שקמה

שקמה (שם מדעי: Ficus sycomorus) הוא מין עץ ממשפחת התותיים הנמנה עם הסוג פיקוס, שבו כלולים כ-1,000 מינים. העץ קרוי גם פיקוס השקמה. עצי השקמה (שקמים) נפוצים בעיקר באזורים החמים של כדור הארץ. השקמה היא עץ בר במזרח אפריקה, אך הופצה בידי האדם לארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה.

בישראל גדלים עצי השקמה בעיקר במישור החוף ובשפלה. בעבר היה להם ערך כלכלי, עצם שימש לנגרות ופריים נאכל. במשך השנים התמעטו מאוד עצי השקמה ברחבי הארץ אך עדיין ניתן למצוא עצים בני מאות שנים. ידועה במיוחד השקמה של אום חאלד, כיום בתחום העיר נתניה, וכן שקמים אחדות בתל אביב וסביבתה. כיום נשמרים העצים העתיקים, ועצים חדשים ניטעים למטרת נוי. פיקוס השקמה הוא צמח מוגן בישראל.[1]

השקמה פורחת כמעט כל השנה. פרחיה הם חד מיניים. התפרחת, בצורת פגה האופיינית למיני פיקוס נוספים כגון תאנה, זכתה גם לכינוי ג'ומס. היא טובה למאכל אדם, אך נחותה בטעמה מתאנה וכיום היא חסרת ערך מסחרי. עם זאת, היא מושכת אליה עטלפי פירות, אשר ניזונים ממנה והפכו לחלק מהנוף הטבעי בעיר הגדולה, למשל, בלב תל אביב. בארץ ישראל, בניגוד למקומות אחרים, מבשילות פגות השקמה לפרי, אך אינן יכולות לייצר זרעים מכיוון שלא מצוי כאן מין צרעת הפיקוס המסוים שמאביק אותן. לכן מרבים את השקמה באופן חלופי בעזרת ייחורים - ענפים המפתחים שורשים ואפשר לנטוע אותם.

על פי פרופסור אבינעם דנין, מהמחלקה לבוטניקה באוניברסיטה העברית בירושלים, השקמים בארץ ישראל אינן עצי בר והן ניטעו בידי חקלאים שהביאו אותן למקומות החוליים.

עץ השקמה מופיע בסמלה של העיר חולון.

שקמה
PikiWiki Israel 33962 Sycamore trees in Tel Aviv
שקמים ברחוב המלך ג'ורג' בתל אביב
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: ורדנאים
משפחה: תותיים
סוג: פיקוס
מין: פיקוס שקמה
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Ficus sycomorus
ליניאוס, 1753
תחום תפוצה
מפת התפוצה של השקמה

השקמה בתנ"ך

בתנ"ך מופיע עץ השקמה מספר פעמים. לדוגמה: "יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל" (תהלים עח מז).

השקמה מוזכרת כעץ הגדל בשפלה: "ויתן המלך את-הכסף בירושלם כאבנים ואת הארזים נתן כשקמים אשר-בשפלה לרב" (מלכים א י כז), "ועל-הזיתים והשקמים אשר בשפלה בעל חנן הגדרי ועל-אצרות השמן יועש" (דברי הימים א כז כח).

מקצועו של הנביא עמוס היה בליסת שקמים: "ויען עמוס ויאמר אל-אמציה לא-נביא אנכי ולא בן-נביא אנכי כי-בוקר אנכי ובולס שקמים" (עמוס ז יד). בולס היא מילה יחידאית בתנ"ך והדעות בקשר למשמעותה חלוקות. הפירושים המקובלים כוללים: פוצע את הפרי על מנת שיבשיל (על פי תרגום השבעים), קוטף את הפרי או מערבב את הפרי עם חומרים אחרים להאכלת בקר.

השקמה במשנה

בסדר זרעים, במסכת שביעית פרק ט משנה ב משורטטים גבולות הארץ לעניין דיני השמיטה. הגליל התחתון מוגדר האזור מדרום לכפר חנניה, בו גדלה השקמה. הגליל העליון הוא האזור מצפון לכפר חנניה, בו לא גדלה השקמה. כמו כן מופיעה השקמה בתחילת מסכת דמאי (פרק א משנה א) ומבואר שם שאם היו פוצעים את פירות השקמה, היו על ידי כך ממהרים להבשיל, ולכך היו נחשבים פירות השקמה כפירות חשובים שחזקה עליהם שאינם באים מן ההפקר, והיו חייבים במעשרות.

גם מופיע במסכת בבא בתרא פרק שני משנה ז לגבי דין הרחקה מן העיר 50 אמה (יותר משאר אילנות) כי ענפיה מרובים.

השקמה באמנות

עצי השקמה נטולי פרות עוצבו בתבליט לכיש, המתעד את מסע סנחריב לכיבוש לכיש בשנת 701 לפסה"נ. עצי השקמה על פרותיהם עוטרו בארבעה פסיפסים מהתקופה הביזנטית בארץ ישראל. כל האתרים בהם מעוטרות שקמים מצויים בתחומי האקלים בהם עצי שקמה מסוגלים לגדול: בית חג הנילוס בציפורי בגליל התחתון, כנסיות חורבת בית לויה וחורבת מדרס בשפלת יהודה, ובית הכנסת השומרוני של סמארה במורדות המערביים של השומרון.

גלריית תמונות

Ficus sycomorus 0003

פגות ועלי השקמה בגמביה

Ficus sycomorus fruit-Tel Aviv

פרי עץ השקמה בתל אביב

The old Sycamore tree in Netanya

שקמת אום-חאלד בנתניה

Painting(1873) of the old Sycamore tree in Netanya

איור מ-1873 של שקמת אום-חאלד

Nirdavid03

שדרת שקמים בקיבוץ ניר דוד

סל פגות שקמה בפסיפס כנסיית בית לויה

סל עגול עם פגות שקמה בפסיפס כנסיית בית לויה

דמות מצרים מפסיפס בית חג הנילוס מציפורי

פגת שקמה בסל שמתחת לזרוע דמות מצרים בפסיפס בית חג הנילוס מציפורי

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), התשס"ה - 2005, ק"ת 6369, ה'תשס"ה, 15 בפברואר 2005 (תוקן ב־31 במרץ 2009), באתר האינטרנט של רשות הטבע והגנים
ארגון בינלאומי

ארגון בינלאומי הוא ארגון בעל היקף או נוכחות בינלאומית.

ישנם שני סוגים עיקריים של ארגונים בינלאומיים:

ארגונים בין-ממשלתיים (IGOs): הביטוי "ארגון בינלאומי" מתייחס בדרך כלל לסוג זה של ארגון. ארגונים אלה מורכבים בעיקר מנציגים של מדינות ריבוניות, החברות בארגון. דוגמאות לארגונים בין-ממשלתיים: האומות המאוחדות (האו"ם), ארגון נאט"ו (האמנה הצפון-אטלנטית), ארגון המדינות המתועשות (G8) הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD), הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה (OSCE), מועצת אירופה (COE), האיחוד האירופי (המהווה דוגמה לארגון רב-לאומי), ארגון הסחר העולמי (WTO), ארגון ההגירה הבינלאומי (IOM). האו"ם משתמש במונח "ארגון בין-ממשלתי" במקום "ארגון בינלאומי" על מנת להבדיל בין שני סוגי הארגונים.

ארגונים בינלאומיים שאינם ממשלתיים (INGOs): אלה הם ארגונים חוץ-ממשלתיים (NGOs), הפועלים בזירה הבינלאומית. סוג כזה של ארגון כולל ארגונים ללא כוונת רווח וחברות בינלאומיות, כמו למשל תנועת הצופים העולמית, הוועד הבינלאומי של הצלב האדום והסהר האדום ורופאים ללא גבולות.הארגון הבין-ממשלתי הראשון והוותיק ביותר הוא הוועדה המרכזית לניווט השיט על הריין, שקמה בשנת 1815 בקונגרס וינה.

בתרונות רוחמה

שְׁמוּרַת בִּתְרוֹנוֹת רֻחָמָה היא שמורת טבע באזור קיבוץ רוחמה בנגב המערבי. השטח שהוכרז כשמורת טבע כולל שני אזורים לא-רציפים, ממזרח וממערב לקיבוץ. הגוש המזרחי מאופיין בנוף בתרונות, ואילו הגוש המערבי מאופיין ברכס כורכר, ונמצא מדרום לכביש 334. מול הגוש המערבי של השמורה מוצעת כיום שמורת טבע נוספת (שמורת חורבת גממה). קילומטרים ספורים צפונית לשמורה נמצא נחל שקמה, ומזרחית לה שמורת פורה.

השמורה מגנה על אזור הנחלים רוחמה, דורות ויובלים נוספים של נחל שקמה. נחלי אכזב אלה התחפרו באדמת הלס ויצרו בתרונות באזור מישורי יחסית, החושפים את הכורכר שמתחת לשכבת הלס.

הצמחייה באזור אופיינית לספר האזור הים-תיכוני. מרבית ימות השנה השמורה צחיחה יחסית, ואולם במהלך החורף מתכסות אדמותיה בפריחה של כלניות, נוריות, דבורניות ואירוס ארצישראלי, המפנים מקומם לחרציות עם בוא האביב. צמחייה מדברית יותר כוללת, בין היתר, מתנן שעיר ושמשון הדור.

גוש אמונים

גוש אמונים היא תנועה חברתית דתית-לאומית שקמה אחרי מלחמת יום הכיפורים הפועלת לחידוש ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון, בגולן בנגב ובגליל ובעבר גם בחבל עזה ובסיני. התנועה קמה מתוך רגש דתי בעיקרו, אך בשנותיה הראשונות סחפה בהתלהבותה גם חילונים רבים, רובם חברים בהתיישבות העובדת ("חוג עין ורד").

דגל אלבניה

דגל אלבניה (באלבנית: Flamuri i Shqipërisë) הוא דגלה הלאומי של אלבניה. עיצובו הוא אדום ובמרכזו מופיע עיט דו-ראשי בצבע שחור, בהתאם למשמעות שם המדינה - "ארץ העיטים". הדגל מבוסס על החותם של גיירגי קסטריוטי סקנדרבג, אלבני בן המאה ה-15 שהוביל את המרד נגד האימפריה העות'מאנית שהסתיים בתקופת עצמאות קצרה לאלבניה בין שנת 1443 ל-1478. הדגל הנוכחי אומץ באופן רשמי ב-7 באפריל 1992, אך מדינות אלבניות קודמות כמו ממלכת אלבניה והמדינה הקומוניסטית שקמה לאחר מלחמת העולם השנייה השתמשו בדגל דומה, כשהראשונה הציגה גם את "הקסדה של סקאנדרבג" מעל העיט והשנייה כוכב אדום בעל שוליים צהובים. הרקע האדום מסמל את הדם שנשפך במאבק על העצמאות.

הבונד

בּוּנְד - האיגוד הכללי של הפועלים היהודיים ברוסיה, ליטא ופולין (ביידיש: אַלגעמײנער ייִדישער אַרבעטער בונד אין רוסלאַנד, ליטע און פּוילן; בקיצור הבונד, "האיגוד") היה מפלגה יהודית סוציאליסטית ואוטונומיסטית שנוסדה באימפריה הרוסית ב-1897. האידאולוגיה שלה קראה לצדק ולשוויון כלכליים וחברתיים ועמם זכויות פוליטיות ליהודים כפרטים וכמיעוט לאומי דובר-יידיש. סביב מלחמת העולם הראשונה התפצלה הסיעה על בסיס גאוגרפי. בנוסף לסניף שנותר בברית המועצות, שדוכא לבסוף בידי המשטר הקומוניסטי, קמו גופים נפרדים בפולין, בליטא, ברומניה ובלטביה. בפולין בעיקר היה הבונד כוח פוליטי חשוב, שקיבל בשיאו 100,000 קולות בבחירות הארציות ב-1928. מרבית אנשי הבונד נרצחו בשואה. מחוץ למזרח אירופה הוסיפו שלוחות שהלכו וקטנו להתקיים ברחבי העולם, תחת מסגרת "הוועדה המתאמת הבינלאומית של הבונד" שקמה בניו יורק ב-1947.

הבונים דרור

הבונים דרור היא תנועת נוער יהודית, ציונית-סוציאליסטית עולמית. התנועה הוקמה בשנת 1980 כאיחוד של שתי תנועות נוער ציוניות - הבונים, שקמה בבריטניה ופעלה בעיקר במדינות דוברות האנגלית, ודרור, ששורשיה במזרח אירופה.

התנועה דוגלת בערכי העבודה, הציונות והסוציאליזם. מטרותיה הן חיזוק הקשר של יהודי התפוצות עם ישראל והכשרת צעירים שיגשימו את עקרונות הצדק החברתי, השוויון והדו-קיום בישראל ובתפוצות.

היגיינה

היגיינה (בעברית: גֵּהוּת) היא שמירה על הניקיון מההיבט הבריאותי והרפואי.

מקור המילה הוא בשמה של אלת הבריאות במיתולוגיה היוונית, היגיאה (מקבילתה במיתולוגיה הרומית נקראת סאלוס).

שמירה על היגיינה הכרחית למניעת מחלות רבות. למרות שעניין זה מובן כיום מאליו, בעבר היה המצב שונה; המודעות לחשיבות ההיגיינה התחזקה בצורה משמעותית בסוף המאה ה-19, עת זיהו חוקרים (בהם איגנץ זמלווייס, לואי פסטר וג'וזף ליסטר) את הקשר שבין מיקרואורגניזמים ומחלות.

השמירה על ההיגיינה מתבצעת בשתי רמות:

הסרה והרחקה של מיקרואורגניזמים מהגוף או מחפצים.

מניעת זיהום הגוף או חפצים על ידי מיקרואורגניזמים.הדרך הנפוצה ביותר לביצוע הסרה והרחקה של מיקרואורגניזמים, היא באמצעות שטיפה במים: רחצת הגוף, שטיפת פירות וירקות לפני אכילתם, שטיפת כלי מטבח ועוד. ישנן גם פעולות עקיפות יותר לצורך היגיינה, למשל סימון תאריך התפוגה על-גבי מצרכי מזון.

כדי להגביר את יעילות השטיפה במים, משתמשים בסבונים ובדטרגנטים. לאלו פעולה כפולה: ראשית, הם יוצרים תנאי מחיה קשים למיקרואורגניזמים (בסיסיות גבוהה, למשל), ולעיתים (כשמדובר בסבון אנטיספטי) הם גורמים ישירות להרג החיידקים. שנית, הם ממיסים שומנים ולכלוכים אחרים ומביאים להסרתם. שומנים אינם מזיקים לבריאות, אך הם מהווים כר נוח להתרבות חיידקים.

לצד השטיפה במים קיימות טכניקות רבות להרחקת מיקרואורגניזמים, בהן חיטוי ועיקור.

על פי "השערת ההיגיינה", תינוקות וילדים אשר גדלו בסביבה בה הונהגו כללי היגיינה מוגזמים, יפתחו מחלות אלרגיות בבגרותם. ההשערה עדיין שנויה במחלוקת ומהווה מושא למחקרים רבים.

ההיגיינה הטבעית (Orthopathy) היא תנועה שקמה במאה ה-19 בארצות הברית ובה רופאים שזנחו את שיטות הריפוי המקובלות ועברו לטפל בחולים בשיטות אחרות, ובעיקר ללא תרופות.

היישוב

היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקווה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.ישות זו נקראה גם "היישוב העברי" ובשם זה היא נזכרת במגילת העצמאות.

לביטוי "היישוב" יש צורות נוספות, "היישוב היהודי" או "היישוב היהודי בארץ ישראל" - לשם הבדלה בין היהודים בארץ ישראל לבין ערביי הארץ, "היישוב החדש" - להבדלה בין מתיישבי הארץ הציונים לבין תושבי הארץ היהודיים זה מכבר בני "היישוב הישן", ו"היישוב המאורגן" - להבדלה בין הסרים למרות הנהגת היישוב לבין אלו שלא סרו למרותה.

הרפובליקה הצרפתית הראשונה

הרפובליקה הצרפתית הראשונה (בצרפתית: République française) היא הכינוי המקובל בהיסטוריוגרפיה לסדרת המשטרים הפרלמנטריים שהתקיימה בצרפת בין הדחתו של לואי ה-16 ב-21 בספטמבר 1792 והכרזת רפובליקה, לבין ההכרזה על נפוליאון לקיסר ב-18 במאי 1804. הרפובליקה הכילה בשיאה את שטחי צרפת, לוקסמבורג ובלגיה המודרניות לצד חלק קטן מגרמניה. במהלך קיומה, התחלפו בה שלושה משטרים שונים. אלו היו הוועידה הלאומית, שנוסדה כרשות מכוננת אך הוסיפה למשול בתוקף צווי חירום, שהתאספה ערב יום הכרזת הרפובליקה ופוזרה ב-27 באוקטובר 1795; הדירקטוריון, רשות מבצעת בת חמישה אנשים שפוקחה על ידי גוף מחוקק בן שני בתים, שנכנס ב-1 בנובמבר 95'; וההקונסוליה, בה משלו שלושה קונסולים לצד גופים מייעצים חלושים, שקמה אחרי חיסול הדירקטוריון בהפיכת 18 בברימר ב-9 בנובמבר 1799.

הרפובליקה התבססה על עקרונות של ממשל ייצוגי להלכה, אם כי בפועל נשלטה באופן דיקטטורי כמעט לכל אורך התקופה, כשהרשות המבצעת מתעלמת מהחוק באמצעות תקנות חירום שונות או הסדרים זמניים. השלטון היה נתון בידי הגופים הנבחרים, אך מי שנתנו את הטון למעשה היו מנהיגים יחידים או קליקות שהצליחו לרכז השפעה בידיהם, בעוד הסיעות השונות נאבקות ביניהן. הכח החזק בראשית הרפובליקה היה ה"טריומווירט" של ז'ורז' דנטון, מקסימיליאן רובספייר וז'אן פול מארה. אחרי הירצחו של מארה, ירידת קרנו של דנטון ומאבקים סיעתיים שונים הגיע רובספייר למעמד של כמעט דיקטטור (אם כי ללא שום מינוי רשמי מקביל) באביב 1794. תקופת עליונותו הייתה קצרה והוא הודח והוצא להורג בסוף יולי. מות רובספייר הותיר ריק, שמולא לבסוף על ידי אנשי הדירקטוריון, שהיו אמורים לשלוט בפיקוח המחוקק אך היו קליקה דיקטטורית לכל דבר והתערבו בהליכי הבחירות ובבתי המחוקקים באופן קבוע. הבולטים מביניהם היו פול בראס ועמנואל סיאס. סיאס חיסל את הדירקטוריון בהפיכת ברימר, אותה יזם בסיוע הגנרל נפוליאון בונפרטה ויצר את הקונסולאט. נפוליאון גבר במהרה על סיאס והיה מנהיגה מאריך-השנים ביותר של הרפובליקה. הוא כיהן כ"קונסול הראשון" מ-1799 ל-1804, וביטל רשמית את הרפובליקה לאחר שהכריז על עצמו כקיסר נפוליאון הראשון. הוא הקים את האימפריה הצרפתית הראשונה.

השפלה

שפלת יהודה (או בקיצור: השפלה) היא אזור גאוגרפי בישראל במעבר בין הרי יהודה למישור החוף. גבולותיה: במזרח - הרי יהודה - הרים תלולים וגבוהים (ומכאן שמה - שפלה - נמוכה יחסית), במערב - המעבר ההדרגתי למישור החוף, בצפון מזרח - שולי הר שומרון ואזור מעבר אפק-ראש העין (עמק איילון ותוואי נחל איילון), בצפון מערב - ראשון לציון, בדרום - צפון הנגב (אזור נחל שקמה).

אורכה כ-55 ק"מ, רוחבה הממוצע כ-10–15 ק"מ וגובהה 120–460 מטר מעל גובה פני הים.

האקלים של צפון השפלה לח וקריר יותר מהאקלים שבדרומה. כמות הגשמים הממוצעת בשפלה היא מ-250 מילימטרים בדרומה ועד 500–600 מילימטרים בצפונה. הטמפרטורה הממוצעת השנתית בשפלה גבוהה מזו שבמישור החוף ובקיץ שורר בשפלה חום כבד, בדרך כלל, מכיוון שרוח הים כמעט אינה מגיעה אליה.

התחנה המרכזית החדשה של ראשון לציון

התחנה המרכזית החדשה של ראשון לציון (הידועה גם כקניון שער ראשון) היא מסוף אוטובוסים מרכזי בעיר ראשון לציון. התחנה שוכנת במערב העיר, סמוך למחלף גן רווה ובית מכבי. התחנה נמצאת בבעלות חברת נצבא ונחנכה בשנת 1998. התחנה החדשה החליפה את התחנה הישנה שהייתה ממוקמת ברחוב הרצל בראשון לציון, שנהרסה ובמקומה נבנה פרויקט "צרפתי סנטרל" הכולל שני מגדלים בני 20 קומות.

וול סטריט

וול סטריט (באנגלית: Wall Street; "רחוב החומה") הוא רחוב בדרום מנהטן, מקום מושבה של הבורסה לניירות ערך בניו יורק הנחשב ללב הרובע הפיננסי בעיר. לעיתים משתמשים בשם הרחוב 'וול סטריט' ככינוי לבורסה עצמה. הרחוב הוא למעשה סמטה צרה, קצרה וחסרת מראה ייחודי, ועם זאת אחד המקומות המוכרים והמאוזכרים ביותר בעולם.

במאה ה-17 היה זה הגבול הצפוני של המושבה ההולנדית ניו אמסטרדם, שם הוקמה חומה גסה (ומכאן שם הרחוב) מעץ ועפר בשנת 1652. החומה הוקמה כאמצעי הגנה מפני תקיפה מצד אינדיאנים, בריטים או מתיישבים אחרים, אך מעולם לא עמדה במבחן של קרב. לאחר שנכבשה העיר על ידי הבריטים ללא קרב, פורקה החומה בשנת 1699 ונשאר רק רחוב הנושא את שמה.

בסוף המאה ה-18 החלה להיפגש קבוצת סוחרים וספקולנטים תחת עץ שקמה בקצה הרחוב למסחר לא פורמלי. בשנת 1792 חתמו 24 סוחרים תחת עץ השיקמה על "הסכם בטונווד" (Buttonwood Agreement) שנועד להסדיר את המסחר ביניהם, הסכם שיצר את התשתית לייסוד הבורסה לניירות ערך בניו יורק (NYSE) ב-8 במרץ 1817. בניין הבורסה הוקם בוול סטריט 11, ובהדרגה החלו להתמקם ברחוב ובסביבתו כל משרדי הברוקרים והחברות הפיננסיות. היום זוהי הבורסה לניירות ערך הגדולה והמשפיעה בעולם.

על אף שמרבית משרדי הברוקרים הגדולים אינם ממוקמים עוד ברחוב, השם "וול סטריט" הפך לשם נרדף לשווקים הפיננסיים ככלל.

בספטמבר 2011 החלו להתקיים הפגנות המוניות ברחוב, במחאה על המדיניות הכלכלית של ארצות הברית. התנועה קיבלה את השם כיבוש וול סטריט.

חסידות מודז'יץ

חסידות מודז'יץ הוא שמה של חצר חסידית שקמה בעיירה הפולנית דמבלין שכונתה בפי היהודים מודז'יץ, ומרכזה כיום בבני ברק. החסידות מפורסמת בדגש הניתן בה לפיתוח הניגון החסידי.

מישור חוף יהודה

מישור חוף יהודה, קטע ממישור החוף הדרומי המשתרע מנחל שקמה ועד לנחל הירקון. רוחבו המקסימלי של הקטע מגיע לכשלושים ק"מ בדרום. במזרח תחום האזור על ידי שפלת יהודה. חוף הים בנוי מחולות ללא מתלול חופי. החולות ופשטי ההצפה של הנחלים תופסים את מרבית השטח בחוף הדרומי, ורוחבם מגיע לכשבעה ק"מ. במקום מצויים כארבעה רכסי כורכר.

נחל שקמה

נַחַל שִׁקְמָה (בערבית ואדי אל-חַסִי), מתחיל בדרום הר חברון, ומשם הוא זורם לים התיכון.

שפכו של נחל שקמה דרום לאשקלון. דיונות החול והכורכר מכסות את מאגר המים התת-קרקעי הגדול של מדינת ישראל - אקוויפר החוף.

ריכוז הכלורידים במי הנחל הוא פחות מ-100 מ"ג לליטר.

חברת "מקורות" שואבת את זרימתו של הנחל ממש לפני מקום מפגשו עם הים.

דרך נוף נחל שקמה יוצאת משמורת פורה, עוברת ליד מאגר פורה, הגשר הטורקי מעל נחל פורה (יובל של נחל שקמה), תל נגילה, שמורת בתרונות רוחמה, קיבוץ דורות, חוצה את כביש 232, כביש 34 וכביש 4 וממשיכה עד ליד חוף זיקים. הדרך מסומנת בסימון כחול.

נחלת שבעה

נחלת שבעה היא שכונה ותיקה במרכז ירושלים, שקמה בשנת 1869 (תרכ"ט) כחלק מתהליך "היציאה מן החומות" - ההתיישבות היהודית מחוץ לחומות העיר העתיקה. הייתה זו השכונה השלישית שנוסדה במסגרת זו, לאחר משכנות שאננים ומחנה ישראל. מאז פברואר 1989, לאחר השלמת עבודות שיקום ושימור, השכונה היא אחד ממוקדי הבילוי של העיר, וברחובותיה הצרים של השכונה ניתן למצוא מסעדות, פאבים ובתי קפה רבים.

ספרדים (עם)

המושג ספרדים (בספרדית: Españoles) או העם הספרדי (Pueblo español) מתייחס בדרך כלל לקבוצה אתנית שקמה בשטחי ספרד של ימינו וששפתה השפה הספרדית. בימינו מושג זה מתייחס גם לכל אזרחי ספרד, לרבות כאלו שלא נולדו בספרד אלא היגרו אליה.(nacionalidad española, Nación española)

הזהות הספרדית התגבשה במיוחד אחרי איחוד ממלכות קסטיליה ואראגון בעקבות נישואי המלכים פרננדו של אראגון ואיזבלה של קסטיליה בשנת 1469. בשנת 1492 עם סיפוח אמירות גרנדה על ידי קסטיליה ובשנים 1514-1511 עם סיפוח נבארה הושג בחצי האי האיברי איחוד השטחים המרכיבים את ספרד היבשתית של ימינו. השפה של תושבי קסטיליה, שפה רומאנית הידועה כקסטיליאנית או ספרדית הפכה לשפה הרשמית של כל ממלכת ספרד בימי השלטון הריכוזי של המלכים משושלת בורבון. למרות שממלכת ספרד המאוחדת קיימת כבר החל מן המאה ה-15–16 מידת האימוץ של הזהות הספרדית באזורים ההיסטוריים השונים שלה אינה אחידה. הזהות הספרדית היא החזקה ביותר בחבלים קסטיליה, ארגון, אסטוריה ונבארה. בגליסיה, קטלוניה וארץ הבסקים בולטת זהות כפולה -ספרדית לצד זהות אתנית מקומית חזקה, ובתוכם קיימות תנועות פוליטיות חזקות הדוגלות בבדלנות. גם באנדלוסיה בוולנסיה, וגם באיים - הבלאריים והקנריים קיימת לצד הספרדיות, זהות מקומית חזקה, אך עם פחות נטיות בדלניות. בעם הספרדי נטמעו במאות ה-15–17 גם צאצאים של "מורים" (ממוצא ערבי וברברי ויהודים שהתנצרו בלחץ חוקי המלכות הספרדית הקתולית אחרי שנת 1492, כמו כן צוענים (gitanos, mercheros).

חוקת ספרד משנת 1978 קובעת בסעיף 3.1 שלה כי השפה הספרדית (הקסטיליאנית) היא השפה הרשמית של המדינה כולה, לכל אזרחיה חובה להכירה והזכות להשתמש בה. הסעיף 3.2 מכיר ב"שפות ספרדיות" נוספות כרשמיות במישור אזורי. בקטגוריה זו נכללות השפה הקטלאנית או ולנסיאנית, השפה הבסקית והשפה הגליסיאנית. קיימות בספרד שפות אזוריות נוספות שאינן נהנות ממעמד רשמי, כמו,למשל, האראגונית, האסטוריאנית, הפורטוגזית (באוליבנסה), והברברית (אמזיג) והערבית במחוזות הספרדים שבצפון-מערב אפריקה בגבול עם מרוקו - סאוטה ומלייה. לעומת זאת בקטלוניה מוכרת השפה האוקסיטנית (פרובנסלית) בגרסתה האראנית כשפה רשמית נוספת.

לחלק גדול מתושבי ארצות אמריקה הדרומית ואמריקה המרכזית, המרכיבות את

אמריקה הספרדית (Hispano-America) אבות ספרדים רחוקים פחות או יותר, החל מההתיישבות הספרדית הגדולה שלאחר "גילוי" אמריקה.

ראשון לציון

רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן היא העיר הרביעית באוכלוסייתה בישראל. היא נוסדה ב-31 ביולי 1882 והוכרזה כעיר בשנת 1950. בעבר, נודעה בעיקר כעיר שינה במטרופולין תל אביב, אך מעמדה התחזק וכיום היא כוללת שטחי מסחר רבים ואזורי תעסוקה. העיר נמצאת בקצה הדרומי של אזור גוש דן, בין בת ים וחולון (בצפון) לנס ציונה (בדרום), מחנה צריפין (במזרח) והים התיכון (במערב). העיר חברה בארגון פורום ה-15.

העיר הוקמה כמושבה חקלאית ציונית; היא המושבה הראשונה שהקימו אנשי העלייה הראשונה. בראשון לציון עוצב דגל ישראל; חודשה התרבות העברית - בייחוד בשפה ובחינוך. ב-1920 הוכרזה כמועצה מקומית וב-1950 הוכרזה כעיר ואם בישראל. בסוף המאה ה-20 התרחבה העיר מערבה וצפונה וגדלה באופן ניכר, והפכה לאחת הערים הגדולות בישראל.

תנועת המזרחי

הסתדרות המזרחי היא תנועה פוליטית ציונית דתית, שקמה בשנת 1902.

לאחר החלטת הקונגרס הציוני שעל הציונים לעסוק בחינוך ציוני חילוני, קבעה קבוצת ציונים דתיים בהנהגת הרב יצחק יעקב ריינס שרק בשמירת המצוות יישמר העם היהודי. הקבוצה החליטה להמשיך ולפעול על-פי עקרונותיה במסגרת התנועה הציונית.

ב-22 בינואר 1957 התאחדה עם הפועל המזרחי ל"מפלגה הדתית לאומית - המזרחי-הפועל המזרחי".

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.