תל ארזה

תל ארזה היא שכונה חרדית במרכז ירושלים. חלקה המערבי של השכונה נקרא באופן רשמי גבעת קומונה.

תל ארזה
קואורדינטות 31°47′42″N 35°12′55″E / 31.795°N 35.2153°E
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map with titles2
 
תל ארזה
תל ארזה
Tel Arza22
השכונה בתקופת המנדט 1938
PC030843-1
תל ארזה רחוב "חנה" שבשכונה

מיקום וגבולות

השכונה משתרעת על גדתו הצפונית של רחוב בר-אילן ורחוב ירמיהו, המהווה את המשכו. משכונת מחניים ("צומת סנהדריה") במזרח ועד שטחי מחנה שנלר ושכונת רוממה במערב. בחלקה המזרחי היא המשך צפון-מערבי של שכונות הבוכרים וכרם אברהם ובחלקה המערבי היה בעבר אזור תעשייה.

היסטוריה

עד קום המדינה

השכונה נוסדה בשנת 1931, כחלק מהתאוששות היישוב לאחר מאורעות תרפ"ט כהמשך צפון-מערבי לשכונת הבוכרים, הגבול הדרומי של השכונה המקורית היה הצטלבות רחוב צפניה עם רחוב בר-אילן כיום. לשכונה היה אופי של שכונת פועלים פרברית ציונית - סוציאליסטית והיא הייתה מעוז לתנועת הפועל המזרחי כמו גם לשומר הצעיר. אוכלוסיית השכונה כללה פועלים, בעלי מלאכה, בעלי מקצועות חופשיים כרופאים ומהנדסים, בעלי חנויות ופקידים. בשכונה עצמה לא היה אף בית כנסת והדתיים שבה התפללו בבתי הכנסת בשכונת הבוכרים.

בשטח השכונה נכללו מספר בתי מלאכה, בהם "נגריית ויסמן" (ממנה התפתחה חברת "רהיטי ויסמן"), "דפוס מונזון", בית חרושת לשוקולד וממתקים "אופנהימר", מפעל מתכת שבו הפכו מכוניות למשוריינים בזמן מלחמת העצמאות ועוד.

השכונה הייתה מוקפת בחורשות, מדרום-מערב לשכונת תל ארזה הייתה חורשת שנלר ומצפונה השתרעו שטחי בור עד נבי סמואל. עקב היותה שכונת-ספר היוותה תל ארזה אזור אימונים ומוקד יציאה לפעולות כוחות פלוגת יהונתן של הגדנ"ע ואצ"ל כנגד כפרים ערביים בצפון ירושלים בשנים 19471948.

לאחר קום המדינה

בגבעה דרומית-מערבית לשכונה, שכונתה "גבעת קומונה", הוכשר בשנות ה-50 ולאחר סלילת רחוב בר-אילן, "אזור התעשייה תל ארזה" (שנקרא גם "רוממה המורחבת") שהיה הגדול בעיר ובו בתי מלאכה ומפעלים גדולים ובניהם חברת התרופות "מעבדות רפא", מחלבות תנובה-ירושלים ועוד. בשנות ה-60 הוקם בתווך, בין שכונת הפועלים לאזור התעשייה שיכון חב"ד. בשנים אלה הושלמה גם התחרדות השכונה, כחלק מגוש השכונות החרדיות של רובע סנהדריה.

עד 1967 הייתה תל ארזה הגבול הצפוני מערבי של העיר ירושלים וממערבה השתרעו שטחים הרריים פתוחים ובניהם שכן בין השנים 19501990 גן החיות התנ"כי ב"גבעת קומונה". משנות ה-60 ובייחוד לאחר שפונה גן החיות למשכנו החדש, נבנו בשטחים שמצפון ומערב לתל ארזה השכונות החרדיות, קריית צאנז, קריית בעלז, גבעת משה ועזרת תורה.

סמוך לגן החיות נבנה רחוב היוקרה "מנחת יצחק", ועל מקום מחלבת תנובה (גן החיות לשעבר) נבנה פרויקט יוקרתי בשם "תנובת הארץ".

תל ארזה בספרות ובחברה

בשטחים ההרריים הפתוחים שמצפון לשכונה מתרחשת חלק מעלילת הספר פרשת גבריאל תירוש מאת יצחק שלו. עמוס עוז גר בילדותו לא רחוק (בשכונת כרם אברהם) ונופי תל ארזה משתקפים ביצירותיו כגון מיכאל שלי, הר העצה הרעה, הבשורה על פי יהודה וסיפור על אהבה וחושך. תל ארזה של שנות ה-40 מתוארת בספריו כ"חופן בתי אבן חדשים פזורים לנפשם על פני גבעה מקרית" שמאחוריהם רק הרים טרשיים, ואדיות, יללות תנים וכפרים עוינים (כגון נבי סמואל)[1]. גם גיבורת הספר "מחברת המילים הקשות" מאת שלומית אברמסון מתגוררת בשכונה. המשורר משה בן שאול חי בשכונה בילדותו וכתב עליה מספר שירים[2].

אורי לופוליאנסקי הקים את יד שרה במרתף ביתו כאשר גר בשכונה.

הרב עובדיה יוסף חי שנים רבות בשכונה וקיים בביתו שיעורים[3]. הרב נפתלי הרץ פרנקל שימש עד מותו כרבה של השכונה מטעם העדה החרדית. הרב שלמה זלמן דרוק משמש כמנהיג הקהילה הליטאי-אמריקאי בשכונה.

הערות שוליים

  1. ^ עמוס עוז, הר העצה הרעה, עמודים 14, 16, מיכאל שלי עמוד 75
  2. ^ בניהם "מגרש"
  3. ^ צבי אלוש ויוסי אליטוב, בן פורת יוסף, הוצאת כנרת 2004
לחצו כדי להקטין חזרה
הר הביתEast Jerusalem Map HE1a1.PNG

מפת ירושלים
בתי אונגרין

בתי אוּנגָרִין (בלשון ארכאית: "בתי הונגריה"; ביידיש: אונגארישע הייזער) היא שכונה חרדית במרכז ירושלים, המהווה כיום חלק מן המתחם המורחב של שכונת מאה שערים.

בתי ורשה (ירושלים)

בתי ורשה (נקראת גם נחלת יעקב) היא שכונה חרדית בשולי מאה שערים, סמוך לכיכר השבת. השכונה מורכבת משני טורי בתים דו-קומתיים מקבילים הנמתחים במקביל לרחוב מאה שערים בין רחוב שטראוס לרחוב "חיי אדם".

בתי מונקאטש

בתי מונקאטש (מונקאץ') היא שכונה חרדית זעירה בירושלים, הניצבת בשכנות לבתי ראנד ומהווה חלק מגוש הנחלאות.

שכונת בתי מונקטש הוקמה על ידי חסידים מהעיירה מונקאץ' הנמצאת כיום באוקראינה ובאותה עת שכנה בתחום הונגריה.

בתי נייטין

בתי נייטין הוא מתחם בניינים שנבנו במקור כהרחבה של שכונת מאה שערים בירושלים.

גאולה (שכונה)

שכונת גאולה היא שכונה בירושלים. כיום משמש שם זה ככינוי לגוש שכונות במרכז ירושלים, המשמש כמרכז השכונות החרדיות בעיר.

גבעת משה

גבעת משה (מוכרת גם בשם גוש 80) היא שכונה חרדית בירושלים, מערבית לשכונת סנהדריה וצפונית לשכונת תל ארזה. השכונה גובלת בשכונות סנהדריה, מחניים, עזרת תורה, שיכון חב"ד ותל ארזה. הרחוב המרכזי בשכונה הוא רחוב גבעת משה היוצא משדרות גולדה מאיר, שנקרא על שמו של משה פרוש. השכונה היא בעלת צביון חרדי מובהק, ומתאפיינת בבתי כנסת, ישיבות ומוסדות חינוך רבים.

עד למותו שימש הרב יעקב יוסף כרב השכונה.

חצר שטרויס

חצר שטרויס (כיום רח' הע"ח 20), היא מבנן של כ-30 דירות ובית מדרש בלב שכונת מוסררה בירושלים, שהקים הנדבן שמואל שטרויס מקרלסרוהה שבגרמניה, ונקראת על שמו.

יעקב כלאב

הרב יעקב הלוי כלאב (תרס"ד, 1904 - תשי"ט, 1959) היה ראש ישיבת משכן ישראל שהתמזגה לתוך ישיבת מרכז הרב, ולאחר מכן כיהן כר"מ בישיבת מרכז הרב וכרבה של שכונת תל ארזה בירושלים.

כרם אברהם

כרם אברהם היא שכונה בירושלים, הנמצאת בצפון-מרכז העיר, בין שכונת גאולה, מחנה שנלר, ותל ארזה.

מחניים (שכונה בירושלים)

מחניים היא שכונה חרדית קטנה בצפון ירושלים, סמוך לשכונת סנהדריה.

גבולותיה: רחוב שמואל הנביא ממזרח ודרך בר-אילן מדרום. במערב היא גובלת בשכונת תל ארזה ובצפון בשכונות עזרת תורה וקריית צאנז. הרחובות המרכזיים בשכונה הם רחובות אהלי יוסף ובק (על שם ניסן בק).

סנהדריה המורחבת

סנהדריה המורחבת היא שכונה חרדית בצפון ירושלים.

עזרת תורה

עזרת תורה היא שכונה חרדית בירושלים, צפונית לשכונת רוממה. גובלת בשיכון חב"ד, בגבעת משה, בקריית צאנז, בסנהדריה, ברוממה עילית ובתל ארזה.

השכונה כוללת את הרחובות: עזרת תורה, אבן האזל, דובב מישרים ועלי הכהן. כלול בה שיכון סאטמאר, שבו מתגוררים חסידי הרב יקותיאל יהודה טייטלבוים.

קריית אונסדורף

קריית אוּנְסְדוֹרף היא שכונה חרדית בצפון ירושלים הממוקמת על יד קריית מטרסדורף.

השכונה הוקמה באמצע שנות ה-60 במסגרת פעילות משותפת של הסוכנות היהודית וקבוצות דתיות בארצות הברית להקמת קריות דתיות עבור עולים חרדיים מארצות הברית. השכונה הוקמה ביוזמת הרב משה הורוביץ רבה של קהילת אונסדורף בניו יורק (ויליד העיירה אונסדורף) שקרא לה על שם העיירה אונסדורף (בגרמנית: Hunsdorf, כיום הוּנְצוֹבְצֶה (אנ') שבסלובקיה). השכונה הוקמה בסמוך לקריית מטרסדורף שהוקמה לפניה.

קריית בעלז

קריית בעלז (או בעלזא) היא שכונה חרדית בצפון ירושלים. השכונה נוסדה על ידי האדמו"ר מבעלז, הרב ישכר דב רוקח, וחסידיו כשכונה של חסידי בעלז בירושלים. שכונה זו היא מרכזה העולמי של חסידות בעלז.

קריית צאנז (ירושלים)

קריית צאנז היא שכונה חרדית בירושלים, צפונית לשכונת קריית בעלז. גובלת בשיכון חב"ד, קריית בעלז ועזרת תורה.

השכונה נוסדה על ידי הרב יקותיאל יהודה הלברשטם, האדמו"ר מצאנז, כשכונה כלל-חרדית, והיא המקבילה לקריית צאנז בנתניה. במרכז השכונה נמצאים בתי כנסת מרכזיים למגזרים השונים - בית המדרש המרכזי של חסידי צאנז, בית המדרש "אהבת תורה" הליטאי ובית הכנסת "מגן אברהם" הספרדי.

רב השכונה הראשון היה המו"צ הרב שלום אייזנברגר, מונה לתפקיד על ידי האדמו"ר יקותיאל יהודה הלברשטאם. לימים מינה האדמו"ר גם את חתנו הרב דוב וייס לכהן כרב בשכונה וכן כרבם של חסידי צאנז בירושלים. כיום הרב דוב וייס אינו משתייך לחסידות צאנז ומכהן כרב השכונה הרשמי מטעם המועצה הדתית בירושלים, הוא עומד בראש מוסדות עצמאיים, בית הכנסת "באר מים חיים" בשכונה, וכן ישיבה גדולה "תורת חיים" וכולל אברכים.

רחובות השכונה נקראים על שמות ספריהם של רבני ירושלים: "אמרי בינה" - על שם ספרו של הרב מאיר אוירבך, רבה של ירושלים, "זית רענן" - על שם ספרו של רבי משה יהודה לייב זילברברג מקוטנא שהתיישב בירושלים במחצית השנייה של המאה ה-19, "תורת חסד" - על שם ספרו של רבי שניאור זלמן פרדקין, "הגאון מלובלין". וכן על שמות ספריהם של אדמו"רי צאנז: "דברי חיים" - על שם ספרו של מייסד שושלת חסידות צאנז רבי חיים הלברשטאם, ו"שפע חיים" - על שם ספרו של האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם.

בעשור הראשון של המאה ה-21 התרחבה השכונה לכיוון כביש רמות, ונוסף בה רחוב "דורש טוב", שם נוסד בית כנסת מרכזי של חסידות סלאנים בישראל. כמו כן נפתח כביש חדש שמחבר בין כביש רמות לקריית בעלז. פתיחת הכביש הייתה מלווה במאבקים מצד חלק מהתושבים שלא רצו שהכביש יהפוך את השכונה לסואנת.

קריית שומרי אמונים

קריית שומרי אמונים היא שכונה בירושלים אשר הוקמה עבור חסידי שומרי אמונים בתחילת שנות ה-60 של המאה העשרים.

הקריה נבנתה בסמוך לשער מנדלבוים, בין הרחובות שבטי ישראל ושמואל הנביא ובין השכונות בתי אונגרין ובית ישראל. רחובה הראשי של הקריה נקרא "שומרי אמונים".

השכונה הוקמה בידי האדמו"ר אברהם חיים ראטה שכונה בתחילה האדמו"ר מברגסז. שם הקריה מנציח את שם החבורה שייסד אביו, רבי אהרן ראטה, שנפטר בתש"ז (1947) - "חבורת שומרי אמונים". מאוחר יותר הוסב גם שמה של החסידות לשם זה.

האדמו"ר (נפטר ב-2012) התגורר רוב ימות השנה בבני ברק. הוא שהה בשכונה בחודשי אלול תשרי וקיים בבית מדרשו שבקצה השכונה את תפילותיו ושולחנותיו ("טיש").

שיכון חב"ד (ירושלים)

שיכון חב"ד היא שכונה חרדית בירושלים, מצפון לרחוב בר-אילן.

שיכון פאג"י

שיכון פאג"י היא שכונה חרדית קטנה בתוך שכונת סנהדריה בירושלים.

שכונות חרדיות בירושלים

השכונות החרדיות בירושלים הן שכונות בירושלים שבהן רוב ברור לתושבים חרדים מן הזרמים השונים, ואורח החיים החרדי לגווניו ניכר ברחובותיהן. בנוסף לשכונות החרדיות הוותיקות, מתגוררים חרדים בכל שכונות העיר. בנוסף, ישנן בעיר מספר שכונות, רובן בסמוך לשכונות החרדיות הוותיקות שבהן ניכרת מגמת התחרדות, כשחלק ניכר מאוכלוסייתן מתחלף באוכלוסייה חרדית כחלק מתהליך הגידול הטבעי המהיר של המגזר החרדי.

שכונות חרדיות בירושלים
תחילת היציאה מהחומות, לפני 1890 בית ישראלבתי ויטנברגמאה שערים רחוב שלמה זלמן בהר"ן028
בנייה בתקופה הטורקית, מ-1890 בתי אונגריןבתי הורנשטייןבתי ורשהבתי נייטיןבתי ראנדזיכרון משה (התחרדה) • חצר שטרויסשכונת אחווה (התחרדה) • גבעת שאול (התחרדה) • כרם אברהם (התחרדה) • שערי חסדרוחמה
בנייה במנדט הבריטי בתי מונקאטשגאולהמחנייםסנהדריהשיכון פאג"י • תל ארזה (התחרדה) • מקור ברוך (התחרדה)
בנייה ישראלית לפני מלחמת ששת הימים בית וגן (התחרדה) • קריית אונסדורףקריית מטרסדורףקריית צאנזקריית שומרי אמוניםשיכון חב"דשמואל הנביא (התחרדה) • כרםרוממה (התחרדה)
בנייה ישראלית אחרי מלחמת ששת הימים גבעת משההר נוףסנהדריה המורחבתנוה יעקב מזרחעזרת תורהקריית בעלזרמת אשכול (התחרדה) • רמות פוליןרמת שלמהרמות אלון (התחרדה)
שכונות ירושלים

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.