תחפניס

תַּחְפְּנֵיס או תַחְפְּנֵס, היא דמות מקראית. שמה מופיע בספר מלכים א', פרק י"א, פסוקים י"ט-כ'.

שמה של האשה אשר ניתנה להדד האדומי כאשר ברח למצרים העתיקה מפני יואב בן צרויה כאשר "הִכְרִית כָּל-זָכָר, בֶּאֱדוֹם"[1] לא מופיע במקרא. המחבר המקראי מספר כי היא אחות אשתו של פרעה, כלומר אחותה המלכה תחפנס. יש הסוברים כי תחפניס זהו תואר מצרי: תא-חמת-פא-נסו שפירושו "אשת המלך", דהיינו המלכה. לשיטתם באמצעות התואר "גבירה" מסביר המחבר המקראי את שם התואר המצרי. במקרא בא התואר "גבירה" כשם תואר לאם המלך, ולא לרעיית המלך. התבנית "גבירה" מופיעה כ"גדולה" בתרגום השבעים.[2] רש"י ואחרים מפרשים: 'המלכה'.

מסופר כי אחות המלכה ילדה להדד את גְּנֻבַת והיא זו שגומלת אותו והוא גדל עם בני פרעה. ממקורות נוספים ידוע כי אשת המלך במצרים גמלה תינוק אשר לא היה שייך לה. הילד גדל בארמונו של פרעה עם שאר בני המלך, מיטב בני האצולה המצרית וייתכן גם כי גדלו עמם בני שליטים מהאזור. תחותמס השלישי כתב כי אחרי מסע לארץ רת'נו הוא הביא את ילדי המושלים עמם קשר ברית ואסלית למצרים. הילדים, שיועדו למלכות ולשלטון בארצות מוצאם, קיבלו במצרים חינוך מצרי, ובעיקר לימדום לירוא ולעבוד את פרעה. בשיטה זו נהגו שליטי בבל ואשור.[2]

בתרגום השבעים לפרק יב ישנה תוספת המציגה מסורת מיוחדת על תקופת גלותו של ירבעם בן נבט במצרים, המקבילה לסיפור הדד האדומי, על פיה נשא ירבעם אשה מבית פרעה: "ושישק נתן לירבעם את אנו אחות תחפניס הגבירה", שילדה לו את אביה בנו, בזמן ששהה במצרים.[3]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ספר מלכים א', פרק י"א, פסוק ט"ז
  2. ^ 2.0 2.1 בוסתנאי עודד, עולם התנ"ך: מלכים א', תל אביב, דוידזון עתי,1993, עמ' 122
  3. ^ יאיר זקוביץ, אביגדור שנאן, לא כך כתוב בתנ"ך, פרק כד: מה סיפרו בממלכת ישראל על ירבעם?, עמ' 198–199.
הדד האדומי

הֲדַד הָאֲדֹמִי (נקרא גם "אֲדַד") היה איש ממשפחת המלוכה האדומית בתקופת מלכות דוד ושלמה, שנודע על פי המקרא כאחד המורדים החיצוניים בשלמה.

על פי המתואר במקרא (בספר מלכים א' פרק י"א), ממלכת אדום נכבשה על ידי דוד, שציווה אז להרוג את כל הזכרים אשר באדום. הריגת הזכרים באדום הופקדה בידי יואב בן צרויה שר הצבא של דוד ונמשכה שישה חודשים, שבמהלכם הצליח הדד לברוח עם פמלייתו למצרים לאחר שעברו בארץ מדיין ובמדבר פארן.

פרעה מלך מצרים נתן להדד מקלט לגור בו. הדד שמצא חן בעיני הפרעה חותן על ידו עם גיסתו ("אחות תחפניס הגבירה" (ספר מלכים א', פרק י"א, פסוקים י"ט-כ') - תחפניס הוא שמה של אשת הפרעה הנ"ל) של פרעה, ממנה נולד לו בן שגדל ביחד עם בני הפרעה כאחד מבני האצולה לבנו קראו גנובת.

כאשר שמע הדד שדוד ויואב מתו, ביקש את רשות הפרעה לחזור לאדום, הפרעה מתרצה ושולח אותו לדרכו. הדד חוזר לארצו כמלך וניסה להתנקם בשלמה ונקרא "שָׂטָן לִשְׁלֹמֹה" (מלכים א' י"א, יד). המקרא לא מספר על תוצאות המרידה שהנהיג הדד בישראל אך מהמשתמע בהמשך הפרק מסתבר שהצליח הדד להדוף את שלטון ישראל מעל ממלכתו ואף להרע לשלמה (ספר מלכים א', פרק י"א, פסוק כ"ה).

קיים דמיון רב בין הדד האדומי למשה: שניהם ניצלו בנערותם מחיסול שיטתי של זכרי עמם בידי שליט זר. שניהם נמלטים ממולדתם, ונקלטים אצל מיטיב - פרעה/יתרו, הדואג למחייתם וגם מחתנם עם בת משפחתו. שניהם גדלים בבית פרעה ונחשבים כמשפחת המלוכה, אך לבסוף מבקשים לשוב אל עמם. שניהם שבים למולדתם לאחר ששמעו כי מת השליט שדיכא את עמם - דוד/פרעה. המקרא אף מציין שבדרכו למצרים עבר הדד בארץ מדיין, לשם ברח משה.

פרשנים מודרניים ראו בדמיון זה ביקורת מקראית מרומזת על דוד ושלמה המשעבדים באכזריות את העמים סביבם בדומה לפרעה ששעבד את ישראל. ביקורת כזו עשויה להתחזק לאור קשרים נוספים בין שלמה ופרעה: שלמה משעבד את ישראל בעבודת פרך (הוא מטיל "מס", "רודה" בעם, ובונה "ערי מסכנות"), מתחתן עם בת פרעה, ומשמש כמתווך בינלאומי בהפצת סוסים מצרים, בעוד התורה אסרה זאת מחשש לשיבתו של העם למצרים.

ירבעם בן נבט

יָרָבְעָם בֶּן נְבָט, דמות מקראית, למטה שבט אפרים ומלכה הראשון של ממלכת ישראל לאחר חלוקתה של ממלכת ישראל המאוחדת לממלכת ישראל וממלכת יהודה. שנות מלכותו על פי הכרונולוגיה המקראית היו בין השנים 928–907 לפנה"ס. דמותו מתוארת בספר מלכים (א' יא-יב-יג-יד) ובספר דברי הימים (ב' יב-יג).

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.