תחומין

תחומין הוא כתב עת חד-שנתי לענייני תורה, חברה ומדינה, המהווה במה למחקרים אורתודוקסיים ולבירורי הלכה בסוגיות הנולדות מהמפגש בין אורח החיים היהודי ובין הקדמה הטכנולוגית והמודרניזציה. תחומין עוסק במגוון סוגיות שונות: שבת ומועד, איסור והיתר (כשרות המזון), מצוות התלויות בארץ, אישות ומשפחה, חברה ושלטון, משק וכלכלה, משפט, צבא וביטחון, חקרי הלכה (תורה ומדע), וענייני מקדש וגאולה.

כתב העת נוסד בשנת תש"מ (1980), ויוצא לאור על ידי מכון צומת שבגוש עציון. עד לשנת תשע"ח (2018) התפרסמו 38 כרכים (בכריכה קשה), כל כרך מכיל כ- 500 עמודים. חברי המערכת הם הרבנים ד"ר איתמר ורהפטיג ויצחק ברט. הרב אורי דסברג היה אחד מהעורכים עד פטירתו בשנת תשע"א (2011), הרב ישראל רוזן היה אחד העורכים עד פטירתו בתשע"ח (2017) והרב יהודה שביב היה אחד העורכים עד לפטירתו בשנת ה'תשע"ט (2018).

המאמרים המתפרסמים ערוכים לראשי פרקים ולכותרות משנה, המוצגים לפני הקורא בתחילת המאמר. בתחילת כל כרך מוצגים תוכן העניינים ורשימת המשתתפים בקובץ (מקום מגורם ועיסוקם), וכל כרך עשירי מכיל בסופו מפתח ערכים (אינדקס) מפורט.

כמו כן קיים מאגר ממוחשב הכולל את כל קובצי תחומין שיצאו לאור, ומאפשר חיפוש בכל הקבצים.

קישורים חיצוניים

21 בדצמבר

21 בדצמבר הוא היום ה־355 בשנה (356 בשנה

מעוברת) בשבוע ה-51 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 10 ימים. ברוב השנים זהו יום נקודת ההיפוך - היום הקצר בשנה; כלומר היממה בעלת שעות האור המועטות ביותר, והלילה הארוך ביותר בשנה.

אברהם אלקנה כהנא שפירא

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא (כונה בפי תלמידיו "רֵבּ אברוֹם"; י"ד באייר ה'תרע"א[דרוש מקור] - ט"ו בתשרי ה'תשס"ח, 12 במאי 1911 - 27 בספטמבר 2007) היה הרב הראשי לישראל בשנים ה'תשמ"ג-ה'תשנ"ג (1993-1983), דיין בבית הדין הגדול וראש ישיבת מרכז הרב מאז פטירת הרצי"ה קוק בתשמ"ב, ועד פטירתו שלו. דמות רבנית מרכזית בציונות הדתית.

אורח חיים (שולחן ערוך)

אורח חיים או בראשי תיבות או"ח הוא שמו של החלק הראשון בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך. יצא לאור לראשונה בוונציה שכ"ה-שכ"ו.

ה"אורח חיים" עוסק במכלול הדינים של סדר היום ומעגל השנה של היהודי וכולל את הלכות התפילות, ברכות, שבת, ערובין, חגים וצומות.

הכינוי "אורח חיים" משמש במובן הרחב ככינוי להלכות אלו, ובספרות האחרונים משמש הכינוי "אורח חיים" בספרי הלכה ושות"ים, לאותו חלק מהספר המתייחס לנושאי היום יום ומעגל השנה היהודי.

אורח חיים נחשב בעל קדימות בלימוד הלכה, כפי הסברו של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין בתחילת ספרו משנה ברורה, מכיוון שרוב ההלכות הנידונות בו נוגעות לחיי היום יום בזמן שאין לאדם אפשרות לעיין בספר ועל כן יש לו ליודען מבעוד מועד.

אורי דסברג

הרב אוּרי דַסְבֶּרְג (ט"ו בשבט תש"ו, 17 בינואר 1946 – כ' באייר תשע"א, 24 במאי 2011) היה רב, חוקר ועורך תורני-הלכתי. מראשי מכון צומת ויד הרב הרצוג, מעורכי האנציקלופדיה התלמודית, כתבי העת "תחומין" וטללי אורות והעלון "שבת בשבתו".

איתמר ורהפטיג

איתמר ורהפטיג (נולד ב-תש"ג, 1943) הוא מרצה למשפט עברי באוניברסיטת בר-אילן, חבר בצוות המחקר של "מכון משפטי ארץ" בעפרה ומעורכי כתב העת "תחומין".

דניאל הרשקוביץ

הרב פרופסור דניאל הרשקוביץ (נולד ב-2 בינואר 1953, ט"ו בטבת ה'תשי"ג) הוא מתמטיקאי ורב ישראלי. מכהן כנציב שירות המדינה וכרב שכונת אחוזה בחיפה. כיהן כיו"ר המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח (המולמו"פ), כנשיא אוניברסיטת בר-אילן, כשר המדע והטכנולוגיה, כיושב ראש מפלגת הבית היהודי וחבר הכנסת מטעמה בכנסת ה-18, וכפרופסור למתמטיקה ודיקן הפקולטה למתמטיקה בטכניון.

הבלעת תחומין

הבלעת תחומין (או הבלעת תחומים) היא עיקרון בדיני תחום שבת, ולפיו אם ישנה חפיפה כל שהיא בין שני תחומי שבת של אדם אחד, רואים את שני התחומים כתחום אחד והאדם רשאי להלך בכולו.

הלכות שבת

הלכות שבת הן ההלכות העוסקות ביום השבת, החל מההכנות אליה ועד סיומה.

הלכות שבת מפורטות בשולחן ערוך בחלק אורח חיים, החל מסימן רמ"א ועד סימן תט"ז

והן מתחלקות למצוות עשה ומצוות לא תעשה.

בגדר הלאוין ניתן למנות את איסור עשיית מלאכה, המתחלק לל"ט אבות מלאכה, איסורי שבות שאינם מלאכה גמורה אלא גזרות דרבנן המיועדות להרחיק את האדם מלעבור על איסורי דאורייתא, ואיסורי תחומין

בגדר העשין ניתן למנות את ההכנות לשבת, את מצוות עונג שבת, מצוות הקידוש, והדלקת נרות שבת, ותפילות שבת.

רוב הלכות שבת אינם מפורטים בתורה אלא נלמדים מחז"ל, וזוהי לשון המשנה: "הלכות שבת.... כהררים התלויין בשערה, שהן מקרא מעט והלכות מרובות".

יהודה שביב

הרב יהודה שביב (כ"א באייר ה'תש"א, 18 במאי 1941 – י"ג בטבת ה'תשע"ט, 21 בדצמבר 2018) היה רב ישראלי ששימש כר"מ בישיבת הר עציון, עורך כתב העת "תחומין", מעורכי כתב העת "מעלין בקודש", עורך ומחבר ספרים רבים.

ישראל רוזן

הרב ישראל רוזן (אייר ה'תש"א, מאי 1941 – י"ג בחשוון ה'תשע"ח, 2 בנובמבר 2017) היה רב ציוני דתי, מייסד מינהל הגיור ודיין במינהל, ראש מכון צומת לענייני הלכה וטכנולוגיה וראש מערכת השנתון "תחומין" שבהוצאת המכון. עורך עלון פרשת השבוע "שבת בשבתו" וכותב טור פובליציסטי בעלון. עסק בענייני פרשנות התנ"ך על פי חז"ל.

כזית

בהלכה, שִׁיעוּר כַּזַּיִת הוא אחד משיעורי תורה, המגדיר נפח מינימלי של דבר מאכל בתחומים הלכתיים רבים. על פי המובן המקורי שיעור כזית שווה לנפח פרי הזית, אך כיום מקובל בספרות ההלכתית לקבוע ששיעור כזית גדול הרבה יותר: בין 13.5 ל-50 סמ"ק.

מאיר וונדר

מאיר ווּנדֶר (נולד בז' באדר תרצ"ד, 22 בפברואר 1934) הוא היסטוריון, ביבליוגרף וספרן חרדי ישראלי. מומחה לתולדות יהדות גליציה ורבניה, מחבר האנציקלופדיה "מאורי גליציה" וחיבורים נוספים. מייסד ויושב ראש המרכז לספריות תורניות ומייסד ויושב ראש המכון להנצחת יהדות גליציה.

מכון צומת

מכון צומת - צוותי מדע ותורה (מלכ"ר) הוקם בשנת תשל"ז (1977) באלון שבות שבגוש עציון מתוך מגמה לפעול בצמתי המיפגש שבין דרישות ההלכה וחיי המעשה ויישום החזון של מדינת הלכה יהודית. בראש המכון עמד במשך שנים מייסדו, הרב ישראל רוזן. החל משנת 2016 עומד בראשו הרב מנחם פרל.

מסכת עירובין

מַסֶּכֶת עֵרוּבִין היא המסכת השנייה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה. המסכת כוללת כעשרה פרקים העוסקים בעיקר בדיני עירובין ואיסורי שבת שונים. בתלמוד הבבלי כוללת המסכת 104 דפים בעוד שבתלמוד הירושלמי כוללת המסכת 65 דפים.

מרדכי כסלו

מרדכי אפרים ("מַרְדוּךְ") כסלו (נולד ב-8 במאי 1937) הוא פרופסור אמריטוס לבוטניקה ארכאולוגית באוניברסיטת בר-אילן בפקולטה למדעי החיים ע"ש מינה ואבררד גודמן. הוא מומחה בבוטניקה ארכאולוגית בתחום של זרעים ופירות. מחקריו עוסקים בשחזור הנוף הקדום של ארץ ישראל, ראשית החקלאות ואף ההתפתחויות במנהגי ישראל ונושאי תורה ומדע.

עירוב תחומין

עירוב תחומין הוא תקנת חכמים המאפשרת לשנות את מיקומו של תחום שבת, וכתוצאה מכך את מרחק ההליכה האפשרי לפי ההלכה מחוץ ליישוב בשבת, יום טוב, ויום הכיפורים, מ-2,000 אמות מחוץ ליישוב (כ-960 מטרים, מרחק ההליכה המותר הרגיל של תחום שבת), עד למרחק כפול של 4,000 אמות. העירוב נעשה בדרך כלל באמצעות הנחת לחם או מזון בכמות המספיקה לשתי סעודות (לכל משתתף בעירוב), בנקודה כל שהיא הנמצאת בתוך תחום השבת הרגיל של מניח העירוב.

ההיגיון מאחורי תקנה זו הוא שעל ידי הנחת העירוב האדם מצהיר שהוא קובע את מקום המגורים שלו במקום בו הונח העירוב, ושם נמצאת נקודת המרכז של תחום השבת החדש שלו, וכך מתאפשר לו ללכת אלפיים אמה ממקום הנחת העירוב לכל כיוון. בדרך כלל מונח העירוב בנקודה שנמצאת בקצה תחום השבת הרגיל של מניח העירוב, על מנת להתיר הליכה למרחק מקסימלי באמצעות עירוב התחומין ממקום ישיבתו לאותו כיוון, אולם ניתן להניח את העירוב בכל נקודה אחרת בתוך תחום השבת הרגיל. כתוצאה נלווית מהנחת עירוב התחומין נאסר על מניח העירוב ללכת לכיוון ההפוך ממקום הנחת עירוב התחומין, מאחר שהוא מתרחק יותר מאלפיים אמה ממקום העירוב, שהוא נקודת המרכז של תחום השבת החדש.

המונח 'עירוב' משמעו ערבוב, והוא מציין את ערבוב 2,000 האמה המותרים לפני הנחת העירוב, עם ה-2,000 אמה הנוספים.

פדיון שבויים

מצוות פדיון שבויים, היא הצלתם ושחרורם של בני עם ישראל הנתונים בשבי. מצווה זו ידועה כבעלת חשיבות רבה על פי ההלכה היהודית והיא כוללת בתוכה מספר מצוות שונות.

פרה אדומה

בהלכה היהודית, פרה אדומה היא פרה שצבע שערה חום אדמדם, ומשתמשים באפרה לטיהור אנשים שנטמאו בטומאת מת, לאחר תהליך המתואר במקרא, בתחילת פרשת חוקת, הכולל בין היתר: שחיטתה, שריפתה, עירוב אפרה עם מי מעיין, והזאה (התזה) בעזרת אזוב ביום השלישי וביום השביעי על ידי איש טהור ממי הנידה על הטמא שנהפך בסיום התהליך לטהור. וגם לאחר ההזאה האדם עדיין טמא עד שיטבול במקווה, ובערב הוא חוזר להיות טהור.

תחום שבת

תחום שבת (או תחום סתם) הוא השטח שבו מותר ליהודי להלך ברגליו בשבת, ביום הכיפורים וביום טוב. על פי ההלכה, יציאה מהתחום בשבת אסורה. איסור זה נקרא גם 'איסור תחומין'. שטח התחום הוא בדרך כלל 2,000 אמות (כ-1 ק"מ) לכל כיוון מחוץ לגבול השטח העירוני שבו נמצא האדם בשעת כניסת השבת או החג. ניתן להגדיל את שטח תחום שבת בכיוון אחד עד ל-4000 אמות על ידי תיקון עירוב תחומין.

דין זה מתייחס רק להילוך האדם מחוץ למקום יישוב, בעוד טלטול חפצים אסור בדרך כלל בשטח פתוח (שטח שנחשב לרשות הכרמלית בשבת וביום כיפור, ואיסור טלטול החפצים בו הוא מדרבנן), למעט ביום טוב בו אין איסור הוצאה מרשות לרשות.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.