תדמור

תַּדְמוֹרערבית: تدمر תַדמֻר; ביוונית Παλμύρα, פלמירה; בארמית: ܬܕܡܘܪ) היא עיר קדומה השוכנת בשטחה של סוריה. העיר הוקמה בנווה מדבר ושימשה תחנה חשובה לשיירות סוחרים בנתיבות המסחר הבינלאומי דוגמת דרך המשי, ובעיקר בין האימפריה הפרתית לבין האימפריה הרומית. שרידים ארכיטקטוניים מרהיבים של העיר מהעת העתיקה נשתמרו עד התקופה המודרנית, על אף שהעיר המשיכה להיות מאוכלסת. בשנת 1980 הכריז ארגון אונסק"ו על תדמור כאתר מורשת עולמית.

בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה הוכרזה תדמור בשנת 2013 כאתר הנתון בסיכון, במאי 2015 נכבשה העיר תדמור על ידי ארגון הטרור "המדינה האסלאמית"[1], ומאות תושבים ומתנגדים הוצאו להורג, בעיקר על ידי עריפת ראשם. לפני שאנשי המדינה האסלאמית נכנסו אל מתחם המוזיאון והאתר הצליחו כוחותיו של נשיא סוריה, בשאר אסד, להעביר חלק ממוצגי המוזיאון למקום מבטחים, כדי להצילם מההרס. במרץ 2016, לאחר התאוששות מסוימת של הצבא הסורי, הצליחו כוחות משטר אסד לשוב ולכבוש את תדמור מידי כוחות המדינה האסלאמית[2][3], אך מדצמבר 2016 עד פברואר 2017 שוב הייתה העיר בשליטת המדינה האסלאמית, עד שנכבשה בשנית בידי צבא סוריה.

אתר תדמור
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Palmyre Vue Generale
עתיקות תדמור
מדינה סוריה  סוריה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1980, לפי קריטריונים 1, 2, 4
הערות בסיכון מאז 2013
קואורדינטות 34°33′36″N 38°16′02″E / 34.56°N 38.267222°E
ערי הסהר הפורה באלף השני לפנה"ס
PalmyreneDeities
אלי תדמור. אל הירח, האל הראשי בעל שמין ואל השמש. מוצג בלובר.

היסטוריה

העיר תדמור מוזכרת בטקסטים קדומים כנקודת ציון במדבר. המלך תגלת פלאסר הראשון האשורי ציין בכתובת ניצחון כי ניצח את הארמים בעיר תדמור בשנת 1110 לפנה"ס. אולם, רק במאה הראשונה לפנה"ס החלה התפתחות משמעותית בעיר, והחל בתקופה זו נתגלו ממצאים ארכאולוגים שונים, לרבות כתובות.

המערב נחשף לעיר תדמור בשנת 41 לפנה"ס, כאשר מרקוס אנטוניוס פשט על העיר בניסיון לבזוז את אוצרותיה. זמן קצר לאחר מכן נכנסה העיר רשמית לאזור ההשפעה הרומי, לאחר דחיקת האימפריה הפרתית מהאזור. נראה כי בשלב זה לא נפגעה העצמאות של העיר והיא נותרה עצמאית עוד כמאה שנים. במאה הראשונה לספירה התחזקה השפעת רומא בעיר תדמור והתבטאה, בין היתר, בהקמת סנאט והצבת כוחות צבא לסיוע בהגנה על שיירות הסוחרים שעברו בעיר.

הקיסר אדריאנוס זכה לתהילת עולם במקורות התדמוריים והוכרז על ידי התושבים כמייסדה השני של העיר. אדריאנוס ביטל את מדיניותו של הקיסר טראיאנוס במזרח וכונן שוב יחסי שלום עם האימפריה הפרתית, מה שאיפשר לעיר תדמור ליהנות שוב משיירות הסוחרים שעברו בשטחה.

היחלשותה של האימפריה הרומית בראשית המאה השלישית, הביאה לכך שהאימפריה הסאסאנית התפשטה מערבה ואיימה על הפרובינקיות הרומיות במזרח. אחד ממנהיגי תדמור, ספטימיוס אודינטוס (בלשון חז"ל: פפא בר נצר), המליך עצמו למלכה ומונה כנציב עליון לפרובינקיה הרומית סוריה-פיניקיה . ספטימיוס אודינטוס השיג עם צבאו ניצחונות רבים על האימפריה הסאסאנית, עד לתבוסתו של המלך הסאסאני שאפור הראשון. כתוצאה מכך זכה הלה לתהילה רבה באימפריה הרומית ואף קיבל תואר "מתקן כל המזרח", שנשמר לקיסרים עד אז.

בשנת 267 נהרג ספטימיוס אודינטוס במהלך ריב משפחתי. בנו ירש להלכה את אביו, אך למעשה, אשתו השנייה זנוביה היא ששלטה בעיר ובצבא. זנוביה הקימה את האימפריה התדמורית. המלכה זנוביה וצבאה ניצלו את הכוח הרב שהיה בידיהם ואת חולשת האימפריה הרומית והאימפריה הסאסאנית, הכריעו בתוך שנתיים את הפרובינקיות הרומיות במזרח והכפיפו אותן לשלטון העיר תדמור.

הקיסר הרומי אורליאנוס, שהצליח לייצב את השלטון המרכזי ברומא, התפנה גם לחסל את האיום ממזרח. לאחר מספר ניצחונות צבאיים הוא כבש את תדמור והמלכה זנוביה, שניסתה להימלט, נתפסה. אורליאנוס שב לרומא כמנצח, לאחר שהשאיר חיל מצב בעיר תדמור. בדרכו חזרה, נודע לאורליאנוס כי תושבי תדמור התקוממו וחיסלו את חיל המצב. אורליאנוס שב על עקבותיו, כבש שוב את העיר והפעם הורה לחייליו להחריבה. על סופה של המלכה זנוביה לא ידוע בוודאות, אם כי לפי אחת הסברות, אורליאנוס חס על חייה בטענה שהיא יפה מכדי להיות מוצאת להורג והיא זכתה לסיים את חייה בשלווה בווילה בטיבולי.

הנוסע היהודי בנימין מטודלה ביקר בתדמור בשנת 1170 וכתב עליה: "והעיר תדמור מוקפת חומה והיא במדבר רחוקה מן היישוב ומבעלות הנזכרת ד' ימים. ובתדמור כמו אלפיים יהודים גיבורי מלחמה ונלחמים עם בני אדום ועם ערב שהם תחת ממשלת נור אל דין המלך ועוזרים לשכניהם הישמעאלים. ובראשם ר' יצחק היווני ור' נתן ור' עוזיאל"[4].

במקורות היהודים

בתנ"ך מסופר על העיר תדמור כי נבנתה על ידי שלמה המלך[5], כך עולה גם מכתביו של יוסף בן מתתיהו. בספרות חז"ל הובא כי התיישבו בעיר קבוצת בני עבדי שלמה. לחז"ל הייתה מסורת על השתתפותם של בני תדמור בלגיונות שהחריבו את ירושלים, כפי שעולה מפרשנותם הדרשנית את הכתוב בספר בראשית:[6] "ויירש זרעך את שער שונאיו -- רבי אומר: זו תרמוד, אשריו כל מי שהוא רואה במפלתה של תרמוד, שהייתה שותפת בשני חורבנות"[7]. על הכתוב במגילת איכה פרשו: "אמר רבי יוחנן; אשרי מי שראה במפלתה של תדמור. למה? שהייתה שותפת בשני חורבנות. רבי יודן אמר בחורבן ראשון העמידה פ' אלף קשתין, ובשני העמידה מ' אלף קשתין. רב הונא אמר, בחורבן אחרון הם כראשון"[8]. כעסם של חז"ל על אנשי תדמור בא לידי ביטוי בגזר הדין שהוציאו עליהם: "אין מקבלים גרים מן התרמודים", משום ש"בשעה שנכנסו עובדי כוכבים להיכל הכל נפנו על כסף וזהב והם נפנו על בנות ירושלים"[9]. כיוון שיש ספק ממזרות על התרמודאים, עתידים ישראל לעשות יום טוב לכשתיחרב.[10]

מתואר ששלמה המלך בתחילה שלט על כל העולם, לאחר מכן נתמעטה מלכותו ושלט על ישראל ותדמור ועוד נתמעטה מלכותו על ישראל בלבד[11]. עולה כי מרבית מקורות חז"ל העוסקים בתרמודאים מתארים תקופות מעבר ומשבר לעם ישראל, ושותפותם התמידית לרעת ישראל.

המקורות לחקר העיר תדמור

המקורות ההיסטוריים על אודות העיר תדמור מצומצמים, ונכתבו על ידי סופרים רומים, בדרך כלל תוך התייחסות למעשיהם של קיסרים רומים במזרח. לא נתגלו טקסטים ספרותיים של תושבי העיר תדמור. מקורות ארכאולוגים על אודות העיר מצויים בשפע יחסי, בעיקר בכתובות. הכתובת המפורסמת ביותר תוארכה לשנת 137 לספירה, ובה נרשמו בארמית בניב התדמורי ובתרגום ליוונית סעיפי החוק הקובעים את שיעור המס שייגבה מסחורות שונות שמועברות בעיר ואת המחירים לשירותים שונים שהוענקו בעיר לשיירות הסוחרים.

תולדות המחקר

לאחר חורבן תדמור היא נשכחה במדינות המערב. בתחילת המאה ה-17 החלו נוסעים לבקר בעיר. בין השנים 1616–1625 ביקר בעיר הנוסע האיטלקי פייטרו דלה ולה (Pietro Della Valle), ובשנת 1638 ביקר בה הסוחר והנוסע הצרפתי ז'אן-בטיסט טוורנייה (Jean-Baptiste Tavernier). בנוסף ביקרו בעיר נוסעים וחוקרים שוודיים וגרמנים. בשנת 1678 ביקרה בעיר קבוצה של סוחרים אנגלים. התיאור המלומד הראשון של העיר פורסם בשנת 1705, ונכתב על ידי אבדנגו סלר (Abednego Seller). בשנת 1751 הגיעה לאתר משלחת בריטית שבראשה עמדו רוברט ווד וג'יימס דוקינס . המשלחת למדה את האתר ואת המבנים האדריכליים שלו, ופרסמה את ממצאיה בשנים 1753 ו-1757. בשנת 1813 ביקרה באתר ליידי הסטר לוסי סטנהופ שהתגוררה ליד ביירות וביקרה גם בארץ ישראל[12]. בשנת 1901 נלקח מהאתר לוח אבן ברוחב 5 מטרים, הידוע בכינוי "תעריף תדמור", שעסק בתקנון המסחרי של תדמור. לוח זה התגלה באקראי בשנת 1881, והוא הועבר למוזיאון הארמיטאז' בסנקט פטרבורג. ב-1902 ביקרה באתר גרטרוד בל וסיפרה על האתר במכתביה.

בתדמור נערכו לאורך השנים חפירות ארכאולוגיות רבות על ידי משלחות שונות ממדינות שונות. החפירה הארכאולוגית הראשונה נערכה ב-1902 על ידי הארכאולוג הגרמני אוטו פוכשטיין (Otto Puchstein). חפירה נוספת נערכה ב-1917, גם היא על ידי ארכאולוג גרמני, תאודור ויגאנד (Theodor Wiegand). חפירה גדולה באתר החלה ב-1929 בראשות מנהל מחלקת העתיקות בסוריה ובלבנון, הארכאולוג הצרפתי הנרי ארנולד סייריג (Henri Arnold Seyrig). הוא החל את חפירותיו במקדש בל, ובשנים 1939–1940 חפר את האגורה. החפירות שלו פסקו במלחמת העולם השנייה ונמשכו מיד לאחריה. הארכאולוג הצרפתי דניאל שולברגר (Daniel Schlumberger) חפר בשנים 1934–1935 את האזור הצפוני-מערבי בתדמור. בשנים 1954–1956 נחפר מקדש בעל שמין על ידי משלחת שווייצרית שאורגנה על ידי אונסק"ו. משנת 1958 האתר נחפר על ידי מחלקת העתיקות הסורית ומשלחות פולניות שונות.

המשלחת הפולנית חפרה את מחנה הקיסר הרומי דיוקלטיאנוס, ואילו מחלקת העתיקות של סוריה חפרה את מקדש נבו. אזור ההיפוגאום (אזור קבורה תת-קרקעי) נחפר על ידיהם במשותף. הם גם חפרו את אזור הנקרופוליס של תדמור. אזור המעיינות נחפר על ידי ג'ין סטרקי (Jean Starcky), תאולוג וארכאולוג צרפתי, ביחד עם ג'אפר אל-חסני. המקדש של בעל האמון, התגלה בשנת 1970 על ידי רוברט דו-מסניל דו בואסו , היסטוריון וארכאולוג צרפתי. מערכת ההשקיה של תדמור התגלתה בשנת 2008 על ידי יורגן כריסטיאן מאייר (Jørgen Christian Meyer), היסטוריון וארכאולוג נורווגי מאוניברסיטת ברגן. הוא חקר את האזור הכפרי של תדמור באמצעות בדיקות קרקע ותמונות לוויין. חלק גדול בעיר עדיין לא נחפר, במיוחד אזורי המגורים מצפון ומדרום לאתר. בשנת 2011, עם פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה, יצאו משלחות החפירה את האתר ולא שבו אליו.

מיתולוגיה

במיתולוגיה הקדם-מוסלמית של תדמור יש שני אלים תאומיםארסו ואזיז. אזיז הוא האל של כוכב השחר וארסו הוא האל של כוכב הערב. שני האלים מתוארים כרוכבים על גמל.

במלחמת האזרחים בסוריה

Lion in the garden of Palmyra Archeological Museum, 2010-04-21
האריה של אל-לאת (המאה ה-1) עמד בכניסה למקדש של אל-לאת 

במסגרת מלחמת האזרחים בסוריה נפגע האתר כתוצאה ממעשי ביזה ומהקרבות שהתחוללו בין שני הצדדים. במהלך קיץ 2012, דאגות בקשר לביזה במוזאון ובאתר גברו כאשר פורסם סרטון וידאו חובבני של חיילים סוריים הסוחבים אבני קבורה, אולם לא ניתן לדעת אם מדובר בביזה. בשנה לאחר מכן, חזית מקדש בל ניזוק בחור גדול מאש מרגמה ועמודים ניזוקו מרימונים. מקדש האל בעל נפגע מירי פגזים[13].

במאי 2015 כבש ארגון המדינה האסלאמית חלקים גדולים ממחוז חומס סביב תדמור והחל להפגיז את העיר; כתוצאה, הוכרזה סכנה לעתיקות מצד הקבוצה האיקונוקלאסטית שהרסה את כלח[14]. ב-13 במאי 2015, פתח ארגון המדינה האסלאמית במתקפה על תדמור החדשה. בלילה שבין 20 ל-21 במאי 2015 נכבשה כליל העיר תדמור על ידי ארגון המדינה האסלאמית הג'יהאדיסטי, בתום קרב בן מספר ימים[1] שבו נהרגו כ-350 איש.

ב-21 במאי הוצאו כמה כלים קדומים מהמוזאון של תדמור על ידי האוצרים הסורים והועברו בשתי משאיות לדמשק. כמה פרוטומות יווניות-רומיות, תכשיטים וחפצים אחרים שנבזזו מהמוזאון של תדמור נמצאו בשוק העתיקות הבינלאומי. באותו יום, כוחות המדינה האסלאמית נכנסו לאתר המורשת העולמית. על פי עדי ראייה, ב-23 במאי הרסו החמושים את האריה של אל-לאת ופסלים אחרים. תושבים מקומיים דיווחו שחיל האוויר הסורי הפציץ את האתר ב-13 ביוני וגרם נזק לחומה הצפונית בקרבת מקדש האל בעל.

מאז 27 במאי 2015 שימש התיאטרון הרומי בתדמור כמקום להוצאה להורג פומבית של מתנגדי המדינה האסלאמית. סרטון וידאו שנעשה על ידי המדינה האסלאמית מראה את הריגתם של 20 אסירים בידיהם של מוציאים להורג בני עשרה, לעיני מאות גברים וילדים. ב-18 באוגוסט 2015, נערף ראשו של מנהל העתיקות לשעבר של תדמור, ח'אלד אל-אסעד בן ה-83, על ידי המדינה האסלאמית, לאחר שעונה במשך חודש כדי להשיג מידע על העיר ואוצרותיה וסירב למסור כל מידע לשוביו. באוגוסט 2015 פוצצו אנשי המדינה האסלאמית את מקדש בעל שמין, שנבנה בשנת 17 לספירה[15]. בתחילת אוקטובר 2015, הרסו את הקשת הגדולה שהייתה חלק מהאכסדרה הגדולה של העיר.

במרץ 2016 צבא סוריה בגיבוי אווירי של חיל האוויר הרוסי החל בכיבוש העיר בחזרה. ב-27 במרץ 2016 הודיע צבא סוריה כי השלים את כיבוש העיר מידי המדינה האסלאמית.

בדצמבר 2016 פתח ארגון המדינה האסלאמית במבצע לכיבוש מחדש של העיר תדמור. לאורך כל יום ה-10 בדצמבר 2016 העיר החליפה ידיים ותחילה שלטו בה כוחות צבא סוריה עד שהעיר נכבשה על ידי המדינה האסלאמית שנסוגה לקראת ערב[16], אך כבש את העיר שוב[17]. בזמן שצבא סוריה נסוג, חיל האוויר הרוסי הפציץ 64 פעמים בתחומי העיר והביא למותם של כ-300 מחבלים של ארגון המדינה האסלאמית, אך חלק נכבד מהעיר נכבש על ידי המדינה האסלאמית, לאחר שכוחות רוסיים וסורים הספיקו להבריח חלק נכבד מהעתיקות שבעיר אל העיר דמשק[18][19]. בינואר 2017 דווח שאנשי ארגון "המדינה האיסלאמית" החריבו את הטטרפילון, אחד מהאתרים הארכאולוגיים המפורסמים ביותר בעיר העתיקה תדמור שבסוריה. בנוסף, לוחמי המדינה האסלאמית הרסו גם את חזית התיאטרון הרומי[20]

ב-1 במרץ 2017 נודע כי צבא סוריה השתלט על יעדים אסטרטגיים במערב ובדרום תדמור[21] וב-2 במרץ השלים את כיבוש העיר[22][23][24].

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 רועי קייס, סוריה: דאעש כבש את העיר העתיקה תדמור, באתר ynet, 21 במאי 2015.
  2. ^ Syrian govt retakes Palmyra from ISIS – army command,‏ 27 במרץ 2016
  3. ^ רועי קייס, מכה לדאעש: צבא אסד כבש מחדש את תדמור, ynet, ‏27 במרץ 2016
  4. ^ אברהם יערי, מסעות ארץ ישראל, א. מסעות ר' בנימין מטודילה בארץ ישראל ובסוריה, עמ' 47.
  5. ^ ספר מלכים א', פרק ט', פסוקים י"ז-י"ח, פרק ח', פסוקים ג'-ד'.
  6. ^ תדמור, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
  7. ^ בראשית רבה, פרשה נו, פיסקא יא.
  8. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק ד', הלכה ה' (בסוף); איכה רבה, פרשה ב, פיסקא ד (בסוף).
  9. ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ט"ז, עמוד א'-ב.
  10. ^ יבמות יז ע"א
  11. ^ שיר השירים זוטא, פרשה ג
  12. ^ Palmyra and Its Empire: Zenobia's Revolt Against Rome מאת Richard Stoneman, הוצאת אוניברסיטת מישיגן, עמ'12
  13. ^ Syria's ancient oasis city of Palmyra threatened in fighting רויטרס, 3 באפריל 2013
  14. ^ CNN, Will ISIS bulldoze ancient Syrian city? 16 במאי 2015.
  15. ^ דאעש פוצץ מקדש בן אלפיים שנה בתדמור: "התחזית הקודרת מתגשמת", באתר וואלה! NEWS‏, 24 באוגוסט 2015
  16. ^ בתום כמה שעות: דאעש נסוג מתדמור
  17. ^ דאעש כבש מחדש את העיר תדמור במזרח סוריה
  18. ^ למרות בליץ אווירי רוסי: דאעש הצליח לכבוש מחדש את תדמור
  19. ^ תשעה חודשים לאחר שגורש מהעיר, דאעש כבש שוב את תדמור
  20. ^ סוריה: דאעש הרס חלקים מהתיאטרון המפורסם בתדמור, באתר וואלה! NEWS, 20 בינואר 2017.
  21. ^ דאעש מאבד אחיזה: צבא סוריה שחרר את המצודה העתיקה של תדמור
  22. ^ Шойгу доложил Путину о повторном взятии Пальмиры
  23. ^ הטמין מוקשים וברח: דאעש שוב נסוג מתדמור
  24. ^ דיווח: דאעש נסוג מתדמור אחרי מתקפה נרחבת של רוסיה וצבא אסד
הבוקר עולה על תדמור
הבוקר עולה על תדמור
18 בינואר

18 בינואר הוא היום ה-18 בשנה, בשבוע ה-3 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 347 ימים.

אורליאנוס

לוּקְיוּס דוֹמִיטִיוּס אוֹרֶלִיָאנוּס (בלטינית: Lucius Domitius Aurelianus; חי 214–275 לספירה) היה קיסר רומא משנת 270 ועד מותו בשנת 275. הוא ידוע כקיסר שהחל את תהליך החזרת תהילת הקיסרות הרומית ממשבר המאה ה-3, במהלכו התפוררה האימפריה ל-3 ישויות נפרדות וכמעט התמוטטה. הוא לחם בכל החזיתות ובכל אויבי הקיסרות איחד והשיב טריטוריות שאבדו לקיסרות, בנה את חומות רומא הקרויות על שמו וזכה לתואר "מציל העולם".

אטול פאלמירה

אטול פאלמירה (באנגלית: Palmyra Atoll היינו אטול תדמור) הוא אי בלתי מיושב בשטח 12 קמ"ר הנמצא בצפון האוקיינוס השקט, כאחד מאיי הקו הצפוני.

האי מצוי צפונית לאי קיריבטי.

אם תרצו

"אם תרצו" היא תנועה ישראלית, מאוגדת כעמותה בשם אם תרצו - ציונות להיות או לחדול, שנוסדה זמן קצר לאחר מלחמת לבנון השנייה, ומטרתה, לפי פרסומיה, לפעול "לחיזוק ערכי הציונות בישראל".

עם פעולותיה הבולטות של התנועה נמנים פרסום דו"ח על הטיה אנטי-ציונית, לטענתה, באוניברסיטאות בישראל; קמפיין נגד "הקרן החדשה לישראל", כולל ייחוס חלק ניכר מהדיווחים הביקורתיים בדו"ח גולדסטון כלפי ישראל לגופים הנתמכים על ידי הקרן, וקמפיין "השתולים" נגד פעילות ארגונים ישראליים הממומנים בידי מדינות זרות ומכפישים לדברי התנועה את מדינת ישראל ואת צה"ל.

אנציקלופדיה מקראית

אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו היא אנציקלופדיה לענייני התנ"ך המבוססת על תוצאותיו של המחקר האקדמי המודרני. את האנציקלופדיה יזמו קבוצת חוקרים מן האוניברסיטה העברית, שייצגו בעיקר את האסכולה הירושלמית (השמרנית יחסית) בחקר המקרא. המערכת המייסדת של האנציקלופדיה מנתה את הפרופסורים אלעזר ליפא סוקניק ומשה דוד קאסוטו. הכרך הראשון יצא לאור עוד בחייהם של המייסדים, בשנת 1950, ומלאכת ההוצאה לאור של האנציקלופדיה נמשכה עד 1982.

ארז תדמור (איש תקשורת)

ארז תדמור (נולד ב-14 באוגוסט 1980) הוא בעל טור, פובליציסט ושדרן רדיו בעל רצועת שידור יומית ברדיו גלי ישראל; אחד משני המייסדים של תנועת "אם תרצו". שימש כותב הנאומים של בנימין נתניהו בבחירות 2015. מחבר הספר "מדוע אתה מצביע ימין ומקבל שמאל?", שיצא לאור בהוצאת סלע מאיר ב-2017. ב-2011 היה מחבר שותף של הספרון "נכבה חרטא".

ארז תדמור (במאי קולנוע)

ארז תדמור (נולד ב-18 בינואר 1974) הוא במאי קולנוע ותסריטאי ישראלי זוכה 2 פרסי אופיר.

גאליה אקוויטניה

גאליה אקוויטניה הייתה פרובינקיה קדומה של האימפריה הרומית, ששכנה בדרום-מערב צרפת המודרנית וגבלה בפרובינקיות גאליה לוגדוננסיס, גאליה נארבוננסיס והיספניה טארקוננסיס.

דוד תדמור

דוד תדמור, הוא עורך דין ישראלי, אשר כיהן בתפקיד הממונה על ההגבלים העסקיים בשנים 1997–2001.

זאב תדמור

זאב תדמור (נולד ב-6 בפברואר 1937) הוא מדען ישראלי, פרופסור אמריטוס מחקר, בפקולטה להנדסה כימית בטכניון. כיהן כנשיא הטכניון במשך 8 שנים מ-1990 עד 1998.

זנוביה

ספטימיה זֶנוֹבּיה (בלטינית: Septimia Zenobia, בארמית: בת זבאי;‏ 240–275 לספירה) הייתה מלכת תדמור.

מוצאה שנוי במחלוקת. זנוביה שלטה בשם בנה הצעיר והבאלת (vaballathus) בחלקה מזרחי של האימפריה הרומית בשנים 274 -267 לספירה. זנוביה הייתה אלמנתו של אודיינתוס שהיה ממשפחת השלטון של העיר תדמור-פלמירה. במסגרת שלטונה היא חיזקה את סמכותה ומעמדה של העיר תדמור, אירגנה כוחות צבא שכבשו את סוריה, ומשם יצאו למסעות מלחמה כדי לצרף את מצרים וחלקים גדולים של אסיה הקטנה לתחומיה. הם השתלטו על אזורים נרחבים באימפריה הרומית. משנת 268 זנוביה מלכת תדמור ובנה והבאלת נהגו כשליטים עצמאיים של החלק המזרחי של האימפריה הרומית. הם הציגו עצמם כממונים על ניהול החלק המזרחי של הקיסרות ללא הכרה בכך מרומא. בעקבות מותם של הקיסרים קלאודיוס השני - גותיקוס ואחיו קוינטילוס במארס 270, זנוביה הפכה לאחת המלכות החזקות בעת העתיקה.דמותה מופיעה באמנות ושמה הפך לסמל לעמידה בפני הרומאים.

במקורות הנוצריים מופיעה זנוביה כאוהדת היהודים. אתנסיוס, שהיה אחד מאבות הנצרות וחי במאה ה-4 באלכסנדריה, טען שהייתה יהודייה. במצרים התגלתה כתובת שבה נכתב שהיא מחדשת את זכות המקלט לבית הכנסת במקום.

חברה לנכסים ולבנין

חברה לנכסים ולבנין בע"מ, המוכרת בשם נכסים ובניין, היא חברה ציבורית ישראלית בשליטת השקעות דיסקונט, העוסקת בבנייה, בפיתוח ובמכירה של שכונת מגורים ובניינים מסחריים, בבנייה והשכרה של מבני תעשייה, משרדים ומסחר ובהשקעות בענף ההדרים. חברות בנות בשליטתה כוללות את "גב-ים", "ישפרו" ו"מהדרין". בנוסף לפעילותה בישראל החברה פעילה גם בארצות הברית ובהודו. ניירות הערך של החברה ושל שלוש מהחברות הבנות שלה נסחרים בבורסה לניירות ערך בתל אביב. יו"ר החברה הוא אדוארדו אלשטיין ומנכ"לית החברה היא סגי איתן.

החברה נוסדה במרץ 1961, וב-29 באוגוסט 1963 הפכה לחברה ציבורית. המנכ"ל הראשון של החברה היה דב תדמור.

חומס

חומס (ערבית: حمص, תעתיק מדויק: חמץ) היא עיר ובירת מחוז חומס בסוריה. העיר נמצאת על גדות הנהר אורונטס (בערבית: עאסי), והוקמה בסביבות שנת 2300 לפנה"ס. בתקופת התנ"ך היה המקום ידוע בשם קדש, ובתקופת האימפריה הרומית נקרא המקום אמסה.

חומס היא מרכז תעשייתי מרכזי והעיר השלישית בגודלה בסוריה אחרי דמשק וחלב. בשנת 2009 מנתה אוכלוסייתה כ-720 אלף נפש והאזור המטרופוליני שלה מנה מעל 1.25 מיליון איש. אוכלוסייתה משקפת את הגיוון הדתי הכללי של סוריה, ומורכבת ברובה ממוסלמים סונים וממיעוטים גדולים של עלווים ונוצרים.

חומס היא אחת הערים המרכזיות שבהן התחוללה ההתקוממות נגד משטרו של אסד ב-2011 וב-2012, ואף כונתה "בירת המהפכה". על פי ההערכות, נהרגו בחומס יותר מ-7,000 איש עד אמצע שנת 2012[דרוש מקור]. במאי 2014 חזרה העיר לשליטתו של צבא סוריה.

חיים תדמור

חיים תדמור (18 בנובמבר 1923 – 11 בדצמבר 2005) היה מייסד החוג לאשורולוגיה ולימודי המזרח הקרוב הקדום באוניברסיטה העברית בירושלים.

טייסת 105

טייסת 105 המכונה גם "טייסת העקרב" היא טייסת מטוסי קרב בחיל האוויר הישראלי. כיום מפעילה הטייסת מטוסי F-16D ("ברק") מבסיס חצור.

מלונאי

מלונאי הוא אדם העוסק בניהול בית מלון.

פעמים רבות, כאשר המלונאי הוא גם הבעלים של המלון או של רשת בתי המלון, נקראים המלון או הרשת על שמו. כך, למשל, רשת "הילטון", על שם קונרד הילטון, רשת "ריץ", על שם סזאר ריץ ורשת פתאל ניהול מלונות על שם דוד פתאל.

בישראל מתקיימים לימודי מלונאות בבית הספר "תדמור (בית ספר למלונאות)" בהרצליה, במכללה האקדמית כנרת, בבית הספר הארצי לתיירות ועוד.

עומר תדמור

עומר תדמור (נולד ב-1973) הוא תסריטאי ישראלי, זוכה פרס האקדמיה לטלוויזיה.

עידו תדמור

עידו תדמור (נולד ב-27 בינואר 1964) הוא רקדן וכוריאוגרף ישראלי. שימש מנהלה האומנותי של להקת הבלט הישראלי.

תדמור (בית ספר למלונאות)

תדמור - בית הספר המרכזי ללימודי המלונאות על שם אריה אבישר, הוקם ב-1962 כחברה ממשלתית. לשם הכשרת מלונאים מקצועיים בכל התחומים ובכל הרמות. בית הספר שוכן במבנה ייעודי בהרצליה פיתוח. בית הספר התיכון חדל לפעול בקיץ 2019, ובית הספר להכשרות מבוגרים צפוי להיסגר עד מרץ 2020.

בית הספר מפעיל לימודי טבחות וכן לימודי ערב וקורסי העשרה בנושאים שונים הקשורים במזון ומשקאות, ניהול אירועים ואירוח.

לרשות בית הספר עומדים מתקני הוראה ייחודיים להכשרת עובדים במקצועות התיירות: מטבחים, אולמות הדגמה, מתקני מלון לימודי, מעבדות מחשב וכו'.

מטרת התוכנית להקנות ידע כללי על תעשיית התיירות וידע מקצועי על אגפים מרכזיים במלון.

תחומי הלימוד כוללים התייחסות לתעשיית המלונאות כחלק מתעשיית התיירות. משך הלימודים 18 חודשים, פעמיים בשבוע, 12 שעות לימוד בשבוע. יש להשלים 400 שעות סטאז' בתעשיית המלונאות תיירות.

בסוף הקורס מקבלים הסטודנטים תעודת מקצוע של משרד התיירות והתאחדות בתי המלון.

מעסיקים פנו דרך קבע לבית הספר במטרה לגייס כוח אדם מקצועי ומיומן. בית הספר סייע ככל יכולתו בשילוב הבוגרים במערך האירוח בארץ. בית הספר היה מקושר לכל בתי המלון בארץ, למסעדות וגורמי אירוח אחרים. בית ספר שיתף פעולה עם אגף הלוגיסטיקה של צה"ל במטרה להטמיע אוכל בריא, טעים ומזין לכלל הצבא. בבית הספר נמצאת גם "ספריית הבישול והאפייה" הגדולה בארץ.

בשנת 2005 החליטה ועדת השרים לענייני הפרטה לקדם את הפרטתו של בית הספר. בפועל הנושא לא קודם, ובשנת 2012 נערכה בדיקה בנושא של מבקר המדינה. במהלך 2016 נעשו צעדים לקדם את הליך ההפרטה, בליווי ועדת הכספים של הכנסת. בנובמבר 2016 נחתם הסכם קיבוצי עם עובדי החברה, באשר לזכויותיהם בתהליך ההפרטה. החברה נכנסה להליך פירוק מרצון, ומונה מפרק - ברי בן-ציון, שאמור היה להכין אותה להעברה לזכיין פרטי.

ב-2019 הוחלט על סגירת תדמור בשל חובות ואי-יכולת למצוא משקיעים על ידי המפרק. בבית הספר עדיין מתקיימים קורסים, אשר צפויים להסתיים בחודש מרץ 2020.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.