תוכנית לונה

תוכנית לונהרוסית: Луна - ירח, מכונה גם לוניק) היא תוכנית חלל סובייטית ורוסית לחקר הירח, חלק מתוכנית החלל הסובייטית, שהוצאה לפועל בין 1959 ל־1976 ותוכנית החלל הרוסית (שיגורים שמתוכננים לצאת לפועל ב־2021 במסגרת תוכנית חקר הירח הרוסית).

15 ממשימות התוכנית הושלמו בהצלחה ופרצו דרך בתחום חקר החלל בכלל וחקר הירח בפרט. הגשושיות ששוגרו היו או מקפות או נחתות, והן ביצעו ניסויים לבדיקת ההרכב הכימי של הירח, שדה הכבידה שלו, וטמפרטורה וקרינה על פניו. 24 משימות נקראו רשמית בשם "לונה" ולאחריו מספר סידורי, על אף שמשימות נוספות שוגרו. המשימות ששיגורם נכשל לא פורסמו בציבור באותו זמן, ולא הוקצה להם מספר בתוכנית. משימות שכשלו בעודם במסלול סביב כדור הארץ קיבלו לרוב את השם "קוסמוס" ולאחריו מספר.[1] עלותה המוערכת של תוכנית לונה עומדת כיום על 4.5 מיליארד דולר.

הגשושיות תוכננו ונבנו בתאגיד הטילים והחלל אנרגיה בראשותם של סרגיי קורוליוב, וסילי מישין וולנטין גלושקו. החל מגשושית "לונה 7" התכנון עבר למשרד תכנון שבראשו עמד גאורגי בבקין.

בשנת 2019 מתוכנן שיגור הגשושית לונה 25 ובכך תושק התוכנית מחדש. קדמה לה סדרת הניסויים לונה 2015, שדימתה טיסה מאוישת לירח ובדקה השפעות פיזיולוגיות ופסיכולוגיות על גוף האדם במקרה של טיסה ושהייה ממושכת על הירח.

RIAN archive 510848 Interplanetary station Luna 1 - blacked
לונה 1 (גשושית התרסקות)

הישגים

לחצו כדי להקטין חזרה
סרוויור 1סרוויור 3סרוויור 5סרוויור 6סרוויור 7לונה 9לונה 13לונה 17לונה 2אפולו 15לונה 21לונה 24לונה 20לונה 16אפולו 12אפולו 14אפולו 17אפולו 11אפולו 16תוכנית לונהתוכנית אפולותוכנית סרוויורMoon landing map surveyor.svg

מיקום משימות לונה על פני הירח (באדום), סרוויור (בצהוב) ואפולו (ירוק)
  • לונה 1 יועדה להתרסק על הירח אך פספסה אותו והפכה לחללית הראשונה שנכנסה למסלול סביב השמש.
  • לונה 2 שוגרה ב־1959 והתרסקה כמתוכנן על הירח והפכה לעצם הראשון מעשה ידי אדם שהגיע אל הירח ואל כל גרם שמימי אחר.
  • לונה 3 ששוגרה מאוחר יותר באותה שנה עפה סביב לירח ושידרה תמונות ראשונות של צידו הרחוק, אותו לא ניתן לראות מכדור הארץ.
  • לונה 9 ששוגרה ב־1966 הפכה לגשושית הראשונה שביצעה נחיתה רכה על הירח (4 חודשים לפני סרוויור 1 האמריקאית). לונה 9 שידרה את התצלומים הראשונים מפני הירח.
  • לונה 10 ששוגרה מאוחר יותר באותה שנה הפכה ללוויין המלאכותי הראשון של הירח.
  • לונה 17 ולונה 21 שימשו גם כחלק מתוכנית לונוחוד במסגרתה הונחתו על הירח שני הרובוטים (רוברים) הראשונים עליו.
  • לונה 16, לונה 20 ולונה 24 הציגו את היכולת לאסוף דוגמיות קרקע מהירח ולהחזירם לכדור הארץ. עד ל־1970 הובאו לכדור הארץ 0.326 ק"ג של דוגמיות ירח. משימות אלו היו משימות החלל הראשונות להחזרת דוגמאות קרקע שהסתמכו על רובוטיקה.
  • משימה נוספת הראויה לציון היא לונה 15, שיועדה להחזיר דוגמאות קרקע מהירח. לונה 15 שוגרה ב־13 ביולי 1969, יום לפני שיגור משימת אפולו 11 - המשימה המאוישת הראשונה שנחתה על הירח. כאשר ניל ארמסטרונג ובאז אולדרין כבר עמדו על הירח, החלה לונה 15 את שלב ההנמכה לנחיתה על הירח. בעקבות בעיה התרסקה לונה 15 על הר במרחק כ־1,200 ק"מ מאתר הנחיתה של אפולו 11.

משימות כושלות

בזמן שהייתה התוכנית פעילה, לא פרסמו הסובייטים אף מידע על משימה ששיגורה נכשל. בעקבות כך, הקצו משקיפים מהמערב זיהויים משלהם לאותן משימות. לדוגמה, לונה E-1 מס' 1, הכישלון הראשון ב־1958 אשר נאס"א האמינה כי היא קשורה לתוכנית, נקראה בשם "לונה 1958A".[2]

נאס"א זיהתה משימה לה היא קראה "לונה 1966A" כאחת ששוגרה ב־30 באפריל 1966, משימה בשם "לונה 1969B" כאחת ששוגרה ב־15 באפריל 1969, ומשימה בשם "לונה 1970B" כאחת ששוגרה ב־19 בפברואר 1970.[2] כאשר מאוחר יותר פורסמו רשימות השיגורים הסובייטיים, לא נמצאו משימות לונה ששוגרו בתאריכים אלו.[3][1]

שיגורים

המשימות המסומנות בירוק הן המשימות שהושלמו בהצלחה.

שם שיגור מטרה מידע נוסף
לונה 1958A 23 בספטמבר 1958 התנגשות בירח השיגור נכשל
לונה 1958B 11 באוקטובר 1958 התנגשות בירח השיגור נכשל
לונה 1958C 4 בדצמבר 1958 התנגשות בירח השיגור נכשל
לונה 1 2 בינואר 1959 התנגשות בירח ביצעה יעף על פני הירח אך לא התנגשה בו
לונה 1959A 18 ביוני 1959 התנגשות בירח השיגור נכשל
לונה 2 12 בספטמבר 1959 התנגשות בירח התנגשה בירח בהצלחה ב־14 בספטמבר 1959, ~7:30:00 UTC,‏ 29°6′0″N 0°0′0″E / 29.10000°N 0.00000°E
לונה 3 4 באוקטובר 1959 ביצוע יעף על הירח הושלמה בהצלחה
לונה 1960A 15 באפריל 1960 ביצוע יעף על הירח השיגור נכשל
לונה 1960B 19 באפריל 1960 ביצוע יעף על הירח השיגור נכשל
לונה־ספוטניק 25 4 בינואר 1963 נחיתה רכה על הירח כשלה במילוט מכוח משיכת כדור הארץ
לונה 1963B 3 בפברואר 1963 נחיתה רכה על הירח השיגור נכשל
לונה 4 2 באפריל 1963 נחיתה רכה על הירח ביצעה יעף על פני הירח אך לא נחתה עליו
לונה 1964A 21 במרץ 1964 נחיתה רכה על הירח השיגור נכשל
לונה 1964B 20 באפריל 1964 נחיתה רכה על הירח השיגור נכשל
לונה־קוסמוס 60 12 במרץ 1965 נחיתה רכה על הירח כשלה במילוט מכוח משיכת כדור הארץ
לונה 1965A 10 באפריל 1965 נחיתה רכה על הירח השיגור נכשל
לונה 5 9 במאי 1965 נחיתה רכה על הירח התרסקה על הירח ב־12 במאי 1969, 19:10:00 UTC,‏ 31°0′0″S 8°0′0″W / 31.00000°S 8.00000°W
לונה 6 8 ביוני 1965 נחיתה רכה על הירח החטיאה את הירח
לונה 7 4 באוקטובר 1965 נחיתה רכה על הירח התרסקה על הירח ב־7 באוקטובר 1965, 22:08:00 UTC,‏ 9°48′0″N 47°48′0″W / 9.80000°N 47.80000°W
לונה 8 3 בדצמבר 1965 נחיתה רכה על הירח התרסקה על הירח ב־6 בדצמבר 1965, 21:51:30 UTC,‏ 9°36′0″N 62°0′0″W / 9.60000°N 62.00000°W
לונה 9 31 בינואר 1966 נחיתה רכה על הירח נחתה בהצלחה על הירח ב־3 בפברואר 1966, 18:44:52 UTC,‏ 7°7′48″N 64°22′12″W / 7.13000°N 64.37000°W
לונה־קוסמוס 111 1 במרץ 1966 מקפת ירחית כשלה במילוט מכוח משיכת כדור הארץ
לונה 10 31 במרץ 1966 מקפת ירחית הושלמה בהצלחה - הלוויין המלאכותי הראשון של הירח
לונה 11 24 באוגוסט 1966 מקפת ירחית הושלמה בהצלחה
לונה 12 22 באוקטובר 1966 מקפת ירחית הושלמה בהצלחה
לונה 13 21 בדצמבר 1966 נחיתה רכה על הירח נחתה בהצלחה ב־24 בדצמבר 1966, 18:01:00 UTC,‏ 18°52′0″N 62°3′0″W / 18.86667°N 62.05000°W
לונה 1968A 7 בפברואר 1968 מקפת ירחית השיגור נכשל
לונה 14 7 באפריל 1968 מקפת ירחית הושלמה בהצלחה
לונה 1969A 19 בפברואר 1969 רובר ירחי השיגור נכשל
לונה 1969C 14 ביוני 1969 החזרת דוגמאות קרקע השיגור נכשל
לונה 15 13 ביולי 1969 החזרת דוגמאות קרקע התרסקה על הירח ב־21 ביולי 1969 (בזמן שצוות אפולו 11 שהה על הירח), 15:47 UTC,‏ 17°0′0″N 60°0′0″E / 17.00000°N 60.00000°E
לונה־קוסמוס 300 23 בספטמבר 1969 החזרת דוגמאות קרקע כשלה במילוט מכוח משיכת כדור הארץ
לונה־קוסמוס 305 22 באוקטובר 1969 החזרת דוגמאות קרקע כשלה במילוט מכוח משיכת כדור הארץ
לונה 1970A 6 בפברואר 1970 החזרת דוגמאות קרקע השיגור נכשל
לונה 16 12 בספטמבר 1970 החזרת דוגמאות קרקע נחתה על הירח ב־20 בספטמבר 1970, 05:18 UTC,‏0°41′0″S 56°18′0″E / 0.68333°S 56.30000°E. שבה בהצלחה לכדור הארץ ב־24 בספטמבר 1970 עם 101 גרם דוגמאות קרקע
לונה 17 - לונוחוד 1 10 בנובמבר 1970 הנחתת רובר על הירח נחתה בהצלחה ב־17 בנובמבר 1970, 03:47 UTC,‏ 38°17′0″N 35°0′0″W / 38.28333°N 35.00000°W. לונוחוד 1 פעלה במשך 11 ימי ירח (כ־11 חודשי ארץ)
לונה 18 2 בספטמבר 1971 החזרת דוגמאות קרקע התרסקה על הירח ב־11 בספטמבר 1971, 07:48 UTC,‏ 3°34′0″N 56°30′0″E / 3.56667°N 56.50000°E
לונה 19 28 בספטמבר 1971 מקפת ירחית הושלמה בהצלחה
לונה 20 14 בפברואר 1971 החזרת דוגמאות קרקע נחתה על הירח ב־21 בפברואר 1970, 19:19 UTC,‏ 3°32′0″N 56°36′0″E / 3.53333°N 56.60000°E. שבה בהצלחה לכדור הארץ ב־25 בפברואר 1972 עם 55 גרם דוגמאות קרקע
לונה 21 - לונוחוד 2 8 בינואר 1973 הנחתת רובר על הירח נחתה בהצלחה ב־15 בינואר 1973, 23:35 UTC,‏ 25°51′0″N 30°27′0″E / 25.85000°N 30.45000°E. לונוחוד 2 פעלה במשך 4 ימי ירח (כ־4 חודשי ארץ)
לונה 22 29 במאי 1974 מקפת ירחית הושלמה בהצלחה
לונה 23 28 באוקטובר 1974 החזרת דוגמאות קרקע נחתה על הירח ב־6 בנובמבר 1974, 05:37 UTC,‏ 12°0′0″N 62°0′0″E / 12.00000°N 62.00000°E, אך כשלה באספת דוגמאות קרקע ולכן הוחלט להשאירה על הירח כתחנת מחקר
לונה 1975A 16 באוקטובר 1975 החזרת דוגמאות קרקע השיגור נכשל
לונה 24 9 באוגוסט 1976 החזרת דוגמאות קרקע נחתה על הירח ב־18 באוגוסט 1976, 02:00 UTC,‏ 12°45′0″N 62°12′0″E / 12.75000°N 62.20000°E. שבה בהצלחה לכדור הארץ ב־22 באוגוסט 1976 עם 170 גרם דוגמאות קרקע

גלריה

Lunik 3

לונה 3 (ביצוע יעף)

Luna-11 12

לונה 11 (מקפת ירחית)

Luna-16

לונה 16 (החזרת דוגמאות קרקע)

Lunakod landing bus-Luna17

לונה 17 (נחתת לונוחוד)

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 Planetary Spacecraft - Moon Missions
  2. ^ 2.0 2.1 Tentatively Identified Missions and Launch Failures
  3. ^ "Launch Log"
LK (חללית)

ה-LK‏ - Lunny Korabl (ברוסית: Лунный Корабль - ספינת ירח) הייתה נחתת ירחית מאוישת שתוכננה על ידי ברית המועצות על מנת לשמש את תוכניתה להנחתת בני אדם על הירח. הנחתת היא מקבילתה של "רכב הנחיתה הירחי" של החללית אפולו אשר הנחיתה את האסטרונאוטים האמריקאים על הירח. הנחתת יועדה לשאת עד לשני קוסמונאוטים אל הירח. פיתוחה של הנחתת הושלמה והיא אף עברה מבחנים במסלול סביב כדור הארץ אך מעולם לא שוגרה אל הירח מפני שהרקטה שיועדה לשאת אותה לשם, ה-N-1, נתקלה בקשיי פיתוח.

אנגרה (משגר)

אַנְגָרָה (ברוסית: Ангарá) היא סדרת טילים ומשגרים בעלי יכולות נשיאה של עד 35 טון. הם צפויים להיות מהמשגרים העיקריים לתחנת החלל הבינלאומית ולשמש את תוכנית החלל הרוסית במקום משגרי הסויוז.

טילי האנגרה פותחו על ידי מרכז חרוניצ'ב למחקר מדעי וייצור בתחום החלל.

המודול הרוסי בתחנת החלל הבינלאומית

המודול הרוסי בתחנת החלל הבינלאומית (ברוסית: Российский сегмент МКС) הם מודולים ומתחמים המרכיבים אתתחנת החלל הבינלאומית ושייכים לתאגיד החלל הרוסי רוסקוסמוס.

ווסחוד (חללית)

הווסחוד (ברוסית: Восход, באנגלית: Voskhod, תרגום: זריחה) הייתה חללית שנבנתה על ידי ברית המועצות עבור תוכנית ווסחוד. החללית הייתה פיתוח ודור המשך לחללית הווסטוק. חללית זו שימשה רק לשתי טיסות מאוישות, עד שהוחלפה על ידי החללית הרוסית סויוז, אשר עדיין משמשת את רוסקוסמוס (נכון ל-2016).

החללית הייתה מורכבת משני חלקים, חלק כדורי שהכיל את הקוסמונאוטים וציוד, וחלק חרוטי שהיווה את תא השירות והכיל את המנועים והדלק.

ווסחוד (משגר)

משגר הווסחוד (ברוסית: Восход, באנגלית: Voskhod, תרגום: זריחה) היה שדרוג של הטיל הבליסטי R-7. הוא שימש לשיגור למסלול של חללית הווסחוד כחלק מתוכנית ווסחוד (התוכנית המאוישת השנייה של ברית המועצות) ולשיגור לווייני הריגול זניט. בסך הכול בוצעו כ-300 שיגורים, האחרון בוצע בשנת 1976.

ווסטוק (משגר)

משגר הווסטוק (ברוסית: Восток, באנגלית: Vostok, תרגום: מזרח) או הווסטוק-K (נקרא גם R-7 8K72K) היה שדרוג של הטיל הבליסטי R-7. הוא שימש לשיגור למסלול של חללית הווסטוק כחלק מתוכנית ווסטוק (התוכנית המאוישת הראשונה של ברית המועצות).

זניט (משגר לוויינים)

זניט הוא שמו של משגר לוויינים רב־שלבי שפותח בברית המועצות על בסיס המאיצים של המשגר הכבד מטיפוס אנרגיה. כיום מיוצר המשגר על ידי תאגיד יוז'נוי האוקראיני.

לונה 2

לונה 2 (ברוסית: Луна-2) הייתה הגשושית הסובייטית השנייה בתוכנית לונה אשר נשלחה לעבר הירח, והעצם הראשון מעשה ידי אדם אשר פגע בגרם שמימי אחר. הגשושית פגעה בפני הירח בים הגשמים בינות למכתשים ארכימדס ואוטוליקוס. היא הייתה דומה בעיצובה ללונה 1 וצורתה כדורית. מהמעטפת בלטו אנטנות. גם המכשור היה דומה וכלל מונה גייגר, מונה נצנוצים, מגנטומטר ומאתר מיקרו־מטאוריטים. בגשושית לא היו מערכות הנעה כלשהן.

הגשושית שוגרה ב־13 בספטמבר 1959. באותו יום שיחרר רכב החלל ענן נתרן מתכתי כתום שסייע באיתור הגשושית ופעל כניסיון לבדוק את התנהגות הגז בחלל. אחרי 33.5 שעות טיסה חדלו אותות הרדיו מלונה 2, עדות לכך שפגעה בפני הירח. כחצי שעה לאחר מכן פגע בפני הירח גם חלק מהמשגר. המשימה אישרה את ההשערה שלירח אין שדה מגנטי ממשי ולא נמצאה עדות לחגורת קרינה סביבו.

לונה 3

לונה 3 (ברוסית: Луна-3) הייתה גשושית סובייטית אשר שוגרה לחלל בשנת 1959 כחלק מתוכנית לונה. זו הייתה המשימה הראשונה שצילמה את הצד הרחוק של הירח והגשושית הסובייטית השלישית, ששוגרה בהצלחה אל עבר הירח. על אף שהגשושית החזירה תמונות באיכות נמוכה למדי, גרמו התמונות ההיסטוריות והראשונות של הצד הרחוק של הירח להתלהבות ועניין רב כאשר פורסמו ברחבי העולם.

מהתמונות ניתן היה לראות שטחים הרריים, בשונה מאוד מהצד הקרוב. בצד זה נראו שני מכתשים נמוכים וחשוכים, אשר קיבלו את השמות "ים מוסקבה" (Mare Moscoviense) ו"ים החלומות" (Mare Desiderii).

לאחר שעברה וצילמה את הצד הרחוק של הירח, החלה החללית את מסעה אל עבר כדור הארץ. ב־22 באוקטובר 1959, 18 ימים לאחר שיגורה, אבד הקשר עם החללית, והיא ככל הנראה נשרפה בכניסתה לאטמוספירה.

לונה 9

לונה 9 (זיהוי סידורי: E-6N מס' 13) הייתה גשושית לחקר הירח ששוגרה על ידי ברית המועצות כחלק מתוכנית לונה. הגשושית שוגרה ב-30 בינואר 1966 ונחתה על הירח ב-3 בפברואר 1966. לונה 9 היא הגשושית הראשונה שנחתה רכות על הירח, ובכלל על גרם שמים שאינו כדור הארץ, והראשונה ששידרה מידע, כולל תצלומים, מפניו.

במשימה זו הפגינו הסובייטים שוב, אך בפעם האחרונה, את הובלתם במרוץ לחלל בכך שהקדימו את סרוויור 1 האמריקאית בכ-4 חודשים. 3 שנים מאוחר יותר הגיעה ארצות הברית ראשונה אל "קו הסיום" של המרוץ, עם הנחתת האדם הראשון על הירח במהלך משימת אפולו 11.

מעבורת 2.02

מעבורת 2.02 היא מעבורת החלל הרביעית שנבנתה על ידי ברית המועצות.

ב-1993, כאשר תוכנית מעבורות החלל הסובייטית בוטלה, מעבורת זו הייתה בשלב מוקדם של הרכבתה, והוחלט לפרקה במתקן ההרכבה בו נמצאה, עקב חוסר תקציב.

חלקים מאריחי הקרמיקה (מגן החום) נמכרו במכירות פומביות באינטרנט.

מעבורת 2.03

מעבורת 2.03 היא מעבורת החלל החמישית שנבנתה על ידי ברית המועצות.

בשנת 1993, כאשר תוכנית מעבורות החלל הסובייטית בוטלה, מעבורת זו הייתה בשלב מוקדם מאוד של הרכבתה, והוחלט לפרקה במתקן ההרכבה בו הייתה, עקב חוסר תקציב.

בשנת 1995 כבר לא נשאר ממנה זכר.

כיום כמעט ואין תמונות של המעבורת, משום שהיא הייתה בשלביה המוקדמים של הבנייה, ופורקה במהירות יחסית.

כמו מעבורת 2.02 גם למעבורת זו לא נבחר מעולם שם.

מעבורת החלל פטיצ'קה

מעבורת החלל פטיצ'קה (ברוסית: Птичка משמעו ציפור קטנה) הוא השם הלא-רשמי למעבורת חלל סובייטית שנבנתה על ידי ברית המועצות, השנייה מתוך 5 המעבורות הסובייטיות שלא קיבלו שם רשמי. מעבורת זו התייחדה משאר המעבורות בקונסטרוקציה אדומה שהוצמדה לגגה.

בנייתה של ה"פטיצ'קה" החלה בשנת 1988, והיא תוכננה להסתיים בסמוך למועד סיום בנייתה של מעבורת החלל בוראן (1.01), אולם בנייתה מעולם לא הושלמה. בנייתה הופסקה עם פירוקה של ברית המועצות ועצירת המימון לפרויקט, לאחר ש-97% ממנה כבר הושלמו, והתוכנית בוטלה רשמית בשנת 1993.

טיסתה הראשונה של המעבורת תוכננה ל־1992, זו הייתה אמורה להיות טיסה לא מאוישת לשבעה/שמונה ימים לתחנת החלל מיר.

המעבורת נמצאת היום בבייקונור שבקזחסטן, ונכון להיום היא נמצאת בבעלות חברה רוסית-קזחית.

קוסמודרום סבובודני

קוסמודרום סבובּודני (ברוסית: Свобо́дный, סְבוֹבּוֹדְנִי - "חופשי") הוא אתר שיגור טילים הנמצא בחבל אמור, בסיביר שברוסיה.

במקורו נועד האתר לשימוש כאתר שיגור טילים בליסטיים בין-יבשתיים (ICBM). לאחר התפרקות ברית המועצות הוא שימש כאתר שיגור טילים לחלל, מכיוון שאתר השיגור העיקרי של ברית המועצות, קוסמודרום בייקונור, נמצא מחוץ לגבולות רוסיה. ב-2005, לאחר שסוכנות החלל הרוסית חידשה את החכירה בקוסמודרום בייקונור, הוחלט שאין צורך באתר שיגור נוסף והורו לסגור אותו. למרות זאת, ב-25 באפריל 2006 התבצע שיגור הלוויין ארוס B מאתר זה.

באתר השיגור סבובודני מתבצעים שיגורים של דגמים שונים של משגרי לוויינים, ובהם המשגר "סטארט 1" והמשגר "קוסמוס 3".

את אתר השיגור הפעיל חיל החלל של הצבא הרוסי עד לסגירתו בשנת 2007.

תוכנית ווסחוד

תוכנית ווסחוד (ברוסית: Восход) היא תוכנית החלל המאוישת השנייה של ברית המועצות. פיתוח התוכנית היה כתוצאה מהרצון להמשיך את תוכנית ווסטוק ומחזור הרכיבים שלא השתמשו בהם בתוכנית הקודמת. בשתי המשימות המאוישות השתמשו בחללית ווסחוד שהמריאה על גבי טיל ווסחוד.

תוכנית זונד

תוכנית זוֹנְד (ברוסית: Зонд - גשושית) היא תוכנית חלל סובייטית במסגרתה שוגרו מספר גשושיות בלתי מאוישות בין 1964 ל-1970. סדרת המשימות הראשונה התבססה על הגשושיות 3MV ונועדו לאסוף מידע אודות כוכבי הלכת הקרובים אל כדור הארץ. הסדרה השנייה כללה שיגור חלליות סויוז ללא תא מסלולי ובלתי מאוישות כהכנה לתוכנית הסובייטית להנחתת אדם על הירח.

תוכנית חקר הירח הרוסית

תוכנית חקר הירח הרוסית (ברוסית: Росси́йская лу́нная програ́мма) היא תוכנית מחקר של רוסיה לחקר הירח, במקום זו שנקטעה בשנת 1976 ומתוכננת לשנים 2021–2040.

תוכנית ספוטניק

תוכנית ספוטניק (ברוסית: Спутник) הייתה תוכנית סובייטית לשיגור לוויינים לחלל לצורך הדגמת האפשרות להציב עצם מלאכותי במסלול סביב כדור הארץ. משמעות השם ספוטניק ברוסית הוא לוויין או בן-לוויה.

כל משימות ספוטניק שוגרו לחלל על גבי טיל R-7 (סמיורקה, כינוי נאט"ו : SS-6 Sapwood) שפותח במקור כטיל בליסטי.

בסופה של תוכנית ספוטניק החלה תוכנית ווסטוק לשיגור אדם לחלל.

ברית המועצות תוכנית החלל הסובייטית והרוסית רוסיה
תוכניות לא מאוישות תוכנית ספוטניק • תוכנית לונה • תוכנית ונרהתוכנית לונוחודתוכנית מארסתוכנית זונדתוכנית וגה הלוגו של רוסקוסמוס
תוכניות מאוישות תוכנית ווסטוקתוכנית ווסחודתוכנית סויוזתוכנית סאליוטאינטרקוסמוספדרציהמאדים 500תוכנית חקר הירח הרוסית
משימות בולטות ספוטניק 1ספוטניק 2לונה 2ווסטוק 1סויוז 1סויוז 11ונרה 11אפולו-סויוז
חלליות, מעבורות ומשגרים ווסטוקווסחודסויוזמעבורת החלל בוראןמעבורת החלל פטיצ'קהמעבורת 2.02מעבורת 2.03תחנת החלל מירפרוגרסקליפרפארוםתוכנית מיר ומעבורות החללמיר-2תחנת החלל הבינלאומית (המודול הרוסי) • LKמשגר ווסטוקמשגר ווסחודמשגר סויוזפרוטוןזניטN-1אנגרהתחנת החלל המסלולית הלאומית
קוסמונאוטים ומתכננים יורי גגאריןגרמן טיטובולנטינה טרשקובהאלכסיי ליאונובלייקה • (קוסמונאוטים נוספים) • סרגיי קורוליובולנטין גלושקוולדימיר צ'לומיקרים קרימובקונסטנטין ציאולקובסקי
קוסמודרומים קוסמודרום בייקונורקוסמודרום פלסצקקוסמודרום ווסטוצ'ניקוסמודרום סבובודניקפוסטין יאר
השר לבניית מכונות כלליות וראשי רוסקוסמוס סרגיי אפאנסייביורי קופטבאנאטולי פרמינובולדימיר פופובקיןאולג אוסטפנקואיגור קומארובדמיטרי רוגוזין
חברות ותאגידי חלל פרטיים תאגיד החלל הרוסי אנרגיהמחקר מדעי לבניית מכונותאנרגומאשמערכות המידע הלווייניות רשטניוב

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.