תלמוד שטיינזלץ

תלמוד שטיינזלץ הוא מהדורה של התלמוד הבבלי בעריכת הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ). התלמוד במהדורה זו מנוקד, מפוסק, מחולק לפסקאות, ובנוסף לפירושים המקובלים (רש"י ותוספות) נכללים בו תרגום של התלמוד מארמית לעברית בתוספת מבואות, הסברים קלים, סיכומים, ביוגרפיות של חכמי התלמוד, תרשימים, תמונות ועוד. כל אלה מקלים על הלומד בן זמננו בגישתו לתלמוד. למהדורת התלמוד הבבלי נוספה מהדורה של מסכת פאה ומסכת שקלים מהתלמוד הירושלמי.

Talmudadin
עמוד מתלמוד שטיינזלץ
Steinsltztalmud5
חמש מהדורות של תלמוד שטיינזלץ

מבנה המהדורה

הדפים בתלמוד שטיינזלץ מתבססים על החלוקה המקובלת של התלמוד, אך המקום הנדרש לניקוד ולפירוש הנוסף הביאו לפיצולו של כל עמוד לשני עמודים. בנוסף לכך, פירוש התוספות מודפס בגופן רגיל, ולא בכתב רש"י. התלמוד מודפס בשני גדלים, שתוכנם זהה, והם נבדלים רק בגודל הגופנים.

בנוסף יצאה לאור מהדורת שטיינזלץ-וילנא, שבה מופיע עמוד של ש"ס וילנא (בצורתו המקובלת, ללא ניקוד וללא פיסוק) ולצדו עמוד עם הפירוש של הרב שטיינזלץ.

הוצאה לאור

התלמוד יוצא לאור בהוצאת "המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים" שאותו הקים הרב שטיינזלץ בשנת 1965. ההוצאה לאור נעשתה בהדרגה, כרך אחר כרך, והסתיימה בשנת ה'תשע"א 2010. במסגרת ההוצאה לאור, יצאו 44 כרכים, הכוללים את כל מסכתות התלמוד הבבלי; וכן מסכת פאה מהתלמוד הירושלמי. בשנת ה'תשע"ד 2013, יצא לאור פירוש על מסכת שקלים מהתלמוד הירושלמי. בשנת 2004 יצאה לאור גרסה ממוחשבת של תלמוד שטיינזלץ על גבי סדרה של תקליטורים (בפורמט PDF).

מסכת ברכות של תלמוד שטיינזלץ נכללה בתחילת 2008, כנציגה של התלמוד הבבלי, בסדרת "עם הספר" של הוצאת ידיעות אחרונות.

בשנת 2010 עברה הוצאתו לאור של תלמוד שטיינזלץ בגרסאותיו השונות להוצאת קורן. במהלך השנים תורגמו המהדורות המפורשות לשפות רבות, מהלך שהואץ עם החלפת ההוצאה לאור. בין השפות שאליהן תורגם תלמוד שטיינזלץ: אנגלית, צרפתית, יפנית, קוריאנית ועוד.

התייחסות הרבנים למהדורת שטיינזלץ

על פי עדותו של הרב אבן-ישראל, את הרעיון וההדרכה לצורת הדפסת תלמוד שטיינזלץ קיבל מהרבי מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד[1].

למהדורת שטיינזלץ הסכמות מגדולי הרבנים, ובהם הרב משה פיינשטיין[2][3], הרב עובדיה יוסף[דרוש מקור], האדמו"ר מערלוי[דרוש מקור], הרב מאיר מאזוז[4], הרב זלמן מלמד[5] ועוד. הרב פיינשטיין כתב בהסכמתו:

בשמחה ראיתי הפירוש החשוב של הרב הגאון מוהר"ר עדין שטיינזלץ שליט"א מעיה"ק ירושלים, על מסכתות ביצה ור"ה... נוסף לעוד כמה חלקים, הם באמת עבודה גדולה, שיכולים להיות לתועלת לא רק לאלו שכבר מורגלים בלמוד הגמרא, ורוצים להעמק יותר, אלא גם לאלו שמתחילים ללמוד, להדריכם בדרכי התורה איך להבין ולהעמיק בים התלמוד.

מאידך, שורה ארוכה של רבנים, בראשם הרב אלעזר מנחם מן שך[6], הרב שמואל הלוי וואזנר, הרב יוסף שלום אלישיב, הרב חיים קנייבסקי, הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן, הרב ניסים קרליץ, הרב שמעון בעדני, הרב חיים פינחס שיינברג, הרב חיים קרייזווירטה אב"ד אנטוורפן בבלגיה, הרב אליעזר יהודה ולדנברג וכן הבד"ץ של העדה החרדית, יצאו בחריפות כנגד מהדורת שטיינזלץ, מטעמים שונים. הרב שך התנגד באופן כללי למהדורות הכוללות ביאורים חדשים לתלמוד, כמו כן התנגד לתרגום התלמוד לעברית מודרנית, ואף יצא נגד ניסיונות אחרים לביאורים כאלה. לדבריו, על ידי הלימוד של התלמוד המבואר שטיינזלץ "סר כל זיק של קדושה ואמונה", והדבר יביא לשכחת התלמוד. כמו כן, התעוררה התנגדות בעקבות התבטאויות של הרב שטיינזלץ בספרים אחרים שלו, כגון כינויה של רחל אמנו כ"צעצוע רומנטי" של יעקב אבינו בספרו "נשים במקרא" - התבטאויות שנתפסו על ידי המתנגדים כפוגעות בכבוד אמהות האומה.

בציבור החרדי הליטאי לא מקובל להשתמש במהדורה. עם זאת, מהדורות מאוחרות במתכונת דומה לזו של שטיינזלץ (כגון ש"ס שוטנשטיין ומהדורת מתיבתא) התקבלו מאוד, הן בציבור החרדי והן בציבור הדתי-ציוני.

בתגובה אמר הרב אבן-ישראל כי ההתנגדות לספריו היא "חלק מהמאבק נגד חב"ד"[7].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הרבי מחב"ד על צורת הדף של תלמוד "שטיינזלץ" קובץ וידאויוטיוב.
  2. ^ (הקישור אינו פעיל, 10 באפריל 2019)1=http://www.korenpub.com/HE/criticalPraise/talmud/talmud/9789653014800/212
  3. ^ צילום סרוק שלה ניתן לראות כאן http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?whichpage=1&topic_id=2643482&forum_id=19616
  4. ^ http://www.ykr.org.il/modules/Ask/answer/1437
  5. ^ הרב זלמן מלמד, ‏שיעור על פירושו של הרב שטיינזלץ, באתר ישיבה
  6. ^ המכתבים התפרסמו בעיתון יתד נאמן יום שישי י' באב תשמ"ט 11/6/1989
  7. ^ יצחק טסלר, הרב שטיינזלץ על הרבי מלובביץ': "המפקד נעדר, והחסידים ממשיכים לפעול", באתר ynet, 15 ביולי 2014.
אירוס (כלי נגינה)

אֵירוס (או אֵרוס) הוא כלי נגינה קדום המוזכר במקורות חז"ל.

כלי זה שימש לנגינה בעת שמחה, אך גם בעת הספד וקינה: "רבי יהודה אומר: האירוס טמא מושב מפני שהאלית [המקוננת] יושבת עליו".

לא ברור האם היה זה כלי נשיפה, מיתר או הקשה, מכל מקום צלילו התאפיין בחוזק וצלילות נדירים.

הדף היומי

הדף היומי הוא יוזמה שהגה הרב מאיר שפירא מלובלין, ושהכריז עליה ביום ט' באלול ה'תרפ"ג (21 באוגוסט 1923), בכינוס של תנועת אגודת ישראל בפולין. יוזמה זו מבוססת על מספר הדפים שבכל מסכתות התלמוד הבבלי בדפוס וילנא – 2,711 – ומצמידה לימוד דף לכל יום במחזוריות של כ-7 שנים וחצי. במחזורים הראשונים היו רק 2,702 דפים, משום שנעשה אז שימוש בחלוקה לדפים של מסכת שקלים בתלמוד הירושלמי שבה ישנם 12 דפים במסכת זו. החל מהמחזור השמיני עברו לחלוקה של 21 דפים.

הוצאת קורן ירושלים

הוצאת קורן ירושלים בע"מ היא הוצאת ספרים ירושלמית שאותה ייסד אליהו קורן (קורנגולד), הידועה בעיקר בזכות מהדורת התנ"ך שלה.

ההוצאה נוסדה בשנת 1962 לשם הוצאתו לאור של תנ"ך קורן, שמאז הפך לאחד התנ"כים הפופולריים ביותר.

המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים

המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, ירושלים, בראשותו של הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ), הוא גוף המרכז את מרבית פרסומיו של הרב שטיינזלץ ובראשם תלמוד שטיינזלץ.

את המכון הקים אברהם שטיינזלץ, אביו של הרב שטיינזלץ, בשנת 1965, במטרה לעזור לבנו לקדם את פרויקט "התלמוד המבואר". בשנת 2002 זכה המכון בפרס שז"ר המוענק על ידי מרכז זלמן שזר למחקרים בתולדות עם ישראל.

המכון נמצא בשכונת נחלאות בירושלים ומנהלו כיום הוא מני אבן ישראל. המכון מעסיק כמה עשרות אנשים העוסקים בפרויקטים שונים, ביוזמתו ובפיקוחו של הרב שטיינזלץ.

יוסף שלום אלישיב

הרב יוסף שלום אלישיב (א' בניסן ה'תר"ע, 10 באפריל 1910 – כ"ח בתמוז ה'תשע"ב, 18 ביולי 2012), היה למדן אוטודידקט ופוסק הלכה נודע. לאחר פטירת הרב שך היה מנהיג הציבור הליטאי.

מסכת ברכות

מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה בשישה סדרי משנה. היא עוסקת בדיני קריאת שמע, תפילה, זימון, ברכת המזון, ברכות הנהנין ושאר הברכות.

מסכת יבמות

מַסֶּכֶת יְבָמוֹת היא המסכת הראשונה בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה ובתלמוד. במסכת זו שישה עשר פרקים אשר עוסקים ברובם בדיני ייבום וחליצה ואיסורי עריות. סוף המסכת עוסק בדיני עגונות. מסכת זו נכללת במסכתות הידועות בכינוי ענ"י שהן: עירובין, נידה, ויבמות, הנחשבות למסכתות הקשות ללימוד ולהבנה שבתלמוד הבבלי. הסיבה שמסכת זו נחשבת קשה היא מפני שכדי להבינה יש צורך לתפוש מבנים מורכבים של שושלות משפחתיות.

בתלמוד בבלי יש למסכת זו 121 דפים.

מסכת פאה

מסכת פֵּאָה היא המסכת השנייה בסדר זרעים לאחר מסכת ברכות. המסכת עוסקת במצוות פאה (הקצאת חלק מהקמה בשדה (עוד לפני הקציר) עבור עניי העם), לקט שכחה ופאה, פרט ועוללות, מעשר עני ושאר מתנות עניים.

במסכת מפורטות ההלכות הקשורות במצווה, כמו למי מותר לקחת מהפאה, מה גדלו של החלק שצריכים להקצות לפאה, מתי מותר לעניים לקחת מהפאה, וכדומה.

ככל המסכתות בסדר זרעים (למעט מסכת ברכות) על מסכת זו אין תלמוד בבלי אלא רק משנה, תוספתא ותלמוד ירושלמי. בתלמוד הירושלמי, הפרק הראשון של מסכת זו כולל בתוכו הלכות תלמוד תורה ולשון הרע ועיקרו כולל דברי מוסר.

משיח

המשיח או משיח בן דוד הוא דמות באמונה מרכזית ביהדות, אמונה שבאחרית הימים יופיע אדם כשליחו של אלוהים שיביא גאולה לעם ישראל, יילחם עם עמים רבים שונאי ישראל ויכניעם, וכך יהפוך את העולם לעולם טוב, מתוקן, יביא שלמות בתורה ומצוות ושלום עולמי. בתפילת שמונה עשרה הנאמרת שלוש פעמים בכל יום חול הזכירו חכמי ישראל את הבקשה והצפייה לגאולה ולגואל בלא פחות משבע ברכות. הרמב"ם מנה אמונה זו כיסוד ה-12 מבין שלושה עשר יסודות האמונה. היסוד הזה תומצת במשפט: "אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח, ואף על פי שיתמהמה, עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא". אמונות דומות אודות דמות משיחית קיימות גם בדתות אחרות.

מתיבתא (פירוש)

מתיבתא היא הפירוש הארמי למושג ישיבה. המתיבתא היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית. זהו המוסד להשכלה גבוהה של החינוך היהודי, שהיווה מוסד המשך למסגרת החינוך היסודי היהודי, ה"תלמוד תורה". הישיבה שימשה במהלך הדורות להעברת מסורת התורה שבעל-פה ודברי חז"ל מדור לדור וללימוד ושינון עצמי.

מהדורת מתיבתא הוא שם מסחרי למהדורה מבוארת של התלמוד הבבלי עם הרחבות והוספות שיוצאת לאור על ידי מכון עוז והדר.

לצד צילום דף הגמרא המסורתי של ש"ס וילנא מהמהדורה המחודשת עוז והדר, כלולים במהדורה זו עמודים נוספים ובהם ביאור לגמרא והערות למדניות. הוצאה זו כוללת גמרא מנוקדת ומפוסקת, המשולבת עם פירוש מילולי של הארמית הבבלית שבתלמוד, פירוש על פירוש רש"י ותוספות, תמצית של כמה מפרשני הגמרא, סיכום ההלכות הנלמדות מהגמרא ועוד.

עדין אבן ישראל

הרב עדין אבן ישראל (שטיינזַלץ) (נולד בג' באב ה'תרצ"ז, 11 ביולי 1937) הוא חסיד חב"ד ומחבר פורה של ספרי הגות יהודית וביאורים, בפרט לתלמוד ולחסידות. אוטודידקט. חתן פרס ישראל למדעי היהדות לשנת 1988, עיטור נשיא מדינת ישראל לשנת 2012 ויקיר ירושלים לשנת 2017. ידוע בעיקר בשל פירושו לתלמוד.

עלון שבת

עלון שבת (מכונה גם עלון פרשת השבוע) הוא עלון המחולק בבתי כנסת בשבתות. בעלון מופצים דברי תורה, שמבוססים על פרשת השבוע של אותה שבת, לעיתים גם יחד עם התייחסות לענייני השעה. כאשר העלון מופץ מטעם גוף אידאולוגי לרוב ניתן גם ביטוי להשקפת עולמם של מוציאי העלון. נכון לשנת תשע"ח יוצאים לאור למעלה מ-500 עלונים כל שבוע.כמו כן, ישנם עלוני שבת שמופצים מטעם חברות פרסום ושיווק. בשל מגמה מסחרית זו, התעוררה ביקורת על תופעת העלונים ותפוצתם.

על השפעתם של עלוני השבת אמר ירון לונדון: "היום יש כל כך הרבה אמצעי תקשורת: לא רק עיתונות מודפסת, אלא בעיקר האינטרנט והמון המון עיתונות דתית מסוגים שונים, שלדעתי השפעתם המצטברת גדולה יותר מהעיתונות הממוסדת. למשל עלוני בתי הכנסת. זה אמצעי תקשורת עצום בתפוצתו והשפעתו. כאשר מדברים על ימין ושמאל בתקשורת לא מביאים בחשבון את המדיה הזאת."

פרשנות התלמוד הבבלי

פרשנות התלמוד הבבלי מתקיימת החל מתקופת התלמוד עצמו, וחיבורים של פרשנות הולכים ונכתבים גם בימינו. החיבורים החשובים נכתבו בעיקר בתקופת הראשונים. החיבורים המפורסמים והנלמדים ביותר הם פירושו של רש"י, שנכתב במאה ה-11, והתוספות, שנכתבו בין המאה ה-12 למאה ה-14. עיון בפירושים אלה, שנדפסו כמעט בכל מהדורות הש"ס, מהווה חלק אינטגרלי מלימוד התלמוד בישיבות גם היום.

רבי יוסי

רבי יוסי - ובשמו המלא: רבי יוסי בן חלפתא - מגדולי התנאים בדור הרביעי. התגורר בציפורי שבגליל. מגדולי תלמידיו של רבי עקיבא, חברם של רבי יהודה ורבי שמעון ורבו של רבי יהודה הנשיא. נסמך בידי רבי יהודה בן בבא בתקופה שבה הטיל השלטון הרומאי איסור על הסמיכה. לו מיוחס החיבור סדר עולם, שעוסק בסדר הדורות ובמאורעות היסטוריים.

תלמוד בבלי

התלמוד הבבלי הוא חיבור שבו מסוכמת הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, בין אלו שהתגוררו בבבל ובין המתגוררים בארץ ישראל. הגות זו נכתבה בעיקרה כפרשנות על דברי דורות קודמים של חכמים, דהיינו על המשנה ועל הברייתות, בצורה של ביאור והרחבה לששת סדרי המשנה.

בנוסף לתוכן האמוראי, מצויים בתלמוד קטעי עריכה וקישור שנכתבו בתקופה מעט מאוחרת יותר בידי עורכים בבליים מדור הסבוראים, שחלק מדבריהם משוקעים בתלמוד עצמו. מלבד המשנה מביא התלמוד גם מובאות תנאיות אחרות, שלא נכנסו לסדרי המשנה, המכונות "ברייתות" - חיצוניות (חלקן מוזכרות גם במדרשי התנאים: מכילתא, ספרא וספרי, בתוספתא ובמקומות אחרים).

שפת התלמוד הבבלי היא שילוב של עברית משנאית (בציטוט המשנה וציטוט דברי אמוראים מוקדמים) וארמית בבלית (בטקסט הפרשני). התלמוד הבבלי הוא בעל היקף גדול, ובמהדורות השגרתיות – שבהן נדפס התלמוד כשאליו מסופחים אוסף של פרשנים ופוסקים שונים – הוא מודפס ב-20 כרכים. החל מהדפסת ש"ס ונציה בשנים 1520–1523, נקבעה "צורת הדף", שקבעה את עיצובם וחלוקתם של דפי התלמוד והמפרשים שלצדם. חלוקה זו נשמרה גם במהדורת וילנא, שהיא הבסיס למהדורות הנפוצות של התלמוד הבבלי עד לימינו. לפי חלוקה זו מצויים בתלמוד הבבלי 2,711 דפים.

תלמוד בבלי מהדורת שוטנשטיין

תלמוד בבלי מהדורת שוטנשטיין היא מהדורה מבוארת של התלמוד הבבלי שיוצאת לאור על ידי הוצאת "ארטסקרול" וזוכה לפופולריות רבה. לצד צילום דף הגמרא המסורתי של ש"ס וילנא עם פירושי רש"י ותוספות, כלולים במהדורה זו עמודים ובהם ביאור לגמרא והערות למדניות, שהופיעו בשפות עברית, אנגלית וצרפתית.

תלמוד ירושלמי

התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה. ההרחבה בה נוקט הירושלמי ממצעת בין ההרחבה המזערית הקיימת במספר מקומות בתוספתא לבין ההרחבה הארוכה והמפותחת, כפי שהיא בתלמוד הבבלי. הוא כולל בתוכו את תלמודם של האמוראים מארץ ישראל ומבבל על המשנה וכן על תחומים אחרים.

הסוגיות שבתלמוד הירושלמי נערכו בארץ ישראל במאה השלישית. הרמב"ם ייחס את החיבור לאמורא רבי יוחנן, שהיה מגדולי האמוראים של ארץ ישראל. אך מוזכרים בו אמוראים שחיו כמה דורות אחריו, והכוונה שזה יצא מבית מדרשו. מסכת נזיקין שונה באופיה מיתר התלמוד הירושלמי, והיא משקפת כנראה עריכה מוקדמת יותר, המזוהה על פי חוקרים מסוימים כ"תלמודה של קיסרין" הנזכרת בתלמוד זה מספר פעמים. לפי הרב יצחק אייזיק הלוי התלמוד הירושלמי לא נערך כלל, והנוסח שבידינו הוא זה שנלמד בישיבת ציפורי לפני גזירות הקיסר גאלוס והנציב הרומאי ארסקינוס בשנת ד'קי"א (351). בעקבות הגזירות פוזרה ישיבת ציפורי וחלק מאמוראי ארץ ישראל ירדו לבבל, והצטרפו לישיבת אביי ורבא.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.