תיבת נח

תֵּבַת נֹחַ היא התיבה בה נח, על פי סיפור המבול המקראי, מילט את עצמו ומשפחתו ואת כל מיני בעלי החיים, מאבדון במבול, שהציף את כל פני הארץ. התיבה מתוארת בפרשת נח בספר בראשית כתיבת עץ ענקית.

Französischer Meister um 1675 001
נח בונה את התיבה

הציווי לבניית התיבה

Noahs Ark
ציור של אדוורד היקס (1780–1849) המראה את עליית החיות, זוגות זוגות, לתיבה

נח, אשר מתואר על ידי התורה כ"צדיק תמים בדורותיו", מצטווה על ידי אלוהים לבנות תיבה גדולה, אשר בעזרתה יינצלו הוא ומשפחתו מפני המבול שנגזר כעונש על בני דורו החוטאים בחטאי חמס, ויציל גם את מיני בעלי החיים, על ידי לקיחת מבחר מעולם החי:

עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר, קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה, וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר. וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ: שְׁלשׁ מֵאוֹת אַמָּה אֹרֶךְ הַתֵּבָה חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ וּשְׁלשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ. צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים תַּעֲשֶׂהָ... וּבָאתָ אֶל הַתֵּבָה, אַתָּה וּבָנֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ אִתָּךְ. וּמִכָּל הָחַי מִכָּל בָּשָׂר, שְׁנַיִם מִכֹּל, תָּבִיא אֶל הַתֵּבָה לְהַחֲיֹת אִתָּךְ, זָכָר וּנְקֵבָה יִהְיוּ.

צורתה ההנדסית של התיבה

תוכניתה של התיבה, נאמרה לנח על ידי האלוהים, שאמר לו, שלש מאות אמה אורך התיבה, חמישים אמה רוחבה, ושלושים אמה קומתה, מכיוון שאורך האמה הוא כחצי מטר, עולה שאורכה של התיבה היה כ-150 מטרים, רוחבה כ-25 מטר, וגובהה היה עשירית מאורכה, כ-15 מטרים (גובה בניין בעל 5 קומות). להמחשה, ניתן לומר שגודלה של התיבה, שהיוותה לפי המסופר בנוסף לבית מגורים, גן חיות צף ומחסן מזון, היה כשל נושאת מטוסים קטנה. לתיבה היו 3 קומות - "תחתיים שניים ושלישים". על פי חז"ל, הקומה העליונה הייתה למגורי נח ומשפחתו ולאכסון האוכל, האמצעית למגורי בעלי החיים והתחתונה לאחסון הפסולת. יש דעות שהיו קומות רבות רק שהמקרא לא פירט.

התיבה הייתה צריכה להעשות "קינים" כלומר מדורים מדורים, דבר שאיפשר לתמוך במבנה כולו ולחזקו, וגם כדי להפריד בין החיות הרבות. עוד מתואר כי לתיבה היה חלון ("צהר") לאור ואיוורור, ופיתחה היה בצידה[1] סגור באמצעות מכסה[2].

על פי ציוויו של ה' הייתה התיבה משוחה באספלט ("כופר") מבפנים ומבחוץ כדי למנוע חדירת מים אליה. בראשו, היה גגה של התיבה באורך של אמה אחת בלבד ("ואל אמה תכלנה מלמעלה"), ועל כן ההבנה המקובלת היא כי גגה היה משופע. עם זאת, היו שהבינו שהתיבה כולה הייתה משופעת, בחתך רוחב בצורת מעוין, והיו שהבינו שצורתה כפרמידה (ראב"ע) כדי להשיג יציבות במי המבול.

לגבי סוגיית שקיעתה במים, על פי פרשנות הפסוקים של ירידת המים בתום המבול, רש"י סובר כי הייתה שקועה כ-5.5 מטר (11 אמה) שהוא כשליש מגובהה, אך הרמב"ן חולק עליו וסובר כי הדבר איננו אפשרי, והיא הייתה שקועה בין מטר למטר וחצי בלבד. (בין שתי אמות לשלוש)[3].

זמן בנייתה

על פי חז"ל, בניית התיבה (בתקופה שבה על פי המקרא חיו בני האדם כאלף שנים) ארכה 120 שנה; זאת, לאור הבנתם ש"והיו ימיו מאה ועשרים שנה" פירושו ארכה של מאה ועשרים שנה, ושבאותו זמן צווה נח לבנות את התיבה. בניית התיבה במשך זמן כה ארוך נועדה, על פי חז"ל, להמחיש לחוטאים את רצינותה של הגזירה, כדי שיחזרו בתשובה ולא יבוא עליהם העונש.

על פי חז"ל, בתום מאה ועשרים השנים, המתין ה' עוד שבעה ימים נוספים, כדי שיכלו ימי אבלו של מתושלח הצדיק, שהקדים להיפטר מן העולם על מנת שלא יראה את המבול. בשנת שש מאות לחיי נח, החל המבול לרדת על הארץ.

אוכלוסייה

Dove Sent Forth from the Ark
שילוח היונה על פי גוסטב דורה
Millais - Die Rückkehr der Taube zur Arche Noah
חזרת היונה לתיבה

על פי תחילת פרק ז' נצטווה נח להביא אל התיבה זוג יחיד מכל מין של חיות טמאות[4] ושבעה זוגות מכל מינים טהורים של חיות ועופות, כדי שמהם יתחדש העולם שלאחר המבול. ריבוי חיות טהורות מוסבר כדי לאפשר לנח להעלות אותן כקורבן במזבח לאחר המבול, מבלי להכחידן כפי שמתואר שעשה בפרק ח' פסוק כ'. אמנם לפי פרק ו' מתואר כי נצטווה מכל החיות אף הטהורות להכניס זוגות בלבד, ובפרק ז'[5] כתוב פעמים כי בפועל נכנסו מכולם אף מהחיות הטהורות רק זוג אחד בלבד.

על בסיס המילים "מכל חי", דרשו חכמים שאפילו שדים הוכנסו לתיבה[6], פשרו של מדרש זה נתון למחלוקת בין הפרשנים: יש הסוברים (כמו הרא"ם) שמדובר בשדים המיתולוגיים, אבל מהר"ל מפראג ובעקבותיו הלבוש, סבורים שאלו אינם בכלל חיות, וכוונת המדרש לומר שאפילו חיות מזיקות הוכנסו לתיבת נח.

כן נצטווה נח לקחת "מכל מאכל אשר יֵאכל" כדי להאכיל את החיות הרבות. הדגים לא היו צריכים להיכנס לתיבה, משום שלא שלט בהם המבול.

לאחר שהסתיים המבול, התיבה נחה על הרי אררט, על פי המסופר במקרא בא' בטבת נראו ראשי ההרים, ובי' בשבט נח פתח את חלון התיבה ושלח את העורב, העורב חג מסביב לתיבה וחזר מיד, ולכן הוא שלח את היונה, שחזרה לאחר שלא מצאה מנוח לכף רגלה, ובפעם השנייה כששלחה לאחר שבוע, חזרה אליו ועלה של זית בפיה, ובפעם השלישית לא חזרה כלל, ונח הבין שפני האדמה יבשו. בא' ניסן יבשה האדמה ונח הסיר את מכסה התיבה, ב-27 לחודש השני (כ"ז אייר) נח קיבל ציווי לצאת מהתיבה.

פרטי הסיפור

סיפור התיבה מעורר מספר שאלות:

  1. כיצד יכלו נח ובני משפחתו, באמצעים שעמדו לרשותם, לבנות תיבה כה גדולה?
  2. כיצד יכלה התיבה להכיל את המספר העצום של המינים החיים בכדור הארץ?
  3. כיצד יכלה התיבה להכיל מזון לכל בעלי החיים הללו לשנה שלמה?
  4. כיצד האוכל לא התקלקל במשך הזמן?
  5. כיצד הוזנו החיות הטורפות?
  6. כיצד הגיעו החיות שיצאו מהתיבה מהר אררט לכל שאר חלקי העולם?[7]
  7. כיצד העצים ושאר מיני הצמחים שרדו את המבול?

הרמב"ן[8], רבנו רבינו בחיי והכלי יקר[9] משיבים (על שאלות 3-2) שהדבר נעשה על ידי נס, כך שמועט החזיק את המרובה. רש"י מסביר באופן דומה את העובדה שהאוכל לא התקלקל: הקב"ה כרת ברית על הפירות שלא יתעפשו[10]. האבן עזרא משיב על השאלה החמישית שהחיות הטורפות והעופות הדורסים אכן נאלצו להסתפק, בלית ברירה, באכילת עשב ופֵרות כאשר הם רעבו[11].

חיפוש שרידי תיבת נח

Noah's Ark, Jacob Chayat
תיבת נח, יצירתו של הצייר יעקב חייט

מאז ומתמיד ניסו רבים להתחקות אחר האתר שבו נחה התיבה ולחפש שרידים ששרדו ממנה. כבר ברוסוס, ההיסטוריון הבבלי שחי במאה השלישית לפני הספירה, תיאר שמועה שרווחה בימיו ששרידי התיבה קיימים עדיין בארמניה על הרי קורדוכים, ואנשים נוהגים לקחת מעצים אלו כדי שישמשו עבורם כסגולה. דברי ברוסוס מובאים אצל יוסף בן מתתיהו[12], שמספר שם על מחברים נוספים, בין המאה ה-3 לפנה"ס והמאה ה-1 לפנה"ס, שכתבו דברים דומים. הוא עצמו מספר שבימיו היו מראים את שרידי התיבה לחפצים לראותה: "הארץ הקרויה ארץ קרחי... בה נמצאים גם שרידי התיבה שלפי הסיפור ניצל בה נח מהמבול, ומראים אותה עד היום לכל מי שרוצה לראותה"[13]. ייתכן שמסורות אלה עומדות ברקע דברי אגדת חז"ל, המספרת על אישים שונים שלקחו נסרים מהתיבה, כסנחריב[14] ופרשנדתא, בנו של המן[15].

לאחר התפשטות הדתות המושפעות מהיהדות - הנצרות והאסלאם, המשיכו החיפושים והזיהויים של שרידי התיבה. בימי הביניים רווחו שמועות שונות על אנשים שמצאו שרידים לתיבה באתרים שונים שהם זיהו אותם כהרי אררט. במאה העשרים התפרסמו מספר שמועות חדשות על גילויים של שרידים מהתיבה, אך אלה התבררו כמזויפים או כלא נכונים[דרוש מקור].

אחד מהמחפשים אחר שרידים מהתיבה, היה רון ויאט, הידוע בחיפושיו אחר עקבות ארכאולוגיים לסיפורי המקרא, אשר טען כי זיהה שרידים של תיבה באתר Durupınar בטורקיה, המזוהה על ידו כהרי אררט[16]. אולם טענותיו נדחו על ידי גאולוגים שהראו שמדובר בתצורת סלע טבעית[17]. אחרים טענו כי בידיהם תצלומי לווין המאששים את קיומם של שרידי תיבה, ואף הוציאו מספר משלחות בניסיון לאתר את הממצאים המצולמים, אולם ללא הצלחה[18].

לעיתים מוזכרים זיהויים של התיבה על ידי תומכים באמיתות סיפורי המקרא, ומוצגים בפי מחזירים בתשובה (כגון הרב אמנון יצחק) כהוכחה לנכונות סיפור המבול[19], אולם רבים בקהילה המדעית ובכלל דוחים אותם ורואים את החיפוש אחר התיבה כפסאודו מדעיות (פאסודו-ארכאולוגיה)[20].

באפריל 2010 קבוצה של 15 ארכאולוגים נוצרים אוונגליסטים מארגון "NAMI - Noah's Ark Ministries International", הכריזו שמצאו מבנה עתיק מעץ בהר אררט בגובה 4200 מטר. המבנה שחשפו החוקרים מכיל כמה תאים, ובחלקם ניתן לראות שרידי קורות מעץ. דווח שבדיקות הפחמן שנערכו לממצאים העלו שהשרידים הם בני 4,800 שנים - בערך מהתקופה שבה פעל נח לפי הסיפור המקראי. הקבוצה פסלה את האפשרות שמדובר בשרידי התיישבות עתיקה (ולא בתיבה), מפני שמעולם לא התגלו באזור ראיות להתיישבות של בני אדם מעל גובה 3,500 מטרים ומפני הקושי בהובלת קורות עץ באורך של עד 20 מטרים בתנאי הסביבה הקשים[21]. הממצאים צולמו והוסרטו אולם לא פורסמו בכתבי עת מדעיים, ובנימוק של חשש מביזה מיקומם לא נחשף[22].

שחזורים

בעולם נעשו כמה וכמה שיחזורים של תיבת נח בגדלים שונים. מרכז המבקרים של גן החיות התנ"כי בירושלים בנוי כתיבת נח וכולל בתוכו חנות מזכרות, תערוכות מתחלפות מזנון ועוד[23]. שחזור מרשים אחר הוא שחזורו של הקבלן ההולנדי יוהאן האוברס, שבנה שתי תיבות. הראשונה בקנה מידה קטן (אורך 70 מטר, רוחב 10 מטר, וגובה 13 מטר), והשנייה בגודל מלא. באורך של 138 מטר, ברוחב של 22 מטר ובגובה של 13 מטר (כאשר אמת המידה הייתה ידו, ואורך האמה שלו הייתה 46 ס"מ). התיבה שהחלה להבנות ב-2007 והושלמה ביוני 2012 בעלות של כ-3 מיליון יורו, מוצבת ליד רוטרדם שבהולנד. התיבה בעלת ארבע הקומות מאוכלסת בבעלי חיים שונים, ומהווה למעשה גן חיות צף[24]. בשנת 2018 הודיע יוהאן האוברס שהוא מתכנן להשיט את התיבה לישראל[25].

מקבילות לסיפור תיבת נח

Library of Ashurbanipal The Flood Tablet
לוח אבן ובו חלק מאגדת גילגמש המתאר את סיפור המבול

סיפור דומה לסיפור תיבת נח מופיע באגדת גילגמש אודות המלך גילגמש מהמיתולוגיה הבבלית[26]. בסיפור מסופר על כך שהאלים החליטו למחות את בני-האדם, אך אל אחד (אאה) מגלה בסתר לאותנפישתים אודות התוכנית והוא בונה ספינה ומציל את עצמו, משפחתו, בעלי מלאכה ובעלי חיים מכל סוג. לאחר שישה ימי סערה נפסק המבול, הספינה עגנה על פסגת הר ניציר ואותנפישתים שולח יונה, אך היא חוזרת ואותנפישתים מבין שעדיין לא התגלו צמרות העצים או ראשי ההרים, כך גם היה עם הדרור, אך העורב שנשלח לאחר הסנונית לא חזר, וכך מבין אותנפישתים שהעורב מצא לעצמו מקום מנוחה ודבר מאכל ולכן משחרר את כל האנשים שנמצאו בספינה. לאחר מכן נאמר שהאלים הבינו שהם טעו, הם הבטיחו לא להביא עוד מבולים על העולם והם הופכים את אותנפישתים ואשתו לאלים.

ישנן לא מעט נקודות שוני בין הסיפורים: ראשית, במיתוס המסופוטמי הסיבה להבאת המבול אינה שחיתות מוסרית, כבסיפור המקראי, אלא ריבוי אוכלוסין בלתי נמנע שהפריע למנוחת האלים. בסיפור הבבלי מיוחסים החורבן וההצלה לאלים שונים - אנליל ואאה - ולהם מניעים שונים, בעוד בסיפור המקראי אלוהים הוא מקור החורבן וההצלה, והמניע לשניהם זהה - צדק מוסרי. כמו כן, אותנפישתים מוליך שולל את אנשי עירו ומעלה לתיבה גם רכוש, מה שלא מתרחש במקרא. אותנפישתים מעלה איתו גם את האומנים, במטרה להציל את הישגי התרבות, ואילו במקרא מזוהה התרבות החומרית דווקא עם שושלת קין[27], המושמדת במבול לחלוטין. גם סופו של הסיפור שונה. בגרסה המסופוטמית, שאינה שוללת חיי נצח, זוכה בהם אותנפישתים, ואילו בגרסה המקראית, שבה האדם הופך לבן תמותה כתוצאה מחטא עץ הדעת, נח מסיים את חייו כאחד האדם. בנוסף, סיפור המבול המסופוטמי מסתיים בהטלת מגבלות שונות על הריבוי האנושי, בעוד מקבילו המקראי מסתיים בברכת פריון אלוהית לנוח ומשפחתו: "וַיֹּאמֶר לָהֶם פְּרוּ וּרְבוּ, וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ".

סיפור המבול הבבלי מהווה דוגמה מובהקת למוגבלות כוחם של האלים בדתות הפוליתאיסטיות, לעומת כוחו המוחלט של האל המקראי המונותאיסטי. באפוס הבבלי על אתרחסיס, המקביל לעלילות גילגמש, נדרשים האלים לשיתוף פעולה והסכמה ביניהם כדי לברוא את המבול, ואף לאחר שנוצר, הם לא שולטים בו עוד, והוא מסתיים מעצמו. במקרא לעומת זאת, מודגש כיצד אלוהים בורא ומסיים את המבול כרצונו[28]. בנוסף, המבול הבבלי מאיים על האלים עצמם, והם נמלטים ממקדשיהם הארציים אל השמיים: "האלים נבהלו מפני המבול, נסוגו, עלו שמימה ממלכת אנו: האלים הצטנפו כמו כלבים, רבצו בחוצות"[29]. אופיים המוגבל והארצי של האלים מתגלה ביתר קיצוניות בתלותם בקרבנות בני האדם, ובהיעדרם "האלים הגדולים ישבו בצמא וברעב"[30]. תלות זו היא כנראה הבסיס למסר של המיתוס כולו - יציבות קיומו של האדם מובטחת בשל תלותם של האלים בו. בעוד שהמבול המקראי מלמד לקח מוסרי את האנושות, המבול הבבלי מלמד לקח תועלתי את האלים.

במיתולוגיה הפרסית מתואר יימה: רועה צאן שהאל אהורה מאזדה אומר לו שהולכת לבוא תקופת קרח גדולה ושעליו ליצור מחסה תת-קרקעי ולהכניס לתוכו זוג מכל אחד ממיני בעלי החיים והצמחים.

בהגות ובתרבות

Speyrer Dom Arche Noah
תיבת נח על כיפת קתדרלת שפייר, גרמניה

הוגי דעות יהודיים הוסיפו הסברים משלהם בסיפור תיבת נח. בעל השפת אמת אומר, שסיפור תיבת נח הוא סיפורו של האדם הפרטי, שהשבת היא תיבת נח עבור נפשו העמלה, אליה הוא יכול לברוח מהעיסוקים היום יומיים ששוטפים אותו, וביום השבת עיסוקי החול חרבים.

היו שראו בסיפור תיבת נח, רמז למצב עם ישראל בזמן הגלות, שאז כדי לשרוד על עם ישראל להסתגר בתוך "תיבת נח של בית המדרש", מאימת המים השוצפים והמחריבים, שמסמלים את אומות העולם. היו שהקצינו תפיסה זו, וראו בישיבות מודל של תיבת נח, שלתוכה מתכנסים התלמידים, כדי שלא יתקלקלו ובסופו של דבר יוכלו להמשיך את קיום התורה.

הרב קוק ראה בתיבת נח מודל התנהגותי של האדם, שצריך בהתחלה להתאפק ולכנוס את כוחותיו ולהגביל את עצמו במין "תיבת נח נפשית", ורק בהמשך לאחר שתיקן את עצמו, יוכל לשלח את כוחותיו לחופשי, וגם זה באופן מדורג בהתחלה לנסות את כוחותיו כמו העורב והיונה ורק כאשר הוא רואה שאין כל בעיה, יוכל לצאת מהתיבה ולתת לעצמו דרור לגמרי[31].

כיום תיבת נח מסמלת כל מכשיר להצלה של בודדים מתוך אוכלוסייה גדולה: לדוגמה, רכבת ההצלה של קסטנר מכונה "תיבת נח" של הקהילה ההונגרית.

בתרבות הישראלית החילונית ניכרת התפיסה, גם בשירה של נורית זרחי וגם בשירו של יורם טהרלב, כי כל החיות בתיבת נח היו בזוגות כפי שמתואר בפרק ו' ובכניסת החיות לתיבה בפרק ז' פסוקים ח' - ט', ט"ז, בעוד שלפי תפיסת הפרשנות הדתית החיות הטהורות היו בשביעיות כפי שמתואר בתחילת פרק ז'.

באמנות ובספרות

פזמונאות

ספרות

  • לאה נאור, תיבת נח
  • טום דולי, תיבת נח - הסיפור האמיתי
  • עזריאל מסלטון, תיבת נח

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ספר בראשית, פרק ו', פסוק ט"ז
  2. ^ ספר בראשית, פרק ח', פסוק י"ג
  3. ^ רש"י על בראשית ח ד
  4. ^ התנ"ך אינו משתמש במילה "טמאות", אלא על דרך השלילה מכנה אותם "לא טהורות", יש המפרשים זאת כהימנעות האלוהים להשתמש במילת גנאי.
  5. ^ ספר בראשית, פרק ז', פסוקים ח'-ט', ט"ז
  6. ^ מדרש אגדה (בובר), פרשת נח ו, יט. מובא ברש"י בראשית ו יט.
  7. ^ הביולוג ריצ'רד דוקינס מדבר על חלוקת היצורים החיים בכדור הארץ ועל סיפור תיבת נוח
  8. ^ רמב"ן על בראשית ו יט
  9. ^ כלי יקר על בראשית ו טו
  10. ^ רש"י על בראשית ו יח
  11. ^ אבן עזרא על בראשית ו יט
  12. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים ספר ראשון, ג, ו.
  13. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים ספר עשרים, ב, ב.
  14. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ו, עמוד א'
  15. ^ ילקוט שמעוני פרשת בשלח, רמז רנ"ו
  16. ^ http://www.wyattmuseum.com/noahs-ark.htm
  17. ^ Creation Science 1 of 9, www.csun.edu
  18. ^ http://news.nationalgeographic.com/news/2004/04/0427_040427_noahsark.html
  19. ^ קטע מדרשתו של אמנון יצחק, בה הוא מציג את מציאת שרידי תיבת נח כהוכחה לאמיתות סיפורי המקרא
  20. ^ Fagan, Brian M.; Beck, Charlotte (1996). The Oxford Companion to Archaeology. Oxford: Oxford University Press. ISBN 0195076184. בדיקה אחרונה ב-17 בינואר 2014.
    Cline, Eric H. (2009). Biblical Archaeology: A Very Short Introduction. Oxford: Oxford University Press. ISBN 0199741077. בדיקה אחרונה ב-17 בינואר 2014.
    Feder, Kenneth L. (2010). Encyclopedia of Dubious Archaeology: From Atlantis to the Walam Olum. Santa Barbara, California: ABC-CLIO. ISBN 031337919X. בדיקה אחרונה ב-17 בינואר 2014.
    Rickard, Bob; Michell, John (2000). "Arkeology". Unexplained Phenomena: A Rough Guide Special. London: Rough Guides. עמ' 179–183. ISBN 1858285895.
  21. ^ חוקרים נוצרים בטורקיה: מצאנו את תיבת נח, באתר ynet
    דף האינטרנט המוקדש לתגלית (באנגלית)
  22. ^ כתבה באתר csmonitor.
  23. ^ גלריית תמונות של תיבת נח, באתר גן החיות התנכ"י
  24. ^ מקור ראשון, 17.8.12, עמ' 20
  25. ^ ע"י דניאל חיו, תיבת נוח בדרך לישראל?, IGN Israel, ‏2018-12-07 (בעברית)
  26. ^ דיכס, ישראל חיים בן אריה צבי, ‏בית ועד לחכמים יא (תרסד) -, באתר HebrewBooks
  27. ^ ע"פ המתואר בבראשית פרק ד', קין עצמו ייסד עיר, ומצאצאיו יצאו יבל "אבי ישב אהל ומקנה", יובל "אבי כל תפש כינור ועוגב", ותובל קין "לטש כל חרש נחשת וברזל".
  28. ^ "ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על הארץ וישכו המים" בראשית פרק ח' פסוק א'.
  29. ^ עלילות גילגמש, לוח 11, בתרגום ש. שפרה ויעקב קליין
  30. ^ אתרחסיס, לוח 3, בתרגום ש. שפרה ויעקב קליין
  31. ^ (מוסר אביך פרק ב' סע' א')
1928 בקולנוע

ערך מורחב – 1928

אררט

אררט (בטורקית: Ağrı Dağı, בארמנית: Արարատ) הוא הר געש רדום הנמצא בצפון מזרח טורקיה, סמוך למשולש הגבולות עם ארמניה ואיראן. להר יש שתי פסגות : הגבוהה מתנשאת לגובה של 5,137 מטרים ונקראת מסיס, הפסגה הנמוכה יותר מתנשאת לגובה 3,896 מטרים ונקראת סיס והוא המקום הגבוה ביותר בטורקיה המודרנית. הוא ממוקם 16 ק"מ מערבית לגבול עם איראן ו-32 ק"מ דרומית לגבול עם ארמניה. הר אררט מוכר בעיקר בשל אזכורו בתנ"ך כמקום עליו נחה תיבת נח, אך הקביעה כי הוא אכן הר זה שנויה במחלוקת.

לאורך ההיסטוריה עבר ההר בין מדינות ואימפריות שקמו ונפלו באסיה הקטנה והקווקז, בהן הסקיתים והמדים. במאה השלישית לפנה"ס גם אלכסנדר הגדול כבש את ההר בזמנו מהפרסים, והפך אותו לחלק ממוקדון, ממלכתו. לאחר כינונה של ממלכה ארמנית עצמאית בשנת 198 לפנה"ס, הר אררט היה חלק ממנה קרוב ל-600 שנה, למעט הפסקה קצרה בין השנים 114-118 לספירה, אז נכבשה הממלכה על ידי הקיסר הרומי טראיאנוס. לשנסתיימה תקופת שלטונה של ממלכת ארמניה על ההר, הפך המחוז כולו לשדה קרב בין האימפריה הפרסית לזו הרומית, ולאחר שזו האחרונה פוצלה לשתי קיסרויות נפרדות היה ההר בשליטת הקיסרות המזרחית, היא האימפריה הביזנטית.

בתחילת המאה התשיעית לספירה החילה הממלכה הארמנית מחדש את ריבונותה על האזור לתקופה קצרה. בשנת 1071 זכו בשטח הסלג'וקים לאחר שהביסו את הצבא הביזנטי, בקרב מנזיקרט, ששלט שם כ-25 שנה לאחר הארמנים. הממלכה הגאורגית המאוחדת השתלטה על השטח במאה השלוש עשרה עד לכיבוש ההר בידי העות'מאנים ב-1517 עד לתחילת המאה ה-20.

לאחר מלחמת העולם הראשונה נשלט ההר על ידי הרפובליקה הדמוקרטית של ארמניה, עד לפלישת הצבא האדום - אז חולק הקווקז בין ברית המועצות לבין טורקיה. הגבול, לצערם של הארמנים, השאיר את הר אררט בשליטת הטורקים עד ימינו ואת מדינתם כחלק מהרפובליקות של ברית המועצות. ב-1991 קיבלה ארמניה את עצמאותה.

הראשונים לטפס על הר אררט בזמן המודרני היו ד"ר פרידריך פארוט - מגלה ארצות וחוקר טבע, והמשורר הארמני חצ'אטור אבוביאן. לפסגת ההר הגיעו השניים ב-1829. ב-1856 העפילה אליה משלחת נוספת, בראשה עמד האירי רוברט סטיוארט, וארבעה מחבריו (פרייז'ר, ת'רסבי, ת'יאובלד ואוונס).

למרות שאררט מצוי כיום בשטח טורקיה, הוא משמש סמל לאומי של ארמניה, ואף מופיע במרכזו של סמל ארמניה. בארמניה הוא מכונה גם "הר מיסיס".

גן סיפור

גן סיפור הם סדרה של 49 גנים ופארקים ציבוריים שהוקמו בעיר חולון בין השנים 2000–2012, כמיזם של עיריית חולון להקמת גנים ציבוריים הממחישים באמצעות פסלים סיפורי ילדים פופולריים בישראל. גנים אלה מהווים חלק ממיזם של העירייה להגדיל את הריאות הירוקות שבעיר. הגנים מפוזרים בכל שכונות העיר.

המבול

הַמַּבּוּל הוא מאורע מקראי אודות שיטפון כלל עולמי אדיר שהפך למיתוס וסופר גם בשומר, אכד, בבל, יוון, אירלנד, הודו, סין, אינדונזיה, פולינזיה, ואצל המאיה, האינקה, ההופי והאצטקים. יש ארכאולוגים והיסטוריונים המשערים כי הסיפורים הרבים, מתרבויות שונות, על אודות המבול, הם הדיו של אסון טבע כביר שהתרחש בעבר, לאו דווקא כפי שהוא מוצג בסיפורים.

בתנ"ך מופיע סיפור המבול במסגרת כרונולוגית מדויקת בספר בראשית, לפיו אלוהים הביא מבול כעונש לבני האדם על פשעיהם, במטרה למחות אותם מעל פני האדמה. על פי המסופר בפרשת נח, אלוהים הורה לנח, הצדיק שבדור, לבנות תיבה - היא תיבת נח, במטרה למלט בה את משפחתו ומבחר מהחיות שעל פני הארץ.

מקור השם מבול שניתן לשיטפון המים הזה, יכול להיות גזור מהמילים בליה, בלבול, או הובלה (של מים ממקום גבוה לנמוך).

חוות האנטילופות בערבה

חוות האנטילופות בערבה היא חווה השוכנת באזור הערבה ממערב לכביש 90 בין מושב ספיר למושב צופר, שהוקמה על מנת לשווק אנטילופות לגני חיות ברחבי העולם, וכיום עוסקת בעיקר בגידול אנטילופות לצורכי תיירות ובמתן שירותי לינה. זוהי אחת מן האטרקציות המרכזיות בתיירות הערבה התיכונה, המשופעת במתחמי לינה כפרית ושפע מסלולי טיול במדבר.

י"ז בסיוון

י"ז בסיוון הוא היום השבעה עשר בחודש התשיעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השבעה עשר בחודש השלישי

למניין החודשים מניסן. י"ז בסיוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

רביעי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדז".

י"ח בטבת

י"ח בטבת הוא היום השמונה עשר בחודש הרביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השמונה עשר בחודש העשירי

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"ח טבת היא

ברב השנים פרשת שמות. אבל אם בר המצוה חל בשנה חסרה המתחילה בשבת (שנה מקביעות זחא או זחג) פרשת בר המצוה היא פרשת ויחי.

להקת הכרמל

להקת הכרמל הייתה להקה ישראלית שהוקמה בשלהי 1947, במטרה להיות הלהקה הצבאית של חטיבת כרמלי שפעלה בחיפה ובאזור הגליל המערבי. יוזמי הלהקה היו חברי הלהקה הדרמטית שמוקמה בסמוך למועצת פועלי חיפה, בהם שאול קמיני וגד גרינגרוס, שהיה גם מפקדה.

עם חברי הלהקה נמנו: לוסי ארנון (לוסי בר), בומבה צור (יוסף ולצר), אריק לביא (אינזלסבכר), אמיתי נאמן, מרדכי בן שחר, אולי שוקן, אהובה צדוק, יצחק ברקת, שמעון ישראלי, אברהם רונאי, צבי בורודו, שולמית לבנת, רות זקהיים, דליה למדני, יהודה אפרוני ושמוליק רוזן.

באפריל 1948 עלתה הופעת הבכורה של הלהקה מול חיילים, זאת לאחר שכבר ערכו מספר הופעות מול אזרחים. הלהקה קיימה מופעים ברחבי הארץ במתכונת של תיאטרון צבאי, והעלתה חמש תוכניות ובהן קטעי ריקוד, שירה, קריאה ומשחק. בתוכניות הועלו המחזות "על אם הדרך" של אברהם צליוק-אבידורי, "כתה מיני רבות" - על כיבוש הכפר הטמפלרי בארץ ישראל, "מחזה רגיל", "שתי שבתות", "הקפיץ המחזיר" "מלחמה בגרוש" של גדעון שמר. כמו כן, הועלה מופע מוזיקלי בשם "לחתום או לא לחתום".

הלהקה התפרקה באוקטובר 1950.

לוגו (ערוץ טלוויזיה)

לוגו (באנגלית: Logo) הוא ערוץ טלוויזיה אמריקאי המשודר בטלוויזיה בכבלים, ונמצא בבעלות מחלקת MTV שבחברת ויאקום. הערוץ הושק ביוני 2005 והתכנים בו מיועדים בעיקר לקהל של הומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים (להט"ב).הערוץ פועל בשיתוף עם חברת החדשות של CBS, ועם חברת המדיה המוציאה לאור את העיתונים אדבוקט ואאוט המיועדים לקהילת הלהט"ב. בשווקים מסוימים החליף הערוץ עם השקתו את הערוץ VH1 Mega Hits.

בפברואר 2009 שידורי הערוץ נקלטו בכ-35 מיליון בתי אב. הערוץ מציע גם VOD, שידורים באינטרנט ופודקאסט. הוא משדר סדרות מקור (כגון "תיבת נח"), תוכניות ריאליטי, תוכניות מוזיקה ותיירות, סרטים דוקומנטריים ותוכניות רכש.

ניקי דה סן פאל

ניקי דה-סן פאל (בצרפתית: Niki de Saint Phalle;‏ 29 באוקטובר 1930 - 21 במאי 2002) הייתה פסלת, ציירת ומפיקת סרטים צרפתיה.

בין פסליה: "הגולם" בגן רבינוביץ' (המוכר כ"גן המפלצת") וגן הפסלים "תיבת נח" בגן החיות התנ"כי בשיתוף פעולה עם האדריכל השווייצרי מריו בוטה.

סימון זלוטניקוב

סימון זְלוֹטְנִיקוב (ברוסית: Семён Исаакович Злотников, סמיון איסאקוביץ' זלוטניקוב; נולד ב-18 בספטמבר 1945) הוא מחזאי, במאי ותסריטאי ישראלי (סובייטי לשעבר) שכותב בשפה הרוסית, המייסד והמנהל האמנותי של תיאטרון "תיבת נח". נמנה עם הידועים שבמחזאים הרוסיים בני זמננו.

עפר שכטר

עֹפר שכטר (נולד ב-8 באפריל 1981) הוא שחקן טלוויזיה וקולנוע, סטנדאפיסט, קומיקאי, דוגמן ומנחה טלוויזיה ישראלי.

תזמורת חיל האוויר

תזמורת חיל האוויר היא תזמורת קלה (בדומה להרכב ביג בנד) אשר הוקמה בשנת 1948 על ידי המוזיקאי והמנצח אריך טייך שהיה מייסדה ומפקדה הראשון של התזמורת במשך 35 שנה.

במאי 1948 ייסד טייך את תזמורת חיל האוויר. התזמורת הופיעה בבסיסי חיל האוויר, במסדרי כנפיים, במועדון לחיילים "תיבת נח" ועוד. כבר בשנותיה הראשונות גיבשה התזמורת את סגנונה שהושפע מסגנון הג'אז וכללה גם שירי לכת, שירים פופולריים ואלתורים. בין היתר, ניגנה התזמורת גם במסיבות ובאירועים חגיגיים של חיל האוויר. אריק טייך המשיך לנצח על התזמורת עד מותו ב-1983. לאחר מכן ניצח על התזמורת ננסי ברנדס, שעשה זאת במשך 13 שנים.

בדומה ללהקות הצבאיות האחרות, גם תזמורת חיל האוויר עברה בהופעותיה מבסיס לבסיס ברחבי ישראל, סיני, יהודה ושומרון וחבל עזה.

מוזיקאים ידועים רבים ניגנו בתזמורת חיל האוויר, חלקם כחיילי מילואים. ביניהם, אהרלה קמינסקי, ירון גוטפריד, דני גוטפריד, אודי שפילמן, איציק בדר, איתמר לובצקי, שי כץ, איתן מסורי, אלכס וייס, אלון הלל, ארז נץ, אריה וולניץ, דוד קריבושי, עומר אביטל, דודי לוי, כרמלה קורן, מישה סגל, משה לוי, עדנה גורן, רינת גבאי, פרדי דורה, נועם וזאנה, יעל נעים, ערן ראמי ואילן רכטמן.

כיום, בנויה תזמורת חיל האוויר ממספר הרכבים המנגנים ושרים בסגנונות שונים, כגון מוזיקה אתנית, מוזיקת עולם ורוק אנד רול. בשנות האלפיים בלטו בהופעותיהם בה המוזיקאים שי גבסו, סשה גרישקוב ונעמה לוי - יוצאי התוכנית "כוכב נולד".

תיבה

האם התכוונתם ל...

תיבת נח (סדרת טלוויזיה אמריקאית)

תיבת נח (באנגלית: Noah's Arc) היא סדרת טלוויזיה אמריקאית מסוג דרמה קומית בהפקת ערוץ לוגו, והיא סדרת המקור הנצפית ביותר של הערוץ. הסדרה שודרה מה-19 באוקטובר 2005 ועד ל-4 באוקטובר 2006. לאחר ירידת הסדרה מהאוויר יצא לה בשנת 2008 סרט המשך בשם תיבת נוח: להקפיץ את הכלה.

הסדרה עוקבת אחר חייהם של חמישה חברים הומואים אמריקאים אפריקאים ואמריקאים לטינים, והיא עוסקת בסוגיות מרכזיות בחיי קהילת הלהט"ב, כגון נטייה מינית וזהות מינית, נישואים חד מיניים, הומופוביה, מודעוּת לאיידס והורות הומו-לסבית תוך התייחסות לחיי היום יום של הדמויות הראשיות וליחסים ביניהם. העונה הראשונה של הסדרה צולמה בלוס אנג'לס והעונה השנייה צולמה בוונקובר ובקולומביה הבריטית שבקנדה.

שתי העונות של הסדרה יצאו בשנים 2006 ו-2007 במהדורות DVD מיוחדות.

תיבת נח (סדרת טלוויזיה ישראלית)

תיבת נח היא סדרת דרמה ישראלית, ששודרה לראשונה בערוץ 2, רשת, ב-6 בנובמבר 2009. הסדרה שנוצרה על ידי שמוליק קלדרון, עוקבת אחר מפגשים טיפוליים שבועיים הנערכים בקבוצה המונה כשמונה חברים שעורך פסיכותרפיסט לשעבר בשם נח, המגולם על ידי מארק איווניר. במקביל מוצגים אירועים המתרחשים במרינה ביפו, שם עוגנת היאכטה של נח.

תיבת נח (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

תיבת נח (תוכנית רדיו)

תיבת נח הייתה תוכנית בידור שבועית ששודרה בגלי צה"ל משנות החמישים ועד 1975. התוכנית התבססה על הקלטה חיה של הופעה במועדון תיבת נח בהנחייתו של אלימלך רם. בתוכנית הופיעו מיטב אמני התקופה, בהם יפה ירקוני, שושנה דמארי, ג'טה לוקה, ישראל יצחקי, שמשון בר-נוי, שמואל פישר, פרדי דורה ועוד, בליווי תזמורת חיל האוויר בניצוחו של אריך טייך. בשנות השישים ניגנו בתוכנית תזמורות נוספות בניצוח רומן מסינג, יצחק גרציאני ושירי הלהקות הצבאיות הפכו לחלק בלתי נפרד מהתוכנית.

החל משנת 1957 הוקלטה התוכנית באולם בית החייל ברחוב ויצמן ומועד שידורה עבר מימי ג' לימי ה'.

בפתיחת כל תוכנית הוצג פזמון אקטואלי שעסק בענייני דיומא. מחבריהם של פזמונים אלו היו חיים חפר ודן אלמגור והם הולחנו על ידי משה וילנסקי או מאיר נוי. בין המבצעים של פזמונים אלה ניתן למנות את שושנה דמארי, רביעיית מועדון התיאטרון, אלכסנדר יהלומי, רפאל קלצ'קין וחיים טופול.

תיבת נח (תל אביב)

תיבת נח היה שמו של מבנה ברחוב הירקון 91 בתל אביב.

בתחילה היה זה מועדון בריטי בשם "The Ark" שנפתח בשנות מלחמת העולם השנייה לרווחת חיילי בנות הברית ששהו אז בארץ ישראל. במקום היו מסעדה ואולם, בו הוקרנו סרטים ונערכו נשפי ריקודים.

עם צאת הבריטים מן הארץ עבר המקום לידי הוועד למען החייל ונקרא "תיבת נח". במקום נערכו הופעות לחיילים וחתונות של אנשי צבא. פעם בשבוע הוקלטה שם תוכנית בידור בשם "תיבת נח" בהנחייתו של אלימלך רם, ששודרה בגלי צה"ל. הופיעו בה טובי המבצעים: יפה ירקוני, שושנה דמארי, ג'טה לוקה, ישראל יצחקי, שמשון בר-נוי, שמואל פישר ועוד, בליווי תזמורת חיל האוויר בניצוחו של רס"ן אריך טייך ותזמורות נוספות בניצוח רומן מסינג, יצחק גרציאני ועוד.

בשנת 1957 נמכר המקום, ובכסף שנתקבל נבנה בית החייל ברחוב ויצמן, הקיים עד היום. במקום שבו הייתה "תיבת נח" נבנה אגף חדש של מלון דן תל אביב.

ספר בראשית
פרשת בראשית בריאת העולםרקיעהמים העליוניםבריאת אדם וחוהאדם וחוהנחש הקדמוניחטא עץ הדעתקללת האדם והאשהקין והבלשירת למךמעשה בני האלוהים
פרשת נח תיבת נח • המבולברית הקשתשכרות נחתולדות בני נחמגדל בבל
פרשת לך לך מסעו של אברהם לארץ כנעןירידת אברהם למצריםמריבת רועי אברהם ורועי לוטמלחמת ארבעת המלכים את החמישהמלכי-צדק • בריחת הגר ולידת ישמעאל • ברית בין הבתריםברית המילה
פרשת וירא בשורת הבן לשרהמהפכת סדום ועמורהלוט ובנותיו • ירידת אברהם לגרר • גירוש הגר וישמעאל • ברית אברהם ואבימלך • עקדת יצחק
פרשת חיי שרה רכישת מערת המכפלה • מציאת אשה ליצחק • נישואי אברהם וקטורה • תולדות ישמעאל
פרשת תולדות לידת יעקב ועשו • ירידת יצחק לגרר • הריב על הבארות • ברית יצחק ואבימלך • מכירת הבכורהלקיחת הברכות • בריחת יעקב מעשו
פרשת ויצא חלום יעקב • נישואי יעקב עם רחל ולאה • לידת בני יעקב • מעשה הדודאים • בריחת יעקב מלבן • ברית יעקב ולבן
פרשת וישלח מפגש יעקב ועשומאבק יעקב והמלאךמעשה שכם ודינהמעשה שמעון ולוי • קיום הנדר בבית אל • מות רחל וקבורתהמעשה ראובן ובלהה • תולדות עשו • שמונת מלכי אדום
פרשת וישב מכירת יוסףמעשה יהודה ותמרלידת פרץ וזרחיוסף ואשת פוטיפרחלום שר המשקים ושר האופים
פרשת מקץ חלומות פרעה • ירידת אחי יוסף למצרים
פרשת ויגש התוודעות יוסף לאחיו • ירידת יעקב למצרים • מכירת ארץ מצרים לפרעה
פרשת ויחי שבועת יוסף ליעקב • ברכת אפרים ומנשה • ברכת יעקב לבניו • מות יעקב וקבורתו
דמויות מרכזיות אדם וחוהקין והבלנחאברהם ושרהלוטהגר וישמעאליצחק ורבקהעשויעקב רחל ולאהראובןשמעוןלוייהודהתמריוסף

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.