תדירות

בפיזיקה, המונח תְּדִירוּת (או תדר) של תופעה מחזורית מציין את מספר המחזורים שמתבצעים בכל יחידת זמן. דוגמה לכך היא גוף קשיח שמסתובב בחופשיות - תדירותו היא מספר הסיבובים שהוא מבצע בכל פרק זמן קבוע. את התדירות נהוג לסמן ב-f והיא נמדדת במערכת היחידות הבינלאומית בהרץ (Hz), כאשר הרץ אחד הוא מחזור אחד לשנייה. לדוגמה, זרם חילופין: תדר הרשת החשמלית בישראל הוא 50 הרץ, כלומר המתח החשמלי משתנה במחזוריות בקצב של 50 מחזורים בכל שנייה.

אף כי המילים "תדר" ו"תדירות" שקולות במשמעותן, בתחומים מדעיים שונים נהוג להשתמש במילים שונות. בתחומי האלקטרוניקה והתקשורת נהוג להשתמש במונח תדר, אך בפיזיקה ישנה הבחנה בין תדר לתדירות. תדר מציין את מספר המחזורים שהמערכת משלימה ליחידת זמן, בעוד שתדירות (לפעמים נקראת מהירות זוויתית, ומסומנת ) מבטאת את מחזוריות המערכת במונחי הפונקציות המחזוריות סינוס וקוסינוס.

זמן מחזור

תופעה מחזורית ניתנת לתיאור על ידי פונקציה מחזורית של הזמן - פונקציה שחוזרת על עצמה עם השהייתה בזמן קבוע שנקרא זמן המחזור ומסומן T. זהו הזמן שלוקח לתופעה להשלים מחזור אחד. המשמעות של התדירות הופכית לזו של זמן המחזור, ולכן: . כך ניתן לחשב את התדירות של תופעה מחזורית מתוך זמן המחזור שלה. עבור תנועה מעגלית: .

תדירות זוויתית

במקרה של תנועה מעגלית כדוגמת גוף המסתובב בתדירות f, מתבצעים f מחזורים לשנייה. ניתן לחלק כל מחזור (סיבוב) ל-2π רדיאנים ולומר שהגוף מסתובב בקצב של 2πf רדיאנים לשנייה. זו בדיוק המהירות הזוויתית של הגוף . לכן ניתן לרשום: , ולהשתמש ב-ω לתיאור התדירות במקום ב-f. במקרה כזה, בו ל-ω יש משמעות של תדירות, היא נקראת תדירות זוויתית ונמדדת ברדיאנים לשנייה.

מאחר שהשימוש בתדירות הזוויתית במקום בתדירות ביחידות הרץ מונע את הופעת הקבוע π, נעשה בה שימוש נרחב לא רק במכניקה של מערכות מסתובבות אלא בכל תופעה מחזורית ובעיקר בסוגים שונים של מתנד הרמוני. בגוף מסתובב התדירות הזוויתית זהה למהירות הזוויתית, אך ברוב התופעות אותן מתארים בעזרת תדירות זוויתית (למשל מעגל RLC) כלל אין משמעות למהירות זוויתית.

גלים

בתורת הגלים המשמעות של תדר הגל היא מספר הפעמים שהגל חוזר על עצמו ביחידת זמן, בנקודה מסוימת במרחב. הגל הפשוט ביותר הוא גל סינוסי והוא מתואר על ידי המשוואה: , והתדירות הזוויתית שלו היא ω. ‏k הוא מספר הגל והקשר שלו לתדירות תלוי ביחס הנפיצה. מספר הגל מתאר את קצב התנודות כתלות במרחב באותו האופן שבו התדירות הזוויתית מתארת את קצב התנודות כתלות בזמן. התדירות של גל שווה ליחס בין מהירות הפאזה לבין אורך הגל שלו: . עבור יחס נפיצה ליניארי: .

אנליזת פורייה

ניתן להציג את רוב הפונקציות המחזוריות כסכום של פונקציות סינוס וקוסינוס (או אקספוננטים מרוכבים) בתדרים שונים על ידי טור פורייה, ואת רוב הפונקציות שאינן בהכרח מחזוריות כאינטגרל על ידי התמרת פורייה. התמרת פורייה נותנת את הספקטרום של הפונקציה - מידת התרומה לפונקציה של כל התדרים שמהם היא מורכבת, ויש לה חשיבות רבה באלקטרוניקה ובתקשורת. זאת מכיוון שהיחס בין הכניסה והיציאה של כל מערכת ליניארית בלתי-משתנה בזמן תלויה בתדר של הכניסה אם היא סינוסית, או בספקטרום של כניסה כלשהי. פונקציית התמסורת מתארת את הקשר בין יציאת המערכת לכניסתה כתלות בתדר והיא שימושית במיוחד בהבנת פעולתם של מסננים, שהם אבני הבניין של תחומים רבים באלקטרוניקה.

לתיאור התנהגות המערכת כתלות בזמן קוראים תיאור במישור הזמן, הוא טבעי לנו מכיוון שאנו חיים בו. לתיאור תגובת המערכת לכניסות סינוסיאודליות כתלות בתדר שלהם קוראים תיאור במישור התדר. במישור התדר ניתן לתאר את היציאה של כל מערכת כמכפלה של הכניסה אליה בפונקציית התמסורת שלה, בעוד שבמישור הזמן נדרשים לבצע פעולה מתמטית מסובכת - קונבולוציה. מסיבה זו עובדים בדרך כלל במישור התדר.

פיזיקה

ישנם תחומים רבים נוספים בפיזיקה בהם יש חשיבות לתדירות של תופעות:

  • תהודה - שינוי פתאומי בהתנהגות המערכת כאשר מפעילים עליה כוח חיצוני בתדירות התנודה הטבעית שלה.
  • האנרגיה של פוטון - הפיזיקאי אלברט איינשטיין גילה שגל אור הוא בעצם אוסף של פוטונים. כל פוטון נושא מנת אנרגיה המתכונתית לתדירותו: . כמו כן, התדירות עוברת טרנספורמציית לורנץ בדיוק כמו האנרגיה.
  • אפקט דופלר - כריסטיאן אנדראס דופלר גילה שכאשר גופים נעים אחד לעומת השני ישנו שינוי בתדירות של הגל היוצא מאחד מהם ונקלט על ידי השני. בעזרת אפקט דופלר אפשר לזהות את המהירות של גלקסיות או של רכב המתקרב אל הצופה.
  • גלי קול - הצליל שאנו שומעים תלוי בתדירות של גל הקול, התדירות שבה משתנה לחץ האוויר או החומר בו מתפשט הגל.

ראו גם

אורך גל

בפיזיקה, אורך הגל הוא האורך של מחזור אחד של גל מחזורי. הוא מסומן באות ונמדד במערכת היחידות הבינלאומית במטרים.

הספקטרום הנראה

הספקטרום הנראה הוא החלק מן הספקטרום האלקטרומגנטי הנראה בעין האנושית. קרינה אלקטרומגנטית בטווח זה של אורכי גל נקראת האור הנראה או פשוט אור. עין אנושית טיפוסית תגיב לאורכי הגל שבין 380 ל-750 ננומטר (nm), או במושגים של תדירות הגל, בין 400 ל-789 טרה-הרץ (THz).

הטווח המוגבל של הגלים השייכים לספקטרום הנראה משקף תכונה של העין האנושית, יותר מאשר תכונה של הגלים האלקטרומגנטיים. מינים רבים של בעלי חיים מסוגלים לראות גם תדרים הנמצאים מחוץ ל"ספקטרום הנראה", כמו ציפורים, דבורים וחרקים רבים נוספים, הרואים גם קרינת על-סגול, וכן טורפים שונים, כגון העכסנים, החשים גם בקרינת תת-אדום ומשתמשים בה למעקב אחר חום הגוף של טרפם.

הרמוניה

הַרְמוֹנְיָה (בעברית: תֹּאַם) במוזיקה נוצרת כאשר נשמעים באותו הזמן לפחות שני צלילים בעלי גובה שונה.

בין תדירות גובהם של כל שני צלילים נוצר יחס תדירויות מסוים, שנקרא מרווח הרמוני.

ישנן דרכים רבות ליצור הרמוניה מוזיקלית, וטכניקות אלו השתנו והתפתחו במהלך ההיסטוריה של המוזיקה, אך הבסיס המתמטי שלהן נשאר זהה.

הרץ

הרץ (סימון: Hz) הוא יחידת מידה לתדירות במערכת היחידות הבינלאומית. היא נקראת על שמו

של הפיזיקאי הגרמני היינריך רודולף הרץ אשר תרם רבות למדע בתחום האלקטרומגנטיות.

הגדרת ההרץ היא Hz = s−1 שמשמעותה "אירוע אחד לשנייה"; 100 הרץ משמעותו "100 אירועים לשנייה", וכן הלאה. ניתן ליישם את היחידה על כל אירוע מחזורי, למשל: שעון מתקתק ב-1 הרץ. הערך ההפוך לתדירות הוא זמן מחזור; תדירות של 1 הרץ שווה לאירוע של שנייה אחת, ואירוע של 1 מגה-הרץ הוא אירוע של 1 מיקרו-שנייה. בכתיבה אשר הייתה מקובלת בתקופה לפני מלחמת העולם השנייה, השתמשו במושגים כמו מחזורים לשנייה (cycles per second), עם כפולות מתאימות "קילו-מחזורים", "מגה-מחזורים" וכן הלאה.

זרם חילופין

זרם חילופין (מסומן ב-AC, ראשי תיבות באנגלית של Alternating Current) הוא זרם חשמלי ההופך את כיוונו באופן מחזורי. מונח זה נבדל מזרם ישר (DC, Direct Current), אשר שומר על כיוונו. הבדל נוסף הוא שלעומת זרם ישר הוא אינו מיוצב. ברוב העולם, החשמל המסופק לבתים בשקע הוא בזרם חילופין, בעוד שהחשמל המסופק על ידי סוללות חשמליות הוא בזרם ישר.

ברוב המקרים, מתח חילופין (כלומר, מתח ההופך את כיוונו באופן מחזורי) נלווה לזרם חילופין, ולפעמים אף יוצר אותו. לכן, לעיתים נוח יותר לנתח מערכת AC במונחי המתח שלה, ללא הגבלת הכלליות.

ירוק

ירוק הוא צבע המתקבל על ידי אור בתחום אורכי גל מקורב של 520–570 ננומטר (תדירות מקורבת בין 525 ל-575 טרה-הרץ) בספקטרום הנראה לעין.

רגישותם של התאים קולטי האור לאחר הסתגלות לחשיכה (העקומה הסקוטופית) היא מרבית באורך גל של 507 ננומטר, בקירוב, המתאים לצבע כחול-ירוק, בעוד שלאחר הסתגלות לתנאי אור (העקומה הפוטופית), שיא הרגישות הוא באורך גל של כ-555 ננומטר, המתאים לירוק-צהבהב.

צבע ירוק נחשב אחד מצבעי היסוד החיבוריים, יחד עם אדום וכחול. לעומת זאת, בתערובות צבעים חיסוריות מתקבל ירוק על ידי ערבוב של צבענים צהובים וציאנים.

ירוק הוא צבע המאפיין את הטבע, משום שלמרבית הצמחים צבע ירוק, הנובע מתכונות בליעת האור של מולקולות הכלורופיל שבתאי עליהם בעיקר.

כתב עת

כתב עת (באנגלית: מגזין) הוא תקופון היוצא בתדירות הנמוכה מאחת לחודש, ולפחות אחת לשנה. רוב כתבי העת מוקדשים לתחום עניין מסוים, כגון כתבי עת לספרות או כתבי עת אקדמיים.

כתבי עת יוצאים לאור על ידי גורמים שונים ובהם ארגונים שכתב העת משמש להם במה עבור חברי הארגון בנושא הקושר אותם יחד. במקרה זה נקרא כתב העת ביטאון, בהיותו מבטא דעות או עובדות המפורטות על ידי חברי הארגון או עבורם. מקובל לכנות כתבי עת גם על פי תדירות הפצתם.

מטרופולין

מטרופולין היא אוסף גדול של יישובים עירוניים וכפריים המקיימים זיקות בעוצמות שונות אל עיר־אם, שעל שמה קרויה לרוב המטרופולין. עיר־האם מספקת לערי ויישובי הלוויין שירותים בתחומי התעסוקה, החינוך, התרבות, ושירותים נוספים. הזיקות לעיר הראשית מתבטאות בין השאר בנסיעות תדירות אליה.

המונח מטרופולין הוא מונח גאוגרפי-סוציולוגי, ולא תמיד מתבטא בהגדרות מנהליות או שלטוניות. במטרופולין יכולות להיות רשויות מקומיות שונות, אך במקרים רבים נכללים מטרופולינים שלמים או חלקם העיקרי תחת רשות שלטונית אחת (רשות מקומית, מטרופולינית או מחוזית המאגדת ערים שונות), המייעלת את ניהול המטרופולין והערים המרכיבות אותו. בעולם קיימת מגמה של איחוד הרשויות בתחום מטרופולין או אגד הערים המרכזי של המטרופולין לרשות אחת, בדרך כלל עם רבעים או "ערים" בתוכהּ, והדרגות השונות נוטלות סמכויות שונות בניהול החיים בעיר[דרוש מקור].

עם התפתחות האזורים המטרופוליניים הגדולים נולד המגלופוליס, חיבור של כמה מטרופולינים שונות בגודלן וקרובות גאוגרפית המקיימות קשרים שונים ביניהן.

דוגמאות למטרופולינים גדולות בעולם:

מטרופולין טוקיו, בירת יפן: 37 מיליון תושבים

סאול, בירת קוריאה הדרומית: 22.7 מיליון תושבים

מקסיקו סיטי, בירת מקסיקו: 19.4 מיליון תושבים

ניו יורק סיטי שבארצות הברית: 22.6 מיליון תושבים

סאו פאולו, שבברזיל: 18.3 מיליון תושבים.

גואנגג'ואו שבסין: 25 מיליון תושביםערי הליבה של מטרופולין רב-מרכזית אינן בהכרח מחוברות פיזית באזור עירוני רציף ביניהן, המבדיל אותן מאגד ערים, הדורש רציפות עירונית.

מעגל תהודה חשמלי

מעגל תהודה חשמלי הוא מעגל חשמלי בעל תדירות תנודה עצמית - תגובת ההלם שלו מתנודדת בתדירות קבועה. התגובה שלו לכניסה סינוסית היא מקסימלית בתדירות התנודה העצמית, הנקראת תדירות התהודה. מתח היציאה של מעגלי תהודה יכול להיות גדול ממתח הכניסה בתדר התהודה, ונעשה בהם שימוש רב בתקשורת אלחוטית. דוגמה למעגל תהודה חשמלי היא מעגל RLC.

ניתוח תדירויות

בקריפטוגרפיה, ניתוח תדירות הוא מעקב אחר שכיחות אותיות או שכיחות קבוצות אותיות בטקסט מוצפן. השיטה משמשת כעזר בפענוח טקסטים המוצפנים בצפנים קלאסיים.

סגול

סגול הוא הצבע שמתקבל בצפייה באור באורכי הגל הקצרים ביותר בתחום הנראה, בערך בין 380 ל-455 ננומטר, עם תדירות בין 660 ל-790 טרה-הרץ (אורכי גל קצרים יותר נקראים על סגול או אולטרה סגול). בצבע זה ניתן לחזות בזמן צפייה בקשת בענן - זהו הצבע בקצה הקשת, מעבר לכחול. כאשר אור לבן עובר נפיצה דרך מנסרה, הסגול הוא הצבע הנראה הרחוק ביותר מכיוון האלומה המקורי.

ערבוב של אור אדום ואור כחול ביחסים שונים נותן אוסף של צבעים בגוון כחול אדמדם או אדום כחלחל, שרבים מהם (אלה שהכחול הוא המרכיב הדומיננטי בהם) נקראים גם הם סגול. מאחר שזהו תחום צבעים נרחב, יש המכנים חלק מגווני הסגול בשמות שונים, כדי לכוון לגוון מדויק יותר. חלק משמות אלו הם ארגמן, חציל, בורדו, מג'נטה, לבנדר, לילך, וכדומה.

במינוח קולורימטרי מבדילים בין הסגול שהוא תערובת של אדום וכחול ובין הסגול שהוא מרכיב צר בספקטרום הנראה. הראשון מכונה סגול לא-ספקטרלי, והשני - סגול ספקטרלי. כמעט כל הצבעים הסגולים בחיי היום-יום הם סגולים לא ספקטרליים.

שמו העברי של הצבע הסגול נגזר, כנראה, משם פרח הסיגלית.

סיבובים לדקה

סיבובים לדקה (בראשי תיבות: סל"ד) או באנגלית Revolutions per minute - כלומר: RPM (מקוצר rpm, r/min, min-1), הוא יחידה של תדירות, בעיקר למדידה של מהירות סיבוב, ובמיוחד סיבוב מסביב לציר. היחידה מציגה את המספר של סיבובים מלאים שעצם בעל ציר עושה בדקה. היא נפוצה בעיקר בתחום הנדסת מכונות, מנועים, טורבינות, כלי רכב ועוד.

נתון זה אינו מציין את המהירות הקווית, שכן זו תלויה גם בהיקף הסיבוב. להמחשה: נקודה בקו רוחב 45 על כדור הארץ, ונקודה על קו המשווה יש להן אותו מספר סיבובים (סיבוב אחד ביממה) אך הנקודה שעל קו המשווה מסתובבת מהר יותר שכן היקף הסיבוב גדול יותר.

ספר העובדות העולמי

ספר העובדות העולמי של ה-CIA (באנגלית: CIA World Factbook; או The World Factbook) הוא פרסום שנתי שמוציאה סוכנות הביון המרכזית של ארצות הברית (ה-CIA) לשימוש שלטונות ארצות הברית. פרסום זה מכיל מידע בסגנון אלמנך על ארצות העולם - ובכלל זה מדינות ריבוניות, שטחים תלויים ואזורים נוספים המוכרים על ידי ארצות הברית, וכן מידע על חמשת האוקיינוסים ועל כדור הארץ כולו. נכון ל-2018, מופיעות בספר 267 ישויות. המידע על כל ארץ נחלק לסעיפים על הגאוגרפיה, הדמוגרפיה, התקשורת, הממשל, הכלכלה והצבא, ולכל סעיף יש מבנה קבוע של תת-סעיפים. לכל ארץ מוקדשים בסך הכל שניים או שלושה עמודים.

ייעודו הראשוני של ספר העובדות הוא לשמש את עובדי הממשל של ארצות הברית, וסגנונו, מבנהו, היקפו ותוכנו נקבעו למטרה זו ומשקפים את מדיניותה הרשמית של ארצות הברית, החל בשאלות איות וכלה בשאלת הגדרתן של ישויות מדיניות. למשל, צפון קפריסין, שארצות הברית אינה מכירה בה, אינה מופיעה בספר העובדות; לעומתה מופיעה בו סהרה המערבית כיישות נפרדת, כיוון שארצות הברית אינה מכירה בסיפוחה החד-צדדי למרוקו. לצד זאת, הספר מהווה מקור מרוכז של מידע עבור ארגונים ואנשים (למשל סטודנטים) רבים. ככל יצירה של הממשל הפדרלי של ארצות הברית, הספר הוא ברשות הציבור.

פרוור

פרוור (כך הכתיב הנכון על פי האקדמיה ללשון העברית; נכתב גם פרבר) הוא אזור מגורים גדול, הממוקם בפריפריית עיר או מטרופולין, כאשר רוב הגרים בו עובדים במרכז העיר.

המונח האנגלי Suburb, משמעו "תת-עיר". מקור המילה העברית היא במשנה שם המילה "פרבר" באה לציין "בחוץ".

הפרוורים מאופיינים ב:

מגורים בצפיפות נמוכה המאפשרת איכות חיים כפרית;

הסתמכות גבוהה על רכב פרטי כאמצעי תחבורה;

ריחוק מהשפעתן של אוכלוסיות של שכונות מצוקה.מרבית האוכלוסייה שעוברת לפרוורים חדשים מורכבת, בשנים הראשונות, מזוגות צעירים עם ילדים שיצאו מהעיר הגדולה כדי לאפשר לילדיהם לגדול באזור שקט, שבו אפשר להשיג בית צמוד קרקע במחיר זול יותר.

הפרוורים תפסו תאוצה במאות ה-19 וה-20 כתוצאה משיפור בתשתיות הכבישים והרכבת, שהובילו לגידול במספר בני האדם שנוסעים למקום עבודתם. בהמשך, תהליכים כמו העיור, הצמיחה הכלכלית, גידול האוכלוסייה והשימוש הגדל ברכב פרטי הובילו להתפשטות הפרוורים, בתהליך שנקרא פִּרְווּר.

בקרב ארגוני איכות סביבה כמו גם מתכנני תחבורה ומתכנני ערים רווחת התנגדות לפרווּר, בשל ההשלכות השליליות שיש לטענתם לצורת מגורים זו על תחומים כמו סביבה, תחבורה, שוויון, כלכלה, ובריאות הציבור. באופן כמעט ודאי, פריסת אוכלוסייה בצפיפות מגורים נמוכה של פרוור אינה מאפשרת הפעלת תחבורה ציבורית יעילה, בעיקר במדד של תדירות קווי הנסיעה, ולכן מעודדת עימה גם שימוש קבוע ברכב פרטי לצורכי יוממות.

קול

קול במובן צליל היא תופעה פיזית ומתפשטת בחומר, אשר יכולה להיקלט על ידי איבר או מכשיר שמיעה ולהיות מתורגמת לחוויה חושית שמיעתית. המונח קול מתייחס לעיתים באופן ספציפי לקול האנושי, בדיבור ובזמרה, שהוא מקרה פרטי, סוג של צליל.

קרינה אלקטרומגנטית

קרינה אלקטרומגנטית (נקראת גם: קרינה א"מ או קרינה אלמ"ג) היא הפרעה מחזורית הרמונית בשדה החשמלי והמגנטי, המתפשטת במרחב. הפרעה כזו נקראת גל אלקטרומגנטי. חזית הגל של הקרינה האלקטרומגנטית מתקדמת בריק במהירות קבועה, שהיא מהירות האור בריק ובמסלול גאודזי ממוצע, כלומר בדרך הקצרה ביותר.

הקרינה האלקטרומגנטית היא דואלית: במצבים מסוימים היא בעלת תכונות של שטף חלקיקים (בעלי תנע, מיקום, כיוון תנועה מוגדר וצפיפות) - ומקובל להתייחס לחלקיקים המרכיבים אותה בתור פוֹטוֹנִים, היחידה הבסיסית של פעולת הגומלין האלקטרומגנטית ונושאי הכוח האלקטרומגנטי; ובמצבים אחרים, היא בעלת תכונות של גל (התאבכות, עקיפה, רציפות) שלו ניתן לייחס אורך גל, תדירות ועוצמה. בשני התיאורים לעיל, הקרינה האלקטרומגנטית נושאת אנרגיה ועשויה להעביר אותה לחומר עמו היא באה במגע - למשל, לחמם חומר או לעורר אלקטרונים.

הגלים האלקטרומגנטיים אחראיים גם על תהודת שומאן, תופעה בה נוצרת תהודה של גלים אלקטרומגנטיים בין היונוספירה לבין קרקע כדור הארץ, כתוצאה מפריקת ברק במקום כלשהו על פני כדור הארץ.

רכבת

רכבת היא כלי תחבורה יבשתי, המשמש להובלת נוסעים ומטען על גבי מסילה. הרכבת בנויה ממספר קרונות, הנמשכים או נדחפים לרוב על ידי קטר. המסילה בנויה בדרך כלל משניים, שלושה או ארבעה פסי פלדה, אך קיימות בשימוש גם מסילות בעלות פס יחיד (מונורייל ופס ריחוף מגנטי). בחלק מהרכבות יש לקרונות יכולת הנעה עצמית, ללא קטר, והם נקראים קרונועים.

קיימים שלושה סוגי הנעה עיקריים לרכבות:

קיטור - השיטה הוותיקה להנעת קטרים באמצעות חימום מים שהופכים לקיטור ומייצרים תנועה.

דיזל ובנזין - שימוש במנוע בעירה פנימית (בדומה למכונית).

חשמל - שימוש במנוע חשמלי. בדרך כלל הרכבת מקבלת את אספקת החשמל מכבלים שעוברים מעל המסילה.נהג הרכבת, קטרנית, הוא המפעיל של קרון הקטר. בקטר קיימות מערכות שליטה ובקרה על תפקוד ההנעה ומערכות מסייעות כגון בקרת אקלים ותאורה. קיימים סוגים רבים של מערכות הנעה, כאשר כל סוג מתמודד עם אתגרים שונים. ניתן להגדיר סוגי רכבות שונים על פי אורך המסלול שלהן: רכבת בינלאומית, בינעירונית אזורית, פרברית ועירונית (קלה). ההבדל במרחקי הנסיעה יוצר גם הבדלים אחרים כגון תדירות שונה, מרחק מומלץ בין תחנות שהוא שונה ועדיפות לשימוש בטכנולוגיות שונות. במדינות רבות הרכבת היא אמצעי התחבורה העיקרי להסעת נוסעים, והיא משלבת בין מספר סוגי רכבות:

רכבות מהירות לנסיעות ארוכות טווח בין מדינות ואזורים.

רכבות רגילות שמשמשות להובלת נוסעים בין ערים ופרברים.

רכבת תחתית, רכבת קלה ומונורייל לתנועה בתוך הערים.

רכבת פרברית המשמשת לקישור בין שולי המטרופולין למרכזו.סוג מיוחד ונכחד של כלי רכב מסילתיים הן הטרזינה והקרונית הידנית, שהן כלי תחבורה קטנים ופשוטים הנעים על מסילת ברזל בכוח האדם הנוהג בהם או מנוע עזר.

שנייה

שנייה היא יחידת המידה לזמן במערכת היחידות הבינלאומית, SI.

הגדרת יחידת הזמן "שנייה" משנת 1889: שנייה היא חלק ה-1/86,400‏ של היממה השמשית הממוצעת. אורך היממה, המבוסס על סיבוב כדור הארץ סביב צירו, התגלה כיחידת זמן לא מדויקת, עקב שינוי מחזורי של זמן הסיבוב של כדור הארץ סביב צירו בין עונות השנה, ואף מגמה כללית של התארכות היממה לאורך מיליוני שנים.

כדי שהגדרת ה"שנייה" תהיה חדה יותר, ניתנה בשנת 1967 לשנייה הגדרה חדשה. עם פיתוח השעון האטומי, המאפשר מדידת זמן מדויקת ביותר, הוחלט לזנוח את תנועת כדור הארץ כבסיס להגדרת השנייה, והחל משנת 1967 מוגדרת השנייה כ-9,192,631,770 מחזורי מעבר (תדירות רטט) בין שתי רמות האנרגיה של הפיצול העל-דק של רמת היסוד של אטום צסיום-133 (גודל ספציפי זה נבחר כך שאורך השנייה לפי הגדרה זו יהיה דומה מאוד לאורכה לפי ההגדרה הקודמת. להרחבה בנושא עיינו בערך שעון אטומי). בגלל ההבדל שנוצר בין אורכם של 86,400 שניות לבין יממה, נוצר צורך בהוספת שנייה לזמן האוניברסלי המתואם כאשר ההפרש בין היממה הנמדדת בשניות ליממה האמיתית מתקרב לשנייה שלמה.

תחבורה ציבורית

תחבורה ציבורית (ראשי תיבות: תחב"צ או תח"צ) היא שם כללי למערך תחבורה המסיע אנשים שלא ברכבם הפרטי. במקרים רבים נמצא מערך התחבורה הציבורית בפיקוח ממשלתי או עירוני. התחבורה הציבורית פועלת במקביל בתוך הערים וכן בדרכים בין-עירוניות ומחולקת למערכי הסעת המונים ולמערכי הסעת נוסעים בודדים, בנתיב מוגדר מראש או במסלול מותאם. לקווי התחבורה הציבורית לוחות זמנים קבועים, בהתאם לתכיפות ותדירות השימוש בהם.

תחבורה ציבורית ממונעת החלה את דרכה לפני הרכב הפרטי. המצאת רכבות הקיטור והחשמליות במאה ה–19 הביאו לפריצת דרך בתחום התחבורה. אולם לאחר המצאת הרכב הפרטי, שהיה בזמנו נוח יותר, הפופולריות של התחבורה הציבורית ירדה בצורה משמעותית.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.