תוכן העניינים

תוכן העניינים הוא חלק בלתי נפרד מכל ספר עיון, ומופיע לעיתים גם בספרי סיפורת. מקומו של תוכן העניינים הוא בראש הספר, משום שהוא מהווה מעין מפה להמשך ההתמצאות בספר, אך לעיתים הוא ממוקם דווקא בסוף הספר.

תוכן העניינים מכיל את רשימת כל הפרקים שבספר (כולל רכיבים פותחים ורכיבים מסיימים, אך ללא תוכן העניינים עצמו), ומספר העמוד שבו מתחיל כל פרק. את הרווח המפריד בין שם הפרק (המיושר לימין, בעברית), ובין מספר העמוד (הרשום בקצה השמאלי של העמוד), מקובל למלא בשורת נקודות, כדי להנחות את עין הקורא אל המספר הנכון, ולמנוע ממנו טעות.

מלבד חלוקה לפרקים ייתכנו בספר רמות הקבצה גדולות יותר, כגון הקבצה לחלקים, ובמקרה זה מופיעים גם השמות של רמות הקבצה אלה בתוכן העניינים.

תוכן עניינים לספר הוא המצאה קדומה. כבר לספריו של יוסף בן מתתיהו קדמוניות היהודים ומלחמת היהודים עם הרומאים נוסף תוכן עניינים, כמו גם לאנציקלופדיה המקיפה תולדות הטבע (או חקר הטבע) פרי עטו של פליניוס הזקן, שניהם במאה הראשונה לספירה.

The Writings of Charles Dickens v4 pv
תוכן העניינים של כתבי צ'ארלס דיקנס - כרך 4 - אוליבר טוויסט, במהדורה משנת 1894

מבנה תוכן העניינים

למבנהו של תוכן העניינים וריאציות אחדות, המשקפות מטרות שונות, ודרכים שונות להשגת מטרות אלה. שתי הגישות הבסיסיות ביחס לתכולתו של תוכן העניינים הן:

  • תוכן עניינים מצומצם
לפי גישה זו נועד תוכן העניינים לאפשר לקורא התמצאות ראשונית במרכיביו העיקריים של הספר, ולתת לו במבט אחד תמונה כוללת של תוכן הספר. כאשר רמת הפירוט בתוכן היא עד רמת שמות הפרקים, ולפיכך מרוכז התוכן בעמוד אחד, הוא אכן מספק שירות זה בצורה נוחה.
  • תוכן עניינים מפורט
יש הגורסים שתוכן העניינים חייב לספק יותר מאשר מידע ראשוני על מבנה הספר, ולאפשר גם התמצאות בפרטים המרכיבים את הספר, ולכן עליו להכיל גם את פרטי כל הסעיפים שלהם נחלק כל פרק. בגישה זו מתחרה התוכן במידה מסוימת במפתח העניינים. תוכן עניינים הבנוי כך מספק מידע רב יותר, אך הוא משתרע על פני עמודים אחדים, ולכן אינו מאפשר לקלוט את כל מבנה הספר במבט אחד. ביישום גישה זו מובלטים שמות הפרקים (לעומת שמות הסעיפים), למשל באמצעות סידורם בגופן שמן, או באמצעות הסטה קלה שמאלה של שמות הסעיפים.

הווריאציות המתוארות להלן מנסות לשלב את שתי הגישות הבסיסיות המתוארות לעיל, בדרך שתשיג את מטרותיהן של שתי הגישות:

  • תוכן עניינים כפול
הדרך הפשוטה ביותר לשילוב שתי הגישות היא ביצוע שתיהן, כלומר בספר מופיע עמוד ובו תוכן עניינים מצומצם, ואחריו עמודים אחדים של תוכן עניינים מפורט.
  • תוכן עניינים מפוצל
פתרון לעימות שבין שתי הגישות, ניתן ליישום בספר שלא נועד לקריאה סדרתית, אלא לגישה ישירה של הקורא לפרק המעניין אותו. בפתרון זה מופיע בראש הספר רק תוכן עניינים מצומצם, ובראש כל פרק מופיע תוכן עניינים לפרק זה בלבד, ובו רשימת סעיפי הפרק. איתור סעיף בשיטה זו נעשה בשני צעדים: תוכן העניינים המופיע בראש הספר נותן תמונה כללית של תוכן הספר, ומאפשר את איתור הפרק המתאים. תוכן העניינים המופיע בראש הפרק מאפשר את איתור הסעיף הנדרש.
  • תוכן עניינים מפורט קומפקטי
פתרון אחר לבעיה נמצא בשיטה לפיה שם הפרק והעמוד בו הוא מתחיל מופיעים בתוכן העניינים בצורה רגילה, ואחריהם מופיעה רשימה צפופה של שמות הסעיפים (סעיפים אחדים בשורה), עם ציון מספר העמוד בו מתחיל כל סעיף או בלעדיו. בשיטה זו מכיל תוכן העניינים את המידע הרב המופיע בתוכן עניינים מפורט, אך הוא משתרע על מספר קטן של עמודים.

תוכן העניינים לספר מרובה כרכים

כאשר הספר משתרע על-פני כרכים אחדים, מקובלות שיטות אחדות להצגת תוכן העניינים:

  • בראש כל כרך מופיע תוכן אותו כרך;
  • בראש כל כרך מופיע תוכן כל הכרכים כסדרם;
  • בראש כל כרך מופיע תוכן כל הכרכים: תחילה תוכן הכרך בו מודפס התוכן, ואחר-כך תוכן כל שאר הכרכים כסדרם;
  • בראש הכרך הראשון מופיע תוכן כל הכרכים, ובשאר הכרכים לא מופיע תוכן (זהו פתרון חריג).

דפי תוכן נוספים

לעיתים מופיע לאחר תוכן העניינים דף תוכן נוסף, ובו רשימת טבלאות או תרשימים המופיעים בספר. בדרך כלל אין צורך בדף תוכן זה, שהרי טבלאות ותרשימים אינם עומדים בפני עצמם, אלא מהווים חלק מהפרק המתאים, המופיע בתוכן העניינים. יש תועלת ברשימה זו בספר שהטבלאות המשובצות בו אכן עומדות בפני עצמן, כלומר צפוי רצון של הקורא לגשת ישירות לטבלה, ודף התוכן מאפשר גישה ישירה זו.

תוכן העניינים במצגות

מלבד ספרים, תוכן העניינים יכול להופיע גם במצגות. בתוכן עניינים במצגת נוהגים להקל על הקורא ובשל כך מוסיפים קישור לשקופית בעלת המידע במקום לרשום מספרי שקופיות.

Dblp

dblp (נכתב גם DBLP) הוא אתר אינטרנט המספק מידע ביבליוגרפי במדעי המחשב. האתר מאוחסן באוניברסיטת טריר שבגרמניה, ומנהלו הוא מיכאל ליי (Michael Ley), מרצה במחלקה למדעי המחשב שם. על פעילותו בתחזוקת האתר זכה ליי בציון לשבח מטעם ה-ACM.

באוגוסט 2014 הכיל האתר מידע על יותר מ-2.6 מיליון מאמרים במדעי המחשב, מאת יותר מ-1.4 מיליון מחברים. האתר מאנדקס את כל כתבי העת החשובים במדעי המחשב, ורבים מקובצי ההרצאות של כנסים במדעי המחשב.

השם dblp היה בתחילת דרכו של האתר ראשי תיבות של DataBase systems and Logic Programming (מערכות בסיס נתונים ותכנות לוגי) - תחומים שבהם התמקד האתר באותה עת. עם התרחבות תחומי העניין המסוקרים באתר שונה פירוש ראשי התיבות ל- Digital Bibliography & Library Project (מיזם ביבליוגרפיה וספרייה דיגיטליים), אך כיום dblp הוא פשוט שם האתר, ללא ייחוס משמעות, וכותרת האתר היא dblp Computer Science Bibliography.את המידע הביבליוגרפי ניתן לקבל לפי שם המחבר, לפי שם כתב עת - הצגת תוכן העניינים של כל גיליון, ולפי שם כנס - רשימת כל קובצי ההרצאות של הכנס.

בלז

בֶּלז (באוקראינית: Белз; ביידיש בעלז או בעלזא ברוסית: Белз) היא עיירה בחבל לבוב, שבאוקראינה. העיירה התפרסמה בעולם היהודי הודות לחסידות בעלז, שנוסדה בה. אוכלוסיית העיירה מונה נכון ל-2004 2,408 תושבים, המתפרנסים בעיקר מחקלאות.

בלייזר (מגזין)

בלייזר הוא ירחון ישראלי בהוצאת "ידיעות אחרונות", המיועד לקהל יעד גברי, ששאב את השראתו המקורית ממגזינים אמריקניים דומים כדוגמת מקסים, Esquire ו-FHM. בלייזר נוטה לעסוק בנושאים הנחשבים מבחינה מגדרית ותרבותית כ"גבריים", כמו מין, ספורט, צבא, משקאות חריפים, הימורים, סמים ומכוניות, לצד כתבות על נושאים "רציניים" יותר כדוגמת פוליטיקה עולמית, כלכלה ובריאות.

גטו קובנה

גטו קובנה שכן בעיר קובנה שבליטא, ברובע ויליאמפולה שכונה בפי היהודים סלובודקה. סלובודקה ממוקמת מחוץ למרכז העיר, מעבר לנהר, ולאורך הדורות השתקעו בה יהודים בתקופות שנאסר עליהם להתגורר בתחומי העיר עצמה. ערב מלחמת העולם השנייה התגוררו בקובנה, כולל סלובודקה, כ-35,000 יהודים (כרבע האוכלוסייה הכוללת), כאשר מיעוטי האמצעים שבהם התגוררו בסלובודקה.

דבר הפועלת

דְּבַר הפועלת היה ירחון הנשים הראשון בישראל. הירחון נוסד בשנת 1934 על ידי רחל כצנלסון-שזר, אשר שימשה כעורכת הראשית במשך עשרים וחמש שנותיו הראשונות. בתחילה נקרא גם "ירחון האישה בעבודתה ומשפחתה". בשנת 1977 שינה את שמו ל"ירחון נעמת".

היסטוריה (כתב עת)

היסטוריה, כתב עת מדעי בנושא היסטוריה כללית בהוצאת החברה ההיסטורית הישראלית היוצא לאור מדי חצי שנה, החל משנת 1998 (ה'תשנ"ח). כתב העת מפרסם בעיקר את מאמריהם של חוקרים ישראלים העוסקים בתולדות העמים, החברות והתרבויות הזרות.

כל גיליון של כתב העת מכיל שלושה עד חמישה מאמרים מרכזיים וכן מספר ביקורות ספרים. מאמרי כל גיליון נוטים לדון בצדדים שונים של נושא משותף.

המאסף (כתב עת תורני)

המאסף היה כתב עת תורני שיצא לאור בירושלים בין השנים 1896–1914 (ה'תרנ"ו - ה'תרע"ד) ושימש כבמה מרכזית לפרסום חידושים ופסקים של מאות רבנים מרחבי העולם. עורכו ומייסדו היה הרב בן ציון אברהם קואינקה.

ויקיפדיה המודפסת

ויקיפדיה המודפסת היא פרויקט אמנות של מייקל מאנדיברג בשיתוף ויקיפדיה האנגלית. במהלך הפרויקט הודפסו 106 כרכים מתוך 7,473 הכרכים של ויקיפדיה האנגלית כפי שהייתה קיימת ב-7 באפריל 2015 והוכנה גם תפאורה המציגה את הכריכה של כ-1,980 כרכים נוספים (אשר לא הודפסו). 36 כרכים נוספים שבהם כל 7.5 מיליון התורמים שתרמו לוויקיפדיה האנגלית היו גם כן חלק מהפרויקט. תוכן העניינים בלבד מתפרס על 91 כרכים בעלי 700 עמודים לכרך. הכרכים המודפסים כוללים רק את תוכנם של הערכים. תמונות והערות אינן כלולות. הפרויקט הוצג בגלריית דני בניו יורק בקיץ 2015.מייקל חשב לראשונה על הפרויקט ב-2009, אך נתקל בקשיים טכניים. הוא ביקש משותפו לפרויקט, יונתן קיריפאראן, לסייע עם תוכנת הקוד, לקמפל אותה, לעצב אותה ולעלות הורדה של כל התוכן בוויקיפדיה האנגלית. קובצי ההדפסה הועלו להוצאת הספרים Lulu.com והם זמינים להדפסה ככרכי נייר.

המוטיבציה של מייקל הייתה לענות על השאלה, "כמה גדול זה?". כישות Big data, גודלה נמצא על סף מאגר מידע הניתן להצגה כאוסף רב של כרכים, אך לא גדול עד כדי כך שהצגת המידע באופן פיזי היא על גבול הבלתי אפשרי, כגון קובצי הנתונים של פייסבוק או NSA‏. קתרין מאהר, באותה עת דוברת קרן ויקימדיה (מאז שנת 2016 מנכ"לית הקרן), תיארה אותו כ"מחווה של ידע" ו"מחווה אדירה וחסרת משמעות". ויקימדיה שיתפה פעולה עם הפרויקט ועם הוצאת הספרים Lulu.com כדי לסייע במימון.

המשימה נמשכה שלוש שנים, ותהליך ההעלאה נמשך 24 ימים, 3 שעות ו-18 דקות. המשימה הושלמה ב-12 ביולי 2015.‏ PediaPress ניסתה לגייס כסף לכיסוי על הוצאות ההדפסה ב-Indiegogo ב-2014, אך הפרויקט נעצר. מייקל מעריך כי עלויות ההדפסה של תדפיס מלא הן כ-500,000 דולר. בתערוכת האמנות דני הוצג רק חלק קטן מהכרכים המודפסים. על הקיר נראו כ-2,000 כרכים שהוצגו כטפטים על הקיר. קובצי ההדפסה הועלו ל-Lulu.com‏.

חוברת (גלריה גורדון)

"חוברת" היא פנזין או קובץ מודפס של יצירות אמנות מושגיות שיצאה במאי 1974 בהוצאת גלריה גורדון. היא הכילה יצירות טקסט ועבודות מושגיות של דוד אבידן, תמר גטר, דוד גינתון, יאיר גרבוז, רפי לביא, מיכל נאמן ואפרת נתן. "חוברת" היוותה ביטוי לשימוש הנרחב בטקסטים באמנות מושגית בשנות השבעים של המאה ה-20. גרבוז הגדיר בדיעבד את יצירותיהם של משתתפי ה-"חוברת" כניסיון "בהגדרת טריטוריה פיזית ונפשית ובסימון מידותיה וגבולותיה."החוברת, בת 48 עמודים לא ממוספרים, שהודפסו בסטנסיל. מיעוטם מודפס משני צדי הדף. "חוברת" הודפסה במכונה שהייתה שייכת ל"מדרשה לאמנות". בספרו "כל הסיכויים שבקרוב תעבור כאן רכבת" (2000), תיאר יאיר גרבוז את המניע שלו ושל רפי לביא להפקת החוברת כרצון להצגת העבודות המושגיות שיצרו האמנים במעין "תערוכה במדיום הסטנסיל". את המימון להפקתה סיפק שעיה יריב, בעליה של גלריה גורדון, שבה גם נמכרו עותקיה.האמנים המשתתפים יצרו עבור "חוברת" עבודות בעלות ממד ארס פואטי בולט. דוד אבידן, לדוגמה, הדפיס את השיר "תרומה צנועה לתאורייה-של-הפואטיקה", שפורסם שנה קודם לכן בספרו "שירים שימושיים". אל מילות השיר מצורפות 22 הערות שוליים ממוספרות, בהתאמה למילות השיר. רפי לביא יצר מפות מנטאליות של דירתו ושל אזור מגוריו בתל אביב, ואילו יאיר גרבוז פרסם טקסט בשם "ביוגרפיה+תחביבים+רשימות+הסברים+תוכן העניינים" ובו דיווח בגוף ראשון על משמעות היות אמן, לצד סדרת רשימות המתבססות על שדות סמנטיים שונים, כגון מוצרי נייר וחומרי אמנות.

בעבודות רבות ישנה התייחסות אל הגוף ואל התודעה ומגבלותיהם. דוד גינתון, לדוגמה, יצר דפים ובהם כתמים שנוצרו על ידי הטבעת חלקי גופו, בצירוף כותרות מבארות כגון "נחתם על ידי האף". מיכל נאמן יצרה דפים המשלבים התייחסויות פוליטיות עם דימויים גופניים, כגון גרסה ל"גדי בחלב אמו". תמר גטר פרסמה דפים ובהם בדיקה תודעתית של גודלה של גלוית דואר, לצד עבודת טקסט המעמתת בין צורה לטקסט.

"חוברת", נתקלה בביקורת לא אוהדות של יהושע קנז, עורך המוסף הספרותי ב"הארץ" ושל יגאל תומרקין, שפרסם כתגובה חוברת פארודית.

חוות דעת (חשבונאות)

חוות דעת (או חוות דעת רואה חשבון מבקר או דוח רואה חשבון מבקר) היא התוצר הסופי לעבודתו של רואה החשבון על דוחות כספיים של הישות המבוקרת, ולמעשה המסמך היחיד עליו חתום רואה החשבון בתום עבודת הביקורת. חוות הדעת ממוקמת בתחילתו של הדוח הכספי, לאחר תוכן העניינים.

מטרת עבודת הביקורת של רואה החשבון המבקר היא לאפשר לו לחוות דעתו על הדוחות הכספיים של לקוחו שהם משקפים באופן נאות, בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים, מכל הבחינות המהותיות, את מצבה הכספי, תוצאות פעולותיה, השינויים בהונה העצמי ותזרימי המזומנים שלה.

דוח רואה חשבון מבקר הוא כלי עיקרי לתקשורת בין המבקר לבין ציבור המשתמשים בדוחות הכספיים. תפוצתו היא רחבה ביותר, שכן הוא אינו מופץ ל"אנשי פנים" בלבד, אלא לכלל בעלי המניות ושאר המשתמשים בדוחות הכספיים.

מתוך הכרה בחשיבותו של דוח המבקרים ככלי תקשורת להעברת מסר חד משמעי ברור, נקבע נוסח אחיד לדוח וכן מתכונות ניסוח מוסכמות למקרים בהם התעורר צורך אצל רואה החשבון המבקר לסטות מהנוסח האחיד של דוח המבקרים.

דוח רואה החשבון המבקר הוא דוח רשמי שמושפע הן מדרישות סטטוטוריות (כגון חוק החברות ותקנות ניירות ערך) והן מתקני ביקורת של לשכת רואי החשבון בישראל. כמו כן מכתיבה לשכת רואי החשבון כיצד תנוסחנה הסתייגויות מהנוסח האחיד.

יהדות ליטא

יהדות ליטא מנתה את הקהילות היהודיות שהתקיימו בכלל המרחב הליטאי למן ראשיתן במאה ה-12, ומתייחסת במובן הרחב ביותר לכל היהודים שמוצאם מאותן קהילות, ובמובן המצומצם ביותר לאלו המתגוררים במדינת ליטא המודרנית. יהדות ליטא פרחה ושגשגה למן המאה ה-16, פיתחה מסורות מקומיות עשירות ואף השיגה מעמד עצמאי בנפרד מוועד ארבע ארצות. במאות ה-18 וה-19 הפכה למוקד של ההתנגדות לחסידות ושל ריכוז הישיבות הגדול בתבל, ובמקביל מילאה תפקיד חשוב בהתפתחות התנועות היהודיות המודרניות. כמעט כל הקהילה נרצחה בשואה, ובמדינה שרדו רק מעט יהודים.

יוסטינוס

מרקוס יוניאניוס יוסטינוס (בלטינית: Marcus Iunianius Iustinus) היה היסטוריון רומאי. תקופת חייו אינה ידועה, והיא נעה בין המאה ה-2 או המאה ה-3 לספירה.

מגפון (אתר חדשות)

"מגפון" הוא אתר חדשות ישראלי, שהוקם בשנת 2011 כיוזמה עצמאית של שני עיתונאים: טובי פולק - עיתונאי "מעריב" לשעבר ומנכ"ל חברת ניהול התכנים "תוכן העניינים"; ועמית מנדלזון - צלם, עיתונאי ואיש היי-טק. ייחודו של העיתון בהיותו "עצמאי", ולא נתמך ומושפע מבעלי הון ועסקים, להבדיל ממספר מיזמים חדשותיים אחרים בישראל.

כדי לשמר את עצמאותו, מושתת "מגפון" על מבנה ארגוני של קואופרטיב, ללא מתן אפשרות להיווצרות גרעין שליטה מרכזי. החל מפברואר 2012 מוכר הארגון רשמית כאגודה שיתופית ("מגפון – עיתון ישראלי עצמאי אגודה שיתופית בע"מ), ובכך הוא מהווה מיזם ייחודי בתחום הקואופרטיבים.

כפועל יוצא מאופי המיזם, התבקשו העורכים והעיתונאים הבכירים בארגון לרכוש מניה, הנותנת זכות הצבעה בישיבות הארגון. באספה המכוננת של הארגון, שנערכה במרץ 2012, נוסחו עקרונות הקואופרטיב על ידי חבריו:

בדצמבר 2011, בהתבסס על פלטפורמת הבלוגים Wordpress, עלה לאוויר פיילוט של האתר "מגפון". האתר החל לפרסם חדשות באופן סדיר, ובמתכונתו הנוכחית, החל מינואר 2012. תוכנו של האתר מתפרסם בשפה העברית, ובעתיד מתכוונים מייסדיו לפרסם תוכן גם בשפות נוספות. נכון ליוני 2012, התפרסמו במגפון יותר מ-5,000 כתבות, מאמרים, סיפורים וטורים בנושאים שונים.

מחקרי ירושלים במחשבת ישראל

מחקרי ירושלים במחשבת ישראל הוא כתב עת מחקרי בתחומי מחשבת ישראל, הפילוסופיה היהודית ותורת הסוד היהודית, שנוסד על ידי פרופסור יוסף דן, בשנת תשמ"א.

ספר

ספר הוא טקסט מודפס או כתוב בכתב יד בנושא מסוים, שדפיו כרוכים יחדיו. בשלהי המאה העשרים החלה הפקתם של ספרים אלקטרוניים המוצגים על קורא ספרים אלקטרוני, טאבלטים, צג המחשב ואפילו טלפונים חכמים.

עוד מימי בראשית אסף האדם את יצירותיו הספרותיות תחת ספרים. בתחילה היו אלה מגילות קלף, וספרים מצומצמים בהיקפם. עם התפתחות הדפוס באמצע המאה ה-15 עלה היקפם של הספרים. במשך מאות שנים היו הספרים אמצעי עיקרי להפצת ידע ולהעברתו מדור לדור. במאה העשרים נוספו לספרים המודפסים שלל אמצעים נוספים: רדיו, קולנוע, טלוויזיה והאינטרנט, אך לספר ממשיך להישמר מקום מרכזי.

ספרי עלילה רבים מוצאים את דרכם אל מסך הקולנוע או הטלוויזיה.

עלון שבות

עלון שבות הוא כתב עת תורני היוצא לאור אחת לחצי שנה על ידי ישיבת הר עציון. נכון לשנת תשע"ח יצאו לאור 177 גיליונות.

עמוד שער

עמוד השער של ספר, עבודת תזה, יצירה מוזיקלית ושאר סוגי יצירות כתובות וכרוכות, הוא עמוד הקרוב לעטיפה הקדמית (לעיתים - העמוד הראשון), המציג בדרך כלל את כותרת היצירה ושם המחבר ולעיתים פרטים נוספים. עמוד השער הוא גלגולו המודרני של ה"קולופון" שצורף לכתבי היד (של קודקסים וכדומה), טרם המצאת הדפוס.

בעיתונים ובכתבי עת, עמוד השער הוא העמוד הראשון.

שמחה עמנואל

שמחה עמנואל (נולד בשנת 1957) הוא פרופסור לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים.

תחומין

תחומין הוא כתב עת חד-שנתי לענייני תורה, חברה ומדינה, המהווה במה למחקרים אורתודוקסיים ולבירורי הלכה בסוגיות הנולדות מהמפגש בין אורח החיים היהודי ובין הקדמה הטכנולוגית והמודרניזציה. תחומין עוסק במגוון סוגיות שונות: שבת ומועד, איסור והיתר (כשרות המזון), מצוות התלויות בארץ, אישות ומשפחה, חברה ושלטון, משק וכלכלה, משפט, צבא וביטחון, חקרי הלכה (תורה ומדע), וענייני מקדש וגאולה.

כתב העת נוסד בשנת תש"מ (1980), ויוצא לאור על ידי מכון צומת שבגוש עציון. עד לשנת תשע"ח (2018) התפרסמו 38 כרכים (בכריכה קשה), כל כרך מכיל כ- 500 עמודים. חברי המערכת הם הרבנים ד"ר איתמר ורהפטיג ויצחק ברט. הרב אורי דסברג היה אחד מהעורכים עד פטירתו בשנת תשע"א (2011), הרב ישראל רוזן היה אחד העורכים עד פטירתו בתשע"ח (2017) והרב יהודה שביב היה אחד העורכים עד לפטירתו בשנת ה'תשע"ט (2018).

המאמרים המתפרסמים ערוכים לראשי פרקים ולכותרות משנה, המוצגים לפני הקורא בתחילת המאמר. בתחילת כל כרך מוצגים תוכן העניינים ורשימת המשתתפים בקובץ (מקום מגורם ועיסוקם), וכל כרך עשירי מכיל בסופו מפתח ערכים (אינדקס) מפורט.

כמו כן קיים מאגר ממוחשב הכולל את כל קובצי תחומין שיצאו לאור, ומאפשר חיפוש בכל הקבצים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.