תחדיש

תחדיש (או בלועזית: נאולוגיזם) פירושו מילה חדשה, מטבע לשון חדש או משמעות חדשה למילה קיימת. החידושים הלשוניים עשויים להיזקף לזכות אדם מסוים, פרסום כלשהו ולעיתים לתקופה מסוימת. המונח "נאולוגיזם" הוטבע בשנת 1800, והיה בשימוש יחיד עד להופעת המילה "תחדיש" (שהיא עצמה תחדיש של הלל הרשושנים).

תחדישים בעברית

היסטוריה

כבר בימי הביניים הופיעו בשפה העברית חידושי מילים באופן שיטתי, בעיקר בזכותם של מתרגמים. מפעלי התרגום לעברית של ספרות מדעית ופילוסופית בימי הביניים נתקלו בקושי מהותי, שכן עדיין לא היו מינוחים עבריים מקבילים למושגים מקצועיים רבים. אבן תיבון ומתרגמים נוספים נאלצו לחדש שורה ארוכה של מילים בשפה, וחלק ניכר מן המונחים הללו שרד ומשמש את דוברי השפה העברית עד היום.

פעילות העשרת אוצר המילים העברי המשיכה גם בתקופת ההשכלה. אנשי ההשכלה, נאמנים לסגנון המקראי שלהם, השתמשו בעיקר במילים מקראיות נדירות או לא מוכרות, בדרך כלל תוך שינוי המשמעות שלהן (למשל מכונה, ביקורת). הייתה נטייה לבחור מילה הקרובה בצלילה למילה הלועזית שביקשו לתרגמה לעברית. לעיתים אף נטבעו בדרך זו צירופים המחקים את צליליהן של מילים לועזיות ("דילוג רב" = טלגרף; "לו כמו תוף" = קטר, בצרפתית locomotive), אך חידושים מסוג זה כמעט שלא שרדו. שיטת חידוש נוספת הייתה תרגום של צירופי מילים מן השפות האירופיות כצורתן, למשל תפוח-אדמה, ספר-מילים (=מילון), מורה שעות (=שעון). עם תחילת הדיבור העברי הועדף חידוש מילים יחידות על פני צירופי מילים, בין אם על ידי שקילת שורשים ובין אם על ידי הוספת תחיליות או סופיות למילים קיימות (בינלאומי, קיבוצניק). מילים רבות נוצרו כהלחם של שתי מילים (רכבל, קרנף).

עם תחיית הלשון העברית

מראשית תחיית הלשון העברית מצטרפים לשפה העברית תחדישים רבים. בתחילת תהליך התחייה עמדו מצדדי התהליך בפני שוקת שבורה - מחסור חמור בפעלים לתיאור פעולות ושמות חפצים מחיי היום-יום; כשביקש אליעזר בן יהודה מאשתו להכין תה, אמר לה: "קחי כך ועשי כך, והיי לי כך ואשתה".[1] את אוצר המילים המדולדל ניתן היה להשלים מן הרובד ההיסטורי של העברית, לעיתים תוך החלפת משמעות או גיוון בין משמעויותיהן של מילים שוות-משמעות מתקופות שונות (ילד - תינוק, ארוחה - סעודה), על ידי יבוא מילים מלשונות זרות או על ידי יצירת מילים חדשות באמצעות כלי גזירה שהיו קיימים בעברית או שהתחדשו.

פעילות חידושי המילים התנהלה הן על ידי יחידים והן על ידי ארגונים. מבין היחידים, המחדש הפורה ביותר היה בן יהודה עצמו. מלבדו חידשו מילים עוד אישים רבים, בהם יוסף קלאוזנר, חיים נחמן ביאליק, אברהם שלונסקי, יונתן רטוש ורבים נוספים. מבין הארגונים מוכר בעיקר ועד הלשון העברית, ואחריו נכנסה לנעליו, האקדמיה ללשון העברית.

בין מחדשי המילים היו ויכוחים רבים באשר לדרכי חידוש המילים. ויכוח אחד היה סביב שאילת מילים משפות אירופה. בן יהודה התנגד לכך וניסה להפוך את כל המילים הלועזיות לעבריות. בסופו של דבר גברה הגישה האחרת, ומילים בעלות צליל זר התאזרחו במספר רב בעברית הישראלית, תוך התאמה למערכת הפונולוגית העברית (אנציקלופדיה, אקטואלי). ויכוח אחר התקיים סביב שאילת שורשים וצורנים מן הערבית.

דוגמאות

בין חידושי האקדמיה ללשון העברית שנקלטו במידה זו או אחרת: קלטת ("קסטה"), עיצומים ("סנקציות"), הסעדה ("קייטרינג"), שדולה ("לובי"), מדגש ("מרקר") ומונית ("טקסי"). הצעות רבות אחרות, כגון "אימונית" (טרנינג), "גלגשת" (סקייטבורד) ו"מרשתת" (אינטרנט), לא נקלטו והציבור משתמש כמעט בלעדית במונח הלועזי. רבים מחידושי האקדמיה - כגון סוללה ("בטריה") - נקלטו והחליפו את המונחים הלועזיים רק כעבור שנים רבות מהתחדשותם.

לעיתים מתקבל חידוש מן הציבור הרחב, לפעמים גם במקום החידוש שהציעה האקדמיה. כך, למשל, המונח "ממעך" שהציעה האקדמיה, נדחה על ידי המונח הנפוץ בציבור "כותש שום" (האקדמיה אישרה את המונח המקובל בציבור והוא הופיע במילון מונחים לשימוש כללי, תשס"א). המונח פודקסט, שנבחר בשנת 2005 כמילת השנה על ידי מילון אוקספורד האמריקאי, הוא הלחם של שם מכשיר האייפוד של חברת אפל והמילה "ברודקסט": שידור. חידוש נוסף שנכנס מאנגלית היא המילה בלוג, שהיא צירוף של המילים ווב-לוג, יומן רשת.

שימושים נוספים

בתחום הפסיכיאטריה, נאולוגיזם מתייחס לשימוש במילים מהשפה במובן שרק האדם המשתמש בהם מבין אותן, ללא קשר למשמעותן האמיתית. המושג נמצא בשימוש גם בהקשר של אפזיה סנסורית כתוצאה מפגיעה מוחית. במקרה כזה עשוי האדם להשתמש במילים מוכרות אך במשמעות לא נכונה או מובנת.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Jack Fellman, 1973. Revival of a Classical Tongue: Elizer Ben Yehuda and the Modern Hebrew Language, p. 38
Crytek

Crytek (תעתיק: קרייטק) היא חברת פיתוח משחקי וידאו שנוסדה בשנת 1999 על ידי שלושה אחים טורקיים, האחים ירלי. מרכזה של החברה בפרנקפורט שבגרמניה, וברשותה שני אולפנים נוספים בקייב שבאוקראינה וכן בבודפשט שבהונגריה. צוות הפיתוח של החברה מורכב מצוות של 186 חברים ממקומות שונים, לרבות אירופה, ארצות הברית ואף ישראל.

החברה ידועה בעיקר בשל פיתוח משחק היריות מגוף ראשון Far Cry ומנוע המשחק שלו, CryENGINE, ובשל פיתוח המשחק קרייסיס ומנוע CryENGINE 2.

החברה ממשיכה לפתח ולשדרג את מנוע ה- CryENGINE 3 וכבר הספיקה להדגים אותו בתערוכת מפתחי המשחקים GDC 2009. לחברה יש שותפות עם Electronic Arts, יוביסופט, NVIDIA, אינטל ו-AMD.

פריצת הדרך של החברה הייתה בתצוגת המחשבים האירופית בשנת 2000, בה הרשימו אנשיה את חברות שיווק משחקי המחשב הגדולים בעזרת הדמו שהציגו בדוכן של NVIDIA. קרייטק ידועה כתורמת עיקרית לתחום הפיתוח הגרפי של דימוי סביבות מציאותיות במשחקי קונסולות (PC בעיקר), ופורצת דרך בתחום זה. כמו כן, המשחקים שהוציאה תמיד היוו תחדיש בהקשר הוויזואלי, ושילבו אספקטים וויזואליים מציאותיים שטרם נראו כמותם במציאות מדומה. יש לראות בתוצרי החברה אבני דרך עד ליצירת משחקי מחשב בעלי גרפיקה מציאותית בעליל, מה שאמור לקרות עד שנת 2040 לערך.

אופוזיציה

אוֹפּוֹזִיצְיָה במובנה הרחב היא כלל העמדות, הארגונים והתנועות המתנגדים פוליטית או אידאולוגית לממשל או לעמדתו. בהקשר הפרלמנטרי-מדיני, אופוזיציה (בעברית: נֶגְדָּה) היא כלל המפלגות שאינן חברות בקואליציה, כלומר שלא התאגדו עם מפלגת השלטון והמפלגות שתומכות בה (אשר נציגיהן חברים בממשלה) לשיתוף פעולה ברשות המבצעת.

מטרת האופוזיציה היא לייצג בפרלמנט את דעות המיעוט שלא זכו לייצוג בממשלה, לבקר את הממשל, להציג חלופה לדרכו ואף לנסות להדיחו בהתאם לחוק. במשטר פרלמנטרי-יחסי כמקובל בישראל, חברי האופוזיציה מהווים מיעוט בקרב חברי הרשות המחוקקת, מכיוון שחברותם של רוב חברי הפרלמנט בקואליציה הכרחית ליציבותה. לעיתים נקבע בחוק או בנוהג שנציג של האופוזיציה יהיה נוכח תמיד בוועדות, על מנת לתת יצוג למיעוט. למשל, בישראל נקבע בחוק שברשויות המקומיות יינתן לאופוזיציה ייצוג בכל אחת מוועדות החובה של הרשות המקומית.

בישראל, בממלכה המאוחדת ובמשטרים פרלמנטריים דומים, מקובל שראש האופוזיציה הוא יושב ראש המפלגה הגדולה מבין המפלגות החברות באופוזיציה. בישראל עד שנת 2000, "ראש האופוזיציה" היה תפקיד ללא משמעות שנקבעה בחוק כלשהו. בשנת 2000 נחקק תיקון לחוק שהסדיר את מעמדו, סמכויותיו, שכרו וכדומה. בין היתר חויב ראש הממשלה למסור לו עדכונים בענייני המדינה. כמו כן נחשב ראש האופוזיציה כ"סמל מדינה" וזכאי לאבטחה כראש ממשלה ונשיא.

גוגל

האם התכוונתם ל...

גיגול

גיגול (מאנגלית:‏ To google) היא מילה שמשמעותה חיפוש מידע באינטרנט באמצעות גוגל (מנוע חיפוש), ולעיתים גם חיפוש במנוע חיפוש אחר, כדוגמת בינג או Yahoo!.

הפועל "לגגל" הוא תחדיש שנוצר עקב הפופולריות של מנוע החיפוש של חברת "גוגל". ארגון הלשון האמריקאי העניק לפועל זה את התואר "המילה השימושית ביותר" בשנת 2002, ובשנת 2006 הוא נוסף למילון האנגלי של אוקספורד ולמילונים נוספים בשפה האנגלית.

השימוש המתועד הראשון בביטוי נעשה ב-8 ביולי 1998 על ידי לארי פייג', אחד ממייסדי חברת "גוגל", ששלח הודעת דואר אלקטרוני לרשימת נמענים ובה נכתב "Have fun and keep googling!" ("תהנו ותמשיכו לגגל!"). השימוש הראשון המתועד בביטוי בטלוויזיה האמריקאית היה בפרק של הסדרה "באפי ציידת הערפדים" מ-15 באוקטובר 2002, בו ווילו שאל את באפי "האם כבר גיגלת אותה?"

חברת גוגל מניאה משתמשים משימוש נרחב בביטוי, בפרט כאשר נעשה בו שימוש כמילה נרדפת לחיפוש כללי באינטרנט, מחשש שמא הביטוי "גוגל" יהפוך לשם גנרי ויפגע במוניטין ובסמל המסחרי של החברה. בשנת 2002 חברת "גוגל" פנתה מספר פעמים לאתרי אינטרנט פופולריים וביקשה מהם להימנע משימוש בפועל זה. בשנת 2003 אתר העיתון "וושינגטון פוסט" קיבל מכתב רשמי מעורכי הדין של "גוגל", ובו מתוארות דרכים "נאותות" ו"בלתי נאותות" לשימוש בפועל "לגגל". לבסוף, בשנת 2006 פנתה חברת "גוגל" לציבור הרחב בבקשה הבאה: "אנא השתמשו במילה "לגגל" רק כאשר נעשה שימוש במנוע החיפוש של "גוגל" ובשאר שירותי החברה."מהפועל "לגגל" נגזרו מילים ומונחים נוספים, שהבולט בהם הוא ungoogleable, מונח שמשמעותו הוא מידע שלא ניתן למצוא בקלות באמצעות מנועי חיפוש באינטרנט. בשנת 2013 הציעה האקדמיה ללשון השוודית להוסיף גרסה שוודית של מונח זה ("ogooglebar") לרשימת התחדישים בשפה השוודית, אך חברת "גוגל" התנגדה לכך, מכיוון שהביטוי לא התייחס ספציפית לחיפוש במנוע החיפוש של "גוגל". אי לכך החליטה האקדמיה להסיר את המילה מהרשימה, על מנת להימנע מעימות משפטי עם החברה.

הטיה מערכתית

הטיה מערכתית (באנגלית: Systemic bias) היא תחדיש המשמש לתיאור דעה קדומה שהיא אנדמית או טבועה במערכות אנושיות. הבעיה המקבילה במערכות לא אנושיות (כגון מכשירי מדידה או מודלים מתמטיים המשמשים למדידת כמויות פיזיות) נקראת שגיאה מערכתית.

הכלה

האם התכוונתם ל...

זואופיליה

זואופיליה (תחדיש ביוונית עתיקה: ζωοφιλία) היא פאראפיליה (הפרעה בעוררות מינית) המתבטאת במשיכה מינית עיקרית או בלעדית לבעלי חיים. משכב בהמה (Bestiality), להבדיל, היא קיום יחסי מין בפועל עם חיות.

מגע מיני עם בעלי חיים נחשב בתרבויות רבות כסטייה מהנורמות החברתיות ומהווה טאבו מוחלט ביהדות ובנצרות. בתורה מופיע איזכור מפורש בפסוק: "כָּל־שֹׁכֵ֥ב עִם־בְּהֵמָ֖ה מ֥וֹת יוּמָֽת" (שמות כב, י"ח). במדינות רבות בעולם מדובר בעבירה על החוק, ומלבד המערכות הדתיות נלחמים בתופעה ארגונים שונים למען בעלי חיים שרואים בה התעללות בבעלי חיים.

בישראל, קיום מגע מיני עם בעלי חיים נחשב בעבר לעבירה שעונשה עשר שנות מאסר (סעיף 351(2) לחוק העונשין), אך מאז הקודיפיקציה של החוק הפלילי בשנת 1977, אין הוא נחשב עוד כעבירה בפני עצמה אלא איסור שנאכף בסעיפים כמו: "הפרעה לציבור" או התעללות בבעלי חיים.

הפילוסוף ומשחרר החיות פיטר סינגר טוען שאין מניעה אתית לקיים יחסי מין עם חיות, ובלבד שלא גורמים נזק או מתנהגים באכזריות לחיה.

זואופיליה, שבעבר סווגה כפתולוגיה בספר האבחנות הפסיכיאטריות (DSM), אינה מסווגת עוד ככזו, אלא אם היא מלווה במצוקה או בהפרעה קשה ליכולתו של אדם לתפקד.

חנוכריסמס

חנוכריסמס או כריסמוכה (באנגלית: Chrismukkah, הלחם בסיסים של Christmas + Hanukkah) הוא תחדיש פופ-תרבותי המתייחס למיזוג חג המולד של הנצרות וחנוכה של היהדות.

המונח הפך לפופולרי בזכות דרמת הטלוויזיה האמריקאית "The O.C.‎", בה דמותו של סת' כהן יוצר חג כדי להפגין את החינוך שקיבל בבית הוריו הנשואים בנישואים בין-דתיים, כאשר האב הוא יהודי והאם היא פרוטסטנטית, מצב נפוץ יחסית בקרב הקהילה היהודית בארצות הברית, בה קיימת התבוללות. בנוסף, גם בחלק מהמשפחות היהודיות שאינן מתבוללות בארצות הברית, נהוג לחגוג את חנוכה במקביל לחג המולד, שאליו מתייחסים היהודים כחג אזרחי. שילוב זה של שני החגים באופן בלתי פורמלי היה נפוץ עשרות שנים עוד בטרם נטבע המונח ב-"The O.C.‎"; ביטוי מוחשי למיזוג זה הוא שיח החנוכה (Hanukkah bush) המוצב אצל חלק מהמשפחות היהודיות בצפון אמריקה למשך תקופת חג החנוכה. ההבדל בינו לבין עץ חג המולד הוא היעדרם של קישוטים נוצריים. הכנסת מרכיבים של חג המולד במסגרת חגיגות החנוכה היו גם סמל של משפחות יהודיות במעמד הבינוני להפיכתן לחלק מהתרבות הגרמנית, כבר במאה ה-19. כמו כן, ביטוי דומה לכריסמוקה, ויינוקה - Weihnukka הלחם של חג המולד (Weihnachten) וחנוכה (Chanukka), היה מקובל בין יהודי גרמניה כבר במחצית השנייה של המאה ה-19.

"כריסמוקה" נחגג גם כחג אירוני-אלטרנטיבי, בדומה ל-"Festivus" שצוין בסדרת הטלוויזיה "סיינפלד". העיתון USA Today הגדיר חג זה כ"החג המלאכותי החדש שחברות משתמשות בו כדי להרוויח כסף".

חציל

חציל (שם מדעי: Solanum melongena; נקרא גם: סולנום החציל), צמח רב שנתי פרי מאכל נפוץ בצבע סגול או לבן ממשפחת הסולניים (מבחינה בוטנית הוא פרי שכן הוא מתפתח מחלקי הפרח הפנימיים של הצמח ומכיל זרעים), בעל מרקם ספוגי. מקורו של צמח החציל באזורי הודו וסרי לנקה.

החציל אינו פופולרי כמאכל כאשר הוא נא. לאחר בישול הוא מקבל טעם עשיר ומורכב יותר.

המילה העברית "חציל" היא תחדיש של אברהם לונץ משנת תרנ"ז על פי המילה הערבית הנדירה حَيْصَل (בתעתיק מדויק: חַיְצַל). המילה הרגילה בערבית לציון פרי זה היא باذِنْجان (בַּאדִ'נְגַ'אן).

טכנובאבל

טכנובאבל (באנגלית: Technobabble) – הלחם בסיסים של "טכנולוגיה" ו-"Babble" (פטפוט) – הוא סוג של פרוזה המשתמשת בעגה, באזוורד, שפה אזוטרית, מונחים טכניים מיוחדים, או סלנג טכני שאינו מובן לשומע. לתחומים שונים של תרגול ותעשייה יש את אוצר המילים המקצועי שלהם (ז'רגון) המאפשר למי שהתחנך בתעשייה לתמציתיות בהעברת רעיונות, אך עשויים להיות מבלבלים, מטעים או שטויות למאזין מבחוץ. אז בזמן שאדם הדיוט, המקשיב לדיון בנושא מחקר עדכני במתמטיקה, יכול לתאר את זה כטכנובאבל, למתמטיקאי זה לגמרי מובן, ולכן לא טכנובאבל. ההבדל העיקרי הוא נקודת המבט של המאזין. ניתן להשתמש בטכנובאבל לצורך מרמה, כדי לתת רושם של סבירות בהטעיה, טעייה, וערפול.

טרופיזם

טְרוֹפִּיזֶם (מיוונית: τρόπος, תחדיש עברי: כמיהות, תחדיש האקדמיה: נְהִיָּה), הוא נטייתו של אורגניזם, ובפרט צמח, לגדול לכיוון גירוי סביבתי חיצוני מסוים (טרופיזם חיובי) או בכיוון הנגדי לו (טרופיזם שלילי).

מותג

מוּתָג הוא מונח מתחום השיווק המתאר חברה, מוצר, קו מוצרים או שירות, ובהכללה גם גורמים נוספים כמו עמותה, אתר תיירות, מפלגה ואף אדם פרטי. המונח מותג מתייחס לסך כל העמדות, הרגשות והתפיסות הקיימות אצל הצרכנים בנוגע לאובייקט, ארגון או רעיון מסוים. עמדות ורגשות אלה מכונים לעיתים גם "נכסי המותג". מותג הוא למעשה יצירת "ישות" יש מאין, בדיוק כפי שבעולם החשבונאי-משפטי חברה בע"מ היא "ישות נפרדת" מבעליה, כך גם בעולם השיווק: המותג מהווה "ישות נפרדת משל עצמה" (האנשה) עם: ערכים, אופי, "אישיות" ועוד.

מטרתו של המשווק היא לייחס למותג ערכים חיוביים, כמו איכות, יוקרה, הנאה או תמורה טובה לכסף. עם זאת ייתכן בהחלט שלצרכנים יהיו עמדות שליליות כלפי מותג מסוים. הדבר ייחשב בדרך-כלל לכישלון של התהליך השיווקי.

בעבר היה נהוג להתייחס בשם מותג רק אל הסממנים הוויזואליים של התאגיד או המוצר, כגון שם, סיסמה (סלוגן או מוטו), סימן מסחרי, לוגו (סמליל) וסימנים ויזואליים אחרים כמו צבעים (צהוב של מקדונלד'ס) או עיצוב (מחשבי iMac של אפל), אולם כיום מקובל להגדיר את הסימנים הוויזואליים רק כחלק מהמותג והם מכונים בשם זהות מותגית.

המונח העברי, תחדיש שיצרו פרופ' דב יזרעאלי ופרופ' מיכאל פרי, הוא הלחם של המילים "מוצר" ו"תג".

מילה נרדפת

בתחומי המילונאות והסמנטיקה הלקסיקלית, מילים נרדפות או סינונימים (מיוונית עתיקה) הן קבוצת מילים בשפה מסוימת שיש להן משמעות שקולה או דומה מאוד. מילון מיוחד למיפוי מילים נרדפות מכונה "אגרון" או "תזאורוס".

תופעת המילים הנרדפות קיימת כמעט בכל חלקי הדיבר (שמות עצם, תואר השם/תואר הפועל, פעלים, מילות יחס וכו'), אם כי בכל קבוצה של מילים נרדפות ישתייכו כל המילים לחלק דיבר אחד.

סיכול ממוקד

סיכול ממוקד הוא תחדיש שטבעו ממשלת ישראל וצה"ל במהלך האינתיפדה השנייה לתיאור פעולה צבאית של צה"ל המכוונת להתנקשות בפעילי טרור פלסטינים. ישראל רואה בפעילות הסיכול הממוקד, המופנית נגד פעילי טרור, תוך השתדלות שלא לפגוע באזרחים שאינם עוסקים בטרור, בגדר הגנה עצמית המותרת על פי כללי החוק והמוסר.

עם תחילת השימוש במונח נטען על ידי ישראל כי בכל המקרים מדובר בפעולה כנגד "פצצה מתקתקת", המסכלת באופן ברור ומיידי פעולות טרור ספציפיות. בהמשך הורחב השימוש במושג, והוא מתאר כל התנקשות בפעיל המעורב בטרור, בין אם הוא פעיל טרור בעצמו, או מנהיג בארגון שעוסק בטרור. מושג ספציפי זה בא כתחליף למושג הכללי יותר "חיסול", ששימש קודם לכן גם לתיאור פעילות מסוג זה שנעשתה קודם לכן, כדוגמת ההתנקשות ביחיא עיאש או באבו ג'יהאד. בעיתונות האמריקנית מכונה פעולה כזו targeted killing ("הריגה מוכוונת"). בעיתונות הערבית מכונה פעולה כזו "התנקשות" (اغتيالات).

סרבו-קרואטית

סרבו-קרואטית היא שפה סלאבית דרומית המשתייכת למשפחת השפות ההודו-אירופית. היא שימשה כשפתה הרשמית של יוגוסלביה; לאחר שזו התפרקה, נותרה כשפה הרשמית בסרביה ומונטנגרו, קרואטיה ובוסניה והרצגובינה. רוב תושבי מקדוניה וסלובניה דוברים אף הם סרבו-קרואטית כשפה שנייה.

זוהי אחת השפות היחידות בעולם אשר נכתבות בשתי מערכות אלפבית שונות. האלפבית הלטיני נמצא בשימוש בקרואטיה ובסלובניה ואילו האלפבית הקירילי נמצא בשימוש בסרביה, מונטנגרו ובוסניה. האלפבית הערבי שימש לעיתים את הבוסנית, אך לא השתרש.

קיריארכיה

קיריארכיה ("שלטון השליטים") הוא מונח מעולם הסוציולוגיה והביקורת הפמיניסטית בפרט, המתאר שיטת ארגון חברתי של שלטון ודיכוי, המאגד למערכת-על אחת אסופה של מערכות חברתיות דכאניות.

רימייק

רימייק (מאנגלית: Remake) הוא תיאור של יצירת אמנות מצורה מסוימת, אשר מבוססת בעיקר על עבודה מוקדמת יותר, באותו המדיום (יצירה המבוססת על עבודה מוקדמת, אך במדיום אחר - נקראת "אדפטציה").

בתעשיית הקולנוע, רימייק הוא יצירה חדשה של סרט קולנוע, לרוב בהתבסס על התסריט המקורי עם שינויים, תוך שימוש באותו עולם ואותן דמויות ראשיות. האלמנטים החדשים בסרטי רימייק הם לרוב הבמאי ובימוי, צוות השחקנים והאפקטים המיוחדים. למעשה, שיפור ביכולות הטכניות של אפקטים מיוחדים ושילוב גרפיקה ממוחשבת, שלרוב לא היו זמינים בעת צילום הסרט המקורי, הם סיבה נפוצה לצילום רימייק. לעיתים יש גם שינויים בתסריט, ואם השינויים גדולים (ומהווים התחלה לסרטת סרטים חדשה) הסרט נקרא "ריבוט/אתחול".

שמו העברי של הרימייק, לפי קביעתה של האקדמיה ללשון העברית, הוא "תַחְדִיש". הצעה אחרת לשמו העברי של המונח היא "מֶחְדָש".

שאילת מילים

בבלשנות, במילונאות ובאטימולוגיה, שאילת מילים היא הליך בו דוברי שפה אחת, מוסיפים מילים ללקסיקון (אוצר מילים) של שפתם, מלקסיקון של שפה אחרת. עקרונית, מילה, שמקורה בשפה אחרת, מכונה "מילה שאולה". אולם מכיוון, ששאילת מילים היא תופעה נפוצה המתרחשת במגע בין קהילות דוברות (או כותבות) שפות שונות, זיהוי כל המילים השאולות בשפה כלשהי דורש מחקר היסטורי מדוקדק ומעמיק, ובלתי אפשרי לדובר השפה שאינו חוקר או בלשן. כבר בעברית המקראית ניתן לזהות מילים שאולות, כגון "אחשדרפן" - מילה שאולה מהשפה הפרסית, או "מס" ו"שֹר" - מילים השאולות מהמצרית הקדומה. "מילה שאולה" מכונה לעיתים מילה נודדת, וַנדרווֹרט (מגרמנית: Wanderwort) או מילה תועה.

כמעט כל שפה מכילה בלקסיקון שלה מילים שמקורן בשפה אחרת. אך יש תחומים בלקסיקון בהם נפוץ השימוש במילים שאולות, ויש תחומים בהם נדיר למצוא מילים שאולות. מילים שאולות נפוצות בעיקר בתחומי הרפואה, הטכנולוגיה והמדע, בהם מתקיימת אינטראקציה נרחבת עם שפות דומיננטיות ועם דוברים מארצות אחרות. לרוב, נשאלים מושגי יסוד ומונחים מקצועיים (ז'רגון מקצועי), שמות של טכנולוגיות, שמות של מכשירים מתוחכמים, שמות מכונות, ושמות המצאות.

ישנן תופעות דומות לשאילת מילים - ראו פירוט בהמשך. ישנן גם תופעות מנוגדות לשאילת מילים. דוגמאות לתופעות מנוגדות לשאילת מילים הן: תחדיש (כמו המילה העברית "פרפר"), הפסקת שימוש במילים ארכאיות (כמו המילים העבריות "תולע" ו"אשכר") ושימור השימוש במילים עתיקות, שהתקיימו בשפה האם של השפה בה מדברים (כמו המילה העברית "אב"; דובר השפה המצוי לא יכול לדעת שמילה זו או אחרת הייתה קיימת עוד בשפה האם של שפתו).

שוקולטייר

שׁוֹקוֹלַטְיֵיר או שוקולטייה (בצרפתית: Chocolatier; תחדיש האקדמיה ללשון העברית: שׁוֹקוֹלָדַאי) הוא אדם שמקצועו אומנות עיבוד והכנת ממתקים ומוצרים שונים משוקולד. השוקולטייה מתמחה בהכנת פרלינים בטכניקות שונות, ביניהן טכניקה בלגית של יצירת פרלינים בתבניות וטכניקה צרפתית של פרלינים בחיתוך וטבילה. מעבר למיומנות טכנית והבנה של השוקולד, נדרש השוקולטייה ליצירתיות וכשרון בפיתוח מתכונים שונים למילוי הפרלינים על מנת להגיע להרמוניה של טעמים ומרקמים.

שוקולטיירים מתמחים בין השאר בשיטות מודרניות ומסורתיות לעיבוד, הכימיה של השוקולד, טעמים ומרקמים, טימפרור, עיטור, שימוש בתבניות, נוסחאות ומתכונים ליצירת מסות שונות כמו גנאש, סירופ סוכר וקרמל.

שוקולטיירים אינם מייצרים שוקולד גולמי והם נבדלים מיצרני שוקולד, שמייצרים את השוקולד מקקאו וממרכיבים נוספים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.