תחביר

תחביריוונית: σύνταξις) הוא מערכת הכללים של שפה, הקובעים איזה רצף מילים מהווה משפט תקין. לתחביר יש קשרים הדוקים עם סמנטיקה, מכיוון שמשמעות המשפט תלויה במבנה התחבירי.

לדוגמה: המשפט "דני אכל את התפוח" שונה משמעותית מהמשפט "התפוח אכל את דני". מיקום המילה "דני" במשפט זה הופך אותו לנושא המשפט; מכיוון שהפועל "אכל" הוא כזה שבו הנושא הוא מבצע הפעולה, נובע שבמשפט זה "דני" מתפרש כמבצע הפעולה. עם זאת, לא בכל משפט הנושא הוא מבצע הפעולה; במשפט סביל כמו "התפוח נאכל", הנושא הוא התפוח, שאינו מבצע הפעולה.

דוגמה נוספת: המשפט "יוסי נסע לאופיר מתל אביב" הוא משפט דו-משמעי תחבירית. אפשר להבין אותו בשתי דרכים:

  1. יוסי נסע מתל אביב אל אופיר
  2. יוסי נסע אל אופיר, הגר בתל אביב

שתי משמעויות המשפט נובעות מהתחביר, וביתר דיוק, מהעובדה כי צירוף היחס, "מתל אביב", יכול להיחשב כמתאר הן את יוסי והן את אופיר.

משפטים דו-משמעיים מסוג זה מצביעים על כך שכללים תחביריים הם כללים היררכיים, ולא די לבחון את סדר המילים לבדו. במובן הראשון של המשפט, צירוף היחס "מתל אביב" היה כבול לצירוף הפועל "נסע...". במובן השני של המשפט, אותו צירוף יחס היה כבול לצירוף שם העצם "אופיר". טענה זו, וטענות אחרות, הובילו את נועם חומסקי לתקוף ניסיונות שרווחו עד שנות החמישים, לתאר תחביר באופן ליניארי ולא היררכי. התאוריה התחבירית שהציע חומסקי, הידועה בשם בלשנות גנרטיבית, שואפת לתאר באופן מדויק ושיטתי את המבנה ההיררכי ואת המגבלות האוניברסליות המגדירות מהו משפט אפשרי בשפה טבעית.

בעוד שהתחביר הוא הבסיס שממנו נגזרת הסמנטיקה של המשפט כולו, הסמנטיקה הלכסיקלית (כלומר, משמעותן של מילים בודדות) משפיעה על התחביר. לדוגמה: המשפט "גדי הפיל" ("הפיל" מהשורש נ.פ.ל.) אינו תקני בעברית, משום שהמילה "הפיל" (פועל יוצא) דורשת מושא. כדי שהמשפט יהא שלם עלינו לדעת את מי (או את מה) הפיל גדי.

ערכו של הניתוח התחבירי אינו רק תאורטי אלא גם מעשי. בתחום הבלשנות החישובית, ניתוח מבנה המשפט הוא אמצעי עזר יעיל, ולעיתים אף מהווה תנאי הכרחי לביצוע משימות דוגמת בדיקת דקדוק (במעבדי תמלילים), תרגום ממוחשב, אחזור מידע אוטומטי מטקסט בשפה טבעית, ממשק משתמש בשפה טבעית ועוד. בתחום הפסיכו-בלשנות אפשר להיעזר בידע תחבירי לאבחון בעיות הקשורות בשפה ולטיפול בהן, כמו דיסלקסיה ופגיעות מוחיות מסוימות.

ראו גם

SQL

SQL (קיצור של Structured Query Language) היא שפת מחשב הצהרתית לטיפול ועיבוד מידע בבסיסי נתונים יחסיים, שפותחה על ידי IBM, והתבססה במקור על אלגברה רלציונית. השפה מאפשרת שליפת נתונים ועדכונם ויצירת טבלה ושינויה.

SQL הייתה אחת השפות הראשונות המיועדת לבסיס נתונים יחסי שתיאר אדגר קוד במאמרו החלוצי "A Relational Model of Data for Large Shared Data Banks"‏ והיא השפה הנפוצה ביותר לתשאול בסיסי נתונים יחסיים.

אזרית

אַזֶרית (Azərbaycanca, Azərbaycan dili) הוא מונח המתייחס לכמה ניבים קרובים המדוברים בקווקז ובאיראן. לרוב מקובל להתייחס אל הניבים האלה כלשפה אחת, השייכת למשפחת השפות הטורקיות. שני הניבים העיקריים הם אזרית צפונית, שהיא השפה הרשמית ברפובליקת אזרבייג'ן, ואזרית דרומית המדוברת בעיקר באיראן. המונח "אזרית" מתייחס לפעמים גם לשפה שונה לגמרי, קרובה לפרסית, המכונה בדרך-כלל טאט, ואשר מדוברת באותו אזור, וגם בישראל בקרב יהודים יוצאי הקווקז. כל המידע שלהלן מתייחס לשפה האזרית השייכת למשפחת השפות הטורקיות.

האזרית הצפונית, שהיא השפה הרשמית באזרבייג'ן, מדוברת בפי כ-6 מיליון תושבי המדינה - 4 מיליון כשפה יחידה, והשאר דוברים גם רוסית. בנוסף, דוברים אותה אנשים רבים במדינות השכנות (ארמניה, גאורגיה, קזחסטן, קירגיזסטן, טורקמניסטן, אוזבקיסטן ורוסיה) כשפה שנייה. בסך הכל עומד מספר דובריה על כ-15 מיליון. האזרית הצפונית מכונה לפעמים "טורקית אזרית".

האזרית הדרומית מדוברת בפי כ-25 מיליון איש, רובם תושבי איראן (38% מתושביה). שאר הדוברים הם תושבי עיראק (כמיליון דוברים), טורקיה (כחצי מיליון דוברים), אזרבייג'ן, ירדן, אפגניסטן וסוריה. באיראן נפוצה השפה בעיקר באזור הצפון, ובכמה שכונות בטהראן. האזרית הדרומית נכתבת באלפבית הערבי.

כל הניבים בשפה שייכים לענף הדרומי של השפות הטורקיות בתוך משפחת השפות האלטאיות ביחד עם טורקית, טורקמנית ו-36 שפות נוספות.

השפה האזרית דומה במיוחד לטורקית, איתה היא חולקת את רוב אוצר המילים והדקדוק. שני הניבים העיקריים בשפה הושפעו רבות מפרסית, ונקלטו בהן מילים רבות מארמנית ומרוסית. בין שני הניבים בשפה האזרית ניכרים הבדלים בכל התחומים: אוצר מילים, תחביר, ומורפולוגיה.

בלגיה

בֶּלְגְיָה (בהולנדית: België "בֶּלְחִייֶה", בצרפתית: Belgique "בֶּלְזִ'יק", בגרמנית: Belgien "בֶּלְגִיאֵן") היא מדינה באירופה, ובירתה היא בריסל. המדינה היא פדרציה המורכבת משלושה מחוזות: פלנדריה, ולוניה, ובריסל. ראש המדינה הוא המלך פיליפ. השפות המדוברות והרשמיות בבלגיה הן הולנדית, צרפתית וגרמנית. המדינה גובלת בהולנד בצפון, בגרמניה ובלוקסמבורג במזרח, ובצרפת בדרום, והיא שוכנת לחופי הים הצפוני במערב. היא אחת המדינות המייסדות של האיחוד האירופי וחברה בברית נאט"ו.

הניב ההולנדי המדובר בפלנדריה מכונה לעיתים "פלמית" בלשון הדיבור, אבל במסמכים רשמיים השפה נקראת "הולנדית"; היא שונה מן השפה המדוברת בהולנד בעיקר במבטא ומעט גם באוצר המילים. מאז החתימה על איחוד השפות ההולנדיות פותחו מילון משותף וכללי תחביר אחידים שצמצמו עוד יותר את ההבדלים המעטים שהיו בין השפות.

בלשנות

בַּלְשָׁנוּת (לִינְגְּוִויסְטִיקָה) היא חקר שפה טבעית אנושית, וחקר היכולת האנושית להשתמש בשפה. אדם העוסק בחקר זה נקרא בלשן או לשונאי.

גיליונות סגנון מדורגים

גיליונות סגנון מדורגים (באנגלית: Cascading Style Sheets ובראשי תיבות: CSS) הם פורמט לעיצוב דפי אינטרנט. הגיליונות קובעים את עיצובם של תגים ב-HTML,‏ XHTML וכל שפה דומה ל-XML לבניית אתרי אינטרנט.

CSS נוצר במטרה להפריד בין תוכן ומבנה דפי האינטרנט לבין עיצובם: עד ליצירת ה-CSS בידי קבוצת התקינה W3C ב-1995, נכתבו תוכן האתרים וסגנון העיצוב שלהם באותו דף HTML. כתוצאה מכך, הפך קוד ה-HTML למסובך ובלתי קריא, ושינויים עיצוביים באתר שלם דרשו מעבר דף אחר דף. באמצעות CSS ניתן למקם הגדרות עיצוב בקובץ יחיד, ששינוי בו ישתקף בבת אחת בכל הדפים העושים בו שימוש.

גליונות הסגנון נקראים "מדורגים" (באנגלית: Cascading) משום שיש להם היררכיה: אם יש הגדרות שונות עבור אותו אלמנט בדף, הגדרות CSS הנמצאות בבלוק