שקיעה

שקיעה היא זמן לקראת הערב שבו מתכסית השמש אל מעבר לקו האופק במערב.

Naaria3
שקיעה בנהריה
Sunset Zebulun
גון השמים בעת השקיעה
שקיעה בהר טריגלב, סלובניה
Jason-blackeye-279890
שקיעה מפטרס, יוון

מסלול קרני השמש בזמן שקיעה

קרני השמש בזמן שקיעה אינן נעות לאורך קווים ישרים. האטמוספירה, בדומה למנסרה, שוברת את הקרניים וכתוצאה מכך הן נעות במסלולים שבורים (בקווים ישירים בזוויות שונות) הנקבעים מעקרון פרמה. הסטת מסלול קרני השמש היא בשיעור של 0.6°, זווית הקרובה למפתח הזוויתי של השמש עצמה. לכן בזמן שרואים את השמש נוגעת בקו האופק, מיקומה האמיתי כבר מתחתיו. תופעה נוספת הקשורה בשבירת הקרניים באטמוספירה היא הנפיצה אשר מובילה במקרים נדירים לתופעת ההבזק הירוק.

צבעי השקיעה

צבע השמים, אם בזמן שקיעה ואם בצהרי היום, הוא תוצאה של פיזור קרני השמש מחלקיקי החומר המרכיבים את האטמוספירה. פיזור זה נקרא פיזור ריילי, והוא נעשה משמעותי ככל שאורך הגל של הקרינה המתפזרת קצר יותר, כלומר קרניים הנוטות לצבע הכחול יבלטו יותר כאשר מתרחש פיזור ריילי. זוהי הסיבה לצבע הכחול של השמים במשך היום. לעומת זאת, הפיזור של קרני האור הנוטות לאדום (בעלות אורך גל גדול ומשרעת גבוהה), חלש יותר. בזמן שקיעת השמש, הדרך שקרני האור צריכות לעבור בתוך אטמוספירה, כדי להגיע לצופה, מתארכת ככל שהשקיעה מתקדמת. הקרניים בעלות הסיכוי הגדול ביותר להגיע לצופה ללא פיזור הן הקרניים בעלות אורך גל גדול ולכן צבע השקיעה נוטים לאדום. אורך גל גדול מאפשר לגל האור לעקוף את החלקיקים הרבים הנמצאים בחתך האטמוספירה הגדול הקיים בזמן שקיעה, וכן לעקוף את הגזים והאבק המצטבר על פני כדור הארץ. ככל שיש יותר גזים ואבק על פני כדור הארץ, כך צבעי השקיעה יהיו בגוונים יותר חזקים של אדום, זו גם הסיבה שמעל פני הים צבעי השקיעה בגוונים חזקים יותר של אדום. צבעה האמיתי של השמש לבן, אך בעקבות פיזור ריילי הצבע המתקבל בצפייה מתוך כדור הארץ יהיה צהוב. בזמן השקיעה יש פיזור יותר גדול, ולכן השמש נוטה אל גוני הכתום והאדום.

ככל שמשרעת גל האור גדולה יותר, כך גוני הצבע יהיו חזקים יותר. למשל, גל אור אדום עם משרעת גדולה יראה כגוון אדום חזק, לעומת גל אור אדום עם משרעת קטנה שיראה גוון אור אדום חלש.

בנוסף, גוני השקיעה יכולים להיות מושפעים גם מאירועים כגון אפר מהתפרצויות הרי געש, או כתוצאה מתופעות אטמוספירות, כגון עננים, עשן וערפיח. לאחר ההתפרצות של הר הגעש פינטובו בשנת 1991 או ההתפרצות של הר קרקטואה ב-1883, נצפו זריחות ושקיעות בגוונים מיוחדים, כמו ירוק זוהר, בכל רחבי העולם.

Crimson sunset02
שקיעה בגוון ארגמן
Sunset Shefayim
שקיעה בחוף הים של קיבוץ שפיים
Sunset at BETZET
שקיעה בחוף בצת

שקיעה וזריחה

בדרך כלל, גוני הזריחה רכים וחלשים יותר מאשר גוני השקיעה. דבר זה נובע מההבדלים בתנאים שדרכם עובר אור השמש בין שעות היום לשעות הלילה. במשך היום, בדרך כלל מתרבות מהירות הרוחות, האבק, סופות החול וכיוצא בזה, דבר הגורם להעלאת כל האבק והחלקיקים שנצבר במשך הלילה על האדמה, למעלה.

כתוצאה מכך, האבק והחלקיקים משמש כמעין מסננת לקרני השמש, כך שבנוסף לאטמוספירה יש עוד שכבת סינון בין הקרניים ועד כדור הארץ. רק הקרניים הכהות יותר מצליחות לעבור דרך שכבת האבק, ולכן בכדור הארץ רואים את השקיעה בצבעים כהים יותר מאשר את הזריחה זריחת השמיים בצבע אדמדם.

זמנים

באזור קו המשווה, השמש עולה בצד מזרח ושוקעת במערב, משום ששם זמני היום והלילה קבועים תמיד, 12 שעות יום ו-12 שעות לילה (ישנן סטיות מזעריות עקב סטייה במסלול כדור הארץ אל מול השמש). בחצי הדרומי של כדור הארץ, נוטה השמש לכיוון צפון, ובחצי הכדור הצפוני נוטה השמש לכיוון דרום.

מן הסתם, נטיית השמש לכיוון צפון או דרום מתקרבת ככל שמתקרבים לקוטב הצפוני או הדרומי. משך זמן השקיעה עצמה, החל מכניסת השמש מתחת לאופק ועד היעלמותה, וכן משך הזמן שבין סוף השקיעה עד צאת הכוכבים, הוא ארוך יותר ככל שמתרחקים מקו המשווה ומתקרבים לקטבים, הצפוני או הדרומי.

בנקודת הקוטב הצפוני ממש השמש לא שוקעת כלל בתקופת הקיץ, וכך גם בקוטב הדרומי, השמש אינה שוקעת כלל בתקופת החורף. בתקופות האלה בקטבים השמש כלל אינה נראית,[דרושה הבהרה] ושורר חושך.

ביהדות

בהלכה היהודית זמן השקיעה קובע את מועד קיומן של מצוות שונות, כגון תפילת מנחה, זמן כניסת השבת, ועוד.

ביהדות זמן שקיעת החמה מוגדר, ככניסת כל גלגל החמה מתחת לקו הראיה. מיד לאחר השקיעה מתחיל זמן הנקרא בין השמשות, שהוא נחשב בין יום ללילה. זמן זה מסתיים עם צאת הכוכבים.

במסכת בבא בתרא בדף פ"ד עמוד א, צבעה האדום של השמש בשקיעה ובזריחה מוסבר על ידי כך שהשמש חולפת בערב מעל הגיהנום ("דחלפא אפתחא דגיהנום") ובבוקר מעל הוורדים של גן עדן.

ראו גם

קישורים חיצוניים

אייזק אסימוב

אייזק אסימוב (רוסית: Айзек Азимов; אנגלית: Isaac Asimov‏; 2 בינואר 1920 - 6 באפריל 1992) היה ביוכימאי וסופר יהודי אמריקאי, יליד ברית המועצות. במשך שנות פעילותו כתב למעלה מ־500 ספרים בתחומים שונים, אולם את עיקר פרסומו קנה ככותב ספרי מדע בדיוני. כמחווה לפועלו נקרא אסטרואיד על שמו (5020 Asimov). זכה בפרסי הוגו ונבולה פעמים אחדות, כמו גם פרסים נוספים ו-14 תוארי דוקטור לשם כבוד. ב-1987 היה הסופר השמיני שזכה בפרס ה"גרנד מאסטר" (הקרוי החל מ-2002 פרס דיימון נייט), פרס מפעל חיים המחולק לסופר מדע בדיוני אחד, פעם בשנה, לצדו של טקס חלוקת פרס נבולה.

איית את שמי באות ס'

איית את שמי באות ס' (באנגלית: Spell My Name with an S) הוא סיפור מדע בדיוני קצר מאת אייזק אסימוב. הסיפור הופיע לראשונה בשנת 1958. הסיפור נכתב בהשראת התסכול של אסימוב משגיאות כתיב בשמו כ"אזימוב" (Azimov). הסיפור תורגם לעברית ב-1980 בקובץ "שקיעה", ושוב ב-2014 בקובץ כתבי אייזק אסימוב כרך 3. אסימוב העיר שאת החלק האחרון בסיפור הוא הוסיף בדרך אגב. למרות הסוף הטוב המקורי, אסימוב לא היה מרוצה, כי הנומרולוג לא הוסבר. לכן הוא הכניס את החלק האחרון כדי להסביר את הנומרולוג.

אין איש פה, פרט...

אין איש פה, פרט... הוא אסופה של ארבעה עשר סיפורים קצרים מאת הסופר אייזק אסימוב, המהווה תרגום לחלק מהסיפורים שהופיעו בקובץ Nightfall and Other Stories, שאר הסיפורים תורגמו בקובץ הסיפורים שקיעה. לכל סיפור יש הקדמה קצרה מאת אסימוב.

הספר יצא לאור בעברית בהוצאת "מסדה" בשנת 1980, בתרגומו של אדם שרתיאל.

אקספרסיוניזם

אקספרסיוניזם הוא זרם שתחילתו במאה העשרים, המעמיד במרכז היצירה את היוצר ואת ראייתו הפנימית. המקורות הפילוסופים של הזרם שאובים מתנועת הרומנטיקה. זרם אקספרסיוניסטי מתקיים באֳמָנוּת, בציור, בספרות, במוזיקה ובענפים נוספים. זרם זה רווח בעיקר בתרבויות דוברות הגרמנית (גרמניה, אוסטריה, שווייץ, וחלק מצ'כיה). בכל התחומים בהם בא לידי ביטוי זרם זה, קווי היצירה היו גסים יותר, זועקים יותר, אלימים יותר. זאת בניגוד לקווים המעודנים של האימפרסיוניזם.

ה"אקספרסיביות" של האקספרסיוניזם באה לידי ביטוי בהתפרצות כוללת של רגשות (אקספרס= הבעה), לרוב שליליים: כאב, ייאוש, חרדה, תחושת שקיעה - רגשות שאפיינו את תקופת מפנה המאה העשרים, ה-Fin de Siècle. אמנם, לאורך כל תולדות האמנות קיימת אקספרסיה שאמנים ביטאו ביצירותיהם, אלא שהאקספרסיה הייתה משנית לציור ולא הנושא העיקרי בו. באקספרסיוניזם מושלך עולמו הפנימי של האמן על האובייקט המצויר. במובנה הרחב ביותר משמשת המילה "אקספרסיוניזם" לתיאור כל אמנות שצומחת מרגשות סובייקטיבים, ולא מתצפיות אובייקטיביות. הציורים האקספרסיוניסטים מנסים לשקף את תחושתו של האמן ולאו דווקא את המציאות האובייקטיבית של העולם הסובב אותו.

מבשרי האקספרסיוניזם בציור הם הפוסט-אימפרסיוניסטים: גוגן, ואן-גוך, ומונק. לקראת סוף המאה ה-19 התחילו אמנים לשבור מוסכמות, הלכו נגד המוסכמות הדתיות, האמנות הפכה להיות סוג של השתחררות מחוויות כואבות, נהייתה מאוד אישית והתאפיינה באינדיבידואליזם, שבו כל אמן יצר לעצמו חוקים משלו ופיתח סגנון ייחודי המזוהה עמו.

את המושג "אקספרסיוניזם" ניתן לצמצם ולהגדירו כתנועה ששלטה באמנות החזותית בגרמניה בין השנים 1905–1925, שאופייניים לה בעיקר ציוריהם של בני חבורת "הגשר", וקבוצת "הפרש הכחול". השימוש במונח "אקספרסיוניזם" נעשה בשנת 1911 לתיאור תערוכה של תמונות קוביסטיות מוקדמות ופוביסטיות ב"זצסיון" שבברלין, ורק בשלב מאוחר יותר באותה שנה שימש המושג הזה לציון האמנות הגרמנית.

דלק מאובנים

דלק מאובנים או דלק מאובן (בלועזית דלק פוסילי, מלטינית: Fossilis, "נכרה מהאדמה") הוא דלק הנוצר מהתאבנות של אורגניזמים בסביבה מחוסרת חמצן (אנאוקסית). גילם של האורגניזמים ושל דלק המאובנים שנוצר מהם הוא בדרך-כלל מיליוני שנים, ולעיתים אף מעל 650 מיליון שנה. דלקי המאובנים שנוצרים הם פחם, נפט וגז טבעי – שמכילים כולם כמות גדולה של פחמן.

תהליך ההיווצרות כולל קבורה של החומר האורגני, שקיעה ודחיסה אל מתחת לפני האדמה ו"בישול" (בטמפרטורה ולחצים ספציפיים) לאורך זמן. תהליך זה יוצר סוגים שונים של דלק מאובנים. תנאי הסביבה שהופעלו על החומר הם הקובעים איזה סוג של דלק מאובנים יווצר: פחם, נפט או גז טבעי.

התאוריה המקובלת כיום על מקורם הביולוגי (מאובניהם של צמחים ובעלי-חיים) של דלקי המאובנים, הוצעה לראשונה על ידי גאורגיוס אגריקולה ב-1556 ופותחה לאחר מכן על ידי מיכאיל לומונוסוב במאה ה-18.

אנרגיה פוסילית ודלקים פוסיליים הם כינויים לנפט, לפחם ולגז, שנוצרו מכבר השנים משרידים של צמחים שנרקבו וממאובנים של בעלי חיים ימיים (חומרים אורגניים).

הדלקים המאובנים בעלי חשיבות רבה כיוון שלאחר שריפתם הם מתחמצנים לפחמן דו-חמצני ומים, ועצם יכולתם להפיק כמויות משמעותיות של אנרגיה ליחידת משקל (בעבר תתי-חומרים כאלה שימשו לצורכי חניטה ואיטום).

האימפריה העות'מאנית

האימפריה העות'מאנית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية) הייתה אימפריה טורקית שהתקיימה למשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, השתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב. האימפריה העות'מאנית הייתה בין הכוחות הפוליטיים העיקריים בעולם מהמאה ה-15 עד תחילת המאה ה-18, והיוותה איום על מדינות אירופה עד שהתפרקה לאחר מלחמת העולם הראשונה והייתה לטורקיה המודרנית. ארץ ישראל נכללה גם היא בתחומיה של האימפריה העות'מאנית.

זריחה

זריחה היא הרגע שבו ניצוץ אור ראשון של השמש עולה מעל האופק במזרח. אין לטעות בין זריחה לבין דמדומי השחר שהם (לפי הגדרות משתנות) נקודת הזמן שבה השמים מתחילים להאיר, זמן מה לפני שהשמש עצמה מופיעה. מכיוון שפיזור האור גורם לשמש להיראות גם לאחר שהיא שוקעת באופק וגם לפני זריחתה, הן השקיעה והן הזריחה הן למעשה אשליות אופטיות.

מהלך השמש מערבה נובע מסיבוב כדור הארץ סביב צירו מזרחה. אשליה זו היא כל כך משכנעת שמרבית התרבויות פיתחו מיתולוגיות ודתות סביב המודל הגאוצנטרי. אפקט זה מורגש גם על ידי לוויינים החגים סביב כדור הארץ בעת שהם חוצים בקרבת הקטבים.

מכיוון שהזריחה והשקיעה מחושבים מהרגע שהקצה העליון של השמש מפציע מהאופק בזריחה ועד הרגע שבו הקצה השני נעלם לחלוטין בעת השקיעה, ולא לפי המועד שבו עולה באופק (או יורד) מרכז השמש, הדבר מגדיל במעט את אורכו של היום על חשבון הלילה. בחצי הכדור הצפוני, זריחת השמש המאוחרת ביותר איננה ביום ההיפוך החורפי (היום הקצר בשנה) החל ב-21 בדצמבר, אלא בתחילת ינואר. באופן דומה, זריחת השמש המוקדמת ביותר איננה ב-21 ביוני (יום ההיפוך הקיצי) אלא בתחילת יוני. במשך שבוע או שבועיים המקיפים את שני ההיפוכים, הן הזריחה והן השקיעה מתאחרים מדי יום.

גם בקו המשווה מוזזים הזריחה והשקיעה בכמה דקות קדימה ואחורה במהלך השנה, ביחד עם "הצהריים השמשיים". אפקט זה משורטט על ידי אָנָלֶמה (תרשים בצורת הספרה שמונה המצביע על מיקומה של השמש ברקיע בשעה קבועה בכל יום של השנה).

צבע השמים בעת הזריחה והשקיעה מוסבר באמצעות תופעה המכונה פיזור ריילי.

באמנות ובספרות מסמלת הזריחה תקווה חדשה והתחלה חדשה.

לזריחה כמו גם לשקיעה חשיבות רבה בניווט אסטרונומי. ניתן לחשב את שגיאת המצפן בעזרת חישוב הכיוון האמיתי של הזריחה (אמפליטוד) והשוואתו לכיוון שמראה המצפן, ההבדל שמתקבל הוא שגיאת המצפן. לצורך החישובים דרושים רק דקלינציית השמש באותו רגע, קו הרוחב וטבלה הנקראת טבלת אמפליטודה של השמש.

חוק ארכימדס

חוק הציפה של ארכימדס, ובקיצור חוק ארכימדס, הוא חוק פיזיקלי בסיסי בהידרוסטטיקה המסביר מדוע ספינות צפות על-פני המים ואינן שוקעות, כיצד הצוללת צוללת ומדוע ספינת אוויר מצליחה לרחף באוויר.

על פי החוק על גוף המצוי בתווך זורם (נוזל או גז) פועל כוח בכיוון מנוגד לכוח הכובד, השווה למשקלו של זורם שנפחו כנפח הגוף ושצפיפותו כמו של הזורם שמסביב לגוף. למשל, אם כדור בנפח של ליטר שקוע במים, יפעל עליו כוח עילוי השווה למשקל של ליטר מים באותה צפיפות של המים המקיפים את הגוף.

טרקטור

טרקטור (מלטינית: trahō, "גורר" או "מושך") הוא כלי רכב כבד, שייעודו העיקרי הוא גרירת ומשיכת כלים אחרים שנועדו למשימות ייעודיות שונות. כיום השימוש הנפוץ ביותר בטרקטור הוא בחקלאות (לא כולל ציוד מכני הנדסי ייעודי).

טרקטורים חקלאיים מאופיינים בארבע יכולות בסיסיות:

יכולת בלימה נפרדת לכל אחד מהגלגלים האחוריים (והפיכתו על ידי כך למעין ציר סביבו סובב הטרקטור כולו - על מנת להקטין את קוטר הסיבוב) או לחלופין נעילת דיפרנציאל ההנעה וחיוב כל הגלגלים לנוע יחד על מנת להיחלץ ממצבי שקיעה.

יחידת ההינע החיצונית (Power take off) אשר מעבירה כוח ממנוע הטרקטור אל ציוד חיצוני נגרר כמו קומביין או מרסס.

האפשרות להניף ציוד חיצוני כמו מחרשה ומשדדה על זרועות אחוריות הידראוליות.

היכולת לקבע את מהירות סיבובי המנוע על מנת לאפשר עיבוד ומהירות אחידים, זאת בשילוב עם ההילוך המתאים לכל עבודה.מאפיין מעניין נוסף הוא מילוי הצמיגים האחוריים במים (בעיקר בטרקטורים בינוניים לעיבודי שדה, עד תשעים אחוז מנפח הצמיגים) וזאת על מנת להגביר את משקל חלקו האחורי של הטרקטור בעת עבודה עם כלים פולחי קרקע. בעיבודים הכבדים (חריש, דיסקוס וכו') מקובל להשתמש בטרקטורים בעלי צמיגים אחוריים, ולעיתים גם קדמיים כפולים, על מנת להוסיף משקל, כוח ויציבות, ולשפר את יכולת הנסיעה והעבירות בעבודות מסוג זה הדורשות כוח רב, ולחלק את המשקל הגדול שהטרקטור סוחב עמו בין חלקי הטרקטור השונים.

בנוסף, על הטרקטורים הותקנו כפות ו"סכינים" למיניהן בשביל לבצע עבודות עפר. ומהם התפתח ציוד מכני הנדסי. בפרט, מטרקטורים זחליים עליהם הותקנו התוספות התפתח הדחפור - טרקטור זחלי ייעודי לעבודות עפר גדולות, שמצויד בכף "סכין" חזקה ובדרך כלל הוא גדול וכבד.

נהג הטרקטור מכונה טרקטוריסט. הלשונאי והבלשן יצחק אבינרי הציע ב-1957 תחת המילה הזו, שצורתה רוסית, את המילה טְרַקְטְרָן, שמשקלה כמשקל פסנתרן.

מארחת

מארחת (במקור: Hostess) הוא סיפור מדע בדיוני קצר מאת הסופר אייזק אסימוב. הסיפור פורסם לראשונה בגיליון מאי 1951 של מגזין Galaxy Science Fiction, ותורגם לעברית בשנת 1980 בספר שקיעה, ושוב בשנת 2010 בספר כתבי אייזק אסימוב כרך 2.

מפלט נ'

מפלט נ' (באנגלית: C-Chute) הוא סיפור מדע בדיוני קצר מאת אייזק אסימוב. הסיפור פורסם לראשונה בגיליון אוקטובר 1951 של Galaxy Magazine. הסיפור תורגם לעברית בשנת 1969 בספר שקיעה תחת השם "מפלט-ק", ושוב בשנת 2010 בספר כתבי אייזק אסימוב כרך 2.

זהו מהסיפורים הבודדים של אסימוב הכוללים חוצנים. הדגש של הסיפור הוא על הפסיכולוגיה בין קבוצת האסירים, אשר מגיעים מרקעים שונים ובעלי מניעים שונים.

סאמרא

סאמַרא (בערבית: سامراء, תעתיק מדויק: סאמראא') היא עיר בעיראק השוכנת במשולש הסוני כ-130 קילומטר צפונית-מערבית לבגדאד, על הגדה המזרחית של החידקל. העיר שימשה כבירתם של ח'ליפי בית עבאס מסוף המאה ה-8 ועד סוף המאה ה-9, והיא נחשבת כאתר עלייה לרגל חשוב באסלאם. ב-1 בינואר 2005 מנתה אוכלוסייתה 158,968 איש, רובם סונים, אך האוכלוסייה מנתה כמעט שלושה רבעים ממספרה בשנת 2002. ב-2007 הוכרזה העיר הארכאולוגית סאמרא כאתר מורשת עולמית, וצורפה מיד לרשימת האתרים בסיכון.

סביבת היווצרות

סביבת היווצרות היא המקום בו נוצר סלע, גם אם לאחר זמן הוא יימצא במקום שונה. סביבת ההיווצרות קובעת את הרכבו של הסלע ותכונות אחרות שלו.

לסלעים שונים – סביבת היווצרות שונה:

סלעי יסוד – סלעים הנוצרים בשתי סביבות:

סלעים פלוטוניים ומחדרים ממאגמה בסביבה פלוטונית

סלעים געשיים ופירוקלסטיים מלבה בסביבה געשית

סלעי משקע – נוצרים בסביבות מגוונות:

בסביבה יבשתית – בביצות, נחלים ואגמים

בסביבה ימית

בסביבה חופית

בסביבה אוופוריטית (של התאדות-יתר) – גם בלגונות ימיות וגם באגמים יבשתיים

סלעים מותמרים – בסביבה מטמורפית (של התמרה)

קירטון

קירטון הוא סלע משקע ביוכימי, פריך, לבן ונקבובי. זהו סלע הקרוב לאבן גיר ומורכב כמוהו מהמינרל קלציט, אך בשונה מהגיר אינו בעל מבנה גבישי.

שמיים

השָׁמַיִם מוגדרים בדרך כלל כמראה הנשקף בעיניו של מי שנמצא באוויר הפתוח ומביט מעלה. כשמשתמשים במושג שמיים בהקשר של כדור הארץ, מתכוונים בדרך כלל לאזור שמעל פני האדמה, שצורתו כחצי כדור מעבר לאופק הנראה. אם מתכוונים לכלל מסת האוויר העוטפת את כדור הארץ (ללא התייחסות למיקומו של צופה מסוים) משתמשים בשם אטמוספירה. בהכללה של מושג זה ניתן להשתמש במושג שמיים גם במקרה של כוכבי לכת אחרים שיש להם אטמוספירה.

שקיעה (ספר)

שקיעה (באנגלית: Nightfall) הוא סיפור מדע בדיוני קצר שנכתב על ידי הסופר אייזק אסימוב ופורסם בספטמבר 1941. כחמישים שנה לאחר פרסומו הורחב הסיפור לרומן בשיתוף פעולה של אסימוב ורוברט סילברברג.

בסיפור מתואר כוכב לכת המואר באורן של שש שמשות, כך שתושביו אינם יודעים חשיכה מהי. הסיפור עוסק בהתרחשותו של ליקוי חמה שמסתיר את השמש היחידה שזורחת באותו הזמן וגורם לעלטה גמורה על פני הכוכב. הסיפור הקצר מתאר את האירועים המתרחשים בשעות שקדמו לליקוי והספר מרחיב את הקורות בכוכב בטרם הליקוי ובימים שלאחר מכן.

בשנת 1968 נבחר הסיפור על ידי אגודת סופרי המדע הבדיוני בארצות הברית כסיפור המדע הבדיוני הטוב ביותר מאז ומעולם. "שקיעה" הוא גם שמו של קובץ סיפורים קצרים של אסימוב, שיצא בהוצאת מסדה בשנת 1980 (מתרגם: אדם שרתיאל). הספר כולל את הסיפור "שקיעה" (בגרסתו הקצרה), כמו גם כמה סיפורים מפורסמים אחרים של אסימוב (ביניהם "מארחת" ו"למען מטרה טובה...").

שקיעה (קובץ סיפורים)

שקיעה (באנגלית: Nightfall and Other Stories) הוא קובץ של שישה מתוך עשרים סיפורי מדע בדיוני קצרים מאת הסופר אייזק אסימוב שיצא לאור בשנת 1969. שאר הסיפורים בקובץ תורגמו בקובץ אין איש פה, פרט.... בתחילת כל סיפור הוסיף אסימוב הקדמה קצרה המסבירה היבט היסטורי של הסיפור ו/או איך הוא נכתב. הקריטוריונים העיקריים לפיהם נבחרו הסיפורים לקובץ הם איכות וחוסר הופעה בקבצים מוקדמים יותר בעריכת אסימוב. הסיפורים תורגמו על ידי אדם שרתיאל ויצאו לאור בעברית על ידי הוצאת מסדה בשנת 1980.

תרבה שם אדם...?

תרבה שם אדם...? (באנגלית: ?...Breeds There a Man) הוא סיפור מדע בדיוני קצר מאת אייזק אסימוב. הסיפור פורסם לראשונה בגיליון יוני 1951 של Astounding. הסיפור תורגם לעברית בשנת 1969 בקובץ שקיעה תחת השם "הגדל שם אדם...?", ותורגם שנית בשנת 2011 בספר כתבי אייזק אסימוב כרך 3.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.