תאונת דרכים

תאונת דרכים היא תאונה שבה מעורב כלי רכב אחד או יותר שנועד לנסיעה על דרך סלולה או על דרך עפר.

על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, בכל שנה 1.2 מיליון אנשים נהרגים וכ-20 עד 30 מיליון נפצעים בתאונות דרכים ברחבי העולם. העלות הכלכלית העולמית השנתית של תאונות הדרכים הוערכה בשנת 2003 ב-518 מיליארד דולר בשנה,[1] ועלותן למשק הישראלי הוערכה בשנת 2004 ב-12.6 מיליארד שקל בשנה.[2]

Japanese car accident
מכוניות המעורבות בתאונה קלה
Car accident 2014
מכונית המעורבת בתאונה בעיר חיפה

הסיבות לתאונות דרכים

Car accident 1
רכב שטח שעלה על המדרכה ונכנס לתוך מספרה, הרצליה

תאונות הדרכים נגרמות בשל משולש של גורמים:

  • הגורם האנושי
מצבו של האדם ודרכי התנהגותו על הכביש משפיעים רבות על היווצרותן של תאונות הדרכים. חוסר תשומת לב, הסחת דעת (בשל שימוש בטלפון נייד), נהיגה עבריינית, אי ציות לחוקי התנועה ונהיגה במצב של עייפות ושכרות, ובנוסף לחץ חברתי בקרב צעירים הם בין הגורמים השכיחים לתאונות הדרכים.
  • הגורם התשתיתי
מצב התשתיות משפיע רבות על התנהגות הנהג. כבישים לא מתוחזקים, תמרורים לא ברורים ושלטי הכוונה מעורפלים, כבישים ללא הפרדה בין נתיבים, כתמי שמן על הכביש, מפגעים בטיחותיים וחוסר תאורה, עלולים לגרום לתאונות דרכים. בישראל ישנו מיפוי של כבישים מסוכנים שאירעו בהם מספר רב של תאונות דרכים, הנקראים "כבישים אדומים".
  • הגורם המכני
מצב כלי הרכב יכול להשפיע לא מעט על תאונות. מצב מכני רעוע של כלי רכב עלול לגרום לתאונה, כמו מצב של כשל מכני שבו גלגל ניתק מהרכב, עלול לסכן את הרכב ולגרום להתהפכות. כלי רכב ישנים, לא ממוגנים כראוי בפני תאונות.

מאפייני תאונות

Car crash 2
כלי רכב לאחר תאונה צידית

תאונה בין כלי רכב להולך רגל

בתאונה בין כלי רכב להולך רגל, מצבו של הולך הרגל יהיה לרוב גרוע יותר בעוד שלכלי הרכב לרוב כמעט שלא יקרה דבר. חלק ניכר מהנפגעים בתאונות הדרכים הם הולכי רגל שנפגעים בערים. לא תמיד הנהגים אשמים בתאונות כאלו, לעיתים הולכי הרגל אינם שומרים על כללי הבטיחות בדרכים, חוצים מעבר חציה באור אדום, מתפרצים לפתע לכביש או הולכים בלילה בדרכים חשוכות ללא סימון מתאים.

דריסת ילד בנסיעה לאחור

תאונה בין כלי רכב לעצם נייח

חלק מהתאונות מתרחשות בין כלי רכב לעצם נייח כמו עמוד, עץ או קיר. במקרה כזה קל לאבחן את מידת אחריותו של הנהג לתאונה, מאשר במקרה של שני כלי רכב שמתנגשים ששם יש צורך שבוחני תנועה של המשטרה יבדקו את השטח.

תאונה בין שני כלי רכב

תאונות בין שני כלי רכב, הן לרוב התאונות הקשות ביותר, שגורמות לריסוק של מכוניות ולפגיעה בנפש, ואף בהן יש תת-חלוקות שונות.

  • תאונה חזיתית שבה חזיתות כלי הרכב מתנגשים פגוש מול פגוש. במקרה זה האנרגיה המופעלת כפולה, והמכוניות מתרסקות אחת לתוך השנייה. במקרה של עדיפות ברורה לאחד מן הצדדים, כמו התנגשות של מכונית גבוהה או משאית ברכב משפחתי, את רוב הנזק יספוג הרכב הקטן יותר.
  • תאונה צידית, שבה חזית של רכב פוגעת בצד של רכב אחר. במקרה זה מכיוון שחזית הרכב הרבה יותר קשיחה מצד הרכב, הרכב הנפגע יסבול מפגיעה קשה יותר מאשר הרכב הפוגע.
Chain accident1
"תאונת שרשרת" בה מעורבים חמישה כלי רכב בדרך אלוף שדה, רמת גן

במקרה שבו שני כלי רכב מתנגשים, ישנה עליונות לכלי הרכב הקשיח יותר והגבוה יותר, ולעיתים כלי רכב מאותו דגם, שבו אחד מהם גבוה מהשני, יביא למצב שבו האנשים בכלי הרכב הגבוה יצאו בנזקים קלים, בעוד שבכלי הרכב הנמוך יהיו נזקים קשים. אף שרכבת נחשבת לכלי נהיגה בטיחותי, לעיתים בהתנגשות בין רכבת לכלי רכב אחר או בין שתי רכבות עלולים להיות נפגעים רבים.

סוגי תאונות

תאונת שרשרת היא תאונת דרכים שגוררת תאונות דרכים משניות, הנגרמת בדרך כלל משילוב של שני גורמים: בלימת פתאום ואי שמירת מרחק. תאונת פגע וברח היא תאונת דרכים שבה גורם התאונה מסתלק מהאזור מבלי להגיש עזרה ומבלי להזדהות.

החוק בישראל מבדיל בין תאונת דרכים שהיא תאונה שיש בה פגיעה גופנית לאנשים, שבה חלה חובת דיווח על האזרח למשטרה, לבין תאונת נזק, שבה רק נגרם נזק למכוניות, ואין בה חובת דיווח למשטרה, אלא החלפת מידע אישי בין הנהגים שהיו מעורבים בתאונה. במקרה של תאונת פגע וברח, גם אם מדובר ב"תאונת נזק", ישנו מקום לדיווח על הנהג הבורח למשטרה.

המלחמה בתאונות הדרכים

Fußgängerunfall in Stuttgart
אזהרה שהציבה משטרת שטוטגרט במקום שבו אירעה תאונת דרכים שבה נפגע הולך רגל
מצלמת אכיפה
התקנת מצלמה לאכיפת חוקי התנועה. המצלמה משקיפה על "צומת אדום" (צומת שהתרחשו בו כמות רבה של תאונות).

הגברת האכיפה של משטרת התנועה, ובכללה, הצבת מצלמות אכיפה, היא האמצעי העיקרי של כל המדינות למלחמה בתאונות הדרכים

חרף הגידול המתמיד במספר המכוניות ובנסועה, מסתמנת מגמה של ירידה הדרגתית ומתונה במספר ההרוגים בתאונות הדרכים מאז שנות השמונים. ישנם מספר הסברים לכך:

חברות הרכב מנסות לשפר את רמת הבטיחות של הרכב באמצעים שונים, כמו מיגון הרכב: שיפור השלדה, התקנת כריות אויר מתנפחות, שילוב אמצעים אלקטרוניים לשיפור התנהגות הרכב כגון מערכות בקרת יציבות, שילוב חיישנים למניעת תאונות כגון בקרת סטייה מנתיב, חיישנים להכנת הרכב לקראת מצב תאונה ועוד. אך לאחר כל המאמצים כאשר מדובר בתאונות דרכים במהירות גבוהות כנגד כלי רכב חזקים ומסיביים, קשה לשמור על שלמותו הפיזית של האדם ברכב.

בכל מדינות העולם נוקטים באמצעים שונים במטרה להוריד את כמות תאונות הדרכים ואת רמת הקטלניות שלהן. אמצעים אלו כוללים אכיפה של חוקי תנועה ופעולות הסברה.

תאונות הדרכים בישראל

Crushed hyundai getz.jpg
יונדאי גטס מרוסקת מוצגת על גבי משאית גרר במתחם מיני ישראל במסגרת מלחמה בתאונות הדרכים
Road accident memorial in Ramat Gan
אנדרטה ברמת גן לתלמיד בית הספר שילה (כיום, בן-גוריון) שנהרג ברכבו על אופניו ב-13/10/78

שיעור ההרוגים בתאונות דרכים בישראל נמצא בירידה מתמדת מאז אמצע שנות ה-70 אז עמד שיעור ההרוגים על כעשרים הרוגים ל-100,000. בשנת 2016 עמד הנתון על 4.3 הרוגים ל-100,000 תושבים. (בשנת 2009 עמד על כ-5.2 הרוגים בשנה ל-100,000 תושבים). בהשוואה בינלאומית, ישראל היא אחת המדינות בעלות שיעור ההרוגים בתאונות דרכים לנפש הנמוך ביותר בעולם.[3][4][5][6] אם משווים את מספר ההרוגים למספר כלי הרכב, המצב בישראל פחות מזהיר - ישראל היא בעלת שיעור דומה של הרוגים למספר כלי רכב לזה של ארצות הברית, כ-15 הרוגים ל-100,000 כלי רכב, שיעור הגבוה מרוב מדינות מערב אירופה. שיעור ההרוגים לנסועה הוא כ-8.8 הרוגים למיליארד ק"מ.[7]

הירידה בשיעור ההרוגים לנפש בתאונות דרכים החל מאמצע שנות ה-90 משמעותית יותר מהגידול באוכלוסייה, כך שהמספר המוחלט של הרוגים בתאונות דרכים בישראל ירד משיא של כ-700 הרוגים (כ-550 בתחומי הקו הירוק) ב-1995 למינימום שנרשם בשנת 2009, בה נהרגו 370 בני אדם. עם זאת, חלק מהירידה נובעת מכך שבעקבות הסכמי אוסלו חדלה ישראל לכלול במספר ההרוגים את ההרוגים הלא ישראליים בתחומי יהודה ושומרון וחבל עזה. באותה תקופה נרשמה גם ירידה ממוצעת של כ-15,000 במספר השנתי של הנפגעים בתאונות דרכים, וירידה של כ-10,000 במספר תאונות הדרכים השנתי בכבישי הארץ.

מאז הקמת מדינת ישראל נהרגו יותר משלושים אלף בני אדם בתאונות דרכים, יותר מבכל מלחמות ישראל ופיגועי הטרור גם יחד.

בשנת 2016 נהרגו בישראל 373 בני אדם בתאונות דרכים, עלייה של 4.7% לעומת השנה הקודמת. ב-2016 תאונות דרכים היו הגורם ל-0.85% ממקרי המוות בישראל, אשר מתפלגים בקירוב כך: כ-1% ממקרי המוות של גברים וכ-0.5% ממקרי המוות של נשים.

סוג כלי הרכב המעורבים בתאונות

משאיות מעורבות בכ-17% מהתאונות הקטלניות בעוד הן מהוות רק 2.3% מכלי הרכב בישראל. אוטובוסים מעורבים בתאונות קטלניות פי 9.6 יותר מאשר כלי רכב פרטיים. הסיבות העיקריות לכך הן כמות הנסיעות המרובה (לעומת כלי רכב פרטיים) והתנע הגדול של כלי הרכב הכבדים. כ-40% מתאונות הדרכים מתרחשות בערים.

מספרם של רוכבי האופנוע שנהרגים בתאונות דרכים גבוה יחסית לאחוז האופנועים בכלל אוכלוסיית כלי הרכב ויחסית לנסועה שלהם. כ-10% מכלל ההרוגים בתאונות הם רוכבי אופנוע, כאשר האופנועים מהווים רק ארבעה אחוזים מכלל כלי הרכב, ואחוז הנסועה שלהם הוא רק אחוז אחד מכלל כלי הרכב. מספר התאונות בישראל ללא יהודה ושומרון בהן היו מעורבים אופנועים בשנים 1990–2008 נע בין 2,300 ל-4,500 בשנה (בקירוב).[8]

סיבות עיקריות לתאונות בישראל

על פי נתוני משטרת ישראל, הסיבות העיקריות לתאונות הקשות הן: אי-ציות לרמזור, סטייה מנתיב (בעיקר ניסיונות עקיפה על קו לבן רצוף), אי-מתן זכות קדימה, אי-שמירת מרחק, מהירות מופרזת ביחס לתנאי הדרך (להבדיל ממהירות שאינה חוקית ) ואי-מתן זכות קדימה להולכי רגל. כשליש מההרוגים בתאונות הם הולכי רגל. חלק ניכר מהולכי הרגל שנהרגו, נפגעו בעת שחצו מעבר חצייה מסומן.

על פי מחקרי הרשות לבטיחות בדרכים, תקופות של מתח ולחץ, לדוגמה פיגועים, מעלות את מספר תאונות הדרכים.

הרוגים בישראל לפי שנים

הנתונים כוללים נפגעים שנפטרו לאחר למעלה מ-30 יום, אך אינם כוללים הרוגים במחוז ש"י.

Carfatalities
הרוגים בתאונות דרכים, 1949-2010
Carfatalitiesrate
הרוגים בתאונות דרכים ל-100 אלף איש, 1949-2010
Carfatalitieskm
הרוגים בתאונות דרכים למיליארד ק"מ נסועה, 1970-2010

מספר ההרוגים ב-2011 עמד על 399, מספר המהווה עלייה שנה שנייה ברציפות. שנת 2012, לעומת זאת, הסתיימה עם ירידה דרמטית ומספר ההרוגים עמד על 299 - מספר ההרוגים הנמוך ביותר זה 50 שנה.

פיצויים לנפגעי תאונות דרכים

חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 הביא לרפורמה יסודית בתחום הפיצוי לנפגעי תאונות דרכים בישראל. לפני חקיקתו היה תחום זה כפוף לדיני הנזיקין המסורתיים. הקושי המרכזי נבע מכך שהנפגע בתאונה נדרש להוכיח שנזקו נגרם על ידי התרשלותו של הנתבע כדי לזכות בפיצוי. אם גורם הנזק לא התרשל, אם לא ניתן היה להוכיח שגורם הנזק התרשל, אם גורם הנזק לא נמצא, או אם הנזק נגרם באשמת הנפגע עצמו - לא הייתה זכות לפיצוי. חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים נועד להבטיח שכל נפגע בתאונת דרכים יפוצה. לשם כך הוטלה אחריות מוחלטת על כל נהג המעורב בתאונה כלפי הנפגעים בתאונה וחובת ביטוח בגין האחריות הפוטנציאלית וכן בגין נזק שעלול להיגרם לנהג בתאונה עצמית.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ http://web.archive.org/20081108072124/www.searo.who.int/LinkFiles/whd04_Documents_un_secretary_general_report_on_orad_traffic_injuries.pdf
  2. ^ ענת ג'ורג'י, עלות תאונות הדרכים: 12.6 מיליארד שקלים בשנה, 2.5% מהתמ"ג, באתר הארץ, 21 במרץ 2004
  3. ^ IRTAD 2009 brochure
  4. ^ Estimated road safety death rate 2006-2007, WHO
  5. ^ בכל חצי דקה נהרג אדם בתאונת דרכים, וואלה! רכב
  6. ^ ישראל במקום השמיני במספר ההרוגים בתאונות, באתר ערוץ 7, 3 ביוני 2008
  7. ^ מגמות במספר תאונות הדרכים 1999-2008
  8. ^ http://statil.org/Road_Accidents/320/177008/he/
Through the Wire

Through the Wire הוא סינגל של אמן ההיפ הופ האמריקאי, קניה וסט. הסינגל יצא בשנת 2002 בתור הסינגל הראשון מאלבום הבכורה של וסט, The College Dropout. הסינגל הגיע בשיאו למקום ה-15 במצעד הבילבורד הוט 100, והוא נחשב ל"סינגל הפריצה" של וסט. פזמון השיר מכיל סימפול משירה של הזמרת צ'קה קאן, "Through the Fire", והוא קיבל ביקורות חיוביות מרוב ממבקרי המוזיקה.

לאחר תאונת דרכים שעבר וסט באוקטובר 2002, בה התרסקה הלסת של וסט, הקליט הזמר את "Through the Wire" (בתרגום לעברית: "מבעד לחוט"), בעוד לסתו סגורה בחוטים. השיר הועמד לפרס גראמי בשנת 2005 בקטגוריית "ביצוע הראפ הטוב ביותר ליחיד", ונוצח על ידי שירו של ג'יי-זי, "99 Problems". הקליפ מומן על ידי וסט, שהגה רעיון מפרסומת של אדידס. הוא זכה בפרס "קליפ השנה" ב-2004, בפרסי ההיפ הופ של מגזין "המקור" (The Source).

אנטיגואה וברבודה במשחקים הפאראלימפיים

אנטיגואה וברבודה השתתפה פעם אחת בלבד במשחקים הפאראלימפיים באולימפיאדת הנכים לונדון (2012). במשחקי החורף לא נטלה אנטיגואה וברבודה חלק מעולם.

האתלט היחידי אותו שלחה המדינה למשחקים שנערכו בלונדון בשנת 2012 היה האצן ג'מול פילגרים. פילגרים היה ספורטאי בעל שאיפות אולימפיות אולם תאונת דרכים בה היה מעורב בשנת 2009 שאילצה לקטוע את רגלו הימנית מעל הברך גדעה את החלום. ב-15 במרץ 2012 הקימה המדינה ועד פאראלימפי במטרה אחת בלבד - לשלוח את פילגרים להתחרות במשחקים הפאראלימפיים.

ג' בטבת

ג' בטבת הוא היום השלישי בחודש הרביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש העשירי

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בג' טבת הוא

ברב השנים פרשת ויגש. אבל אם בר המצוה חל בשנה חסרה המתחילה בשבת (שנה מקביעות זחא או זחג) פרשת בר המצוה היא פרשת מקץ.

הולך רגל

הולך רגל הוא אדם שנע ממקום למקום באמצעות הליכה רגלית. הולכי הרגל חולקים את המרחב התחבורתי עם אופניים, מכוניות, וכלי תחבורה אחרים. מהירות הולך הרגל היא בממוצע 3-5 קמ"ש.

חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים

חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 הביא לרפורמה יסודית בתחום הפיצוי לנפגעי תאונות דרכים בישראל. לפני חקיקתו היה תחום זה כפוף לדיני הנזיקין המסורתיים. הקושי המרכזי נבע מכך שהנפגע בתאונה נדרש להוכיח שנזקו נגרם על ידי התרשלותו של הנתבע כדי לזכות בפיצוי. אם גורם הנזק לא התרשל, אם לא ניתן היה להוכיח שגורם הנזק התרשל, אם גורם הנזק לא נמצא, או אם הנזק נגרם באשמת הנפגע עצמו - לא הייתה זכות לפיצוי. חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים נועד להבטיח שכל נפגע בתאונת דרכים יפוצה. לשם כך הוטלה אחריות מוחלטת על כל נהג המעורב בתאונה כלפי הנפגעים בתאונה וחובת ביטוח בגין האחריות הפוטנציאלית וכן בגין נזק שעלול להיגרם לנהג בתאונה עצמית.

טיולית

טיולית היא משאית המיועדת להסעת בני אדם. בעבר, משאיות רגילות הוסבו להסעת בני-אדם על ידי הרכבת כיסאות על ארגז המשאית והתקנת מרכב שלעיתים כלל גם קורת גג מיריעת פלסטיק. כיום, הטיוליות מורכבות מארגז של אוטובוס המורכב על גבי מרכב של משאית.

השימוש בטיוליות בישראל היה נפוץ מקום המדינה ועד לסוף שנות ה-80. בתחילה נעשה שימוש במשאיות רגילות שהותקנו בהם ספסלים ארוכים לאורך המשאית עבור הנוסעים. השימוש במשאיות אלו היה נפוץ במיוחד להסעת פועלים לעבודה, להסעת ילדים לבתי ספר ולקייטנות, ועבור טיולי בתי ספר ותנועות נוער בגלל שעלות שכירתם ליום טיול היה פחות ממחצית העלות של אוטובוס. בעקבות תאונת דרכים קשה בה נהרגו שבעה ילדים מכפר מנחם שירדו ממשאית שחנתה בשולי הכביש, המליצה ועדה של משרד התחבורה על צמצום מספר המשאיות שמסיעות נוסעים וחובת התקנת סולם לעליה לאוטובוס מצד ימין, במקום העלייה הרגילה מאחור. אולם המלצה זאת לא יושמה בפועל, ובמקום זאת בשנת 1969 אסר משרד התחבורה על הסעת ילדים עד כיתה ד' במשאיות, למרות מחאות נהגי המשאיות. בתקופה זאת נכנסו לשימוש טיוליות עם מרכב דמוי אוטובוס מאחור.

בשנת 1974 הורשו יותר מובילים פרטיים להחזיק אוטובוסים, ובעקבות זאת ירד בהדרגה מספר הטיוליות שהיו בשימוש. עם השנים נבנו כלי רכב מודרניים יותר ופחת מספר הטיוליות בשימוש. בשנות ה-90 של המאה ה-20 הנהיג משרד התחבורה מדיניות של אי מתן היתר לשימוש בטיוליות חדשות, על מנת לסיים את השימוש בהם. בעקבות זאת נקבע שלא יינתן רישיון רכב לטיולית שלא היה לו היתר להסעת נוסעים לפני פברואר 1993. בהמשך נקבע שגם טיולית המחליפה טיולית שהוצאה משירות תוכל לקבל רישיון רכב, באופן ששם לאל את הכוונה להוציא את הטיוליות משירות, אך צמצם את התחרות בענף הטיוליות וגרם למסחר בהיתרים לטיוליות. בשנת 2010 בוטלה המגבלה הזאת על מנת להגביר את התחרות בענף.

כיוון שהטיולית התחילה את דרכה כמשאית, הנהיגה בה הורשתה למחזיקי רישיון נהיגה של משאית. אולם משרד התחבורה דרש שנהגי המשאיות יעמדו בדרישות מוגברות על מנת לקבל רישיון להובלת נוסעים וכך נוצרה דרגה נפרדת של רישיון נהיגה ייחודי ל"טיולית". הבדלה זאת בוטלה בשנים האחרונות, וכיום רשאים לנהוג בטיולית רק בעלי רישיון נהיגה באוטובוס. לבעלי רישיון נהיגה לטיולית נתנו הקלות במעבר לרישיון נהיגה לאוטובוס.

עד שנת 1996 סווגה הטיולית על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כמשאית, אולם אז הוסב הסיווג לאוטובוס.

כיום ניתן לראות עדיין טיוליות על הכבישים, רובן בשירות צה"ל, אשר מבצעות הסעות של חיילים מבסיסים לאימונים ולפעילות מבצעית. השימוש בטיוליות, למעט בצה"ל, פסק כיום כמעט לחלוטין, מכיוון שהנסיעה בהן נחשבת לבלתי נוחה, רועשת, בלתי בטוחה וכמובן נטולת האמצעים הנלווים באמצעי תחבורה חדישים יותר כגון מיזוג אוויר, טלוויזיה וכיוצא בזה. בשל חוסר הנוחות שבנסיעה בכלי רכב זה, נהוג לכנותו בסלנג הצבאי במגוון שמות כגון "סיוטית" או "טילטולית".

הסיבה העיקרית להמשך השימוש בטיוליות היא העלות הנמוכה הדרושה לתפעולן, בהשוואה לאוטובוסים ולשאר אפשרויות התחבורה, וכן היותן עמידות לנסיעה בנתיבי נסיעה בלתי מסודרים.

טלפון חירום מובנה ברכב

טלפון חירום מובנה ברכב הוא מערכת טלמטיקה שנועדה לזהות באופן אוטומטי כל פגיעה ברכב, ובפרט מקרים של תאונת דרכים, באמצעות חיישני תאונה. במקרה כזה, נוצרת מיידית, במתכונת אינטרקום, שיחה למוקד חירום העומד בקשר עם כוחות ההצלה. מוקד החירום מסוגל לספק לכוחות ההצלה את מיקומו המדויק של הרכב בעזרת GPS המותקן ברכב ולברר את מצב הנוסעים ברכב באמצעות שיחה עמם.

רוב מערכות טלפון החירום המובנה ברכב הקיימות כיום משלבות שירותי הצלה במקרה של תאונת דרכים ולחצן מצוקה המאפשר לנהג או לנוסעים ברכב ליצור קשר עם מוקד החירום במקרה של מצוקה בריאותית או ביטחונית, שירותי מידע ושירותים כמו אבחון מרחוק של תקלות ברכב.

יידוי אבנים

יידוי אבנים הוא ניסיון לפגוע פיזית בבני אדם או בכלי רכב. יידוי האבנים נעשה על ידי אדם בודד או על ידי קבוצה של בני אדם. האבן המושלכת עלולה לגרום נזק, לפצוע ואף להרוג את מי שהיא מושלכת עליו. בנסיבות אלה, יידוי אבנים נחשב לעיתים לפעולת טרור.

כאשר יידוי האבנים נעשה לעבר כלי רכב הנוסעים בכביש במהירות גבוהה סכנתו גוברת.

יידוי אבנים נעשה בדרך כלל ללא אמצעי עזר. לעיתים משמש קלע ליידוי אבנים במהירות גבוהה (גם אמצעי זה מגביר את הסכנה שביידוי אבנים).

להגנת שוטרים הנדרשים להתמודד עם מיידי אבנים משמשים מגינים. להגנת כלי רכב משמשים אמצעי מיגון, כגון חלונות מזכוכית משוריינת.

מה אברך

מה אֲבָרֵךְ הוא פזמון עברי שנכתב על ידי רחל שפירא והולחן על ידי יאיר רוזנבלום. הפזמון היה לאחד משירי הזיכרון הידועים ביותר בתרבות הישראלית.

זהו שיר הספד המספר על עֶלֶם שאלוהים אמנם בירך אותו באינספור תכונות גוף ונפש נעלות, אך בסיום השיר נשמעת הקריאה:

שפירא, חברת קיבוץ שפיים, כתבה את השיר לאחר מלחמת ששת הימים לזכרו של בן כיתתה בקיבוץ, אלדד (דדי) קרוק, שנפל באותה מלחמה בקרב בשכונת שועפאט בירושלים, והוא בן 22. השיר התפרסם בחוברת זיכרון לקרוק שהופקה בקיבוץ, שכותרתה היא "לאלדד". לדברי שפירא, בשיר יש יסודות ביוגרפיים מדמותו של קרוק, כפי שהכירה אותו. רוזנבלום נתקל בשיר במקרה, בעברו על חומרי קריאה שונים שהתגלגלו לפתחו במהלך שהותו בבית ההארחה של הקיבוץ, לאחר תאונת דרכים שעבר. זהו השיר הידוע הראשון שכתבה שפירא.

הביצוע המקורי לשיר הושר על ידי להקת חיל הים עם הסולנית רבקה זהר, נכלל בתוכניתה של הלהקה "וביום השלישי" בשנת 1968 והפך ללהיט. על פי אקו"ם, בעשר השנים שקדמו לשנת 2014 היה "מה אברך" (בביצוע זה, הנחשב למפורסם ביותר שלו) השיר המושמע ביותר ברדיו בימי זיכרון. מאז זכה השיר לביצועים רבים נוספים.

בשנת 2019 הוצא בול יום הזיכרון המעוצב על סמך השיר.

מועדון 27

מועדון 27 (או מועדון 27 לנצח, באנגלית: Forever Club 27) הוא מטבע לשון לקבוצת זמרים (לרוב מסוגות הרוק והבלוז), לשחקנים ולאמנים שמתו כאשר היו בני 27. המושג הפך לביטוי ידוע בתרבות הנעורים האמריקאית ומוזיקת הרוק, משום שכמה אמנים, שחלקם נחשבו לגדולים ולמובילים בדורם, הלכו לעולמם בגיל 27.

בתרבות הפופולרית, שימוש מושאל בשם המועדון מהווה התייחסות לרדיפה אחר נעורים, כמו גם לחיים פרועים ומלאי הרס עצמי, ולהשפעה ההרסנית של התהילה על האנשים שזוכים בה.

מנחם מורבה

מנחם מנדל מורבה (1 בינואר 1932 - 7 בספטמבר 1968) היה ספורטאי פאראלימפי.

מורבה נולד בפולין. אביו צבי נספה בשואה ואמו ברחה עם שמונת ילדיהם לרוסיה הלבנה. הוא עלה לישראל ב-1948 וכעבור שנה התגייס לשירות צבאי. בעקבות תאונת דרכים שותק בפלג גופו התחתון ורותק לכיסא גלגלים. שיקומו ארך שלוש שנים וב-1953 שוחרר מבית החולים.

במסגרת מערך השיקום החל לעסוק בספורט וב-1953 יצא למשחקי סטוק מנדוויל וזכה במדלית כסף בהטלת כידון. בשנים לאחר מכן התחרה גם בזריקת דיסקוס ובכדורסל כיסאות גלגלים. השתתף באולימיפיאדות הנכים ב-1960 וב-1964.

מורבה למד ציור במכון אבני ובאופן פרטי אצל צבי מילשטיין וברכה בנימיני, וב-1956 השתתף לראשונה בתערוכה. בשנות השישים למד שנתיים בניו יורק וב-1968 הציג תערוכת יחיד בגלריה מבט.

ב-1959 נישא. היה אב לבת.

ב-1968 נפטר. הוכר כחלל צה"ל.

ספ מאייר

ג'וזף דיטר מאייר (בגרמנית: Josef (Sepp) Dieter Maier, תעתיק מדויק: זפ מאייר; נולד ב-28 בפברואר 1944 בגרמניה), שוער כדורגל גרמני. שיחק בבאיירן מינכן ובנבחרת מערב גרמניה. נחשב בזמנו לאחד מהבולטים בשוערי העולם ונחשב כיום לאחד מהבולטים בשוערים הגרמנים בכל הזמנים, ואחד הכדורגלנים המעוטרים ביותר בתארים בתולדות הכדורגל העולמי.

מאייר שיחק לכל אורך הקריירה בבאיירן מינכן, בין השנים 1965-1980. הוא זכה עם הקבוצה בארבע אליפויות גרמניה, בארבעה גביעים, בשלושה גביעי אירופה לאלופות, בגביע אירופה למחזיקות גביע ובגביע הביניבשתי. בנוסף שיחק בנבחרת מערב גרמניה בין השנים 1966-1979 וזכה ביורו 1972 ומונדיאל 1974. בשנת 1980 פרש מכדורגל.

בשנות ה-90 הצטרף לצוות המקצועי של באיירן מינכן ושל נבחרת גרמניה כמאמן השוערים, וגם בתפקיד זה זכה בתארים רבים.

מאייר הוא שיאן ההופעות בבאיירן מינכן, שבמדיה הופיע 536 פעמים. במדי הנבחרת הופיע 95 פעמים. הקריירה שלו נקטעה בשל תאונת דרכים אשר אילצה אותו לפרוש.

עומר בן-דור

עומר בן דור הוא ספורטאי ספורט נכים.

בן דור משותק בפלג גופו התחתון בעקבות תאונת דרכים בה היה מעורב בשנת 1994. לאחר תקופת אשפוז ושיקום הוא החל לעסוק בשחייה ומשנת 2000 ברכיבה על סוסים, בהנחיית המאמן דרור בן שאול. במקביל החל בן דור להתנדב במועצה הלאומית למניעת תאונות. כמתנדב בשירות מילואים בצה"ל הוא הוכשר להדריך השתלמויות נהיגה מונעת במדור בטיחות בדרכים שבצבא. כמו כן הוא ייסד, במשותף עם משה קונפורטי, את פרויקט "דרך חיים", במסגרתו מתקיימות הדרכות למניעת תאונות דרכים.

בתחום הרכיבה מתחרה בן דור בתחרויות בינלאומיות. בשנת 2003 הוא השתתף באליפות העולם שנערכה בבלגיה וסיים במקום השישי, שאיפשר את השתתפותו באולימפיאדת הנכים באתונה. בתחרויות האולימפיאדה הוא השתתף ברכיבת דרסאג' בסגנון חופשי והגיע למקום השישי, ברכיבת דרסאג' בסגנון מעורב הגיע למקום השביעי וברכיבת דרסאג' בצוות (עם שחר אייל ואיתי צוק) למקום העשירי. בשנת 2007 הגיע בן דור למקום השמיני באליפות העולם שנערכה בבלגיה ובכך הבטיח את השתתפותו במשחקים הפאראלימפיים בבייג'ינג.

עמוק באדמה

עמוק באדמה (באנגלית: Six Feet Under) היא סדרת דרמה אמריקאית העוסקת בנושא החיים בצל המוות ומאופיינת בסגנון אלגורי. היא מתמקדת במשפחת פישר המנהלת בית לוויות בלוס אנג'לס שבקליפורניה. יוצר הסדרה הוא התסריטאי אלן בול, שגם הפיק אותה, יחד עם רוברט גרינבלט, דייוויד ג'נולארי ואלן פול.

הסדרה שודרה בארצות הברית בשנים 2001–2005 במהלכן שודרו 5 עונות ו-63 פרקים. בתחילה שודרה ברשת הכבלים HBO (החל מ-3 ביוני 2001), ובהמשך ברשתות נוספות בארצות הברית ובמדינות אחרות. בישראל, שודרה הסדרה בערוץ 2 החל מ-7 בנובמבר 2003 ובהמשך באקסטרה הוט ו-Yes Stars Drama.

"עמוק באדמה" היא סדרה עטורת פרסים ושבחים. היא זכתה בעקביות לשבחים רבים, ביקורות חיוביות, אהדה בקרב המעריצים במשך השנים, במיוחד עבור הכתיבה והמשחק וכן בנתוני רייטינג גבוהים ברשת HBO. הסדרה תוארה בעקביות על ידי מבקרי טלוויזיה רבים כאחת מסדרות הטלוויזיה הטובות בכל הזמנים, ופרק הסיום שלה אף נחשב בידי רבים לפרק הסיום הטוב ביותר בכל הזמנים. הסדרה זכתה בפרסים רבים ובראשם 3 פרסי גלובוס הזהב, 9 פרסי אמי ו-32 פרסים אחרים.

פיגוע דריסה

פיגוע דריסה הוא פיגוע המתבצע באמצעות כלי רכב, המשמש לדריסתם של קורבנות הפיגוע.

בניגוד לפיגועים אחרים, כגון פיגוע ירי או פיגוע התאבדות, המצריכים ציוד מיוחד ועל כן מצריכים התארגנות, פיגוע דריסה מצריך כלי רכב, שאותו קל להשיג. לפיכך פיגוע דריסה נערך פעמים רבות ביוזמה אישית של המחבל, ללא ארגון שסייע לו בעריכת הפיגוע.

לעיתים נדרשת הכרעה של בית המשפט, האם מדובר בפיגוע דריסה, או שהייתה זו תאונת דרכים.

קורקינט ממונע

קורקינט ממונע (מכונה גם קורקינט חשמלי או גלגינוע) הוא קורקינט המונע באמצעות מנוע בנזין או מנוע חשמלי. הוא עשוי ממשטח צר שמתחתיו שני גלגלים. המשתמש בכלי תחבורה זה עומד עליו בשתי רגליו ובידיו מחזיק ידית המשמשת להיגוי.

הקורקינט החשמלי זכה לעליה בפופולריות שלו בעזרת ההתרבות של חברות לשיתוף נסיעות המאפשרות להשתמש בקורקינטים חשמליים הפזורים ברחבי העיר על ידי אפליקציה המותקנת במכשיר הנייד.

שמאי (מקצוע)

שמאי הוא אדם העוסק בהערכת שווי כספי (שומה) של רכוש או נזק לרכוש.

מקצוע זה נחלק למקצועות משנה אחדים:

שמאי מקרקעין: עוסק בשמאות מקרקעין, כלומר בהערכת שווים של נכסי מקרקעין. הערכה זו נחוצה במצבים שונים, למשל:

משקיע המעוניין לרכוש נכס מקרקעין יכול להיעזר בחוות דעת שמאית לעניין שווי הנכס ונתוניו הפיזיים, התכנוניים והקניניים.

שותפים או יורשים של נכס מקרקעין מעוניינים לפרק את השותפות באמצעות הערכת שמאי מקרקעין.

הנפקת מניות של חברה בבורסה מחייבת הגשת שומות מקרקעין לשם הצגתם לקהל המשקיעים.חוק התכנון והבנייה מעניק לשמאים חמישה תפקידים: תשלומי עריכת טבלאות איזון, עריכת שומות היטלי השבחה, שומה לפיצוי בגין הפקעות, אומדן כפל שווי (שהוא הקנס לביצוע חריגת בניה), פיצויים בגין נזקי תכנון.שמאי ביטוח או שמאי: עוסק בהערכת שוויו של רכוש לצורך ביטוחו או לכל צורך אחר (ערך נכס למכירה, ערך נכס לבטוחה כלשהי וכדומה). מקובל לחלק את ענף השמאות לתחומי משנה:

שמאי רכב: עוסק בשומות לכלי רכב. קובע הערכת עלות התיקון של רכב שנפגע בתאונה. באחריותו לתת חוות דעת אובייקטיבית בעניין זה, כמסגרת לתשלום של מבוטח או מבטח למוסך שיעסוק בתיקון הרכב. פעילות נוספת של שמאי רכב היא קביעת מחיר השוק של רכב משומש, קביעת שיעור ירידת ערך בגין נזקי תאונת דרכים וכן שומה של נזקים, פגמים או ליקויים ברכב חדש או משומש. כן תתבקש חוות דעת שמאי רכב בנושאים טכניים שונים ואף לעיתים בחקירת תאונות דרכים לשם קביעת חבות אפשרית של מי מהצדדים.

שמאי רכוש: עוסק בהערכת רכוש, ונזקים לרכוש כללי (למעט מקרקעין) אשר נגרמו על-פי רוב עקב אש, פריצה, אובדן וכיוצא בזה.

שמאי ימי: עוסק בהערכת כלי שיט, מטענים ימיים, מטען בהובלה אווירית או יבשתית והנזק להם בשעת ההובלה ובעקבותיה.

שמאי חקלאי: עוסק בהערכת רכוש וגידולים חקלאיים, וכמובן הנזקים שנגרמים להם. בארץ הענף נחלק לתחום "חקלאי" ולתחום "ציוד (חקלאי)".

סוקר: עוסק בסיקור סיכונים עבור חברת הביטוח והמלצות להקטנת הסיכון .רישוי שמאים בענפים השונים

על-פי הדין קיימת הגבלת עיסוק לשמאים בעלי רישיון בתחום המקרקעין ובתחום הרכב.

שמאי המקרקעין מאוגדים בלשכה סטטוטורית בעלת סמכויות.

לשמאי הרכב איגוד וולונטרי שחברות בו אינה תנאי לעיסוק במקצוע. האחראי על פעילות שמאי הרכב ויכול לנקוט סנקציות נגדם הוא משרד התחבורה.

לשמאי הרכוש אין רישוי ומסגרת כלשהי למעט איגודי שמאים שונים.

תאונה

תאונה היא אירוע פתאומי, בלתי צפוי ובלתי מתוכנן, שנגרם עקב ליקוי בסביבה או ליקוי פיזי והביא לפגיעה פיזית או נפשית באדם או לנזק לרכוש. בדרך כלל הכוונה לנזק חמור יחסית.

תאונה היא לרוב מעשה ידי אדם, להבדיל מאסון טבע, שרבים ממאפייניו דומים לאלה של תאונה, אך הוא איננו נובע מפעולה אנושית. דוגמאות לתאונות:

תאונת דרכים: תאונה שבה מעורב כלי רכב אחד לפחות הנמצא בתנועה;

תאונת עבודה: פגיעה גופנית או נפשית בעובד תוך כדי עבודתו ובשל עבודתו;

תאונת אימונים: תאונה המתרחשת תוך כדי אימונים של יחידה צבאית. אימונים אלה נעשים לעיתים תוך שימוש באש חיה או בתנאי פעילות קיצוניים, ולכן סכנת התאונה גבוהה בהם ומצריכה נקיטת אמצעי זהירות בהתאם.תאונה שבה יש הרוגים רבים קרויה אסון. לעיתים ניתן שם זה לתאונות שבהן הרוגים מעטים, אך הותירו רושם רב, כגון אסון פסטיבל ערד ואסון המכביה.

תאונה עלולה לנבוע מסיבות רבות, ובהן:

טעות של אדם המעורב בתאונה או של אדם אחר;

רשלנות של אדם המעורב בתאונה או של אדם אחר;

חוסר עירנות של המעורב בתאונה, כתוצאה מעייפות, שכרות, הסחת הדעת וכדומה;

חוסר מיומנות בהפעלת כלי מורכב ומסוכן, למשל נהיגת מכונית בידי אדם שלא הוכשר לכך.

תאונת פגע וברח

תאונת פָּגַע וּבָרַח היא תאונת דרכים שבה הנהג הפוגע לא קיים דרישה חוקית ממנו כנהג פוגע, כגון הגשת עזרה לנפגעים או מסירת פרטיו. כלומר, הנהג פגע ברכוש או בנפש וברח ממקום התאונה, לאו דווקא באמצעות רכבו.

הנהג הבורח עושה זאת לרוב כדי להתחמק מהמשטרה, כדי להימנע ממתן פרטי ביטוח הרכב או כדי להיחלץ מענישה. לעיתים הנהג הבורח לא היה אשם בתאונה, אלא רק מעורב בה. לעיתים עזיבת מקום התאונה, ללא בדיקת מצב הנפגעים, נעשית בשל הלם או פאניקה, בלא מחשבה על ניסיון בריחה בגלל חשש מביצוע עבירה או התחמקות מעונש.

במדינות מסוימות גם גרימת נזק לרכוש בידי רכב, כאשר בעל הרכב נמלט, נחשבת כתאונת פגע וברח.

תאונת פגע וברח היא עבירה פלילית במדינות רבות, ובהן ישראל.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.