
Tell Megiddo - 4.2006 -15

לבני גזית מתפוררות

Tell Megiddo - 4.2006 -14

התמוטטות קירות

Tell Megiddo - 4.2006 -16

קירות מחוזקים בחיזוקים זמניים ולא אסתטיים

Tell Megiddo - 4.2006 -17

צמחייה גבוהה המסתירה את השרידים האדריכלים

  • המקדש הכלקוליתי בחתך BB - הצמחייה מסתירה כמעט לחלוטין את המקדש. בשנת 2005 כאשר הטיפול בצמחייה היה יעיל יותר ניתן להבחין טוב יותר בשרידי המקדש.
  • שפוכת של משלחת שיקגו שחפרה בתל בשנים 1939-1925. השפוכת בצד התל מעוותת את צורת התל המקורית.
Tell Megiddo - 2005 Chalcolithic Temple

המקדש הכלקוליתי בשנת 2005

Tell Megiddo - 4.2006 -18

המקדש הכלקוליתי בשנת 2006

Tell Megiddo - 4.2006 -19

שפוכת משלחת שיקגו

Tell Megiddo - 4.2006 -20

התפוררות בחפירת שומכר

Tell Megiddo - 4.2006 -21

צמחייה בחפירת שומכר

  • בעיית התפוררות אבנים בקיר אסם התבואה אשר דורשים חיזוק והכנסת חומרי מליטה בין האבנים
Tell Megiddo - 4.2006 -22

אסם התבואה - שנת 2006

Tell Megiddo Preservation 2009 015-1

אסם התבואה לאחר שימור חלקי שנעשה בשנת 2009, בגלל מגבלות תקציב השימור נעשה באמצעים מקומיים עד הגובה אליו יכלו להגיע המשמרים ללא בניית מתקן הגבהה

אורוות או מחסנים

באתר נמצאו 2 מבנים מבנה 407 בצפון התל ומבנה 1576 בדרומו אשר גרמו לוויכוח רב שנים למה הם שימשו. נוצרו שתי אסכולות. אסכולה בהובלת יגאל ידין אשר טען שהמבנים הם אורוות, ואסכולה בהובלת פריצ'רד ויוחנן אהרוני אשר טענו שהמבנים הם מחסנים.

Tell Megiddo Stables

מראה מבנה 1576 לאחר סיום החפירה בשנות -60 של המאה ה-20

Tell Megiddo - 2005 Stables-1

מראה שרידי אזור האורוות הדרומי בשנת 2005 לפני שיחזור המבנה

בשנת 2006 במסגרת התקציב החדש הוחל לבצע שיחזור של מבנה 1576. התעורר מחדש הוויכוח כיצד יעשה השחזור. הוויכוח היה בין פרופ' ישראל פינקלשטיין מאוניברסיטת תל אביב החופר באתר לבין רשות הטבע והגנים המתפעלת אותו. בסופו של דבר הועבר הנושא לבורר. השחזור שנעשה בשטח מביא לידי ביטוי את הדעה שמדובר באורוות. נעשה שחזור חלקי, כאשר כל השטח אשר היווה את החצר הגדולה הצמודה ל"אורוות" כוסתה בשכבת אדמה לבנה. השחזור עצמו מסתיר כמעט לחלוטין את השרידים שנמצאו בשטח. אין סימון ואין שילוט המצביע על החלק המשוחזר. השחזור מקל על התייר והופך את השרידים לאטרקטיביים יותר, אבל הם משנים את תפיסת המציאות של המבקר לגבי השרידים.

Tell Megiddo - 4.2006 -28

החצר הגדולה לפני מבנה 1576 מכוסה בשכבת אדמה לבנה

Tell Megiddo - 4.2006 -29

מראה האורוות לאחר השיחזור של 2006

Tell Megiddo - 4.2006 -30

מראה האורוות לאחר השיחזור של 2006

בשנת 2009 לאחר שהתקבל תקציב מחודש הוחלט להציב באזור האורוות הדרומי וברחבה שמצפונו פסלי סוסים אשר יהפכו את האתר ליותר מושך מבחינה תיירותית. הפסלים הוצבו בחודש אוקטובר 2009.

Tell Megiddo Preservation 2009 035

פסלי הסוסים בשטח האורוות מבט מצפון לדרום

Tell Megiddo Preservation 2009 044

פסל מרכבה רתומה לסוסים ברחבה לפני אזור האורוות. הוספו מדרגות כדי לאפשר לתיירים לטפס על הפסל

Tell Megiddo Preservation 2009 043

פסל סוס ליד הקיר הצפוני של הרחבה

פעולות שימור של רצפת "אורוות צפוניות", וקיר המדרגות לשער שלמה

Tell Megiddo - 4.2006 -32
רצפת האורוות הצפוניות

תוכנית העבודה לפיתוח ושימור האתר כללה סעיף של שימור דחוף של שרידים בסכנה. כתוצאה מכך נעשה שימור של רצפת מבנה 407 הקרוי "האורוות הצפוניות וכן נעשה שימור של קירות המדרגות. בעבר חוזקו קירות אלה בבטון. במסגרת השימור הוסר הוסרו האבנים והופרדו סומנה כל אבן והוחזרו מחדש כאשר חומר המליטה הוא 2/3 אדמה מקומית ו 1/3 סיד.

שימור הרצפה

הממצאים בשטח כללו את הבעיות הבאות:

במסגרת הטיפול בוצעו הדברים הבאים: הוסר הכיסוי, נחשפו שולי הרצפה. יצרו שן אחיזה לחומר המליטה החדש בשולי הטיח, ניקוי לקונות ובורות שהיו במצב התפוררות מתקדם.

שימור קיר המדרגות

תוכנית השימור כללה את שימור המדרגות הנמצאות ליד המעיין קרוב לשער שלמה. במסגרת השימור הוסרו האבנים סומנו וניבנו מחדש עם חומר מליטה מיוחד

Tell Megiddo - 4.2006 -34

קיר המדרגות בעת פעולת השימור בשנת 2006

Tell Megiddo - 4.2006 -33

המדרגות בשנת 2006 מיד לאחר סיום פעולת השימור

Tell Megiddo Preservation 2009 004

המדרגות בשנת 2009, המדרגות מכוסות ירוקת. האזור בתחתית המדרגות נחפר בשנת 2008 על ידי משלחת מאוניברסיטת תל אביב

תוכנית שימור 2006

תוכנית העבודה לשנת 2006 כוללת תשעה מתחמים באתר. לכל מתחם הוכנה תוכנית מפורטת המחולקת לקטעי טיפול. לכל קטע יש פירוט מהי הבעיה בקטע ומהו הטיפול הנדרש. התוכנית כוללת גם חתכים וצילומים לפי העניין. להלן המתחמים המתוכננים לטיפול :

  1. שער הברונזה הכנעני
  2. מפעל המים
  3. בנין המנהלה המלכותי הכנעני
  4. הארמון הישראלי הצפוני
  5. האורוות הצפוניות
  6. מתחם המקדשים (המגרון)
  7. מקדש קדום XIX
  8. מגידו מזרח
  9. הרובע האשורי הגדול

דוגמה מתוך תוכנית שימור שער הברונזה הכנעני מתחם עבודה מס' 1

התוכנית מחולקת לקטעים המסופררים מ-1 עד 11. קטע 11 למשל מתייחס למדרגות המובילות לשער שלמה אשר שימורן כבר בוצע (ראה סעיף 10.2)

Tell Megiddo 2006 Preservation plan -1
דוגמה לתוכנית של קטע טיפול מס' 10
Tell Megiddo 2006 Preservation plan -3
דוגמה לתוכנית קטע טיפול 7 כולל צילום
Tell Megiddo 2006 Preservation plan -5

גלריית תמונות

Meggido Masthson

אתר תל מגידו כפי שצולם בשנות ה-20 של המאה ה-20

Meggido pit

מערכת המים במגידו

Megiddo model

דגם של תל מגידו בכניסה לאתר

Megiddo water system excavations 1925-1939

חפירות בתל מגידו על ידי המכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו 1925 עד 1939. בתמונה: חשיפת מערכת המים.

תל מגידו 2

מנהרת מפעל המים

גלריית תמונות - ממצאים ארכאולוגים מהאתר

הממצאים הם מחפירות תל-מגידו של אוניברסיטת תל אביב החוג לארכאולוגיה. פרויקט מגידו בראשות ישראל פינקלשטיין.

Tell Megiddo-Pottery from Level H-3 Iron II

קרמיקה מברזל II

Tell Megiddo-Door socket from Assyrian palace, Level H-1 Iron II

שקע של פתח מהארמון האשורי ברזל II

Tell Megiddo-Level H-3 bulla

בולה משכבה H-3

Tell Megiddo-Level H-3 storage jars

קנקני אחסון

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ The International Standard Bible Encyclopedia, Volume 3, page 309
  2. ^ Walter C. Kaiser, History of Israel, page 54
  3. ^ ממלכת העיר מגידו, הספרייה הווירטואלית של מט"ח
  4. ^ אלי אשכנזימחנה הקריה" של הלגיון הרומי בישראל התגלה במגידו, באתר הארץ, 3 ביולי 2013
  5. ^ רן שפירא, העיר הכי גדולה בעולם היתה פעם בישראל, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2006
  6. ^ אהרון קמפינסקי, מגידו : עיר-מדינה כנענית ומרכז ממלכתי ישראלי, הוצאת החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, 193, עמ' 30
  7. ^ אוצר מגידו הכנענית
אתר ארכאולוגי

אתר ארכאולוגי הוא מקום בו השתמרו שרידים לפעילות אנושית בעבר הפרהיסטורי, ההיסטורי או המודרני, ובו עשוי להתקיים מחקר שדה ארכאולוגי כסקר או חפירה. ההגדרה של "אתר" יכולה לכלול גם מספר אתרי-משנה בעלי קרבה גאוגרפית, ועשויה להשתנות בהתאם לתקופה הנבחנת באתר, ובהתאם לגישה התאורטית של הארכאולוג החוקר. לעיתים אף נבדקות עדויות מחוץ לגבול הגאוגרפי של האתר, המשמשות להשוואה עם השרידים הארכאולוגיים בתוך האתר.

באתרים ארכאולוגיים ניתן למצוא בדרך כלל חפצי עתיקות וממצאים שונים. ממצאים אלו הם למשל שרידי בתים, כלים מחרס, אבן ועצם, קברים, עצמות אדם ובעלי חיים, וחומרים טבעיים שהובאו לאתר. כאשר מתבצעת באתר חפירה ארכאולוגית חומרים אלה נאספים באופן שיטתי, נלמדים ומשרטטים את השימוש באתר זה בעבר.

אתר מורשת עולמית

אתר מורשת עולמית הוא אתר שהוכרז על ידי ועדת המורשת העולמית של אונסק"ו כאתר הראוי לשימור בזכות חשיבותו המיוחדת למורשת המשותפת לאנושות.

האספה הכללית של אונסק"ו החלה בתוכנית להגנה על אתרי מורשת עולמית עם ניסוח "האמנה בדבר הגנת המורשת הטבעית והתרבותית העולמית" (Convention Concerning the Protection of World Cultural and Natural Heritage) ביום 16 בנובמבר 1972, ומכוחה הוקמה ועדת המורשת העולמית, האחראית על בחירת אתרים חדשים ופיקוח על ניהולם של האתרים שברשימה. עד כה אישררו 190 מדינות את האמנה.

האתרים שברשימה יכולים, בכפוף לתנאים מסוימים, לזכות במימון וסיוע כספי מקרן המורשת העולמית, ולהכללתו של אתר ברשימה נודעת גם חשיבות כלכלית ותדמיתית.

בשנת 2018 כללה רשימה אתרי המורשת העולמית 1,092 אתרים ב-167 מדינות וישויות (כולל קוסובו והרשות הפלסטינית). 845 מהאתרים מוגדרים כאתרי תרבות, 209 כאתרי טבע ויתר 38 האתרים משלבים את שני התחומים.

בית גוברין - מרשה

בית גוברין - מרשה הוא גן לאומי שהוכרז בשנת 1989 כדי לשמר את שרידיה המרשימים של העיר מרשה, המשך המחקר באתר ושימור החורש הטבעי. הגן הלאומי משתרע על שטח של 5,000 דונם ובו מערות רבות וחללים תת-קרקעיים מגוונים ושרידים ארכאולוגיים חשובים. בחלקו הדרומי והגבוה ביותר של הגן נמצא תל מרשה.

המסלע של שפלת יהודה בנוי משכבת קירטון שהוא גיר רך מתקופת האיאוקן בעיקר, שהורבדה בים קדום. מעל לקירטון התפתחה שכבה בעובי של 1–3 מטר, של גיר קשה, המכונה 'נארי'. מסלע הקירטון נוח לחציבת חללים תת-קרקעיים ולהפקת לבנים לבניין. עיקר לבני הבניין נכרו ממערות בצורת פעמון שפתח עגול בראשן. דרך פתחים אלו נכנסו אל תחילת מלאכת החציבה, וירדו כלפי מטה בחציבה, שורה אחר שורה, והוציאו כלפי מעלה לבני קירטון לצורכי בנייה. חלק מן המערות והחללים שנחצבו שימשו גם לצרכים שונים, כגון מגורים, בתי בד, בורות מים, מתקני קולומבריה ומערות קבורה. חלק מן המערות הרבות שבשטח הגן הותקנו לביקור קהל.

אחת מתכונות המערות הפעמוניות היא אקוסטיקה מעולה, וזו מנוצלת לעריכת קונצרטים, וכמו כן צולמה שם סצנה במחזמר ישו כוכב עליון ב-1973.

ביוני 2014 הכריז ארגון אונסק"ו על הגן הלאומי כאתר מורשת עולמית.

בית הסוהר מגידו

בית הסוהר מגידו ( ידוע גם בשם כלא מגידו) הוא מתקן כליאה ישראלי הנמצא סמוך לצומת מגידו. בבית הסוהר מוחזקים כ-900 אסירים, כולם אסירים ביטחוניים השפוטים לתקופות מאסר שונות, למעט אגף פלילי אחד לאסירי עבודה בבית הסוהר.

גריפון

גְריפֿון (קרוי גם גריפִֿין) הוא חיה מיתולוגית בעלת גוף ורגליים אחוריות של אריה, וראש, כנפיים ורגליים קדמיות של נשר. לפי גרסאות אחדות לגריפון יש זנב נחש.

הציור הראשון של הגריפון שידוע עליו כיום הופיע במצרים, בין דמויות של בעלי חיים אחרים על לוח תמרוקים משנת 3200 לפנה"ס בערך. במקדשי הקבורה של סחו-רע ושל פפי השני הוא נקרא "תשתש" (טורף, קורע) וכן נקרא גם "פתפת". בציורים הראשונים של הגריפון היו כנפיו סגורות, ורק מאוחר יותר הן צוירו פרושות.

סוג אחר של גריפון שהופיע במקומות שונים בתקופה מאוחרת יותר היה בעל ראש של עוף בלתי ידוע המזכיר תרנגול. את הסוג הזה של גריפון ניתן לראות כמעט בכל האגן המזרחי של הים התיכון: מגידו בישראל, גבל בסוריה, נמרוד באשור וביוון - בדלוס, בדלפוי ובאתונה. על פי המיתולוגיה היוונית, הגריפון מתגורר בקן דמוי קן עוף, אך במקום ביצים הוא מטיל אבנים יקרות מסוג אכטיס (אגתה). הגריפונים היו מקודשים לאל אפולו והם שמרו על אוצרות הזהב שלו מפני הארימאספים.

בארץ ישראל נמצאו כמה גריפונים כדוגמת חרפושית ועליה ציור של גריפון, בסגנון מצרי קדום, שנמצאה בחפירות תל מגידו. בין רגלי הגריפון חרות השם "חמן" בכתב עברי קדום. בערבית מכונה הגריפון "אלענקא" (בעל צוואר ארוך), והוא מקושר לפעמים עם דמות מיתולוגית יהודית – הכרוב.

הגריפון הופיע על רבים מהפסלים והתכשיטים מאזור חופי הים השחור ומרכז אסיה. בעולם העתיק נהגו להראות עצמות ענק ולומר כי אלו עצמות גריפון, אך ככל הנראה מדובר היה בעצמות דינוזאורים. הגריפון מסמל את הסיטי של לונדון, ופסליו נמצאים בכל הגבולות המפרידים בין הסיטי ושאר חלקי לונדון. הוא מופיע ביצירות ספרות, ובהן "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות" וספרי "דברי ימי נרניה". אויבו הגדול ביותר הוא הסוס.

הגן הלאומי והאוניברסיטאי ע"ש טבצ'ניק

הגן הלאומי והאוניברסיטאי ע"ש מוריס ופרידה טבצ'ניק (נקרא גם בקיצור: גן טבצ'ניק) הוא גן לאומי המצוי במורדותיו הדרומיים של הר הצופים ומשתייך אל האוניברסיטה העברית בירושלים הנמצאת בצמוד אליו. בגן מצויים שני בתי קברות זעירים וכמה מצפורים הצופים אל הר הזיתים ואל עמק צורים הנמצא במורדותיו.

המכון לארכאולוגיה (אוניברסיטת תל אביב)

המכון לארכאולוגיה על שם סוניה ומרקו נדלר באוניברסיטת תל אביב ממוקם בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב. המכון הוקם בשנת 1966 על ידי פרופסור יוחנן אהרוני. כיום משמש המכון את החוקרים, עמיתי המחקר ותלמידי המחקר מהחוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב. המכון מתמקד במגוון גדול של תחומים ותקופות; החל מן התקופות הפרהיסטוריות, דרך המקראיות, התקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית וכלה בימי-הביניים.

במסגרת מחקרי המכון מתקיימים בכל שנה מספר רב של חפירות וסקרים ארכאולוגיים. בין אלה ניתן לציין את החפירות במערת קסם, נחל זהורה, תל בית שמש, תל מגידו, תל בית ירח, יבנה ים, אפולוניה-ארשף ועוד.

החל משנות ה-90 של המאה ה-20, עורך המכון חפירות הצלה מגוונות בכל רחבי הארץ באמצעות המכון ישראלי לארכאולוגיה. אלה חפירות חוזיות. עם סיום החפירות, משוחרר בדרך כלל השטח בידי רשות העתיקות להמשך פיתוחו בידי היזם.

מגידו

האם התכוונתם ל...

מועצה אזורית מגידו

מועצה אזורית מגידו היא מועצה אזורית באזור רמות מנשה. שטח השיפוט שלה משתרע על פני 170,000 דונם בין יקנעם עילית בצפון, עמק יזרעאל והרי הגלבוע ממזרח, ואדי ערה מדרום, ורכס הרי הכרמל ממערב. אוכלוסיית המועצה מונה כ-9,600 איש המתגוררים בתשעה קיבוצים, שלושה מושבים ומושבה אחת. המועצה האזורית נקראת על שם העיר העתיקה מגידו ששרידיה נמצאים בגן הלאומי תל מגידו אשר הוכרז בשנת 2005 כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2017, מתגוררים במועצה אזורית מגידו 11,600 תושבים (מקום 152 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.2%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, למועצה אזורית מגידו דירוג של 7 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 84.0%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 10,395 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח). ראש המועצה הוא איציק חולבסקי, שנבחר לתפקידו בשנת 2013.

ממשית

ממְשית הייתה עיר נבטית ששמשה תחנת מעבר ועיר חקלאות על ציר הדרך שירדה לערבה מהרי אדום, עלתה במעלה עקרבים והמשיכה לחברון ולירושלים, או לבאר שבע. בעיר נמצאו שרידים מכל התקופות הנבטיות שבהן התקיימה לצד שרידים מן התקופה הרומית המאוחרת במהלכה בוצרה העיר, ומן התקופה הביזנטית, שבמהלכה נבנו כנסיותיה.

מקור השם ממשית הוא בשם הרומי-ביזנטי של העיר: ממפסיס. השם הערבי הוא כרנב (כורנוב), כשמו של משקה חלב דבש ותמרים.

בממשית התגלה מטמון המטבעות הגדול ביותר שנמצא אי פעם בישראל, 10,500 מטבעות כסף. נמצאו לשון עופרת של 158 ליטראות ועליה סימני בית היציקה, אגד קטן של פפירוסים הכתובים ביוונית ועוד חפצים שונים.

בשנת 2005 הוכרזה ממשית כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו ביחד עם שבטה, חלוצה ועבדת, כחלק מדרך הבשמים.

מקדש מגדול

מקדש מגדול הוא סוג ארכיטקטוני של מקדש. המקדש מופיע לראשונה בצפון סוריה בתקופת מרדיך 3א' (שנת 2000 לפנה"ס), מתפשט לארץ ישראל ומשם למזרח הדלתה של הנילוס בתקופת הברונזה התיכונה 2ב' (שנת 1700 לפנה"ס). המקדש מופיע לרוב כמבנה אורכי בעל קירות עבים שמעידים על הגובה הרב שאליו התנשא המקדש. הקירות הקיפו אולם אחד. בקיר מול הפתח ישנה בדרך כלל גומחה או במה מוגבהת, שבה ניצב כנראה פסל האל או חפץ קדוש כלשהו. המקדש המשיך להיבנות ולהתפתח גם בתקופת הברונזה המאוחרת ותקופת הברזל, הדוגמה הבולטת ביותר שלו היא מקדש שלמה שהכיל שלושה חללים אורכיים: אולם, היכל ודביר.

עבדת

עבדת הייתה העיר המרכזית על ציר המסחר הנבטי שבין פטרה לנמל עזה המכונה דרך הבשמים. מרכז העיר (האקרופוליס) שוכן בהר הנגב, על שלוחת גבעה לצד ציר התנועה העתיק מצפון לדרום, וממזרח לכביש 40. הוא נישא לגובה של 655 מטר מעל פני הים, ומשקיף על סביבתו מרום של כ-80 מטר. כלל שטחה הבנוי של עבדת משתרע על כ-85 דונם, והיא ניצבת כיום במרכזו של גן לאומי בשטח של 2,100 דונם.

במקום פועל מרכז מבקרים, ובאתר עצמו שרידים רבים ומרשימים, הכוללים שכונת מגורים ומגדל תצפית, גת לדריכת ענבים, רחבת מקדשים ובה שרידי כנסיות, מחנה צבאי, מערות מגורים רבות, בית מרחץ שמור היטב וטרסות חקלאיות ששוחזרו בחלקן. בשנת 2005 הוכרזה עבדת כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו ביחד עם שבטה, חלוצה וממשית, כחלק מדרך הבשמים.

עמק יזרעאל

עמק יִזְרְעֶאל (בערבית: مرج ابن عامر (מרג' אבּן עאמר), "עמק בן עאמר", וגם سهل زرعين (סַהְל זִרְעין), "מישור זרעין") הוא עמק גדול בצפון ארץ ישראל, תחומיו בין הרי הגליל התחתון, הרי השומרון ורכס הכרמל, והוא נמשך ממישור החוף ועד לבקעת הירדן. עמק יזרעאל הוא הגדול בשברי המשנה של השבר הסורי אפריקני.

צומת מגידו

צומת מגידו הוא צומת מרכזי בעמק יזרעאל, המחבר את כביש 65 וכביש 66. קטע הכביש היוצא מצומת מגידו לכיוון עפולה מכונה "כביש הסרגל" בשל היותו קטע כביש ישר לגמרי ללא עיקולים ופניות.

הצומת נקרא על שם הקיבוץ מגידו ותל מגידו הנמצאים בקרבת מקום, ולא רחוק ממנו נמצא גם כלא מגידו.

ב-5 ביוני 2002 נרצחו 17 ישראלים כאשר מחבל מתאבד פוצץ מכונית תופת ליד אוטובוס אגד בקו 830 בצומת מגידו לכיוון עפולה.

שבטה

שבטה היא אתר ארכאולוגי השוכן בין ניצנה לשדה בוקר שבנגב. שבטה הייתה מיושבת בין המאה ה-1 למאה ה-9, עת שכנה על דרך הבשמים העתיקה ולאחר מכן הייתה יישוב חקלאי. האתר הוא גן לאומי. בשנת 2005 הוכרזה שבטה כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו ביחד עם חלוצה, עבדת וממשית, כחלק מדרך הבשמים.

תל באר שבע

תל באר שבע הוא גן לאומי אשר נמצא באזור המפגש של נחל חברון עם נחל באר שבע, מזרחית לעיר באר שבע, ממערב לתל שבע הבדווית, צפונית לנבטים ומדרום לעומר. זהו תל השוכן על הצטלבות הדרכים המובילות צפונה להר חברון, מזרחה למדבר יהודה וים המלח, מערבה לכיוון מישור החוף, ודרומה לרמת הנגב וים סוף. החפירות הארכאולוגיות בתל התקיימו בשנים 1969-1975 בניהולו של פרופ' יוחנן אהרוני ומשנת 1976 בניהולו של פרופ' זאב הרצוג. התל מזוהה עם העיר המקראית 'באר שבע', אולם יש המשייכים אותו לעיר המקראית 'שבע' הסמוכה לה.

תל חצור

תל חצור הוא תל וגן לאומי השוכן בתל אל-קדח, סמוך לאיילת השחר ממערב, בגבולו הדרומי של עמק החולה. תל חצור משתרע על שטח של כ-840 דונם בין התוואי הישן והחדש של כביש 90 והוא הגדול מבין כ-200 תילים מקראיים ברחבי ישראל. בשנת 2005 הוכר תל חצור כאתר מורשת ישראלית יחד עם תל מגידו ותל באר שבע.

העיר חצור הייתה מיושבת מסוף האלף ה-3 לפנה"ס ועד המאה ה-2 לפנה"ס. בתנ"ך ניזכרת חצור בשלושה הקשרים: תפקידה בעת יישוב הארץ בידי הישראלים באלף השני לפנה"ס, בנייתה מחדש על ידי ממלכת ישראל החל במאה ה-10 לפנה"ס, וכיבושה בשנת 732 לפנה"ס בידי מלך אשור תגלת פלאסר השלישי.

חצור הגלילית, שקמה כמעברה ב-1953, נקראה על שם חצור הקדומה.

תל לכיש

תל לכיש הוא תל חשוב בשפלת יהודה, גובל בנחל לכיש. שמו בערבית - תל אֶ דֻוֵיר. שטחו כ־124 דונם, והוא זוהה על ידי החוקר האמריקאי ויליאם אולברייט בשנת 1926. בשנת 1994 הוכרז כגן לאומי.

תל תענך

תֵּל תַּעְנַךְ הוא תל יישוב קדום בדרום עמק יזרעאל, בצד הכביש ג'נין-מגידו, כקילומטר מהכפר הפלסטיני תיעניק.

התל מזוהה עם העיר הקדומה תַּעְנַךְ, הנזכרת לראשונה בשנת 1468 לפנה"ס ברשימות ובתעודות מצריות מהמאה ה-15 לפנה"ס בהקשר לכיבוש העיר תל מגידו הסמוכה. תענך מופיעה גם במכתבי אל-עמארנה מכתב א"ע 248, על פי מכתב זה מתלונן מושל(?) בשם יַשדַתַ במכתב ששלח למלך מצרים, שאנשי תענך שדדו את כל מה שנתן לו המלך, הרגו את שווריו וגרשו אותו ולכן הוא נמצא עם בירידיה שליט מגידו.

נראה שהמקום הפך ליישוב דל בתקופת בית ראשון ונותר כך עד סוף ימי הביניים למעט ארמון-מבצר מהמאות ה-11-12 לספירה.

Flag of Israel.svg גנים לאומיים בישראל
הגולן והגליל אכזיבארבלבית הכנסת בכפר נחוםברעםהר תבורחורשת טלחורבת מניםחמת טבריהחצורכורזיםכורסיכפר נחוםמבצר יחיעםמבצר נמרודמונפורנחל צלמוןסוסיתאציפוריקרני חיטיןראש הנקרהשדה עמודיםתל חיתל יודפתתל קדש
השרון והשומרון אביחילאפולוניהבית אלפאבית שאןבית שעריםגן השלושההר גריזיםהר הכרמלחוף השרוןכוכב הירדןמבצר קאקוןמעיין חרודנחל אלכסנדרנחל מהר"לסידנא עליפארק השרוןצור נתןקיסריהשומרון • תל מגידו • תל שקמונה
יהודה ומישור חוף יהודה בית גובריןבית עיטאבגן המלךהגן הבוטני הלאומיהגן הלאומי והאוניברסיטאי ע"ש טבצ'ניקהקסטלהר צובההרודיוןהרי יהודהחוף פלמחיםגבעות הכורכר נס ציונהירקוןמאוזוליאום מזורמגדל אפקמורדות הר הצופיםמערות סמךנבי סמואלנחל רוביןסובב חומות ירושליםעין חמדעמק צוריםקומראןתל גזרתל לכישתל צפית
הנגב אנדרטת חטיבת הנגבאשכולאשקלוןממשיתמצדהניצנהעבדתעין עבדתעתיקות עין גדישבטהתל באר שבעתל ערד

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.