תיאטרון ירושלים

תיאטרון ירושלים הוא התיאטרון העירוני של ירושלים, השוכן בשכונת טלביה בעיר, בסמוך למשכן בית הנשיא.

TeiatronJerusalemNewLogo
לוגו תיאטרון ירושלים
TeiatronJerusalemLogo
לוגו תיאטרון ירושלים עם הקמתו
תיאטרון ירושלים
תיאטרון ירושלים ביום
Jr theatre
תיאטרון ירושלים בלילה
Jerusalem location map with titles2

היסטוריה

תולדות המבנה

בשנת 1958, עיריית ירושלים, בראשותו של מרדכי איש שלום, הכריזה על תחרות עיצוב לתיאטרון עירוני. האדריכלים מיכאל נדלר, שולמית נדלר ושמואל ביקסון זכו בפרס הראשון. טדי קולק, הגה יחד עם ידידיו הנדבנים מיילס מ. וגיטה שרובר, את רעיון הקמתו של תיאטרון ירושלים, ותרומתה של משפחת שרובר אפשרה את בנייתו של האגף המרכזי של הבניין.

הנחת אבן הפינה לתיאטרון התקיימה באוקטובר 1964. בדבריו בטקס, אמר זלמן ארן, שר החינוך דאז, כי "ניסיון החיים לימדני, כי הצגת מחזה טוב ומובן לצופה ממלאת לעיתים תפקיד של דחפור עוקר-סלעים ומיישר הרים לסלילת דרך - דרך לתרבות".

הבניין נחנך בחודש אוקטובר 1971, ובו אולם אחד - תיאטרון שרובר ובו 970 מקומות ישיבה. במהלך שנות ה-80, בסיוע תרומות של משפחת קראון משיקגו ומטעם הקרן לירושלים, נבנה אגף נוסף בתיאטרון, אשר נחנך בפברואר 1986, וכולל 3 אולמות נוספים: אולם הנרי קראון – 760 מקומות, אולם רבקה קראון – 450 מקומות ישיבה, והתיאטרון הקטן – 117 מקומות ישיבה. התכנון של האגף החדש בוצע על ידי משרד האדריכלים המקורי. מאוחר יותר, נפתח אולם נוסף, האולפן- BLACK BOX, ובו עד 280 מקומות ישיבה, המשמש למופעים שונים ומגוונים.

במתחם התיאטרון שוכן גם בית קפה, חנות ספרים ותקליטורים ואכסדראות מרווחות שעל קירותיהן מוצגות תערוכות אמנות מתחלפות.

הקונספט הארכיטקטוני

בטקס חנוכת תיאטרון ירושלים הדגיש מתכנן המתחם האדריכל מיכאל נדלר שלנגד עיני המתכננים עמד לא רק מבנה פונקציונלי מורכב, אלא מבנה המהווה יצירה ארכיטקטונית ייחודית. בבסיס התכנון הארכיטקטוני עמד הרעיון של הקמת מתחם תרבות בו "הכוונה להפוך את החוויה של "ההליכה" להצגה או לקונצרט באולם זה או אחר לכניסה אל עולם של אירועים מגוונים בשדה התיאטרון והמוזיקה המתרחשים באולמות ובחללים השונים של המבנה."

הבניין, ששני האלמנטים של אבן ובטון שולטים בו, הן בפנים והן בחוץ, מורכב משלוש מערכות יסוד:

מערכת הכתלים: מערכת הכתלים בעלת עקומות היוצרות מתח פנימי, חובקת את ההר בטרסות נמוכות והוריזונטליות באופיין, מתרוממות אל המבנה הנמוך ומשם לכתלים בעלי ממדים המקיפים את גרעין המבנה וגרעין זה עולה כמגדל הבמה.

מערכת החללים: הכניסה הראשית הרחבה והנמוכה מעבירה את הקהל לחלל מרכזי גבוה ורחב עם יציע המתפתח סביבו. חלל זה מוליך משני צידי האולם במעברים מדורגים אל חלל גבוה וכניסה מודגשת לאולם. האולם כחלל השיא בעיצובו ובממדיו, בעל שיפוע אמפיתיאטרלי חריף ואחיד, ללא יציע, מאפשר מיזוג עם חלל הבמה ומשיג קשר הדוק בין הקהל והשחקנים.

מערכת הפיסול: מורכבת ממספר יחידות פיסול, שהוזמנו על ידי מיילס שרובר מהפסל יחיאל שמי, היוצרות אף הן קשר והמשכיות בין החוץ לפנים. הפיסול משולב בארכיטקטורה של המתחם, ומהווה חלק אינטגרלי ואורגני של המבנה. שלשה פסלי בטון גדולים - אחד ברחבה, השני, תבליט מעל הכניסה הראשית והשלישי בתוך האכסדרה הראשית. כאשר נבנה אגף קראון הוצבו פסלים נוספים של יחיאל שמי המשולבים בארכיטקטורה, בחזית האגף ובגרם המדרגות הפנימי.

"האתגר הארכיטקטוני היה ביצירת שיווי משקל בין הכנות הפונקציונלית, השאיפה לצניעות ופשטות בשימוש בחומרים ובחללים, ובין החלום ליצור סביבה חגיגית וייחודית להתרחשויות אשר תפקידן להעשיר את הנפש".

בית הנשיא, תיאטרון ירושלים, ומוסד ון ליר, מופיעים בשנת 2012 כמבנים לשימור בכרטסת העירונית של עיריית ירושלים, כאשר אזור טלביה מוגדר כאזור לשימור.

פעילות

מאז היווסדו, תיאטרון ירושלים התפתח להיות מתחם התרבות והאמנות הגדול בישראל. המתחם נותן במה לכל אמנויות הבמה, המסך, האמנות החזותית והאמנות הפלסטית ומציג שפה אמנותית עדכנית. הוא מעניק לקהל מתרחב של שוחרי אמנות ותרבות, חוויה תרבותית כוללת וחושף אותו ככל האפשר לשיח, לאתגרים וליצירה התרבותית העכשווית בארץ ובעולם.

מדי ערב מועלות במתחם הצגות של מיטב התיאטראות וקבוצות התיאטרון בארץ, מופעי מחול של להקות מובילות מהארץ ומהעולם, קונצרטים, מופעי מוזיקה, מפגשי תרבות, מופעי בידור וסרטי איכות. בד בבד מוסיף התיאטרון לפתח הפקות מקור, פסטיבלים ואירועים מיוחדים.

מדי שנה מבקרים למעלה מ-800.000 אורחים בתיאטרון, ומאות אמנים ושחקנים מהארץ ומרחבי העולם, התארחו מאחורי ולפני הקלעים.

פעילות התיאטרון מתאפיינת במספר תחומים:

תיאטרון

עוד בעת הנחת אבן הפינה, נקבע כי התיאטרון ישמש לפני הכל, בית ליצירה תיאטרלית בירושלים. מאז ועד היום, התיאטרון מציב במרכז הווייתו את הצגות התיאטרון והעשייה התיאטרלית על כל גווניה. מאות הצגות מועלות על הבמות במתחם התיאטרון מדי שנה. דרמות מרגשות לצד קומדיות משעשעות, קלאסיקה עולמית לצד מחזאות ישראלית, מחזאות עולמית בת-זמננו ועיבודים ליצירות מופת ספרותיות. העושר התיאטרלי המוגש על ידי טובי היוצרים והאמנים הפועלים בתיאטראות המובילים, בקבוצות הפרינג’ ובמרחב העצמאי. בשנת 2015 נפתח אולם מיקרו, שמשמש כאולם הקבע של תיאטרון מיקרו הירושלמי.

מחול

התיאטרון משמש בית ללהקות המחול המובילות בישראל ומארח הרכבי מחול בינלאומיים ויוצרים עצמאיים. לתיאטרון יעד בבניית תוכנית המאפשרת לקהל חובבי המחול, ליהנות מהיצירות החשובות ופורצות הדרך של עולם המחול העכשווי, תוך שימת דגש על מקצועיות, התפתחות ודמיון. מדי שנה מתקיימים במתחם מופעים של מיטב הלהקות, הרקדנים והכוריאוגרפים המגישים את היצירות המובילות בעולם המחול העכשווי והקלאסי וזוכים לשבחים מצד האורחים. כמו כן מארח התיאטרון פסטיבל “הרמת מסך“, פסטיבל שמטרתו לאפשר ליוצרים עצמאיים, להציג עבודות בביצוע בכורה.

מוזיקה

בתיאטרון מתקיימת פעילות מוזיקלית ענפה, והוא מהווה ביתה של התזמורת הסימפונית ירושלים. עשרות קונצרטים נערכים מידי עונה בתיאטרון בביצוע התזמורות המובילות, הרכבים קאמריים, רסיטלים ואופרות בהשתתפות מקהלות, מנצחים וסולנים אורחים מהארץ ומחו"ל. מאת מיטב התזמורות בישראל. מדי שנה מתארחים מאות מופעים מוזיקליים מגוונים מהארץ ומהעולם במגוון סגנונות מג'אז, דרך פופ ורוק, זמר ישראלי ועד מוזיקת עולם. בתחילת 2016 הפך המשכן גם לביתה החדש של תזמורת ירושלים מזרח ומערב.

מפגשי תרבות

מפגשי התרבות המתקיימים בתיאטרון, נולדו מהצורך בדיון מעמיק לשיח פעיל סביב התרבות בכלל ואמנויות הבמה בפרט. סדרות המפגשים מורכבות משיחות והרצאות על תיאטרון, מחול, מוזיקה, קולנוע, פסיכולוגיה, אמנויות ועוד. אנשי המקצוע המובילים בכל אחד מהתחומים מנחים את המפגשים הללו ומייצרים שיח מרתק.

סרטי איכות

בתיאטרון מתקיימות הקרנות של סרטי איכות חדשים מהארץ ומהעולם ומגוון אירועים קולנועיים: אירועי טרום בכורה ובכורות חגיגיות בדגש על קולנוע ישראלי, סרטים בליווי הרצאות, אירועים מיוחדים לחגים ומועדים בשיתוף פעולה עם גופים שונים כגון: יד ושם, מרכזי תרבות, פסטיבלים ועוד.

פסטיבלים

התיאטרון מפיק מדי שנה את פסטיבל סוף הקיץ - חגיגת אמנויות בסוף חודש אוגוסט ברחבת התיאטרון. הוא ביתו של פסטיבל ישראל ומארח פסטיבלים חשובים נוספים כמו פסטיבל העוד, פסטיבל הרמת מסך, פסטיבל תיאטרון הבובות, פסטיבל ירושלים לאמנויות ואחרים.

הופעות בידור

בנוסף, מדי שנה עולים בתיאטרון עשרות מופעי בידור של כוכבי הבידור הישראלים, מתקיימות מגוון פעילויות לילדים, ביניהן הצגות במסגרת מנויי הילדים להצגות תיאטרון ומחוצה לה, סרטים, פסטיבלים ועוד.

תערוכות

הקהל מוזמן לבקר בכ-80 תערוכות שונות העולות במהלך השנה בשמונה אכסדראות.

המקום נגיש לנכים, בעל מערכת שמע לכבדי שמיעה ועזרי ראייה לבעלי לקויות ראייה.

אולמות התיאטרון

קישורים חיצוניים

עיינו גם בפורטל:
פורטל ירושלים
אהוד גרוס

אהוד גרוס (נולד ב-1946) הוא קצין צה"ל בדימוס בדרגת תת-אלוף, שכיהן כקצין חינוך ראשי בשנים 1988–1991. לאחר שחרורו מצה"ל מילא תפקידי ניהול בתחום התרבות, בהם מנהל תיאטרון ירושלים, מנהל התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון, מנכ"ל היכל התרבות ראשון לציון, מנכ"ל מיני ישראל, מנהל תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית. כמו כיהן כיו"ר דירקטוריון חדשות 10 (כיום "החדשות 13").

אנסמבל מוזיקה נובה

אנסמבל מוזיקה נובה הוא אנסמבל ישראלי למוזיקה אקספרימנטלית ועכשווית מישראל ומהעולם.

האנסמבל, בראשות אמנון וולמן (מנהל אמנותי) ויוסי שיפמן (יו"ר הנהלת העמותה), מתפקד כקולקטיב, המורכב ממוזיקאים ואמני סאונד, שפועלים יחד כמבצעים וכיוצרים להעשרת הדיאלוג בין עולם המוזיקה, שהיא ביסוד האנסמבל, לבין אמנויות אחרות כגון וידאו, מחול ותיאטרון. דיאלוג זה נוצר תוך שימוש בטכנולוגיה עכשווית ליצירה רב-גוונית.

הקבוצה יוזמת הזמנת יצירות אצל מלחינים ישראלים וביצוען בקונצרטים ובהקלטות לרדיו ולתקליטורים. מעל ל-170 יצירות ישראליות הובאו עד כה לידי ביצוע בסדרות הקונצרטים השונות של הקבוצה, המתקיימות בקביעות באולמות שונים בארץ, כגון מוזיאון תל אביב לאמנות, מועדון לבונטין 7, מוזיאון חיפה לאמנות, מרכז פליציה בלומנטל למוזיקה, תיאטרון ירושלים, התיבה, תיאטרון תמונע, חללים אלטרנטיביים משתנים ועוד.

הופעותיה של הקבוצה בארצות אחרות כוללות את פסטיבל דרזדן למוזיקה חדישה, הביאנלה של זאגרב (קרואטיה) וסיור קונצרטים בארצות הברית בחסות אוניברסיטת יוסטון.

אנסמבל מוזיקה נובה נתמך על ידי מינהל התרבות ועיריית תל אביב-יפו.

ברוטליזם

ברוטליזם הוא זרם באדריכלות שהתפתח מתוך האדריכלות המודרנית של המחצית הראשונה של המאה ה-20, והיה נפוץ בעיקר בין שנות החמישים לשנות השבעים. הברוטליזם מאופיין בבנייה בבטון חשוף ובשימוש בצורות בסיסיות ומגוונות. שמו לקוח מהביטוי הצרפתי שנקט לה קורבוזיה - béton brut - בטון גולמי. הזרם הברוטליסטי מסמן את סוף הדומיננטיות של האדריכלות המודרנית, ולאחריו התפתחה האדריכלות הפוסט-מודרנית.

נהוג להתייחס אל הברוטליזם כאל אתיקה אדריכלית, שמטרתה הצגה והדגשה של ה"אמת" של המבנה - אמת חומרית, צורנית ופונקציונאלית. חיפוש זה אחר אמת המבנה מביא להשארת חומר הבנייה חשוף ולעושר צורני, לעיתים תוך שימוש באור טבעי ובחומרים פשוטים וזולים. בצורה זו הופכת האתיקה לאסתטיקה. חידוש נוסף של הברוטליזם הוא ההתייחסות למקום ולייחודיות שלו, לא בניסיון להשתלב בו אלא תוך ביסוס יחסי גומלין בינו לבין הבניין. זאת בניגוד למודרניזם המוקדם ולאדריכלות הלבנה שניסתה ליצור מבנים "נקיים" ושימושיים, לרוב בלי התייחסות או ייחודיות מקומית.

מאפייני הסגנון הובילו לראיית המבנים הברוטליסטים, שנבנו בבטון חשוף ובצורות יוצאות דופן, כמכוערים, אטומים וכוחניים. ה"אמת" התכנונית הובילה גם לחוסר גמישות באפשרויות השימוש במבנה ובהרחבתו, שבדיעבד הובילה להזנחה ולנטישה של מבנים ברוטליסטיים רבים במהלך השנים.

גן פעמון הדרור

גן הפעמון או בשמו המלא גן פעמון הדרור הוא גן עירוני גדול בירושלים. הגן ממוקם בסמוך למרכז העיר, בין השכונות טלביה, המושבה הגרמנית וימין משה. מבחינה טופוגרפית, שטח הגן הוא פתחו הצפוני של עמק רפאים. ממזרח נתחם הגן בידי רחוב המלך דוד, כשמעברו השני גן בלומפילד.

המוזיאון לאמנות האסלאם

מוזיאון ל. א. מאיר לאמנות האסלאם הוקם על ידי הגברת ורה ברייס סלומונס בשנת 1974 לזכרו של פרופסור אריה לאון מאיר אשר נפטר בשנת 1959 ומטרתו חקר אמנות האסלאם, והצגת מוצגים של אמנות האסלאם לציבור הרחב. המוזיאון ממוקם בשכונת קריית שמואל בירושלים, בקרבת תיאטרון ירושלים ומשכן נשיאי ישראל.

זיכרון משה

זיכרון משה היא שכונה במרכז ירושלים, בין רחוב הנביאים לכיכר השבת.

זיכרון משה נוסדה בשנת 1905 על ידי קבוצת משכילים ציוניים ובהם דוד ילין והרב יחיאל מיכל פינס. זו אחת מחמש שכונות שהתרומה להקמתן ניתנה על ידי משה מונטיפיורי, בתנאי שישאו את שמו.

השכונה נודעה כשכונה מודרנית במושגי התקופה ההיא, כשערכים של נוי ואסתטיקה נמצאו בתקנון השכונה, כגון: הוראות בדבר סלילת כבישים והתקנת מדרכות ("צריכות להיות סלולות היטב, ועשויות במדרון למען לא יעמדו בהן מימי גשמים"), חפירת תעלות למי-שופכין, נטיעת עצים וטיפוחם ואיסור תליית כבסים לייבוש ברשות הרבים.

כמו כן, זיכרון משה היא השכונה הראשונה מחוץ לחומות שבתיה לא היו צמודים זה לזה ולכל בית היו חצר וגינה משלו. רוב הבתים בשכונה היו בני קומה אחת והיא נחשבה לאחת השכונות היוקרתיות בתקופתה.

בשנת 1934 הוקם ברחובה הראשי, רחוב ישעיהו, תיאטרון אדיסון ששימש במשך שנים כתיאטרון הראשי של העיר עד להקמת תיאטרון ירושלים שנחנך ב-1971, וכקולנוע שבו הוצגו בין השאר סרטים הודיים וטורקיים. הקולנוע נהרס בשנת 2006, ובמקומו נבנה מתחם מגורים של חסידות סאטמר.

במרכז השכונה נמצא בית הכנסת המרכזי שלה, בית הכנסת זיכרון משה, הפועל במתכונת של שטיבלך ברוב שעות היממה. בית כנסת זה נמנה עם הוותיקים והידועים ביותר מסוגו. בבית הכנסת ישנם גם שיעורי דף היומי רבים סביב השעון.

עם השנים הוזנחה השכונה, רבים מן הבתים נהרסו או נוספו להם קומות, וקרבתה לכיכר השבת הביאה להתחרדותה. מבנים נוספים בעלי עניין בשכונה הם בית הספר למל המשמש כיום תלמוד תורה חסידי, ובית דוד ואיטה ילין המשמש כיום כבית אגודת ישראל.

הרב יצחק צבי ריבלין כיהן כרבה הראשון של השכונה וסביבתה. כן כיהנו כרבני השכונה הרב מאיר סטלביץ והרב ישראל יעקב פישר.

טלביה

טַלְבִּיֶה היא שכונה בלב ירושלים, בשולי מרכז העיר. היא גובלת בצפון עם שכונת רחביה, בדרום עם שכונת קטמון, בצדה המזרחי נמצא גן הפעמון, ובמערבה משכן הנשיא ומוסדות התרבות שסביבו. השכונה הוקמה בשנות ה-20 של המאה ה-20, ואוכלסה בעיקר בידי תושבים ערבים-נוצרים אמידים. במהלך מלחמת העצמאות נטשו התושבים הערבים את בתיהם, והשכונה אוכלסה בתושבים יהודים.

טלביה נחשבת היום, כבראשית ימיה, שכונה יוקרתית ואמידה, בה מתגוררים אנשי אקדמיה, בעלי מקצועות חופשיים, עולים אמידים מארצות הברית, מצרפת ומבריטניה, בכירי ממשל ודיפלומטים זרים. מדינת ישראל מחזיקה מספר דירות שרד בטלביה, ובין היתר שוכנים בה משכן הנשיא ובית אגיון - מעון ראש הממשלה, כמו גם מוסדות כמו תיאטרון ירושלים, המוזיאון לאמנות האסלאם והמנזר של המסדר הקפוצ'יני. בין שנת 1948 לשנת 1999 שימש מתחם המסדר הקפוצ'יני כבית חולים לחולי נפש.

טקס פרסי אופיר לשנת 2010

טקס פרסי האקדמיה לקולנוע ה-21 על שם השחקן ואיש הקולנוע הישראלי שייקה אופיר, המכונה גם "האוסקר הישראלי", התקיים ב-21 בספטמבר 2010 בתיאטרון ירושלים, ירושלים. הפרסים מוענקים מטעם האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה. הזוכה בפרס אופיר בקטגוריה הסרט הטוב ביותר יישלח כנציג ישראל בתחרות על פרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר.

את רשימת המועמדים הוביל הסרט "הדקדוק הפנימי" עם 13 מועמדויות, אחריו הסרט "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש" עם 8 מועמדויות.פרס על מפעל חיים הוענק לזאב רווח.

יחיאל שמי

יחיאל שמי (1922 - 31 באוקטובר 2003) היה פסל וצייר ישראלי. כחבר בקבוצת "אופקים חדשים", הוביל שמי את המעבר מפיסול פיגורטיבי לפיסול מופשט בברזל. על יצירתו זכה שמי בפרס ישראל לפיסול לשנת 1986.

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (בערבית: الْقُدْس, הגייה: אל-קֻדְס (מידע • עזרה), או أُورُشَلِيم (הגייה: אוּרֻשַׁלִים)) היא עיר הבירה של מדינת ישראל והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר בה. נכון לשנת 2019, מתגוררים בה כ-927 אלף תושבים. בירושלים שוכנים מוסדות הממשל של ישראל: הכנסת, בית המשפט העליון, משכן הנשיא, בית ראש הממשלה ורוב משרדי הממשלה. ירושלים שוכנת בהרי יהודה, על קו פרשת המים הארצי של ארץ ישראל, בין הים התיכון וים המלח, ברום של 570 עד 857 מטרים מעל פני הים.

העיר מקודשת ליהדות, לנצרות ולאסלאם. היא הייתה מרכז חיי העם היהודי בימי קדם, ומושא כמיהתו וכיסופיו בעת שהייתו בגלות. משום חשיבותה הדתית עבור שלוש הדתות, היוותה העיר לאורך עידן ועידנים מוקד של מלחמות וסכסוכים, הנמשכים עד עצם היום הזה. מאז סוף המאה ה-19, התפתחו סביב העיר העתיקה שכונות העיר החדשה, אשר משכנות בקרבן, נכון למאה ה-21, את רובם המוחלט של תושביה.

בשנת 1981 הוכרזה העיר העתיקה של ירושלים אתר מורשת עולמית על ידי ארגון אונסק"ו, והיא נמצאת ברשימת האתרים הנמצאים בסיכון.

מיכאל נדלר

מיכאל נדלר (1921 – 1993) היה אדריכל ישראלי שפעל במסגרת משרד "נדלר, נדלר, ביקסון, גיל אדריכלים" - מהבולטים במשרדי האדריכלים בישראל במחצית השנייה של המאה העשרים.

נדלר נולד בשנת 1921 בעיר סופיה שבבולגריה. בשנת 1941 עלה לארץ ישראל ופנה ללימודי אדריכלות בטכניון שבחיפה. בשנת 1945 סיים את לימודיו בטכניון שם גם הכיר את אשתו שולמית, שעִמה פנה לפתוח משרד אדריכלים קטן ברחוב בר כוכבא במרכז תל אביב. לבד מעבודתו כאדריכל פעיל, שימש נדלר כמנחה בקורסי סטודיו בטכניון בין השנים 1965–1966.

השותפות התרחבה לראשונה בשנת 1958 עת הצטרף האדריכל שמואל ביקסון. בשנת 1970 הצטרף האדריכל משה גיל כשותף. ב-1970 זכה בפרס רוקח יחד עם שותפיו למשרד.

המשרד שבראשו עמד נדלר תכנן כמה מהפרויקטים המרכזיים במדינת ישראל הצעירה, זכה בתחרויות תכנון ובפרסים על עבודות נבחרות. בעיקר התמקד בתכנון ספריות ומרכזי חינוך ותרבות.

בני הזוג נדלר בנו לעצמם בית בהרצליה פיתוח, אולם לא זכו לגור בו זמן רב.

משרדם של הזוג נדלר והשותפים שמואל ביקסון וגיל נסגר סופית ב-2010.

ב-2013 נערכה בגלריה בבית האדריכל התערוכה "עבודת צוות" הסוקרת את עבודות המשרד בין השנים 1946-2010. שנתיים לאחר נפתחה התערוכה מחדש במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן. ב-2016 יצא לאור ספר מקיף המסכם את יצירתו של משרד האדריכלים "נדלר, נדלר, ביקסון, גיל" בעריכת צבי אלחייני ומיכאל יעקובסון.

מרדכי איש-שלום

מרדכי איש-שלום (2 בינואר 1901 – 21 בפברואר 1991) היה ראש עיריית ירושלים בשנים 1959–1965. ממקימי תיאטרון ירושלים ומהמובילים בהקמת מוזיאון ישראל ומבנים רבים בירושלים.

פרס אופיר

פרס אופיר (בשמו המלא: פרס האקדמיה הישראלית לקולנוע על שם שייקה אופיר, לעיתים מכונה גם: "האוסקר הישראלי") הוא פרס הניתן מדי שנה על ידי האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה עבור יצירה קולנועית מצטיינת. הפרס קרוי מאז 2004 על שמו של השחקן ואיש הקולנוע הישראלי שייקה אופיר, ומוענק מאז שנת 1990. פסלון הפרס עוצב על ידי הפסל האמן ריצ'רד שילה.

טקס פרסי האקדמיה לקולנוע מתקיים מדי שנה בחודש ספטמבר, כארבעה חודשים לפני ההכרזה על המועמדים לפרס האוסקר האמריקאי. הזוכה בפרס "הסרט הטוב ביותר" נשלח כנציגה של ישראל להתמודד על מועמדות לזכייה באוסקר, בקטגוריית "פרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר". מתוך זוכי פרס האופיר בקטגוריית "הסרט הטוב ביותר" לאורך השנים, 10 סרטים נבחרו להיות מועמדים לפרס אוסקר בקטגוריית "הסרט הזר הטוב ביותר".

צרעת

צרעת, הידועה גם בשם מחלת הנסן, היא מחלה זיהומית הנגרמת על ידי החיידק ממין Mycobacterium leprae ויכולה להוביל לעיוותים בגוף ועל העור. המחלה קרויה על שם החוקר הנורווגי גרהארד ארמור הנסן (Hansen), שבשנת 1873 זיהה את החיידק הגורם למחלה, המופיע בריכוזים גבוהים מאוד בפצעי הצרעת.

קדם-אירוויזיון

"קדם-האירוויזיון" הייתה תחרות זמר טלוויזיונית שהופקה על ידי הערוץ הראשון של רשות השידור, במטרה לבחור את הנציג הישראלי לתחרות הזמר של האירוויזיון. קיום התחרות החל בשנת 1981, אולם התחרות אינה מתקיימת בקביעות מאז.

במהלך שנות ה-80 וראשית שנות ה-90 הייתה תחרות קדם-האירוויזיון במה להצגת שירים חדשים ואף הרכבים מוזיקליים חדשים, אשר הפכו פופולריים בעקבות ההשתתפות בתחרות.

יש הטוענים כי בשנות האלפיים, ההתעניינות בתחרות ה"קדם" פחתה עקב מספר גורמים, בהם ירידת קרנן של תחרויות זמר מסוג זה באופן כללי, מיעוט משאבים להפקת התחרות עקב מדיניות התקציב של רשות השידור, וכן ירידה במידת ההתעניינות בתחרות האירוויזיון עצמה.

קל"ף

קל"ף (קהילה לסבית פמיניסטית) היה ארגון לסבי פמיניסטי שהוקם בשנת 1987 ופעל בישראל עד סוף העשור הראשון של המאה ה-21. הארגון הוקם על ידי פעילות לסביות פמיניסטיות, בהן חיה שלום.

הארגון קיבל אליו כל מי שהגדירה עצמה כאישה והזדהתה עם מטרותיו. גברים שהזדהו עם המטרות הצטרפו כ"ידידי הארגון".

קריית שמואל (ירושלים)

קריית שמואל היא שכונה מבוססת במרכז העיר ירושלים, הגובלת בשכונות רחביה בצפון, קטמון בדרום וטלביה במזרח. השכונה קרויה על שמו של הרב שמואל סלנט, שהיה רבה של הקהילה האשכנזית בירושלים.

שכונת קריית שמואל נוסדה בשנת 1926 על ידי "אגודת אוצר החסד קרן שמואל". קרן זו הוקמה במטרה להקים שכונה יהודית שתתנהל על פי רוח התורה ותיקרא על שמו של הרב שמואל סלנט שהיה הרב הראשי האשכנזי של העיר.

שולמית נדלר

שולמית נדלר (16 באוגוסט 1923 - 27 באוגוסט 2016) הייתה אדריכלית ישראלית שפעלה במסגרת משרד "נדלר, נדלר, ביקסון, גיל אדריכלים" - מהבולטים במשרדי האדריכלים בישראל במחצית השנייה של המאה העשרים.

שמואל ביקסון

שמואל ביקסון (27 בנובמבר 1926 - 28 בספטמבר 2018) היה אדריכל ישראלי.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.