תוספות לספר דניאל

בתרגום השבעים נמצאות מספר תוספות לספר דניאל שאינן נמצאות בנוסח המסורה. תוספות אלו נחשבות ביהדות כחלק מהספרים החיצוניים, למרות שאינן ספר העומד בפני עצמו.

ספרים חיצוניים. תוספות לספר דניאל. דוב היליר.pdf
תוספות לספר דניאל. בתרגומו של דב הלר. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 1

התוספות

התוספות לספר דניאל כוללות שלושה קטעים השונים זה מזה בתוכנם ובאופיים, והן:

  1. תפילת עזריה ושירת שלושת הנערים בכבשן. בביבליה הקתולית הוא נמצא בתוך פרק ג' של ספר דניאל, בין הפסוקים 24 ל-90.
  2. מעשה שושנה בת חלקיהו. הסיפור הוכנס לביבליה הקתולית כפרק יג.
  3. מעשה בל והתנין. הסיפור הוכנס לביבליה הקתולית כפרק יד.

התוספות לספר דניאל נכללו בתרגום השבעים וממנו הגיעו לוולגטה ולכן לביבליה הקתולית בשפות אחרות. בתרגום המלך ג'יימס לאנגלית הופיעו הקטעים בעבר אך הוצאו ממנו בהמשך כדי להתאימו לקנון הפרוטסטנטי.

חיבור התוספות

חוקרי ביקורת המקרא סבורים כי ספר דניאל נכתב בחלקו השני בשנת 164 לפנה"ס. תיאודוטיון המתרגם חי בסוף המאה ה-1. לכן סוברים כי התוספות נכתבו במועד לא ידוע בין מועדים אלו.

התוספות נשתמרו דרך תרגום השבעים ותרגום תיאודוטיון ליוונית. יש גם גרסאות המופיעות בספר "דברי הימים" של ירחמיאל בן שלמה והדיעות חלוקות האם מדובר בהשתמרות מקורית של גרסה עברית קדומה או בתרגום מהיוונית.

באופן כללי, הדעות חלוקות לגבי השפה המקורית בה נכתבו התוספות. לגבי תפילת עזריה ושלושת המלאכים בכבשן טוען החוקר אברהם כהנא שמקורו עברי. לגבי סיפור מעשה שושנה בת חלקיהו, רוב החוקרים סבורים שחובר במקורו ביוונית בגלל שבסיפור יש שני מקרים של לשון נופל על לשון, במיוחד בשמות של העצים בעדות של המעלילים. בל והתנין נכתב במקורו, על פי סברת החוקרים, בארמית או בעברית.

תוכן התוספות וסגנונן

תפילת עזריה ושירת שלושת הנערים בכבשן

הרקע התנ"כי - בספר דניאל מעמיד נבוכדנצר צלם זהב בבקעת דורה ומכריח את כל בני עמו להשתחוות לו. שדרך, מישך, ועבד נגו (ובשמם העברי - חנניה, מישאל ועזריה) מסרבים לכרוע לצלם. נבוכדנאצר משליך אותם לכבשן, אך מלאך ה' מצנן את הכבשן והנערים לא ניזוקים. נבוכדנצר חוזר בתשובה ומפאר את אל עליון.

התוספת לספר הוכנסה בפרק ג', בין פסוק כ"ג לבין פסוק כ"ד. והיא כוללת -

  1. תפילת עזריה - עזריה מהלל את ה', קובל על מצבו הקשה של עם ישראל בגולה ומבקש מה' להציל אותו ואת חבריו.
  2. פרטים על איך הוסק הכבשן בידי עבדי המלך ואיך נעשה הנס - הלהבה המוסקת בזפת, נפט וזמורות, מגיעה לגובה עצום, שורפת את הכשדים, אך מלאך ה' הופך את האש לרוח קרירה, ושלושת הנערים לא נפגעים כלל.
  3. שלושת הנערים אומרים שירה וקוראים לכל הברואים להלל ולשבח את שם ה'. השירה מזכירה בניסוחה מזמורי תהילים ואת ספר איוב ומסתיימת בפסוק: "ברכו כל יראי אדוני את אדוני אלוהי האלוהים הללוהו והודו לו כי לעולם חסדו ולעולמי עולמים".

יש הסוברים כי תפילת עזריה מתכתבת עם תפילת דניאל בפרק ט', ומתפלמסת עם תפילה זו.[דרוש מקור] בנוסף, יש הסוברים כי הפסוקים על הסקת הכבשן מתייחסים לקשיים בתורת הגמול בסיפור.[דרוש מקור]

שושנה

Susanna and the Elders (1610), Artemisia Gentileschi
שושנה והזקנים - ארטמיזיה ג'נטילסקי – 1610

סיפור שושנה מספר על עלילת שקר נגד שושנה בת חלקיהו, שהוזמה הודות לחכמתו של דניאל שחקר את העדים וחשף את שקריהם.

דניאל, בל והדרקון

סיפור בל והתנין מספר כיצד דניאל הצליחו בחכמתו להראות את אפסות האלילים ולהביא לנתיצת הפסל של בל.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

איגרת ירמיהו

איגרת ירמיהו, אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך ומיוחס לנביא ירמיהו ששלח אותו כביכול לעתידים לגלות בבלה. באיגרת 72 פסוקים.

איגרת ירמיהו כלולה בביבליה של הכנסייה הרומית והיוונית ובכתבי יד של תרגום השבעים הוא נכלל יחד עם מגילת איכה וספר ברוך בספר ירמיהו. בתרגום התנ"ך של לותר כלולה האיגרת כפרק שישי של ספר ברוך. חלק מהאגרת, בנוסח יווני, נמצא במגילות ים המלח.

דברי איוב

דברי איוב, אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך המיוחס לאיוב, ששלח אותו כביכול לעתידים לגלות לבבל. בספר 53 פרקים קצרים למדי. הספר הוכרז כאפוקריפה ולכן לא נכלל בקאנון הכנסייתי.

הספרים החיצוניים

הספרים החיצוניים (או [ה]ספרים החיצונים) הם ספרים שנכתבו בחלקם הגדול על ידי יהודים, בעיקר בתקופת בית שני, ולא נתקבלו ככתבי יד מקודשים בעת חתימת התנ"ך.

התרגומים של חלק מספרים אלו, נחשבים מקודשים אצל חלק מהנוצרים, ונכללים אצלם בברית הישנה.

חזון אחרית הימים של אברהם

חזון אחרית הימים של אברהם הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המתאר את חזון אחרית הימים (אפוקליפסה) של אברהם אבינו. כמו יתר הספרים החיצוניים, הוא לא נתקבל על ידי חכמי היהדות לאורך הדורות, ועל כן כמעט ואבד.

כפי הנראה, נכתב הספר בידי יהודי זמן קצר לאחר חורבן הבית השני בשנת 70 לספירה, קרוב לוודאי בשנת 80 מאחר שיש בו התייחסות להתפרצות הר הגעש וזוב בשנת 79. הספר נכתב בשפה העברית, אך לא שרד את כל השנים עד היום אלא בתרגום לשפה הסלבונית. יש חוקרים, הסבורים כי הספר חובר על ידי שני מחברים שונים.

חזון ברוך א'

חזון ברוך א', או חזון ברוך הסורי, הנקרא בלעז האפוקליפסה של ברוך, הוא אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך. כתיבתו של הספר מיוחסת לברוך בן נריה, סופרו של הנביא ירמיהו. בספר 87 פרקים, השונים מאוד זה מזה בארכם. מקורו של הספר שבידינו הוא כנראה בעותק שאבד ושעבר תרגום מעברית ליוונית ומיוונית לארמית סורית.

חכמת שלמה (ספר חיצוני)

חכמת שלמה הוא אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך, שנכתב ככל הנראה באלכסנדריה שבמצרים באמצע המאה הראשונה לספירת הנוצרים. לספר 19 פרקים.

במאה ה-18 תורגם הספר לעברית על ידי נפתלי הרץ וייזל, אשר לימים הרחיב תרגום זה לחיבור בשם "רוח חן". התרגום כתוב על טהרת העברית המקראית, נורמה שליוותה שנים ארוכות את העברית של תנועת ההשכלה.

מזמורי קנ"ב–קנ"ה

מזמורי קנ"ב-קנ"ה הם ארבעה מזמורים, שאינם כלולים בנוסח המסורה של ספר תהילים. הם היו ידועים רק מכתבי יד של הנוסח הסורי של התנ"ך (הפשיטתא), בנוסף למזמור קנ"א שהשתמר גם בתרגום השבעים. לימים נתגלו חלק מהפרקים בכתבי יד של מגילות ים המלח.

מזמורים אלו לא נכללו בספרו של אברהם כהנא, ככל הנראה מפני שהחשיב אותם לחיבורים נוצריים שלא חוברו בעברית ולא שייכים לקאנון העברי האבוד.[דרוש מקור]רוב הטקסט של מזמור קנ"ד בעברית התגלה במגילת תהלים ממערה 11 בקומראן, (11QPsa) וקטע קטן במערה 4 בקומראן (4Q448)..

מזמור קנ"ה כתוב בסדר אלפביתי. הוא נשמר עד האות נ' במגילת תהלים ממערה 11 בקומראן, (11QPsa)..

מזמורי שלמה

מזמורי שלמה הוא אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך, שנכתב ככל הנראה בארץ ישראל בין השנים 70 ו-45 לפני הספירה. בספר 18 מזמורים, הדומים למזמורי התהלים.

ספר ברוך

ספר ברוך, אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך ומיוחס לברוך בן נריה בן צדקיה בן מחסיה בן חלקיה שהיה סופרו של הנביא ירמיהו. בספר ארבעה פרקים. הספר נחשב חלק מן הקאנון הקתולי ומופיע בוולגטה.

ספר דניאל

ספר דָּנִיֵּאל הוא אחד מהספרים בסדר כתובים בתנ"ך.

ספר היובלים

ספר היובלים הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המתאר את קורותיהם של אבות עם ישראל. כמו ספרים חיצוניים אחרים, אף הוא לא נתקבל על ידי חכמי היהדות לאורך הדורות, ועל כן כמעט ואבד. בגילוי מגילות ים המלח נחשפו לראשונה 15 מגילות של הספר בשפת המקור העברית שבה נכתב, רובן מקוטעות. לפני גילוי זה, נערכו תרגומים שונים של הספר לעברית ממספר שפות אחרות. ואולם רק התרגום החבשי (לשפת געז) של הספר השתמר בשלמותו.

ספר חנוך ג'

חנוך ג' הוא אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך אשר נכתב בשפה העברית. בספר נרמז שהוא נכתב במאה השנייה לספירה, אולם ניתן למצוא לו מקורות רק במאה החמישית. שמות אחרים עבור "חנוך ג'" הם "הספר השלישי של חנוך", "ספר היכלות", "ספרו של רבי ישמעאל הכהן הגדול" ו"ההתגלות של מטטרון".

בחנוך ג' יש מילים רבות ביוונית ולטינית. לעומת חנוך א', ספר זה ככל הנראה נכתב במקור בעברית. בספר מספר עובדות המצביעות על ההשערה שכותבי הספר קראו את "חנוך א'".

ספר טוביה

סֵפֶר טוֹבְיָה (ביוונית: Τωβίθ או Τωβίτ, טובית) הוא חיבור יהודי מתקופת בית שני, שהשתמר במסורות נוצריות ונכלל במסגרת הספרים החיצוניים.

ספר מקבים ג

ספר מקבים ג' הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המתאר אירועים שונים מימי תלמי הרביעי, מלך מצרים (222-205 לפני הספירה): ניסיון חילול בית המקדש, התנכלות ליהודי מצרים והצלתם על ידי אלוהים. הספר נכתב כנראה במאה ה-1 לפני הספירה וגם בו מסופר על מסירות דתית של יהודים בזמן השלטון היווני. מפני שהספר אינו עוסק בתקופת החשמונאים, סוברים ששמו ניתן לו באופן שרירותי רק מכיוון שהוא מופיע בספרות החיצונית לאחר ספר מקבים ב' ולפני ספר מקבים ד'.

ספר מקבים ד

ספר מקבים ד' הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המתאר אירועים שונים מימי גזירות אנטיוכוס, שהוטלו על היהודים על ידי אנטיוכוס הרביעי "אפיפנס" בשנת 167 לפנה"ס. הספר השתמר בגרסאות אחדות של תרגום השבעים, אך לא נכלל בקאנון של הכנסיות הנוצריות, מלבד הכנסייה הגאורגית.

עליית ישעיהו

עליית ישעיהו, אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך ומיוחס לנביא ישעיהו. הספר מחולק לשלושה חלקים ומכיל 10 פרקים. הספר אינו מופיע באסופת הספרים החיצוניים של אברהם כהנא.

עליית משה

עליית משה, אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך, נכתב ככל הנראה בארץ ישראל במאה הראשונה, כמה עשרות שנים לפני חורבן בית המקדש השני. המקור, שנכתב ככל הנראה בעברית, לא השתמר. השתמרו רק קטעים ממנו בתרגום ללטינית.

הספר פורסם לראשונה בשנת 1861 מתוך כתב יד לטיני בן המאה השישית שנמצא בספרייה האמברוזיאנית שבמילאנו. החוקרים זיהו אותו כתרגום של הספר האבוד עליית משה, או צוואת משה הנזכר בכתבי יד של ההיסטוריון גלסיוס.

כתב היד, הקטוע בסופו, כולל נבואה פסאודואפיגרפית בשמו של משה רבנו, המדברת על מהלך ההיסטוריה הישראלית בדורות שיבואו אחריו ועד לתקופת בניו של הורדוס. נבואה זו ניתנת בתוך תיאור של התכוננות משה לפטירתו ומינוי יהושע בן נון כממלא מקומו.

על פי גלסיוס, מכיל חלקו האבוד של הספר קרוב לוודאי ויכוח בין השטן לבין רב המלאכים מיכאל. ויכוח זה נזכר גם בברית החדשה.

צוואות השבטים

ספר צוואות השבטים הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המתאר (בפסאודואפיגרפיה) את צוואותיהם של בני יעקב אבינו לבניהם. כמו יתר הספרים החיצוניים, הוא לא נתקבל על ידי חכמי היהדות לאורך הדורות, ועל כן כמעט ואבד.

על פי דעתם של החוקרים, נראה כי הספר נכתב בידי יהודים במאה השנייה לפנה"ס או לכל המאוחר במאה הראשונה. הספר נכתב כנראה בשפה העברית, אך שרד כל השנים עד ימינו בתרגום יווני. במשך השנים נוספו לספר תוספות מאוחרות על ידי נוצרים.

הספר מורכב מ-12 צוואות של בני יעקב, כשהם מסודרות על פי סדר אמותיהם: בני לאה, בני בלהה, בני זלפה ובני רחל.

בכל אחד מן הספרים המבנה הוא דומה: אבי השבט מספר את קורות חייו ומתוודה על חטאיו, אבי השבט מורה לבניו את הדרך אשר ילכו בה (וברוב הצוואות הוא מצווה את בניו לכבד את בני יהודה ואת בני לוי), אבי השבט מנבא על אחרית הימים, ימות המשיח ומשפט ה'.

קטעים מצוואת לוי בארמית כלולים במגילות ים המלח שנמצאו במערות קומראן. מצוואת לוי נמצאו שישה קטעים, משני כתבי יד (4Q213-4Q214) במערה 4, וקטע קטן במערה 1. קטע בודד מצוואת נפתלי נמצא במערה 4 (4Q215).

צוואת אברהם

צוואת אברהם הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המתאר את צוואתו האחרונה של אברהם אבינו, אחד משלושת אבות האומה. כמו יתר הספרים החיצוניים, הוא לא נתקבל על ידי חכמי היהדות לאורך הדורות, ועל כן כמעט ואבד. כפי הנראה, נכתב הספר בידי יהודים פרושים או איסיים - כת נזירים שחיה במדבר יהודה. הספר נכתב בשפה העברית, אך לא שרד אלא בתרגום יווני וחבשי.

הספר אינו כלול באסופת הספרים החיצוניים של אברהם כהנא.

הספרים החיצוניים
לתורה מגילה חיצונית לבראשיתספר אדם וחוה • צוואת קהת • חזון עמרם • ספר היובליםספר חנוך א'ספר חנוך ב'ספר חנוך ג'צוואות השבטיםצוואת אברהםחזון אחרית הימים של אברהםעליית משהיוסף ואסנת
לנביאים צוואת יהושעחכמת שלמהמזמורי שלמהאיגרת ירמיהועליית ישעיהוספר ברוךחזון ברוך א'חזון ברוך ב'
לכתובים דברי איובחזון עזראעזרא החיצונימזמור קנ"אמזמורי קנ"ב–קנ"התוספות למגילת אסתר • תוספות לספר דניאל • תפילת מנשה
שאר הספרים ספר בן סיראספר יהודיתספר טוביהספר מקבים אספר מקבים בספר מקבים גספר מקבים דאיגרת אריסטיאסחזיונות הסיבילותקדמוניות המקרא

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.