שקד מצוי

שָׁקֵד מָצוּי (שם מדעי: Prunus dulcis) הוא מין של עץ המשתייך למשפחת הוורדיים. הוא ממוין בסוג פרונוס ובתת הסוג Amygdalus יחד עם האפרסק.

שקד מצוי
Shkediya01 ST 04
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: ורדנאים
משפחה: ורדיים
סוג: פרונוס
תת־סוג: Amygdalus
מין: שקד מצוי
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Prunus dulcis
‏Webb, 1967

מאפיינים

מקור המין כנראה מאזור הים התיכון ואסיה המערבית, והוא תורבת לפני אלפי שנים. בארץ ישראל ניטעו במקומות שונים מטעי שקדים, וגדלים בה גם שקדי בר, בעיקר בחורשים של הגליל, הכרמל, השומרון ויהודה. השקד הוא עץ קטן, קומתו אינה עולה בדרך כלל על ארבעה מטרים. לעומת זאת יש לו שורשים עמוקים, ולפיכך הוא יכול לגדול היטב גם באזורים שהגשמים מעטים בהם.

עלי השקד נושרים בסתיו והפרחים מקדימים לפרוח עם בוא האביב. בשנים קרות במיוחד עלולה הפריחה להתאחר. הפרחים נפתחים לפני ניצני העלים. טרפיהם של עלי השקד מוארכים וגם פטוטרותיהם ארוכות. הפרחים לבנים, לעיתים ורדרדים ומפרישים צוף. הבשלת הפירות חלה זמן רב לאחר הפריחה, כשישה חודשים ואף יותר מכך.

הפרי הוא בית גלעין שעיר. החלק הנאכל העיקרי הוא הזרע, אך לעיתים אוכלים את הפרי הצעיר בשלמותו, כאשר יש לו עדיין ציפה ירוקה וחמצמצה, והקליפה שמתחתיה עוד לא התקשחה. הזרעים של שקדי הבר הם מרים, ומכילים חומר בשם אמיגדאלין, המתפרק ויוצר חומצה ציאנית. חומצה זו היא רעל, ולפיכך אכילת כמות מרובה של שקדים מרים היא מסוכנת. הזנים התרבותיים מכילים כמות קטנה יותר של חומר זה ולפיכך יש להם טעם מתוק יותר. זרעי השקד התרבותי מכילים כמויות גדולות של שומן, חלבון, ויטמינים ומינרלים, ולכן יש להם ערך תזונתי רב.

העץ מתחיל להניב כבר בגיל 4-5 שנים, אך מגיע למלוא תנובתו רק בגיל כ-10 שנים[1]. עץ השקד המתורבת רגיש למזיקים רבים ודורש הדברה בחומרים רבי עוצמה ועל כן יש להיוועץ במומחה לפני שילובו בגינות נוי. שקד תרבותי בדרך כלל מגדלים בשיטה של הרכבה. בעבר השתמשו בשקדי הבר ככנה עליהם הרכיבו שקד תרבותי. עם נטישת המטעים חוזרת הכנה המרה ומשתלטת על הרוכב, ולכן רוב עצי השקד הפזורים בארץ הם בעלי שקדים מרים. כיום קיימים זנים מתורבתים ספציפיים המשמשים ככנה, במקום שקד הבר. היצרן העולמי העיקרי של שקדים הוא מדינת קליפורניה; בשנת 2013, יוצרו 82% מכלל התצרוכת העולמית של שקדים במדינה זו.

כל מיני השקד הם צמחים מוגנים בישראל למעט מטעים נטועים.[2]

שקד קטן-עלים ושקד רמון

בנוסף לתת-המין הטיפוסי, גדלים בארץ-ישראל עוד שני תת-מינים של השקד המצוי - שָׁקֵד קְטַן-עָלִים ושָׁקֵד רָמוֹן. השקד קטן-העלים הוא עץ קטן, לעיתים דומה לשיח, ענפיו קצרים ולעיתים מסתיימים בקוץ, פרחיו קטנים מפרחי השקד המצוי וקוטרם כשני סנטימטר, עליו קצרים - כשלושה סנטימטר אורכם. הפרחים לבנים או ורודים, עמוד העלי מכוסה בדרך כלל בקשקשים. הוא צומח בארץ באזורים יבשים; בעיקר בספר המדבר - במורדות המזרחיים של הגליל, השומרון ומדבר יהודה. גם בחרמון בגובה של 1,300–1,900 מטרים קיימת אוכלוסייה של שקד קטן-עלים. יש חוקרים הטוענים שהשקד המצוי הטיפוסי תורבת משקד קטן-עלים, ואוכלוסיות טבעיות של השקד המצוי הטיפוסי (שאינן שקד קטן-עלים) אינן אלא פליטי תרבות שהתפראו.

שקד רָמוֹן הוא תת-מין אנדמי להר הנגב בארץ ישראל, דומה לשקד קטן-עלים, והוא מהנדירים בין שקדי הארץ. העץ מצוי באזור הר הנגב, מדרום לכביש 171, המחבר את מצפה רמון עם הר חריף, באזור הנחלים אלות לוץ. לעיתים נמצא השקד בקרבת עצי אלה אטלנטית.

בעבר ראו בטקסונים אלה מינים עצמאיים (שקד קטן-עלים - Prunus korshinskyi; שקד רמון - Amygdalus ramonensis), אולם כיום נוטים לראות בהם תת-מינים או ואריאנטים של השקד המצוי[3][4].

ייצוג בתרבות העברית

השקד נזכר ארבע פעמים במקרא בהקשרים שונים. בשלוש מהן מוזכר עץ השקד בהקשר לשקידתו וחריצותו, בגלל פריחתו המוקדמת והמהירה.

נוהגים לכנות אותו גם "שקדייה". קרוב לוודאי שזהו חידוש של לוין קיפניס, שהופיע לראשונה בשירו "לשנה טובה, שקדייה" (תרע"ט 1919).[5] השיר "השקדייה פורחת" הוא שהשריש את השם שקדייה לעץ השקד, שהפך לסמל של ראשית הפריחה בארץ ישראל. כיוון שהשקד פורח בסמוך לט"ו בשבט, הפך עץ השקד מאז תחילת ההתיישבות היהודית המחודשת בארץ ישראל לסמלו של החג. פריחתו מרשימה על רקע ראשית הלבלוב הירוק, בעיקר אחרי מספר חודשי שלכת ברוב העצים ועקב כך שהשקד הוא הראשון לפרוח לאחר החורף נגזר ממנו השורש ש.ק.ד. (לשקוד).

שמו של עץ השקד הפך גם למקור לשמות פרטיים, הן לבנים והן לבנות, ולמקור לשמות משפחה נהוגים במדינת ישראל.

גלריה

Mandorle sgusciate

זרעי שקד מצוי

Buds-Prunus dulcis-Jerusalem

ניצנים בירושלים

Shaked01

פריחת השקד בבית ג'מל

Shaked02

פריחת השקד בבית ג'מל

Shkediya02 ST 04

פריחת השקד בשלג ירושלמי

BeeAlmond

דבורה על פרח שקד ביער חולדה

2006 0210Image0059

פריחת השקד בגבעת האירוסים

שקדיה

פריחת השקד באזור ביתר עילית

PikiWiki Israel 1601 Almond trees blossom כרם שקדים בכפר תבור בפריחה

מטע שקד בכפר תבור

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ https://ginatbustan.com/שקד-טיוטה/
  2. ^ אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), התשס"ה - 2005, ק"ת 6369, ה'תשס"ה, 15 בפברואר 2005 (תוקן ב־31 במרץ 2009), באתר האינטרנט של רשות הטבע והגנים
  3. ^ Browicz, K., & Zohary, D. (1996). The genus Amygdalus L.(Rosaceae): species relationships, distribution and evolution under domestication. Genetic Resources and Crop Evolution, 43(3), 229-247.
  4. ^ אתר http://www.emplantbase.org/home.html Euro-Med Plant Base
  5. ^ טלי בן-יהודה, לט"ו בשבט: שקדייה, אקדם, 28
אגוז

אֱגוֹז, בבוטניקה, הוא פרי יבש פשוט בעל זרע יחיד (לעיתים נדירות זרע כפול) שקליפתו החיצונית הופכת קשה מאוד בבשלות, ואינה נפתחת באופן טבעי לשחרור הזרע הנמצא בתוכה. בבישול ההגדרה רחבה יותר וכוללת סוגי פירות וזרעים נוספים. הפרי של מיני האגוז השונים הוא בעל ערך תזונתי רב (הוא מכיל שומנים, פחמימות וחלבונים), וכן ערך בריאותי.

דבש

דבש הוא חומר עתיר סוכר המיוצר ונאגר כמקור מזון על ידי קבוצות מסוימות של דבוראים חברתיים. הדבש מופק בדרך כלל מהפרשות סוכריות של צמחים או בעלי חיים, כגון צוף פרחים או טל דבש, בתהליך של אידוי חלק ניכר מהמים וכן עיבוד אנזימטי. הדבש המוכר ביותר מיוצר על ידי דבורים מהסוג דבורת-הדבש (Apis), ובייחוד המין דבורת-הדבש האירופית (A. mellifera). זהו סוג הדבש המיוצר באופן מסחרי ונצרך על ידי בני אדם בכמות הגדולה ביותר, ובמרבית אזורי העולם. עם זאת, ההגדרה הרחבה ביותר של הדבש כוללת גם את החומרים הסוכריים המיוצרים על ידי דבורי בומבוס, דבורים חסרות-עוקץ, וכן קבוצות מסוימות של צרעות ונמלים.קיימים סוגים רבים ומגוונים של דבש, בעלי הבדלים גדולים בהרכב כימי, מרקם, צבע, ריח וטעם. גורמים רבים משפיעים על אופיו והרכבו של הדבש, בייחוד מין החרק שהפיק אותו, ומקורות הסוכר (צוף, טל דבש או מקור אחר) מהם הופק. סוג הצמחים שמצוף פרחיהם מופק דבש משתנה מאזור לאזור ומעונה לעונה. יש סוגי דבש שמקורם בעיקר במין או סוג אחד של פרחים (דבש מוֹנוֹפְלוֹרי או דבש זני), ויש סוגי דבש שמקורם בשילוב מספר סוגי פרחים (דבש פּוֹלִיפְלוֹרי). הרכבו הכימי של הצוף תלוי במספר גורמים: סוג הצמח, תנאי מזג האוויר, סוג הקרקע והמיקום הגאוגרפי. מסוגים שונים של צוף ייווצרו סוגים שונים של דבש.

האדם גילה את הדבש עוד בתקופה הפרהיסטורית ועל כך מעידים ציורי קיר במערות ממקומות שונים בעולם. לדבש מגוון שימושים נרחב: כמזון בפני עצמו או כמרכיב במאכלים רבים, כחומר משמר, וכן כתכשיר או מרכיב של תכשירים ברפואה ובקוסמטיקה. דבש המופק מפרחים מסוימים כגון רודודנדרון, אף שאינו מזיק לדבורה האוספת אותו, עלול להיות קטלני לאדם.

הרי זגרוס

הרי זגרוס (פרסית: رشته كوه زاگرس; ארמית: ܛܘܪ ܙܪܓܣ; כורדית: زنجیره‌چیاکانی زاگرۆس; לורית: کو یه لی زاگروس; ערבית: جبال زاغروس) הם רכס הרים בדרום-מערב אסיה המשתרע על פני 1,500 קילומטר לאורך מערב איראן ומקצת ממזרח עיראק, החל מאזור כורדיסטן, לאורך גבול איראן–עיראק ועד למצר הורמוז. הרים אלה מהווים את גבולו המזרחי של המזרח התיכון, לפי הגדרות מסוימות. ההר הגבוה ביותר ברכס זה הוא דנא שפסגתו מתנשאת לגובה 4,409 מטר.

זמרת הארץ

זִמְרַת הָאָרֶץ הוא כינוי לשישה מיני מוצרים חקלאיים המייצגים את כלל תנובתה של אדמת ארץ ישראל.

חומרי ריח

חומרי ריח (באנגלית: Aroma compounds) הם תרכובות כימיות בעלות ריח. רוב חומרי הריח הידועים הן תרכובות אורגניות קטנות עם מסה מולקולרית של עד 300 גרם למול.

חומרי הריח עשויים להיווצר באופן טבעי על ידי אורגניזמים שונים (צמחים, בעלי חיים, פטריות וחיידקיים), והם עשויים להתקבל באופן מלאכותי (סינתטי) או מלאכותי-למחצה (חצי סינתטי) בתהליכי ייצור המבוססים על עקרונות של הכימיה האורגנית.

חלק מחומרי הריח עשויים להיות נעימים לאדם, וחלקם עשויים להיות מצחינים ומעוררי בחילה.

סנוניתן הורדיים

סְנוּנִיתַן הַוַּרְדִּיִּים (שם מדעי: Iphiclides podalirius, שם עברי קודם זְנַב-סְנוּנִית הַוַּרְדָנִיִּים) הוא פרפר ממשפחת הצבעוניים הנפוץ באירופה ובאסיה. בישראל הוא נפוץ רק באצבע הגליל, צפון רמת הגולן ובחרמון בחודשי הקיץ.

עמק המצלבה

עמק המצלבה (נקרא גם: פארק רחביה) הוא עמק בירושלים, הנמצא בין השכונות רחביה, ניות וגבעת רם, וקרוי על שם מנזר המצלבה שבו.

העמק והמנזר נקראו בשם זה, מכיוון שעל פי המסורת הנוצרית מעמק זה נלקח העץ ממנו הכינו הרומאים את הצלב עליו נצלב ישו. עץ זה היה, על פי המסורת, עץ פלאי שהורכב מעצי ברוש, זית ואורן. בשנת 1962 קיבלה עיריית ירושלים החלטה, ביוזמת סגן ראש העירייה מנחם פורוש, ולפיה שמו העברי של העמק יהיה עמק רחביה. בשנת 1966 אף ניסתה העירייה ליישם החלטה זו, ללא הצלחה.

פארק ענבה

פַּארְק עֲנָבָה הוא הפארק המרכזי בעיר מודיעין-מכבים-רעות והפארק החכם הראשון בישראל. הפארק נקרא על שם נחל ענבה שזרימתו מתחילה ממזרח לעיר ואפיקו עובר במנהרה לאורך רוב התוואי שלו בפארק. שדרות החשמונאים, השדרה המרכזית של העיר, עוברת בסמוך לפארק, ומסילת הרכבת, המסתיימת בתחנת הרכבת מודיעין מרכז, חולפת דרך הפארק בטרם כניסתה למנהרת התחנה. הפארק נפתח לקהל בחודש אפריל 2010.

במרכז הפארק נמצא אגם בשטח 14,100 מטר רבוע ובהיקף של 570 מטר. עומקו בין 70 ל-100 ס"מ ונפח מימיו כשהוא מלא הוא 12,325 מטר מעוקב. באגם חיים כ-1,000 דגים מסוג קרפיון שחור ואמנון כסוף. בנוסף יובאו למקום גם 350 דגי גמבוזיה הנוהגים לאכול ביצי יתושים. באגם שטים קיאקים וסירות פדלים. ממערב לאגם נמצא גן שעשועים שבמרכזו מתקן הבנוי מקורות עץ עגולות. ממזרח לאגם נמצא גן הבוסתן בשטח של שישה דונם שבמרכזו פרגולת בטון המצופה באבן ירושלמית. הוא מבוסס על עצים המאפיינים את ארץ ישראל כמו אלון מצוי, אלון התבור, עץ זית, שקד מצוי, גפן וצמחי תבלין. מדרום לאגם בנוי אמפיתיאטרון שבו 900 מושבים קבועים ומדשאה משופעת המתאימה ל-4,800 מקומות נוספים. בפארק פרגולות בטון מצופות באבן ירושלמית ושבילי הליכה באורך של כשלושה קילומטר. באוקטובר 2011 נחנכו בפארק פסלים של דינוזאורים, תנינאים, שקנאים וצבי ענק, שכיום חלק מהם שבורים. בנוסף ניתן לשכור במקום אופני רכיבה משפחתיים.

בספטמבר 2012 הודיעה עיריית מודיעין כי תגביל את הכניסה לפארק בחגים ובחופשות לתושבי העיר בלבד. הדבר בא לאחר הצהרתו של ראש עיריית מודיעין עילית יעקב גוטרמן כי יגביל את הכניסה לאתר המתוכנן בח'רבת בד עיסא לחרדים בלבד. במכתב לגוטרמן הבהיר חיים ביבס, ראש עיריית מודיעין, כי הוא נמנע עד כה מלהגביל את הכניסה למרות תלונות של תושבים על כך שהפארק נגזל מהם עקב מבקרים רבים ממודיעין עילית הסמוכה משום שאינו מאמין באפליה בין אוכלוסיות במדינה, אולם לאור הצהרתה של עיריית מודיעין עילית תחיל עיריית מודיעין הגבלה על הכניסה לפארק החל מספטמבר 2012, בכפוף להצגת תעודה מזהה.

הצעד נעשה לאחר התייעצות עם פרופסור אריאל בנדור שהחווה את דעתו בחוות דעת שהגיש כי יש להעניק לתושבי העיר אשר תפעול הפארק מתאפשר באמצעות המיסים שהם משלמים יתרון בנגישות לפארק.. עם זאת, כחצי שנה לאחר מכן, בוטלה ההגבלה ובפסח 2013 היה הפארק פתוח לכלל המבקרים.

בפסח 2017, נחנך פארק ענבה כפארק החכם הראשון בישראל. פרויקט הפיכתו לפארק חכם מתבצע על ידי חברת בזק. שינוי זה כולל התקנת מערכת אינטרנט אלחוטי (Wifi) ברחבי הפארק, מצלמות, חיישנים, מערכות בקרת איכות סביבה, ומערכות פיקוח וניטור המסייעות לתפעול השוטף של הפארק לרווחת מבקרי הפארק.

בקיץ 2017 הוחלפו מתקני המשחקים הישנים בחדשים והוחל בקיום מופעי קיץ באמפי הפארק בשם "ענבה LIVE". את הסדרה הראשונה חנכה להקת כנסיית השכל ואחריה הופיע בפארק לראשונה שלמה ארצי. במהלך 2018 הורחב שביל המטיילים והותקנה בו תאורה. בקיץ זה נפתח בו לראשונה בית קפה סמוך לאגם.

בקיץ 2018 הופיע שלמה ארצי בפארק בשנית ובאותה סדרה הופיעו גם ריטה, שלומי שבת ואייל גולן. בסדרת "לילות ענבה" הופיעה בין היתר להקת רוקוויל במחווה לכוורת. את מופעי אותו קיץ חתמה להקת התקווה 6.

צרמן

צֻרְמָן (בערבית: صرمان, מוכר גם בתור צרמניה (صرمانيه), אל-עדוניה ואל-עדנאניה (العدنانيه)) הוא כפר צ'רקסי נטוש ברמת הגולן סמוך לגבול ישראל-סוריה, כ-3 ק"מ מדרום-מזרח לקוניטרה וכ-4 ק"מ ממזרח לקיבוץ עין זיוון.

קאוואל

קאוואל (בבולגרית: Кавал, ברומנית: caval, בטורקית: kaval) או קוואלי (ביוונית: καβάλι קאוואלי או τζαμάρα "צאמארה") הוא סוג של חליל המשמש, בגרסאות שונות, את המוזיקה העממית המסורתית בבלקן, בייחוד בבולגריה ומקדוניה, כמו כן ברומניה, באלבניה, סרביה, יוון וטורקיה, כמו כן במזרח התיכון - במצרים, ובארמניה (ה"בלוּר"), אזרבייג'ן וכורדיסטן.

יש סבורים כי מוצא הכלי הוא בטורקיה משם הובא עם הכיבוש העות'מאני לחצי האי הבלקן ולדרום מזרח אירופה. לפי דעה אחרת, זהו כלי נגינה שהיה קיים באזור הבלקן עוד מימי קדם, כשכלים מקורבים לו היו ידועים בימי קדם גם במצרים, בסוריה וביוון הקדומה.

במקור היה הקאוואל כלי נגינה של רועי הצאן, אחד מסוגי "חליל רועים".

עם הזמן התחיל לשמש מוזיקת העם מכל הסוגים, במסגרת תזמורת עממית או ככלי סולו, כולל לצורך ליווי שירים וריקודים עממיים.

שוגי

השוגי (将棋, בעבר: 象戯; ברומאג'י: shōgi; מכונה לעיתים שחמט יפני או Jchess) הוא משחק אסטרטגיה מופשט שמוצאו מיפן. מקורו במשחק הצ'טורנגה, אביו הקדמון של השחמט ודומיו. הוא מורכב ומסובך משחמט, הן לאדם והן למחשב, וכולל יותר כלים. בניגוד לשחמט, ההבדל בין כלי השחקנים לא מיוצג בצבעם וצורתם. כיוון הכלי מציין את שייכותו לשחקן וסימניית הקאנג'י המצוירת עליו מסמנת את סווגו.

משמעות השם שוגי ביפנית היא "משחק הגנראלים".

על השוגי נכתבו ספרים, נעשו סרטים וכן סדרות אנימה.

שקד (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

שקדים

שקדים הם זוג איברי לימפה הנמצאים בגרון. השקדים דומים בצורתם לפרי השקד ומכאן שמם. הם משתתפים בתפקוד המערכת החיסונית. למערכת זו שייכים גם האדנואידים, הנקראים בטעות בשם "פוליפים" או "שקד שלישי" ובעברית, שקדון. האדנואידים ממוקמים גבוה יותר בגרון מאחורי האף ואינם נראים בהסתכלות ישירה לגרון.

לעיתים גדלים השקדים והאדנואידים וחוסמים את מעבר האוויר בגרון, דבר הגורם לנחירה, לקשיי נשימה, להתעוררות בזמן השינה, ולהפסקות נשימה. סימנים נוספים יכולים להיות שינה סוערת, התעוררות לילה והרטבת המיטה בלילה. סימנים אלה יכולים לגרום לבעיות ריכוז, לעייפות יום, ליתר פעילות (היפראקטיביות) ולהתפתחות וגדילה איטית. כאשר שקדים או אדנואידים חוסמים את מעבר האוויר, עשוי רופא אף אוזן גרון להמליץ על ניתוח שקדים, או ניתוח אדנואידים או שניהם גם יחד.

דלקות שקדים ודלקות במעברי אוויר העליונות הן בעיה נוספת. השקדים יכולים להזדהם על ידי חיידקים. במקרה של זיהום השקדים נעשים גדולים ונפוחים, צבעם אדום ותחושת כאב עז מורגשת בגרון. כאשר הזיהום הוא ממקור חיידקי, הטיפול ייעשה בעזרת אנטיביוטיקה. לדלקת זו עשויה להתלוות תופעת אבני השקדים.

על פי האקדמיה האמריקנית לרפואת אף אוזן גרון, דלקת שקדים חוזרת נחשבת אם ישנם שבעה אירועים בשנה אחת, חמישה אירועים בשנה במשך שנתיים רצופות או שלושה אירועים בשנה במשך שלוש שנים רצופות. רופא אף אוזן גרון עשוי להמליץ במקרים חמורים של דלקת שקדים חוזרת על ניתוח להסרת שקדים.

כיום מקובל לבצע ניתוח שקדים בעיקר עקב הפרעות נשימה ותסמונת דום נשימה בשינה. על פי האקדמיה האמריקנית לרפואת אף אוזן גרון, 80% מניתוחי כריתת שקדים מבוצעים בגיל 2-8 עקב הפרעות נשימה ותסמונת דום נשימה בשינה בעוד שרק 20% ההתוויה היא דלקות חוזרות.

מחקרים רבים קישרו בין ניתוח שקדים לבין השמנת יתר. לדוגמה, אחד מהמחקרים מציג ממצאים לפיהם כריתת שקדים העלתה בכ-61% את הסיכון להשמנת יתר בקרב ילדים שעברו כריתת שקדים ללא כריתת אדנואידים. כשבמקביל לכריתת השקדים בוצעה כריתת אדנואידים עלה הסיכון להשמנת יתר בכ-136%.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.