תחבורה

תחבורה היא העברה של אנשים וסחורה ממקום אחד למקום אחר על ידי אמצעי תחבורה. ישנם אמצעי תחבורה אוויריים, ימיים, יבשתיים, חלליים, וכן גם שילוב של כמה אמצעי תחבורה בכלי אחד כגון כלי רכב אמפיביים.

בעבר היה נפוץ השימוש בבעלי חיים וסירות לא ממונעות לשם תחבורה. כיום רוב התחבורה נעשית על ידי כלי תחבורה ממונעים כגון כלי רכב, רכבות, אוניות, מטוסים, מסוקים, סירות מנוע או ספינות מנוע.

עיינו גם בפורטל:
פורטל תחבורה
Bridge over the Manimuktha River in Veerasolapuram
לגשרים חשיבות מכרעת בתשתית התחבורתית

היבטים של תחבורה

המונח תשתית תחבורתית מתייחס לכבישים, מסילות רכבת, שבילי אופניים, תעלות ונתיבי אוויר, כמו גם לתחנות וטרמינלים כמו שדות תעופה, נמלים, תחנות רכבת ותחנות אוטובוס.

כלי הרכב משתמשים בתשתית על מנת להגיע למחוז חפצם, כאשר כלי רכב בקרקע נוסעים על פסי רכבת או כבישים, וכלי רכב בים ובאוויר נוסעים על נתיבי אוויר ומים, וחונים בנמלים.

המונח הכוונה בהקשר של תחבורה מתייחס לרמזורים, תמרורים, סימנורים (ברכבות) ועוד.

באופן כללי, תכנון ועיצוב התשתית הוא חלק מתחומי הנדסה אזרחית ותכנון עירוני. תכנון ועיצוב כלי הרכב הוא תחום בהנדסת מכונות, או בתתי-תחומים כמו אווירונאוטיקה או הנדסת חלל-אוויר (תחום העוסק בבניית והנדסת כלי רכב הטסים בים או בחלל).

ראשית התחבורה

האדם הקדמון חי בחבורות קטנות, הנודדות ממקום למקום בחיפוש אחר מזון משום שהוא לא ידע את החקלאות. בדרך כלל היו הנשים נושאות את הכלים והצידה ממקום למקום.

מאוחר יותר, כשביית האדם בהמות בית, היה מעמיס עליהן המשא ואף רוכב על גבן, וכך היה יכול לעבור מרחקים גדולים. ביות בעלי חיים אלו עזר מאוד לאדם, אך כושר הנשיאה שלהם היה מוגבל. לא עבר זמן רב בטרם גילה האדם שהבהמות יכולות לטלטל עומס גדול בהרבה על ידי משיכה, במקום נשיאה. בתחילה השתמשו במגררות גולמיות ובהדרגה גילו כי ככל ששטח המגע של המגררה בקרקע קטן יותר, כך היא מסוגלת לשאת את המשא ביותר קלות. המצאת הגלגל תרמה מאוד להתפתחות התחבורה.

קישורים חיצוניים

אגד

"אגד תחבורה ציבורית בע"מ" המוכרת בשמה "אגד" היא חברה המפעילה תחבורה ציבורית בישראל, בייחוד אוטובוסים. אגד היא מפעילת התחבורה הציבורית הגדולה בישראל. בעבר סיפקה אגד שירותי תחבורה ציבורית כמעט בכל רחבי הארץ (למעט גוש דן ואזורים גאוגרפים מצומצמים) והייתה במעמד של מונופול, אך החל משלהי המאה ה-20 החליטה ממשלת ישראל לפתוח את שוק התחבורה הציבורית לתחרות, ולהקטין את חלקה של אגד בו. נכון ל-2018, אגד מפעילה כ-35% משירותי התחבורה הציבורית בישראל, מעסיקה כ-6,500 עובדים ומפעילה צי של כ-2,950 אוטובוסים. צי האוטובוסים של אגד משנע כ-900,000 נוסעים מדי יום.

אגד פעילה גם בפולין ובהולנד באמצעות "אגד אירופה" וחברות בנות נוספות.

אוזבקיסטן

רפובליקת אוזבקיסטן (באוזבקית: Oʻzbekiston Respublikasi, ברוסית: Республика Узбекистан) היא מדינה השוכנת בחלק המרכזי של יבשת אסיה. בעברה הייתה חלק מברית המועצות והפכה למדינה עצמאית ב-1 בספטמבר 1991.

המדינה גובלת עם אפגניסטן בדרום, עם קזחסטן בצפון ובמערב, קירגיזסטן במזרח, טג'יקיסטן בדרום מזרח וטורקמניסטן בדרום מערב.

רוב תושבי אוזבקיסטן הם מוסלמים.

אוטובוס

אוטובוס הוא כלי רכב קרקעי ממונע וגדול, המיועד להסעת מספר רב של נוסעים. האוטובוס מיועד לנסיעה על כבישים, מה שהופך אותו לדינמי ביחס לכלי תחבורה אחרים המיועדים להסעת המונים. מרבית האוטובוסים משמשים כחלק ממערך תחבורה ציבורית עירוני או בינעירוני או למטרות תיירות.

אופניים

אופַניים הם כלי תחבורה יבשתי בעל שני גלגלים (אופנִים), המונע בכוחו שריריו של אדם, ובדגמים מסוימים בכוחו של מְנוע עזר. האופניים נרשמו כפטנט בשנת 1819, ומאז התפתחו דגמים שונים, בעלי עיצוב, תנוחת ישיבה וצורת הנעה שונים. אופני טנדם הם אופניים המונעים על ידי יותר מרוכב אחד (לרוב שניים).

נסיעה או רכיבה על אופניים הן אחת מצורות התנועה המרכזיות בחלקים מסוימים של העולם. במדינות מתפתחות זהו כלי תחבורה נפוץ מטעמי עלות, ואילו במטרופולינים רבים באירופה וצפון אמריקה האופניים הם כלי תחבורה מהיר ונוח בתנועה הסואנת.

אופניים משמשים גם כלי עבודה, להסעת משא או אנשים (למשל ריקשות), או למופעים אקרובטיים מול קהל. רכיבה על אופניים היא גם צורת בילוי וספורט נפוצה. מדי שנה נערכים מרוצי אופניים מקצועניים, שהמפורסמים שבהם הם הטור דה פראנס והג'ירו ד'איטליה לאופני כביש, ותחרויות אחרות לאופני הרים או אופני BMX. דגמי אופניים מיוחדים מתאימים גם לתחרויות במסגרת ספורט נכים, כמו אופני יד.

אמסטרדם

אמסטרדם (בהולנדית: Amsterdam, להאזנה (מידע • עזרה)) היא עיר הבירה של הולנד והעיר הגדולה ביותר בה. בעיר חיים כ-850 אלף תושבים (2016) ובמטרופולין כולה מתגוררים למעלה מ-2.3 מיליון בני אדם. אמסטרדם מושכת אליה מיליוני תיירים בכל שנה, והיא אחת מערי התיירות המובילות באירופה. מוטו העיר: Heldhaftig, Vastberaden, Barmhartig ("אמיצת-לב, החלטית, רחומה").

אמצעי תחבורה

אמצעי תחבורה הם כלים ומכונות המשמשים להסעה או הובלה של נוסעים או משא באמצעות האדם, מנוע או על ידי בעל חיים. אמצעי תחבורה יכולים לפעול ביבשה (אופניים, עגלה, מלגזה, אופנוע, קלנועית, כסא גלגלים, מכונית, משאית, אוטובוס, רכבת, טרקטור ונגמ"ש), בים (אופנוע ים, סירה, ספינה, צוללת), באוויר (כדור פורח, מטוס, מסוק, ספינת אוויר) ובחלל (טיל, מעבורת חלל).

המכנה המשותף של כל אמצעי התחבורה הוא היותם מקילים על האדם בהעברתו או את חפציו ממקום למקום, אם כי חפץ המשמש למטרה זו אך הוא אינו בעל הגדרות מסוימות נוספות, דוגמת עגלת קניות או מזוודה על גלגלים, לא ייחשבו לאמצעי תחבורה.

אמצעי תחבורה המובלים על ידי בעלי חיים ידועים מאז החל האדם לביית את בעלי החיים, ואף קודם לכן. אחד מאמצעי התחבורה הראשונה שהומצאו על ידי האדם הקדמון, עוד בטרם המצאת הגלגל הייתה מזחלת שנמשכה על ידי בני אדם, ולמעשה בני אדם היו אמצעי ההנעה הראשון של אמצעי התחבורה. מאוחר יותר, עם ביותם של בעלי חיים כגון סוסים, פילים, חמורים ואף כלבים החלו להשתמש בהם כדי להניע אמצעי תחבורה, למרות זאת, גם כיום, משמשים בני אדם ככלי להנעת אמצעי תחבורה (ראו לדוגמה: ריקשה).

למרבית אמצעי התחבורה היבשתיים כיום ישנם גלגלים או זחל. ישנם גם אמצעי תחבורה יבשתיים שאינם פועלים על עקרונות אלה, ובדרך כלל אינם מיוצרים בייצור רחב היקף ומיועדים לשימושים ייחודיים (כגון אמצעי תחבורה סרטניים, שנועדו לאפשר תנועה בשטחים סלעיים על גבי כוכבי לכת או אסטרואידים או רחפות שפועלות על לחץ אוויר).

בעולם המערבי, מרבית אמצעי התחבורה כיום הם אמצעי תחבורה מכניים, היינו אמצעי תחבורה המונעים באמצעות מנועים. מנועים אלה מופעלים הן על ידי שריפת דלקים (פחם, דלק, עץ, גז ומימן), והן על ידי חשמל, לחץ אוויר ואמצעים סולריים.

כביש 4

כביש 4 הוא אחד הכבישים הארוכים ביותר בישראל, אורכו 201 קילומטר והוא אחד העמוסים שבכבישי הארץ. הכביש נמשך ממחסום ארז בגבול רצועת עזה בדרום, עד למעבר ראש הנקרה בגבול הלבנוני בצפון. הכביש עובר לכל אורך מישור החוף, ויש לו המשך מעבר לגבול לבנון בצפון, וברצועת עזה ובמצרים בדרום. הקטע בין מחלף אשדוד למחלף חולון מזרח מוגדר ככביש מהיר.

כלי טיס

כלי טיס הוא כל כלי תחבורה המיועד לטיסה באטמוספירה. קיימת הבחנה בין כלי טיס הקלים מן האוויר כגון כדורים פורחים וספינות אוויר לבין כלי טיס הכבדים מן האוויר כגון מטוסים, מסוקים ודאונים.

העובדה שכלי טיס אינם מושפעים מתוואי הקרקע מעליו הם חולפים והעובדה שהם מסוגלים לחצות יבשות וימים במהירות גבוהה במיוחד, הפכו את כלי הטיס לכלי תחבורה נפוצים במיוחד, והביאו להתפתחות טכנולוגית עצומה בתחום התעופה. כיום מטוסים מהווים עורק תחבורה ראשי בין יבשות, מדינות וערים. כמו כן כלי טיס משמשים לחיזוי מזג אוויר, צילום מהאוויר, ספורט, פנאי ועוד. בהיבט הצבאי כלי טיס משמשים למשימות שונות כגון תקיפה, הפצצה, סיור, צילומי אוויר לצורכי מודיעין, שינוע כוחות וציוד, לוחמה אלקטרונית והצנחת כוחות וציוד.

לוקסמבורג

הדוכסות הגדולה של לוקסמבורג (בלוקסמבורגית: Groussherzogtum Lëtzebuerg, בצרפתית: Grand-Duché de Luxembourg, בגרמנית: Großherzogtum Luxemburg) היא מדינה קטנה במערב אירופה שגובלת בבלגיה, בצרפת ובגרמניה. האוכלוסייה במדינה מונה כחצי מיליון נפש ושטחה 2,586 קילומטרים רבועים.

משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

משרד התחבורה והבטיחות בדרכים הוא המשרד האחראי מטעם הממשלה על ניהול התשתית התחבורתית במדינה, ביבשה באוויר ובים, כולל המלחמה בתאונות הדרכים. כיום עומד בראש המשרד השר בצלאל סמוטריץ'.

המשרד מנוהל בעזרת אגפים, רשויות וחברות ממשלתיות ומופקד על: ניהול התחבורה היבשתית מתבצע באמצעות מינהל היבשה הכולל את המפקחים על התעבורה, אגף תשתיות ופיתוח, אגף התחבורה הציבורית, אגף תכנון תחבורתי; אגף תנועה הכולל אחריות על תקינת הרכבים, רישוי נהגים ורכבים, יצוא ויבוא כלי רכב; רשות התעופה האזרחית מפקחת ומסדירה את תחום התעופה האווירית בישראל ואילו רשות הספנות והנמלים אחראית של חברות הספנות ופיקוח על נמלי הים, שלאחר רפורמה שנערכה בשנת 2004 מנוהלים על ידי חברות ממשלתיות; למשרד מסונפים גם השירות המטאורולוגי הישראלי, המספק שירותי חיזוי של מזג האוויר; ואגף הביטחון.

למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים יחידות מטה אשר מספקות מידע ועבודות מטה עבור שר התחבורה ומנכ"ל המשרד, בין השאר, אגף לייעוץ משפטי, אגף לתכנון כלכלי, אגף ביקורת ומינהל משאבי אנוש.

על תחום הבטיחות בדרכים אחראית משנת 1997 הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, עד אז הפעילות בתחום זה נעשתה במסגרת המינהל לבטיחות בדרכים שהיווה אגף במשרד. כיום מנוהלת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים כרשות עצמאית סטטוטורית הכפופה ישירות לשר התחבורה והבטיחות בדרכים ומהווה זרועה מקבילה למשרד בתחום הבטיחות בדרכים.

ב-5 בינואר 2012 החליטה ממשלת ישראל לשנות את שם המשרד למשרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים על מנת לתת ביטוי הולם לאחריות המשרד בתכנון וביצוע תשתיות התחבורה בישראל. בספטמבר 2013 שונה שם המשרד למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים.משרד התחבורה שוכן בבניין ג'נרי בקריית הממשלה בירושלים ביחד עם משרד הכלכלה ומשרד התיירות.

למשרד התחבורה תאגידים וחברות ממשלתיות הכפופות לו מקצועית ומיניסטריאלית, כגון:

רשות שדות התעופה (רש"ת)

רשות התעופה האזרחית (רת"א)

הרשות הארצית לתחבורה ציבורית

רשות הספנות והנמלים (רספ"ן)

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (רלב"ד)

נמלים: חברת נמלי ישראל, נמל אשדוד, נמל חיפה, נמל אילת

רכבת ישראל

נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה

חברת כביש חוצה ישראל (הרשות הממונה על הקמת כביש 6)

אוצר מפעלי ים (נמל תל אביב)

חברת נתיבי איילון

נ.ת.ע - נתיבי תחבורה עירוניים (הקמת מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב)

חברת מוריה

חברת יפה נוף

החברה לחינוך ימי

הרשות לחינוך והכשרה ימיים

נמל

נָמֵל הוא מעגן מעשה ידי אדם המשמש לטעינה ולפריקה של מטענים המובלים בכלי שיט, לרבות העלאה והורדה של נוסעים. השם "נמל" בעברית הוא תולדה של המילה היוונית "לימנוס" (λιμένας), שקוצרה ל"לימן".תפקידי הנמל:

הגנה מפני זרמים, גלים, רוחות וסערות (באמצעות שובר גלים).

מתן אפשרות הצטיידות, טעינה ופריקה כולל גישה לדרכי תחבורה יבשתיות, שמאפשרות הובלת מטענים אל הנמל וממנו.

מתן אפשרות לתיקונים קליםלמיקום הנמלים אפשרויות אחדות, המשפיעות על תפקודם:

נמל השוכן לחוף ים, ומשמש לתובלה בינלאומית. זהו הסוג הנפוץ ביותר של נמלים.

נמל השוכן על גדת נהר, ומשמש לתובלה פנים-ארצית לאורך הנהר, וכן לתובלה בינלאומית דרך מוצא הנהר אל הים.

נמל השוכן לחוף אגם, ולכן התובלה בו מוגבלת לתחומי האגם. דוגמה לנמל כזה הוא נמל פורט בל לחוף אגם ויקטוריה שבמרכז אפריקה.סוגי נמלים:

נמל מעבר, נותן לספינות שבדרך שירותים כמחסה בסערה (ובעת העתיקה גם בלילה), מים, מזון, דלק. זהו גם מקום אליו מגיעות ספינות ונאספות לשיירות.

נמל שטעון, מקום בו ספינות טוענות ופורקות סחורות ונוסעים.

נמל צבאי, בסיס לספינת מלחמהנמל עמוק-מים הוא נמל המאפשר גישה במים עמוקים (13 מטר לפחות).

אחת הבעיות שנמל צריך להתמודד מולה היא הרבדת חול שעלולה לגרום לסתימת הנמל.

ציוד שניתן למצוא בנמלים:

רציפי טעינה ופריקה, תדלוק ותיקונים (Pier)

מזחים (mole, dock)- מבנים הבאים במגע עם הים לידם עוגנות האניות ובהן מתבצעת פעילות פריקה וטעינה

שטחי אחסנה פתוחים ומקורים

כלי רכב להעברת מטענים מהאניות ואליהן

עגורנים

מחסני קירור

רציפים לסירות ולספינות דיגמכולות סטנדרטיות הן בגודל 20 רגל ולכן מכונות Twenty-foot Equivalent Units) TEU) אולם ישנן גם מכולות בגודל 40 רגל ו־45 רגל. גובהן 8.5 רגל או 9.5 רגל ומשקלן מגיע ל־22.68 טון.

לנמל השפעה ניכרת על אופיה של העיר שבה הוא נמצא, ולכן עיר כזו קרויה עיר נמל.

נתיבי איילון

נתיבי איילון ( או כביש 20) הוא הכביש העיקרי במטרופולין תל אביב-יפו. הכביש חוצה את המטרופולין מצפון לדרום והוא כביש מהיר ברובו, ולצידו מסילת רכבת ונחל איילון שמנקז גשמים מכל אזור השפלה. בקטע המרכזי של הכביש (בין מחלף קיבוץ גלויות למחלף גלילות) עוברים 750,000 כלי רכב ביום והוא אחד מצירי התנועה העמוסים ביותר בישראל. הוא מחבר את כל הכבישים הבין עירוניים שמגיעים לתל אביב: כביש 4 מאשדוד והדרום, כביש 1 מירושלים, כביש 5 ממזרח, כביש 431 מדרום מזרח, כביש 531 מצפון מזרח, וכביש 2 מחיפה ומהצפון.

ציר נתיבי איילון מורכב מהקטע המרכזי שעובר בתוך העיר תל אביב לאורך אפיק נחל איילון שהיה ידוע בעבר כ"ואדי מוסררה". קטע זה העניק לנתיבים את שמם. לציר זה המשכים לכיוון צפון, דרך הרצליה עד חיבור לכביש 2 דרומית לנתניה בסמוך לקיבוץ שפיים; לכיוון דרום, בין חולון לבת ים וראשון לציון עד כביש 4 ומזרחית לפתח תקווה וכביש 5.

לכל אורך הציר המרכזי והצפוני עוברות שלוש מסילות רכבת ועליהן ארבע תחנות רכבת ישראל בתל אביב. בחלק מהקטע (מתחנת תל אביב מרכז ועד תחנת האוניברסיטה) עוברות ארבע מסילות, אשר שתיים מהן ממשיכות לכיוון חיפה והאחרות לכיוון הוד השרון. ציר זה הוא החיבור הרכבתי היחיד במרכז גוש דן ועוברות בו למעלה מ־200 רכבות נוסעים ביום. החל מספטמבר 2011 נפתחו לתנועה בקטע הדרומי (מדרום למחלף קיבוץ גלויות) שתי מסילות רכבת לאורך הכביש, ועליהן תחנות הרכבת בחולון, בת ים וראשון לציון, ובהן עוברות כ-3 רכבות בשעה. המסילות ממשיכות לאחר מחלף חולות לכביש 4 לכיוון יבנה, אשדוד ואשקלון. סמוך לתחנת הרכבת ראשון לציון משה דיין ישנן ארבע מסילות, אשר שתיים מהן נקטעות כמספר מטרים לאחר תחנה זו.

פרוור

פרוור (כך הכתיב הנכון על פי האקדמיה ללשון העברית; נכתב גם פרבר) הוא אזור מגורים גדול, הממוקם בפריפריית עיר או מטרופולין, כאשר רוב הגרים בו עובדים במרכז העיר.

המונח האנגלי Suburb, משמעו "תת-עיר". מקור המילה העברית היא במשנה שם המילה "פרבר" באה לציין "בחוץ".

הפרוורים מאופיינים ב:

מגורים בצפיפות נמוכה המאפשרת איכות חיים כפרית;

הסתמכות גבוהה על רכב פרטי כאמצעי תחבורה;

ריחוק מהשפעתן של אוכלוסיות של שכונות מצוקה.מרבית האוכלוסייה שעוברת לפרוורים חדשים מורכבת, בשנים הראשונות, מזוגות צעירים עם ילדים שיצאו מהעיר הגדולה כדי לאפשר לילדיהם לגדול באזור שקט, שבו אפשר להשיג בית צמוד קרקע במחיר זול יותר.

הפרוורים תפסו תאוצה במאות ה-19 וה-20 כתוצאה משיפור בתשתיות הכבישים והרכבת, שהובילו לגידול במספר בני האדם שנוסעים למקום עבודתם. בהמשך, תהליכים כמו העיור, הצמיחה הכלכלית, גידול האוכלוסייה והשימוש הגדל ברכב פרטי הובילו להתפשטות הפרוורים, בתהליך שנקרא פִּרְווּר.

בקרב ארגוני איכות סביבה כמו גם מתכנני תחבורה ומתכנני ערים רווחת התנגדות לפרווּר, בשל ההשלכות השליליות שיש לטענתם לצורת מגורים זו על תחומים כמו סביבה, תחבורה, שוויון, כלכלה, ובריאות הציבור. באופן כמעט ודאי, פריסת אוכלוסייה בצפיפות מגורים נמוכה של פרוור אינה מאפשרת הפעלת תחבורה ציבורית יעילה, בעיקר במדד של תדירות קווי הנסיעה, ולכן מעודדת עימה גם שימוש קבוע ברכב פרטי לצורכי יוממות.

צפיפות אוכלוסייה

צפיפות אוכלוסייה או צפיפות אוכלוסין היא מונח בתחום הדמוגרפיה, המציין את יחס האוכלוסייה לשטח עבור מרחב גאוגרפי. היחס נמדד לקילומטר רבוע, או מטר רבוע לתושב.

מונח זה מאפשר לזהות בקלות שטחים לא מיושבים, שטחים כפריים וערים. כמו כן, הוא מסוגל לקבוע את דמות היישוב. לרוב, כאשר צפיפות האוכלוסייה נמוכה (מעט תושבים) ניתן לצפות להתיישבות הנפרסת על פני שטחים גדולים ומקצה מרחב גדול לכל פעילות (מגורים רחבים, שדות חקלאיים וכו'), בעוד שבמקרה של צפיפות אוכלוסין גבוהה (תושבים רבים) ניתן לצפות לניצול מרבי וחסכני של השטח (מבנים רבי קומות, מפעלי תעשייה כמקור הכנסה וכו').

גורמים רבים מושפעים מצפיפות האוכלוסייה:

ההשפעה על הקשרים החברתיים והתודעה האנושית שונים. לרוב במקומות בעלי צפיפות אוכלוסייה גבוהה קיימת נטייה לזרות וניכור סביבתי, וחיבור למנגנונים חברתיים המוניים (מקום עבודה גדול ומורכב, מקומות בילוי המוניים וכו'), בעוד שבמקומות דלילי אוכלוסין קיימים חוגים חברתיים מצומצמים ואינטימיים יותר. כמו כן, אזורים צפופי אוכלוסייה נחשבים ל"מרכזיים" בחברה הכללית, בעוד שדלילי האוכלוסייה נחשבים ל"שוליים".מידת ההפרעה לאקולוגיה הטבעית: באזורים בהם צפיפות אוכלוסייה גבוהה, קיימת הפרעה רבה ביותר ביחס לשטח, שכן הפעילות הכלכלית גדלה. עם זאת, לעיתים קרובות ההפרעה לנפש קטנה יותר שכן השטח מנוצל בצורה חסכנית. לצורך הבהרה, ניתן לקבוע כי אילו צפיפות האוכלוסייה בעולם הייתה קטנה פי 2 בעוד שמספר התושבים לא ישתנה, אזי שטחים לא מיושבים "טבעיים" יהפכו לשטחי מגורים.שיטת התחבורה משתנה, ומתאימה עצמה לצורכי התושבים. לרוב, במקומות מיושבים בצפיפות יושם דגש על רשת תחבורה צפופה (כביש בכל רחוב, רכבות תחתיות וכו') וכלי רכב קלים הנוסעים למרחקים קצרים (אופניים, אוטובוסים עירוניים, אופנועים וכו') בעוד שבמקומות מיושבים בדלילות תהיה נטייה למעט קווי תחבורה ארוכים, בהם כלי רכב מהירים בעלי קיבולת גבוהה (מטוסים, רכבות מהירות וכו').התשתיות באזורים צפופי אוכלוסייה לרוב מבוססות יותר, בשל העלויות הנמוכות. עם זאת, צפיפות אוכלוסין גבוהה מהיכולת הכלכלית של החברה עשויה להביא לקריסת התשתיות מרוב עומס.לארגונים החשובים לכלל האוכלוסייה, כדוגמת מוסדות ממשלתיים, משרדי חברות ארציות, נמלי ים ותעופה, מגרשי ספורט, יש נטייה להימצא במקומות צפופי אוכלוסייה, מטעמי נגישות הקהל וכוח האדם.מצב בו צפיפות האוכלוסין רבה במיוחד, ומביאה לנזקים בלתי נשלטים (פגיעה חמורה באקולוגיה, קריסת התשתית העירונית, צמצום יתר של שטחי חקלאות, מחסור במגורים וכו') מכונה פיצוץ אוכלוסין.

התייחסות לצפיפות האוכלוסייה היא מרכיב מרכזי בתכנון דמוגרפי. ברוב הארצות פיזור האוכלוסייה אינו אחיד, וקיימים שטחים מסוימים בהם צפיפות גבוהה מהרגיל. אזורים אלו מכונים "המרכז". הכוח העיקרי המביא להיווצרותם של המרכזים הוא יעילות כלכלית מסיבות גאוגרפיות או היסטוריות הגורמת לפיתוח ומגורים במרכז שזולים יותר מאזורי הפריפריה. ממשלות רבות רואות יתרון בפיזור מסוים של האוכלוסייה, מטעמים שונים (צמצום פערים חברתיים, הגנה על גבולות, מניעת פיצוץ אוכלוסין וכו').

רהט

רַהַט (בערבית: رهط) היא עיר במחוז הדרום בישראל, 12 קילומטרים צפונית לבאר שבע, בסמוך ליישוב להבים ולקיבוץ משמר הנגב. שטח השיפוט שלה הוא 42,000 דונם. היא הוקמה בשנת 1972 והוכרזה כעיר בשנת 1994.

העיר רהט היא היישוב הבדואי הגדול בישראל והעיר הבדואית היחידה. היא העיר הערבית השנייה בגודלה בישראל אחרי נצרת.

רכבת

רכבת היא כלי תחבורה יבשתי, המשמש להובלת נוסעים ומטען על גבי מסילה. הרכבת בנויה ממספר קרונות, הנמשכים או נדחפים לרוב על ידי קטר. המסילה בנויה בדרך כלל משניים, שלושה או ארבעה פסי פלדה, אך קיימות בשימוש גם מסילות בעלות פס יחיד (מונורייל ופס ריחוף מגנטי). בחלק מהרכבות יש לקרונות יכולת הנעה עצמית, ללא קטר, והם נקראים קרונועים.

קיימים שלושה סוגי הנעה עיקריים לרכבות:

קיטור - השיטה הוותיקה להנעת קטרים באמצעות חימום מים שהופכים לקיטור ומייצרים תנועה.

דיזל ובנזין - שימוש במנוע בעירה פנימית (בדומה למכונית).

חשמל - שימוש במנוע חשמלי. בדרך כלל הרכבת מקבלת את אספקת החשמל מכבלים שעוברים מעל המסילה.נהג הרכבת, קטרנית, הוא המפעיל של קרון הקטר. בקטר קיימות מערכות שליטה ובקרה על תפקוד ההנעה ומערכות מסייעות כגון בקרת אקלים ותאורה. קיימים סוגים רבים של מערכות הנעה, כאשר כל סוג מתמודד עם אתגרים שונים. ניתן להגדיר סוגי רכבות שונים על פי אורך המסלול שלהן: רכבת בינלאומית, בינעירונית אזורית, פרברית ועירונית (קלה). ההבדל במרחקי הנסיעה יוצר גם הבדלים אחרים כגון תדירות שונה, מרחק מומלץ בין תחנות שהוא שונה ועדיפות לשימוש בטכנולוגיות שונות. במדינות רבות הרכבת היא אמצעי התחבורה העיקרי להסעת נוסעים, והיא משלבת בין מספר סוגי רכבות:

רכבות מהירות לנסיעות ארוכות טווח בין מדינות ואזורים.

רכבות רגילות שמשמשות להובלת נוסעים בין ערים ופרברים.

רכבת תחתית, רכבת קלה ומונורייל לתנועה בתוך הערים.

רכבת פרברית המשמשת לקישור בין שולי המטרופולין למרכזו.סוג מיוחד ונכחד של כלי רכב מסילתיים הן הטרזינה והקרונית הידנית, שהן כלי תחבורה קטנים ופשוטים הנעים על מסילת ברזל בכוח האדם הנוהג בהם או מנוע עזר.

שיט

שַׁיִט הוא תחבורה בנתיבי מים, לרבות בים הפתוח, בנהרות ובאגמים, בנמלים ובמעגנים או בנתיבי מים פנים-יבשתיים. שיט הוא אחד משלושת סוגי התחבורה הנפוצים ביותר בעולם לשימוש האדם לתובלה ולתנועה ממקום לייעודו.

תחבורה ציבורית

תחבורה ציבורית (ראשי תיבות: תחב"צ או תח"צ) היא שם כללי למערך תחבורה המסיע אנשים שלא ברכבם הפרטי. במקרים רבים נמצא מערך התחבורה הציבורית בפיקוח ממשלתי או עירוני. התחבורה הציבורית פועלת במקביל בתוך הערים וכן בדרכים בין-עירוניות ומחולקת למערכי הסעת המונים ולמערכי הסעת נוסעים בודדים, בנתיב מוגדר מראש או במסלול מותאם. לקווי התחבורה הציבורית לוחות זמנים קבועים, בהתאם לתכיפות ותדירות השימוש בהם.

תחבורה ציבורית ממונעת החלה את דרכה לפני הרכב הפרטי. המצאת רכבות הקיטור והחשמליות במאה ה–19 הביאו לפריצת דרך בתחום התחבורה. אולם לאחר המצאת הרכב הפרטי, שהיה בזמנו נוח יותר, הפופולריות של התחבורה הציבורית ירדה בצורה משמעותית.

תעופה

תעופה הוא התחום העוסק בטיסה באמצעות כלי טיס, מכונות שתוכננו על ידי בני אדם לטיסה אטמוספירית. באופן כללי יותר, המונח מתאר גם את הפעילויות, התעשיות, וגופי הרגולציה הקשורים לכלי טיס.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.