תוחלת חיים

תוחלת החיים היא מדד סטטיסטי לתוחלת הזמן שנותר לפרטים חיים מקבוצה נתונה להישאר בחיים בגיל כלשהו.

מאחר שאין אפשרות לחשב את תוחלת החיים עצמה (כלומר, הזמן הצפוי שנותר לפרט לחיות) אלא רק האומדן של תוחלת החיים, נהוג לכנות לשם קיצור גם את אומדן תוחלת החיים בשם תוחלת חיים. השימוש הנפוץ של המושג "תוחלת חיים" הוא תוחלת החיים בזמן הלידה, כלומר תוחלת של מספר שנות החיים שצפויות ליילוד, והוא מחושב על ידי תוחלת חיים שוטפת.

תוחלת החיים תלויה מאוד בקריטריונים לבחירת הקבוצה. בארצות שבהן שיעור תמותת התינוקות גבוה, תוחלת החיים בלידה רגישה מאוד לשיעור התמותה בשנות החיים הראשונות. במקרים כאלה, מדד אחר, כגון תוחלת החיים בגיל 10, יכול לשמש כדי לבטל את ההשפעה של תמותת תינוקות ולגלות את ההשפעות של סיבות מוות אחרות. מבחינים בין תוחלת חיים היסטורית (דורית), שהבודקת מה היה משך החיים הממוצע של קבוצות אוכלוסייה או של האוכלוסייה כולה במדינה מסוימת או באזור מסוים, שכולם כבר מתו, לבין תוחלת חיים שוטפת/תקופתית, שאומדת את תוחלת החיים הצפויה לפרטים בעתיד.

Esperanza de vida
תוחלת חיים בשנים בשנת 2009. על פי ספר העובדות העולמי של ה-CIA
  +80
  +77.5
  +75
  +72.5
  +70
  +67.5
  +65
  +60
  +55
  +50
  +45
  +40
  - 40

תוחלת חיים שוטפת

כאשר מופיע המונח "תוחלת חיים" הכוונה היא בדרך כלל לתוחלת חיים שוטפת או תקופתית שהיא מונח המתאר את תוחלת החיים העתידית בלידה בהסתמך על שיעורי תמותה סגוליים (כלומר, שיעורי תמותה לכל קבוצת גילאים) כפי שנמדדו בשנה מסוימת (או בתקופה קצרה). כלומר, תוחלת חיים שמתבססת על שיעורי התמותה כפי ששררו באותה שנה או תקופה. זהו מוצר סינתטי המשקף את משך החיים הממוצע, שצפוי אילו שיעורי התמותה הנוכחיים יימשכו לתמיד. התוחלת מחושבת על סמך לוח תמותה תקופתי ואינה מאפשרת לדעת את משך החיים האמיתי הצפוי ליילודים הנולדים כיום אלא רק את תוחלת החיים המשוערת, בהנחה ההיפותטית שלא יחול כל שינוי בשיעורי התמותה בעתיד (למרות שבמבחן הזמן הנחה זו אינה מתקיימת). תוחלת חיים שוטפת יכולה להיות מחושבת בכל גיל שהוא. למשל תוחלת החיים בגיל 50 היא תוחלת מספר השנים שנותרו לבני גיל 50 בהנחה ששיעורי התמותה יישארו כפי שהם בשנה הנמדדת. הניסיון מלמד כי בעשורים האחרונים נרשמת ירידה בשיעורי התמותה ולכן תוחלת החיים עולה כל העת.

תוחלת חיים דורית

תוחלת חיים דורית, היא שיטת מדידה של תוחלת החיים המבוססת על לוח תמותה דורי/קוהורטי, כלומר, לוח התמותה של דור שלם. היא משמשת בעיקר לצרכים היסטוריים והשוואתיים.

בלוח הדורי עוקבים אחר דפוסי התמותה של דור מסוים, למשל דור שנולד בשנת 1900. כך מקבלים את הסתברויות התמותה של בני אותו דור בכל גיל. כדי ליצור לוח תמותה כזה יש צורך במספר רב של שנים. וכן צורך בחברות סגורות ולא אוכלוסיות מהגרים. הלוח ישקף דפוסי תמותה של אנשים שנולדו לפני זמן רב וחיו (כל שנותיהם או כמעט כל שנותיהם) שונים מהיום. משום כך ערכו של לוח תמותה כזה בעיקרו היסטורי, ובו משתמשים כדי לחשב את תוחלת החיים של בני האדם במאות הקודמות.

לדוגמה, נתונה קבוצה בת 10 אנשים, ילידי 1900, שנפטרו כולם. נתונים הגילאים בהם נפטרו: 1, 18, 45, 47, 54, 59, 71, 73, 75, 77. לשם חישוב תוחלת החיים בלידה של הקבוצה מחשבים את סך שנות החיים שלהם: 520 ומחלקים למספר אנשי הקבוצה . תוחלת החיים היא 52. בהתאם ניתן לחשב את תוחלת החיים עבור התשעה ששרדו מגיל 10: מספר שנות החיים שלהם (החל מגיל 10) הוא 429, ותוחלת החיים היא 47.67 (429 חלקי 9).

על פי שיטה זו ניתן לדעת מה הייתה תוחלת החיים של בני אדם בזמן כלשהו בעבר. למשל, תוחלת החיים בעולם המערבי בסוף המאה ה-19 הייתה 47 שנים בלבד.

לוחות תמותה

קיימות שתי שיטות לבניית לוחות תמותה המשמשים לחישוב אומדני תוחלת החיים:

  • לוח תמותה דורי (קוהורטי) משמש לחישוב תוחלת החיים הדוֹרית, שהיא תוחלת החיים של ילידי שנה או תקופה מסוימת. ניתן לחשב לוח כזה על בסיס הנתונים שנצברו בעבר ולמצוא את תוחלת החיים של אנשים בדורות קודמים במדינה מסוימת לאוכלוסייה כולה או לאנשים עם מאפיינים כגון מין, מוצא ועוד. לדוגמה, ניתן לחשב את תוחלת החיים של ילידי 1850 או של עשור מסוים במאה התשע עשרה . התנאי ללוח תמותה כזה הוא שכל האוכלוסייה הנבדקת אינה בחיים. לוח התמותה מונה את שנות החיים המצטברות של קבוצת האוכלוסייה ומחשב את תוחלת החיים כממוצע שלהן.
  • "לוח תמותה שוטף" הוא לוח תמותה סינתטי ובו הסתברויות תמותה כפי שנמדדו בשנה מסוימת (או במספר קטן של שנים) והמתאר בקירוב את הסתברויות התמותה הנוכחיות (בפיגור מסוים). ניתן לחשב בעזרת לוח זה "תוחלת חיים שוטפת" שהיא מוצר סינתטי המשקף את משך החיים הממוצע, שהיה צפוי אילו שיעורי התמותה הנוכחיים היו נמשכים לכל משך החיים בעתיד. לוח זה אינו מאפשר לדעת את משך החיים האמיתי הצפוי ליילודים הנולדים כיום אלא רק את תוחלת החיים, וגם זה בהנחה התאורטית-היפותטית, שלא יחול כל שינוי בהסתברויות התמותה בעתיד (על פי הניסיון שהצטבר במשך השנים, הנחה זו אינה סבירה).

השוואה בין תוחלות חיים אמיתיות מתקופות שונות, מחייבת שימוש בתוחלת חיים דוֹרית, המבוססת על לוח תמותה דורי. השוואה אפשרית אחרת היא בין תוחלות חיים שוטפות, המבוססות על לוחות תמותה שוטפים מתקופות שונות. זוהי השוואה בין מדדים סינתטיים שאינם משקפים משך חיים צפוי אמיתי. היתרון של השוואה כזו הוא בכך שאינה תלויה בתחזיות לגבי התמותה הצפויה בעתיד. עובדת קיומן של שתי שיטות חישוב שונות מקשה על השוואה מדויקת בין התוצאות של תוחלת החיים.

תוחלת החיים לאורך ההיסטוריה האנושית

JeanneCalmentaged40
ז'אן לואיז קלמן, שיאנית גינס באריכות ימים

יש קושי לדעת מה הייתה תוחלת החיים בעולם העתיק, אך ידוע שהיא הייתה קצרה בהרבה מזו המקובלת כיום. כך, לדוגמה, מעריכים את תוחלת חייו של האדם המודרני, בתקופת האבן הקדומה - 18 שנה[1][2]; ושל האדם בתקופת הברונזה - 33 שנה[3]. תוחלת חייו של מין אחר של בני אדם, האדם הניאנדרתלי, שנכחד לפני 40,000 שנה, מוערכת כ-20 שנה.

הסטטיסטיקות וההערכות המתייחסות לתוחלת החיים לפני העידן המודרני מתבססות בעיקר על חיים עירוניים באותן תרבויות בהן היו חיי עיר מפותחים והיה גם רישום כלשהו של לידה ומוות. אך עדיין הרוב מבוסס על הערכות החוקרים, ואין כל מידע ברור, ובמיוחד לא על תוחלת החיים בכפרים, בהם חי בתקופות עתיקות חלק ניכר מהאוכלוסייה.

תוחלת החיים בלידה בתקופת האימפריה הרומית מוערכת בכ-25 שנה. נתון זה מושפע משיעור גבוה של תמותת תינוקות. לילדים שהגיעו לגיל 5 הייתה תוחלת חיים של 43 שנה. (כלומר, הם היו צפויים למות בגיל 48, בממוצע)[4].

במקביל כתבים ממצרים העתיקה מציינים גיל של 110 שנה כמשך חיים אידיאלי. בתנ"ך מדובר על דורות ראשונים בהם חיו קרוב ל-1,000 שנה. פרשני המקרא המסורתיים מבינים מספרים אלו כפשוטם, אך חוקרי המקרא המשתמשים בשיטת ביקורת המקרא מתייחסים למספרים אלה כאל מיתוס, או מפרשים שהחישובים נעשו לפי שיטת חישוב שונה מזו של היום. בשלב מאוחר יותר בסיפור המקראי מגביל האל את משך החיים ל-120 שנה[5]. עד היום ידוע בוודאות רק על אדם אחד שהגיע ועבר גבול זה והוא הצרפתיה ז'אן לואיז קלמן שהגיעה לגיל המופלג של 122 שנה[6]. מהפסוק בספר תהילים, פרק צ', פסוק י' "ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה", נראה שהגיל המקסימלי בזמן חיבור המזמור היה בין 70 ל-80 שנה.

בימי הביניים (וככל הנראה גם בתקופות קודמות), הייתה תוחלת החיים נמוכה יחסית, בעיקר בגלל תמותת תינוקות גבוהה והיגיינה לקויה, והיא מוערכת בכ-25–30 שנה (אם כי, לפי כל ההערכות, הייתה תוחלת החיים במעמדות הגבוהים גבוהה יותר, באופן ניכר, מאשר במעמדות הנמוכים). עם זאת מקורות כתובים מהתקופה היונית-רומית מדווחים גם על אישים שהגיעו לגיל 110 ויותר, אך לא קיימים דיווחים מהימנים על אנשים שחיו מעל 120 שנה - מכאן ניתן להסיק שמשך החיים המרבי (בניגוד לתוחלת החיים) לא השתנה, לפחות במהלך ההיסטוריה הכתובה, ועמד אז כמו היום על כ-120 שנה.

החל מאמצע המאה ה-19 חל גידול דרמטי בתוחלת החיים ביחס למאות השנים שלפני כן. בסוף המאה ה-19 הגיעה תוחלת החיים בלידה בארצות המפותחות לכ-50 שנה ובאמצע המאה ה-20 לכ-65 שנה. הגידול נבע בעיקר משיפור בהיגיינה (רק במאה ה-19 הבינו שהרופאים חייבים לשטוף ידיים לפני ניתוח או טיפול, כולל לידה), ירידה דרמטית בתמותת תינוקות, גילוי האנטיביוטיקה והתקדמות עצומה ביכולת להחזיק חולים בחיים במשך שנים בעזרת מכשירי הנשמה וחומרים שונים. הגידול הרב ביותר התרחש בחלקים העשירים ביותר של העולם, אך אותן תוצאות מתפשטות לעוד חלקים בעולם עם השיפור בכלכלה ובתשתיות שלהם.

היוצא מן הכלל העיקרי של הדפוס הכללי של גידול תוחלת החיים מתקיים בארצות שהאיידס פגע בהן באופן הקשה ביותר, בעיקר בארצות אפריקה שמדרום לסהרה, שם נרשמו בשנים האחרונות ירידות משמעותיות בתוחלת החיים בעקבות המחלה. מדינות אפריקניות נמצאו בשנת 2000 בתחתית דירוג המדינות לפי תוחלת החיים בלידה. מלאווי במקום ה-225 עם תוחלת של 37.58 שנים, מוזמביק במקום ה-226 עם 37.52 שנים, והאחרונה היא זמביה עם תוחלת של 37.24 שנות חיים.

האטה נוספת בגידול תוחלת החיים במדינות מתפתחות ומפותחות נגרמה בשנים האחרונות כתוצאה מעלייתה של השמנת היתר [דרוש מקור] כבעיה רצינית של בריאות הציבור. סבורים שהשכיחות של השמנת יתר הקטינה גידול פוטנציאלי רב יותר בתוחלת החיים בכך שתרמה לעלייה בתחלואה בסרטן, מחלות לב וסוכרת [דרוש מקור] בעולם המפותח.

שימושים בנתוני תוחלת החיים

נתוני תוחלת החיים של אוכלוסייה משמשים כמדד אחד מני רבים להערכת איכות הבריאות ורמת החיים של אותה אוכלוסייה.

נתוני תוחלת חיים משמשים גם לתכנוני פנסיה ופיצויים בתביעות נזיקין על נזקי גוף. לעיתים נעשה מאמץ לדייק באופן מרבי בהגדרת הקבוצה הרלוונטית אליה משתייך אדם ספציפי עבורו נעשה החישוב, ולעיתים משתמשים בהערכה כללית יותר, משיקולים של פשטות או שוויון. כך למשל, סירב בית המשפט העליון לקחת בחשבון תוחלת חיים נמוכה יותר של מגזרים בחברה הישראלית מתוך מגמה של שוויון בפסיקה ולפישוט והאחדה של סכומי הפיצויים[7]. לעומת זאת, בחלק מהמקרים פועלות חברות הביטוח לפי נתונים לא רק של כלל האוכלוסייה, אלא של תת-אוכלוסיות, וקובעות, למשל, תעריף גבוה למעשנים מאשר ללא מעשנים.

סיכוני ביטוח חיים נעשים על סמך הסתברויות התמותה החזויות לגברים ולנשים בגילים השונים ובקבוצות האוכלוסייה השונות. לנתונים אלו מתאם מסוים עם תוחלת החיים, אולם הם נבדלים מהם בכך שהם אינם לוקחים בחשבון תמותת תינוקות ושיעורי תמותה בגילאים מבוגרים שכן אלו אינם מבוטחים בביטוח חיים. גם בביטוח פנסיוני, החישוב לוקח בחשבון את תוחלת החיים של האוכלוסייה העובדת, כלומר של אלו שהגיעו לגיל עבודה, ולא את תוחלת החיים של כלל האוכלוסייה מהלידה.

עליית תוחלת החיים בישראל היוותה בסיס להחלטתן של הממשלה והכנסת, כפי שהיא באה לידי ביטוי בחוק גיל פרישה, שנכנס לתוקף בחודש אפריל 2004, להעלות את גיל הפרישה מעבודה בישראל (שנעשה בהדרגה, מ-65 שנה ל-67 שנה לגברים ומ-60 שנה ל-64 שנה לנשים). כך נאמר בדברי ההסבר להצעת החוק:

הגידול המתמשך בתוחלת החיים, כמו גם העלייה ביחס שבין מספר המבוגרים בחברה הישראלית לבין כלל האוכלוסייה, אינן תופעות ייחודיות למדינת ישראל, והן מתקיימות במרבית המדינות המפותחות. תופעות אלו הביאו מדינות מפותחות רבות, דוגמת ארצות הברית, לבצע שינויים בהסדרי גיל הפרישה הנהוגים בהן, כדי להתאים את שוק העבודה ואת מערכות הביטחון הסוציאלי (הממלכתיות ואלו שאינן ממלכתיות) לאותם שינויים.

העלאת גיל הפרישה בישראל הייתה מהלך חד-פעמי שנעשה לאחר תקופה של יותר מ-50 שנה בה נשמר, למעשה, גיל פרישה של 65 שנה לגברים ו-60 שנה לנשים, למרות העלייה הרצופה שחלה בתוחלת החיים בלידה והגיעה במצטבר לכ-14 שנה.

תוחלת חיי בני אדם בארצות שונות

ישנם הבדלים גדולים בתוחלת החיים הנמדדת באזורים שונים ברחבי העולם, שנובעים בעיקר מהבדלים בבריאות הציבור, ברפואה ובתזונה. תוחלת החיים העולמית הוערכה על ידי הבנק העולמי, בשנת 1998, כ-69 שנים[8].

קיימים גם הבדלים בין קבוצות אוכלוסייה שונות באותה מדינה. לדוגמה, בארצות הברית בראשית המאה ה-20 היו הבדלים גדולים בתוחלת החיים בין אנשים מקבוצות מוצא שונות, שפחתו מאז. עדיין יש הבדלים משמעותיים בתוחלת החיים בין נשים לגברים בארצות מפותחות, כשנשים מאריכות ימים יותר מגברים. ההבדלים בין המינים פחתו בשנים האחרונות, כשהעלייה בתוחלת החיים של הגברים מהירה מזו של הנשים.

ההשפעות המזיקות של הרגלים כגון עישון, אלכוהוליזם והתמכרויות אחרות מביאות אף הן להבדלים משמעותיים בתוחלת החיים, בעיקר במזרח אירופה[9][10].

בישראל

דו"ח של האו"ם משנת 2006 מצא כי תוחלת החיים בלידה של גברים ונשים בישראל היא מהגבוהות בעולם. תוחלת החיים בלידה של גבר ישראלי הייתה 77.6 שנים (מקום 6 מבין המדינות המתועשות ) ושל אשה 81.8 שנים, במקום ה-12 בעולם. אותו דו"ח חוזה כי ישראל תשמור על תוחלת חיים מהגבוהות בעולם גם במחצית המאה ה-21.

על-פי דו"ח משנת 2016 של ארגון הבריאות העולמי, ישראל דורגה במקום השמיני בעולם בתוחלת החיים הממוצעת, עם תוחלת חיים כללית (גברים ונשים) של 82.5 שנים. התוחלת לגברים היא של 80.7, ושל נשים - 84.2.[11] בשנים האחרונות עולה תוחלת החיים בישראל ב2.5 שנים בקירוב לאורך של עשר שנים.

לפי השנתון הסטטיסטי של מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל על בני 65+ בישראל, בשנת 2016 תוחלת החיים של ישראלים בגיל 60 היה 24.7 שנים (23.3 שנים לגברים ו-26.0 שנים לנשים). זאת לעומת מדינות כמו יפן (26.4 שנים), צרפת (25.9 שנים), ארצות הברית (23.3 שנים) וסין (19.9 שנים).[12]

נתונים סטטיסטיים

מידע על חלוקה נבחרת של ישויות מדיניות בעולם, לפי תוחלת חיים בלידה, על פי הערכות ה-CIA לקראת שנת 2017[13]. ה-CIA מונה את תוחלת החיים ב-224 ישויות מדיניות. כך שבכול עשירון יש כ-22 מדינות. מידע זה מוגבל בדיוקו, משום שהוא אינו משוקלל היטב, למשל, לפי מדינות משנה, גודל השטח של כל ישות מדינית או מספר אזרחיה. ארצות הברית, למשל, נספרת כאן כישות מדינית בודדת, אף על פי שיש לה 50 מדינות משנה, רבע מיליארד אזרחים ושטח של חצי יבשת. לעומת זאת, הרשות הפלסטינית נספרת כאן כשתי ישויות מדיניות - הגדה המערבית ועזה.

תוחלת חיים 4 תוחלת חיים World life expectancy
תרשים שכיחות תוחלת חיים במדינות שונות, לפי שנים, לפי הערכת ה-CIA לשנת 2017
רבעון עשירון ת. חיים מינימלית בקטגוריה ת. חיים מקסימלית בקטגוריה תיאור המדינות
הרבעון העליון העשירון העליון 81.8 (ספרד) 89.4 (מונקו) מדינות קטנות ועשירות כמו סינגפור, מונקו ומקאו, חלק ממדינות מערב אירופה, יפן, קוריאה הדרומית, קנדה, אוסטרליה וישראל.
שאר הרבעון העליון 79.8 (ואליס ופוטונה) 81.6 (אוסטריה) חלק ממדינות מערב אירופה, ארצות הברית, טיוואן, יוון, בוסניה, ניו זילנד, צ'ילה, פנמה וחלק קטן ממדינות האיים הקריביים. מבין מדינות ערב מצויות בקטגוריה זו רק קטר ובחריין.
הרבעון השלישי 75.1 (סוריה) 78.8 (צ'כיה) סין, מרבית מדינות ערב, מדינות מזרח אירופה שלא גבלו בברית המועצות, כמחצית ממדינות דרום ומרכז אמריקה, גיאורגיה,
הרבעון השני 68.2 (בורמה) 75 (ליטא) מדינות ברית המועצות לשעבר ומרבית המדינות הגובלות בהן, מרבית המדינות המוסלמיות, שאינן ערביות, כמחצית מדרום אמריקה וממרכז אמריקה, הודו, צפון-קוריאה, מצרים, ירדן, עיראק, גרינלנד...
הרבעון התחתון שאר הרבעון התחתון 61.7 (מלאווי) 68.1 (פקיסטן) מדינות אפריקה שמדרום לסהרה במדבר סהרה עצמו הן כולן ברבעון התחתון, לרבות העשירון התחתון. יוצאת הדופן היחידית היא אולי דרום סודן. מחוץ לקבוצת מדינות זו, מצויות ברבעון זה גם תימן, האיטי, פפואה גינאה החדשה, מיאנמר, לאוס, פקיסטן, טג'יקיסטן, כמה איים באוקיינוס השקט ואפגניסטן. אפגניסטן היא המדינה היחידית מחוץ לאפריקה, שמצוייה גם בעשירון התחתון.
העשירון התחתון 50.6 (צ'אד) 61 (גינאה) מדינות רבות באפריקה שמדרום לסהרה או בסהרה עצמו ואפגניסטן.

טבלת עשר המדינות המובילות בעולם מבחינת תוחלת החיים שלהן, בלידה, כפי שפרסם ארגון הבריאות העולמי במאי 2017[14]. מהנתונים הוסרו מדינות קטנות מאוד כמו איסלנד ומונקו[13].

מקום מדינה תוחלת חיים לגברים מדינה תוחלת חיים לנשים
1 שווייץ  שווייץ 81.3 יפן  יפן 86.8
2 אוסטרליה  אוסטרליה 80.9 סינגפור  סינגפור 86.1
3 שוודיה  שוודיה 80.7 ספרד  ספרד 85.5
4 ישראל  ישראל 80.6 דרום קוריאה  דרום קוריאה 85.5
5 יפן  יפן 80.5 צרפת  צרפת 85.4
6 איטליה  איטליה 80.5 שווייץ  שווייץ 85.3
7 קנדה  קנדה 80.2 אוסטרליה  אוסטרליה 84.8
8 ספרד  ספרד 80.1 איטליה  איטליה 84.8
9 סינגפור  סינגפור 80.0 ישראל  ישראל 84.3
10 צרפת  צרפת 79.4 שוודיה  שוודיה 84.0

גורמים

Espérance de vie à la naissance, France 1946-2010
השוואה בין תוחלת חיי הגברים בלידה (כחול) לתוחלת חיי הנשים בלידה (אדום), בצרפת, בין השנים 1946 ל-2010. תוחלת החיים של שני המגדרים עולה בהתמדה במשך השנים, במשך כל השנים תוחלת החיים של הנשים ארוכה בשנים אחדות מזו של הגברים.
Life expectancy in some Southern African countries 1958 to 2003
התמורות בתוחלת החיים בחמש מדינות אפריקניות מדרום לסהרה, בעת התפשטות מגפת האיידס

גורמים שונים תורמים לאריכות הימים של היחיד. חלק מהגורמים הם תורשתיים וחלק סביבתיים. הגורם הגנטי הבולט ביותר הוא הזוויג. ככלל, אצל יונקים, נקבות פחות חשופות למחלות תורשתיות מאשר זכרים. זאת בשל שיטת קביעת המין ביונקים על ידי כרומוזומי המין, X ו-Y. גורמים סביבתיים משמעותיים הם נגישות לשירותי בריאות, היגיינה, דיאטה, כושר גופני ודרגת הפשיעה[דרוש מקור].

מקובל כי עישון הטבק גורם באופן משמעותי להקטנת אריכות הימים, ומהווה את אחד הגורמים הסטטיסטיים העיקריים המסבירים את ההבדלים בתוחלת חיים בין המדינות המתקדמות[דרוש מקור]. אף על פי כן, יפן, מדינה בעלת שיעור גבוה של צריכת טבק, היא מבין המדינות בעלות אריכות הימים הגבוהות בעולם (81.15 שנה, לפי הערכה מ-2005). בנוסף לכך, מספר האזרחים היפנים מעל גיל מאה עלה כמעט פי שלושה בעשר השנים האחרונות. הונג קונג, עיר צפופה בה מתגוררים שבעה מיליון תושבים הנתונים ללחץ באופן קבוע, דיווחה על תוחלת חיים גבוהה יותר מיפן (81.39 שנה, לפי הערכה מ-2005).

תוחלת חיים בבעלי חיים

תוחלת החיים של אורגניזמים שונים תלויה בקצב הזדקנותם ובסביבתם (חיה מבויתת, שיש לה גישה לטיפול רפואי תהיה בעל תוחלת חיים גדולה יותר מחיית בר דומה לה). קצב ההזדקנות מעוצב על ידי ברירה טבעית (למשל, על אורגניזמים שמטפלים בנכדים, כמו פילות, יש לחץ ברירה טבעית להזדקן לאט) ותלוי, בסופו של דבר, בגורמים אנטומיים וביוכימיים.

השוואת תוחלת החיים של יצורים אנימליים שונים לזו של האדם, כפי שהן נמדדות בשנים, אינה מציגה את כל ההיבטים של ההבדלים בתוחלת החיים. זאת משום שהזמן בו לוקח לאדם להגיע לבגרות מינית הוא זמן ממושך באופן קיצוני מהזמן בו לוקח לכל יצור אנימלי אחר. אדם שנפטר בגיל מופלג יזכה להכיר את ניניו ואולי את בני ניניו. לעומתו, כלב שנפטר בגיל זקנה מקובל, גיל 14, חי במשך 14 דורות של כלבים, שכן כלב מגיע לבגרות מינית בגיל שנה. על כן, טבעי למדוד את תוחלת החיים לפי משך הזמן בו מגיע האורגניזם לבגרות מינית.

יחידה טבעית נוספת להערכה מאוזנת של תוחלת החיים היא קצב פעימות הלב. קצב זה מעיד על מהירות כלל התהליכים המטבוליים בגוף. לבו של העכבר, לדוגמה, פועל מהר בהרבה מלבו של האדם, כמו שכלל תהליכי החיים של העכבר מהירים יותר מאלה של האדם. על כן, השוואת תוחלת חיי העכבר לזו של האדם בשנים, בלא תיקון לקצב פעימות הלב, תנפיק תוצאה מוטה ביותר.

במקרים רבים עולה תוחלת החיים של חיות עם גודל גופן. אף על פי כן, למרבית החיות, גם הגדולות שבהן, תוחלת חיים נמוכה מזאת של בני אדם. עם זאת, תוחלת חייהם של רבים מהלווייתנאים מגיעה לזו של האדם ואף עולה עליה. לכבשים ולכלביים תוחלת חיים של כ-10–20 שנה. ואוכלי עשב גדולים כגון גמלים וסוסים חיים כ-30–50 שנה[דרוש מקור]. בני אדם, פילים ותוכים חיים כ-50–80 שנה והם מחזיקים את השיא בקרב בעלי חיים עם דם חם. לציפורים, מלבד תוכים, משך חיים של כ-10–30 שנה. טווח החיים של זוחלים הוא מאוד רחב כאשר צבים הם בעלי תוחלת חיים גבוהה במיוחד ויכולים לחיות יותר מ-150 שנה, החיה בעלת תוחלת החיים הגבוהה ביותר היא ישנונן גרינלנדי שמגיע ל-300 שנה ויותר. עכברים ויונקים קטנים נוספים הם בדרך כלל בעלי משך חיים קצר מאוד.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Caspari & Lee Older age becomes common late in human evolution (Proceedings of the National Academy of Sciences, USA, 2004, p. 10895-10900
  2. ^ Hillard Kaplan, et. al, in "A Theory of Human Life History Evolution: Diet, Intelligence,weed knowledge and Longevity" (Evolutionary Anthropology, 2000, p. 156-
  3. ^ James Trefil, "Can We Live Forever?" 101 Things You Don't Know About Science and No One Else Does Either (1996)
  4. ^ Department of Classics, University of Texas at Austin
  5. ^ ספר בראשית, פרק ו', פסוק ג'. אמנם, קיימות פרשנויות אחרות לאותו פסוק כמו למשל תרגום אונקלוס.
  6. ^ סופרצנטריונים - מועדון ה+110, בוויקיפדיה האנגלית
  7. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:פס"ד עליון

    פרמטרי חובה [ עותר, משיב ] חסרים
    ע"א 8074/15
  8. ^ הערכת תוחלת החיים העולמית על פי הבנק העולמי
  9. ^ McKee M, Shkolnikov V, Understanding the toll of premature death among men in eastern Europe, BMJ. 2001 Nov 3;323(7320):1051-5 PMID 11691766 (Erratum)
  10. ^ Shkolnikov V, McKee M, Leon DA, Changes in life expectancy in Russia in the mid-1990s, Lancet. 2001 Mar 24;357(9260):917-21 PMID 11289348
  11. ^ "ארגון הבריאות העולמי: ישראל - מקום 6 בעולם בתוחלת החיים הממוצעת". ynet. 19 במאי 2016. בדיקה אחרונה ב-21 במאי 2016.World Health Organization
  12. ^ ברודסקי, ג., שנור, י. ובאר, ש. (עור'). (2018). בני + 65 בישראל שנתון סטטיסטי 2017, לוח 5.11. ירושלים: מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל וג'וינט אשל.
  13. ^ 13.0 13.1 CIA - The World Factbook
  14. ^ ynet, מאי 2017
Animal Diversity Web

Animal Diversity Web (בקיצור: ADW, בעברית: אתר האינטרנט הבינלאומי למגוון בעלי החיים) הוא מסד נתונים מקוון אשר אוסף את ההיסטוריה הטבעית, סיווג, תכונות המינים, מצב שימור, ואזורי התפוצה של אלפי מינים של בעלי חיים. בנוסף, המסד כולל אלפי תצלומים, מאות קטעי קול ומוזיאון וירטואלי.

אוקמפה

אוקמפה הוא כוכב לכת בדיוני המשמש כוכב הבית של האוקמפה, גזע בדיוני של דמויי-אדם הדומים לאלפים, ביקום של סדרת המדע בדיוני הטלוויזיונית "מסע בין כוכבים: וויאג'ר".

במקור, האוקמפה היה גזע של שוכנים על פני הקרקע, והמין הדומיננטי על עולם הבית שלהם. הם הפגינו כוחות נפשיים פנומנליים, הרבה מעבר לכל גזע דומה בקאנון של "מסע בין כוכבים". היכולות המנטליות שלהם קוזזו, עם זאת, עם תוחלת חיים קצרה במיוחד של 9 שנים בלבד (בניגוד בולט לנוהג הרגיל, של עשיית גזעי חייזרים עם תוחלת חיים ארוכה יותר מזו של בני אדם).

ארכף (סוג)

ארכף (שם מדעי: Elephantulus) הוא הסוג הגדול ביותר במשפחת הארכפיים. הוא כולל מינים קטנים המזכירים חדפים בעלי אף מוארך ודמוי חדק, אך בעל שערות חישה ארוכות. הארכפים הם קרוביהם הרחוקים של הפילים ושל השנבוב, אך קטנים מהם בהרבה ועם תוחלת חיים פעלתנית וקצרה.

הם ניזונים בעיקר מחרקים קטנים והמינים הגדולים ביותר גם מחולייתנים קטנים. הם מומחים בריצות ובקפיצות והם מתרוצצים מסביב לשבילים קבועים.

מינים:

ארכף קצר-אף (E. brachyrhynchus)

ארכף הכף (E. edwardii)

ארכף שחור-רגל (E. fuscipes)

ארכף שחור (E. fuscus)

ארכף הסבך (E. intufi)

ארכף סלע מזרחי (E. myurus)

ארכף קארו (E. pilicaudus)

ארכף סומלי (E. revoili)

ארכף צפון אפריקני (E. rozeti)

ארכף אדמוני (E. rufescens)

ארכף סלע מערבי (E. rupestris)

ג'מהדאר

ג'מהדאר (באנגלית: Jem'Hadar) הוא גזע חייזרי בדיוני המופיע ביקום הבדיוני של זיכיון "מסע בין כוכבים", בעיקר בסדרת הטלוויזיה "מסע בין כוכבים: חלל עמוק 9". הג'מהדאר משמשים כחיילי סער של אימפריה צבאית חזקה הממוקמת ברביע גמא, ששמה הוא "הדומיניון". כולם מהונדסים גנטית, כך שיהיו בעלי כוח ונחישות, אך גם שיהיו בעלי תוחלת חיים קצרה ואמונה כי "ניצחון הוא חיים". הג'מהדאר נולדים עם התפיסה כי המייסדים (גזע מסתורי של משתנים אשר שולטין בדומיניון המסיבי) הם אלים, ועל כן אין ביכולתם של הג'מהדאר לפגוע בהם. גודל אוכלוסיית הג'מהדאר אינו ידוע, אולם הם מיוצרים באלפים, על פי הצורך.

על מנת שלא יתפסו כ-"סתם עוד חייזר מפחיד", מחלקת האיפור של "מסע בין כוכבים: חלל עמוק 9" חיפשה קונספט שיתאר "קשיחות ועמידות" בעיצוב של הג'מהדאר. העיצוב הסופי התבסס על הקרנף, תוך הוספה של מספר מאפיינים צרטופסיים. במקור, תוכן כי הג'מהדאר כולם יהיו משובטים, והג'מהדאר הראשונים אשר נראו על המסך עוצבו להיראות זהים זה לזה, אולם ככל שעלילותיהם של הג'מהדאר הפכו למורכבות יותר ויותר, כל ג'מהדאר קיבל מראה ייחודי משל עצמו.

דמוגרפיה

דֶּמוֹגְרַפְיָה (מיוונית דמוס = עם, אוכלוסייה; גרפיה = רישום, תיעוד) היא תחום דעת במדעי החברה ובגאוגרפיה, העוסק במחקר ותיעוד האוכלוסייה, בהרכבה, ובתמורות החלות בה עם הזמן במונחים של גודל האוכלוסייה, הגידול בה, הרכבה ופיזורה הגאוגרפי, מדמוגרפיה של העולם כולו ועד לדמוגרפיה של מדינה או אפילו עיר, וכן דמוגרפיה של קבוצות אתניות.

דמוגרפיה של אוסטריה

מדינת אוסטריה מנתה לפי מפקד אוכלוסין האחרון שנערך בשנת 2001 כ-8,032,587 בני אדם כשמתוכם 88.6 הם דוברי גרמנית (96% בווארית ו- 4% אלמאנית) בעוד ש-11.4% הנותרים מדברים שפות אחרות. דוברי השפות שאינן גרמניות באוסטריה מתחלקים לשתי קבוצות: אלו שמשתייכים לטריטוריות רשמיות לשעבר של בית הבסבורג ומיעוטים אחרים אשר הגיעו לאוסטריה כתוצאה מהגירה. בתחילת שנת 2017 מנתה אוכלוסיית אוסטריה כ-8,773,686 תושבים.

דמוגרפיה של ארצות הברית

אוכלוסיית ארצות הברית היא השלישית בגודלה בעולם. נכון למאי 2019, מונה אוכלוסיית ארצות הברית כ-329 מיליון תושבים. ההגירה לארצות הברית ממדינות רבות לאורך השנים ובעיקר במחצית השנייה של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 הייתה מקור מרכזי לגידול האוכלוסייה.

האוכלוסייה אורבנית ברובה; נכון ל-2008, מתגוררים 82% מתושביה בערים ובפרברים (שיעור האוכלוסייה האורבנית הממוצע בעולם הוא 50.5%). שטחים נרחבים אינם מיושבים (או מיושבים בדלילות רבה). קליפורניה וטקסס הן המדינות המאוכלסות ביותר בארצות הברית. ניו יורק היא העיר המאוכלסת ביותר.

שיעור הפריון הכולל בארצות הברית הוערך ב-2009 כ-2.01 ילדים לאישה, אך הוא נמצא בירידה, וב-2018 הוערך ב-1.73. עם זאת אוכלוסיית ארצות הברית גדלה בעקביות, בשיעור ממוצע של כ-0.75 אחוזים לשנה (נכון לעשור השני של המאה ה-21) יחסית למרבית המדינות המפותחות, וזאת בשל רמת פריון גבוהה יותר לאורך זמן והגירה.

המאה ה-22

המאה ה-22 היא מאה עתידית, הבאה אחרי הנוכחית, לפי מניין השנים המקובל בלוח הגרגוריאני המבוסס על ספירת השנים הנוצרית. התקופה תתחיל ב-1 בינואר 2101 ותסתיים ב-31 בדצמבר 2200. המאה ה-22 היא המאה השנייה של המילניום השלישי.

הסדרה הראשית

הסדרה הראשית הוא מונח באסטרונומיה, המתאר את רצף הכוכבים המופיע בדיאגרמת הרצשפרונג-ראסל (דיאגרמת HR), תרשים המסווג כוכבים לפי צבע לבהירות מוחלטת, הנקרא על-שם שני מפתחיו - איינר הרצשפרונג והנרי נוריס ראסל. כוכבים המופיעים על עקומה זו בתרשים, מכונים כוכבי הסדרה הראשית, או כוכבים ננסים.

לאחר תהליך היווצרותו של כוכב, הוא מייצר אנרגיה בליבתו החמה והדחוסה באמצעות היתוך גרעיני של אטומי מימן להליום. במהלך שלב זה של חייו הוא נמצא על הסדרה הראשית, במיקום הנקבע בעיקר על ידי המסה שלו, אך גם על סמך הרכבו הכימי וגורמים נוספים. בהכללה, ככל שהכוכב מסיבי יותר, כך קצרה יותר תוחלת החיים שלו על הסדרה הראשית. כאשר נגמר מלאי המימן בליבה, עובר הכוכב לשלב הבא בחייו, ומתרחק מהסדרה הראשית.

לעיתים מחלקים את הסדרה הראשית לחלק עליון ולחלק תחתון, בהתאם לתהליכים המשמשים את הכוכב להפקת אנרגיה. כוכבים בעלי מסה הפחותה מ-1.5 מסות שמש בערך, מתיכים אטומי מימן יחד ברצף של שלבים, המכונה שרשרת פרוטון-פרוטון, על מנת ליצור הליום. מעל מסה זאת, בחלק העליון של הסדרה הראשית, תהליך ההיתוך הגרעיני יכול לעשות שימוש באטומי פחמן, חנקן וחמצן כמתווכים בתהליך הפקת ההליום מאטומי המימן.

בשל הפרש הטמפרטורות בין ליבת הכוכב לבין פני השטח שלו, אנרגיה מועברת מבעד לשכבות המרכיבות את הכוכב, עד שהיא פורצת החוצה, אל הפוטוספירה. שני המנגנונים המשמשים להעברת האנרגיה הזאת דרך הכוכב הם קרינה והסעה, כאשר כל אחד מהם משמש בהתאם לתנאים המקומיים. הסעה מתרחשת בעיקר באזורים בעלי הבדלי טמפרטורה גבוהים, אטימות גבוהה, או שניהם. כאשר מתרחשת הסעה באזור הליבה, היא מניעה את אטומי ההליום שנוצרו, כך שנשמרת הפרופורציה המתאימה של דלק (מימן) הנדרשת עבור היתוך גרעיני.

הרפובליקה העממית של סין

הרפובליקה העממית של סין (בסינית מפושטת: 中华人民共和国, בפין-יין: Zhōnghuá Rénmín Gònghéguó; בראשי תיבות PRC, קרויה בקיצור סין העממית או רק סין) היא המדינה בעלת האוכלוסייה הגדולה בעולם, אשר מונה למעלה ממיליארד וארבע מאות מיליון תושבים (נכון לחודש מרץ 2018). והיא המדינה הרביעית בשטחה בעולם. סין נמצאת במזרח אסיה, וגובלת עם 14 מדינות: קוריאה הצפונית, רוסיה, מונגוליה, קזחסטן, קירגיזסטן, טג'יקיסטן, אפגניסטן, פקיסטן, הודו, נפאל, בהוטן, מיאנמר (בורמה), לאוס ווייטנאם. הרפובליקה העממית של סין הוקמה בשנת 1949. מאז, היא טוענת לבעלות על האי טאיוואן וכן מספר איים נוספים, הנמצאים בשליטת טאיוואן, אשר מכנה עצמה הרפובליקה הסינית. המונח "סין היבשתית" מבדיל בין שתי המדינות.

המשטר הסיני הוא משטר חד-מפלגתי הנשלט על ידי המפלגה הקומוניסטית של סין. זאת אף על פי שרוב החוקרים לא מגדירים אותו כמשטר קומוניסטי או סוציאליסטי. התאגדויות הנחשבות סכנה עבור המשטר, כגון הפאלון גונג ותנועות לשחרור טיבט, נרדפות על ידי השלטונות, ומחבריהן נמנעות לעיתים תכופות זכויות האדם. בשנת 2018 סימן דו"ח החירות המקוונת של Freedom House את סין כמובילה עולמית במודל שלטון טוטליטרי עדכני, אותו מאמצות מדינות נוספות שמנסות להתקרב לסין.

כלכלת סין, נכון לשנת 2018, היא השנייה בגדלה בעולם. למרות זאת, סין אינה חברה בארגון המדינות המתועשות הן משום שהתמ"ג לנפש שלה נמוך בהשוואה למדינות המפותחות והן מסיבות פוליטיות אחרות. כמדינה בעלת נשק גרעיני באופן רשמי, לסין הצבא הגדול בעולם מבחינת כוח אדם, ונכון לשנת 2015 היא המדינה השנייה מבחינת גודל תקציב הביטחון שלה, אחרי ארצות הברית.

זקנה

זִקנה היא טווח הגילים התוחם את השלב האחרון במחזור החיים של האדם הממוצע. שלב זה מגיע לאחר תקופת גיל המעבר ואין גיל מדויק בו מתרחש מעבר זה.

חמוס

חמוס המכונה גם חֲמוס הבית (שם מדעי: Mustela putorius furo; מספר מיני סמוריים דומים גם מכונים בשם "חמוס") הוא תת-מין של סמור שבוית כנראה מסמור הבר האירופי. השם "חמוס מבאיש" ניתן לו בזכות בלוטות הריח שלו, המפיצות ריח חריף ולא נעים שנועד לסימון טריטוריה, להזדווגות ולהרתעת טורפים. אורך הזכרים יכול להגיע במקרים נדירים למטר מקצה האף עד קצה הזנב. משקלם של הזכרים 1-3 ק"ג ושל הנקבות 0.5-2 ק"ג. החמוס הוא קרניבור מובהק, כלומר הוא תלוי באספקת מזון מהחי.

בעבר היה החמוס נפוץ בתור חיית ציד באירופה ששימשה ללכידת עכברים, חולדות ומכרסמים אחרים, בזכות גופו הארוך והצר, שמאפשר לו כניסה למחילותיהם. כיום הוא נפוץ יותר כחיית מחמד אם כי ציד מכרסמים וחרקים בעזרת חמוסים נמשך עדיין בצפון אנגליה ובמקומות אחרים בעולם. מעמדו של החמוס כמשמיד מכרסמים וכחיית בית השתרש באירופה של ימי הביניים מכיוון שחתולים נחשבו אז על ידי הכנסייה כבני לוויה של מכשפות ועובדי שטן. מאוחר יותר תפס החתול את מקומו של החמוס.

תוחלת החיים הממוצעת של חמוס היא 5-8 שנים, אך יש שנמצא תוחלת חיים שנעה בין 8 ל-12 שנים.

מדד הפיתוח האנושי

מדד הפיתוח האנושי (באנגלית: Human Development Index, בראשי תיבות: HDI) הוא מדד, המשמש כלי השוואה בין רמת התפתחותן של מדינות שונות.

לכל מדינה ניתן ציון, המהווה שקלול של תוחלת החיים, ההשכלה ורמת ההכנסה באותה המדינה. כמו כן, מהווה המדד אמצעי תקני למדידת רמת הרווחה במדינות השונות.

המדד פותח ב-1990 על ידי הכלכלן הפקיסטני מחבוב אל-חאק, במשותף עם כלכלנים נוספים, בהשראת רעיונותיו של אמרטיה סן. המדד נמצא בשימוש על ידי מנהל הפיתוח (באנגלית: "UNDP") של האומות המאוחדות, במסגרת הדו"ח השנתי שהוא מגיש[דרושה הבהרה], ומהווה אמצעי לחלוקת מדינות העולם למדינות מפותחות ומדינות מתפתחות.

מודרניות

מודרניות בהוראתו היומיומית, הוא מושג המציין את העכשווי, את ההווה. במדעי החברה והרוח, מודרניות הוא מושג המתאר את דפוסי החברה והתרבות הקשורים למהפכה התעשייתית. החוויה המודרנית מכילה בתוכה תהליכים רציונליים, תיעוש, בירוקרטיזציה, התמחות, חילון ועיור.

המושג מודרניות מובחן מהמושג העת החדשה, בכך שזה האחרון מתייחס לטיפולוגיה המשולשת, העת העתיקה, ימי הביניים והעת החדשה. בהקשר זה, לפי התארוך המקובל, העת החדשה מתחילה בשלהי המאה ה-15, בעוד שהמודרניות מתחילה בשלהי המאה ה-18. כמו כן, המושג העת החדשה מתייחס לאירועים פוליטיים והיסטוריים, בעוד שהמושג מודרניות מתמקד בתהליכים החברתיים והתרבותיים. המושג מודרניות שונה מהמושג מודרניזם, בכך שזה האחרון עוסק בסגנונות האמנותיים והספרותיים החדשים שהתפתחו בעשורים שלפני מלחמת העולם הראשונה.

מחלה סופנית

מחלה סופנית (באנגלית: Terminal illness; ולעיתים אף בעברית: מחלה טרמינלית) הוא מונח רפואי אשר נפוץ במאה ה-20 כדי לתאר מחלה אשר לא ניתן לרפאה, או לטפל בה באופן מתאים כדי לשנות את מהלכה, ואשר ניתן לצפות באופן סביר כי תגרום למותו של החולה בתוך פרק זמן קצר. המונח נמצא בשימוש רב יותר לתיאור מחלות מתמשכות וקטלניות, כגון מחלות ממאירות או מחלות לב, מאשר פגיעות טראומה גופנית. במובנה הפשוט מחלה סופנית היא מחלה אשר קרוב לוודאי תגרום למותו של החולה בתוך פרק זמן קצר יחסית.

חולה הלוקה במחלה סופנית מתואר לעיתים כחולה סופני. לעיתים, חולה מוגדר כחולה סופני כאשר, על פי הערכה, תוחלת חייו היא שישה חודשים או פחות, גם אם יינתן לו טיפול מיטבי ובהנחה שהמחלה תתקדם באופן האופייני לה. תיחום הזמן לשישה חודשים הוא שרירותי, והערכות תוחלת חיים עשויות להיות בלתי מדויקות. לכן, אף שניתן להגדיר חולה כחולה סופני, אין כל ביטחון שתוחלת חייו לא תהיה ארוכה, או קצרה, מן התחזית. לא כל חולה הלוקה במחלה אשר קיימת סבירות גבוהה שתגרום למותו הוא חולה סופני, כך למשל תוחלת חייהם של חולים במחלת האיידס, הנמצאים במשטר טיפולי מתאים, ארוכה בהרבה משישה חודשים.

ממחקרים שנעשו נמצא שרופאים נוטים בדרך כלל להערכות מוגזמות של תוחלת חיים במחלות ממושכות ומסוכנות, ובמציאות תוחלת החיים של החולים קצרה מהניבוי של רופאיהם.

מלטה (אי)

מלטה הוא האי הגדול מבין שלושת האיים שמרכיבים את מדינת מלטה.

האי שוכן בטבורו של הים התיכון, מדרום לאיטליה ומצפון ללוב, ונמצא במרחק של כמעט 2,000 ק"מ מחופי ארץ ישראל. אורך האי 27 קילומטרים ורוחבו 14.5 קילומטרים, ושטחו הכולל הוא 246 קמ"ר. אוכלוסיית מלטה, שרובה מלטזית, מונה 409,259 תושבים (נכון לשנת 2013). מיעוטים כוללים בריטים, הדת הנפוצה באי היא הנצרות הקתולית. זוהי דת המדינה, וכן גם כ-98% מתושבי האי מחזיקים בה. השפות הרשמיות באי הן מלטזית ואנגלית. התל"ג לנפש הוא 13,610 דולר. המטבע באי הוא האירו.

באי פועלת אוניברסיטה אחת ובה לומדים כ-7,500 סטודנטים (50.6% נשים). באי פועלים שמונה בתי חולים, ומשמשים בהם כ-1,000 רופאים. תוחלת חיים באי היא כ-74.5 שנים לגברים, וכ-80 שנים לנשים.

האי מפורץ מאוד ושטחו הררי וטרשי, למעט עמק פורה בשם בוסקט. העיר הגדולה ביותר באי היא בירקירקארה (22,319 תושבים), וגם בירתה של מלטה, ולטה, שוכנת בו. האי מתאפיין באקלים ים תיכוני אופייני. על האי נמצאו מספר מערות, ובאחד מהן אר דאלם נמצאו שרירי בעל חיים מלפני 200 אלף שנים שמוצגים במוזיאון המקומי.

סוסא גיבן

סוסא גיבן (שם מדעי: Sousa chinensis), מין בסוג סוסא, במשפחת הדולפיניים. הסוסא הגיבן נפוץ באוקיינוס ההודי ובאוקיינוס השקט.

כינויו האנגלי "דולפין סיני לבן" נגזר מצבעו הלבן, הזן הסיני נבדל ביכולת הפריטים "להסמיק" לגוון ורוד עדין.

עכבר מצוי

עכבר מצוי או עכבר הבית (שם מדעי: Mus musculus) הוא מין מכרסם בסוג עכבר. מוצאו באזור הודו אך במהלך 8,000 השנים האחרונות התרחבה התפשטותו הגאוגרפית, כתוצאה מיחסיו עם בני האדם.

תמנונאים

תמנונאים או תְּמָנוּנִיאים (שם מדעי: Octopoda) הם סדרה של רכיכות ימיות המשתייכות למחלקת הסילוניות. קיימים בסביבות 300 מינים של תמנונאים, המשתייכים למשפחות ולסוגים שונים. הם נפוצים בכל רחבי האוקיינוסים, ובייחוד באזורי שוניות אלמוגים ובמים רדודים. מקור השם תְּמָנוּן בא לתאר את שמונה זרועותיו, הנקראות גם משושים, והוא הלחם בין שתי מילים בשפה הארמית - "תְּמַנְיָא": שמונה, ו"נון", כלומר: דג.

שמו האנגלי, "Octopus", מזכיר בצליליו את השם הערבי, "أُخْطُبُوط" (אֻחְ'טֻבּוּט). מקור השם ביוונית: Oktōpod. תיבת Oktō פירושה "שמונה", ו־Pod (או Pous) – "רֶגֶל".

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.