שקל

שקלאכדית: šiqlu שיקלו) היא מידת משקל עתיקה או מטבע קדום, ומטבע ישראלי מודרני בעת החדשה. שמשמש ככסף.

Half Shekel
מחצית השקל מימי המרד הגדול שנת 68. הכיתוב - מצד אחד האותיות "שג" שפירושם "השנה השלישית למרד". מצד שני - "ירושלים הקדושה" ומסביב לשוליים כיתוב "שקל ישראל"
Almog IL3 Israco
מטבעות ישראליים מודרניים שעיצובם מבוסס על מטבעות שקל קדומים. למעלה - שקל אחד משנת 1980, למטה - לירה ישראלית אחת משנת 1967

בימי קדם

השימוש הראשון במושג שקל ידוע ממסופוטמיה בערך ב-3000 לפנה"ס ושימש כיחידת משקל אכדית של כ-11 גרם שעורה. יחידת משקל זו שימשה כשער חליפין אחיד בין מוצרים ומנע את הצורך להכיר את שער החליפין הישיר בין כל שני מוצרים. על אף ששעורה הייתה יחידת כסף ממשית הייתה בעיה לשנע סכומי כסף גדולים למרחק מכיוון שהשעורה הייתה כבדה ועלולה להירקב לאורך זמן. לכן עברו האכדים להשתמש במתכת כסף (באכדית: kaspum) והוחלט באופן שרירותי שערך כסף שווה לשעורה באותה המשקל. לכן "שִקְלֻ כַסְפִם" היה למעשה גוש מתכת של כסף במשקל 11 גרם. המושג "שקל כסף" מוזכר בתנ"ך כמה פעמים, ברובן כמידת משקל למתכת הכסף, למשל: סיפור קניית מערת המכפלה (בראשית, כ"ג, ט"ו-ט"ז), סיפור חנוכת המשכן (במדבר, ז', י"ג והלאה), מצוות מחצית השקל, מצוות פדיון הבן, מחיר הקורבנות לכפרת חטאים (ויקרא, ה', ט"ו), ובמקומות נוספים). אולם השקל מוזכר גם כמידה לשקילת מזון: "וּמַאֲכָלְךָ אֲשֶׁר תֹּאכְלֶנּוּ בְּמִשְׁקוֹל עֶשְׂרִים שֶׁקֶל לַיּוֹם" (ספר יחזקאל, ד', י'). שני שלישי השקל המקראי נקראים פים.

העובדה שמידה זו מוזכרת לרוב בהקשר של מסחר, קניית קרקעות, קנסות ותרומות, הביאה לכך ששמה הפך במשך הזמן, לשמו של מטבע או מספר סוגים של מטבעות קדומים. בתקופת המרד הגדול נטבעו מטבעות מארד ומכסף, כשעליהם הכתובת "שקל ישראל". כתובת זו וכן ציורים שהופיעו על המטבעות מתקופת המרד הגדול מופיעים על מטבעות השקל המודרניים.

במשנה ובתלמוד מופיע השקל יחד עם שמות מטבעות אחרים (דינר, סלע) שהיו נהוגים באותה תקופה, למשל: "ר' דוסא אומר שמין להן מה שעתיד להעשות היה יפה ששה דינרים נותן להם שקל או יגמרו מלאכתן ויטלו שני סלעים" (תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ע"ו, עמוד ב'). השקל המקראי ("שקל הקודש") היה שווה בערכו לסלע המופיע במשנה ובתלמוד, והשקל התלמודי היה בשווי חצי השקל המקראי/סלע, והכיל שני זוזים.

שקל דמיוני

שקלים דמיוניים[1] הם ‏חיקויים של מטבעות השקל היהודי הקדום. אין מדובר בזיוף מטבעות לשם מרמה, כי אם במעין מדליה. ‏יהודי אירופה השתמשו בהם כזכר למצוות מחצית השקל, לקיום מצוות ‏‏מתנות לאביונים בחג פורים, לדמי חנוכה וכן בתור "חמישה ‏סלעים" לפדיון הבן, והמטבעות גם נשמרו כסגולה. ‏המטבעות עוצבו על פי תיאורים ספרותיים, ולא לפי דוגמת שקל עברי ‏אמיתי. באורח מסורתי נטבעו עליהם המלים "שקל ישראל" מצד אחד ‏ו"ירושלים הקדושה" מצד שני (בכתב מרובע, ולא בכתב עברי קדום), ‏והדימויים המקובלים היו מטה אהרון הפורח מצד אחד, ומצד שני ‏‏"צנצנת המן" (דימוי שפורש גם כגביע קטורת מעשן).‏ השקלים הדמיוניים הנודעים הם "שקלי גרליץ" (‏Görlitzer Schekel; ‎Görlitzer‏)[2] שהונפקו החל מן המאה ה-15 בגרמניה ושימשו כקמעות ‏עבור נוצרים משום האמונה שהם העתקים של אחד משלושים השקלים ‏שקיבל יהודה איש קריות מהרומאים תמורת הסגרת "אותו האיש". שקלי גרליץ נפוצו באירופה ויוצרו במקומות שונים, והכינוי "גרליצר" דבק גם ‏בשקל הדמיוני היהודי.‏

השקל הציוני

עם היווסדה של התנועה הציונית ועד הקמת המדינה שימש "שקל" או "שקל ציוני" לציון מס חבר שנתי. מי שרכש שקל, קנה את הזכות לבחור ולהיבחר לקונגרס הציוני. לפי מספר השקלים שנמכרו בכל מדינה נקבע מספר הצירים שהייתה זכאית לשגר לקונגרס. עם הקמת המדינה בוטל השקל הציוני.

השקל כמטבע במדינת ישראל

Old Sheqel sign
סמל השקל הישן 85–1980

ב-4 ביוני 1969 קיבלה הכנסת חוק של שניאור זלמן אברמוב הקובע כי שמו של המטבע הישראלי הוא "שקל". אולם מכיוון שבדיוק אז יצאה סדרה חדשה של שטרות עליהם התנוסס השם לירה, החוק קבע ששר האוצר יישם את החוק על פי שיקול דעתו, כשיחליט שבשלו התנאים לכך[3]. המטבע שהיה נהוג אז בישראל נקרא "לירה ישראלית" והוא הוסיף לשמש עד ליישום החוק ב-24 בפברואר 1980. הלירה הישראלית הומרה בשקל לפי שער המרה של 10 לירות לשקל אחד. ב-4 בספטמבר 1985 החל תהליך החלפת השקל בשקל חדש, לפי שער המרה של 1,000 שקלים = שקל חדש אחד. הסיבה לשתי ההחלפות הייתה האינפלציה הגואה והניסיונות להקל על עריכת חשבונות לאור הירידה התלולה בערך המטבע.

השקל בספרות

בספרו אלטנוילנד שנכתב בשנת 1902 כתב בנימין זאב הרצל את התיאור הבא:

דוד פנה אל הזבנית: "מה מחיר כפפותיהם של שני האדונים?"
"שישה שקלים"
קינגסקורט פתח עיניים משתאות:
"לכל השדים! מה זה?"
דוד חייך: "זה המטבע שלנו. הנהגנו מחדש את המטבע העתיק שלנו. השקל ערכו פרנק צרפתי."

אלטנוילנד (בתרגום שמואל שניצר), עמ' 87

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מרדכי נרקיס טבע את המונח "שקל דמיוני" ‏במאמרו משנת 1928, "מטבעות עבריות דמיוניות" (פורסם בכתב ‏העת מזרח ומערב, תרפ"ח, כרך שני, חוב' ב', עמ' 103–114)
  2. ^ תצלום שקל גרליץ; תצלומי שקלים דמיוניים מאוסף מוזיאון ישראל – 1, 2, 3
  3. ^ יהושע ביצור, הצעת חוק בכנסת: להפוך הלירה לשקל, מעריב, 23 במאי 1968
ISO 4217

ISO 4217 הוא תקן בינלאומי שהוגדר על ידי ארגון התקינה הבינלאומי (ISO). התקן מגדיר שמות מקוצרים בני שלוש אותיות לשמות המטבעות הרשמיים.

שתי האותיות הראשונות של תקן זה, מקורן בתקן סימוני המדינות ISO 3166-1 alpha-2 (אשר דומים לאלו המשמשים בשם התחום ברמה העליונה הארצית באינטרנט) והאות השלישית היא בדרך כלל האות הראשונה של שם המטבע עצמו. לכן, לדוגמה, ILS הוא הסימון של ישראל כש-IL מסמל את ישראל, ו-S עבור שקל חדש, ובדומה, סימונה של יפן הוא JPY כאשר JP עבור יפן ו-Y עבור ין. שיטה זו מבטיחה שלכל מטבע יהיה סימון ייחודי, גם אם שמו זהה לשמות מטבעות בארצות אחרות. למשל, השמות דולר, פרנק, פאונד ועוד משמשים בכמה מדינות, ולכן שילוב בין סימון המדינה לקיצור שם המטבע מונע דו משמעיות.

יתר על כן, התקן מגדיר את הקשר בין יחידות מטבע ראשיות ליחידות מטבע משניות. במרבית מהתקנים, ליחידות המטבע המשניות קיים ערך של 1/100 מערכו של היחידה הראשית, אולם 1/10 ו-1/1000 גם כן מצויים. ישנם מטבעות אשר אין להן יחידות מטבע משניות כלל. באחרים, ערך יחידות המטבע הראשי כה קטן עד כי השימוש ביחידות המטבע המשניות זניח (כגון ערכו של הסן היפני - 1/100 מערכו של הין). במאוריטניה אין חלוקה עשרונית של היחידות, כך 1 אוגיה = 5 קהומס, ובמדגסקר 1 אריארי = 5 איראימבילאנג'ה.

ה-ISO 4217 כולל סימונים לא רק עבור מטבעות, אלא גם עבור מתכות יקרות (זהב, כסף, פלדיום ופלטינה; נמדדים בדרך כלל על ידי אונקית טרוי) ופריטים אחרים המשמשים בכלכלה הבינלאומית, כגון זכויות משיכה מיוחדות. כמו כן, ישנם סימונים מיוחדים המוקצים למטרות ניסיוניות (XTS), ולציון עסקאות ללא מטבע (XXX). סימונים אלו מתחילים באות X.‏

ISO 3166 לעולם אינו מקצה סימונים המתחילים באות X למדינות השונות, על כן יכולה ISO 4217 להשתמש באות X עבור מטבעות שאינן משויכות למדינה מסוימת ללא הסיכון של התנגשות בסימוני מדינות עתידיות.

מטבעות על-לאומיים, כגון הדולר המזרח קריבי, ה-פרנק CFP מרכז אפריקני, וה-פרנק CFA מערב אפריקני, בדרך כלל גם מיוצגות על ידי סימונים המתחילים באות X. אולם, האירו מיוצג על ידי הסימן EUR; אף על פי ש-EU הוא אינו סימון למדינה בתקן ISO 3166-1, הוחלט להשתמש בה בכל זאת, ועל כן הסימון EU הוסף לתקן ISO 3166-1 על מנת לייצג את האיחוד האירופאי. סימונה של יחידת המטבע האירופית, אקו, שקדמה לאירו היה XEU.

Nrg

nrg360 (וקודם לכן, "nrg") היה אתר חדשות ישראלי שבסיום דרכו היה בבעלות קבוצת "ישראל היום" ופעל בשיתוף עם העיתון "מקור ראשון". האתר נוסד על ידי "מעריב החזקות", חברת האם של "מעריב", ועד לשנת 2014 נקרא "nrg מעריב". האתר פעל בשיתוף עם העיתון "מעריב" עד שנת 2014, אז נמכר האתר לקבוצת "ישראל היום"' שינה את שמו ל-nrg. ב-2017 שם האתר שונה ל-nrg360 עקב השקת האפליקציה "360 התמונה המלאה" וגרסת המובייל אשר מפנה לכתובת אתר 360. ב-10 בינואר 2018 האתר נסגר ותכניו, שנצברו במשך שנות פעולתו, הועברו לאתר של "מקור ראשון".

אימפריה

אימפריה (מהמילה הלטינית imperium - סמכות עליונה) או קיסרות היא ריבונות פוליטית, למשל מדינה, השולטת על שטחים נרחבים בהם מתגוררות אוכלוסיות השונות מבחינה אתנית ותרבותית ממרכזה השלטוני.

הדרך העיקרית בה נוצרות אימפריות היא יציאה של מדינה למסע כיבושים של שכנותיה. כך, למשל, האימפריה הרוסית נוצרה מהשתלטות רוסיה על פולין, סיביר וקרים. דרך אחרת להיוצרות אימפריה היא מסע ימי לגילוי ארצות שקל להשתלט עליהן. כך למשל נוצרו האימפריה הבריטית, האימפריה ההולנדית, האימפריה הספרדית והאימפריה הפורטוגזית.

סופן של רוב האימפריות היה התפרקות כתוצאה מסיבות שונות כמו מרידות, סכסוכים פנימיים על נושאים כגון ירושה, התפוררות כלכלית, כיבוש על ידי אימפריות אחרות ולחצים בינלאומיים. אפשרות אחרת היא מיזוג תרבותי ואתני של האוכלוסיות באימפריה, כך שהאימפריה, ברובה, הופכת למדינה.

אנליזה מתמטית

אָנָלִיזָה מָתֶמָטִית היא ענף מרכזי במתמטיקה החוקר פונקציות מתמטיות ממשיות ומרוכבות. רציפות של פונקציה, גזירותה, אינטגרביליות והתכנסות של טור איברים - כל אלה הן הפעולות המרכזיות בהן עוסקת האנליזה. כדי להגדיר פעולות אלו במדויק יש צורך להשתמש במושג הגבול - והוא הרעיון המרכזי שמפריד בין האנליזה ליתר חלקי המתמטיקה: באנליזה יש מעברים גבוליים.

האנליזה החלה בחקירת פונקציות ממשיות, ובפרט, פונקציות רציפות. פונקציות רציפות הן פונקציות אותן "ניתן לצייר מבלי להרים את העט מהדף" - פונקציות שאינן נקטעות או קופצות בחדות בין ערכים. הגדרה מדויקת של רציפות מחייבת שימוש במושג הגבול. משפטים מרכזיים בתחום זה הם משפט ערך הביניים, משפטי ויירשטראס ומשפט הרציפות במידה שווה.

בתוך משפחת הפונקציות הרציפות מתמקדת האנליזה בפונקציות הגזירות - אלו שאין להן "שפיצים" והן חלקות - כלומר, השינויים בהן אינם מיידיים וקיצוניים. לשם כך מוגדר מושג הנגזרת.

סכימה של פונקציה בדרך של מעבר גבול היא האינטגרציה. בדרך זו מתקבל סכום מדויק יותר מסכומים שמתבססים על דגימת הפונקציה בנקודות נפרדות, מכיוון שהאינטגרל מביא בחשבון את ערכי הפונקציה בכל אחת מנקודותיה.

האנליזה עוסקת גם בטורים אינסופיים - סכומים אינסופיים שיכולים להיות של מספרים (ואז נשאלת השאלה האם גם סכום הטור הוא מספר) או פונקציות (ואז נשאלת השאלה מהו סוג הפונקציה אליה מתכנס הטור, אם בכלל). בהקשר של טורי פונקציות עולה מושג ההתכנסות במידה שווה, שהוא סוג ההתכנסות של טורי הפונקציות ששומר על תכונות הפונקציות שהן אברי הטורים. מקרה פרטי מיוחד בחקר טורי הפונקציות הוא טורי החזקות, שלהתכנסותן מספר תכונות מיוחדות; רבות מהפונקציות המוכרות לנו ניתנות להבעה באמצעות טורים אלו, שקל יחסית לחשבם.

רציפות, גזירות, אינטגרציה וסכימת טורים של פונקציות ממשיות - אלה חלקי האנליזה הקלאסיים.

בנק לאומי לישראל

בנק לאומי לישראל בע"מ (מפורסם באמצעות המותג לאומי) הוא בנק ישראלי העוסק בכל תחומי הבנקאות. לבנק גם חברות בנות העוסקות בבנקאות בחו"ל.

נכון לחודש יולי 2016 מחזיקה מדינת ישראל ב-5.83% ממניות הבנק. יתר מניות הבנק מוחזקות בידי הציבור ונסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

מטבע

מטבע, במשמעותו המקורית, הוא גוש מתכת בעל צורת עיגול או צורה דומה, שעליו הטבעה כלשהי (ומכאן נגזר שמו), ואשר מטרתו לשמש אמצעי תשלום, המקל על פעולות הקנייה, המכירה והתשלום עבור סחורות, עבודה או שירותים.

בהשאלה, המושג מטבע משמש גם כינוי כללי לכל הכספים הרשמיים במדינות העולם, הכוללים שטרות כסף ומטבעות המוגדרים כהילך חוקי של כל מדינה. בישראל המטבע החוקי הנוכחי נקרא שקל חדש, והוא כולל את שטרות הנייר והמטבעות.

המילה 'מטבע' בשפה העברית יכולה להתקיים הן בצורת זכר והן בצורת נקבה.

מיליון

מיליון (1,000,000) הוא מספר טבעי השווה לאלף אלפים.

ברישום מדעי, מיליון נכתב 106.

קידומת ה-SI למיליון היא "מגה". לדוגמה, מגה-הרץ שווה ל-1,000,000 הרץ.מוצא השם מיליון מהמילה האיטלקית "מיל", שמשמעו היה 1,000, ו-1,000,000 נקרא "מיליון", "אלף גדול".

המספר מופיע בדברי הימים:

וגם במסכת אבות:

כך גם בביטוי "להבדיל באלף אלפי הבדלות".

המספר מיליון משמש לעיתים בשפה העברית כמטפורה למספר גדול מאוד, למשל: "נס הוא אירוע שקורה אחת למיליון שנה".

מהמספר "מיליון" נגזר הכינוי "מיליונר", לאדם עשיר מאוד (כזה שיש לו מעל למיליון יחידות מטבע בארצו).

נהוג להשתמש במספר מיליון להצגה "עגולה" של נתונים, כגון מספר תושביה של מדינה (בישראל כתשעה מיליון תושבים) או היקף פעילתו של גוף עסקי (לחברה מחזור של 180 מיליון שקל).

מרכז רפואי הדסה

המרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה כולל שני בתי חולים אוניברסיטאיים בעין כרם ובהר הצופים בירושלים. ובנוסף חמישה בתי ספר למקצועות רפואה המשותפים להדסה ולאוניברסיטה העברית; מרפאות חוץ בבית הבריאות שטראוס, ברחוב שטראוס בירושלים, בגן הטכנולוגי מלחה (הדסה אופטימל) ומרפאות שר"פ בתל אביב. המרכזים הרפואיים הוקמו ומהווים את פועלם המרכזי של ארגון הדסה, הסתדרות הנשים הציוניות באמריקה מיסודה של הנרייטה סאלד.

בשנת 2005 היו מועמדים בתי החולים לקבלת פרס נובל לשלום על כך "שהקפידו על טיפול רפואי שווה לכל, לדו קיום ולהקמת גשרים לשלום". הדסה מפעילה גם שירותי רפואה פרטיים, שר"פ הדסה, המאפשרים בחירת רופא להתייעצות, ניתוח או חוות דעת מתוך רופאי הדסה הבכירים.

בפברואר 2014 הגיש המרכז הרפואי הדסה בקשה להקפאת הליכים, לאחר שצבר גירעון של 1.3 מיליארד שקל, ובית המשפט הוציא צו הקפאה ל-3 חודשים.

הנהלת המרכז הרפואי, הממשלה, נשות הדסה, ועדי הרופאים וועדי העובדים חתמו על הסכם הבראה למשך 7 שנים, חלקה של המדינה בתוכנית ההבראה במונחים כספיים 1.3 מיליארד שקל.

מנכ"ל המרכז הרפואי הוא פרופסור זאב רוטשטיין שהחליף את המנכ"ל הקודם, אביגדור קפלן שהתפטר בתקופה בה בית החולים נקלע למשבר כלכלי ב-2015.

פקודת מס הכנסה

פקודת מס הכנסה היא החוק שמכוחו נגבה בישראל מס הכנסה. המילה "פקודה" בשם החוק משקפת את מקורו - החוק נחקק על ידי שלטון המנדט הבריטי בשנת 1941, ומאז עבר שינויים רבים. בגביית המס עוסקת רשות המסים בישראל.

קנס

קנס הוא סכום כסף שנדרש עובר עבירה לשלם כעונש על העבירה. קנס מושת על ידי שוטר, פקח או בית משפט, בהתאם לסמכויות שניתנו להם בחוק.

קרן קיימת לישראל

קרן קיימת לישראל (קק"ל) היא חברה לתועלת הציבור. נוסדה כארגון ציוני בקונגרס החמישי של ההסתדרות הציונית ב־1901 כאמצעי לאיסוף כספים מיהודים לשם קניית קרקעות בארץ ישראל והכשרתן להתיישבות יהודית. לאחר הקמת מדינת ישראל התאגדה קק"ל כחברה ישראלית ובתזכיר התאגדותה משנת 1954 נוסחו מטרותיה ובהן קניה וחכירת קרקעות ליישוב יהודים. בשנת 1961 נחתם "כתב האמנה" בין מדינת ישראל וקק"ל, המעניק לקק"ל ייפוי כוח להיות המוסד הממונה על פיתוח אדמות הארץ וייעורן ועל ההסברה החינוכית-ציונית.

לפני קום המדינה עסקה קק"ל בעיקר ברכישת קרקעות בארץ ישראל לשם יישוב יהודים בהן. עם זאת, רוב קרקעות קק"ל נמכרו לקק"ל על ידי ממשלת ישראל לאחר קום המדינה מתוך "נכסי הנפקדים" - נכסי דלא ניידי שבעליהן נטשו אותם במלחמת השחרור. בתחילת המאה ה-21 מרוכזת פעילות הקרן סביב פיתוח, השבחת והכשרת קרקעות לעיבוד ולהתיישבות, ובתחומים כגון סלילת דרכים, בניית סכרים וניקוז.

רכבלית

הרכבלית הוא רַכֶּבֶל הנמצא בבנייה, כחלק ממערך התחבורה הציבורית בחיפה, ונועד לקשר בנוחות את מרכזית המפרץ ואת הצ'ק פוסט עם הטכניון ואוניברסיטת חיפה.

רשות שדות התעופה

רשות שדות התעופה בישראל (מכונה גם בראשי תיבות רש"ת) הוקמה בשנת 1977 כתאגיד סטטוטורי מכוח חוק רשות שדות התעופה, התשל"ז-1977, כרשות המופקדת על תפעולם של שדות התעופה האזרחיים העיקריים בישראל. מקום מושבה הוא בנמל התעופה בן-גוריון.

שכיר חרב

שכיר חרב הוא חייל אשר נלחם, או מעורב בלוחמה עבור כסף, ללא מניעים אידאולוגיים, לאומיים או פוליטיים. כאשר משתמשים במונח ביחס לחייל סדיר בצבא לאומי, זהו בדרך כלל עלבון או זילזול. בסוף המאה העשרים קמו מספר רב של חברות שמשכירות שירותי לחימה בעיקר למדינות במצב של סכסוכים.

צבא שכיר הוא צבא המבוסס על כוח אדם שכיר שאינו חייב בגיוס. השכירים מתוגמלים בהתאם לתפקיד, לדרגה ולמידת הסכנה שבה הם נתונים. יתרונו העיקרי של צבא כזה, בניגוד לצבא שמגויס בגיוס חובה, הוא מקצועיות רבה יותר ומיעוט בעיות התאמה ומשמעת. במקרים מסוימים צבא כזה מתבסס על זרים, ואז, על פי ההגדרה דלעיל, זהו צבא של שכירי חרב. לגיון הזרים הצרפתי הוא דוגמה מפורסמת של צבא שכיר שמשך בעבר שכירי חרב רבים.

דוגמה ידועה של חברה פרטית היא אקזקיוטיב אאוטקאמס (תוצאות ביצועיות), חברה דרום אפריקאית להשכרת שירותי לחימה, שהצליחה להתגבר על המורדים שזרעו הרס בסיירה לאון ולהשתלט מחדש על מכרות היהלומים. אך לאחר לחץ של ארצות הברית והאו"ם, ב-1999 הועבר חוק האוסר שימוש בשכירי חרב, ונשיא סיירה לאון פיטר את החברה. בזמן הטבח ברואנדה האו"ם שקל להפעיל את החברה כדי להפסיק את הטבח, אבל הדבר לא יצא אל הפועל בסופו של דבר. המצדדים בהפעלת החברה ברואנדה טענו שגוף של כמה מאות אנשים בעלות של 100 מיליון דולר, מסוגל לבצע מה שכוחות או"ם בהיקף גדול בהרבה של כוח אדם ותקציב איננו מסוגל לעשות.

בארצות הברית פועלות מספר רב של חברות שכאלו. ישנן כמה חברות פרטיות (קבלני כוח אדם) המשכירות שירותי לחימה לצבא ארצות הברית בעיראק בתשלום, והיו הכוח השני בגודלו בעיראק אחרי צבא ארצות הברית[דרוש מקור].

שקל חדש

שקל חדש או שקל ישראלי (בראשי תיבות: ש"ח, סמל: ₪, בערבית: شيكل جديد או شيكل إسرائيلي) הוא ההילך החוקי של מדינת ישראל. שטרות ומטבעות של השקל החדש הוכנסו למחזור לראשונה ב-4 בספטמבר 1985, במסגרת תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985, אולם המעבר הסופי, שכלל נקיבת מחירים בשקל חדש, נקבע ל-1 בינואר 1986. השקל החדש החליף את המטבע הקודם, השקל, לפי שער המרה של 1,000 שקלים = שקל חדש אחד. השקל החדש מחולק ל-100 אגורות. המעבר לשקל החדש נעשה בהתאם לחוק מטבע השקל החדש, התשמ"ה-1985.

השקל החדש מסומן באמצעות הסימן ₪, שבא אחרי המספר.

הסימון הרשמי של השקל על-פי תקן ISO 4217 הוא ILS (‏Israeli Shekel), אם כי במקרים רבים מסמנים אותו גם בראשי התיבות של שמו באנגלית - NIS (‏New Israeli Shekel).

החל מ-26 במאי 2008 השקל החדש הוא מטבע בר-המרה, לאחר שישראל צורפה באופן רשמי למערכת הסליקה הבינלאומית.

ב-23 בדצמבר 2017 פורסם באתר TheMarker כי במשרד האוצר מעוניינים לקדם הנפקת מטבע דיגיטלי על ידי בנק ישראל - "שקל דיגיטלי", במטרה להגביל את השימוש בכסף מזומן, וכך לצמצם את פעילות השוק האפור.

שר

שַׂר (בלועזית: מיניסטר) הוא תוארו וכינויו של חבר בממשלה. ככלל, כל שר עומד בראש משרד ממשלתי, ממונה על פעילותו ואחראי על הנושאים שבתחומי משרדו. כך למשל, שר החוץ ממונה על משרד החוץ, אך ייתכן גם שר בלי תיק, אשר אינו עומד בראש משרד, אלא אחראי על תיאום עניינים שעומדים על הפרק. בראש כל השרים יחדיו עומד ראש הממשלה (או נשיא המדינה, במדינות מסוימות).

המילה "שר" נבחרה כתרגום למילה הלועזית "מיניסטר" בישיבה של ממשלת ישראל הראשונה שהתקיימה ב-16 במאי 1948. המילה "שר" הועדפה על פני המילה "נגיד" שהוצעה אף היא כתרגום.

ברפובליקה נשיאותית, שר אחראי על ענייני משרדו בפני ראש הממשלה, ובדמוקרטיה פרלמנטרית הוא אחראי עליהם בפני בית המחוקקים. דבר זה מתבטא למשל על ידי כך שחברי בית המחוקקים רשאים להפנות לשר שאילתות בנושאים הנמצאים תחת אחריותו. כמו כן, בדמוקרטיה פרלמנטרית לשר יש חלק באחריותה המשותפת של הממשלה בפני בית המחוקקים.

תאונת דרכים

תאונת דרכים היא תאונה שבה מעורב כלי רכב אחד או יותר שנועד לנסיעה על דרך סלולה או על דרך עפר.

על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, בכל שנה 1.2 מיליון אנשים נהרגים וכ-20 עד 30 מיליון נפצעים בתאונות דרכים ברחבי העולם. העלות הכלכלית העולמית השנתית של תאונות הדרכים הוערכה בשנת 2003 ב-518 מיליארד דולר בשנה, ועלותן למשק הישראלי הוערכה בשנת 2004 ב-12.6 מיליארד שקל בשנה.

תעש מערכות

תעש מערכות בע"מ היא חברה ישראלית, המתמחה בפיתוח וייצור נשק, תחמושת, טכנולוגיות ומערכות לכוחות היבשה, האוויר, הים והסייבר, ולביטחון המולדת והעורף (HLS) בשדה הקרב המודרני, החברה היא חברה בת של אלביט מערכות, במסגרת חטיבת אלביט מערכות יבשה. החברה פועלת במספר מתחמים ברחבי ישראל, ולכל מפעל תחום התמחות ייחודי.

החברה הייתה יחידת סמך במשרד הביטחון, ואחר כך פעלה כחברה ממשלתית. עד ל-1 בינואר 2016, נודעה החברה בשם התעשייה הצבאית או תעש ובעולם בשם Israel Military Industries (בראשי תיבות: IMI), ובמועד זה שינתה את שמה ל"תעש מערכות". במרץ 2018 הגיעה המדינה לסיכום על מכירת החברה לחברת אלביט מערכות, כאשר חלק מהפעילויות, כולל ייצור מערכות הנעה רקטית קלה יישארו בידי המדינה במסגרת חברת תומר. המכירה לאלביט מערכות הושלמה בנובמבר 2018, תמורת 1.4 מיליארד ש"ח במזומן ו-400 מיליון ש"ח אשר ישולמו בשני תשלומים עתידיים ו-100 מיליון ש"ח נוספים תלויי ביצועים (סה"כ 1.9 מיליארד ש"ח). החברה מוזגה בתוך חטיבת היבשה של אלביט. החברה הממוזגת נקראת אלביט מערכות יבשה ואת החברה המשולבת מנהל אודי ורד.

לאורך שנות קיומה עסקה תעש בפיתוח ובייצור מערכות נשק בהתאמה לצרכים המבצעיים של צה"ל. החברה מפתחת ומייצרת מערכות נשק מדויקות, פתרונות לחימה וטכנולוגיה ייחודית לצה"ל ולצבאות בעולם. החברה משקיעה משאבים רבים בתחום המחקר והפיתוח של שדה הקרב העתידי, נמנית עם התעשיות המובילות בעולם בתחום המחקר הצבאי ומהווה מוקד ידע ממלכתי ומעבדה מתקדמת לניסויים וסימולציות. תעש מערכות מתמקדת בתחומי עסקים בהם לחברה מוצרים ייחודיים ומערכות נשק בלעדיות המתבססות על הייטק ביטחוני והנדסת מערכות. מרבית מערכות הנשק והלחימה, אשר משווקים כיום לצה"ל ובעולם, פותחו בחברה בשנים האחרונות ובהם: רקטות מדויקות למגוון טווחים עד ל-300 ק"מ, פגזי טנקים רב תכליתיים, מערכת חץ דורבן להגנה אקטיבית, פצמ"ר מדויק, גשרי סער לטנקים ורק"מ, מערכת שמיים אדומים להגנה על מתחמים ותחמושת לנשק קל בעלת דיוק משופר. תעש מערכות גם פיתחה ומייצרת את המיגון לטנקי המרכבה ולנגמ"ש הנמ"ר. גם כיום עוסקת החברה בהשבחת רכב קרבי משוריין ובייצור שריון ומערכות מיגון. בעבר פיתחה וייצרה תעש גם נשק קל אך ב-2005 הופרטה חטיבת הנשק הקל ונהפכה לחברת תעשיות נשק לישראל.

לחברה מפעלים ומתקני פיתוח, ייצור וניסוי ברחבי הארץ. משרדיה הראשיים של החברה נמצאים ברמת השרון.

החברה הגיעה לשיא גודלה בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20, והייתה מהחברות הגדולות ביותר בישראל. בעקבות משבר כספי עברה החברה גלי פיטורים והפרטה, שהביאו לצמצום ניכר בגודלה. בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 החליטה ממשלת ישראל להעביר את כל התעשיות הביטחוניות מיחידת סמך של משרד הביטחון לחברה בע"מ. התעשייה הצבאית הייתה החברה הראשונה שעברה שינוי זה.

משרד הביטחון וצה"ל מגדירים יכולת ייצור ופיתוח של תחמושת כבדה בתעש כתחום פעילות חיוני של המדינה. גם ייצור התחמושת הקלה נחשב לחיוני ותעש היא מהמובילות בתחום זה בעולם.

בנובמבר 2013 אישרה ממשלת ישראל ה-33 את המתווה להפרטת תעש, שחלק ממנה, שהוגדר כאינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל, יופעל במסגרת חברה ממשלתית שתוקם לאחר הפרטה. למעט זאת, תעש תופרט ותימכר למשקיע פרטי. מפעלי ומטה החברה יועברו מאזור השרון למתחם החברה ברמת בקע בנגב בשנת 2020. כחלק מההסכם התחייב משרד הביטחון לרכוש מתעש תוצרת בסך של 550 מיליון ש"ח לפחות בכל שנה למשך 5 שנים. בינואר 2017 הודיע משרד הביטחון שירכוש מתעש מערכות תחמושת בהיקף של 1.75 מיליארד ש"ח עד לשנת 2025. בהודעת המשרד נאמר כי הרכש יאפשר לצה"ל להשלים את חידוש המלאים שהחל לאחר מבצע צוק איתן ויתמוך בתוכנית האימונים של צה"ל לעשר השנים הקרובות כחלק מתר"ש גדעון.

תעש מערכות עברה לרווח נקי בשנת 2017. הרווח הנקי של החברה מסתכם ב-12 מיליון שקל ומכירות החברה מסתכמים ב-2.3 מיליארד שקל.

בשנת 2016 צבר ההזמנות של החברה עומד של 8 מיליארד שקל ומכירותיה של החברה מסתכמות ב-2.1 מיליארד שקל. 60% ממכירות תעש הופנו ליצוא, 80% ממוצריה הם תוצר של הפיתוח שלה ו־30% מפעילותה הם שירותי מחקר ופיתוח למפעלים זרים. תעש הפסידה ברציפות מאז הפכה מיחידת סמך לחברה עצמאית. אך בשנת 2016, עברה תעש מערכות לראשונה לרווח תפעולי של 17 מיליון שקל.

תעש מערכות עוברת למתחם תעש ברמת בקע שבנגב. תעש תקים את המפעלים במתחם לטכנולוגיה ביטחונית על שטח של 52,000 דונם, אשר יכלול מפעלי תעשייה לפיתוח וייצור פגזי טנקים, פצצות אוויר קרקע מדויקות והשבחת טנקים ונגמשים. בכוונת תעש להקים את מפעליה ולהתחיל לייצר בדרום הארץ עד לשנת 2022.

יו"ר החברה הוא יצחק אהרונוביץ ומנכ"ל החברה הוא אבי פלדר.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.