תאלס

תָאלֵס איש מילֵטוֹסיוונית: Θαλής, 624 לפנה"ס עד 546 לפנה"ס בקירוב) היה פילוסוף יווני מן האסכולה המילֵטית ומתמטיקאי חשוב.

תאלס, שתקופת הפריחה שלו הייתה בסביבות 590 לפנה"ס, היה הפילוסוף המוכר הראשון בתולדות הפילוסופיה המערבית. הוא נחשב אחד משבעת חכמי יוון ולעיקרי שבהם. הוא עסק באסטרונומיה, בגאומטריה ובקוסמולוגיה.

תאלס
Θαλής
Thales of Miletus
תאלס איש מילטוס
לידה 624 לפנה"ס בקירוב
מילטוס, לידיה
פטירה 546 לפנה"ס בקירוב
מילטוס, לידיה או פרס
זרם האסכולה המילטית
תחומי עניין מטאפיזיקה, גאומטריה, אסטרונומיה
השפיע על אנכסימנדרוס, אנכסימנס

חייו

תאלס נולד במילטוס שבאסיה הקטנה (כיום טורקיה).

במקצועו היה סוחר שמנים מהמעמד העליון. מסורת אחת מספרת שקנה את כל תעשיית שמן הזית באזורו לאחר שבאמצעות ידיעותיו הצליח לחזות יבול טוב צפוי. ערך מסעות רבים באסיה הקטנה ובמצרים, בהם למד רעיונות רבים שהשפיעו על הגותו. הוא עסק, בין השאר, גם בפיתוח יישומים מעשיים לרעיונותיו, כגון מציאת שיטה לקביעת מיקומה של ספינה הנראית מן החוף, אבל את עיקר מחשבתו הקדיש לרעיונות מופשטים כלליים.

תאלס היה המלומד היווני הראשון שלא נזקק לסיפור כדי להעביר את הסבריו.

הגותו

תאלס הניח את יסודות הפילוסופיה היוונית בכך שעסק לראשונה בחיפוש המקור לכל הדברים - הראשית.

תאלס הבחין בין תופעה ובין מהות. הדברים המופיעים בריבוים אינם אלא דבר אחד. לדעת תאלס, מוסבר הטבע באופן אימננטי (כלומר על פי עיקרון פנימי), ולא כמופעל על ידי כוחות חיצוניים. זאת בניגוד לתפיסה הדתית שרווחה בימיו, ושראתה בהתערבות חיצונית את ההסבר לתופעות העולם.

תאלס קבע חוק טבע, המסביר את התופעות בעזרת עיקרון. הסבר זה, מסביר את התופעות כל הזמן ובאותה צורה; ולא בעזרת מאורע שהתרחש פעם. ההסבר הוא קוסמוגני וקוסמולוגי בו זמנית, או שכלל אין הבחנה בין השניים.

זיהוי הראשית עם המים

את הראשית - המקור לכל הדברים והיסוד שמאחוריהם - זיהה תאלס עם המים. אם כן, מה שנבחר כמהות, גם הוא למעשה אחת מן התופעות.

הדיעות חלוקות בקשר לכוונה המדויקת בהצהרתו ש"הכול מים".

ביוונית המילה "מים" שימשה גם כדי לתאר כל דבר לח וגמיש, בניגוד לדברים מוצקים יבשים ובלתי גמישים. במיתולוגיה המים הם היסוד הראשוני. העולם מתואר כצף על המים, או מוקף על ידם. תאלס הוציא את העוקץ המיתי, והפך את המים להסבר התקף גם להיווצרות העולם וגם לטבעו כעת.

המים נמצאים בכמות גדולה מאוד בעולם, באופן גלוי לצפייה. סנקה אומר שלטענת תאלס, העולם עומד על המים ולכן נוצרות רעידות אדמה. אריסטו הניח כי תאלס הגיע למסקנתו דרך צפייה בבעלי חיים, שבכולם נמצאת לחות. לכל האורגניזמים יש טבע לח, כולל במזון ובזרעים. אין חיים וצמיחה ללא מים.

אריסטו ייחס לתאלס הבחנה בין מצע - המים - ובין תכונה - הארץ הניצבת עליהם, אך נראה כי תאלס לא הגיע להבחנה מפותחת כזו.

ייתכן שתאלס לא הסביר את התנועה והשינוי - אופן הפיכת המים לדברים האחרים (אולי משום שהוא מקבל כנתון את העולם כתנועה, ומבקש להסביר דווקא את היציבות שאינה נראית מאליה), ייתכן שרצה להסביר את הראשית היציבה ולא את התנועה והשינוי, וייתכן שהסביר והסבריו לא הגיעו אלינו.

גילויים נוספים של תאלס

Thales theorem 1
אחד משני משפטי תאלס

בנוסף עסק גם בגאומטריה (בין השאר הוכיח את משפט תאלס, הנקרא על שמו) ובאסטרונומיה. הרודוטוס מספר כי תאלס חזה את ליקוי החמה המפורסם שהתרחש ב-28 במאי 585 לפנה"ס, ליקוי חמה שסיים את קרב האליס, אך לא מסביר כיצד הצליח לחזות אותו[1]. מקובל גם לחשוב כי תאלס היה הראשון שהשגיח בחשמל סטטי עת שפשף ענבר והבחין כי הוא מושך עצמים דוגמת גבעולי קש ועלים יבשים. בנוסף, תאלס מדד את גובה הפירמידות בעזרת הצללים שהטילו. טענה נוספת של תאלס הייתה כי "כל הדברים מלאים אלים ויש בהם מן הנשמה".

תאלס היה ככל הנראה הראשון שהסביר ליקויי שמש וירח ככיסוי אור השמש (על ידי הארץ בעת ליקוי ירח ועל ידי הירח בעת ליקוי חמה).

מורשתו

בהיותו האדם הראשון, ככל הנראה, לעסוק באופן שיטתי בפילוסופיה, לתאלס חשיבות רבה בפיתוח הפילוסופיה הקדם-סוקרטית, היוונית והמערבית בכלל.

הוא נחשב למייסד האסכולה המילטית, עליה נמנו פילוסופים נוספים בני עירו, כאנכסימנדרוס ואנכסימנס תלמידו. מקובל לחשוב כי הייתה לו השפעה רבה גם על פיתגורס.

אריסטו, בספרו מטאפיזיקה, מכיר בו כראשון הפילוסופים, ולאור ניסיונותיו להסביר את העולם כולו כעומד על יסוד אחד, מחשיב אותו כאבי המוניזם, תפיסה שבה החזיקו רבים מהפילוסופים הקדם-סוקראטים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אבי בליזובסקי, ‏2,600 שנה לחיזוי המדעי המוצלח הראשון – ליקוי החמה של תאלס שגרם להפסקת מלחמה, באתר "הידען", 29 במאי 2015
28 במאי

28 במאי הוא היום ה-148 בשנה (149 בשנה מעוברת), בשבוע ה-22 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 217 ימים.

אנכסימנדרוס

אנכסימנדרוס (ביוונית: Άναξιμανδρος;‏ 610 לפנה"ס - סביבות 546 לפנה"ס) היה פילוסוף יווני. השתייך לאסכולה המילטית - מתוך זרם הפילוסופים הקדם-סוקרטיים, והיה חברו ותלמידו של תאלס ממילטוס, אביה של אסכולה זו.

אנכסימנדרוס שהיה אסטרונום, גאוגרף והיסטוריון (בעולם העתיק ההיסטוריה מתחילה בקוסמוגניה); היה הראשון שטען שכדור הארץ מרחף בחלל ללא כל עצם שמייצב אותו.

בשנת 547 לפנה"ס הוציא את ספרו "על הטבע", בספר זה מביע את אנכסימנדרוס את השקפותיו לגבי ההיסטוריה של העולם מהופעתו מן הראשית הבלתי מוגבלת ועד לימיו. אנכסימנדרוס מנסה לתת תיאור מדעי ענייני להיווצרות העולם ולאופן פעולתו ולכן גם משתדל לנתק את עצמו מדרך הכתיבה השירית של המיתוס. הפילוסופיה שלו תגובתית - באה בתגובה לפילוסופיה המוכרת לו.

תלמידו המפורסם ביותר של אנכסימנדרוס היה אנכסימנס.

דדוקציה

דֵּדוּקְְצְיָה (Deduction, בעברית אִפְרוּט) היא הסקת מסקנות מן הכלל אל הפרט, זאת בניגוד לאינדוקציה בה המסקנות מתקבלות מן הפרט אל הכלל. בדדוקציה המסקנות בהכרח נובעות מהנחות היסוד של הטיעון. באופן כללי ניתן לומר שבדדוקציה משתמשים בהנחות יסוד ועקרונות כלליים על מנת לגזור מהם מסקנות פרטיות. הסקה דדוקטיבית מגלה את ההשלכות של טענות, חוקים או עקרונות כלליים, אך, על פי טענתם של כמה פילוסופים, אינה מוסיפה דבר לאמת הידועה כבר מתוך הטענות.

האסכולה האטומיסטית

האסכולה האטומיסטית הייתה אחד הזרמים בפילוסופיה הקדם-סוקרטית. על ידי הפילוסופים האטומיסטים הגיעה פילוסופית הטבע היוונית שלפני אפלטון לשיאה.

הפילוסופיה האטומיסטית הוצעה בקוויה הכלליים על ידי לוקיפוס, ופותחה בהמשך על ידי תלמידו דמוקריטוס. בפילוסופיה זו נעשה ניסיון לתת מענה לקשיים שהעלו הפילוסופים האליאטים - פרמנידס וזנון מאלאה.

על פי האסכולה האטומיסטית, הישים והתופעות בטבע ניתנים לחלוקה הולכת וחוזרת עד שמגיעים לחלקיקים זעירים, להם זיזים ושקעים, המסוגלים להתחבר זה לזה. חלקיקים אלו נקראו atomos, כלומר חלקיקים שלא ניתן לחזור ולחלקם, והתורה לפיה קיימים חלקים בלתי ניתנים לחלוקה שכאלו נקראת התורה האטומיסטית. בין האטומים קיים ריק, חלל שאין בו כלום. למעשה, אנשי האסכולה ניחשו את קיומם של אטומים יותר מ-2000 שנים לפני שקיומם הוכח בצורה מדעית.

האסכולה האלאטית

האסכולה האלאטית היא אסכולה בפילוסופיה הקדם-סוקרטית התופסת את המציאות כמהות אחת, קבועה, בלתי מונעת ובלתי משתנה. היא טוענת שמה שנתפס בעינינו כשינוי, אינו אלא אשליה. בפועל, המציאות קבועה ובלתי משתנה.

פרמנידס וזנון נמנים על אסכולה זו. הם נולדו ופעלו בעיר אליאה שמצויה בדרום איטליה ועל שמה הם קרויים. גם מליסוס איש סאמוס היה ממפתחי הפילוסופיה.

האסכולה המילטית

האסכולה המילטית היא האסכולה הפילוסופית המוקדמת ביותר בפילוסופיה הקדם סוקרטית.

בני האסכולה המילֵטית היו פילוסופים אשר הניחו את הבסיס למדע היווני בכך שהוציאו מהתאולוגיה והמיתוס את המקריות. על פי פילוסופים אלו, אין התרחשויות חד פעמיות נבדלות אחת מן השנייה, אלא מדובר במערכת העובדת בכוחות פנימיים.

מקור השם הוא בעיר מילֵטוֹס שבחופי איוניה (טורקיה של היום), משם יצאו מייסדי הפילוסופיה היוונית: תאלס, אנכסימנדרוס ואנאקסימנס. פילוסופים אלה היו מיוחסים ועשירים, וכך היה להם פנאי לעסוק בפילוסופיה.

בהשפעת סוקרטס אנו מפרשים את תורתם באמצעות שאלות ותשובות, ומציגים את המילטים כאילו הם שואלים:

מהו העולם? או, ליתר דיוק, מה הם 'כל הדברים'? מה היחס בין היציבות והחוקיות ובין השינוי והתנועה?

האסכולה הפיתגוראית

האסכולה הפיתגוראית היא אסכולה פילוסופית קדם-סוקרטית, שנוסדה על ידי הפילוסוף פיתגורס ונקראה על שמו.

הפיתגוראים התארגנו בחבורות סגורות, תערובת של אסכולה מדעית ושל כת דתית שדמתה מאוד לאורפיים אך טענה שהפילוסופיה ולא אורח חיים דתי-פולחני, מטהרים את הנפש. הם הקפידו על סודיות ומבחן הקבלה לאגודה היה בין השאר שתיקה למשך 5 שנים (התגליות המתמטיות קיבלו מעמד דתי, נשמרו בסודיות יותר מרעיונות דתיים אחרים). הפיתגוראים עסקו במתמטיקה, מטאפיזיקה, מוזיקה ואסטרונומיה, האמינו בגלגול נשמות, הקריבו קורבנות, ונמנעו מאכילת בשר (צמחונות).

היפון

היפון או היפו (מיוונית: Ἵππων) היה פילוסוף יווני שחי במחצית השנייה של המאה החמישית לפני הספירה. איש סאמוס (ויש אומרים רגיום, קרוטונה או מטפונטום; קיימת השערה כי מדובר על יותר מאדם אחד). כפילוסוף חזר אל הרעיון שהמים הם ראשית כל הדברים, רעיון שהגה לראשונה תאלס ממילטוס כמאה שנה קודם לכן. בעיקר טען שהנשמה עשויה מים, בדומה לזרע של כל דבר. הוא ניסה לְהָזֵם את הדעה שהנשמה עשויה דם, שכן הזרע איננו עשוי דם.

המאה ה-6 לפנה"ס

המאה השישית לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 600 לפני הספירה והסתיימה בשנת 501 לפני הספירה. זוהי המאה השישית לפני תחילת הספירה הנוצרית.

במאה השישית לפני הספירה חל מהפך עצום במחשבה האנושית בכל העולם, מהפך שהשפעתו ניכרת מאוד עד היום.

במזרח התיכון - המחצית הראשונה של המאה מתאפיינת בהגדלת השפעתה של ממלכת בבל לאחר ניצחונה על ממלכת אשור. בשנת 586 לפנה"ס נחרבה ממלכת יהודה על ידי הבבלים. לאחר מכן, הודחו הבבלים על ידי האימפריה הפרסית בהנהגת כורש, ששלטה על כל אזור מסופוטמיה, צפון המזרח התיכון, ואסיה הקטנה.

שור הבר הפסיק להתקיים בשטחה של ישראל.

ממלכת קרתגו הרחיבה את השליטה במערב ים התיכון.

ביוון - תחילת הפילוסופיה המערבית עם תאלס, ראשון הפילוסופים המוכרים לנו.

בסין - קונפוציוס מייסד את תורתו, לאו דזה מייסד את הדאואיזם.

בהודו - סידהרתה גאוטמה מייסד את הבודהיזם, מהווירה מייסד את הג'ייניזם.

המונותאיזם היהודי מגיע לפרקו[דרושה הבהרה] עם הנביאים הגדולים יחזקאל וירמיהו.

בפרס נוסדת דת זרתוסטרה.

הרקליטוס

הֵרַקְלֵיטוֹס מאפסוס (ביוונית עתיקה: Ἡράκλειτος ὁ Ἐφέσιος) היה פילוסוף יווני קדם-סוקרטי, יליד אפסוס שבאסיה הקטנה, שפעל בסביבות סוף המאה ה-6 לפנה"ס ותחילת המאה ה-5 לפנה"ס. סגנונו המעורפל זיכה אותו בכינויים כמו "האפל" ו"איש החידות". ככל הנראה, היה בשיא פעילותו בסביבות 500 לפנה"ס.

הפילוסופיה של הרקליטוס מדגישה את השינוי כאלמנט מרכזי של המציאות, ואת האחדות הקיימת בין הניגודים. הוא נוטה לבקר את הפילוסופים שקדמו לו, בהם פיתגורס וקסנופנס, וכן את הומרוס והסיודוס. לא ברור אם הוא עצמו עסק בכתיבה פילוסופית או שאמרותיו לוקטו לקובץ לאחר מותו, אך מקובל להניח כי היה קיים חיבור פרי עטו. סגנונו של הרקליטוס, הכולל פרגמנטים קצרים העומדים כל אחד בפני עצמו, משקף במידה רבה את אופן הכרת המציאות שלו, שמבכרת תפיסה אינטואיטיבית על פני היקשים לוגיים. בדומה לכך, הפרדוקסליות של חלק ממשפטיו, כמו גם חוסר העקביות בינם לבין עצמם, עולות בקנה אחד עם הדינמיות המרכזית לתורתו.

חומר (פילוסופיה)

חומר, או חומריות בפילוסופיה, לפי משמעותו האחת, הוא מונח המציין את הממשות הנתפסת בחמשת החושים של האדם, דבר גשמי, או גוף.

בחלק מספרות ההגות והמחקר במיוחד במערב, מאז העת העתיקה, מונגד החומר או החומריות, אל ענייני הרוח, ואל הרוחניות.

המטריאליזם מייחס חשיבות גדולה לחומר על פני רוח, ואילו הדואליזם, מייחס להם חשיבות זהה.

מוניזם

מוניזם (ביוונית: μόνος (מונוס) - יחיד) היא השקפה פילוסופית הטוענת שמאחורי ריבוי הדברים שסביבנו מסתתר עיקרון אחד: גורם יחיד בלתי משתנה ובלתי ניתן לחלוקה שאחראי למופעים השונים שבטבע ומסביר אותם. תפיסה זו עומדת בניגוד לדואליזם ולפלורליזם שמניחים שבבסיס ההוויה מצוי ניגוד וריבוי. בתאולוגיה משמעות המוניזם הוא אמונה באל אחד.

אבי תפיסה זו בפילוסופיה הקדם-סוקרטית הוא תאלס אשר גרס ש"הכל מים". התפיסה המוניסטית השתכללה במשנתו של פרמנידס. הפער בין הפילוסופיה המוניסטית של פרמנידס לבין תפיסת הריבוי והשינוי שייצג הרקליטוס יושב במידת מה על ידי רעיון האידאות של אפלטון שאפשר הבנה של קיום הריבוי לצד קיומה של אחדות.

מציאות

מציאות או ממשות היא מושג המבטא בשימושו היום-יומי את מצב הדברים הקיימים (השייכים ל"קיום"), כפי שהם באמת (לעיתים בניגוד לכפי שהם נראים או נתפסים או כפי שחושבים שהם). במובן הרחב יותר של המושג, המציאות כוללת את כל מה שיש, בין אם ניתן להבחין בו או להבין אותו ובין אם לאו. המושג קשור קשר הדוק למושגי הקיום והאמת וההבחנה ביניהם אינה תמיד ברורה. כמו לרבים מהמושגים הבסיסיים ביותר של המחשבה, במהלך השנים ניתנו למציאות הגדרות רבות ואין הגדרה מוסכמת אחת.

משפט תאלס

במתמטיקה קיימים שני משפטים המכונים בשם משפט תָאלֵס, על שמו של תָאלֵס איש מילֵטוֹס.

עשרת הכבלים

עשרת הכבלים בבודהיזם הם אלו הכובלים את בני האדם שטרם חוו הארה.

מי שהצליח לנתק את שלושת הכבלים הראשונים מתחיל את המסע לנירוואנה, ואילו זה שהצליח לנתק את כל עשרת הכבלים הופך לבודהה שפירושו מואר.

התמקדות ב"עצמי" - אמונה בזהות אישית

ספק - בעיקר בבודהה ובתורתו. יש להדגיש כי הבודהיזם אינו דוגמטי, ולכן אינו דורש ציות עיוור או אוסר על שאילת שאלות.

היצמדות לטקסים ולפולחנים - אמנם הבודהיזם כמו כל פילוסופיה מוסרית דורש ערכי מוסר גבוהים, אולם אינו דורש אותם כציות עיוור אלא כתוצאה של מודעות והבנה. בנוסף, הבודהיזם לא דורש היצמדות לטקסי דת (אם כי אינו שולל אותם).

השתוקקות חושית / תשוקה חושנית (אחד מהיבטי הטנהא), זו המצוירת במרכז גלגל החיים

שנאה, זדון, רצון-להרע

תאווה חומרנית (אחד מהיבטי הטנהא )

תאווה לקיום חסר הצורה (אחד מהיבטי הטנהא הייחודי למודטים)

גאווה

חוסר שקט

בורות (בערות)

פילוסוף

פילוסוף הוא אדם העוסק בפילוסופיה. הפילוסוף שואל שאלות כגון מהו מבנה העולם, האם קיים אלוהים ומהי הנפש האנושית. הוא דן בשאלות רבות ובהן מוסריות, קיומיות ומדעיות.

פילוסופיה יוונית

הפילוסופיה היוונית עסקה בתפקידם של ההגיון והחקירה בבניית מאגר הידע והאמונות האנושי. המדע והפילוסופיה המערבית המודרנית נשענים על יסודות רבים שהניחה הפילוסופיה היוונית.

פיתגורס

פיתגורס (ביוונית: Πυθαγόρας) ‏(582 לפנה"ס בקירוב- 496 לפנה"ס בקירוב) היה פילוסוף ומתמטיקאי יווני, מייסד האסכולה הפיתגוראית. כיום מוכר שמו בעיקר בזכות משפט פיתגורס.

קבוצת תאלס

קבוצת תאלס (בצרפתית: Thales Groupe) היא חברת אלקטרוניקה צרפתית העוסקת במערכות מידע חיוניות לביצוע מטרה ושירותים לשוקי האבטחה והביטחון הלאומי. מטה החברה נמצא בניי-סיר-סן (Neuilly-sur-Seine), פרבר של פריז. בפריז גם נסחרת החברה בבורסה לניירות ערך. הקבוצה נקראת על שמו של הפילוסוף היווני תאלס.

פילוסופיה
תחומים
אונטולוגיהאסתטיקהאפיסטמולוגיהאתיקהלוגיקהמטאפיזיקהמטאפילוסופיהמטא-אתיקהפילוסופיה פוליטיתפילוסופיה של ההיסטוריהפילוסופיה של החינוךפילוסופיה של הלשוןפילוסופיה של המדעפילוסופיה של המתמטיקהפילוסופיה של הנפשתאולוגיה
זרמים/אסכולות
טאואיזםהאסכולה הפיתגוראיתהאסכולה האלאטיתהאסכולה האטומיסטית • מוהיזם • לגליזם • נטורליזםהאסכולה הפריפטטיתהאסכולה הסטואיתהאסכולה הציניתנאופלאטוניזםהאסכולה האפיקוראיתקונפוציאניזםסכולסטיקהרציונליזםאמפיריציזםאקזיסטנציאליזם • נאו-קונפוציאניזם • פנומנולוגיהפילוסופיה אנליטיתפרגמטיזםפוסטמודרניזםפילוסופיה בודהיסטיתפילוסופיה הינדואיסטיתפילוסופיה ג'ייניסטיתפילוסופיה יהודית
אישים בולטים
פילוסופים של העת העתיקה לאו דזהקונפוציוס • תאלס • פיתגורסהרקליטוסמו דזההבודההפרמנידספרוטגורסדמוקריטוססוקרטסאפלטוןאריסטוזנון מקיטיוןטימון מפליוספירון מאליספלוטינוססון דזה • קונדה-קונדה
פילוסופים של ימי הביניים אוגוסטינוסיוהאן סקוטוסאבן סינאג'ו שירמב"םתומאס אקווינסויליאם איש אוקאם
פילוסופים מודרניים ניקולו מקיאווליתומאס הובספרנסיס בייקוןרנה דקארטברוך שפינוזהגוטפריד לייבניץג'ון לוקג'ורג' ברקלידייוויד יוםז'אן-ז'אק רוסועמנואל קאנטג'רמי בנת'םגאורג הגלג'ון סטיוארט מילארתור שופנהאוארסרן קירקגורקרל מרקספרידריך ניטשה
פילוסופים בני המאה ה-20 גוטלוב פרגהג'ון דיואיאדמונד הוסרלמרטין היידגרברטראנד ראסלרודולף קרנפלודוויג ויטגנשטייןקרל המפלז'אן-פול סארטרוילארד ואן אורמאן קווייןג'ון רולסיורגן האברמאסמישל פוקוגסטון בשלאר
מונחים
מונחים בסיסיים אינסוףאמת ושקראפוסטריוריאפריורידיאלקטיקההנחהזמןחומר ורוחחוק הזהותטוב ורעישותכשל לוגילוגוסמהותמציאותסיבתיותערךפרדוקסצדקתכונהיום הפילוסופיה העולמי
תאוריות/תפיסות אגואיזם אתיאוניברסליזםאימננטיותאינטואיציוניזםאמנה חברתיתבחירה חופשיתבעיית הראוי-מצויהבעיה הפסיכופיזיתדאונטולוגיהדואליזםנהנתנותהוליזםהיסטוריציזםהשכל הפועלטיעון השפה הפרטיתכשל נטורליסטילוגיציזםמטריאליזםמוניזםמונאדהמכניזםנטורליזם מטאפיזיניהיליזםנומינליזםסובייקטיביזםסוליפסיזםספקנותעל-אדםעשרת הכבליםפוזיטיביזםפטליזםפנאנתאיזםפנתאיזםהפרא האצילהצו הקטגוריהקוגיטוריאליזםרדוקציוניזםרלטיביזםתועלתנותתערו של אוקאםהרצון לעוצמה
פורטל פילוסופיה

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.