תל חי

תל חי היה יישוב קטן באצבע הגליל בראשית תקופת ההתיישבות הציונית בארץ ישראל. ב-1 במרץ 1920 התחולל בו קרב שהפך סמל ללחימת מעטים מול רבים ולערך ההתיישבות. בקרב נהרגו שמונה יהודים ובהם יוסף טרומפלדור. היישוב אוחד ב-1926 עם כפר גלעדי, ואנשיו עברו לשם. בשטח היישוב הוקמו אתר זיכרון, המכללה האקדמית תל-חי, המכללה הטכנולוגית תל חי, פארק תעשייה ואכסניית נוער.

Etzba hagalil
"Roaring Lion" Memorial in Kfar Giladi, Israel
פסל "האריה השואג" של הפסל אברהם מלניקוב בבית הקברות בכפר גלעדי
Tel Hai - Courtyard (3)
חצר תל חי

תחילת ההתיישבות וההתקפות

הברון רוטשילד, באמצעות חברת יק"א, רכש בשנת 1893 שטח של כ-13,000 דונם בצפון הגליל מבעל האדמות ג'בור בֵּיי. רוב השטח (כ-10,000 דונם) הוקצה למושבה מטולה, שהוקמה ב-1896.

חלק משטח אדמות תלח'ה שנרכשו נשאר לא מעובד, ולכן נמסר שטח זה בשנת 1905 לקבוצה בת שישה חלוצים על מנת לקבוע נוכחות ושליטה. המתיישבים היו אליהו אליוביץ, מאיר לישנסקי, פייביש גולדברג, זכריה חיותמן, ג'סי חיותמן ומאיר פרידמן. זה האחרון עזב כעבור כחודשיים ובמקומו הגיע המדריך החקלאי מיכאל פפו, שבא לנסות לגדל כותנה בעמק החולה.

ב-1907 החל לפעול בתלח'ה משק חקלאי והוקמו בו מספר מבנים, שהמרכזי בהם, בן שתי קומות, כונה "העלייה". ב-1916 במקום נאחזה קבוצה מאנשי "הרועה" במשך זמן קצר. בקיץ 1918 התיישבה במקום קבוצת פועלים בראשות דוד באום וקלמן כהן. בסתיו אותה שנה, עם נסיגת הצבא העות'מאני המובס, הקימה חבורה זו קיבוץ וקראה לו תל חי.

בהתאם להסכם סייקס-פיקו, אשר הגדיר את חלוקת שטחיה של האימפריה העות'מאנית במזרח התיכון בין צרפת ואנגליה, ולהסכם דוביל שנחתם ב-15 בספטמבר 1919 בין לויד ג'ורג', ראש ממשלת בריטניה, לבין ז'ורז' קלמנסו ראש ממשלת צרפת[1], פינו האנגלים את האזורים שכבשו מצפון לקו שנמתח בין ראש הנקרה לבין בואזיה בחולה ואזור הגליל העליון המזרחי עבר לשלטון המנדט הצרפתי. השלטון הצרפתי באזור היה רופף וכבר ב-12 בדצמבר 1919 החלו התקפות של ערבים שמרדו בשלטון המנדט הצרפתי ורצו לסלקו מן האזור. בין מטרותיהם היו גם היישובים היהודיים שהוקמו בגליל העליון - כפר גלעדי, מטולה, חמארה (שנשרפה על ידיהם לאחר שתושבי חמארה נטשו את המקום) ותל חי. מטולה הייתה מושבה שמנתה כ-120 איש, רובם הגדול נמלטו לצידון בסוף 1919, בעוד שבכפר גלעדי ותל חי היו רק כ-20 איש בכל יישוב. הם שלחו קריאה ובה בקשת סיוע למגינים שיגיעו ממרכז הארץ לחיזוק המקום. אל תל חי הגיעו קומץ מתנדבים, בפיקודו של יוסף טרומפלדור. בהתקפה על היישובים ב-12 בדצמבר 1919 נהרג בתל חי שניאור שפושניק[2]. ובהתקפה שנערכה ב-6 בפברואר 1920 נהרג, בשדה סמוך לתל חי, אהרון שר מכנרת שבא לעזרת היישוב.

אחת הבעיות המרכזיות בהגנה על היישוב הייתה מחסור בנשק בכלל ונשק כבד בפרט, כפי שאפשר לראות בעיתונות התקופה. איש העלייה השנייה אהרן בן-ברק[3], שבא לתל חי כחודשיים לפני נפילתה[4], כתב בעיתון "הפועל הצעיר": "אין לחשוב שנגד הבדואים הלוחמים נוכל לעמוד אפילו אם נכפיל את מספר האנשים לכמה מונים, אלא אם יהיה להם גם נשק כבד. בלי זה יכולים הם לעשות מכל "תליי-החיים" שלנו תל מָוֶת אחד[5].

נפילת תל חי

Tel Hai graves
קברי חברי תל חי ומגיניה

ב-1 במרץ 1920 (י"א באדר תר"פ) הגיעה אל חצר תל חי קבוצה גדולה של ערבים בדואים חמושים, שבראשם עמד כאמל אפנדי. הם הורשו להיכנס מכיוון שדרשו לבדוק אם אין כוחות צרפתיים בחצר. בחיפושיהם הגיעו הערבים אל "העלייה" (הבניין המרכזי בחצר) ושם עלו לקומה השנייה. הם הפתיעו את היושבים בחדר בכך שירו עליהם. טרומפלדור נתן הוראה להשיב באש ומיד התחיל קרב יריות. התוקפים המשיכו וירו על האנשים שבקומת הקרקע והחוצה לעבר החצר. להתקפה הצטרפו גם המוני ערבים שהיו מחוץ לחצר. יוסף טרומפלדור ויעקב טוקר רצו לאורך החצר כדי לסגור את השער ונפצעו קשות. בקרבות הירי נפלו גם שרה צ'יזיק, דבורה דרכלר, בנימין מונטר וזאב שרף. בשל האבידות והסיכוי הקלוש למפנה בקרב, החליטו מגיני החצר לנטוש אותה בעת הפוגה בקרב. הם עברו לכפר גלעדי, ובדרך לשם מת יוסף טרומפלדור מפצעיו. הרופא שטיפל בו, ד"ר גרי, ואחרים העידו כי אמר: "אין דבר, טוב למות בעד ארצנו". באותו לילה נטשו אנשי תל חי וכפר גלעדי את המקום והדרימו אל היישוב איילת השחר שהיה בשטח שבשליטת המנדט הבריטי. בעקבותיהם נטשו גם תושבי מטולה את היישוב.

החזרה לתל חי

הכוחות הצרפתיים לחמו בצורה נחרצת נגד הפורעים הערבים בגליל העליון, עד להשגת שקט בחודש יולי 1920. באוקטובר חזרו המתיישבים היהודיים אל שלושת היישובים שננטשו ויישבו אותם מחדש. בסוף השנה נמסר האזור לשליטה בריטית, ונוצרה "אצבע הגליל". עמידת הגבורה של המגינים הייתה לסמל, ובקרב היישוב רווחה האמונה כי בזכותם נכללה ה"אצבע" בתחום שלטון המנדט הבריטי ואחר כך בתחום מדינת ישראל. בפועל השפעת פרשת תל חי הייתה עניין בעל משמעות פחותה בהשפעתו ממה שסברו במשא ומתן בין הבריטים לצרפתים עד לקביעת גבולות המנדט ב-1924. היישוב תל חי אוחד ב-1926 עם כפר גלעדי, ואנשיו עברו לשם.

הנצחה

PikiWiki Israel 413 Tel Hai חניכי בית"ר בתל חי
חניכי בית"ר הרצליה על קברו של יוסף טרומפלדור בתל חי

נופלי תל חי נקברו בבית הקברות הנמצא בין תל חי לכפר גלעדי. מעל קברם הוצב פסל "האריה השואג" של הפַּסָּל אברהם מלניקוב. לאחר קום המדינה פעל איש כפר גלעדי נחום הורביץ בשיקום ושיחזור חצר תל חי הנטושה. החצר משמשת אתר הנצחה ומוזיאון, בו מוצגים אורח החיים של אנשי ראשית ההתיישבות, תיאור קרב תל חי ומסמכים שונים.

בהשראת עמידת הגבורה של יוסף טרומפלדור וחבריו בחצר תל-חי חיבר אבא חושי באביב 1920 את מילות השיר "בגליל בתל חי".[6] ברל כצנלסון חיבר לזכרם תפילת יזכור, אשר נקראת עד היום, בשינויים קלים, בטקסי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, ובשנת 1929 חיבר זאב ז'בוטינסקי שיר נוסף המתאר את תל חי כסמל של גבורה וחלוציות[7]. לזכר שמונת נופלי תל חי נקראה העיר קריית שמונה.

גדוד העבודה

לאחר נפילתו של טרומפלדור בהגנת תל-חי הוסיף גדוד העבודה לשמו את טרומפלדור ונקרא גדוד העבודה ע"ש יוסף טרומפלדור. בכך חרת על דגלו הגדוד את מורשת בניין הארץ, ההתיישבות השיתופית וההגנה של יוסף טרומפלדור, והוסיף לחנך אלפי חלוצים וחלוצות על רעיונות אלה.

בית"ר

בתנועת הנוער שהקים זאב ז'בוטינסקי, בית"ר (ברית הנוער העברי ע"ש יוסף תרומפלדור), נהוג לברך זה את זה לשלום בברכת תל חי, וכן לחתום כך על מכתבים[8].

י"א באדר

יום י"א באדר מכונה "יום תל חי", ובו מתקיים מדי שנה ברחבת האריה השואג טקס זיכרון ממלכתי לזכר מגיני תל חי. תנועת הנוער העובד והלומד עולה לתל-חי לעצרות זיכרון מאז יום הקמתה, וכיום מציינים יום זה על ידי עלייה של חניכי שכבה ט' לתל-חי במסגרת כנס ט' השני - לקראת הדרכה. בתנועת הנוער בית"ר נהוג לציין יום זה בנסיעה לתל-חי, קיום צעדה באזור וטקס אזכרה לנופלי תל-חי ברחבת האריה השואג. בתנועת הנוער בני עקיבא מציינים יום זה בנסיעה של תלמידי כיתות ח' מסניפי התנועה (שבט הרא"ה) לביריה, לזכר אירוע העלייה לביריה, בו התנגדו אלפים לניסיונם של הבריטים להוריד את ההתיישבות העברית בביריה, שאירע אף הוא בי"א באדר, בשנת 1946.

תל חי כיום

בסוף שנות ה-50 החל לפעול בחצר תל חי אולפן לאומנויות של מועצה אזורית גליל עליון, שלימים היה לבסיס של מכללת תל חי. בראשית שנות ה-60 הוקמה במקום אכסנית נוער שנקראה על שם אנה פרנק[9]. הקמת האכסניה במימון גרמני עוררה מחאות מצד המתנגדים לשיתוף פעולה עם גרמניה[10]. בשנת 1965 נפתחה בחצר תל חי תצוגה מתמדת לתולדות ההתיישבות שכללה שחזור של חצר תל חי[11]. ביולי 2005 הוכרז האתר כגן לאומי.

מצפון לחצר תל חי פועלת כיום מכללת תל חי. ממזרח לה נמצא פארק התעשייה תל חי, ובו המוזיאון הפתוח לצילום ומוזיאון מכוניות.

קישורים חיצוניים

עיינו גם בפורטל:
פורטל אתרי מורשת בישראל

הערות שוליים

  1. ^ התקופות הגדולות בהיסטוריה של ארץ ישראל (תשנ"ז), כרך 5, עמ' 58
  2. ^ בקבוצת תל-חי (בגליל העליון) היתה התנפלות של בידואים נהרג הפועל ש. שפוצ'ניק, הפועל הצעיר, 18 בדצמבר 1919
  3. ^ אהרן בן ברק באתר "אלבום יזרעאל".
  4. ^ מאיר שלו, ‏תל מוות ותל חי, באתר "ידיעות אחרונות", 1 במרץ 2018.
  5. ^ א. בן-ברק, מגליל העליון, הפועל הצעיר, 26 בדצמבר 1919.
  6. ^ "בגליל בתל-חי" בביצוע שלישיית שריד באתר הספרייה הלאומית
  7. ^ זאב ז'בוטינסקי, מילות השיר "תל הכח העברי" והאזנה לו, באתר זמרשת.
  8. ^ תל חי סמל דור בבלוג של מוזיאון אסירי המחתרות - ירושלים
  9. ^ אבן פינה לבית אנה פרנק בתל חי, דבר, 7 במרץ 1963
    בית אנה פרנק נחנך בתל חי, דבר, 7 באפריל 1964
  10. ^ שרון גבע, קול נערה בשואה, ישראל 12, 2007, עמ' 87
  11. ^ שמעון רפפורט, תערוכה על תולדות ההתיישבות בגליל נפתחה אתמול בתל חי, מעריב, 16 במרץ 1965
    דוד שליו, יש חיים בתל חי, דבר, 13 במאי 1965
חצר תל חי
חצר תל חי
17 באפריל

17 באפריל הוא היום ה-107 בשנה (108 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה, נשארו עוד 258 ימים.

1 במרץ

1 במרץ הוא היום ה-60 בשנה (61 בשנה מעוברת), בשבוע ה-9 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 305 ימים.

א' בטבת

א' בטבת הוא היום הראשון בחודש הרביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום הראשון בחודש העשירי

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בא' טבת הוא ברב השנים פרשת ויגש. אבל אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחג או בחה) פרשת בר המצוה היא פרשת מקץ. על פי הנוהג, ילדים שנולדו בתאריך עברי זה ואילך, יתחילו ללמוד בכיתה א', בתחילת חודש ספטמבר (במהלך חודש אלול) שיבוא לאחר מלאת להם שש שנים.

אנדרטה

אנדרטה (נהגית אַנְדַּרְטָה, אך גם אַנְדְּרָטָה), או יד הם פסלים, פסל סביבתי, מיצב או מבנה המוצב במקום מסוים, שמטרתו להנציח אישים חשובים, או מאורעות היסטוריים וכדומה.

בעת העתיקה התקיימה הפרדה יחסית בין פיסול אנדרטאות לבין פיסול שיועד לעיטור מבנים או שימש כפסל חופשי הניתן להעברה בחלל. פעמים רבות נוצרו האנדרטאות בקנה מידה מונומנטלי, כלומר קנה מידה הגדול מקומת אדם. מיקומה של האנדרטה היה מוגדר וברור; היא הוצבה במקום המרכזי בעיר, מקום שפעמים רבות היה מזוהה עם השלטון. כך לדוגמה הוצבו בפורום הרומאי עמודי ניצחון כמו "עמוד טראיאנוס" או שערי ניצחון כדוגמת "שער טיטוס" ו"קשת קונסטנטינוס".

פעמים רבות ממקמים אנדרטה על גבעה, הר, או על מקום שמבליט אותה באזור ומבודד אותה. פעמים רבות מציבים אנדרטה באזור שבו התרחש האירוע המונצח בה.

לעיתים השתמשו האמנים בתבליט על גבי מבנה אדריכלי, אולם לעיתים שימש פסל פיגורטיבי ותלת-ממדי כאנדרטה. מבנה כזה הציג את דיוקנו של השליט, ובכך ביקש לבסס את שלטונו, או לחלופין הציג רעיון מופשט שנתפש כאידיאל של בני התקופה. כך לדוגמה הוצגו פסלי "טיכה", פסלי נשים אשר היוו ייצוג חזותי של העיר. דוגמה מודרנית של רעיון זה אפשר למצוא ב"פסל החירות" שבניו יורק.

הכתיב "אנדרטא" מופיע בתלמוד, בעיקר בדיונים הנוגעים בפסלי עבודה זרה להבדיל אנדרטא מפסל לעבודה זרה. מקור המילה במילה היוונית "אנדרו" (=איש, גבר). המילה "אנדרטה" נכנסה לשימוש בעברית בתקופת קום המדינה, עם הקמת אנדרטאות לזכר חללי צה"ל. בתשובה למכתב למערכת "לשוננו לעם" כתב הבלשן עלי איתן כי "מכיוון שהמצבות בתל אביב ובקריית ענבים אינן פסלים של בני אדם, אין השם אנדרטה הולמן, אלא היה צריך לקרוא להן מצבת זיכרון או יד".

אצבע הגליל

אצבע הגליל היא אזור גאוגרפי בצפון-מזרח ישראל.

אזור אצבע הגליל כולל את עמק החולה ורצועה מזרחית מהרי נפתלי של הגליל העליון. גבולות האזור: במערב ובצפון גבול ישראל-לבנון, במזרח רמת הגולן ונהר הירדן, ובדרום קו דמיוני בין קיבוץ מלכיה במערב לגונן במזרח.

אצבע הגליל היא שלוחה של הגליל העליון הישראלי ועמק החולה, שצורפה לשטח המנדט הבריטי על ארץ ישראל בשנת 1924, בהסכם בינו לבין המנדט הצרפתי על סוריה ולבנון, בין השאר בעקבות ייסוד היישובים מטולה, תל חי וכפר גלעדי באזור. כינויה ניתן לה בשל צורתה הצרה והמוארכת, כמעין אצבע הבולטת צפונה לתוך תחום השטח הצרפתי.

ארכאולוג

ארכאולוג הוא אדם העוסק בארכאולוגיה. ארכאולוג אוסף וחוקר נתונים חומריים על עברה של האנושות, החל מהופעת הסוג אדם ועד לעבר הקרוב ביותר. הנתונים יכולים להיות כלים עתיקים, עצמות, מבנים וכל שריד אחר הנוגע לאדם, לפעולתו ולסביבתו, הנאספים באופן שיטתי (למשל בחפירה ארכאולוגית המנוהלת בידי ארכאולוג). הארכאולוג משתף פעולה עם חוקרים מתחומים משיקים כגון גאולוגים, היסטוריונים, אנתרופולוגים, פיזיקאים וביולוגים. הארכאולוג האנגלי פלינדרס פיטרי נחשב לאבי הארכאולוגיה המדעית המודרנית.

לימודי הארכאולוגיה כוללים תאוריה (הכרת התקופות הקדומות, הממצא החומרי שלהן ושאלות המחקר) וגם התנסות מעשית בעבודת שטח ובטיפול בממצאים. בישראל, דרך המלך להכשרת אדם כארכאולוג היא לימודים בחוג לארכאולוגיה באוניברסיטה, בפקולטה למדעי הרוח. לימודי ארכאולוגיה מתקיימים באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטת חיפה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ובאוניברסיטת בר-אילן. בנוסף מתקיימים לימודים בארכאולוגיה גם במכללות לרוב במסגרת החוג ללימודי ארץ ישראל למשל במכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן ובמכללת תל-חי.

העיסוק בארכאולוגיה מקובל גם אצל חובבים, אם בצורה של הצטרפות לחפירה באתר ארכאולוגי, הנעשית בפיקוחם של ארכאולוגים מקצועיים, ואם באופן חובבני וחסר פיקוח, הגולש לעיתים לשוד עתיקות. חובב ארכאולוגיה נודע בישראל היה הרמטכ"ל והשר משה דיין.

ארכאולוגים מועסקים בעיקר במקומות העבודה הבאים:

באוניברסיטאות, במחקר ובהוראה;

במוזיאונים שלהם יש אגף עתיקות, כגון מוזיאון ישראל או המוזיאון הבריטי;

בגופי מחקר, פיקוח ושימור של אתרים ארכאולוגיים ואתרי עתיקות, כגון רשות העתיקות.

ה'תר"ף

ה'תר"ף (5680) או בקיצור תר"ף היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-25 בספטמבר 1919, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 12 בספטמבר 1920. שנה מסוג הכז, איננה מעוברת, ואורכה 354 ימים. זו שנה שלישית לשמיטה.

האריה השואג

האריה השואג הוא פסל בדמות אריה, מעשה ידי הפסל אברהם מלניקוב. הפסל הוצב בשנת 1934 בבית הקברות שבין תל חי לכפר גלעדי, כמצבת קבר ואנדרטה לזכר שמונת ההרוגים בקרב תל חי בי"א באדר תר"ף -1 במרץ 1920.

הגליל העליון

הַגָּלִיל הָעֶלְיוֹן הוא חבל ארץ בצפונה של ארץ ישראל. תחומיו הם הים התיכון במערב, בקעת בית הכרם בדרום, עמק החולה במזרח והר הלבנון בצפון.

הכשרה

הכשרה היא תהליך הכנתו של אדם להתיישבות בארץ ישראל על סמך הבסיס האידאולוגי הציוני-הסוציאליסטי. יש להבדיל בין ההכשרה בארץ ישראל, לבין ההכשרה בחו"ל, שהוותה בסיס לעלייה והתיישבות בארץ ישראל, בוצעה בעיקר על ידי תנועת החלוץ והייתה בשיאה בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20.

המכללה האקדמית תל-חי

המכללה האקדמית תל-חי היא מכללה אקדמית הממוקמת באצבע הגליל, צפונית לקריית שמונה, במקום שבו שכן בעבר היישוב תל חי.

התחנה המרכזית של קריית שמונה

התחנה המרכזית של קריית שמונה היא מסוף האוטובוסים והתחנה המרכזית של העיר קריית שמונה. שוכנת בלב העיר, ברחוב ארלוזורוב, סמוך לכביש 90 ושדרות תל חי בעיר.

התחנה המרכזית של קריית שמונה היא המרכזית באזור הגליל העליון ואזור אצבע הגליל, מהתחנה יוצאים קווי אוטובוס רבים, בין היתר לרמת הגולן, חיפה, עפולה, תל אביב-יפו, ירושלים וערים נוספות בעיקר בצפון ישראל.

מהתחנה יוצאים גם קווי אוטובוס עירוניים לרחבי העיר וקווי אוטובוס אזוריים למטולה ויישובי האזור.

י"א באדר

י"א באדר הוא היום האחד עשר בחודש השישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום האחד עשר בחודש השנים עשר

למניין החודשים מניסן.

יוסף טרומפלדור

יוסף (אוסיה) טרוּמְפֶּלְדוֹר (ברוסית: Иосиф Владимирович (Вольфович) Трумпельдор, יוסף ולדימירוביץ' (ווֹלפוביץ') טרומפלדור; לעיתים תרומפלדור; 21 בנובמבר 1880 על פי הלוח היוליאני‏ – 1 במרץ 1920, א' בטבת ה'תרמ"א - י"ב באדר ה'תר"ף) היה לוחם יהודי, מנהיג ציוני סוציאליסטי וחלוץ. מהלך חייו, גבורתו ונפילתו בקרב תל חי הפכוהו לדמות מופת ציונית ולגיבור לאומי.

כפר גלעדי

כְּפַר גִּלְעָדִי הוא קיבוץ באצבע הגליל ליד מטולה וקריית שמונה השייך למועצה אזורית הגליל העליון. הקיבוץ מורכב מאיחוד שנעשה בשנות ה-20 וה-30 בין כפר גלעדי, תל חי וקיבוץ טבריה. מדרום לקיבוץ שוכנת כיום מכללת תל חי.

מאורעות תל חי

מאורעות תל חי הם חלק מפרעות תר"פ - סדרה של התנכלויות והתנפלויות של כנופיות ערבים ובדואים, אשר החלו בסתיו תר"פ 1919, עם נסיגת הכוחות הבריטיים מהאזור, על ארבעת היישובים היהודיים: המושבה מטולה, קיבוץ כפר גלעדי, הקבוצה בתל חי, וקבוצת מייסדי המושב בחמארה, על כפרי הנוצרים, על יחידות הצבא הצרפתי באזור הגליל הצפוני, ויחידות הצבא הבריטי - התקפת הבדואים על צמח ב-24 באפריל 1920, וזאת כחלק ממלחמת הממלכה הערבית של סוריה-צרפת. בשיא המאורעות התחולל ב-1 במרץ 1920 קרב בתל חי שהפך לסמל, שהסתיים במותם של שמונה יהודים ובהם יוסף טרומפלדור. ההתקפות גרמו לנטישה זמנית של ארבעת היישובים, עד סתיו תרפ"א 1920.

מאורעות תר"פ

מאורעות תר"פ הוא כינוי להתקפות מצד ערבים על יישובים עבריים בגליל - מאורעות תל חי ועל שכונות של יהודים בירושלים שאירעו בסתיו ובאביב של שנת תר"פ, 1921-1920.

קריית שמונה

קִרְיַת שְׁמוֹנָה היא עיר השוכנת באצבע הגליל ושייכת מנהלית למחוז הצפון בישראל. היא הוכרזה כעיר בשנת 1974. בקריית שמונה מתגוררים כ-24 אלף תושבים, והיא העיר הצפונית ביותר במדינת ישראל.

שאול אביגור

שאול אֲביגוּר (מאירוֹב) (22 באוקטובר 1899 – 29 באוגוסט 1978) היה ממגיני תל חי, מראשי "ההגנה", מפקד המוסד לעלייה ב' ברוב שנות קיומו, סגן שר הביטחון במלחמת העצמאות וראש ארגון "נתיב" (העוסק בקשר עם קהילות יהודיות בברית המועצות) בשנות החמישים והשישים. בין היתר הקים את הש"י (שירות הידיעות של "ההגנה"), שעל בסיסו קמו שירותי הביטחון והמודיעין של מדינת ישראל, ועסק בארגון רכש נשק להגנה ולצה"ל בראשית דרכו.

Flag of Israel.svg גנים לאומיים בישראל
הגולן והגליל אכזיבארבלבית הכנסת בכפר נחוםברעםהר תבורחורשת טלחורבת מניםחמת טבריהחצורכורזיםכורסיכפר נחוםמבצר יחיעםמבצר נמרודמונפורנחל צלמוןסוסיתאציפוריקרני חיטיןראש הנקרהשדה עמודים • תל חי • תל יודפתתל קדש
השרון והשומרון אביחילאפולוניהבית אלפאבית שאןבית שעריםגן השלושההר גריזיםהר הכרמלחוף השרוןכוכב הירדןמבצר קאקוןמעיין חרודנחל אלכסנדרנחל מהר"לסידנא עליפארק השרוןצור נתןקיסריהשומרוןתל מגידותל שקמונה
יהודה ומישור חוף יהודה בית גובריןבית עיטאבגן המלךהגן הבוטני הלאומיהגן הלאומי והאוניברסיטאי ע"ש טבצ'ניקהקסטלהר צובההרודיוןהרי יהודהחוף פלמחיםגבעות הכורכר נס ציונהירקוןמאוזוליאום מזורמגדל אפקמורדות הר הצופיםמערות סמךנבי סמואלנחל רוביןסובב חומות ירושליםעין חמדעמק צוריםקומראןתל גזרתל לכישתל צפית
הנגב אנדרטת חטיבת הנגבאשכולאשקלוןממשיתמצדהניצנהעבדתעין עבדתעתיקות עין גדישבטהתל באר שבעתל ערד

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.