תל בית ירח

תל בית ירח הוא תל ארכאולוגי וגן לאומי לחופה הדרום מערבי של הכנרת, בסמוך למוצא הירדן, המזוהה עם הערים הקדומות בית ירח ו- צינברי הנזכרות במקורות חז"ל ובמקורות נוספים כיישובים סמוכים זה לזה השוכנים לצד מוצא הירדן מהכנרת.

בתל ממצאים מתקופות רבות, החל מן התקופה הכלכוליתית ועד התקופה הצלבנית, וכן שרידי בית כנסת מתקופת התלמוד ושרידי כנסייה ביזנטית.

גאוגרפיה

גובהו של התל 15 מטרים מעל פני הכנרת, אורכו כ-1.2 ק"מ ורוחבו 380 מטרים. צורת התל משולשת שבסיסו בדרום וקצהו בצפון. כיום זורם נהר הירדן מדרום לתל, אך בעת העתיקה זרם הנהר מצפון וממערב לתל. במאה ה-19, בשנים גשומות, זרם הירדן משני נתיביו, והתל הפך למעשה לאי. לא ברור מתי שינה הירדן את נתיבו ועבר לנתיב הדרומי. ככל הנראה קרה הדבר בסוף התקופה הביזנטית (יש חוקרים הסבורים כי שינוי הנתיב הוא מעשה ידי בוני ארמונות בית אומיה).

שמות התל

שמות התל הם "בית ירח", "צינברי", "פילוטריה" ו"הכֶּרַךְּ" (קֶרַק). מקור שמה של העיר בתקופה הכנענית, והיא, בדומה ליריחו, קרויה על שם אל הירח שהיה אל העיר. בתקופה ההלניסטית קרא המלך תלמי השני לעיר על שמה של אחותו - פילטוריה. מקור השם "צינברי" או "סינברי" ככל הנראה בשמו של האל הכנעני סין. בתקופה הצלבנית, עקב עיוות השם "צינברי", נקראה העיר - "סאנה בוריה" (Sane Boria), ובמאה ה-19 נקראה העיר סין-א-נאברה.

בשירה של רחל המשוררת "כנרת" מוזכר המקום במילים: "מַה יִּרְבּוּ פְּרָחִים בַּחֹרֶף עַל הַכֶּרַךְּ, דַּם הַכַּלָנִית וְכֶתֶם הַכַּרְכֹּם".

היסטוריה

Tel Beth Yerah (10)
מראה כללי של התל, ברקע הכנרת

העת העתיקה

היישוב הראשון בתל מקורו בתקופה הכלכוליתית (כ-6,000 שנה לפני זמננו) - מתקופה זו התגלו בורות ששימשו לאכסון מזון ובישול. מתקופה מאוחרת יותר התגלו מבני טיט קטנים. לפני כ-5,000 שנה נוסדה העיר בית ירח שהייתה לעיר השנייה בגודלה בארץ (אחרי יריחו). מתקופה זו התגלו כלי חרס ייחודיים, וכן חומות העיר ורחובות מרוצפים שנסללו בה. חומות העיר נבנו מלבני טיט שיובשו בשמש, ועובי החומה הגיע לשמונה מטרים.

בתקופת הברונזה הקדומה גדלה העיר והתגלו בה כלי חרס ייחודיים המכונה על שם העיר "כלי בית ירח". מתקופה זו התגלה אסם ציבורי גדול ממדים. גודלו של האסם 30 על 40 מטרים, והיו בו רציפים שרוחבם 10 מטרים המקיפים בור מרוצף. סביב האסם התגלו יסודות של שמונה מגדלים עגולים שקוטר כל אחד מהם כ-8 מטרים (ייתכן שהיו שני מגדלים נוספים אולם לא נתגלו יסודותיהם). מגדלים אלה שימשו כאסמי תבואה, והם היו בנויים לבני טיט. אסם תבואה ציבורי זה יכל להכיל 1,500 טון גרעיני חיטה - כמות אשר יכלה להזין 6,000 אנשים במשך שנה שלמה.

מתקופת הברונזה הקדומה נותרו שרידיהן של שלש חומות, שלפחות אחת המשיכה לכיוונה של דגניה א', דבר המעיד על כך שהירדן לא זרם באפיקו הנוכחי לפני כ- 5,000 שנה. מתחת לחומה התגלתה מנהרת סתרים שהוליכה לכיוון הכנרת. ייתכן שמדובר במנהרה להובלת מים או להבאת מים לתוך העיר, ואם כך הדבר, המדובר במפעל המים הקדום ביותר שהתגלה בארץ.

בסוף תקופת הברונזה הקדומה נעזבה העיר, ומתקופת הברונזה התיכונה התגלו רק בתים בודדים ובית קברות ייחודי.

התקופה ההלניסטית - רומית

התל נותר נטוש במשך כ-1000 שנה, עד התקופה ההלניסטית בה העיר שבה וגדלה. בעיר התגלו שרידי כלי חרס מיוון העתיקה - דבר המעיד על סחר רחב היקף. כמו כן התגלה בעיר מטמון של מטבעות שקלי כסף שמקורם במאה הרביעית לפני הספירה. בתקופה זו נבנתה סביב העיר חומה שאורכה היה יותר מ-1,600 מטרים, גובהה ארבעה מטרים, ורוחבה 6 - 7 מטרים. בחומה היו מגדלים מרובעים ועגולים לסירוגין, וכן היה בה מעבר סתרים סודי שאיפשר יציאה מן העיר מבלי להתגלות.

בתקופת המרד הגדול, בשנת 67 לספירה, לאחר כיבוש העיר יודפת חנה בעיר הצבא הרומי בדרכו לגולן:

ומשם יצא אפסיאנוס צפונה בראש שלושה לגיונות וחנה במרחק שלושים פרסה מטברייה במקום נראה היטב לעיני המורדים שמו סינבריס

מלחמות היהודים, ג', 9,7

בצינברי הייתה מפקדת הרומאים והחיילים עצמם חנו סביב דרום הכנרת. מטרתו של אספסיאנוס הייתה לשבור את המורל של המורדים שראו מהגולן (מגמלא) את 18,000 החיילים החונים סביב הכנרת. בתקופה הרומית נבנו בעיר בית מרחץ גדול, בית כנסת ומצודה, ובתקופה הביזנטית נבנתה בעיר כנסייה גדולה. בית המרחץ המפואר, שהיה "מרכז הקהילה" כלל אולם מים קרים (פריג'ידריום) שגודלו 11 על 10 מטרים, שהיה מצופה שיש לבן, ותקרתו צופתה פסיפס מוזהב, חדר חם (קלדריום) וחדר פושר (טפידריום) שהיו מדרום וממזרח לאולם המים הקרים, בהתאמה. החדר החם והחדר הפושר נבנו על עמודים ותחת העמודים הזרימו אוויר חם שחימם את החדרים.

בתקופה הביזנטית נבנתה גם אמת מים שהזרימה מים לעיר מנחל יבנאל (אמה שאורכה 16 ק"מ).

המצודה שנבנתה בתקופה הרומית הייתה מבנה ריבועי שגודלו 60 על 60 מטרים, והייתה בנויה אבני גוויל מסותתות. מגדלים נבנו בכל פינה של המצודה. בתוך המצודה התגלה עמוד ועליו חרוטים מנורה עם שבעה קנים, לולב, אתרוג ומחתה - כנראה מקורו של העמוד במבנה קדום יותר.

בית הכנסת העירוני היה מבנה גדול שאורכו 37 מטרים ורוחבו 22 מטרים, והיה מחולק על ידי שתי שורות עמודים לאולם מרכזי ושני אולמות צדדיים (סיטראות). בקיר הדרומי, הפונה לירושלים, היה אפסיס ששימש כהיכל. בית הכנסת היה מרוצף פסיפס צבעוני המתאר צמחים ובעלי חיים. בקרבת בית הכנסת התגלו שרידי בית מדרש. העיר "צינברי" נזכרת רבות במקורות חז"ל בני התקופה, בעיקר בתלמוד הירושלמי ובמדרשים, הן בשל סמיכותה למוצא הירדן והן בשל האמורא בן המקום רבי לוי צנבריא[1].

הכנסייה שנבנתה באתר בתקופה הביזנטית הייתה בצורת בזיליקה ורצפתה הייתה מקושטת בפסיפס. הכנסייה הורחבה מספר פעמים, ופסיפס שנוסף בהרחבה האחרונה מתארך אותה לשנת 529. הכנסייה נהרסה במאה השביעית, לאחר הכיבוש הערבי.

התקופה הערבית הקדומה והתקופה הצלבנית

בתקופה הערבית הקדומה התגוררו בעיר בחודשי החורף הח'ליפים של בית אומיה. ארמון החורף של הח'ליפים נבנה על שרידי הכנסייה הביזנטית. בשנת 1113 נערך בקרבת העיר קרב בין הצלבנים לבין המוסלמים, ולפני קרב קרני חיטין חנה צבאו של צלאח א-דין בצינברי. לאחר הכיבוש הצלבני ננטשה העיר ולא נבנתה מחדש.

המאה ה-20

בשנת 1905 נקנו אדמות התל על ידי חיים מרגליות קלווריסקי בתיווכו של יהושע חנקין, ומאוחר יותר נמכר התל ונרכש על ידי התנועה הציונית. ארתור רופין רצה להגשים את חזונו של בנימין זאב הרצל, המתאר בספרו אלטנוילנד את "טבריה החדשה" - עיר נופש שתיבנה מדרום לכנרת. רופין תכנן הקמת עיר גנים יהודית שתיבנה על "חצי האי כרך", ואף שלח תוכניות אלה לאירופה שם הן זכו לתהודה רבה. בספרו של ג'יימס ג'ויס - יוליסס מופיע תיאור של הגיבור לאופולד בלום, הקונה בשר באיטליז בדבלין, הנעטף ב"פרוספקט" המתאר את "החווה לדוגמה בכנרת על חוף אגם טבריה".

ב-8 ביולי 1908, (א' בסיוון ה'תרס"ח) הוקמה בקרבת התל חוות כנרת. ב-כ' בתמוז תרס"ט - יום השנה החמישי למותו של הרצל, נערך בתל טקס זיכרון והוקם על התל גל אבנים לזכרו של הרצל.

חפירות ארכאולוגיות בתל בית ירח

כבר במאה ה-19 החלו החפירות הארכאולוגיות בתל. חפירות אלה בוצעו על ידי הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל אשר סברה כי במקום נמצאים שרידי העיר טריכיי (אף שכיום טריכיי מזוהה עם האתר הארכאולוגי מגדלא באזור מגדל הצפונית יותר).

החפירה המדעית הראשונה נערכה בשנות ה-20 של המאה ה-20 על ידי ויליאם פוקסוול אולברייט, אשר גילה במקום סוג ייחודי של כלי חרס, וקרא להם על שם העיר כלי בית ירח (או כפי שהייתה ידועה בעת החפירה - "כלי חירבת כרך" (Khirbet Kerak Ware).

בעת סלילת כביש טבריה צמח על ידי גדוד העבודה גילו בוני הכביש, העובר על התל, חרסים רבים, והחתך שנוצר בתל נבדק על ידי הארכאולוג אלעזר ליפא סוקניק. חפירה נוספת ביצע במקום הארכאולוג הפיני סאריסאלו בשנות ה-30.

בחפירה שבוצעה בעיר בשנת 1936 התגלה בעיר מטמון מטבעות קדום מהמאה הרביעית לפני הספירה - לאחר כיבוש הארץ על ידי אלכסנדר מוקדון. מטבעות אלה נטבעו בעיר צור והם נושאים את שמות שני המלכים האחרונים של העיר וכן את שמו של המושל הפרסי, וכן מטבעות הנושאים את שמו של אלכסנדר מוקדון ויורשיו. בין השנים 19451946 בוצעה חפירה נוספת על ידי הארכאולוגים בנימין מזר, מיכאל אבי יונה, משה שטקליס ועמנואל דונייבסקי, בה התגלתה חומת העיר וכמה מבני מגורים.

בין היתר התגלו בחפירה זו בניין המעגלים (תקופת הברונזה הקדומה), בית המרחץ (תקופה רומית) ומצודה (מאותה תקופה).

בין השנים 19491950 נערכו חפירות על ידי מחלקת העתיקות של מדינת ישראל, והתגלה בית כנסת קדום. במהלך חפירות אלה גילה הארכאולוג פסח בר אדון כי היו בתל 16 שכבות יישוב.

Tel Beth Yerah - May 2014 excavation (9)
צילום השטח שנחפר ביום החפירה האחרון 1 ביוני 2014

בשנים 1952–1953 חפרה במקום משלחת של המכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו בראשותו של פנחס דלוגז הוא קיים חפירות נוספות באתר בשנים 1963–1964. בסיועה של הלין קנטור (Helene J. Kantor).[2]. המשלחת גילתה את המבנים מתקופת בית אומיה וכן כנסייה ביזנטית. בשנת 1967 נערכה בתל חפירת הצלה בהנהלת סוקניק אשר גילה במקום כלי עבודה מתקופת הברונזה הקדומה. חפירות נוספות בוצעו בניהול רות עמירן ודן בהט.

בשנות ה-80 חפרו בתל עמנואל אייזנברג ואורה יוגב מרשות העתיקות.

בחודש מאי 2014 נעשתה חפירת הצלה בתוך שטח תיכון בית ירח בשטח שיועד להקמת אולם ספורט. בית הספר יושב כולו על שטח העיר הקדומה. בחפירה נמצאו שרידי מבני מגורים שחלקם הופרדו על ידי סמטה צרה. נמצאו גם כמה כלי חרס מרוסקים ושלמים, בהם פכים ופכיות מטיפוס כלי אבידוס, ברמת גימור הרומזת שאולי הכילו נוזל כמו יין או שמן. הממצאים מתוארכים מלפני 4,800 שנים החפירה נוהלה על ידי ד"ר אמיר גולני מרשות העתיקות. החפירה הסתיימה ביום 1 ביוני 2014, והאתר שנחפר כוסה. מעליו יבנה בית הספר.

כלי בית ירח

כאמור, בתל התגלו סוג כלים ייחודי שנוצר באמצע האלף השלישי לפני הספירה. סוג ייחודי זה של כלים נקרא על ידי אולברייט (או כפי שהייתה ידועה בעת החפירה - "כלי חירבת כרך" (Khirnet Kerak Ware)). החוקרים משערים שסוג ייחודי זה נוצר על ידי גל של מהגרים שהגיע לארץ והמשיך לייצר את הכלים כפי שייצרם בארץ מוצאו (אשר אינה ידועה - ומשערים שהייתה באזור הרי קווקז).

היסטוריוגרפיה וזיהוי העיר

הגם ששמו המקורי של התל לא השתמר, עוד במאה ה-19 הוצע לזהותו עם "בית ירח" הנזכרת רבות במקורות חז"ל כעיירה היושבת בסמוך למוצא הירדן מהכנרת.

בתוספתא נזכר כך: "נהר היוצא ממערת פמיאס, ועובר בימה של סופני, ובימה של טבריה, אף על פי ששמו ירדן - אין מתחשב עם הירדן. איזהו ירדן מבית ירחו ולמטה"[3], וכן בתלמוד הבבלי: "אין ירדן אלא מבית ירחו ולמטה"[4].

בתלמוד הירושלמי בית ירח וצינברי נזכרות כשתי עיירות סמוכות: "שני אבטוניות (עיירות גדולות) היו, בית ירח וצינברי, שהן מגדלות כינרין (קני סוף)"[5]. כך, גם במדרש בראשית רבה נזכרות שתי העיירות כצמודות, וכשוכנות בסמוך למוצא הירדן מהכנרת: "'מכנרת' רבי אלעזר אמר - ירח, רבי שמואל בר נחמן אמר - בית ירח, רבי יהודה בן רבי סימון אמר - סנבראי ובית ירח"[6].

אותה צינברי, בין אם הייתה חלק מבית ירח או עיירה סמוכה אליה, נזכרת בכתבי יוסף בן מתתיהו בצורה "Sennabris" (מלחמות היהודים ד', 8, 2,; ג', 9, 7).

בצינברי עצמה ישב בין היתר האמורא רבי לוי צנבריא הנזכר מספר פעמים בתלמוד הירושלמי[7], וכן מוזכר בתלמוד הירושלמי אירוע של שרפת ספר תורה בעיר[8].

בנוסף, במדרש בראשית רבה נזכרים לשבח גידוליה החקלאיים של העיר, המשווים לפירות ארץ גושן: "'גשנה' זה שהיא קלה ופרותיה גסים, אמר רבי יהושע בן לוי, דומים לפרות צניבריי."[9].

זיהוי נוסף שהוצע לתל הוא עם "פילוטריה" שבנה תלמי השני[10].

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ (שביעית, פ"ו ה"ב, עבודה זרה, פ"ה ה"ט.
  2. ^ רות הסטרין, הערך "בית ירח", האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל, הוצאת החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, כך 1 עמ' 176
  3. ^ תוספתא, בכורות פ"ז, ד'.
  4. ^ בבלי, מסכת בכורות, נ"ה, ע"א.
  5. ^ ירושלמי, מגילה פ"א ה"א.
  6. ^ בראשית רבה, פרשה צ"ח, יז.
  7. ^ שביעית, פ"ו ה"ב, עבודה זרה, פ"ה ה"ט.
  8. ^ ירושלמי, מגילה, פ"ג ע"ד.
  9. ^ בראשית רבה, מוסף לסדר ויגש, צה, ו.
  10. ^ רות הסטרין, בית ירח, האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל, עמ' 175
ביצת כנרת

ביצת כנרת היא סדרה של בריכות ביצתיות באורך של כ-750 מטרים מצפון לדרום וברוחב של עד 160 מטרים, המשתרעות בין תל בית ירח בצפון ועד לבית המוטור שמצפון לקבוצת דגניה א'. את הביצה חוצה שביל ישראל.

בית ירח

האם התכוונתם ל...

החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה

החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה נוסדה ב-6 באפריל 1913 על ידי קבוצת אנשי רוח ארץ-ישראליים במטרה להעמיק את המחקר ההיסטורי, הגאוגרפי והארכאולוגי של ארץ-ישראל. בין המקימים היו אברהם יעקב ברור, דוד ילין ואהרן מאיר מזי"א.

הכנרת

הַכִּנֶּרֶת היא ימה בצפון מזרחה של ישראל. זהו אגם המים המתוקים הגדול בארץ ישראל. בעבר סיפקה הכנרת כרבע מצריכת המים בישראל, אך בעקבות ירידת מפלס המים פרי שנות בצורת פחתה שאיבת המים מהאגם, מתקני התפלה היו לספק המים העיקרי וכיום הכנרת מספקת רק 2 אחוזים מסך הצריכה. מפלס מי הכנרת משתנה ונמצא סביב כ-212 מטרים מתחת לפני הים. הכנרת היא הימה המתוקה הנמוכה ביותר בעולם.

הלין קנטור

הלין ג' קנטור (באנגלית: Helene J. Kantor; ‏15 ביולי 1919 - 13 בינואר 1993) הייתה ארכאולוגית והיסטוריונית של האמנות שעסקה בתרבויות המזרח הקרוב מהעת העתיקה. היא הייתה חברה במכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו. היא ידועה בעיקר מחפירותיה באתר צ'וגה מיש באיראן בין השנים 1961–1978.

המכון לארכאולוגיה (אוניברסיטת תל אביב)

המכון לארכאולוגיה על שם סוניה ומרקו נדלר באוניברסיטת תל אביב ממוקם בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב. המכון הוקם בשנת 1966 על ידי פרופסור יוחנן אהרוני. כיום משמש המכון את החוקרים, עמיתי המחקר ותלמידי המחקר מהחוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב. המכון מתמקד במגוון גדול של תחומים ותקופות; החל מן התקופות הפרהיסטוריות, דרך המקראיות, התקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית וכלה בימי הביניים.

במסגרת מחקרי המכון מתקיימים בכל שנה מספר רב של חפירות וסקרים ארכאולוגיים. בין אלה ניתן לציין את החפירות במערת קסם, נחל זהורה, תל בית שמש, תל מגידו, תל בית ירח, יבנה ים, אפולוניה-ארשף ועוד.

החל משנות ה-90 של המאה ה-20, עורך המכון חפירות הצלה מגוונות בכל רחבי הארץ באמצעות המכון ישראלי לארכאולוגיה. אלה חפירות חוזיות. עם סיום החפירות, משוחרר בדרך כלל השטח בידי רשות העתיקות להמשך פיתוחו בידי היזם.

כלי אבידוס

כלי אבידוס (באנגלית: Abydos Ware) היא קבוצת כלי קרמיקה ייחודית מתחילת האלף ה-3 לפנה"ס. הקבוצה כוללת בעיקר פכים, פכיות ומיעוט קנקנים מטיפוס מסוים. כלים מקבוצה זו נמצאו באתרים בארץ ישראל בשכבות ארכאולוגיות מתקופת הברונזה הקדומה ב' וג' במצרים באתרים מהשושלת הראשונה, כלים ממשפחה זו נמצאו גם באתרי סוריה. מקור שמה של קבוצת הכלים נלקח מהאתר הארכאולוגי בו נמצאו לראשונה, אבידוס במצרים העליונה. הכלים משמשים מאובן מנחה לתקופה זו באתרים הארכאולוגים בארץ ישראל. משפחת הכלים אינה קיימת בתקופה אחרת, ומציאתה באתר ארכאולוגי מהווה אינדיקציה לשייכות השכבה בה נמצאו כלים ממשפחה זו לתקופה זו.

הכלים התגלו לראשונה בתוך קברים של מלכים ושרים מהשושלת הראשונה. החופרים באתר זיהו כבר בעת החפירות שמשפחת הכלים מקורה לא במצרים, במחקר עלה שהכלים שימשו כמיכלים למשלוח תוצרת נוזלית כגון, תמרוקים, שמנים ריחניים או רפואה. מוצרים אלה שימשו את המעמד השליט במצרים והם הונחו בתוך קברי השליטים כדי שישמשו אותם אחר המוות.

הכלים החלו להופיע במכלולי קרמיקה בתקופת מלכותו של המלך המצרי ג'ר, המלך השלישי בשושלת הראשונה (2900/2950 לפנה"ס). השערת החוקרים לגבי ארץ המוצא של הכלים היא שהם יוצרו בארץ ישראל. בדיקות כימיות של הרכב הטין מהם יוצרו כלי המשפחה שנמצאו במצרים ובארץ ישראל מצביעות על זהות כמעט מוחלטת.

כנרת (שיר)

כנרת הוא שירה של רחל המשוררת, אשר חובר בתל אביב בשנת תרפ"ז 1927.

כרכ (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

ליאון לוי

ליאון לוי (Leon Levy‏; 13 בספטמבר 1925 – 6 באפריל 2003) היה איש עסקים אמריקני-יהודי, נדבן, אספן אמנות קלאסית ותומך במוסדות תרבות ומדע ובמיזמים ארכאולוגיים. בשנות ה-90 כיהן כנשיא אגודת ידידי רשות העתיקות של ישראל בארצות הברית.

משפחת כלי בית ירח

כלי בית־ירח, לעיתים כלי חִ'רְבֵּת־קֶרָךּ (Khirbet Kerak Ware), משפחה קרמית של כלי חרס מתקופת הברונזה הקדומה ג' (2300-2700 לפנה"ס).

המשפחה נקראת על שם בית ירח, עיר מוקפת חומה מתקופת הברונזה הקדומה שנמצאת בסמוך לכנרת, מצדו המערבי של נהר הירדן. בשנת 1920 נתגלו לראשונה, באתר זה, החרסים. החרסים אופייניים לאגן הים התיכון. דגמים שונים של כלים ממשפחה זאת נמצאו בארץ ישראל ובסוריה. חשיבותם המרכזית היא באבחון תקופת הברונזה המוקדמת.

עמק הירדן

עמק הירדן הוא אזור שבתחום המועצה האזורית עמק הירדן שמדרום לכנרת וצפונית לבקעת בית שאן. היישובים הכלולים באזור הם, בעיקר, קיבוצים וקבוצות.

במובנו המורחב מציין השם עמק הירדן (אם כי הוא פחות רווח מהשם בקעת הירדן) גם את כל חלקו של השבר הסורי אפריקני מדרום הכנרת ועד לצפון ים המלח.

פנחס דלוגץ

פנחס דלוגץ (דלוגז) (באנגלית: Pinhas Pierre Delougaz;‏ 16 ביולי 1901 – 29 במרץ 1975) היה פרופסור וארכאולוג יהודי שביצע חפירות ארכאולוגיות בעיראק ובאיראן. הוא היה ראש המשלחת בחפירות האתר צ'וגה מיש, אתר מהתקופה הכלקוליתית במוז ח'וזסתאן במערב איראן.

פסח בר אדון

פסח בר אדון (שמו המקורי: פסח פאניטש; 1 באוקטובר 1907 – 9 בינואר 1985) היה מאנשי היישוב, פעיל בארגון "ההגנה" ובהעפלה, הרפתקן, ארכאולוג וסופר ישראלי.

קרב עמק הירדן

קרב עמק הירדן במלחמת העצמאות נערך בין ה-15 ל-21 במאי 1948, בין הצבא הסורי לבין כוח המגן העברי - חיילים חברי ההגנה ומגיני היישובים בעמק הירדן. לאחר שהסורים כבשו את צמח, שער הגולן ומסדה, הם תקפו את דגניה א' ודגניה ב' ונהדפו. בהמשך, נסוגו הסורים לעמדות המוצא שלהם סמוך לקו הגבול הבינלאומי.

את המערכה בעמק הירדן אפשר לחלק לשלושה שלבים:

פלישת הסורים (15 במאי 1948 - 17 במאי 1948).

נפילת צמח (18 במאי 1948 - 19 במאי 1948).

הקרב על הדגניות (20 במאי 1948 - 21 במאי 1948).

שביל סובב כנרת

שביל סובב כנרת, אותו יזמה החברה להגנת הטבע המתוחזק ומפותח על ידי רשות הכנרת ואיגוד ערים כנרת הוא פרויקט אשר מטרתו יצירת שביל, תוך כדי הסרת גדרות ומכשולים אחרים, אשר מאפשר הליכה מסודרת, או רכיבה על אופניים, ובאופן חופשי סביב אגם הכנרת. השביל מסומן בסימון שבילים לבן-סגול-כחול.

תיכון בית ירח

בית-ירח הוא בית-ספר תיכון מקיף ארבע-שנתי (ט'-י"ב), באחריות המועצה האזורית עמק הירדן, לתלמידי בתי-הספר היסודיים בעמק, מהווה המסגרת החינוכית בבית-ירח, המשך על יסודי ללימודיהם. בית הספר פותח את שעריו גם בפני תלמידים נוספים מהסביבה.

בבית-ירח לומדים מעל 825 תלמידים ומלמדים כ-100 מורים. בית-ירח שומר על קשרים הדוקים עם הקהילה סביבו – היישובים, ההורים ומערכת החינוך האזורית. בית ירח נתון לפיקוחו של המינהל לחינוך התיישבותי. תוכנית הלימודים של בית-ירח מבוססת על תוכנית הלימודים של משרד החינוך.

בית הספר הוקם בשנת 1947 כדי להחליף את בית הספר בדגניה ב' אשר שימש עד אז את בני היישובים הקיבוציים. הוא נקרא על שם ארתור רופין. באמצע שנות האלפיים, עבר בית הספר לאחריות המועצה האזורית עמק הירדן. בכיתה ט' התלמידים לומדים בכיתות הטרוגניות ובכיתת חינוך מיוחד אחת. החל מכיתה י' לומדים התלמידים בכיתות אם - כיתת חינוך מיוחד, כיתת לב אתגר, כיתת מבר, כיתת מצטיינים והכיתות הרגילות. התלמידים לומדים מקצועות בחירה מגוונים. בבית הספר מגמת מחשוב ובקרה.

בית הספר נמצא במקום מכובד בין בתי הספר שבוגריהם מתגייסים לחילות קרביים בצה"ל.מנהל בית הספר הוא שרון שדה. בית הספר קרוי על שם תל בית ירח הנמצא בקרבת בית הספר.

בית הספר נהג לקיים שיעורי העשרה מעבר לתוכנית משרד החינוך, וגבה שכר לימוד עבור התוספת מההורים. חלק מהורי תלמידים תושבי פוריה עילית, אשר נשלחו לבית הספר על פי חוק חינוך חובה, סירבו לשלם תשלומים אלה ועתרו לבג"ץ, אשר קבע כי לא ניתן לחייב את ההורים לשלם מעבר לתשלומי חובה. בעקבות הבג"ץ צומצמו שעות הלימוד בבית הספר.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.