שתילה

שתילה היא פעולה של העברת שתיל ממקום גידול ארעי לתוך מצע של אדמה.

להבדיל מזריעה, בה מטמינים זרע באדמה, השתיל נשאר חשוף בחלקו העליון. לא כל שתילה היא המשך של תהליך זריעה, מאחר שיש שתילים שנוצרו משיטות ריבוי שונות שאינן הפצת זרעים.

בשתילה באדמה (חממה, שדה פתוח, ערוגה) שותלים את השתילים במרחקים קבועים זה מזה על מנת לאפשר לכל שתיל מרחב מחיה. המרחק ועומק השתילה שונים מסוג צמח אחד למשנהו, שתילי עצים יהיו רחוקים יותר זה מזה ויוחדרו עמוק יותר בקרקע מאשר שתילי ירקות או פרחים.

שתילה יכולה להתבצע גם בתוך עציצים, אדניות או דליים.

לרוב יש להכין את האדמה לקליטת השתילים החדשים. חלק מתהליך השתילה הוא הוספת דשנים לאדמה וכן השקיית השתיל על מנת להבטיח קליטת שורשיו.

גם העברת שתילים ממקום למקום נקראת שתילה, או העתקה.

מקרה פרטי של שתילה הוא נטיעה, מושג שהוראתו בדרך כלל שתילת עצים. היות שבשפה העברית הפועל "נטיעה" אינו מתייחס בהכרח לעצים (למשל: נטיעת אוהל), אולם מרמז על מיקום קבוע, הרי שהביטוי "נטיעת עצים" מצביע על שתילה במקום של קבע.

PikiWiki Israel 28347 Plants of Israel
עצים שנשתלו

נעיצת גאופיטים באדמה מכונה אף היא שתילה בשפת הדיבור, אף על פי שבמקרה זה הפעולה שונה, משום שאיבר הרבייה (בצל או פקעת) ננעץ כולו בקרקע.

PikiWiki Israel 2615 Agriculture in Israel שתילת הפרדס הראשון
שתילת הפרדס הראשון בארץ ישראל

שתילה נכונה

הקפדה על מספר נושאים בקשר עם השתילה תשפר את יכולת השתיל להקלט במקומו החדש באופן מיטבי:

צמח פיגם
צמח

ראשית יש להתאים את העץ לאזור השתילה ע"פ מאפייניו. למשל, במקומות בהם הטמפרטורה יורדת מתחת לאפס מעלות צלזיוס בתקופות מסוימות בשנה, לא מומלץ לשתול עצים המתאימים לאקלים טרופי. דברים דומים אמורים גם לגבי מקומות הסובלים מרוחות עזות.

על מצע השתילה להיות מאוורר ותחוח ככל הניתן על מנת לאפשר השתרשות קלה של השתיל בקרקע.

ניתן להוסיף למצע השתילה חומרי הזנה כגון קומפוסט, אולם רצוי להקפיד שלא לעבור את הכמות המומלצת, שכן עודף דשן מכל סוג שהוא עלול להביא לצריבה בעלים וקשיים בקליטת השתיל בקרקע.

בעת השתילה יש לשים לב שלא לפורר את גוש השורשים. התפרקות של גוש השורשים תביא לקריעת היונקות - שורשונים מיקרוסקופיים המופקדים על קליטת מים ויסודות שונים מהקרקע, ותביא להתיבשות העץ.

צוואר השורש צריך להמצא בגובה פני הקרקע (בהדרים כ 2 ס"מ מעל פני הקרקע). שתילה עמוקה מידי תביא לתופעה הנקראת ריקבון צוואר השורש.

לאחר השתילה יש להקפיד על השקיה יום יומית למשך מספר שבועות עד לזיהוי לבלוב המעיד על קליטת העץ.

קישורים חיצוניים

גידול ביו-אינטנסיבי

גידול ביו-אינטנסיבי היא שיטת גידול לחקלאות אורגנית מקיימת בקנה מידה קטן, המיושמת בעיקר בחקלאות עירונית כגון גינות קהילתיות וגינות אורגניות. השיטה פותחה ומקודמת בעולם על ידי ארגון "פעולה אקולוגית" (Ecology Action), במטרה להתמודד עם הצורך להגביר את ייצור המזון להזנתם של כל תושבי תבל בלא להמשיך בהרס פוריות הקרקע וזיהומה המאפיינים את החקלאות המתועשת.

גינון יערות

גינון יערות (נקרא גם בשם "יער אכיל" או "יער מאכל") היא שיטת גידול אוכל מבוססת צמחים בעלת עלות החזקה נמוכה באזורים בעלי תוואי שטח מיוער, שמשלבת פירות ועצי אגוז, שיחים, עשבי תיבול, צמחים מטפסים וירקות רב שנתיים אשר מפיקים תועלת ישירה לבני אדם. בעזרת שתילה של מספר סוגי צמחים, ניתן ליצור אזור מיוער המפיק אוכל.

גינון יערות היא שיטה פרהיסטורית להבטחת אוכל באזורים טרופיים.

גן יפני

גנים יפניים (קנג'י: 日本庭園), במסורת של יפן, עשויים להימצא בבתים פרטיים, בפארקים שכונתיים או עירוניים, במקדשים בודהיסטיים או במקדשי שינטו ובנקודות ציון היסטוריות כדוגמת מצודות עתיקות. רבים מהגנים היפניים המפורסמים ביותר במערב וביפן עצמה, הם גני זן. מסורתם של מומחי התה הניבה גנים יפניים מעודנים בסגנון פשוט וכפרי.

גנים יפניים טיפוסיים מכילים, באופן ממשי או סמלי, אחדים מהאלמנטים הבאים:

מקור מים

אי

גשר אל האי

פנס, לרוב במבנה אבן

בית תה או ביתן

עצי בונסאי ננסייםגנים יפניים עשויים להיות באחד מהסגנונות הבאים:

גני טיול, לצפייה מהשביל

גני ישיבה, להתבוננות ממקום אחדמקדשי זן רבים מאופיינים בגן בסגנון 'נוף יבש' (枯山水). אין בהם מים, אך לרוב הם מעוררים תחושה של מים באמצעות שימוש בחלוקי אבן ובחצץ או בחול מגורפים בקפידה. אופייניים לסגנון הנוף היבש, סלעים שנבחרו בשל צורתם ותבניתם המיוחדת, אזוב ושיחים נמוכים. מפורסם במיוחד הגן במקדש Ryōan-ji בקיוטו.

גם גנים אחרים משתמשים בסלעים דומים לקישוט. חלקם מובאים מחלקיה הרחוקים של יפן. בנוסף, חזרו וצמחים קרובים, ירוקי-עד כולל אורן שחור יפני ועצים נשירים כמו מייפל צומחים מעל שטיח של שרך ואזוב. בחלק מהגנים מותקנים קישוטים המשלבים אקוסטיקה טבעית ושימושיות כגון הסוּיקינקוּצוּ.

Shakkei ‏(借景), "נוף מושאל", הוא טכניקה שבה משתמשים גננים יפנים כדי לשוות לגן קטן, מראה מרווח יותר. באמצעות שתילה מחושבת של שיחים שיחסמו את המראה של מבנים סמוכים, הם מעודדים את הצופה להביט לעבר ההרים ולחשוב עליהם כעל חלק מהגן.

גני ארמון ורסאי

גני ארמון ורסאי (בצרפתית: Jardins de Versailles) הם גנים המשתרעים בשטח שהיה פעם חלק מ"האזור המלכותי של ורסאי" (בצרפתית: Domaine royale de Versailles). הגנים ממוקמים מערבית לארמון, בשטח העולה על 8 קמ"ר.

מרבית שטחי הגן בנויים בצורה של גן צרפתי קלאסי, אשר תוכנן על ידי אדריכל הגנים אנדרה לה נוטרה. מסביב לגנים הפורמליים משתרעים יערות המפרידים בין הגנים לעיר ורסאי במזרח, ולאזור שסני מצפון מזרח.

כיום הגנים מהווים חלק מ"האזור הלאומי של ורסאי והטריאנון" (le domaine national de Versailles et de Trianon) - רשות ממשלתית אוטונומית הפועלת במסגרת משרד התרבות הצרפתי. גני ורסאי והארמון הם אחד האתרים המתויירים ביותר בצרפת - למעלה מ-6 מיליון תיירים מבקרים בהם מדי שנה.

הגנים מעוטרים מבנים ופסלים רבים שנבנו במהלך השנים, ומושקים במערכות הידראוליות מתוחכמות.

בשנת 1979 הכריז ארגון אונסק"ו כי הגנים (יחד עם ארמון ורסאי) מהווים אתר מורשת עולמי.

גפנן המדבר

גֻּפְנַן הַמִּדְבָּר (שם מדעי: Cordia sinensis, מכונה גם עֲרַף הַמִּדְבָּר) צמח סודני, ממשפחת הזיפניים הגדל בקרקעות שאינן מלוחות.

זהו צמח שאוהב חום בעיקר נאות מדבר כמו בקעת ים המלח, הוא גדל בבתי גידול טבעיים בלבד.

כצמח בר, הוא מוכר בשני אתרים בלבד בארץ-ישראל: נחל צאלים ושמורת עין גדי.

בפתח נחל צאלים ישנם שני פרטים. בשמורת עין גדי הוא גדל כצמח בר במדרון עין-גדי, וכן הוא נזרע ונשתל כצמח גנני בעין גדי ובאתרים נוספים בבקעת ים המלח.

הוא מיטיב לגדול באדמה לחה, אך יכול לחיות גם באדמה הררית או מלוחה. הוא נפוץ על ידי זריעה, שתילה וייחור.

גפנן המדבר הוא צמח מוגן בישראל.

זריעה

זריעה היא הטמנת זרעים בקרקע על מנת שיגדלו מהם צמחים.

בימי קדם הייתה הזריעה נעשית בצורה ידנית: הזורע היה עובר בשדה עם שק זרעים, ומפזר את הזרעים ביד בצורה אחידה. בשלב ההתפתחותי הבא, היה הזורע נושא מעין תיק עם חור, דרכו היו נופלים הזרעים מעצמם תוך כדי הליכה. יותר מאוחר נכנסו לשימוש מזרעות המחוברות למחרשה, גם אלו היו מעין כלי עם חור דרכו נפלו הזרעים. מזרעות אלו היו זורעות מיד אחרי החריש, שהתבצע על ידי בעלי חיים. כיום זורעים במזרעות חדישות ("דריל") הנמשכות על ידי טרקטור. מזרעות אלו עוקבות אחר גובה הקרקע בכל נקודה, פולחות את האדמה, זורעות מספר רב של שורות בו זמנית, מפזרות דשן מיד עם הזריעה ומכסות את הזרעים תוך שהן מקפידות על גובה כיסוי אחיד.

שיטת זריעה נוספת היא זריעה בהתזה, ללא צורך בפליחה מוקדמת ובכיסוי הזרעים בעפר. בשיטת הזריעה בהתזה מתיזים על הקרקע עיסה של מים וסיבי תאית ועץ בתוספת דשן כשבתוכה זרעים, הזרעים נובטים בתוך העיסה ומשתרשים לקרקע. שיטה זו נפוצה בעיקר בזריעת צמחים מונעי סחיפה, על גדות נחלים ועל חולות נודדים.

טבח סברה ושתילה

טבח סברה ושתילה הוא טבח שערכו אנשי הפלנגות הנוצריות במהלך מלחמת האזרחים בלבנון, בין ה-16 בספטמבר ל-18 בספטמבר 1982, במאות מתושבי מחנות הפליטים הפלסטינים סברה, שתילה, בורג' אל-בראג'נה ושכונת אל-פאכהאני שבמערב ביירות. כוחות הפלנגות נכנסו למחנה כחלק מהשתלטות צה"ל על מערב ביירות.

טיפול בטבע

טיפול בטבע (או תרפיה בטבע) הוא מונח המתייחס לשיטות וגישות שונות של פסיכותרפיה המתקיימות בטבע, מחוץ למבנה, כגון גינון טיפולי, טיפול בעזרת בעלי חיים או טיפול אתגרי באמצעות השטח תוך שילוב חשיבה סביבתית.

במסגרת הטיפול נפגשים המטפל והמטופל במרחב טבעי כמו גינה. מטרת התרפיה היא ליצור תהליך נפשי שיאפשר שינוי בחשיבה ובהתנהגות בחיי המטופל, לשפר את יכולותיו הפיזיות, הנפשיות והחברתיות.

קיימות מספר שיטות לתרפיה בטבע, ויש ביניהן הבדלים מהותיים הקשורים בתאוריות והמודלים שלהם, ביישומן בפועל, במטרות הטיפוליות שלהן ובהתייחסותן לאתיקה.

בישראל אין עדיין הכרה בקרב הרשויות בטיפול בטבע, כמו גם בשיטות השונות, אך מתקיימים טיפולים כאלו במסגרות שונות בארץ. הכשרה למטפלים בטבע ניתנת כיום במכללות שונות בישראל, וכן מסלול של לימודי המשך באוניברסיטת תל אביב שפותח על ידי ד"ר רונן ברגר.

מחנה הפליטים שתילה

מחנה הפליטים שתילה (בערבית: مخيم شاتيلا; תעתיק מדויק: מח'ים שאתילא) הוא מחנה פליטים פלסטינים בפרוורה הדרומי של ביירות, בירת לבנון. נכון לשנת 2017, רוב הפליטים במחנה הם ממוצא סורי שנמלטו ממלחמת האזרחים בסוריה.

המחנה ידוע כאתר שבו נערך טבח סברה ושתילה בספטמבר 1982, בזמן מלחמת לבנון הראשונה. המחנה גם מילא תפקיד חשוב במלחמת המחנות בשנים 1985 ו-1987.

מחנה פליטים פלסטינים

מחנה פליטים פלסטינים הוא יישוב קבע המאוכלס על ידי פלסטינים שנמלטו או שגורשו בנכבה מבתיהם, בתים שהיו על שטחים שכיום בגבולות מדינת ישראל, או פלסטינים שנמלטו או שגורשו במלחמת ששת הימים מבתיהם, בתים שהיו ברצועת עזה או בגדה המערבית, ועל ידי צאצאיהם.

מחנות הפליטים הוקמו תחילה, בדומה למחנות פליטים אחרים, לשיכון זמני של פליטים. עם השנים, משלא נמצא פתרון לבעיית הפליטים הפלסטינים, הפכו המחנות ליישובי קבע.

פליטים פלסטינים מטופלים על ידי אונר"א - סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטים פלסטינים (UNRWA).

מחרשה

המחרשה היא כלי חקלאי המשמש לעיבוד ראשוני (חרישה) של הקרקע לקראת זריעה, שתילה או נטיעה.

המחרשה הייתה התקדמות טכנולוגית של המעדר או של האת. בתחילה בני האדם גררו את המחרשות ומאוחר יותר גררו אותם שוורים וסוסים. המחרשות המודרניות במדינות מתועשות נגררות באמצעות טרקטור.

על פי המסופר במדרש רבה (בראשית ה, כח) וכן במדרש תנחומא, נח היה זה שהמציא את המחרשה, ולכן אביו אמר עליו "זה ינחמנו... מן האדמה אשר אררה ה'".

לחרישה מספר השפעות יעילות. המטרה העיקרית של החרישה היא להפוך על פניה את השכבה העליונה של האדמה. החרישה גם קוברת את שארית היבול באדמה ומקטינה את השכיחות של עשבים בשדות והופכת את האדמה לנקבובית יותר וקלה יותר לזריעה.

מלאכת זורע

מְלֶאכֶת זּוֹרֵעַ היא אחת מל"ט אבות מלאכה האסורות בשבת. עניינה זריעה, שתילה וכל פעולה המסייעת באופן ישיר לגידול של צמח. כמו כל שאר המלאכות, מלאכה זו נאסרה בשל חלקה בבניית המשכן: היו זורעים צמחים שמהם הפיקו צבע לצביעת יריעות המשכן, וצמחים להכנת קטורת הסמים ושמן המשחה.

מלחמת המחנות

מלחמת המחנות (בערבית: حرب المخيمات) היה אחד מהסכסוכים הפנימיים במהלך מלחמת האזרחים בלבנון, כשהמיליציה השיעית אמל צרה על מחנות הפליטים הפלסטיניים. אלפי פלסטינים נהרגו בקרבות אלו, והמחנות סברה, שתילה, ובורג' אלברנג'ה נחרבו כמעט עד היסוד. ההערכה הרשמית הלבנונית אמדה את מספר ההרוגים במלחמת המחנות על 3,781 איש. כ-25 פלסטינים ברחו לדרום המדינה לאזורי שליטת הדרוזים, עם זאת לא הצליח אמל לכבוש אף אחד ממחנות הפליטים הפלסטיניים.

לעיתים מתוארת מלחמת האזרחים כאחת שהתנהלה בין הנוצרים למוסלמים, אולם היא הייתה סכסוך רב עדתי ודתי, בו היו כמעט באותה מידה סכסוכים פנים-דתיים; מלחמת המחנות הייתה אחת ממלחמות קטנות אלו, שנערכה בין מאמיני אותה דת, אם כי מפלגים שונים. ניתן להשוות את מלחמת המחנות למאבק של שנת 1990 בין הכוחות הלבנונים, המיליציה הנוצרית-מארונית, לבין מישל עון מפקד הצבא הלבנוני, המרוני גם הוא.

עציץ

עציץ הוא כלי צמח, הדומה לסיר, שנועד לגידול צמחים. עציצים בעבר היו עשויים לרוב מטרקוטה, ואילו כיום הם עשויים ממגוון חומרים נוספים ובהם פלסטיק, עץ, אבן וכן מחומרים מתכלים.

בדרך כלל עציצים מכילים תערובת שתילה המשמשת כ"מצע" עבור הצמח הגדל בתוכם, יש להם צורה קונית המאפשרת להוציא בקלות את תוכן העציץ, קרי הצמח יחד עם המצע המחזיק את בית השורשים, לצורך שתילה באדמה או העברה לעציץ אחר, וכן, בתחתיתם קיימים חורים קטנים שמטרתם לנקז עודפי מים לצלחת המונחת תחת העציץ. הצמח יכול להשתמש במים האלה באמצעות השורשים שלו, אם זקוק להם. בעת האחרונה, תוכננו גם עציצים המכילים מערכות השקיה אוטומטיות.

ערוגה

ערוגה היא תלולית אדמה שבתוכה זורעים זרעים או שותלים בה שתילים למטרת גידול ירקות (בגן ירק), פרחים או צמחי נוי (למשל, בגן צרפתי).

הערוגות הן מקום מיטבי לגידול צמחים, בשל ניקוז המים המונע ריקבון של השורשים מעודף מים.

לפני שתילת השתילים או הזריעה יש לתחח את האדמה, כדי להקל על השורשים להשתרש באדמה, דבר שמאץ את קצב ההתפתחות לצמח בוגר. יש לבדוק מדי יום האם האדמה לחה דיה, ולהשקות אותה בהתאם לצורך.

ניתן לשלב בין גידולים שונים באותה ערוגה ובתנאי שמקפידים על חלוקה של שטחי הזריעה לפי גובה הצמחים או לפי מהירות הגדילה.

כלי חקלאי הרתום לטרקטור, שמטרתו לסמן ערוגות בשדה חלק, למטרת שתילה או זריעה, נקרא: "מערג".

פוליקולטורה

פּוֹלִיקוֹלְטוּרָה (מלטינית: Poly=מרובה, cultura = עיבוד, גידול. בעברית נקראת לעיתים רב-זניות או רב-חקלאות) היא שיטת עיבוד חקלאית בה משק חקלאי מתבסס על שתילה מעורבת של צמחים ממשפחות שונות לאותה חלקת אדמה, תוך חיקוי המערכת האקולוגית הטבעית.

פוליקולטורה היא היפוכה של גישת המונוקולטורה, שמהותה גידול חקלאי מסוג אחד על חלקת האדמה. יתרונותיה של השיטה הם רבים: שמירת פוריות הקרקע לטווח הארוך, עמידות גדולה יותר למחלות, ומזיקים, וכן הלאה.

דוגמאות: בוסתן עצי פרי משולב מראה עמידות גבוהה למחלות ומניב כל השנה מגוון פירות לפי העונה. כמו כן ניתן להוסיף עוד נדבך לרבגוניות הבוסתן, בגידול צמחים עונתיים או מטפסים מתחת לעצים נשירים, ובכך לנצל את הקרקע בצורה יעילה יותר.

חסרונה העיקרי של הפוליקולטורה על פני המונוקולטורה הוא הצורך להשקיע יותר זמן עבודה בהשגת היבול, וכן הצורך בידיים עובדות לעומת המיכון הרב שמאפיין את המונוקלטורה.

קלטרת

קלטרת, או מקלטרת, או קולטיבטור בלעז (אנגלית: Cultivator) היא כלי עבודה חקלאי, המיועד לעיבוד שכבת הקרקע העליונה של שדה וזאת להבדיל מהמחרשה, לדוגמה, המיועדת לעיבוד עמוק יותר של האדמה. הקלטרות השונות משמשות לעקירת נבטים של עשבים שוטים, ליישור קרקע, לפירוק רגבים, לאיוורור הקרקע ולהכנת מצע זרעים לזריעה או שתילה בשטח חלק או על פני ערוגות.

קראקר

קראקר (בעברית: פַּרְצָן), בדומה להאקר, הוא בעל ידע ומומחיות רבה במחשבים ותכנות. אך בשונה מההאקר, הקראקר חודר למערכות מחשבים באופן לא מורשה ולפיכך, פעילותו מהווה עבירה על החוק.

ניתן לומר שקראקר הוא למעשה הגרסה הפלילית של ההאקר. עקב הדמיון ביכולותיהם של ההאקרים והקראקרים (יכולת מחוננת בתכנות ומחשבים), התקשורת והציבור נוהגים לבלבל בין המושגים השונים. נהוג לכנות את ההאקרים כבעלי כובע לבן לעומת הקראקרים עוטי הכובע השחור. הקראקרים הם אלו המוכנים להשתלט באופן עוין על מחשבים מרחוק דרך הרשת, ולפרוץ מערכות אבטחה של מחשבים. הם עושים זאת במספר דרכים:

שתילת סוס טרויאני – שתילה של תוכניות זדוניות במסווה של תוכניות לגיטימיות. תוכנות אלו מייצרות פרצה במערכת המחשב דרכה ניתן לעקוף תוכנות אבטחה ולגלות את המידע במערכת או במחשב הספציפי בו נשתלה תוכנית זו.

וירוס מחשבים – וירוס או תולעת מחשבים, תוכנה המסוגלת לשכפל עצמה ולגרום להדבקה של מחשבים או מערכות מחשבים נוספות.

סורק הבוחן את מידת פגיעות המערכת – כלי הבוחן את מידת יציבותה של המערכת ואת הפרצות דרכן ניתן להיכנס.האקרים רבים, הגם שלעיתים מעריכים את יכולותיהם המקצועיות של הקראקרים, רואים בהם עצלנים, לא אחראיים ולא מבריקים במיוחד. לטענת ההאקרים, פריצת אבטחה לא הופכת את הפורץ להאקר כפי שלהתניע מכונית דרך החוטים לא הופך את המתניע לטכנאי מכוניות.

שמחה בלאס

שמחה בְּלַאס (27 בנובמבר 1897 – 18 ביולי 1982) היה מהנדס מים ישראלי, פעיל ציוני, מתכנן מפעלי מים עיקריים של היישוב בשנות ה-30 ובשנות ה-40, ממייסדי מקורות ויוזם תוכניותיה עד למוביל הארצי, "יועץ הממשלה לענייני המים" בישראל בשנותיה הראשונות, מייסד תה"ל, ראש המתכננים של מוביל המים הארצי, יוזם ההשקיה בטפטוף וממציא הטפטפות, יחד עם בנו ישעיהו. הוא אחיו של משה בלאס וסבו של אורי בלאס.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.