שקל חדש

שקל חדש או שקל ישראליראשי תיבות: ש"ח, סמל: , בערבית: شيكل جديد או شيكل إسرائيلي) הוא ההילך החוקי של מדינת ישראל. שטרות ומטבעות של השקל החדש הוכנסו למחזור לראשונה ב-4 בספטמבר 1985, במסגרת תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985, אולם המעבר הסופי, שכלל נקיבת מחירים בשקל חדש, נקבע ל-1 בינואר 1986. השקל החדש החליף את המטבע הקודם, השקל, לפי שער המרה של 1,000 שקלים = שקל חדש אחד. השקל החדש מחולק ל-100 אגורות. המעבר לשקל החדש נעשה בהתאם לחוק מטבע השקל החדש, התשמ"ה-1985[1].

השקל החדש מסומן באמצעות הסימן , שבא אחרי המספר. הסימון הרשמי של השקל על-פי תקן ISO 4217 הוא ILS (‏Israeli Shekel), אם כי במקרים רבים מסמנים אותו גם בראשי התיבות של שמו באנגלית - NIS (‏New Israeli Shekel).

החל מ-26 במאי 2008 השקל החדש הוא מטבע בר-המרה, לאחר שישראל צורפה באופן רשמי למערכת הסליקה הבינלאומית[2].

ב-23 בדצמבר 2017 פורסם באתר TheMarker כי במשרד האוצר מעוניינים לקדם הנפקת מטבע דיגיטלי על ידי בנק ישראל - "שקל דיגיטלי", במטרה להגביל את השימוש בכסף מזומן, וכך לצמצם את פעילות השוק האפור[3][4].

שקל חדש
מטבעות ושטרות שקלים חדשים (סדרה ג')
מטבעות ושטרות שקלים חדשים מסדרה ג', שמונפקת מאז 2014
משתמשים ישראל  ישראל
הרשות הפלסטינית  הרשות הפלסטינית (כולל רצועת עזה)
סמל
ISO 4217 ILS
כינוי שקל, ש"ח
לשון רבים שקלים חדשים
יחידות משנה
1/100 אגורה
מטבעות ושטרות
שטרות בשימוש ₪20, ₪50, ₪100, ₪200
מטבעות בשימוש 10 אגורות, חצי שקל, ₪1, ₪2, ₪5, ₪10
בנק מרכזי
אינפלציה 1.2% (ספט' 2018)
בנק מרכזי בנק ישראל
http://www.boi.org.il

מטבעות

עם הנפקתו של השקל החדש הוחלפו שטרות של 1,000 שקלים ישנים במטבע של שקל חדש אחד. ערכו של השקל באותה תקופה היה גבוה יחסית בכוח הקנייה שלו. זמן קצר אחר כך הונפקו שטרות בערך נקוב של שקל חדש אחד. הציבור התקשה בהתחלה להסתגל למטבע החדש. מידתו הקטנה הקנתה לו את הכינוי "ג'וק", וביקורת הושמעה על כך שקל מאוד לאבד את המטבעות היקרים. עם הזמן ועם ירידת ערך המטבע התרגל הציבור למטבעות השקל החדש, והשטרות המקבילים הוצאו מהמחזור.

מטבע עשרה שקלים חדשים היה המטבע הראשון המורכב משתי מתכות שהוכנס לשימוש בישראל. המטבע תוכנן כך שקשה יהיה לזייפו. אף על פי כן, בתחילת המאה ה-21 הופצו זיופים של המטבע בדרגות שונות של דיוק. מאוחר יותר הופצו מטבעות מזויפים גם בערך של חמישה שקלים חדשים.

בסוף שנת 2007 הונפקו מטבעות בערך נקוב של שני שקלים חדשים, המכונה "שְנֶקֶל" (הלחם של "שני שקל"). מטרת ההנפקה הייתה לשפר את אמצעי התשלום הנמצאים בידי הציבור.

ערך מאפיינים טכניים תיאור תאריך
קוטר עובי משקל הרכב תמונה מסגרת צד נושא צד ערך הנפקה סיום
אגורה אחת 17 מ"מ 2 גרם 92% נחושת
6% אלומיניום
2% ניקל
Israel 1 Agora 1985 Obverse & Reverse חלקה אניה הלקוחה ממטבע הורדוס ארכלאוס, סמל המדינה, המילה "ישראל" בעברית, אנגלית וערבית ערך, שנת ההנפקה העברית 4 בספטמבר 1985 1 באפריל 1991
5 אגורות 19.5 מ"מ 1.3 מ"מ 3 גרם Israel 5 Agorot 1985 Edge, Obverse & Reverse העתק של מטבע מהשנה הרביעית למלחמת היהודים מול הרומאים הנושא את הכיתוב בכתב עברי עתיק "שנת ארבע" ותחתיו לולב בין שני אתרוגים, סמל המדינה, המילה "ישראל" בעברית, אנגלית וערבית 1 בינואר 2008
10 אגורות 22 מ"מ 1.5 מ"מ 4 גרם Israel 10 Agorot 1985 Edge, Obverse & Reverse העתק מטבע של מתתיהו אנטיגונוס השני המתאר מנורה עם שבעה קנים, סמל המדינה, המילה "ישראל" בעברית, באנגלית ובערבית במחזור
חצי שקל חדש 26 מ"מ 1.6 מ"מ 6.5 גרם Israel Half New Sheqel 1985 Edge, Obverse & Reverse נבל מתוך חותם למעדנה בת המלך, סמל המדינה ערך, שנת ההנפקה העברית,
המילה "ישראל" בעברית,
באנגלית ובערבית
1 שקל חדש 18 מ"מ 2.05 מ"מ בשוליים 4 גרם (משנת 1994 - 3.5 גרם) 75% נחושת
25% ניקל / פלדה מצופה בניקל
Israel 1 New Sheqel 1985 Edge, Obverse & Reverse ציור שושן הלקוח ממטבע מן התקופה הפרסית בארץ ישראל, המילה "יהד" (יהודה) בכתב עברי עתיק מאותו מטבע, סמל המדינה
2 שקלים חדשים 21.6 מ"מ 2.3 מ"מ 5.7 גרם פלדה מצופה בניקל Israel 2 New Sheqels 2010 Edge, Obverse & Reverse מקווקוות וחלקה ארבע פעמים לחלופין שתי קרני שפע מעוטרות בסרטים בתוך הקרניים שיבולים ופירות (כנראה גפן) ובין הקרניים רימון מקור הציור ממטבעות יוחנן הורקנוס הראשון, סמל המדינה. 9 בדצמבר 2007
5 שקלים חדשים 24 מ"מ 2.4 מ"מ 8.2 גרם 75% נחושת
25% ניקל
Israel 5 New Sheqels 2012 Edge, Obverse & Reverse 12 צלעות כותרת עמוד פרוטו-איולי, וסמל המדינה 2 בינואר 1990
10 שקלים חדשים 23 מ"מ
פנים: 16 מ"מ
2.2 מ"מ 7 גרם מסגרת: ניקל
מרכז: ארד מוזהב
Israel 10 New Sheqels 2011 Edge, Obverse & Reverse מקווקוות עץ תמר עם 7 עלים ושני סלים, סמל המדינה, המילים "לגאלת ציון" באותיות עברית מודרנית ועתיקה 7 בפברואר 1995

מטבעות עם פרטים מיוחדים

במשך השנים הונפקו סדרות של מטבעות עם מאפיינים ייחודיים. הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא של סדרה בה הוטבעה בצד הנושא תמונתה של האישיות שהופיעה על השטר באותו ערך שקדם למטבע.

על מטבע של חצי שקל חדש הוטבע דיוקנו של הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד, על מטבע שקל חדש הוטבע דיוקנו של הרמב"ם, על מטבע 5 שקלים חדשים הוטבע דיוקנו של לוי אשכול או דיוקנו של חיים ויצמן, ועל מטבע 10 שקלים חדשים הוטבע דיוקנה של גולדה מאיר.

בשנת ה'תשמ"ח הוצאה מהדורה מיוחדת של מטבעות. בסדרה זו הוטבע על חלק ממטבעות השקל החדש הכיתוב "מ' שנים לישראל".

מדי שנה מונפק מאפיין ייחודי נוסף ובו הטבעת חנוכייה והמילה "חנוכה" באנגלית ובעברית משני צדדיה, תחת המילים "שקלים חדשים".

50 agorot Edmond Rotschild

חצי שקל חדש עם דיוקנו של הברון רוטשילד

One NIS Rambam

שקל חדש עם דיוקנו של הרמב"ם

Five NIS SE Levi Eshkol

חמישה שקלים חדשים עם דיוקנו של לוי אשכול

Five NIS SE Chaim Weizman

חמישה שקלים חדשים עם דיוקנו של חיים ויצמן

10 NIS coin Golda Meir

עשרה שקלים חדשים עם דיוקנה של גולדה מאיר

5Agurot

חמש אגורות עם חנוכייה

10 agurot hannukah

10 אגורות עם חנוכייה

Half NIS SE HANUKKA

חצי שקל חדש עם חנוכייה

One NIS SE HANUKKA

שקל חדש עם חנוכייה

5newshekel hanuka

חמישה שקלים חדשים עם חנוכייה

5 agurot special edition

5 אגורות עם הכיתוב "מ' שנים לישראל"

שטרות

סדרה א'

השקל החדש הוכנס למחזור ב-4 בספטמבר 1985 (אך בפועל נכנס כהילך רשמי ב-1 בינואר 1986), כאשר יצאו לאור שטרות 5 ש"ח, 10 ש"ח ו-50 ש"ח, כמה חודשים לאחר מכן נוספו שטרות 1 ש"ח ו-100 ש"ח, ב-1988 נוסף לסדרה שטר 20 ש"ח, וב-1992 נוסף שטר 200 ש"ח. השטרות מעוצבים במראה אופקי והם בגודל אחיד: 138×76 מ"מ. עיצוב שטרות 1 ש"ח, 5 ש"ח ו-10 ש"ח זהה לעיצוב שטרות 1,000 שקל, 5,000 שקל ו-10,000 שקל (בהתאמה) שקדמו להם.

ערך גודל צבע חזית השטר גב השטר תמונה
1 ש"ח 76x 138 מ"מ ירוק רמב"ם טבריה עיר קבורתו של הרמב"ם; מנורת אבן עתיקה. Israel 1 Sheqel 1986 Obverse & Reverse
5 ש"ח כחול לוי אשכול צינור מוביל מים כמייצג את המוביל הארצי (ממפעליו של אשכול), וברקע - שדות ואדמה צחיחה. Israel 5 New Sheqalim 1987 Obverse & Reverse
10 ש"ח כתום גולדה מאיר תמונת גולדה מאיר בתוך קהל, מול בית הכנסת במוסקבה, לאחר שהגיעה לעיר כשגרירת ישראל. Israel 10 New Sekel 1985 Obverse & Reverse
20 ש"ח אפור כהה משה שרת הבניין המקורי של הגימנסיה "הרצליה", מעמד הנפת דגל ישראל בידי משה שרת בבניין האומות המאוחדות, 1949, בעת נשיאת נאום הדגל השני.

וברקע - תל אביב הקטנה.

Israel 20 New Sheqalim 1993 Obverse & Reverse
50 ש"ח סגול ש"י עגנון קו רקיע של ירושלים ועיירה יהודית במזרח אירופה. Israel 50 New Sheqalim 1992 front & back
100 ש"ח חום יצחק בן-צבי בית הכנסת העתיק בפקיעין עם עץ החרוב והמערה; מנורת אבן עתיקה. Israel 100 New Sheqalim 1995 front & back
200 ש"ח אדום זלמן שזר ילדה רוכנת על שולחן כתיבה כסמל לחוק חינוך חובה שיזם שז"ר, וברקע אותיות דפוס עבריות Israel 200 New Sheqalim1994 Obverse & Reverse

סדרה ב'

סדרה ב' של השקל החדש הוכנסה למחזור ב-3 בינואר 1999, עם הנפקת שטרות 20 ו-100 ש"ח. ב-31 באוקטובר של אותה שנה הונפקו גם שטרות 50 ו-200 ש"ח. השטרות מעוצבים במראה אנכי והם בגודל אחיד: 138×71 מ"מ. בסדרה זו ערך השטר מוטבע באופן בולט בפינת השטרות על מנת לסייע לכבדי ראיה[5].

את הסדרה עיצבו נעמי ומאיר אשל.

ערך גודל צבע חזית השטר גב השטר תמונה
20 ש"ח 71x 138 מ"מ ירוק משה שרת מתנדבים יהודים במלחמת העולם השנייה, על גבי השטר הטקסט של "נאום הדגל השני".

נאום אשר נשא משה שרת ברחבת האו"ם בניו יורק ב- 12 במאי 1949, לרגל קבלתה של מדינת ישראל כחברה באו"ם, ומתבסס על נאום שנשא בפני הבריגדה היהודית באיטליה ב-1945, הידוע גם כנאום הדגל.

על השטר ניתן לראות גם מגדל שמירה, המנציח את התיישבות חומה ומגדל

שטר של 20 ש"ח שטר של 20 ש"ח
50 ש"ח סגול ש"י עגנון יומנו של עגנון, עט ומשקפיים, ירושלים והר הבית שטר של 50 ש"ח
100 ש"ח חום יצחק בן-צבי בית הכנסת העתיק בפקיעין שטר של 100 ש"ח
200 ש"ח אדום זלמן שזר רחוב בצפת וטקסט מתוך יומנו של שז"ר על צפת וברקע כיתה לומדת שטר של 200 ש"ח
500 ש"ח[6]
(לא הודפס)
כחול יצחק רבין
ברקע מעמד חתימת חוזה השלום בין ישראל לירדן[7]
קטע מנאום שנשא ראש הממשלה המנוח זמן קצר לפני הירצחו[7] שטר של 500 ש"ח

עם הנפקתה של סדרת השטרות הנוכחית, עוצב גם שטר בערך 500 שקלים חדשים עם דיוקנו של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין[6]. בהודעה שהוציא בנק ישראל בשנת 2001, בה גם נחשפה תמונתו הקדמית של השטר, נמסר שהשטר מיועד להיכנס למחזור בשנת 2002. הכנסתו למחזור נדחתה לזמן בלתי-ידוע עקב שיעורי אינפלציה נמוכים שנמשכו זמן רב. על-אף שבכספת הבנק מונחת גלופה של שטר זה, עקב חוסר כדאיות כלכלית שנמשך זמן רב להוצאת שטר בערך זה, ובשל סדרה ג' אשר החליפה את סדרה ב', שטר זה לא ראה אור בסדרה זו[7].

שיעורי אינפלציה נמוכים היו גם הסיבה לדחייה בהחלפתו של שטר 20 השקלים החדשים במטבע, ולעת עתה בנק ישראל ממשיך להנפיקו. בשנת 2006 שופרה רמת הגימור של שטר זה להקטנת הבלאי הגבוה שלו, ומ-13 באפריל 2008 הוא הודפס על גבי פולימר במקום על נייר, דבר שאמור להאריך את חייו פי ארבעה. שטר הפולימר מעוצב בצורה כמעט זהה לקודמו, פרט למספר הבדלים בסימני אבטחה הכוללים חלון שקוף בצורת מגן-דוד ובתוכו מוטבע המספר "20" ובפינה הימנית התחתונה נוספו ניקובים בצורת המספר "20". בנוסף, במועד הנפקת שטרות אלו, הונפקה מהדורה מיוחדת בת 1,800,000 שטרות לציון 60 שנה למדינת ישראל[8]. שטרות אלה נושאים את הכיתוב "שישים שנה למדינת ישראל" בצבע אדום בגב השטר.

סדרה ג'

בדצמבר 2009 פורסם, כי הוועדה לעיצוב שטרי כסף מעות ומטבעות זיכרון של בנק ישראל בראשות יעקב טירקל, החליטה על הנפקת סדרת שטרות חדשה[9].

על-פי ההחלטה המקורית של הוועדה, נבחרו דמויותיהם של יצחק רבין, מנחם בגין, בנימין זאב הרצל ודוד בן-גוריון לעטר את השטרות, אולם עקב מחלוקת ציבורית שהתעוררה באשר לרשימת הדמויות הנבחרות, הוחזרה הרשימה לדיון מחודש בוועדה[10]. אחת הטענות העיקריות שעלתה עסקה בחוסר הייצוג לנשים ברשימת הדמויות הנבחרות. בשל כך הורה נגיד בנק ישראל לחזק את הוועדה בייצוג נשי ומזרחי, וארבע חברות ועדה חדשות הצטרפו לדיונים[11]. לאחר דיונים בוועדה המורחבת, וכשנה ורבע לאחר ההחלטה המקורית, הוחלט לבסוף שהדמויות שתעטרנה את השטרות תהיינה של רחל המשוררת, לאה גולדברג, שאול טשרניחובסקי ונתן אלתרמן[12]. השיוך בין הדמות לשטר נקבע על פי תאריך הפטירה של הדמות, לדמות שנפטרה מאוחר יותר ניתן עריך גבוה יותר. רחל המשוררת שנפטרה ב-1931 מופיעה על שטר 20 שקלים, טשרניחובסקי שנפטר ב-1943 – על 50 שקלים, לאה גולדברג שנפטרה ב-1970 על 100 שקלים, ונתן אלתרמן שנפטר ב-1970 – על 200 שקלים. גם צבע השטר נקבע לפי הדמות, לדמותו של טשרניחובסקי שהיה רופא נבחר הצבע הירוק המזוהה עם בתי חולים.[13] עם הצגת השטרות החדשים לציבור נמתחה ביקורת על כך שכל האישים בשטרות הם אשכנזים[14].


את הסדרה עיצבה אסנת אשל. על השטר חתומה נגידת בנק ישראל קרנית פלוג. בתחילה הודפסו השטרות בימי כהונתו של הנגיד סטנלי פישר, לשימושם של חברות המייצרות כספומטים ומכונות אוטומטיות לשם התאמת המכונות, אך לאחר פרישתו של פישר נגנזו כל השטרות בחתימתו. כיום קיימים בשוק כמה מאות שטרות בלבד בחתימתו של פישר, כשאספנים מעריכים את שווים באלפי שקלים לשטר.

למען ציבור העיוורים ולקויי הראייה השטרות החדשים עוצבו באורכים שונים, דבר שיסייע להבחין ביניהם (הגדלים השונים הצריכו היערכות מצד בעלי מכונות אוטומטיות וכספומטים). ערכי השטרות מודפסים בגודל רב יותר מאשר בסדרה ב': 2.2 סנטימטרים. כל השטרות עשויים מ"מצע כותנה מחודש", שצפוי להאריך את עמידותם בתנאי המחזור ואת משך חייהם[15]. לאחר שהונפק שטר 20 ש"ח מסדרה ב' העשוי מפולימר, תוכנן להנפיק את שטרות סדרת ג' על גבי פולימר גם כן, אך לבסוף רעיון זה נגנז; לפי בנק ישראל - "הנפקת שטרות 20 השקלים החדשים מפולימר נעשתה במסגרת ניסוי לבחינת מצע השטרות. לאחר שנתגלו קשיים טכניים ותפעוליים ומשהוחלט על הנפקת סדרה חדשה ובה סימני ביטחון שלא ניתן לשלבם במצע זה, הוחלט לבחור במצע של נייר משודרג ולא להנפיק שטרות נוספים על גבי מצע הפולימר"[16].

השטר בערך של 50 שקלים חדשים נכנס למחזור ב-16 בספטמבר 2014. נכון לינואר 2017, כ-90% מהשטרות הישנים בערך זה כבר הוחלפו בשטרות מסדרה ג'. השטר בערך של 200 שקלים חדשים נכנס למחזור ב-23 בדצמבר 2015[17]. נכון לינואר 2017, מעל 50% מהשטרות הישנים בערך זה כבר הוחלפו בשטרות מסדרה ג'. השטרות בערכים של 20 ו-100 שקלים חדשים נכנסו למחזור ב-23 בנובמבר 2017[18].

ערך צבע שליט מידות (מ"מ) חזית השטר גב השטר מועד הפצת השטר תמונה
20 ש"ח אדום[19] 71 × 129 תמונתה של רחל המשוררת על רקע ענפי עץ דקל. בכתב זעיר מופיע השיר "כנרת" נוף טיפוסי של חופי הכנרת וציטוט מתוך השיר "ואולי לא היו הדברים...":
"הוי כנרת שלי, ההיית או חלמתי חלום?"
23 בנובמבר 2017[18] 20 New Sheqalim2017 Obverse & Reverse
50 ש"ח ירוק[19][20] 71 × 136 תמונתו של שאול טשרניחובסקי על רקע עץ הדר ופירותיו. בכתב זעיר מופיע השיר "הוי ארצי מולדתי" כותרת עמוד בסגנון קורינתי כהוקרה לפועלו בתרגום ספרות יוון העתיקה וציטוט מתוך השיר "אני מאמין":
"כי עוד אאמין גם באדם, גם ברוחו, רוח עז"
16 בספטמבר 2014 50 New Sheqalim2014 Obverse & Reverse
100 ש"ח כתום[19] 71 × 143 תמונתה של לאה גולדברג על רקע פרחי עץ השקד. בכתב זעיר מופיע השיר "בארץ אהבתי השקד פורח" קבוצת איילות בהשראת ספר שיריה "מה עושות האיילות" וציטוט מתוך השיר "ימים לבנים":
"ימים לבנים, ארוכים, כמו בקיץ קרני-החמה"
23 בנובמבר 2017[18] 100 New Sheqalim2017 Obverse & Reverse
200 ש"ח כחול[19][20] 71 × 150 תמונתו של נתן אלתרמן על רקע עלי שלכת. בכתב זעיר מופיע השיר "פגישה לאין קץ" צמחייה בליל ירח בהשראת "פגישה לאין קץ" וציטוט מתוך השיר "שיר בוקר":
"אנו אוהבים אותך, מולדת, בשמחה, בשיר ובעמל"
23 בדצמבר 2015[17] 200 New Sheqalim2015 Obverse & Reverse
New50NISface&back1

סימן מים שקוף בצורת הדיוקן המופיע על השטר

New50NISface&back2

ערך השטר מנוקב בחורים זעירים בחלקו המרכזי העליון

New50NISface&back3

חוט ביטחון המופיע בשלושה חלונות על גב השטר, ובו נראים הדיוקן המופיע על השטר וערכו

New50NISface&back4

דיו בולטת בכיתובים על השטר

New50NISface&back5

פס שקוף וזוהר מימין לדיוקן, שבהטייתו נראים סמל המנורה וערך השטר

New50NISface&back6

ספר מוזהב המשנה את צבעו בעת הטיית השטר

New50NISface&back7

אחד עד ארבעה פסים בולטים בצידי השטר שמספרם עולה בהתאם לעליית ערכו

תפוצה

נתוני בנק ישראל לשנת 2014[21] מראים כי בשנת 2014 סך כל השקלים החדשים במזומן עמד על כ-63 מיליארד ש"ח, כאשר כ-97% מהסכום היה שטרות כסף, שכמותם עמדה על 450 מיליון שטרות. על פי אותם נתונים, השטר בעל ערך של 100 ש"ח היה הנפוץ ביותר במחזור בעשור הראשון של המאה ה-21 ותפוצתו הייתה בין 53% בשיא ל-41% בסיום העשור. בעשור השני החלה ההובלה של שטר 200 ש"ח וב-2014 הוא היווה כ-47% מהשטרות. זהו גידול משמעותי לעומת שנת 2000, בה עמד אחוז התפוצה של שטר זה רק על 13%. מבחינת מטבעות[22] המטבע הנפוץ ביותר ב-2014 היה 10 אגורות, שתפוצתו עמדה על כמיליארד ורבע מטבעות, ולאחריו מטבע 1 ש"ח בתפוצה של כ-481 מיליון מטבעות, 1/2 ש"ח בתפוצה של כ-160 מיליון מטבעות, ומטבעות 2, 5 ו-10 ש"ח עם תפוצה של 60-80 מיליון מטבעות לכל סוג.

סימן השקל החדש והופעתו בטיפוגרפיה העברית

Shekel hadash
סימן "שקל חדש" שעוצב על ידי משה פרג בשנת 1985 (מימין באפור), ומשמאלו אותו סימן המופיע בגופנים שונים.

הסימן (שקל חדש) עוצב ב-1985 על ידי משה פרג (מופיע בתמונה באפור). הגופנים העבריים הספורים שהיו קיימים אז כללו את הסימן בעיצוב מאוד דומה לזה של פרג, אך העיצוב לא תאם את סגנון טיפוס האות של כל גופן, וגרם לצרימה צורנית וחוסר אחידות במרקם הטקסט של אותם גופנים.

משפחות הגופנים 'סלעית' ו'סלע אציל', שעוצבו על ידי שמואל סלע ויצאו לאור כגופנים למחשבים אישיים בתחילת 1992, היו למעשה הראשונות שכללו סימן ₪ מעוצב בסגנון טיפוס האות (מובלט בתמונה). התקדים הזה יצר נורמה, ומאז רוב הגופנים העבריים כוללים סימן ₪ התואם בעיצובו לסגנון טיפוס האות שלו[23].

שערי חליפין

שער חליפין נוכחי עבור ILS
באתר Google Finance: AUD CAD CHF EUR GBP HKD JPY USD
באתר Yahoo! Finance: AUD CAD CHF EUR GBP HKD JPY USD
באתר XE.com: AUD CAD CHF EUR GBP HKD JPY USD
באתר OANDA.com: AUD CAD CHF EUR GBP HKD JPY USD
באתר גלובס: שער שקל חדש לדולר אמריקני

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ חוק מטבע השקל החדש, התשמ"ה-1985, באתר בנק ישראל
  2. ^ CLS Bank live with Israeli Shekel and Mexican Peso 26 May 2008
  3. ^ מירב ארלוזורובביטקוין - הגרסה הישראלית: המדינה רוצה שקל דיגיטלי - שיחליף חלק מהמזומן, באתר TheMarker‏, 23 בדצמבר 2017
  4. ^ מירב ארלוזורובישראל מצטרפת לשיגעון הביטקוין: כל מה שצריך לדעת על השקל הדיגיטלי, באתר TheMarker‏, 24 בדצמבר 2017
  5. ^ הודעה לעיתונות של בנק ישראל, 27 באוקטובר 1998
  6. ^ 6.0 6.1 סדרה ב' של השקל החדש, באתר בנק ישראל(הקישור אינו פעיל)
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 פנחס בר-זאב, שטר בסימן שאלה, מתוך עלון עמותת הנומיסמטיקה בישראל, אוקטובר 2005
  8. ^ שטר בעריך 20 ₪ מפולימר יופץ לציבור..., באתר בנק ישראל, 11 באפריל 2008
  9. ^ מהפכת השטרות: רבין ובגין במקום שרת ועגנון, באתר ynet, 17 בדצמבר 2009
  10. ^ נגיד בנק ישראל החליט להחזיר את רשימת הדמויות..., באתר בנק ישראל, 21 בדצמבר 2009
  11. ^ שרי רז ואילנה גור יחליטו מי יופיע על הכסף שלנו, באתר ynet, 28 ביולי 2010
  12. ^ יוסי גרינשטיין, פישר הכריע: משוררים על השטרות החדשים, באתר nrg‏, 9 במרץ 2011
  13. ^ ליאור ליכטמן מנהל אגף ההנפקה בבנק ישראל בראיון לאיתי הרמן בגלי צה"ל, יולי 2019
  14. ^ בועז פיילר, שטרות בלי מזרחים: "כך לא בונים אתוס משותף", באתר ynet, 28 באפריל 2013
  15. ^ שאלות ותשובות, באתר השטרות החדשים של ישראל - בנק ישראל
  16. ^ הנפקת שטרות חדשים של 20 ו-100 ש"ח, באתר קמפיינ.ים
  17. ^ 17.0 17.1 בנק ישראל - הודעות לעיתונות - השטר השני בסדרת השטרות החדשה בעריך 200 שקלים חדשים, יופץ לציבור החל ביום רביעי, 23.12.15, www.boi.org.il
  18. ^ 18.0 18.1 18.2 בנק ישראל - הודעות לעיתונות - השטרות הבאים בסדרת השטרות החדשה – בעריכים של 20 ש"ח ו- 100 ש"ח, יופצו לציבור החל ביום חמישי, ה' בכסלו התשע"ח, 23.11.17, www.boi.org.il
  19. ^ 19.0 19.1 19.2 19.3 בנק ישראל מפרסם מידע אודות סדרת השטרות החדשה, באתר בנק ישראל
  20. ^ 20.0 20.1 עיצוב השטרות 50 ו-200 ש"ח באתר בנק ישראל
  21. ^ אליצפן רוזנברג, כמה כסף אתם מושכים מהבנק מדי שנה?, באתר ynet, 28 באוגוסט 2015
  22. ^ מחלקת המטבע - סקירה שנתית 2014, באתר בנק ישראל, מתאריך 19 באוגוסט 2015 -- הנתונים מתוך עמ' 25 בסקירה, לוח מס' 6
  23. ^ מידע מתוך עמוד הפייסבוק של "אות סלע", אוחזר ב-22.2.13
ISO 4217

ISO 4217 הוא תקן בינלאומי שהוגדר על ידי ארגון התקינה הבינלאומי (ISO). התקן מגדיר שמות מקוצרים בני שלוש אותיות לשמות המטבעות הרשמיים.

שתי האותיות הראשונות של תקן זה, מקורן בתקן סימוני המדינות ISO 3166-1 alpha-2 (אשר דומים לאלו המשמשים בשם התחום ברמה העליונה הארצית באינטרנט) והאות השלישית היא בדרך כלל האות הראשונה של שם המטבע עצמו. לכן, לדוגמה, ILS הוא הסימון של ישראל כש-IL מסמל את ישראל, ו-S עבור שקל חדש, ובדומה, סימונה של יפן הוא JPY כאשר JP עבור יפן ו-Y עבור ין. שיטה זו מבטיחה שלכל מטבע יהיה סימון ייחודי, גם אם שמו זהה לשמות מטבעות בארצות אחרות. למשל, השמות דולר, פרנק, פאונד ועוד משמשים בכמה מדינות, ולכן שילוב בין סימון המדינה לקיצור שם המטבע מונע דו משמעיות.

יתר על כן, התקן מגדיר את הקשר בין יחידות מטבע ראשיות ליחידות מטבע משניות. במרבית מהתקנים, ליחידות המטבע המשניות קיים ערך של 1/100 מערכו של היחידה הראשית, אולם 1/10 ו-1/1000 גם כן מצויים. ישנם מטבעות אשר אין להן יחידות מטבע משניות כלל. באחרים, ערך יחידות המטבע הראשי כה קטן עד כי השימוש ביחידות המטבע המשניות זניח (כגון ערכו של הסן היפני - 1/100 מערכו של הין). במאוריטניה אין חלוקה עשרונית של היחידות, כך 1 אוגיה = 5 קהומס, ובמדגסקר 1 אריארי = 5 איראימבילאנג'ה.

ה-ISO 4217 כולל סימונים לא רק עבור מטבעות, אלא גם עבור מתכות יקרות (זהב, כסף, פלדיום ופלטינה; נמדדים בדרך כלל על ידי אונקית טרוי) ופריטים אחרים המשמשים בכלכלה הבינלאומית, כגון זכויות משיכה מיוחדות. כמו כן, ישנם סימונים מיוחדים המוקצים למטרות ניסיוניות (XTS), ולציון עסקאות ללא מטבע (XXX). סימונים אלו מתחילים באות X.‏

ISO 3166 לעולם אינו מקצה סימונים המתחילים באות X למדינות השונות, על כן יכולה ISO 4217 להשתמש באות X עבור מטבעות שאינן משויכות למדינה מסוימת ללא הסיכון של התנגשות בסימוני מדינות עתידיות.

מטבעות על-לאומיים, כגון הדולר המזרח קריבי, ה-פרנק CFP מרכז אפריקני, וה-פרנק CFA מערב אפריקני, בדרך כלל גם מיוצגות על ידי סימונים המתחילים באות X. אולם, האירו מיוצג על ידי הסימן EUR; אף על פי ש-EU הוא אינו סימון למדינה בתקן ISO 3166-1, הוחלט להשתמש בה בכל זאת, ועל כן הסימון EU הוסף לתקן ISO 3166-1 על מנת לייצג את האיחוד האירופאי. סימונה של יחידת המטבע האירופית, אקו, שקדמה לאירו היה XEU.

אגורה (מטבע)

אגורה היא המטבע בעל הערך הקטן ביותר במערכת המטבעות במדינת ישראל, החל משנת 1960.

השם "אגורה" ניתן לשלושה מטבעות אשר שימשו במדינת ישראל מאז שנת 1960. כל אחד מהם היה חלוקת-משנה של המטבע העיקרי שנהג בשעתו. בין השנים 1960 ל-1980 הייתה אגורה החלק המאה של הלירה הישראלית. בין 1980 ל-1985 הייתה אגורה החלק המאה של השקל (הישן), ומאז 1985 האגורה היא החלק המאה של השקל החדש.

אני מאמין (שיר עברי)

אני מאמין, הידוע גם במילותיו הראשונות, שחקי שחקי, הוא שיר שכתב המשורר שאול טשרניחובסקי (1875 –1943) באודסה בשנת 1892, ונכלל בשנת 1898 בקובץ שיריו הראשון, "חזיונות ומנגינות".

בשיר שמונה בתים בני ארבע שורות כל אחד. השורה הרביעית בכל בית מתחרזת עם השורה השנייה בו. ההטעמה בשיר היא מלעילית, לפי ההברה האשכנזית. למשל, בשורה הראשונה, "שחקי, שחקי על החלומות" מוטעמות ההברות "שח" במילה "שחקי" ו"לו" במילה "חלומות".

מבנה השיר:

בית ראשון: פתיחה.

שלושה בתים: תקווה ליחיד.

שלושה בתים: תקווה לציבור.

בית אחרון: סיום.השיר מבטא תקווה אוטופית ("שַׂחֲקִי, שַׂחֲקִי עַל הַחֲלוֹמוֹת, זוּ אֲנִי הַחוֹלֵם שָֹח"), ורעיונות כהומניזם ("כִּי עוֹד אַאֲמִין גַּם בָּאָדָם, גַּם בְּרוּחוֹ, רוּחַ עָז"), סוציאליזם ("לֹא בָּרָעָב יָמוּת עֹבֵד, דְּרוֹר – לַנֶּפֶשׁ, פַּת – לַדָּל"), אחוות עמים ("יִשְּׂאוּ שָׁלוֹם אָז וּבְרָכָה לְאֹם מִלְּאֹם") וציונות ("יָשׁוּב יִפְרַח אָז גַּם עַמִּי, וּבָאָרֶץ יָקוּם דּוֹר, בַּרְזֶל-כְּבָלָיו יוּסַר מֶנּוּ, עַיִן-בְּעַיִן יִרְאֶה אוֹר").

הועלו מספר הצעות להפוך את השיר להמנון מדינת ישראל, לצדה או במקומה של "התקווה", מאת חבר הכנסת מוחמד ברכה ומחבר הכנסת לשעבר אברהם בורג. שכן השיר הוא בעל מסר אוניברסלי ולכן הוא עדיף בעיניהם מ"התקווה" בעלת הצביון היהודי המובהק. השיר משמש היום כהמנון רשמי של "הנוער העובד והלומד", של תנועת "המחנות העולים" ושל תנועת "השומר הצעיר".

השיר תורגם ליידיש בידי אורי ניסן גנסין, בשם "איך גלויב", ופורסם בשנת 1900 בשבועון הציוני "די וועלט", שיצא לאור בווינה. תרגום נוסף ליידיש, בידי י.י. שווארץ, יצא לאור בשנת 1957, בספר "לידער און אידיליעס".שורה מהשיר משמשת כחלק מעיצוב שטר של 50 שקל חדש, שנכנס למחזור בספטמבר 2016 ונושא את דמותו של טשרניחובסקי - "כי עוד אאמין גם באדם, גם ברוחו, רוח עז".

אסימון

אסימון (מיוונית: ἄσημον ("אַ-סֶמוֹן"), "ללא סימן", דרך לשון חז"ל) הוא אמצעי תשלום שהיה נהוג עבור שימוש בטלפון ציבורי. האסימון הוא מטבע שאינו עובר לסוחר, ומחירו התעדכן מעת לעת. משלשלים את האסימון לחריץ מתאים במכשיר הטלפון כדי לבצע מהמכשיר שיחה.

השימוש באסימון להפעלת טלפון ציבורי החל בשיקגו. הטלפונים הציבוריים הפועלים על אסימונים בלבד פעלו בארצות הברית עד 1944 ועם ביטולם הותכו מרבית האיסומנים ויוצרו מהם תרמילים לכדורים. השימוש באסימון מאפשר לערכו להשתנות בהתאם לערך שיחת טלפון, מה שלבסוף הפך אותו לנוהג מקובל בעולם. הדבר היה שימושי במיוחד באירופה שבהן המטבעות השתנו כאשר חצית ממדינה למדינה, אולם האסימון עדיין אפשר לך לבצע שיחת טלפון ציבורי. במדינות מסוימות, כמו איטליה, השתמשו באסימון באופן לא רשמי כשווה ערך למזומן. בעוד שרוב אסימוני הטלפון הם עגולים, ישנם מספר אסימונים גם בצורות שונות.

בישראל החל השימוש באסימונים בשנת 1953. קוטרו של האסימון היה גדול מעט ממטבע של שקל חדש, ולרוחבו היה פס משוקע ובמרכזו חור. האסימון היה אופן התשלום היחיד לשיחה בטלפון ציבורי (למעט שיחת גוביינא) עד סוף שנות ה-80, אז הוחלף בהדרגה בטלכרט. להחלפה היו שלוש סיבות עיקריות: מניעת העומס התפעולי בריקון האסימונים מהטלפונים הציבוריים, נוחות למשתמש ומניעת גניבות ורמאויות (בתקופה בה השתמשו באסימונים היו טלפונים ציבוריים נפרצים לעיתים כדי לגנוב את האסימונים ולמכור אותם תמורת כסף, ומשתמשים היו קושרים חוט דרך החור באסימון ובכך מבצעים בו שימוש חוזר ומרמים את משרד התקשורת).

ביטוי שנותר מתקופה זו הוא "נפל לו האסימון" (חוויית "אהא!") במובן של "הבין סוף סוף את הרעיון", משום שרק כאשר האסימון היה נופל לתוך המכשיר ניתן היה לבצע את השיחה.

סוג אסימון נוסף הוא ז'יטון – אסימון המשמש להפעלת מכונות משחקים או להשתתפות במשחקי קזינו שונים.

הטלת מטבע

הטלת מטבע היא פעולה שמטרתה בחירה בין שתי אפשרויות באופן אקראי בהתפלגות אחידה בדידה, בהתאם לצד שעליו נפל המטבע לאחר הטלתו. ההטלה משמשת על פי רוב להטלת גורל בין שניים, כאשר כל אחד מהשניים מהמר על הצד עליו ייפול המטבע, והזוכה הוא זה שבחר בצד שפונה כלפי מעלה לאחר הטלת המטבע. לעיתים משמשת הטלת מטבע להחלטה על ידי יחיד, כדי לבחור בין שתי חלופות.

בתורת ההסתברות הטלת מטבע משמשת לפעמים כמודל למשתנה מקרי המקבל שני ערכים באותה הסתברות. מטבע שהסיכוי לקבל בהטלה צד אחד גדול מהסיכוי לקבל את הצד השני נקרא מטבע לא הוגן.

הסמלים הלאומיים של מדינת ישראל

הסמלים הלאומיים של מדינת ישראל הם הסמלים הרשמיים של מדינת ישראל בהם נעשה שימוש בישראל ובעולם לצורך ייצוג מדינת ישראל ותושביה.

הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור

הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור היא יחידה במשרד המשפטים בישראל, המהווה גוף מודיעיני המסייע במניעה ובחקירה של עבירות הלבנת הון וסיוע לטרור.

חמישה שקלים חדשים (מטבע)

חמישה שקלים חדשים הוא המטבע בעל הערך השני בשוויו בסדרת השקל החדש. המטבע הונפק לראשונה בישראל בשנת ה'תש"ן (1990), לאחר ששטר בשווי זה הונפק משנת ה'תשמ"ה (1985), עם כניסתו למחזור של השקל החדש.

חצי שקל חדש

מטבע חצי שקל הוא אחד מסדרת המטבעות של השקל החדש. בצד הנושא של המטבע מוטבע נבל הלקוח מהחותם העברי הקדום למעדנה בת המלך, חותם המתוארך לתקופת בית ראשון.

המטבע שוקל 6.5 גרם, קוטרו 26 מ"מ והוא עשוי סגסוגת שתרכובתה 92% נחושת, 6% אלומיניום ו2% ניקל.מבין מחזור המטבעות הנמצאים בשימוש, מטבע חצי שקל מהווה רק 7% מכלל המחזור, פחות מהשימוש במטבעות אחרות בסדרה, כ-10 אגורות ואחרים.המטבע כונה "חצי שקל" ולא "50 אגורות", בדומה לכינוי המטבע העברי שקל ויחידותיו, בתקופות קדומות.

כלכלת ישראל

כלכלת ישראל היא כלכלת שוק מעורבת בה לממשלה חלק משמעותי, לצד מגזר פרטי מפותח, הכולל תעשיית היי-טק משגשגת. מגזרי תעשייה מרכזיים נוספים הם התעשייה הביטחונית, תיירות, עיבוד מתכת, עיבוד כימיקלים, מכשור רפואי ועיבוד יהלומים. ישראל ענייה יחסית במשאבי טבע ולכן תלויה ביבוא מוצרים וחומרי גלם כגון נפט, דלק, פחם ומזון.

החל מאמצע שנות השמונים עברה כלכלת ישראל תמורה ממשק סוציאליסטי ריכוזי עם מגזר ציבורי רחב ונטל מס גדול, לכיוון כלכלת שוק תחרותית יותר. ממשלות ישראל נקטו הליכי הפרטה, ליברליזציה בשוק המט"ח, הורדת נטל המיסים על היבוא והורדה הדרגתית של מס ההכנסה ומס קנייה. בישראל עודם קיימים מונופולים ממשלתיים גדולים בהם חברת החשמל לישראל ורשות הספנות והנמלים. גם במגזר הפרטי יש דומיננטיות מונופוליסטית של מספר קבוצות אחזקה, השולטות במספר רב של חברות בישראל, בתחומים מגוונים.

כלכלת ישראל ידעה זעזועים רבים במהלך שנותיה בהם: היפר-אינפלציה, משבר מניות הבנקים והחרם הערבי. נוסף על כך היה עליה לקלוט גלי עלייה ולהתמודד עם ההשלכות הכלכליות של מלחמות ישראל והוצאה ביטחונית גבוהה. למרות כל אלה השכילה להגיע תוך כיובל שנים לרמה גבוהה של פיתוח כלכלי. בשוקי העולם משקיעים זרים, הבנקים העולמיים וסוכנויות דירוג האשראי מבטאים אמון רב בחוסנה של הכלכלה הישראלית. הצלחה זו נהוג לייחס לגורמים רבים, ובהם: כוח העבודה המשכיל, סיוע חוץ רחב היקף שקיבלה המדינה לאורך שנות קיומה מיהודי העולם, ארצות הברית וגרמניה, קליטת הון אנושי בצורת עליה, מדיניות מקרו-כלכלית נכונה של הממשלה ובנק ישראל, הכורח הביטחוני לפתח מערכות נשק מתוחכמות ולייצא אותן, ורפורמות מבניות ופתיחת המשק לתחרות.

מטבע

מטבע, במשמעותו המקורית, הוא גוש מתכת בעל צורת עיגול או צורה דומה, שעליו הטבעה כלשהי (ומכאן נגזר שמו), ואשר מטרתו לשמש אמצעי תשלום, המקל על פעולות הקנייה, המכירה והתשלום עבור סחורות, עבודה או שירותים.

בהשאלה, המושג מטבע משמש גם כינוי כללי לכל הכספים הרשמיים במדינות העולם, הכוללים שטרות כסף ומטבעות המוגדרים כהילך חוקי של כל מדינה. בישראל המטבע החוקי הנוכחי נקרא שקל חדש, והוא כולל את שטרות הנייר והמטבעות.

המילה 'מטבע' בשפה העברית יכולה להתקיים הן בצורת זכר והן בצורת נקבה.

מטבע חוץ

בכלכלה, מטבע חוץ (מט"ח) הוא מטבע של מדינה אחרת, בדרך כלל מטבע מקובל בסחר בינלאומי. מסחר במטבע חוץ נעשה בעיקר על ידי בנקים וגופים רשמיים אחרים ובדרך כלל נעשה באמצעות החלפת מטבע של מדינה אחת בזה של אחרת. שוק המט"ח נחשב לשוק הגדול והמשוכלל ביותר בעולם, ומעורבים בו בנקים מסחריים, בנקים מרכזיים, ספקולנטים, תאגידים, ממשלות ומוסדות אחרים. נפח המסחר היומי הממוצע בסחר מטבעות גדל בהתמדה ומוערך בכארבעה טריליון דולר אמריקאי, המסחר מתבצע באמצעות מחשבים, ומתנהל במשך 24 שעות ביממה 5 ימים בשבוע בימים שני עד שישי (כולל).

מניה רגילה

מניה רגילה (common stock או ordinary share) היא מניה המקנה זכויות הצבעה באספה הכללית של בעלי המניות הרגילות וזכות להשתתפות בחלוקת רווחים או בחלוקת נכסי החברה במקרה של פירוק. מניות רגילות מייצגות את שכבת המניות הנמוכה ביותר בחברה, למשל ביחס למניות בכורה, להן יש עדיפות בזכויות החלוקה. לכל מניה רגילה יש ערך נקוב המייצג את חלקה בסך הערך הנקוב שהונפק בחברה באותו סוג מניות. בחברות הנסחרות בבורסה בישראל ערכן הנקוב של מרבית המניות הרגילות הוא 1 שקל חדש.

בחברות בהן קיימים מספר סוגים של מניות רגילות, זכויות ההצבעה של בעלי המניות הרגילות מחושבות בהתאם למספר המניות המוחזקות, לפיכך מניה רגילה אחת של 1 ש"ח ערך נקוב מייצגת אותם קולות הצבעה שמייצגת מניה רגילה 5 ש"ח. עם זאת, הזכות לקבלת רווחים נקבעת על פי הערך הנקוב ולכן בעת חלוקת רווחים מניה 5 ש"ח ערך נקוב מקנה זכות לקבל פי 5 רווחים מהזכות שמקנה מניה 1 ש"ח ערך נקוב.

עשר אגורות (מטבע)

עשר אגורות הוא אחד מסדרת המטבעות של השקל החדש. בצד הנושא של המטבע מוטבעת מנורת שבעת קנים הלקוחה ממטבע פרוטה של מתתיהו אנטיגונוס השני החשמונאי 37 לפנה"ס. מטבע עשר האגורות הוא המטבע בעל הסכום הקטן ביותר המשמש כהילך חוקי בישראל.

המטבע שוקל 4 גרם, קוטרו 22 מ"מ והוא עשוי סגסוגת שתרכובתה 92% נחושת, 6% אלומיניום ו2% ניקל.נכון לשנת 2011, מעל מחצית מהמטבעות במחזור בישראל - כ-900,000,000 מטבעות, הם של עשר אגורות.

עשרה שקלים חדשים (מטבע)

עשרה שקלים חדשים הוא המטבע בעל הערך הגבוה ביותר בסדרת השקל החדש. המטבע הונפק לראשונה בישראל בשנת ה'תשנ"ה (1995), וזאת לאחר ששטר כסף בשווי זה הונפק משנת ה'תשמ"ה (1985) עם המעבר משקל ישן לשקל החדש.

פלר דה ליס

פְלֵר דֶה לִיס (מצרפתית: Fleur de lis או Fleur de lys, ברבים: Fleurs-de-lis) הוא דגם של צדודית פרח סימטרי בעל שלושה עלי כותרת. לדגם ערך סימבולי ודקורטיבי בארצות רבות ולאורך אלפי שנים, וגם כיום ערכו יציב.

הדגם מדמה את פרח האיריס מקבוצת איריסי ההיכל.

שני שקלים חדשים (מטבע)

שני שקלים חדשים (מכונה בעגה בשם שְׁנֶקֶל, הלחם של "שני שקל"), הוא מטבע מסדרת המטבעות של השקל החדש. המטבע הוכנס למחזור ב-9 בדצמבר 2007, לאור החלטת בנק ישראל להקטין את כמות ההטבעה, הייצור וההחזקה, וליעל את התשלום במזומן.

שקל

שקל (באכדית: šiqlu שיקלו) היא מידת משקל עתיקה או מטבע קדום, ומטבע ישראלי מודרני בעת החדשה. שמשמש ככסף.

שקל חדש אחד

שקל חדש אחד הוא מטבע ישראלי, בסדרת מטבעות השקל החדש, שהחליפה את סדרת השקל הישן. בצד הנושא של המטבע ישנם תבליטים של

פְלֵר דֶה לִיס (פרח השושן הצחור), המילה ("יהד") באלפבית עברי עתיק וסמל המדינה.

המטבע נוצר בדמות מטבעות יהוד מדינתא, מטבע יהודה בתקופת השלטון הפרסי (המאות השישית עד הרביעית לפנה"ס).

המטבע שוקל 4 גרם, קוטרו 18 מ"מ והוא עשוי סגסוגת של 75% נחושת ו-25% ניקל. שלא כמטבעות האחרים בסדרה, הוא אינו מכיל אלומיניום.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.