שפת אם

שפת אם או שפה מקורית היא השפה שאדם לומד ראשונה. בהתאם, אדם יכול להיות מכונה דובר שפה מסוימת כשפת אם.

מקור השם בכך שלרוב לומד ילד את יסודות השפה במשפחתו, פעמים רבות מאמו. גרסה אחרת למקור השם היא שזו שפת המקור או שפת המולדת־האם או שפת הארץ. באנגלית המונח "First language" (שפה ראשונה), מדגיש את הראשוניות של שפת האם בסדר הכרונולוגי של למידת השפות אצל הפרט.

שפת אם היא לרוב השפה בה הדובר מיומן יותר מבכל שפה אחרת. לרוב, שפה יכולה להיחשב שפת אם רק אם נרכשה לפני תום גיל העשרה או תפשה את המקום המרכזי בלימודיו ובחינוכו של הדובר. ישנם מקרים בהם אנשים גדלים בסביבה רב לשונית, שבה מדברים בשתי שפות או יותר. לדוגמה, בניהם של מהגרים עשויים לשלוט ברמה גבוהה גם בשפה המדוברת בביתם וגם בשפה המדוברת בסביבתם. במדינות מסוימות, נהוגות שתי שפות במקביל והלומד עשוי להיחשף לשתיהן בביתו ובלימודיו במקביל.

תקופה קריטית לרכישת שפת אם

גילאי הינקות והילדות המוקדמת הם תקופה קריטית לרכישה של שפת אם באופן מלא ושוטף[1]. לאחר מכן תהליכי רכישת השפה הופכים להיות מאומצים ומוגבלים יותר במידת היעילות שלהם.

אופן השימוש בשפת האם מול שפות אחרות

לרוב, ניתן להגדיר את שפת האם של דובר מן ההיבט הפונקציונלי כשפה שבה הוא מונה (סופר), חושב, חולם ומדבר. לעיתים, ישנה הבחנה בין שפת החשיבה והדיבור לבין שפת הכתיבה. דוגמאות נודעות לכך:

  • המשורר חיים נחמן ביאליק, שנהנה משליטה מושלמת בכתיבה בעברית, חשב ואף העדיף לדבר ביידיש, כמוהו כחלק גדול מן הסופרים והמשוררים בעברית בתחילת המאה העשרים;
  • הסופר ולדימיר נבוקוב, דוגמה אחרת, שלט באופן מושלם ברוסית וגם באנגלית, אך שפת האם האמיתית שלו הייתה כנראה הרוסית;
  • אפרים קישון, הומוריסטן ישראלי יוצא הונגריה, שהיה כבר בן 25 כאשר פגש לראשונה בשפה העברית, טען באחת ההומורסקות שלו כי הוא מתקשה להאמין כי אפשר לספור בשפה אחרת מלבד הונגרית. קישון כתב גם בספרו "סליחה שניצחנו" על מדינת ישראל: "זוהי הארץ היחידה בעולם שבו האם לומדת את שפת האם מפי הבנים".
  • שלמה יידוב, זמר יהודי ממוצא דרום-אמריקאי, שר בשירו המפורסם "חולם בספרדית": "אני חושב ואני כותב בעברית בלי קושי ואוהב לאהוב אותך בעברית בלעדית. זאת שפה נהדרת, לא תהיה לי אחרת, אך בלילה, בלילה אני חולם עוד בספרדית".

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Hensch, T. K. (2003). Controlling the critical period. Neuroscience research,47(1), 17-22.
אוקראינית

אוקראינית (Українська мова) היא שפה סלאבית מזרחית מתוך קבוצת השפות הסלאביות במשפחת השפות ההודו־אירופיות וככזו דומה במידה רבה לרוסית ולבלארוסית. היא מדוברת בפי 51 מיליון איש, מהם 41 מיליון באוקראינה המהווים 83% מהאוכלוסייה.

בולגרית

בולגרית היא שפה סלאבית דרומית, מקבוצת השפות הסלאביות במשפחת השפות ההודו-אירופיות. מדוברת בעיקר בבולגריה, בה היא משמשת כשפה רשמית. זו הייתה השפה הסלאבית הראשונה שהופיעה בכתב: היא נכתבה באלפבית הגלגוליטי כבר במאה ה-9, שהוחלף בהדרגה באלפבית הקירילי.

הבולגרית מציגה מספר מאפיינים שייחודיים לה בין השפות הסלאביות: היעדר שמות פועל, שימוש במוספיות סופיות לציון יידוע, ואובדן מערכת היחסות, האופיינית לשפות הסלאביות.

גאורגית

גאורגית, גרוזינית או גרוזית (ქართული - כּארתוּלי; ქართული ენა - כּארתוּלי אֶנה, השפה הגאורגית) היא השפה המדוברת בגאורגיה והשפה הרשמית שלה.

הגאורגית היא שפת אם של כ-3.9 מיליון איש בגאורגיה עצמה (83% מסך האוכלוסייה), ועוד כ-500,000 איש מחוץ לגאורגיה (בעיקר בטורקיה, באיראן, ברוסיה, בארצות הברית ובאירופה המערבית). הגאורגית היא השפה הספרותית של הקבוצה האתנית של הגאורגים, במיוחד אלה הדוברים שפות כרתווליות אחרות (סוואנים, מגרלים ולאזים). גאורגית יהודית, הנחשבת, לעיתים, לנפרדת מהשפות היהודיות מדוברת על ידי כ-20,000 איש נוספים בגאורגיה עצמה וכ-65,000 איש מחוץ לגאורגיה (מתוכם כ-60,000 איש בישראל).

גרמנית

גרמנית (Deutsch (מידע • עזרה) - דּוֹיְטְש), היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות. זוהי אחת השפות המדוברות בעולם עם מעל 100 מיליון אירופים (כרבע מכלל האירופים) הדוברים אותה כשפת אם. גרמנית היא השפה המדוברת ביותר באיחוד האירופי כשפת אם. היא השפה השלישית או הרביעית בפופולריות שלה כשפה זרה הנלמדת ברחבי העולם, והשנייה בפופולריות שלה כשפה זרה באירופה, ארצות הברית ומזרח אסיה (יפן)[דרוש מקור]. היא אחת השפות הרשמיות של האיחוד האירופי, והשפה השכיחה ביותר באינטרנט, אחרי האנגלית[דרוש מקור].

הגרמנית מדוברת בעיקר בגרמניה, אוסטריה, ליכטנשטיין, חלקים גדולים של שווייץ, לוקסמבורג, אזור דרום טירול (Südtirol) שבאיטליה, חלק קטן מפולין, הקנטונים המזרחיים בבלגיה, אזורים ברומניה ובצ'כיה, חבל אלזס וחלק מחבל לורן בצרפת. בנוסף, במושבות לשעבר של גרמניה, דוגמת נמיביה, ישנם חלקים באוכלוסייה הדוברים גרמנית, ויש גם כמה מיעוטים דוברי גרמנית במזרח־אירופה ברוסיה, בהונגריה ובסלובניה. גם בצפון אמריקה ובמדינות בדרום אמריקה כארגנטינה ישנן קהילות דוברות גרמנית. כמו כן האמיש וחלק מהמנוניטים מדברים בניב גרמני.

ויקיפדיה בסבואנו

ויקיפדיה בסבואנו היא המהדורה של ויקיפדיה, מיזם אנציקלופדית האינטרנט החופשית, בשפת סבואנו. לשפה זו, השפה השנייה המדוברת בפיליפינים, כ-21 מיליון דוברים ברמת שפת אם.

ונקובר

וַנְקוּבֶר (באנגלית: Vancouver, להאזנה (מידע • עזרה)) היא עיר הנמצאת בדרום-מערב הפרובינציה קולומביה הבריטית שבקנדה. היא נקראת על שמו של ג'ורג' ונקובר, קצין בצי הבריטי שחקר את האזור בסוף המאה ה-18. לוונקובר אוכלוסייה של 587,891 איש בתוך העיר עצמה בעוד שאוכלוסיית כל המטרופולין היא 2,180,737. המטרופולין של ונקובר היא הגדולה במערב קנדה והשלישית בגודלה במדינה כולה. העיר היא גם הגדולה ביותר בחוף הפסיפי הצפון-מערבי והמטרופולין שלה שנייה בגודלה באותו אזור רק לסיאטל. ונקובר מגוונת מאוד מבחינה אתנית; יותר ממחצית תושביה מדברים שפה אחרת מאנגלית בתור שפת אם.

ונקובר שוכנת בין מצר ג'ורג'יה לבין הרי החוף. כלכלתה נסמכת באופן מסורתי על משאביה של קולומביה הבריטית, הכוללים יערות, מכרות, דיג וחקלאות. העיר יושבה בשנות השישים של המאה ה-19 כתוצאה מהגירה מארצות הברית, שנגרמה מהבהלה לזהב של קניון פרייזר, אולם רבים מהמהגרים לא נשארו כשהבהלה הסתיימה. העיר התפתחה במהירות ממנסרה בודדת למרכז מטרופוליני גדול לאחר הגעתה של מסילת הברזל הקנדית-פסיפית ב-1887. נמל ונקובר נעשה משמעותי מבחינה בינלאומית לאחר השלמתה של תעלת פנמה שאפשרה לייצא דגן מערבה. מאז הפך הנמל לעמוס ביותר בקנדה ומייצא סחורה יותר מכל נמל אחר בצפון אמריקה. עם זאת, הכלכלה של העיר נעשתה מגוונת יותר עם השנים. לוונקובר תעשיית תיירות צומחת והיא הפכה למרכז הפקת הקולנוע השלישי בגודלו בצפון אמריקה, אחרי לוס אנג'לס וניו יורק, ואפילו הוענק לה הכינוי "צפון הוליווד". בעת האחרונה צומחת בוונקובר תעשיית היי-טק מפותחת המתרכזת במיוחד בפיתוח משחקי מחשב.

ונקובר נבחרת כל שנה באופן קבוע לאחת משלוש הערים הטובות ביותר למחיה בעולם. בשנת 2007 היא דורגה במקום ה-89 ברשימת הערים היקרות ביותר בעולם מתוך רשימה של 143 ערים גדולות. ובמקום השני בקנדה אחרי טורונטו. העיר גם דורגה במקום השלישי (יחד עם וינה) ברשימת הערים עם איכות החיים הטובה ביותר בעולם, אחרי ציריך וז'נבה.

ונקובר אירחה את אולימפיאדת החורף בשנת 2010.

טל בן צבי

ד"ר טל בן צבי (נולדה ב-1966) היא חוקרת תרבות ואוצרת של אמנות עכשווית.

יוונית

יוונית (Ελληνικά (מידע • עזרה) - אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו. היוונית דוּבּרה בתחילה גם לאורך חופי אסיה הקטנה (למעשה דיאלקטים יווניים שרדו באסיה הקטנה עד למאה ה־20) וחלקים מאיטליה ומצרפת. בעת העתיקה ניתן להבחין בין מספר דיאלקטים יווניים, והבולטים בהם היו האיוני, הדורי, האיולי, הארקדו־קפריסאי וניב צפון־מערבי. הניב האטי הוא למעשה ניב איוני עם תערובת של יסודות דוריים ובניב זה נכתבה רוב הספרות הקלאסית היוונית והוא גם משמש בסיס לשפה היוונית המודרנית.

יוסיפ ברוז טיטו

יוסיפ ברוז טיטו, (בקרואטית וסלובנית: Josip Broz Tito בסרבית: Јосип Броз Тито, ‏7 במאי 1892 - 4 במאי 1980), נודע בכינוי המרשל טיטו, מדינאי ומפקד צבא הפרטיזנים הגדול ביותר באירופה במלחמת העולם השנייה, ממוצא קרואטי-סלובני, נודע כלוחם הנחוש ביותר נגד צבא הכיבוש הנאצי כמו גם נגד משטרו של מוסוליני בעת מלחמת העולם השנייה, נשיא הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה מסוף מלחמת העולם השנייה ועד מותו בשנת 1980. טיטו הנהיג את מדינתו כדיקטטורה בהתאם לעקרונות הקומוניזם אך שמר על עצמאות מברית המועצות ובשלב מסוים על כמה איפיונים מקלים על השיטה הקומוניסטית, כמו למשל בתחום חופש תנועת בני האדם, הסחורות והמידע. טיטו דגל בחופש תרבותי ולתושבי יוגוסלביה הייתה הזכות המלאה להיות בקשרים עם המערב בתקופתו. השפה האנגלית הייתה כבר בזמנו חובה בכל בתי הספר ביוגוסלביה ונלמדה ברמת שפת אם ברובם של בתי הספר ביוגוסלביה.

יפנית

יפנית (קאנג'י: 日本語; ביפן קרויה השפה: ,"Nihongo" "נִיהוֹנְגּוֹ", Nihon: יפן, Go: שפה) היא השפה המדוברת בפי 130 מיליון איש ביפן, ובקהילות מהגרים יפניות. יפנית שייכת למשפחת השפות הג'פוניות. קשרים עם שפות אחרות הוצעו במהלך השנים על ידי בלשנים, אולם אף אחד מהם לא התקבל גלובלית. על פי התפיסה הפילוסופית היפנית הידועה בשם ניהונג'ינרון, בשל בידודם של האיים, לשפה היפנית יש מבנה דקדוקי ותחבירי ייחודי, הגורם ליפנים לחשוב לפי תבניות מחשבה מסוימות, השונות מכל מקבילותיהן בעולם.

היפנית שפה צירופית, הניכרת במערכת של תוארי כבוד סבוכים המשקפת את הטבע ההיררכי של החברה היפנית. כל זאת בעזרת תבניות פעלים ואוצר מילים מסוים המציין את הסטטוס החברתי היחסי של הדובר, המאזין, והאדם המוזכר בשיחה.

באופן יחסי, בשפה יש מבחר צלילים קטן, ומערכת עלרוד לקסיקאלית משמעותית.

השפה היפנית נכתבת בשילוב של שלוש מערכות כתב: אותיות (סימניות) סיניות מותאמות הנקראות ביפנית קאנג'י (kanji - 漢字), ושני כתבים פונטיים שנוצרו מאותיות סיניות מותאמות. הם נקראים היראגאנה (hiragana - 平仮名) וקאטאקאנה (katakana - 片仮名).

בהיראגאנה נעשה שימוש נרחב ביותר בכתיבת השפה למטרות שונות, ביניהן הטיית פעלים, כתיבת מילות קישור ויחס, והוראת יפנית לילדים.

בקאטאקאנה משתמשים בעיקר בשביל לכתוב מילים או שמות שמקורם אינו בשפה היפנית.

ביפנית המודרנית נעשה שימוש לעיתים קרובות גם באלפבית הלטיני רומאג'י (rōmaji - ローマ字), בעיקר לשמות של חברות, לוגואים, פרסומות והקלדת טקסט יפני אל תוך המחשב.

ספרות מערביות בדרך כלל משמשות כספרות, אך גם ספרות יפניות הנכתבות בקאנג'י הן שגרתיות.

אוצר המילים של היפנית מושפע מאוד ממילים משפות אחרות. מספר רחב של מילים נשאל מהשפה הסינית, או נוצר מתבניות סיניות, במשך תקופה של לפחות 1500 שנים.

מאז המאה ה-19 המאוחרת, היפנית שאלה מספר נכבד של מילים משפות הודו-אירופיות, בעיקר מאנגלית.

כתוצאה מיחסי המסחר המיוחדים בין יפן לפורטוגל המוקדמת, במאה ה-16, ולאחר מכן עם הולנד במאה ה-17, פורטוגזית והולנדית גם הן הפכו לגורם משפיע.

לינגואה פרנקה

לינגואה פרנקה (מאיטלקית: Lingua franca) היא שפה המשמשת לתקשורת בין אנשים שאינם מדברים באותה שפת אם, בעיקר לצורך מסחר בינלאומי, דיפלומטיה או מפגשים בין תרבויות שונות. כאשר נפגשים שני אנשים שאינם מדברים אותה שפה והם צריכים לקיים דו־שיח ביניהם, הם ישתמשו בשפה המוכרת לשניהם, ובדרך כלל תהיה זו שפה של עם דומיננטי באזור או בתרבות שהם חיים בה. פעמים רבות משפיעה הלינגואה פרנקה על השפות המקומיות, גם באוצר המילים וגם בדקדוק; כך למשל חדרו יסודות מן היוונית, שהייתה הלינגואה פרנקה במזרח התיכון בתקופת חז"ל, לתוך לשון חז"ל. לעיתים אף נוצרת כתוצאה מהשפעה זאת שפה קריאולית.

לשון (איבר)

הלשון היא איבר שרירי המצוי בפיותיהם של בעלי חיים רבים. הלשון היא השריר היחיד בגוף האדם שמחובר רק בקצה אחד שלו.

תפקידי הלשון:

הלשון היא איבר הטעם העיקרי. פקעיות טעם מכסות את רוב שטחה של הלשון, קולטות מולקולות מסוימות מהמזון ושולחות מידע למוח, המפרש אותו כ"טעם". אצל האדם קיימות בלשון כ-10,000 פקעיות; מספר זה משתנה ממין למין. פקעיות הטעם קולטות נוזלים בלבד; הרוק עוזר להמיס מזונות מוצקים ולפרק תרכובות שונות הנמצאות במזון. פקעיות הטעם אינן קובעות לבדן את חווית האכילה; לשאר החושים, ובעיקר לחוש הריח, תפקיד חשוב בעיצוב החוויה.

הלשון משמשת בולם נוסף לאזור הפה בעת חבטה או טראומה (במקרים רבים מונעת שבירה של השיניים בעת קרב לדוגמה).

הלשון משמשת למניפולציה והנעה של מזון בפה.

בבני אדם משמשת הלשון ליצירת חלק גדול מהצלילים המופקים בדיבור. את העיצורים ל', ט' ו-נ', למשל, לא ניתן לבטא ללא הלשון. לאור תפקידה החשוב בדיבור משמש המושג לשון בהשאלה לציון שפת דיבור, וכן - לציון שפת אם, בתרגום האנגלי של המונח (mother tongue). גם במספר קטן של בעלי חיים, כגון תוכים, משמשת הלשון לדיבור; לשונם הבשרנית והעבה של חלק מהתוכים היא אחד הגורמים העיקריים המאפשרים להם להגות מילים.

בבני אדם משמשת הלשון לעיתים בהתנשקות וביחסי מין.

בבעלי חיים מסוימים, כגון כלב, משמשת הלשון להורדת חום הגוף באמצעות אידוי מים ממנה, בדומה לפעולת ההזעה. פעולה זו נקראת הלחתה.

בבעלי חיים מסוימים, כגון צפרדעים, משמשת הלשון לציד בעלי חיים אחרים. לשון הצפרדע מכוסה חומר דביק ולחרקים שונים הנלכדים בה אין סיכוי רב להשתחרר.

בבעלי חיים מסוימים, כגון חתול, משמשת הלשון לניקוי הגוף. חתולים נרתעים ממים ולא מקובל לרחצם; החתולים שומרים על ניקיון גופם בעצמם בעזרת הלשון שמלאה בזיזים זעירים המנקים מהפרווה את השומן המגן עליה שבו מצטברים אבק ולכלוכים שונים.המילה 'לשון' בשפה העברית יכולה להתקיים הן בצורת זכר והן בצורת נקבה, אך כיום המין הנהוג הוא נקבה.

נפוליטנית

נפוליטאנית (בנפוליטנית: nnapulitano, באיטלקית: napoletano) היא שפה רומאנית המדוברת בעיקר במחוז קמפניה במרכז איטליה, מחוז שבירתו היא נאפולי, וכן בריכוזי אוכלוסין נוספים במרכז איטליה. מספר הדוברים בשפה ברמת שפת אם מוערך ב־7.5 מיליון.

אף על פי שלרוב מתייחסים לנפוליטנית כאל ניב של האיטלקית, רוב הבלשנים ועמם אף אונסק"ו מחשיבים את הנפוליטנית לשפה בפני עצמה. לשפה זו השפעה על כל הניבים המדוברים בדרום איטליה, ובמיוחד בפוליה בבזיליקטה ובדרום לאציו.

אוצר המילים של השפה קרוב אך אינו זהה לשפה האיטלקית. כמו האיטלקית, גם שורשי הנפוליטנית הם בלטינית הוולגרית, אך הנפוליטנית מושפעת גם מהשפה האוסקית הנכחדת, ולכן היגויה שונה מהאיטלקית במספר עיצורים. הצליל d באיטלקית, למשל, מקביל במקרים מסוימים ל־r; כך, לדוגמה, יבוטא (וייכתב) הפועל vedé (לראות) כ־veré, הפועל cadé (ליפול) יבוטא וייכתב כ־caré, והמילה Madonna תהפוך ל־Maronna. הבדל נוסף, למשל, הוא בהיגוי צירופי העיצורים "nd" המבוטא ונכתב כ־"nn". כך, לדוגמה, המילה "munno" היא המקבילה הנפוליטנית למילה האיטלקית "mondo" (עולם), והמילה "quanno" היא המקבילה הנפוליטנית למילה האיטלקית "quando" (מתי). קיימים הבדלי הגייה בעיצורים נוספים, כדוגמת "mb" המבוטא ונכתב כ"mm", ועוד.

הנפוליטנית התברכה בהיסטוריה ספרותית, מוזיקלית ותיאטראלית ובפרט היא השפה העיקרית בה מושרים שירים נפוליטנים. בין היוצרים הידועים בשפה ניתן למנות את הסופר והתסריטאי אדוארדו דה פיליפו (Eduardo De Filippo), את המשורר סלבאטורה די ג'קומו (Salvatore Di Giacomo) ואת הסופר והשחקן טוטו (אנטוניו דה קורטיס) (Totò, Antonio de Curtis).

לנפוליטנית אין מעמד חוקי באיטליה, והיא אינה נלמדת בבתי הספר כיום, שכן לפי חוקת איטליה איטלקית היא השפה הרשמית היחידה במדינה. בשנים האחרונות החלו קבוצות פוליטיות במחוז קמפניה לקרוא להכרה חוקית בשפה הנפוליטנית כשפת מיעוט, על מנת למנוע את הכחדתה העתידית. בשנת 2003 הוקם מסלול של לימודי השפה באוניברסיטת פדריקו השני בנאפולי (Università Federico II).

ערבית

ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לּוּעַ'ה אל-עַרַבִּייַה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה; להאזנה (מידע • עזרה)) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות. ככזאת היא קרובה מאוד לעברית ולארמית, ששייכות לענף הצפוני של השפות השמיות המערביות. הערבית הספרותית (اللغة العربية الفصحى, "אללע'ה אלערביה אלפֻצְחַא") משמשת בעיקר לכתיבה ולתקשורת בכל רחבי העולם הערבי, והיא בעלת תפקיד מפתח בחיי כל המוסלמים, שכן היא משמרת את שפת הקוראן, אשר נכתב בלהג הערבית של שבט קורייש. לצד הערבית הספרותית קיימת גם ערבית מדוברת (הנקראת בניבים המזרחיים: العامية, "אלעאמִּיַּה", ובניבים המערביים: الدارجة, "אד-דארִגַ'ה"), ולה ניבים רבים, שמשמשים שפת אם לכ-180 מיליון בני אדם ברחבי אסיה ואפריקה (לדוגמה, ערבית לבנונית, מצרית, מרוקאית). הערבית היא שפה רשמית (לאו דווקא יחידה) כמעט בכל מדינות המזרח התיכון (להוציא את ישראל, איראן וטורקיה) ובכל מדינות צפון אפריקה. כמו כן היא אחת מהשפות הרשמיות של ארגון האומות המאוחדות.

לשפה הערבית מעמד מיוחד בישראל, בהתאם לחוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי.

לערבית יש ממד דתי: לפי מוחמד הנביא, שפתו של האדם הראשון בגן-עדן הייתה ערבית, והיא נלקחה ממנו לאחר שחטא, אז הוא החל לדבר בסורית. רק כשהאדם חזר בתשובה, האל החזיר לו את ידיעת השפה הערבית. שפת הקוראן נחשבת לשון הקודש של דת האסלאם. לפי דת זו, אלוהים נתן את הקוראן לידי הנביא מוחמד במפורש בשפה הערבית. כל גרסה מתורגמת של הקוראן נחשבת משום כך נחותה בערכה. הערבית משמשת כשפת פולחן בדת המוסלמית, שעל פיה - כל מוסלמי נדרש לדעת את השפה.

לערבית יש גם ממד לאומי: השפה הערבית הספרותית הייתה מיסודות הפאן-ערביות ומיסודות הלאומיות הערבית אשר ראתה בדוברי הערבית במזרח התיכון אומה אחת בעלת שפה, תרבות, ומורשת היסטורית משותפת. עבד אל-ע'ני א-נאבולסי טוען כי הגדרת "ערבי" היא בעבר, בהווה ובעתיד מי שיכול לדבר ערבית באופן טבעי וללא קשיים, כשהניב אינו פוגע בהיותו ערבי.

פולנית

פולנית היא שפה סלאבית מערבית במשפחת השפות ההודו־אירופיות הקרובה יחסית לצ'כית, סלובקית וסורבית. מדוברת בפי 38 מיליון איש בפולין המהווים 98% מהאוכלוסייה, מה שהופך את אוכלוסיית פולין לאחת ההומוגניות מבחינה לשונית באירופה. נכון ל-2016 מעל ל-43 מיליון דוברי פולנית ברחבי העולם.

בפולנית, כברוב השפות הסלאביות, קיימות שבע יחסות שמות עצם. שמות העצם הפולניים מתמיינים לפי שלושה מגדרים: זכר, נקבה וסתמי. זוהי השפה הסלאבית היחידה ששימרה את תנועותיה המאונפפות. הטעם נופל בדרך כלל על ההברה הלפני-האחרונה במילה.

אוצר המילים הפולני עשיר במילים זרות שמקורן בגרמנית, ובנוסף מכיל מילים מאיטלקית שנשאלו בתקופת הרנסאנס ומילים שנשאלו מצרפתית במאות ה-17 וה-18.

בלקסיקון הפולני מילים רבות המשותפות לה ולסלובקית, צ'כית, אוקראינית ובלארוסית.

השפה החלה להופיע לראשונה בכתב במאה ה-12.

קזחית

קזחית היא שפה טורקית, השפה הרשמית של קזחסטן וכ-18.5 מיליון תושביה רואים בה שפת אם. החל משנת 1940 כתיב השפה מבוסס על גרסה של האלפבית הקירילי, הכוללת 42 אותיות. מספר דוברי הרוסית בקזחסטן משתווה למספר דוברי הקזחית, והאחרונה היא אמנם השפה הרשמית במדינה, אך רוסית היא שפת התקשורת הבין-אתנית.

ב-29 באוקטובר 2017, החליטה ממשלת קזחסטן כי עד 2025 כתב השפה יוחלף מהאלפבית הקירילי לאלפבית הלטינית.

רב-לשוניות

רב־לשוניות היא מונח בבלשנות המתאר שתי תופעות:

אדם הדובר ברמה סבירה לפחות שתי שפות;

קהילה שבה נעשה שימוש במספר שפות.בעולם ישנם יותר אנשים רב־לשוניים מאשר אנשים הדוברים שפה אחת בלבד.

רוסית

רוסית (ברוסית: Русский להאזנה (מידע • עזרה) רוסקי), שפתה הרשמית של מדינת רוסיה ושל ברית המועצות לשעבר, היא שפה סלאבית מזרחית המשתייכת לקבוצת השפות הסלאביות במשפחת השפות ההודו-אירופיות. רוסית היא השפה הסלאבית המדוברת ביותר והשפה המדוברת ביותר באירופה, עם 277 מיליון דוברים, מתוכם 144 מיליון (נכון לשנת 2002) דוברים שבפיהם היא שפת אם, המצויים בעיקר בשטחי רוסיה, במזרח ומרכז אירופה (כולל המדינות הבלטיות), בקווקז ובמרכז אסיה, וכמו כן גם במדינות שדוברי השפה היגרו אליהן, בעת ההתפרקות של ברית המועצות ב-25 בדצמבר 1991.

הרוסית דומה בדקדוקה לאוקראינית ולבלארוסית – שתיהן התפתחו מהשפה הסלאבית המזרחית של ימי הביניים. השפה התקנית מבוססת על הלהג המדובר במוסקבה, שהפכה במאה ה-15 למרכז התרבות הרוסית. במאה השמונה עשרה חדרו לרוסית מילים לועזיות רבות עקב ההיפתחות להשפעת המערב שהוביל פטר הגדול. ברוסית נכתבת ספרות ענפה בנושאים מגוונים; כמה מן הסופרים והמשוררים הגדולים בתולדות הספרות יצרו ברוסית.

שפה

שפה היא דרך תקשורת המבוססת על מערכת סמלים מורכבת בעלת חוקיות, המאפשרת לקודד ולארגן מידע בעל משמעויות רבות ומגוונות.

נהוג להבדיל בין הסמל השפתי המסמן לבין המושג או התוכן המסומן בו, אשר יכול להיות מציאותי או מופשט.

הבלשנות עוסקת בחקר השפה והשימוש בה.

סמנטיקה היא ענף הלשון המתמקד בחקר המשמעות של השפה.

מכלול אוצר המילים של שפה מסוימת מכונה לקסיקון. כלי לאיסוף וביאור של פרטים בלקסיקון מכונה מילון.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.