תל דותן

תֵּל דּוֹתָן (תל דות'אן) הוא תל יישוב עתיק גדול במרכזו של עמק דותן כ-10 ק"מ מדרום-מערב לעיר ג'נין בצד כביש שכם-ג'נין. מתנשא לגובה 60 מטר מעל העמק, שטח פסגתו כ-40 דונם. לרגלי התל עברה דרך ההר.

בור יוסף
לבור זה שבעמק דותן מיוחס הבור הנזכר בסיפור המקראי על השלכת יוסף לבור על ידי אחיו.
Joseph's Well, Dothan
באר יוסף בעמק דותן
Samuel and Saidye Bronfman Archaeology WingDSCN5109
קדרה מחרס מהמאה ה-12 עד ה-11 לפנה"ס; מאוסף מוזיאון ישראל

חפירות ארכאולוגיות

החפירות באתר נערכו בין השנים 1953 ל־1964, על ידי הארכאולוג ג'וזף פול פרי (Joseph Paul Free) מטעם וויטון קולג'[1]. בתשע עונות החפירה באתר חשף פרי שרידים ארכאולוגיים מ־21 שכבות שונות. השרידים האדריכליים העיקריים הם מתקופות הברונזה קדומה, תקופת הברונזה המאוחרת, תקופת הברזל I ותקופת הברזל II בחפירות נחשפו, בצד הדרומי והמערבי של התל, ביצורים ובתי מגורים מתקופת הברזל II, עת היישוב היה מבוצר ומוקף חומה. בצד הדרומי של התל נתגלה מבנה, אותו זיהה פרי כמבנה מנהלה שבו נאספו מיסים, כגון חיטה, שמן זית וסחורות אחרות[2]. במהלך חפירת המבנה חשפו הארכאולוגים מאות פערורים (כדים בעלי פתח רחב), ובכמה מהם נותרו עדויות כי הללו שימשו לאחסון דגנים ושמן. דגימות שנלקחו משכבת החורבן שעל רצפות המבנה ונבחנו בתיארוך פחמן-14 במעבדה, לימדו כי המבנה נחרב בסוף המאה ה-9 לפנה"ס[3].

בתחילת שנות ה-2000, החליט וויטון קולג לבחון מחדש את ממצאי החפירה ולערוך פרסום מקיף ומסכם על האתר. את המחקר המחודש הוביל הארכאולוג רוברט קולי (שניהל גם את חפירות "ח'רבת רדנה", אתר חשוב מתקופת הברזל הממקום בתוך רמאללה). כמו כן, נערך באתר סקר מקיף וחפירת בדיקה בשנת 2004. ממצאי החפירה שהיו מאוכסנים בוויטון קולג, במוזיאון רוקפלר ובקולג' סנט ג'ורג' בירושלים, נבחנו מחדש ותוארכו באמצעים מודרניים. לפי מחקר זה התל היה מיושב ברציפות החל מהתקופה הנאוליתית ותקופה הכלקוליתית בארץ ישראל ועד לתקופה הרומית בארץ ישראל[4].

בשנת 2013 התגלה בתל דותן שברי מזבח עשוי מאבן גיר מקומית, בעל ארבע קרניים מתקופת הברזל II. מידותיו 65X65 סנטימטר ועוביו הכולל בנקודת המרכז 18 סנטימטר. ככול הנראה מזבחות מטיפוס זה שימשו להבערת קטורת או חומר אחר, ולא שימשו להקרבת בעלי חיים או מנחות אחרות. השערת החוקרים היא, שבשל מיקומו של הממצא בתוך מערכת של מבנים, אפשר לתארך את המזבח באופן מהימן לראשית תקופת הברזל II (המאה ה-9 לפנה"ס). מכלול המבנים שבמסגרתו נמצא המזבח זוהה במקור על ידי ג'וזף פרי כמבנה מנהלה, אך בעקבות גילוי המזבח משערים ששימש בראש ובראשונה למטרות פולחן[5].

רוב ממצאי תל דותן מוצגים במוזיאון קטן השוכן בתוך בור מים בחצר הקולג' של קתדרלת סנט ג'ורג' בירושלים.

ביר אל חפירה

בצמוד לתל מדרום ממוקמות שלוש בארות עתיקות, תעלה, מספר בריכות ובורות מים. בבאר העתיקה מביניהן, שנחפרה לעומק של כ-20 מטר, היה מבנה ומתקן אנטיליה לשאיבת מים. בתחילת המאה ה-20 הותקנה במקום משאבה ממונעת. כיום המבנה נטוש וחלקו הרוס.

האתר נקרא בערבית "ביר אל חפירה" ויש המזהים אותו עם "באר יוסף", המכנים אותו גם "בור יוסף" שעל פי המתואר בפרשת "וישב" בספר בראשית השלכוהו אחיו אל הבור.

זיהוי האתר

זיהוי של התל עם דותן המקראית נעשה כבר במאה ה-14 על ידי אשתורי הפרחי[6], בשנת 1851 זוהה התל מחדש על ידי הנוסע ההולנדי ון דר ולדה שביקר בתל.

היסטוריוגרפיה

דותן מוזכרת פעמיים בתנ"ך:

  • סיפור מכירת יוסף בספר בראשית התרחש בדותן, כאמור: "...וַיֹּאמֶר הָאִישׁ נָסְעוּ מִזֶּה כִּי שָׁמַעְתִּי אֹמְרִים נֵלְכָה דֹּתָיְנָה וַיֵּלֶךְ יוֹסֵף אַחַר אֶחָיו וַיִּמְצָאֵם בְּדֹתָן" (בראשית, ל"ז, י"ז).
  • בתקופת ממלכת ישראל מוזכר דותן כעיר בו ישב הנביא אלישע עת הקיף עליו חיל מלך ארם (בספר מלכים ב פרק ו).

ישנם המזהים את דותן עם תתין ברשימת הערים שכבש תחותמס השלישי מלך מצרים. על זהות זו כותב בנימין מזר שהיא "אינה מתקבלת על הדעת" בגלל שתתין מוזכרת בזיקה לערים אחרות שמקומן בסוריה[7].

דותן מוזכרת גם בספר יהודית שלוש פעמים בתיאור המסע של הולופרנס בארץ ישראל, לצד היישוב "בלעמה" (כיום ח'רבת בלעמה הסמוכה, המזוהה עם יבלעם המקראית).

בפסיפס כתובת רחוב מתקופת התלמוד נזכר פטור שניתן ליהודי דותן מקיום חלק מהמצוות התלויות בארץ, בשל הימצאות נכרים (שומרונים) באזור בתקופה זו, כאשר לצדה של דותן נזכרות עיירות הסמוכות אליה, ובהן בלעם עלייתה (ח'רבת בלעמה), איקבין (הכפר עקאבה), מזחרו (ח'רבת מחרון הצמודה ממזרח לתל דותן) וציר (הכפר ציר).

אוסביוס מקיסריה מציין שדותן נמצאת 12 מילין מצפון לשומרון[7].

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Free, Joseph P. (1911-1974) | Archival Collections at Wheaton College
  2. ^ Free, J. P.: The Fifth Season at Dothan, Bulletin of the American Schools of Oriental Research 152, 1958
  3. ^ D.M. Master, J.M. Monson, E.H.E. Lass and G.A. Pierce, Dothan I: Remains from the Tell (1953–1964). BASOR 348 (2007):96–97.
  4. ^ Robert E. Cooley, 2005, Dothan I, Remains from the Tell (1953-1964), Eisenbrauns
  5. ^ שמעון גיבסון,הערה לגבי מזבח ארבע הקרניים 1 מתקופת הברזל בתל דותן, במעבה ההר, קובץ שמיני, תשע"ט 2018
  6. ^ אישתורי הפרחי, ‏כפתור ופרח, ספר א', ירושלים תרנ"ט, עמ׳ רצד, באתר HebrewBooks
  7. ^ 7.0 7.1 אנציקלופדיה מקראית, כרך ב', ערך דותן, עמוד 772
באר יעקב (שכם)

באר יעקב (בערבית: بئر يعقوب, תעתיק: בִּיר יעקוּב) היא באר מים הנמצאת בשכם, ומיוחסת ליעקב אבינו. באר יעקב ממוקמת לא רחוק מאתר ארכאולוגי בשם תל בלטה, שנחשב כמיקומה של שכם התנ"כית. הבאר נמצאת כיום בתוך מנזר בעל שם זהה, בשכם שברשות הפלסטינית.

בור הציפורים

בור הציפורים (בערבית "בור אל חיספי". נקרא גם "בור הקאקים") ממוקם על גבעה ליד ההתנחלות יצהר שבשומרון. בבור חיות מאות ציפורים רבות ושונות: יונים, קאקים (סוג של עורב) ובאריות (דרור הבארות). שמו הרשמי של המקום הוא קמין חסיף, והוא מוגדר כשמורת טבע.

בור הציפורים הוא בור קארסטי בעומק של 120 מטר, הבנוי בצורת ארובה קרסטית אנכית לכל אורכה, שקרקעיתה מתרחבת לאולם גדול. הארובה הקרסטית נמצאת בשטח של סלע קירטון שאינו נמס במים ואין בו פעולה קרסטית. הפעולה הקרסטית של המסת סלע גיר התרחשה במעמקי הבור, ובשלב מסוים התמוטטה התקרה פנימה, וארובת ההמסה נחשפה במקום בלתי צפוי. תופעה זו נקראת בפי הגאולוגים בשם "ארובת יניקה".

בבור ניתן לצפות בתופעת טבע נדירה: בשעה שלפני שקיעת השמש, נראים קאקים שחורים רבים החוזרים לקינם על ידי "צניחה חופשית" לתוך הבור.

במקום ישנן טרסות קדומות ומתקנים חצובים בדרך. על גבעת הבור הוקמה נדנדה לנוחות המבקרים. הכיסוי הקירטוני מסביב לבור הוא דק, ולכן יש להזהר מאוד בקרבת הבור מהתפוררות הקרקע. הירידה לבור מאוד מסוכנת ואפשרית רק בעזרת גלישת מצוקים.

עקב מיקום הבור חשוב מבחינה ביטחונית לתאם את הביקור עם הצבא\היישוב.

גבעת פינחס

גִּבְעַת פִּינְחָס היא אתר בשומרון, בכפר הפלסטיני עוורתא, דרומית לשכם וסמוך ליישוב איתמר. על הגבעה מספר קברים, שחלקם מיוחסים במסורות מסוימות לדמויות מתקופת המקרא.

דותן

האם התכוונתם ל...

דיר קלעה

דיר קלעה הוא אתר ארכאולוגי מהתקופה הביזנטית, 100 מטר מערבית ליישוב פדואל במערב השומרון. האתר נמצא בשנת 1873 על ידי עורכי הסקר הבריטי לארץ ישראל המערבית מטעם הקרן לחקר ארץ ישראל. הם גילו שרידי כנסייה בעלת אפסיס וחווה חקלאית על הדרך העתיקה מאנטיפטרוס לסבסטיה. מגדל השמירה שהתגלה במקום מעיד שהיה לתושבי המקום גם תפקיד בשמירת הדרך.

מיקום האתר הוא אסטרטגי וניתן לצפות ממנו על שפלת החוף וגוש דן. למרגלות האתר נמצא האפיק של נחל שילה.

האלות האטלנטיות

שמורת האלות האטלנטיות היא שמורת טבע שבה מטע עצי אלה אטלנטית, הסמוכה לגבעת סנה יעקב שבמעלה ההר המוביל ליישוב הר ברכה, המהווה חלק מרכס הר גריזים בשומרון.

הר גריזים (אתר ארכאולוגי)

האתר הארכאולוגי בהר גריזים הוא אתר עתיקות השוכן בראש הר גריזים שבשומרון, בתחומי קריית לוזה. באתר זה שרידי בנייה מרשימים המיוחסים למקדשים השומרונים מהתקופה הפרסית והתקופה ההלניסטית.

הר כביר

הר כביר (בערבית הר בילאל) הוא גוש הררי גדול המתנשא מצפון מזרח לשכם ומעל (מדרום) לבקעה הגדולה שיוצר נחל תרצה. בפסגה הצפון-מערבית, בגובה 792 מטר מעל פני הים, נמצאת תצפית נוף רחבה המשקיפה אל הר חרמון בצפון, הר הגלבוע במזרח והרי גלעד. מסביב להר כביר נצפים הרי השומרון; בדרום - מקרוב הרי עיבל וגריזים ובאופק הרי בנימין. בפסגה 792 ניתן לצפות בשלושה ימים: ים המלח, ים כנרת והים התיכון. ההר מכונה גם הר אברהם, על פי המסורת בבוא אברהם אל שכם ואלון מורה קיבל את ההבטחה על ארץ ישראל: "וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה; וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ. וַיֵּרָא ה' אֶל-אַבְרָם וַיֹּאמֶר: לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת..." (ספר בראשית, פרק י"ב, פסוקים ו'-ז')

לאורך הרכס עוברת דרך נופית לאורך כארבעה קילומטר, בתוך שטח המוכרז שמורת טבע - שמורת הר כביר.

בשיפולים הדרומיים של ההר נמצא היישוב אלון מורה- מראשוני היישובים היהודיים בשומרון. מזרחית יותר נמצאת חוות סקאלי, המכונה גם "גבעה 792", בהתאם לגובה מעל פני הים של הפיסגה מעליו.

על פסגתו המערבית של ההר מצוי "קבר שיח' בילאל אבן רבאח", 767 מטר מעל פני הים. בפסגה שלושה מצפורים המהווים אתר הנצחה לתא"ל יוסף לונץ, מושל שכם לשעבר.

קיימת סברה כי הר כביר הוא הר גריזים המקראי.

בשיפולים הצפוניים של ההר נמצא והוגדר בשנת 1942 על ידי טוביה קושניר, מחללי מחלקת הל"ה, הפרח אירוס השומרון.

יער ריחן

שְׁמוּרַת יַעַר רֵיחָן הוא שמורת טבע המהווה את אחת השמורות החשובות ביותר במרחב העצום של השומרון חסר היערות. היער נמצא בצפון השומרון ליד כפר אום א-ריחאן והיישובים ריחן וטל מנשה. בתחום השמורה נמצאות שתי בריכות מים עונתיות קטנות שאחת מהן צמודה לבית היערן. באזור אתר ארכאולוגי על שטח של 30 דונם ובו שרידי עיירה מהתקופה הביזנטית בארץ ישראל. ליד יער ריחן מצוי יער שקד, הסמוך ליישוב שקד. השטח הטרשי, שאינו נוח לעיבוד, והמרחק ממנו ליישובים השכנים, שאינו נוח לרועי צאן - גרמו לכך שהחורש נשמר בצורתו הטבעית: צפוף מאוד וניתן להלך בו רק בשבילים שהוכנו למטרה זו.

מבוא דותן

מבוא דותן (מְבוֹא דֹּתָן) היא התנחלות ויישוב קהילתי מעורב בצפון-מערב השומרון, השייך למועצה אזורית שומרון. היישוב צופה במיקומו על עמק דותן, העמק הגדול ביותר בהרי השומרון, ושוכן במרכז הדרך בין הערים באקה אל גרביה וג'נין.

מצפה בניו

מצפה בניו הוא פארק בגודל דונם הסמוך ליישוב אלון מורה, שבמרכזו מצפה.

המצפה הוקם בשיתוף פעולה של המועצה האזורית שומרון עם רשות הטבע והגנים

המצפה נחנך בחול המועד פסח תשע"ה, ונקרא על שם בן יוסף 'בניו' לבנת שנהרג מאש שוטרים פלסטינים בעת שהסתנן לקבר יוסף. באירוע השתתפה דודתו - שרת התרבות והספורט, לימור לבנת.

מצפה יוסף

מצפה יוסף הוא מצפה הסמוך לראש הר גריזים, הצופה על קבר יוסף.

מצפה יוסף נמצא סמוך לפסגת הר גריזים בכתף ההר היורדת לכיוון מחנה הפליטים בלאטה, במקום הנקרא בפי הערבים תל א ראס, בנקודה שגובהה כ-800 מטרים מעל פני הים, הצופה על העיר שכם, עתיקות שכם הקדומה, וכן על קבר יוסף ומכאן שמו- מצפה יוסף. המצפה מפורסם כאתר תיירותי בשל היותו הנקודה הקרובה ביותר לקבר יוסף שניתן ליהודים להגיע אליה בחופשיות באור יום.

ממצפה יוסף ניתן לראות גם את הר עיבל וכן ניתן לצפות בשלושת גבולות הארץ ממקום אחד: במערב ניתן לראות את הים התיכון, ממזרח ניתן להבחין בהרי עבר הירדן ובימי ראות-טובה ניתן להבחין בחרמון במבט צפונה. במצפה יוסף נערכו עצרות תפילה המוניות בשנים שלא ניתן היה להיכנס לקבר יוסף בשכם.

כיום המקום מאובטח על ידי מוצב של צה"ל שממוקם לצד המצפה.

בתחילת שנת 2012 המצפה שופץ בידי המועצה האזורית שומרון שהתקינה לאורך המצפה מעקה בטיחותי, שילוט ומפות של הנוף.

נחל קנה

נחל קָנָה הוא הצפוני שביובלי הירקון. מקורו של הנחל הוא בקרבת עקרבה שממזרח לאיתמר, במזרח השומרון. הוא חוצה את כביש 5066, הוא כביש המחבר בין כביש 55 - שכם - כפר סבא - צומת רעננה לבין כביש 505 - כביש "חוצה שומרון". הנחל יוצא למישור החוף ליד הכפר ג'לג'וליה, ונשפך לירקון באזור פרדס בחריה, מול שפך נחל שילה. שמורת נחל קנה היא מהגדולות במערב השומרון. באפיק נחל קנה מספר נביעות המכילות מים כל השנה ביניהן "עין אל ביצה", "עין תנור" המכונה בפי המקומיים "בריכת הצבים", ו"עין פוואר".

אחת הסברות לשמו של הנחל היא על שם צמח הקנה הצומח על גדותיו.

נוסף על המעיינות המצויים בנחל, ישנם אתרים ארכאולוגיים רבים בנחל. מהמוכרים יותר היא "חרבת שאחדה" המצויה סמוך לחוות יאיר ונופים, חורבות עיר עתיקה ששימשה כמקום יישוב יהודי כבר מתקופת ההתנחלות ועד תקופת חורבן בית שני. בין החורבות ניתן לראות בית די גדול שאבניו מסותתות בסיתות שוליים גס המשויך לתקופת החשמונאים, וכן שרידי בית בד גדול המעיד על קיום תעשייה ענפה שהכניסה רווחים לתושבי העיר.

ב"מערת נחל קנה" הנמצאת סמוך לכפר הערבי קראוות בני חסן נמצאו 8 מטבעות זהב מתקופה עתיקה ביותר.

עין מח'נה

עין מַחְ'נֶה (נקרא גם מעיין עמשא וכן מעיין יוסף), הוא מעיין שכבה בשומרון, למרגלות המאחז סנה יעקב שבדרך העולה ליישוב הר ברכה ומדרום לשכם. השם מח'נה נגזר מהשם הערבי של עמק המכמתת שלרגליו - "סהל מח'נה", המנציח את שמו של היישוב הקדום 'מחנה' שישב במקום. המועצה האזורית שומרון, שהמעיין נמצא בתחומה, קראה למעיין מעיין עמשא להנצחת הלוחם עמשא משולמי שנהרג במלחמת לבנון השנייה. בנוסף המעיין מכונה מעיין יוסף, על שם קרבתו לשכם ולקבר יוסף ובשל מנהגם של פוקדי קבר יוסף לטבול בו לפני כניסתם לשכם.

עמק דותן

עמק דותן הוא עמק בצפון-מערב השומרון והוא העמק הגדול ביותר באזור הרי השומרון. אורכו של העמק כ-10 קילומטרים ורוחבו כ-3 קילומטרים. העמק מוקף כמעט כולו בהרים. לעמק דותן חשיבות אסטרטגית עקב מיקומו הגבוה יחסית, הצופה על הגליל התחתון, עמק יזרעאל וחבל תענך.

רכסי הרים מפרידים בין עמק דותן לעמק יזרעאל, שבו נמצאת העיר ג'נין. עמק דותן משמש בעיקר לחקלאות, ויש בו שדות טבק רבים. העמק מיושב על ידי כפרים ערביים פלסטינים, ביניהם קבטיה, יעבד, בירקין ועראבה, ועל רכס בצידו הדרום-מערבי נמצאות ההתנחלויות מבוא דותן וחרמש. במרכזו נמצאות חורבות היישוב העתיק תל דותן. בעמק עובר התוואי של כביש ג'נין-שכם.

פארק הצנירים

פארק הצנירים הוא פארק המשתרע על פני 35 דונם, שהוקם על מסלעה של צנירים ייחודיים בפאתי היישוב קדומים שבשומרון. בפארק קיימות מספר חציבות של בריכות עתיקות לצד ברֵיכות שכשוך מלאכותיות.

קבר איתמר בן אהרן הכהן

קבר איתמר בן אהרן הכהן הוא מבנה הנמצא בעוורתא. מסורת יהודית מצביעה על המקום כקברו של איתמר בן אהרן הכהן.

קסטלום בליסימום

קסטלום בליסימום (לטינית: Castellum Beleismum) הוא מגדל צלבני קטן הבנוי על גבעה החולשת על כביש 60, בין ג'נין לשכם, בשיפולי תל דותן. שרידי המבצר נמצאים בסביבות העיר יבלעם המקראית, ושמו הערבי של האתר: חירבת בלעמה.

מן המבצר הצלבני נשארו שרידים של מגדל בן שתי קומות, קיר שגובהו כ-8 מטר במרכז מתחם מרובע ששרידי חדרים וקמרונות נשמרו בצדדיו. מנהרה מקורה שאורכה 30 מטר, רוחבה 3 מטר וגובהה 4.2 מטר, מובילה מהמגדל אל מפעל מים שראשיתו בתקופה הכנענית אשר סיפק מים ליישוב קדום ממעיין, ששמו הערבי: "עין אל סינג'יב".

על פי מקורות צלבניים, המגדל עמד על תלו בשנת 1156 ועבר לרשות המסדר ההוספיטלרי בשנת 1187.

על פי מקורות צלבניים, במקום שכנה כנסייה ששרידיה לא נמצאו, ואשר נקראה על שמו של איוב המקראי. בכנסייה נערכה פגישת הפיוס בין שליחי גי דה ליזיניאן לרמון השלישי מטריפולי, לאחר קרב קרסון וערב קרב קרני חיטין. מקור שמה של הכנסייה איננו ברור, וההיסטוריון הצלבני ארנול מציין כי איוב התגורר במקום.

מקור המסורת הצלבנית איננו ברור אך ייתכן וקשור לזיהוי מקובל של באר במקום הידועה כבור של יוסף ושיבוש של השם יוסף (Joseph) עם השם איוב (Job).

שומרון (עיר)

שומרון הייתה עיר קדומה בארץ ישראל. בירת ממלכת ישראל במאות ה-9 וה-8 לפנה"ס.

האתר הארכאולוגי של העיר שומרון נמצא ליד הכפר הפלסטיני סבסטיה שבהרי השומרון שבשמו השתמר השם "סבסטי" (Sebaste), כפי שנקראה על ידי הורדוס שבנה אותה מחדש. כיום האתר נמצא בשליטה ישראלית, אך ביקור במקום מתאפשר רק בקבוצה לאחר תיאום צבאי.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.