תהילים כ"ז

לדוד ה' אורי וישעי הוא מזמור מספר תהלים, פרק כ"ז, ונוהגים לאומרו ברוב קהילות ישראל בסיום תפילת שחרית וכן מנחה או ערבית, מתחילת חודש אלול עד יום הושענא רבה.

תהילים כ"ז
לדוד, ה' אורי וישעי

א לְדָוִד: ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא ה' מָעוֹז חַיַּי מִמִּי אֶפְחָד.
ב בִּקְרֹב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי צָרַי וְאֹיְבַי לִי הֵמָּה כָשְׁלוּ וְנָפָלוּ.
ג אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה לֹא יִירָא לִבִּי אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ.
ד אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה' אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית ה' כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ.
ה כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה יַסְתִּרֵנִי בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ בְּצוּר יְרוֹמְמֵנִי.
ו וְעַתָּה יָרוּם רֹאשִׁי עַל אֹיְבַי סְבִיבוֹתַי וְאֶזְבְּחָה בְאָהֳלוֹ זִבְחֵי תְרוּעָה אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה לַה'.
ז שְׁמַע ה' קוֹלִי אֶקְרָא וְחָנֵּנִי וַעֲנֵנִי.
ח לְךָ אָמַר לִבִּי בַּקְּשׁוּ פָנָי אֶת פָּנֶיךָ ה' אֲבַקֵּשׁ.
ט אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי אַל תַּט בְּאַף עַבְדֶּךָ עֶזְרָתִי הָיִיתָ אַל תִּטְּשֵׁנִי וְאַל תַּעַזְבֵנִי אֱלֹהֵי יִשְׁעִי.
י כִּי אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי וַה' יַאַסְפֵנִי.
יא הוֹרֵנִי ה' דַּרְכֶּךָ וּנְחֵנִי בְּאֹרַח מִישׁוֹר לְמַעַן שׁוֹרְרָי.
יב אַל תִּתְּנֵנִי בְּנֶפֶשׁ צָרָי כִּי קָמוּ בִי עֵדֵי שֶׁקֶר וִיפֵחַ חָמָס.
יג לוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב ה' בְּאֶרֶץ חַיִּים.
יד קַוֵּה אֶל ה' חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל ה'.

ספר תהלים, פרק כ"ז

המזמור בתפילה

נהוג להוסיף מזמור זה בתפילה, ברוב הקהילות,[1] מראש חודש אלול[2] ועד הושענא רבה.[3] והוא נאמר פעמיים ביום, בבוקר בתפילת שחרית לאחר אמירת עלינו לשבח בסוף התפילה (ויש שנהגו לאחר אמירת שיר של יום), וכן בתפילת מנחה לנוסח ספרד, ולנוסח אשכנז המזרחי בתפילת ערבית. המנהג התקבל בכמה מקהילות צפון אפריקה.

המזמור מבאר כי השגחת ה' על האדם היא לפי בטחונו בטובו של ה'. המשאלה המרכזית היא לזכות להיות תמיד בבית ה' (להאמין בטובו תמיד). לסיום מתפלל המשורר שיזכה לביטחון זה, ויסיר ה' מעליו את המונעים מזה[4].

מבנה ותוכן המזמור

המזמור מחולק לב' חלקים: בחלק א' (פסוקים א - ו) מתאר דוד המלך את הביטחון הגדול שיש לו באלוקים, כאשר הוא חש שה' אורי וישעי, בשעה זו הוא יודע, שכל מה שה' עושה זה לטובתו. להשיג ביטחון כזה היה משאלת ליבו כל חייו, ביטחון זה מגן עליו מכל צרה.

בחלק ב' (פסוקים ז - יג) מבקש דוד המלך: א. שלא יפסיד את הביטחון הגדול הזה אם יסתיר ה' פניו ממנו. ב. שילמד את הדרך להיות דבוק בה'. ג. שיעזור לו נגד המפריעים מהשגת הדבקות בו[5].

המשאלה המרכזית - בית ה'

מזמור זה מתרכז במשאלה המרכזית של דוד כל חייו היא להיות בבית ה', כמבואר בפסוק "אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה' אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית ה' כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ" משאלה זו חוזרת על עצמה בכמה מקומות בספר תהילים: "אשרי יושבי ביתך, עוד יהללוך סלה" (תהלים פד ה) "אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי, ושבתי בבית ה' לאורך ימים" (תהילים כג ו) ו"אשרי תבחר ותקרב ישכן חצריך, נשבעה בטוב ביתיך, קדוש היכליך"(תהלים סה ה).

יש מסבירים שבית ה' הוא בתוך לבו של אדם, בו הוא מרגיש את טובו ואהבתו של בורא עולם[6], שזו היא מצוות הדבקות בה' - להרגיש כל הזמן את אהבתו של בורא עולם[7].

המרגיש את אהבת ה' בליבו כל הזמן (דבק בו), זוכה שבורא עולם משגיח עליו ושומר אותו מכל פגע רע, וזהו שאמר בפסוק ג "בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ" בזה שאני חי את אהבת ה' בכל ליבי[8].

טעם אמירתו

טעמים מספר נאמרו בסיבת אמירתו בימי חודש אלול ותשרי:

  • יש שכתבו שהוא מפני הרמז שיש בו לאותם הימים, וכך כתב במדרש שוחר טוב על פסוקו הראשון של הפרק: "רבנין פתרי קרא בראש השנה וביום הכיפורים. אוֹרִי בראש השנה שהוא יום דין. שנאמר (תהלים, לז, ו), וְהוֹצִיא כָאוֹר צִדְקֶךָ וּמִשְׁפָּטֶךָ כַּצָּהֳרָיִם. וְיִשְׁעִי ביום הכיפורים. שיושיענו וימחל לנו על כל עונותינו." ויש שהוספיו רמז נוסף: "כי יצפנני בסוכו" (פסוק ה) שרומז לחג הסוכות.
  • טעם נוסף כתב בסידור רבי שבתי "שבמזמור הלז יש בו הכוונה של הי"ג מידות של רחמים, ולכך יש בו י"ג שמות הוי"ה, ולכך אומרים אותו מראש חודש אלול, כי מראש חודש אלול נפתחו הי"ג מקורות מי"ג מידות הרחמים".[9]
  • עוד טעם לאמירת מזמור זה בימים אלו כתב רבי צדוק הכהן מלובלין בספרו 'פרי צדיק' :"בתיבת 'לולא' נרמז אותיות אלול, שאז הזמן לתקן מעשיו כדי שלא יגרום החטא... ומטעם זה אומרים מזמור זה בחודש אלול מפני שנזכר בו פסוק זה שבו נרמז שבאלול צריך לתקן מעשיו שלא יגרום החטא, שמר"ח אלול מתחילין ימי רצון ולכן מתחילין לומר מזמור זה דכתיב בו לולא" (ח"ה, דברים, עמ' מד)

הלחנה

אחד הפסוקים היותר מפורסמים של המזמור אשר לחנים רבים הולחנו על מילותיו, הוא פסוק ד: "אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה' אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית ה' כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ". בין הלחנים המפורסמים הוא לחן המושר על ידי אברהם פריד, וכן לחן שמושר על ידי פרחי מיאמי.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בחלק מקהילות אשכנז המערבי לא נתקבל המנהג לומר מזמור זה בציבור. עיין מנהגי ישורון, נוא יארק תשמ"ח, עמ' 19. גם לדעת הגר"א אין אומרים מזמור זה. מעשה רב, הלכות תפילה סי' נג. ויש קהילות אשכנז המערבי שאומרים אותו רק בשחרית אבל לא בערבית, ויש שנוהגים שלא לומר אותו בשבת.
  2. ^ ברוב הקהילות מיומו השני של ראש חודש - כלומר מא' אלול (קיצור שולחן ערוך קכח, ב'), ובחסידות חב"ד מיומו הראשון של ראש חודש - ל' אב (ספר המנהגים - מנהגי חב"ד)
  3. ^ ובחו"ל, הרבה נוהגים לאומרו עוד יום, עד (ולא עד בכלל) שמחת תורה.
  4. ^ פירוש המלבי"ם למזמור
  5. ^ פירוש המלבי"ם למזמור
  6. ^ מלבים לפסוק א, מסילת ישרים בפתיחת הפרק הראשון
  7. ^ חפץ חיים פתיחה לספר אהבת חסד, רמב"ן דברים יא כב
  8. ^ מלבים כז, א
  9. ^ הובא בליקוטי מהרי"ח (חלק ג, דף נו, ב).
ישעי

יִשְׁעִי הוא מושב בהרי יהודה, מושב חקלאי בהרי יהודה, סמוך לתל בית שמש ולקיבוץ צרעה, מייסודו של הפועל המזרחי.

סוכה (מבנה)

סוכה (משורש סכך) היא מבנה ארעי וזמני, שהוקם בימי קדם כדי להגן על בני אדם בעיקר מהשמש ומהגשם ואף כמקום מחסה לבהמות. יתרונה היה בקלות ההקמה והפירוק. הסוכה הייתה עשויה מעצים, ענפים ועלים של צמחים שהיו בשטח, ולא הצריכה חומרים מיוחדים ויקרים.

סוכות בדרך כלל נבנו באזורים של שטחים חקלאיים כדי שהשומרים יוכלו לשבת בהן ולתצפת על השטח, או כדי שהעובדים יוכלו לנוח בזמן הפוגה מעבודה. מכיוון שלסוכה היו דפנות חלשות (או שלא היו דפנות כלל), היא בדרך כלל לא היוותה הגנה מבעלי חיים מסוכנים ובני אדם עוינים, ולכן היה מסוכן לישון בה בלילה. לצורך כך הוקמה מלונה, (מלשון 'לינה').

הסוכה הייתה כנראה גם בשימוש אצל נוודים, בצורה דומה לאוהל. למשל אצל יונה הנביא מסופר כי לא רצה להתגורר בנינוה ולכן הוא בנה לו סוכה מחוץ לעיר. על פי התנ"ך היא הייתה גם בשימוש אצל צבאות שצרו על ערים, למשל ישראל שצרו על רבת בני עמון ובן הדד כשצר על העיר שומרון.

על בני ישראל מסופר במקרא כי כשעזבו את ארץ מצרים ונעו במדבר סיני הם שכנו בסוכות ולכן הצטוו לחוג את חג סוכות, כזכר לאותם סוכות בהם שכנו ביציאתם ממצרים.

הסוכה הפכה להיות סמל של הגנה, כפי הפסוק בתהילים: "כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה יַסְתִּרֵנִי בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ בְּצוּר יְרוֹמְמֵנִי:" (ספר תהילים כ"ז ה'), וזו אחת הסיבות שקיימת ביהדות מצווה לבנות סוכה בחג הסוכות.

מזמורי ספר תהילים
א'ב'ג' • ד' • ה' • ו' • ז'ח' • ט' • י' • י"א • י"ב • י"ג • י"ד • ט"ו • ט"ז • י"ז • י"ח • י"טכ' • כ"א • כ"בכ"גכ"ד • כ"ה • כ"ו • כ"ז • כ"ח • כ"טל' • ל"א • ל"ב • ל"ג • ל"ד • ל"ה • ל"ו • ל"ז • ל"ח • ל"ט • מ' • מ"א • מ"ב • מ"ג • מ"ד • מ"ה • מ"ו • מ"ז • מ"ח • מ"ט • נ' • נ"א • נ"ב • נ"ג • נ"ד • נ"ה • נ"ו • נ"ז • נ"ח • נ"ט • ס' • ס"א • ס"ב • ס"ג • ס"ד • ס"ה • ס"ו • ס"ז • ס"ח • ס"ט • ע'ע"א • ע"ב • ע"ג • ע"ד • ע"ה • ע"ו • ע"ז • ע"ח • ע"ט • פ' • פ"א • פ"ב • פ"ג • פ"ד • פ"ה • פ"ו • פ"ז • פ"ח • פ"ט • צ'צ"אצ"בצ"גצ"דצ"ה • צ"ו • צ"ז • צ"ח • צ"ט • ק' • ק"א • ק"ב • ק"ג • ק"ד • ק"ה • ק"ו • ק"ז • ק"ח • ק"ט • ק"י • קי"א • קי"ב • קי"גקי"ד • קט"ו • קט"ז • קי"ז • קי"ח • קי"טק"כקכ"אקכ"בקכ"גקכ"דקכ"הקכ"וקכ"זקכ"חקכ"טק"לקל"א • קל"ב • קל"גקל"ד • קל"ה • קל"וקל"ז • קל"ח • קל"ט • ק"מ • קמ"א • קמ"ב • קמ"ג • קמ"ד • קמ"ה • קמ"ו • קמ"ז • קמ"חקמ"טק"נ Psalms scroll

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.