תוכנה חופשית

תוכנה חופשיתכתיב חסר, תכנה חפשית) היא תוכנה בעלת סטטוס משפטי התומך באפשרות של כל אדם להשתמש בה, לשכפלה, להפיצה, להתאימה, לשנותה ולשפרה כפי רצונו, באופן חופשי, אך תחת תנאים מסוימים המבטיחים את זכויותיהם של שאר המשתמשים.

את המושג תוכנה חופשית טבע ריצ'רד סטולמן, מייסד המוסד לתוכנה חופשית, בשנת 1984.

אפיונה של תוכנה חופשית

ניתן להגדיר תוכנה חופשית כתוכנה המעניקה למשתמש בה מספר חרויות בסיסיות:

  • החופש להשתמש בתוכנה לכל מטרה (חירות 0).
  • החופש ללמוד את דרכי פעולת התוכנה ולהתאים אותה לצרכיו (חירות 1). כדי לממש את חירות זו, נדרשת גישה לקוד המקור של התוכנה.
  • החופש להפיץ מחדש עותקים של התוכנה לאנשים אחרים כדי לסייע להם (חירות 2).
  • החופש לשפר את התוכנה ולשחרר את השיפורים לציבור כדי שכל הקהילה תרוויח מכך (חירות 3). כדי לממש חירות זו, נדרשת גישה לקוד המקור של התוכנה.

בשונה מקוד פתוח, תוכנה חופשית מתייחסת למובן ה"מהותי" של החופש, קרי - לא הפרקטיקה של הפיתוח כפי שהיא מתבטאת במאמרים כמו הקתדרלה והבזאר אלא למובן האידאולוגי-סוציאלי. קוד פתוח מחויב מעצם קיומה של תוכנה כחופשית. היותה של תוכנה פתוחת-קוד אינו מחייב את היותה של התוכנה חופשית.

יתרונות

סטולמן מתנגד לשימוש בתוכנה לא חופשית מסיבות אידאולוגיות: "תוכנה צריכה להיות חופשית". אולם רבים מהדוגלים בשימוש בתוכנה חופשית מעדיפים אותה מסיבות מעשיות לחלוטין.

בתוכנה קניינית (כלומר: תוכנה לא חופשית, תוכנה שהיא קניינו של מישהו. בדרך כלל מפתחהּ) בעל התוכנה נמצא בעמדת כוח מול המשתמש. רק הבעלים יכול לספק תמיכה ותיקונים לתוכנה. מבחינה זו, תוכנה חופשית היא חסרת-בעלות במובן הקנייני: אין גוף שיכול למנוע ממתכנת מוכשר לבצע תיקונים והרחבות בתוכנה. לפיכך, תוכנה חופשית היא מודל פיתוח עדיף עבור המשתמש.

כמעט תמיד תוכנה חופשית זמינה להתקנה בחינם. הסיבה לכך היא פשוטה: עלות ההפצה היא זניחה וצריך רק למצוא מישהו שיארוז את התוכנה להתקנה פעם אחת כדי שהיא תהיה זמינה בחינם בצורה נוחה. אולם יש מקרים שבהם, על אף זמינות קוד המקור, תוכנה חופשית נמכרת:

  • בשנים הראשונות של פרויקט גנו, ריצ'רד סטולמן התפרנס בין השאר ממכירת עותקים של תוכנות גנו ב־150$ לעותק.
  • גרסת הלינוקס ה"ארגונית" שחברת RedHat מוכרת במאות דולרים לרישיון שימוש ניתנת למעשה להורדה מאתר החברה (בצורת קוד מקור). קוד המקור של כל החבילות, כולל העדכונים, ניתן להורדה מאתר החברה שמפרסמת איך בדיוק מותר להשתמש בתוכנה בלי לפגוע בסימנים הרשומים שלהם. ישנן חברות אחרות (כדוגמת סטארקום הישראלית) שגרסת הלינוקס שלהם מתבססת על אותו קוד מקור.

קופילפט

לכל תוכנה חופשית תנאים מסוימים לשימוש בה המוגדרים ב"רישיון" שלה. קיימים מספר רישיונות נפוצים, מגבילים יותר ומגבילים פחות. ההגבלות מטרתן בעיקר להבטיח את זכויות שאר המשתמשים בתוכנה, בעבר ובעתיד. המונח הכולל לתנאים אלו הוא copyleft (תעתיק עברי: קופילפט) בפרפרזה למונח copyright שמגביל את חופש השימוש באינפורמציה (באנגלית: right - זכות, וגם ימין. על כן השימוש במילה left, באנגלית: שמאל וגם נשאר - זכות השימוש - בידי המשתמש).

הגדרות

ישנן שלוש הגדרות מקובלות ושקולות למדי לתוכנה חופשית:

  • הגדרת התוכנה החופשית של המוסד לתוכנה חופשית
  • הגדרת המונח קוד פתוח על ידי ה־Open Source Institute
  • הנחיות התוכנה החופשית של פרויקט דביאן.

ההגדרה של המוסד לתוכנה חופשית היא משנת 1984. ההגדרה של פרויקט דביאן נוסחה בשנת 1996 ואילו המונח קוד פתוח נוסח והוגדר ב־1998.

היסטוריה

בראשית התפתחות המחשבים, יצרני המחשבים פיתחו בעצמם את כל התוכנה שהמחשבים היו צריכים ומכרו אותה למשתמשיהם כחלק מהמחשב. התוכנה נתפסה בסה"כ כעוד משהו שצריך לפתח כדי לגרום למערכת לעבוד ולא הייתה מניעה למשתמשים להעביר תוכנה מאחד לשני. רק בשנות השבעים החלו מכירות תוכנה כמוצרים עצמאיים ויצרני התוכנה החלו להטיל מגבלות הפצה ושימוש על המוצרים.

בשנת 1983 פרש סטולמן מעבודתו במעבדת הבינה המלאכותית ב־MIT והקים את המוסד לתוכנה חופשית. בתחילת 1984 הוא ייסד את פרויקט גנו כדי ליצור מערכת שלמה אשר משתמשת בתוכנה חופשית.

בשנת 1990 כבר הייתה מערכת גנו בסיסית למעט ליבת המערכת. פרויקט גנו החל לכתוב את Hurd, אבל בינתיים בשנת 1991 כתב לינוס טורבלדס ליבת מערכת הפעלה משלו ובשנת 1992 שחרר אותה עם רישיון GPL. זו הייתה מערכת הפעלה שלמה שכללה תוכנה חופשית.

תוכנות חופשיות נפוצות

בעקבות תנועת התוכנה החופשית נכתבו תוכנות חופשיות מקבילות לרוב התוכנות בעלות הקניין, בכל קטגוריות התכנות: מערכות הפעלה ופלטפורמות, כלים לכתיבת תוכנות, ניהול אתרים, ניהול משרדי, שירות לקוחות ועוד. התוכנות החופשיות מתאימות גם לסוגי החומרה השונים: שרתים, מחשבים אישיים וניידים, טבלטים, טלפונים חכמים, ואביזרים ממוחשבים. חלק ניכר מהתוכנות החופשיות כתוב בשפות קוד פתוח. דוגמאות:

מערכות הפעלה

פלטפורמות

תוכנות

ראו גם

קישורים חיצוניים

Creative Commons

Creative Commons ("קריאטיב קומונס"; גם מקוצר לעיתים קרובות לראשי התיבות: CC) הוא מוסד ללא כוונת רווח המקדיש את מאמציו להרחבת טווח היצירות הזמין לזולת על מנת שאלה יוכלו להתבסס עליה ולחלוק אותה באופן חוקי. שמו מוכר גם מאוסף הרישיונות הסטנדרטיים שחיבר, אשר נועדו לפשט את השיתוף בתוכן ללא ויתור מלא על זכויות יוצרים.

Grep

grep הוא כלי בממשק שורת פקודה לחיפוש שורות המתאימות לביטוי רגולרי בתוך מידע טקסטואלי.

grep פותח במקור עבור מערכת ההפעלה Unix, אך זמין כיום בכל מערכת הפעלה דמוית יוניקס. מקור השם grep בפקודה g/re/p בעורך הטקסט ed, שמשמעה global, regular expression, print.

PHP

PHP (ראשי תיבות רקורסיביים של PHP Hypertext Preprocessor, שבמקור התבססו על Personal Home Page) היא שפת תסריט המיועדת בעיקר לתכנות יישומי אינטרנט בצד השרת, אך יכולה לרוץ על המחשב האישי באמצעות מפרש. התחביר של השפה דומה לזה של C והסמנטיקה דומה לזו של Perl. שפת PHP נוצרה במקור על ידי רזמוס לרדורף אך בצורתה הנוכחית נכתבה על ידי זאב סורסקי ואנדי גוטמנס. PHP היא אחת משפות התכנות הנפוצות ביותר.

Perl

Perl (פרל) היא שפת תכנות דינמית שתוכננה במקור על ידי לארי וול. לאחר שנטבע השם Perl, יוחסו לו ראשי תיבות בדיעבד של "Practical Extraction and Report Language".

קוד המקור של המפרש וסביבת הריצה של Perl מופצים כתוכנה חופשית תחת הרישיון הציבורי הכללי של גנו וה-Artistic License.

V8

V8 הוא מנוע JavaScript מבוסס קוד פתוח, שפותח על ידי פרויקט כרומיום עבור דפדפן האינטרנט Google Chrome. אולם מאז שפותח נעשה בו שימוש נרחב במגוון פרויקטים כגון Couchbase, MongoDB ו-Node.js המשמשים בצד השרת. המתכנת הראשי היה לארס באק. הגרסה הראשונה של מנוע V8 שוחרר באותו זמן עם הגרסה הראשונה של Chrome, ב-2 בספטמבר 2008.

V8 מהדר קוד JavaScript בזמן ריצה, לקוד מכונה (IA-32, x86-64, ARM, או MIPS ISAs; הוסב גם ל - PowerPC ו - IBM s390 לשימוש בשרתים) לפני ביצוע, במקום טכניקות מסורתיות כגון לפרש bytecode או להדר את כל הקוד לבינארי, והרצה שלו מתוך קובץ על מערכת קבצים. הידור הקוד עובר אופטימיזציה (ואופטימיזציה מחדש) באופן דינמי בזמן ריצה.

World Community Grid

World Community Grid (או בראשי תיבות WCG) הוא מיזם של חישוב מבוזר קהילתי, שיזמה חברת IBM על-מנת לקדם מחקרים שונים לטובת האנושות. הפרויקט משתמש במחשבים של המשתמשים הרשומים אליו על-מנת לבצע חישובים הנחוצים למחקר. בין המחקרים להם מסייע הפרויקט ניתן למצוא מחקרים העוסקים במציאת מרפא למחלות שונות כגון איידס, סרטן, קדחת דנגי, מלריה ועוד, מחקרים העוסקים במציאת דרכים להפקת אנרגיה ירוקה ולהדיפת ההתחממות הגלובלית ומחקרים נוספים. המיזם מאפשר לחוקרים שהמחקרים שלהם יכולים להיטיב עם כלל האנושות (כגון מציאת מרפא למחלות, איכות הסביבה, שיפור התזונה וכו') להגיש הצעות ולהשתמש במיזם על-מנת לערוך את המחקר שלהם.

במסגרת הפרויקט, משימות חישוב הנחוצות למחקר נשלחות דרך האינטרנט אל מאות אלפי אנשים ברחבי העולם שהסכימו להתקין במחשב שלהם תוכנה מיוחדת המבצעת את החישובים. השימוש במחשבי המשתמשים נעשה ברקע, ללא הפרעה למשתמש, על ידי ניצול משאבים אשר אינם בשימוש בלבד. הפרויקט הוקם ב-16 בנובמבר 2004, ונכון לנובמבר 2019 רשומים בו כ- 766,088 משתמשים ממדינות רבות בעולם. הפרויקט מותקן על גבי כ - 5,252,679 מחשבים ברחבי העולם.

התוכנה בה משתמש הפרויקט פותחה על ידי אוניברסיטת קליפורניה בברקלי והיא נקראת Berkeley Open Infrastructure for Network Computing) BOINC). תוכנה זו משמשת פרויקטים נוספים של חישוב מבוזר קהילתי, בהם הפרויקט SETI@home, שלשמו פותחה.

באגזילה

באגזילה היא תוכנה חופשית למעקב אחר באגים - תקלות במערכות תוכנה או חומרה.

באגזילה נוצרה על ידי מפתחי דפדפן האינטרנט מוזילה זמן קצר לאחר שקוד המקור הפך לחופשי כדי להחליף את מערכת ניהול הבאגים המתיישנת והלא-חופשית שהייתה לפני כן בשימוש בחברת נטסקייפ. המערכת נכתבה במקור לשימושה הפנימי של חברת נטסקייפ וכיום מתקיימת תחת אוסף הפרויקטים של קרן מוזילה ובשיתוף מפתחים מכל העולם.

באגזילה משמשת אלפי חברות ופרויקטים חופשיים בעולם עקב אפשרויות ההתאמה הגבוהות בה היא מתאפיינת, והאפשרות לקשר ישיר באמצעות קבוצות דיון ודואר אלקטרוני עם משתמשים רבים מכל העולם ואף ישירות עם מפתחיה.

מערכת באגזילה מבוססת על שרת אינטרנט - בדרך כלל Apache - ובסיס הנתונים החופשי MySQL. הגישה לבאגזילה מבוססת על דפדפן בלבד בצד הלקוח, מה שלא דורש התקנה של תוכנה נוספת מעבר לשרת עצמו, ומאפשר הפעלה על מספר רב של תחנות באופן מיידי. בפרויקטים פתוחים יכול כל משתמש לדווח על באג שיועבר למפתח המתאים.

לבאגזילה תכונות רבות המאפשרות להתאימה לתפקידים נוספים כמו בקשת תכונות חדשות ואף קיימת אפשרות להתממשקות למערכת מעקב הגרסאות החופשית cvs.

בתחילת דרכה נכתבה בשפת Tcl/Tk, אך שוכתבה לשפת Perl הפופולרית יותר כדי למשוך מפתחים.

גנו/לינוקס

גנו/לינוקס היא קבוצת מערכות הפעלה עם ליבת לינוקס בעלת רישיון החופשי וקוד פתוח. GNU זהו פרויקט של מערכת הפעלה המבוססת על ליבה זו והיה מהחלוצים בשימוש בה, ולכן ברוב המקרים ההתייחסות במילה "לינוקס" למערכת ההפעלה מכוונת דווקא לשילוב בין GNU לליבת לינוקס, בדרך-כלל בדמות הפצת גנו/לינוקס.

הדמותג הרשמי של מערכות הפעלה לינוקס הוא Tux הפינגווין.

הסימן המסחרי Linux (שמספרו 1916230) שייך ללינוס טורבאלדס והיא מתוארת כ"מערכת הפעלה, תוכנה המאפשרת שימוש והפעלה של מחשב."

המוסד לתוכנה חופשית

המוסד לתוכנה חופשית (אנגלית: Free Software Foundation ובראשי תיבות FSF) הוא מוסד ללא כוונת רווח שייסד ב־1985 ריצ'רד סטולמן כדי לתמוך בתנועת התוכנה החופשית, במיוחד בפרויקט גנו, על ידי שימוש ברישיונות GNU.

מייסודו של המוסד עד לאמצע שנות התשעים שימשו תוצריו מתכנתים לכתיבה של תוכנה חופשית. מאמצע שנות התשעים עד היום ישנם חברות ויחידים רבים שכותבים תוכנה חופשית, כך שמרבית התוצרים של המוסד משמשים לנושאים משפטיים וארגוניים של קהילת התוכנה החופשית.

בפרסומיו המוסד שם דגש על הפן הערכי והחברתי של מושג החופש בתוכנה - מה שחשוב בתוכנה חופשית הוא לא המחיר הנמוך של ההפצה ולא היתרונות ההנדסיים והעסקיים של היכולת לעיין בקוד המקור של תוכנה, אלא החופש המצפוני להשתמש בתוכנה ולהפיץ אותה. בהתאם לזאת, המוסד נאבק לא רק למען תוכנה חופשית אלא גם נגד פטנטים על תוכנה וטכנולוגיות של ניהול זכויות דיגיטלי (המוסד מכנה אותן "ניהול הגבלות דיגיטלי").

הפצת גנו/לינוקס

הפצת גנו/לינוקס, המכונה גם הפצה או distro (קיצור הנגזר מהמילה האנגלית distribution), היא מערכת הפעלה גנו המכילה את ליבת מערכת ההפעלה לינוקס ורכיבים נוספים לתפעול המחשב. רוב רכיבי ההפצה מבוססים על תוכנה חופשית וקוד פתוח, לכן קל לנייד אותם למטרות ונישות שונות וכך המגוון שלהם רחב.

הפצה נוצרת בדרך כלל על ידי משתמשים, קבוצות וארגונים מרחבי העולם. חברות כמו RedHat, נובל ומנדריבה, פרויקטים קהילתיים כמו דביאן GNU/לינוקס (Debian GNU/Linux), אובונטו לינוקס (Ubuntu)‏, PCLinuxOS ו-ג'נטו מתחזקים את התוכנה ומספקים אותה כמערכת שלמה מוכנה להתקנה ושימוש.

לרוב, הפצת גנו/לינוקס בעזרת האינטרנט להורדה בצורת קובצי ISO לצריבה עצמית. בדרך כלל ניתן אף להפעיל הפצה ישירות מדיסק און קי ללא כל צורך בהתקנה.

הרישיון הציבורי הכללי של גנו

הרישיון הציבורי הכללי של גנו, הידוע בעיקר כ־GNU GPL (ראשי תיבות באנגלית של GNU General Public License), או בקיצור GPL, הוא רישיון לתוכנה חופשית, שנכתב במקור על ידי ריצ'רד סטולמן בעבור פרויקט גנו והפך מאז לאחד הרישיונות הפופולריים לתוכנה חופשית.

ה-GPL הוא בראש ובראשונה רישיון Copyleft, שמשמעו שיצירות נגזרות ישמרו תחת אותם תנאי רישיון. תחת הפילוסופיה הזאת, ה-GPL מעניק לתוכנת מחשב זכויות של תוכנה חופשית ומשתמש ב-Copyleft כדי להבטיח שהחירות תישמר, גם אם העבודה שונתה או שודרגה.

הרישיון לשימוש חופשי במסמכים של גנו

הרישיון לשימוש חופשי במסמכים של גנו (באנגלית: GNU Free Documentation License, ובקיצור GNU FDL או GFDL) הוא רישיון מבית היוצר של GNU, המגן על זכויות היוצרים של יצירה כלשהי בצורה שונה ו"חופשית" יותר מזכויות היוצרים הסטנדרטיות, ובכך למעשה מסומנת יצירה זו כ"תוכן חופשי". מטרת הרישיון היא להגדיר מדריך, ספר או מסמך תפקודי ושימושי כלשהו כחופשי, כלומר: להבטיח לכל אחד את החופש לשכפל ולהפיץ את המסמך, עם או בלי שינויים, למטרות רווח או שלא למטרות רווח (אך תוך עמידה בתנאי הרישיון). מטרה נוספת של רישיון זה היא לשמור על זכותם של הכותבים והמוציא לאור לקבל הכרה והערכה בעבודה שעשו, מבלי להטיל עליהם את האחריות לשינויים שנעשו על ידי אחרים.

GNU FDL הוא מקרה פרטי של copyleft.

בשנות ה-2000 נודע הרישיון בשל השימוש בו על ידי קרן ויקימדיה ברוב מיזמיה (ובכללם ויקיפדיה); כל תרומה לוויקיפדיה (מלבד חלק מהתמונות) שוחררה תחת רישיון זה עד ליום 15 ביוני 2009. החל מיום זה חלק מהתרומות זמינות תחת רישיון GFDL ואילו הרוב מפורסם תחת רישיון של Creative Commons.

ב-2018 הוחלט שהחל מ-14 באוקטובר אותה שנה, לא ניתן יהיה להעלות למיזם "ויקישיתוף" קבצים המוגדרים כבעלי רישיון זה בלבד (ניתן יהיה להעלות קבצים ברישיון GFDL בתנאי שלצידו יוצג רישיון נוסף הקביל במיזם). זאת למעט טקסטים, סמלילים וצילומי מסך, שמקורם בתוכנות ברישיון GFDL.

כנסת פתוחה

"כנסת פתוחה" הוא אתר אינטרנט מבוסס קוד פתוח שמטרתו לשפר את השקיפות השלטונית בישראל, לחשוף את פעילות הכנסת לציבור ולהפוך את המידע לנגיש יותר. האתר אוסף מידע גולמי ממקורות שונים (בעיקר אתר הכנסת וכן מקורות מידע רשמיים אחרים) ומציג אותו בדרכים מועילות לנוחות המשתמש. המטרה העיקרית של יוצרי האתר היא להקים אתר חלופי עצמאי לאתר הכנסת, כיוון שלטענתם אתר הכנסת אינו נוח לחיפוש ולא עובד עם דפדפנים פופולריים, ואין בו מידע מספק על פעילותם הפרלמנטרית של חברי הכנסת, באופן שיאפשר לציבור להעריך את פעילותם. הוא נבנה ומתוחזק על ידי חברי הסדנא לידע ציבורי.

אתר "כנסת פתוחה" כולל בין היתר, דף שאוסף את כל הפרטים על הצעת חוק, כולל נוסח ההצעה הראשוני, הנוסח הסופי, דיונים עליה בוועדת הכנסת המתאימה, ועוד. כמו כן ניתן לראות איך כל חבר כנסת הצביע בכל אחת מההצבעות במליאת הכנסת, ולקבל סטטיסטיקות על הפעילות הפרלמנטרית שלהם.

בשלב זה, האתר אינו כולל מידע היסטורי אלא רק מידע מאז זמן הקמתו.

המיזם מבוסס על מתנדבים, ולא נתמך על ידי גוף מפלגתי. הוא מבוסס על אתרים דומים ברחבי העולם העוקבים אחרי הפרלמנטים המקומיים.

לינוקס

לינוקס (באנגלית: Linux) היא משפחה של מערכות הפעלה המבוססות על ליבת לינוקס. מערכת לינוקס שכוללת רכיבים וספריות ממיזם גנו נקראת לעיתים גנו/לינוקס (GNU/Linux).

הפיתוח הראשוני בשנות ה־80 התמקד בגנו ובמערכת הגרפית X11. בשנות ה־90 המוקדמות, מפתחי ליבת לינוקס ואנשים נוספים החלו לעבוד על לינוקס. בסוף שנות ה־90 קיבלה לינוקס גם את תמיכתן של IBM,‏ היולט פקארד, נובל וסאן מיקרוסיסטמס .

לינוקס היא דוגמה חשובה לפיתוח תוכנה חופשית וקוד פתוח. קוד המקור של ליבת לינוקס זמין לשימוש, לשינוי ולהפצה בחינם לכל אחד. יש מקרים שמערכת הפעלה שלמה מורכבת מתוכנות חופשיות או מתוכנות קוד פתוח.

ישנן אין ספור הפצות לינוקס חלקן מיועדות לשרתים וחלקם למשתמשים פרטיים.

אנדרואיד היא דוגמה למערכת הפעלה המבוססת על ליבת לינוקס. היא רצה בעיקר על טלפונים חכמים ומחשבי לוח, ומפותחת על ידי גוגל.

מדיה-ויקי

מדיה-ויקי (באנגלית: MediaWiki) היא תוכנת ויקי המופצת תחת הרישיון הציבורי הכללי של גנו. התוכנה, שנכתבה במקור בעבור ויקיפדיה והמיזמים האחרים של קרן ויקימדיה, נמצאת כיום בשימוש נפוץ וניתן להורידה בחינם.

ליבת התוכנה כתובה בשפת PHP, בסיסי הנתונים שלה משתמשים ב-MySQL. סמל התוכנה מרמז על השימוש הנפוץ בה בסימנים [[ ]] כדי לקשר בין דפים. מדיה-ויקי מסוגלת לשלב בתוכה תוכנות אחרות, כדוגמת TeX, בקלות יחסית. בנוסף, היא כוללת מערכת הרחבות ו-Hooks, כך שמשתמשים יכולים להרחיבה בקלות לשימושיהם.

מוזילה פיירפוקס

מוזילה פיירפוקס (באנגלית: Mozilla Firefox, במקור: Phoenix, לתקופה קצרה: Mozilla Firebird) הוא דפדפן אינטרנט בקוד פתוח המפותח על ידי קרן מוזילה ומאות מתנדבים. הגרסה היציבה ראשונה של המוצר, גרסה 1.0, הורדה כ־25 מיליון פעמים ב־99 הימים הראשונים מאז יציאתה, ובכך הייתה למוצר הקוד הפתוח הנפוץ ביותר בקרב משתמשים ביתיים בזמנה.

מטרת פיתוחו של פיירפוקס היא ליצור דפדפן קל, מהיר, פשוט, בטוח לשימוש, גמיש והעומד בפני עצמו. פיירפוקס מבוסס על הדפדפן של חבילת היישומים "Mozilla Suite". פיירפוקס הפך למוקד המאמצים של מפתחי מוזילה (יחד עם לקוח הדואר האלקטרוני "Thunderbird"), והוא מחליף את ה־Mozilla Suite כמוצר המרכזי של הקרן.

תכונותיו המרכזיות של הדפדפן כוללות חוסם חלונות קופצים מובנה, תמיכה בערכות נושא, גלישת אינטרנט באמצעות לשוניות, תמיכה מלאה בתקנים ואפשרות להתקנת הרחבות להגדלת השימושיות של הדפדפן. על אף שדפדפנים נוספים הציעו גם הם תכונות אלה בעבר, פיירפוקס היה הדפדפן הראשון שיישם אותן באופן נרחב.

פיירפוקס זכה לתשומת לב רבה כתחליף לדפדפנים אחרים כדוגמת אינטרנט אקספלורר של חברת מיקרוסופט. נכון לינואר 2019 לדפדפן נתח שוק של 4.66% ברחבי העולם. בדצמבר 2014 הוערך מספר המשתמשים על ידי מוזילה בכ-500 מיליון

פבריקטור

פבריקטור - Phabricator היא תוכנה חופשית למעקב אחר באגים - תקלות במערכות תוכנה או חומרה.

פבריקטור פותחה על ידי אוון פריסטלי (Evan Priestley) ככלי פנימי לבדיקת באגים בפייסבוק, בהמשך עזב פריסטלי את פייסבוק והחל לפתח את התוכנה תחת רישיון חופשי ובאופן עצמאי.

בדצמבר 2014 קרן ויקימדיה חדלה להשתמש בבאגזילה והחלה להשתמש בפבריקטור לצורך בדיקה ודיווח על באגים במערכת מדיה-ויקי.

קוד פתוח

קוד פתוח משמש בעולם התוכנה לציון תוכנה שקוד המקור שלה פתוח ונגיש לכל מי שחפץ בו והוא חופשי לשימוש, לצפייה, לעריכת שינויים ולהפצה מחודשת לכל אחד ואחת. שיטת פיתוח כזו מאפשרת בעצם לכל מי שחפץ בכך לקחת חלק בפיתוח התוכנה ולתרום לשיפורה. מושג קרוב במשמעותו (ויש אומרים שזהה במשמעותו) הוא "תוכנה חופשית". לעיתים כוללים את שניהם ביחד כ"תוכנה חופשית וקוד פתוח" (ר"ת FOSS או FLOSS באנגלית: Free/Libre and Open Source Software).

יש להבחין בין קוד פתוח לבין קוד נגיש – מצב שבו ניתן לראות את הקוד אך אסור לבצע בו שינויים. מצב זה אינו נופל תחת הקטגוריה של קוד פתוח.

תוכן חופשי

תוכן חופשי (או תוכן שיתופי) הוא שם כללי לתוכן (כתוב, תמונה, צליל וכדומה) שאין גוף יחיד עם שליטה מוחלטת על הפצתו ועל השימוש בו. כמו כן, השם מקובל גם כשם לתנועה חברתית אשר מבקשת לעודד שימוש בתוכן חופשי.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.