תל יצחק

תֵּל יִצְחָק הוא קיבוץ במישור החוף מדרום-מזרח לעיר נתניה וליד יובל של נחל פולג, בתחום המועצה האזורית חוף השרון. כיום מונה אוכלוסיית הקיבוץ כ-200 חברים וילדים. בנוסף עליהם חיים ביישוב כמה מאות קשישים המתגוררים באחוזת פולג, בית אבות כפרי הצמוד לקיבוץ. סך כל החברים, הילדים והקשישים נכון לשנת 2016 כ-1,031 איש.

קיבוץ תל יצחק
תצלום אוויר קיבוץ תל יצחק
תצלום אוויר קיבוץ תל יצחק
במרכז התמונה קיבוץ תל יצחק, בחלקה העליון כביש 553 ומעליו בית הקברות, מתחת לכביש מכון משואה והבניין הגדול, הלבן, מימין, בית הדפוס של עיתון הארץ. הגגות האדומים בצד שמאל בית האבות "אחוזת פולג".

תצלום אוויר, יוני 2018.

מחוז המרכז
מועצה אזורית חוף השרון
גובה ממוצע[1] ‎30 מטר
תאריך ייסוד 1938
תנועה מיישבת העובד הציוני
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 1,017 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה -1.2% בשנה עד סוף 2018
(למפת נתניה רגילה)
Netanya
 
קיבוץ תל יצחק
קיבוץ תל יצחק
32°15′11″N 34°52′08″E / 32.2529470072392°N 34.8687891066825°E
מפת היישובים של מועצה אזורית חוף השרון
באדום - תל יצחק
בירוק - מיקום בניין המועצה
The Massuah Institute for the Study of the Holocaust in Kibbutz Tel Yitzhak
מכון משואה בתל יצחק
PikiWiki Israel 10057 statue of gad manela in kibbutz tel yitzhak
פסל לזכר גד מנלה ליד "בית גדי"

חומה ומגדל

הקיבוץ הוקם ביולי 1938 כיישוב חומה ומגדל על ידי עולים מגליציה שבפולין שהשתייכו לפלג "הנוער הציוני ב'" של ברית הציונים הכלליים, הפלג שלא השתייך להסתדרות. ההתיישבות בשרון הביאה לסופם את נדודי המייסדים[2]. היישוב תל יצחק נקרא על שמו של יצחק שטייגר שהיה ממנהיגי תנועת הנוער הציוני בגליציה. בדצמבר 1943 עבר הקיבוץ לתנועת "העובד הציוני", הפלג השני של ברית הציונים הכלליים שהשתייך להסתדרות[3].

מראשיתו התמודד היישוב עם המצב הביטחוני הרעוע במהלך המרד הערבי הגדול. בנובמבר 1938 נרצחה אחת מחברות המקום על ידי מחבלים, בעת שהביאה אוכל לשומרים בעמדות[4].

במשך השנים הצטרפו אליו גרעינים מתנועת "הנוער הציוני" בעיקר ממדינות דרום אמריקה: ארגנטינה, אורוגוואי, צ'ילה, קולומביה, פרגואי, ברזיל ועוד.

בקרבת הקיבוץ הוקם בשנת 1949 כפר הנוער נווה הדסה, אותו הקימו וניהלו, במשך שנים רבות, כמה מחברי הקיבוץ. תלמידי נווה הדסה הגרים בתנאי פנימיה, עבדו בענפי הקיבוץ.

מקורות הכנסה

לקיבוץ יש ענפי חקלאות, כמו פרדסים לפירות הדר ואחרים. גידולי שדה משתנים בהתאם לעונות השנה. מפעל דבק, מפעל צעצועים, סופרמרקט, ובית אבות היוו מקורות הכנסה, כעת, מתוך העסקים הללו, קיימים רק הסופרמרקט ובית האבות, מקור ההכנסה המרכזי של הקיבוץ הוא הסופרמרקט, כיום, הוא הפך לרשת המונה חמישה סניפים: בתל יצחק, בבית יצחק, בבצרה, בבני ציון ובשכונת אגמים שבנתניה. זהו קיבוץ מופרט ורבים עובדים מחוץ לקיבוץ.

מכון משואה

בתל יצחק הוקם מכון משואה לזכר השואה והגבורה, ולזכר חברי תנועת הנוער הציוני שנספו בה. המכון כולל מרכז ללימודי השואה, מוזיאון היסטורי וכן את ארכיון הנוער הציוני. המכון עורך כל שנה טקס בהשתתפות נציגי ממשלה ואמנים ידועי-שם[5]

בית גדי

בנוסף קיים בקיבוץ בית התרבות "בית גדי", לזכר גד מנלה, בן הקיבוץ שנהרג במרדף אחר מחבלים בבקעת הירדן. סמוך לכניסה לבית התרבות הוקם פסל לזכרו של גד מנלה, הנראה עוצר בידיו ובגופו את הפולשים מן המזרח, מעשה ידיו של נתן רפופורט.

התערוכה הבינלאומית אגרומשוב

בשנת 1992 התקיימה תערוכת אגרומשוב בקיבוץ תל-יצחק, שעברה בשנת 1993 לקיבוץ געש ומשם לגני התערוכה בתל אביב.

סיפורת

  • אוריאל זוהר, הענקים וילדי השמש, רומן משנת 1998 בהוצאת גוונים ובו מופיעה דמותו הדמיונית של הקיבוץ, בשם "גדניה", שבו מהדהד שמו של סרן גד מנלה, ככל הנראה. (333 עמודים).
  • אוריאל זוהר, "אהבתך מתבוננת בי מאחורי הגדר", סיפורים קצרים (גם על תל יצחק). הוצאת אחוה, חיפה, 167 עמודים, 2013.
  • שמעון בארי, "אחד מכם", רומן בהוצאת גוונים תל אביב, 253 עמודים, 2016. כל החלק הראשון של הרומן הוא על קיבוץ תל-יצחק והשם של הקיבוץ מופיע בו מספר פעמים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ מענייני השעה, דבר, 29 ביולי 1938
  3. ^ תל יצחק ושרשים ל"העובד הציוני", דבר, 23 בדצמבר 1943
  4. ^ הדסה רושואלד, דבר, 6 בנובמבר 1938
  5. ^ ביניהם גם בני הקיבוץ המפורסמים.
אריה רגב

אריה (אריק) רגב (16 בפברואר 1933 - 26 ביולי 1968, ליד פצאל, בקעת הירדן), היה אלוף-משנה בצה"ל, מפקד חטיבת הבקעה, אשר נהרג בקרב בעת מרדף אחר חוליית מחבלים, ביחד עם סרן גד מנלה מקיבוץ תל יצחק. בהתקלות נהרגו 8 מחבלים ואחד נפצע ונלכד.

בית יהושע

בֵּית יְהוֹשֻׁעַ הוא מושב במישור החוף, ממזרח לנתניה, השייך למועצה אזורית חוף השרון. המושב ממוקם ליד כפר נטר מצפונו. ליד קיבוץ תל יצחק מדרומו. ליד אבן יהודה במזרח, אודים במערב, ונתניה במערב הצפוני.

גבעת הקיבוצים

גבעת הקיבוצים היא אתר התיישבות ארעי, שפעל בשנים 1932–1948. האתר נמצא מדרום-מזרח לנס ציונה, בין נס ציונה לבין רחובות, ליד תחנת הרכבת של רחובות ופארק המדע. גבעת הקיבוצים הייתה "גבעת המתנה". גרעינים, בוגרי מפעל ההכשרות לקיבוצים, בטרם עלו על הקרקע במקום הקבע שהוקצה להם, או הצטרפו ליישובים קיימים אחרים, "המתינו" על קרקע שהקצתה להם הסוכנות היהודית. למרות הדמיון בייעוד המקום, אין מדובר בגבעת הקיבוצים שישבה כארבעה ק"מ צפונית מערבית לה, בצפון מערב נס ציונה, ונקראה גבעת מיכאל.

תחילה ישבו על הגבעה קבוצת גורדוניה ג' מפולין, שהצטרפה לדגניה ב' וקבוצה אחרת שהצטרפה לרמת דוד. כן שהו במקום חברי קבוצת "ניר חיים" גורדוניה מבסרביה שעברו לקריית ביאליק כדי להאבק על עבודה עברית בנמל חיפה וב-1943 הקימו את ניר עם.

בשנת 1936 שכנו בגבעה שלושה קיבוצים: גורדוניה במעלה שחבריו עלו לנחלת יצחק בהרי ירושלים וב-1938 הקימו את מעלה החמישה, קבוצת אחוה מגליציה וקיבוץ השומר הצעיר "לשחרור" שהקים בסוף 1941 את רמת השופט. בשנת 1940 נותרו במקום שני קיבוצים: קיבוץ לשחרור של השומר הצעיר ו"שרשים" של הציונים הכלליים.

בשנים 1948-1945 שהו בגבעה חברי קיבוץ הצופים א' שעבדו במכון איילון ולאחר מכן הקימו את מעגן מיכאל.

בין היתר ישבו באתר זה הגרעינים שהקימו או הצטרפו לקיבוצים רמת יוחנן, עין השופט, בית אלפא, תל יצחק ויד מרדכי.

בשנים 1948-1945 פעל באתר זה מכון איילון, מפעל לייצור תחמושת של תעש וארגון ההגנה. מפעל סודי זה פעל מתחת לאדמה, בתקופת השלטון הבריטי. את מכון איילון הפעילו חברי קבוצת הצופים א', הכשרת רגבים של הנוער העובד והלומד ואנשי תע"ש, בהנהלתו של פסח איילון. ב-29 בפברואר 1948 פוצץ הלח"י רכבת חיילים בריטית ליד הגבעה וחברי הקיבוץ במקום יצאו לסייע בטיפול בפצועים.

במקום קיים מוזיאון המספר את סיפור מורשת מכון איילון, מתקיימות פעילויות חינוכיות ערכיות לילדים, בני נוער, חילים ומחנכים.

גד מנלה

סרן גד "גדי" מָנֵ֫לָה (ז' בשבט תש"ו, 9 בינואר 1946 - 26 ביולי 1968) היה קצין המבצעים של חטיבת הבקעה בשנות ה-60, ונהרג בעת מרדף אחר מחבלים באזור פצאל. בעל עיטור העוז.

גיא מרוז

גיא מרוז (נולד ב-2 בספטמבר 1961) הוא עיתונאי, מגיש טלוויזיה, תסריטאי, זמר, מוזיקאי וסאטיריקן ישראלי.

ידוע בעמדותיו השמאליות הנחרצות ובפעילותו בנושאים חברתיים – כמו תמיכה במאבק הנכים, מחוסרי דיור, קשישים ומצבם של ניצולי השואה, והתנגדות למדיניות ההפרטה בישראל.

גליל ים

גְּלִיל-יָם הוא קיבוץ באזור השרון, בין הערים הרצליה ורמת השרון, השייך למועצה אזורית חוף השרון.

געש

גַּעַשׁ הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי, הממוקם על חוף הים התיכון, מעט צפונה מהרצליה, השייך למועצה אזורית חוף השרון.

הנוער הציוני

הנוער הציוני היא תנועת נוער יהודית-ציונית.

התנועה התחילה את פעילותה, כמו תנועות נוער רבות יהודיות אחרות, בתחילת המאה ה-20.

המייחד את "הנוער הציוני" באותה תקופה מתנועות אחרות היה היותה תנועת נוער ציונית, חילונית, שאינה משתייכת לזרם השמאלי (כלומר לא סוציאליסטית).

כתגובה לגלי אנטישמיות החליטו ראשיה כבר ב-1926 להדגיש את הרעיון הציוני ואת ההגשמה על ידי התיישבות בארץ ישראל,

ב-1932 יזמה תנועת הנוער הציוני בהנהגת יצחק שטייגר הקמת ארגון גג שנקרא "הסתדרות חלוצית עולמית הנוער הציוני", כמשקל נגד לתנועת השומר הצעיר בעלת הגוון הסוציאליסטי-מרכסיסטי.

התנועה התפשטה בכל ארצות אירופה המרכזית והמזרחית,

ראשוני החלוצים בוגרי התנועה עלו לישראל בשנת 1930, והקימו את הסניף הישראלי של התנועה.

העובד הציוני

העובד הציוני היא תנועת התיישבות שנוסדה בארץ ישראל בשנת 1936 כתנועה פוליטית וכמפלגה על ידי יוצאי תנועת הנוער הציוני. העובד הציוני ראתה עצמה כחלק מהמחנה של הציונים הכלליים, ולמרות שלא ראתה עצמה כחלק מהמחנה הסוציאליסטי שבאותה תקופה הגורמים הציוניים בו - כמו 'השומר הצעיר' למשל - זיהו אותו עם המרכסיזם, היא פעלה לאור ערכי תנועת העבודה. כפי שהראתה ההיסטוריונית נעמי שילוח בספרה 'מרכז הולך ונעלם' (2001), 'הציונים הכלליים' היו מפולגים בין אגף 'אזרחי' (ימין) לאגף 'מתקדם' (שמאל). 'העובד הציוני' רובו ככולו השתייך לצד השמאלי ופעל כחלק מהאגף 'המתקדם' של הציונים הכלליים. כאמור, תנועת 'העובד הציוני' נחשבה גם לחלק מתנועת העבודה באגפה הימני. היא פעלה בעיקר כסיעה בהסתדרות. בשנת 1948 לקחה חלק בהקמת המפלגה הפרוגרסיבית.

התחנה המרכזית של נתניה

התחנה המרכזית של נתניה היא מסוף האוטובוסים המרכזי של העיר נתניה. שוכנת במרכז החלק המערבי של העיר, סמוך לרחוב הרצל בקרן הרחובות אחד העם ואלון צבי.

חומה ומגדל

חומה ומגדל הוא כינוי לסדרת מבצעי הקמה של יישובים חקלאיים יהודיים מבוצרים בארץ ישראל בימי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (1936–1939) ומעט לאחריהם.

יקום (קיבוץ)

יָקוּם הוא קיבוץ השייך לתנועת הקיבוץ הארצי ונמצא באזור השרון. הקיבוץ שוכן בין הערים הרצליה ונתניה, ושדותיו נושקים לשדות קיבוץ תל יצחק מצד מזרח. מצד מערב ממוקמים כביש החוף, קיבוץ געש ושפיים. יקום שייך למועצה אזורית חוף השרון. הקיבוץ הוקם בשנת 1947.

מועצה אזורית חוף השרון

חוֹף הַשָּׁרוֹן היא מועצה אזורית בשרון.

שמה של המועצה נובע ממיקומם של חלק נכבד מיישובי המועצה על חופי מישור החוף באזור השרון.

המועצה גובלת בדרום ברעננה, הרצליה וכפר שמריהו, במערב בים התיכון, בצפון בנתניה, אבן יהודה ואילנות ובמזרח במועצה אזורית לב השרון, אבן יהודה, מועצה אזורית דרום השרון וקדימה. כמו כן נכלל במועצה קיבוץ גליל ים, הנמצא בין הרצליה ורמת השרון ולכן אינו נכלל ברצף הטריטוריאלי של המועצה.

משרדי המועצה נמצאים בשטח קיבוץ שפיים.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2017, מתגוררים במועצה אזורית חוף השרון 15,100 תושבים (מקום 124 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.0%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, למועצה אזורית חוף השרון דירוג של 8 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 87.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 12,764 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).

מני פאר

מני פאר (6 בספטמבר 1946 – 3 בספטמבר 2014, י' באלול ה'תש"ו – ח' באלול ה'תשע"ד) היה שחקן תיאטרון וקולנוע, שדרן רדיו ומנחה תוכניות טלוויזיה ישראלי.

משה קול

משה קוֹל (קוֹלוֹדְנִי) (28 במאי 1911 – 7 ביולי 1989) היה מנהיג ציוני, חבר הנהלת הסוכנות, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל.

משואה (מכון)

מַשּׂוּאָה – המכון ללימודי השואה הוא מכון ללימודי השואה השוכן בקיבוץ תל יצחק.

בתחומי המכון נמצאים מוזיאון ומרכז סמינרים בינלאומי, כמו כן ממוקם בקמפוס משואה בית ספר מרכזי להוראת השואה, שבו מועברות פעילויות בנושא מורשת השואה לצורך כך קיימים במכון ארכיון, ספרייה, פנימייה, אולמות דיון ואמפיתיאטרון. בתיאטרון זה מתקיימים טקסים לזכר השואה והגבורה כל שנה ובמשך שנים רבות בהשתתפותם של פוליטיקאים, אנשי צבא בכירים ואמנים ידועי שם.

במכון ניתן לארח קבוצות למשך תקופות קצרות, היות שיש בו מבנים המיועדים ללינה במקום.

מכון משואה הוקם בשנת 1972 על ידי חברי קיבוץ תל יצחק אשר בזמן הקמתו הגרעין המייסד (1938) הם עולים חדשים מפולין שהצליחו לעלות לארץ לפני השואה. רבים מתושבי הקיבוץ הם ניצולי השואה וחברים אחרים שנולדו בקיבוץ או עלו מדרום אמריקה, ויוצאי תנועת הנוער הציוני מגליציה ומזגלמביה שבמערב פולין.

במסגרת פעילות המכון נערכים בו סמינרים לבני נוער, לאנשי כוחות הביטחון וכן לסטודנטים ולמורים מהארץ ומהעולם והם מתארחים במקום.

מטרת המכון לקרב את הקהל הרחב לדיון בקשר שבין זיכרון השואה לשאלות מרכזיות העומדות על סדר היום הציבורי. הסמינרים מפגישים את הלומדים עם ניצולי שואה ומנסים להעמיק את הבנת האסון מנקודת מבט אישית של מי שחוו את החוויה על בשרם, או באמצעות כלים, כמו הקלטות של מי שאינם בחיים.

המכון מזמין פרופסורים ומומחים בתחום כדי ללמד את הנושאים המגוונים שבנדון.

יו"ר מכון משואה הוא פרופסור יצחק קשתי, ניצול שואה מהונגריה ובין יתר תפקידיו חקר את ההיסטריה החברתית של יהדות הונגריה.

מנכ"לית משואה כיום היא איה בן-נפתלי, בת הקיבוץ, שנולדה בתל יצחק למשפחת ניצולים מליטא.

נווה הדסה

נְוֵה הֲדַסָּה הוא כפר נוער באזור השרון ליד נתניה, צמוד לקיבוץ תל יצחק, בתחום המועצה האזורית חוף השרון.

המוסד הוקם בשנת 1949 על ידי הארגונים "עליית הנוער", "ארגון נשות הדסה", קיבוץ תל יצחק וארגון "יסודות". הוא נועד לקלוט את הנוער והילדים שבאו עם שארית הפליטה מאירופה לאחר מלחמת העולם השנייה.

הכפר כולל פנימיה ובית ספר לנוער בכיתות ז'-י"ב. בשלב מאוחר יותר החלה גם בקליטת חניכים עולים ממדינות אמריקה הלטינית כגון פרו, ארגנטינה וקובה, מחבר המדינות ומצרפת.

בכפר משק חי מפותח שבו מטפחים בני הנוער את בעלי החיים ומטפלים בהם. בעבר עבדו תלמידי התיכון, בענפי המשק השונים, בקיבוץ תל יצחק.

סיגורני ויבר

סיגורני ויבר (אנגלית: Sigourney Weaver; נולדה ב-8 באוקטובר 1949) היא שחקנית קולנוע אמריקאית הידועה בתפקידה כאלן ריפלי בסרטו של רידלי סקוט, הנוסע השמיני (1979), שובו של הנוסע השמיני (1986), שבוים על ידי ג'יימס קמרון, ושני סרטי המשך אחרים בסדרת סרטי הנוסע השמיני, תפקיד שבו היא זכתה להכרה ברחבי העולם. היא ידועה גם בשל תפקידיה כדיינה בארט בסדרת הסרטים מכסחי השדים, דיאן פוסי בגורילות בערפל, ג'ייני קארבר בסופת קרח, מקס קונרס בשוברות הלבבות (2001), המפקחת וולקר בבורות (2003), ודוקטור גרייס אוגוסטין באווטאר (2009).

ויבר הייתה מועמדת שלוש פעמים לפרס האוסקר בשל הופעותיה בשובו של הנוסע השמיני (1986), גורילות בערפל (1988), ונערה עובדת, זוכה פרס גלובוס הזהב בשני הסרטים האחרונים.

שפיים

שְׁפָיִים הוא קיבוץ שהשתייך לקיבוץ המאוחד (לאחר מכן תק"מ והיום התנועה הקיבוצית), הוקם על ידי יוצאי רוסיה ופולין בשנת 1927.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.