שפרעם

שְׁפַרְעָםערבית: شفاعمرو - שַפָאעַמְרו) היא עיר במחוז הצפון בישראל. העיר משתרעת על שבע גבעות, ושטח השיפוט שלה הוא 22,000 דונם. היא מרוחקת 13 ק"מ מהים ו-20 ק"מ מהערים חיפה, עכו ונצרת, מה שמעניק לתושביה אפשרויות תעסוקה בערים אלה. המבנה והמיקום הגאוגרפי של שפרעם כנקודת המפגש בין הרי הגליל לבין העמקים הפכו אותה לאורך תולדותיה לעיר המרכזית באזור, במיוחד בתקופתו של עות'מאן בנו של דאהר אל עומר. שפרעם היא עיר ערבית עם רוב מוסלמי ומיעוט נוצרי ודרוזי.

שפרעם
Coat of arms of Shefa-'Amr
Shfcity
שם בערבית شفاعمرو
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה עורסאן יאסין
גובה ממוצע[1] ‎137 מטר
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 41,558 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 50
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 1.3% בשנה עד סוף 2018
  - צפיפות אוכלוסייה 2,094 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 101
תחום שיפוט[2] 19,580 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 80
(למפת הגליל המערבי רגילה)
West galil
 
שפרעם
שפרעם
32°48′22″N 35°10′18″E / 32.8060632294631°N 35.1717704764936°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
3 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.3845
    - דירוג מדד ג'יני 170
פרופיל שפרעם נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
PikiWiki Israel 11091 Shfaram
מראה העיר בתחילת המאה ה-20
View of Shefa Amr
שפרעם - צילום משכונת דהר אלכניס
Shfaramsqr
הכיכר בשפרעם המשמשת כאנדרטה לנרצחים

אטימולוגיה

"שפרעם" מוזכרת לראשונה בתוספתא מסכת מקואות,[3] ולאחריה בתלמוד בכמה מקומות, במסכת עבודה זרה[4] מוזכרת מימי מרד בר כוכבא כעיר הסמוכה לאושא, ובמסכת ראש השנה[5] מוזכרת שפרעם כמקום גלותה של הסנהדרין מאושא הסמוכה לה (בערך בשנת 150 לספירה) יש הנוטים לראות בשמה צירוף של המילים העבריות שפר (שופר) עם. למרות זאת אגדה מקומית ראתה בשם "שפרעם" את צירוף המילים "שפא עמר" כלומר הבראת עמר. כרמז לאגדה על המנהיג המוסלמי עמר בן אל-עאץ (נולד בשנת 580) ששתה ממי המעין בעיר והבריא מחוליו, ואולי עקב כך - שונה שמה בהגייה המקומית לשפא עמר.

היסטוריה

שפרעם קיימת אלפי שנים, ושורשיה מעמיקים עד מאות שנים רבות לפני הספירה. בין חוקרים יש הסכמה שהיישוב הוקם בתקופה הכנענית, ותושביו הקדומים של היישוב הותירו אחריהם שרידים ארכאולוגיים.[דרוש מקור] היישוב מוזכר בתלמוד ובמאה שנייה היה אחד המקומות אליהם נדד מושב הסנהדרין אחרי חורבן בית המקדש. בתקופת השלטון הרומי חי במקום הרב יהודה בן בבא אשר הסמיך תלמידים לרבנות. הרומאים הוציאו אותו להורג בשל כך בשנת 144. קברו שוכן בעיר ומשמש אתר עלייה לרגל.

משרידי הכנסייה הביזנטית שבמרכז העיר ניתן ללמוד כי ביישוב התגוררו, נוסף על היהודים, גם נוצרים. עם הכיבוש הערבי של ארץ ישראל התיישבו בעיר גם מוסלמים, ובסביבות המאה ה-12 או ה-13, בתקופה הצלבנית, נוספו אליהם גם דרוזים. אחרי הכיבוש הצלבני נבנתה ביישוב מצודה טמפלרית בשם "ספרן" (שיבוש של השם שפרעם). לפי המקורות ההיסטוריים, ניתן לשער שהייתה עיירה פרנקית או נוצרית מקומית למרגלות המצודה. במקום עמדה כנסייה שהוקדשה לקדושים יוחנן ויעקב, שנטען שנולדו במקום.

הקהילה היהודית בעיר הייתה מצומצמת מאוד. לפי ארכיוני קושטא נמנו במפקד במחצית הראשונה של המאה ה-16 רק עשרה בעלי בתים יהודיים, ועיקרו של היישוב היה מוסלמי ודרוזי. מביקורם של הרמ"ק והאר"י הקדוש ועלייתם לרגל במאה ה-16 ליישובים שונים בגליל, ובכללם שפרעם, ניתן ללמוד כי היישוב היהודי אותה תקופה היה דל או שנעלם לחלוטין. בחסותו של דאהר אל עומר התחדש היישוב היהודי במאה ה-18 עם הגעתו של הרב חיים אבולעפיה. הרב ותלמידיו חידשו את בית הכנסת והאוכלוסייה התחזקה עוד אחרי השלמת בניין המבצר על ידי דאהר אל עומר (1773).

לפי עדות מתחילת המאה ה-19 היו ביישוב עשרים משפחות יהודיות, שעסקו בעבודת האדמה ולהם בית כנסת קטן. על פי המפקד שערך משה מונטיפיורי בשנת 1839, היו בשפרעם 107 יהודים, כולם ספרדים. לדברי לורנס אוליפנט, בשנת 1850 לערך, התיישבו בשפרעם כ-30 משפחות יהודיות ממרוקו, כחקלאים, אולם נאלצו לעזוב את עבודת האדמה לאחר שבמשך 20 שנה סבלו מהתנכלות ושוד. יחיאל מיכל פינס טען כי סיבת עזיבתם היא הלחץ הכלכלי הכבד של הממשלה העות'מאנית, כמו גם התנכלות השכנים הנוצרים, להם נאלצו למכור את קרקעותיהם. ב-1876 כתב יוסף אופלטקה שבשפרעם ישנן כ-20 משפחות יהודיות שעובדות את האדמה. אוליפנט העריך בשנות ה-80 של המאה ה-19 שאוכלוסיית שפרעם מונה כ-2500 נפש: 1500 נוצרים-יוונים, 600 דרוזים, 300 מוסלמים ו-100 יהודים. על פי אברהם לונץ, ב-1895 היו בשפרעם 13 משפחות יהודיות בלבד.[6] משנת 1894 תמכה חברת כל ישראל חברים בקהילה בשפרעם ומימנה שוחט ששימש גם כמלמד תינוקות וחזן[7]. אולם התמיכה נפסקה בשנת 1899 ותושבי שפרעם פנו לגורמים שונים בבקשת עזרה[8]. פנייה אחת שפורסמה בחבצלת בינואר 1900 כללה את התיאור: "שפרעם היא העיר הנקראת היום שיף-עמר אשר על אם הדרך בין טבריא וחיפה, בה ישוב קטן משנים קדמוניות, והישוב הזה עומד ומתמעט והולך, ואם לא יתעוררו נדיבים לחזקו ולתמכו יכלה ויאבד כלה".[9].

בשנת 1906 קיבלה שפרעם מעמד של עיר.

בשנת 1920 דווח שבשפרעם התגוררו 1,500 נוצרים, 400 מוסלמים, 300 דרוזים וגם כ-80 יהודים. היהודים האחרונים עזבו את העיר בשנות ה-20 בשל קשיי פרנסה. בתקופת המנדט הבריטי השתייכו העיר וסביבותיה לנפת חיפה. לפי סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל התגוררו בעיר שפרעם 3,640 תושבים (מתוכם 10 יהודים ושטח העיר השתרע על 338 דונמים (מתוכם 41 דונם שטחים ציבוריים). בשטח הכפרי סביב שפרעם שכלל 97,268 דונמים (מתוכם 31,219 דונם שטחים ציבוריים ו-7,621 דונם בבעלות יהודים) התגוררו 3,560 ערבים.[10]

במהלך מלחמת העצמאות נמלטו מהעיר רוב תושביה המוסלמים ונשארו בה כ-3,000 תושבים (מרביתם היו נוצרים ומיעוטם דרוזים). עם הזמן הדמוגרפיה השתנתה כאשר המוסלמים הפכו לרוב והנוצרים למיעוט. שפרעם המשיכה לאחר הקמת המדינה לשאת את התואר עיר, אותו קיבלה ב-1910 בתקופה הע'ותמאנית.[11]

באוגוסט 2005 עדן נתן-זדה, עריק מצה"ל, ירה ביושבי אוטובוס בתוך העיר ורצח ארבעה מהם, לאחר שהוכנע נעשה בו לינץ' על ידי התושבים הזועמים שהרגו אותו.

ביוני 2009 התחוללו בעיר מהומות על רקע מתיחות בין דרוזים ונוצרים. בין השאר הוצתו מספר כלי רכב וחנויות ונורתה אש לעבר שוטרים.

דמוגרפיה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים בשפרעם 41,558 תושבים (מקום 50 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.3%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, לשפרעם דירוג של 3 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 57.2%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 6,236 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[12]

להלן נתוני התפתחות האוכלוסייה בעיר:[א]

אוכלוסיית העיר מעורבת - 59.2% מתושביה הם מוסלמים, 26.5% הם נוצרים, והדרוזים מונים 14.3% מכלל התושבים. בשפרעם מרוכזים מעל 7% מכלל הנוצרים במדינת ישראל. זה הריכוז השני בגודל במחוז הצפון לאחר נצרת והרביעי בגודלו במדינה. לאחר הקמת מדינת ישראל, השבט הבדואי ערב אל סמניה שהתגורר בקרבת קריית טבעון עבר להתגורר בשפרעם. לעיר מעט מאוד מקורות תעסוקה עצמאיים ורוב המפרנסים יוצאים לעבוד בחיפה ובקריות.

אתרים בעלי עניין

Byzant
הקברים הביזנטיים
המבצר שפרעם
מצודת שפרעם
Zzzfrance 428
המגדל (אל בורג')
Shf Catholik Church
הכנסייה היוונית-קתולית

הקברים הביזנטיים

במרכז העיר שוכנים קברים נוצריים עתיקים מהתקופה הביזנטית (המאה ה-5 וה-6). בכניסה אל הקברים גילופים ופסלי אריות, ואזכורים שונים של ישו ביוונית.

המצודה

Castle of Shefa-Amr
"מבצר שפרעם שבנה עות'מאן בנו של דאהר בשנת 1768" צויר על ידי זיאד דאהר זידאני

בחלק העתיק של העיר נמצאת מצודת הסראייה הגדולה. מצודה זו נבנתה בשנת 1760 על ידי דאהר אל עומר שהיה מושל האזור במטרה לאבטח את הכניסה לגליל. את המצודה הוא בנה על החורבות של מצודה צלבנית קדומה יותר. התוכנית הראשונית של המצודה בקשה להקים מבנה שיאפשר קו ראייה אל מצודת אחיו של אל עומאר בצפת, אך הבנייה נפסקה בקומה השלישית, כנראה בגלל המחסור במשאבים ובשל חוסר הביטחון בגליל בזמנו. בקומה הראשונה שכנו אורוות והקומה השנייה שימשה למגורים. מצודה זו נחשבת לאתר הזידאני הגדול ביותר בגליל. לאחר הקמת המדינה שמשה המצודה במשך מספר שנים כתחנת המשטרה, ולאחר שנבנתה תחנה חדשה בשכונת "אל-פוואר", הייתה המצודה למרכז קהילתי.

המסגד הישן

נבנה בתקופת שלטונו של דאהר אל עומר בשלהי המאה ה-18 בסמוך למצודה. המסגד שימש בעיקר את משפחתו, פמלייתו וחייליו של השליט. מאז עבר המסגד עבודות פיתוח והרחבה בתקופות שונות בהתאם לגידול האוכלוסייה המוסלמית ביישוב.

המגדל

למרות שמו של מבנה זה בפי התושבים (שעל שמו קרויה השכונה מסביבו, שכונת "אל-בורג'"), זהו מבצר צלבני עתיק, ששופץ בתקופת עות'מאן, בנו של דאהר אל עומר, וכיום נמצאים ממנו אך שרידים מעטים.

כנסיות

בשפרעם יש קהילה נוצרית המפעילה חמש כנסיות ומנזר אחד:

  • כנסיית פטרוס ופאולוס הקדושים - כנסייה יוונית קתולית היא הכנסייה הגדולה בעיר והיא שוכנת ליד המצודה ובית הכנסת. היא נבנתה על ידי עות'מאן בנו של דאהר אל עומר. עות'מאן הבטיח שאם יסיים את הקמת המצודה יבנה גם כנסייה גדולה, ולכן היא מתוארכת לזמנה של המצודה. המבנה החל להיחלש, ולכן חוזק ושופץ בשנת 1904. לכנסייה מגדל פעמונים וכיפה סגלגלה.
  • מנזר וכנסיית אחיות נצרת - במרכז העיר שוכן מנזר הנזירות מנצרת, אשר נבנה על שרידיה של כנסייה קדומה מהמאה ה-4 שהוקדשה ליעקב הקדוש. כנסייה זו מוזכרת ברישומיהם של היסטוריונים נוצרים. במקום שבו עמדה הכנסייה ניצבת כיום כנסיית המנזר ובה נראים חלק מעמודי השיש שנשאו את תקרת הכנסייה הקדומה.
  • הכנסייה הפרוטסטנטית
  • הכנסייה הלטינית
  • כנסיית קונסטנטין והלנה - כנסייה אורתודוקסית.

בית הכנסת העתיק

בחלק העתיק של העיר שוכן בית כנסת "מחנה שכינה" שחודש לפני כ-250 שנים, על ידי ר' חיים אבולעפיה (השני) בתקופת שלטונו של דאהר אל עומר שהעניק ליהודים רשות להקימו. הסנהדרין ישבה בשפרעם בתקופת הקיסר מרקוס אורליוס וסוברים כי בית הכנסת העתיק נבנה במיקומו של בית כנסת קדום. בית הכנסת שבו אולם בודד חדל לתפקד בשנות ה-20 כאשר אחרוני יהודי העיר עזבו אותה והפקידו את מפתחותיו בידיה של משפחה מוסלמית משפחת ג'אעפרי המקומית המתגוררת לידו. המבנה חודש בשנת 1988. במהלך אירועי אוקטובר 2000, הושחת בית הכנסת ובו נקרעו ונשרפו ספרי תורה.[13][14]

בית משפחת נח'ול

שוכן בעיר העתיקה ושייך למשפחת נח'ול. נבנה במאה ה-19 ומוכר גם כ"הקונסוליה הצרפתית". מנסור נח'ול, ראש המשפחה בסוף השלטון העות'מאני, שימש מעין קונסול לצרפת, ולכן הבית וכל מי שנכנס בשערו היה תחת החסות הצרפתית.

בית משפחת אבו רחמה

נבנה בסוף המאה ה-19 על ידי משפחת אבו רחמה ובעזרת הכנסייה האנגליקנית. הוא שימש למגורי הנשים האנגליות שנשלחו על ידי הכנסייה, ונקראו בשפה המקומית "אלסתאת". במרוצת השנים שימש המבנה כסניף קופת חולים כללית, הסתדרות העובדים, הוסטל וכיום הוא משמש כגן ילדים.

אלח'לוה

(בערבית الخلوة) מקום תפילה לעדה הדרוזית. מהמקומות העתיקים בשפרעם והוא קיים מלפני כ-500 שנה. היה המקום היחידי לתפילה לעדה הדרוזית בשפרעם, וכן ל-16 כפרים דרוזים בקרבת היישוב, אשר עברו לפני מאות שנים להתגורר בשפרעם. פירוש השם הוא ההתבודדות (של המתפללים עם אלוהים).

ראשי היישוב

  • 1910–1932: דאוד סולימאן תלחמי
  • 1933–1969: ג'בור יוסף ג'בור
  • 1969–1998: אברהים נימר חוסין
  • 2008-1998: עורסאן יאסין
  • 2008–2013: נאהד ח'אזם
  • 2013–2018: אמין ענבתאוי
  • משנת 2018: עורסאן יאסין

לקריאה נוספת

  • אליעזר רפאל מלאכי, "כפר עם -שפרעם", בתוך: אלחנן ריינר וחגי בן-שמאי (עורכים), מנגד תראה: אסופה ממאמרי א.ר. מלאכי בענייני ארץ-ישראל, יד יצחק בן צבי, ירושלים, תשס"א 2011
  • מכתבו של משה פלנקינסזון בעיתון "הצבי", גיליון כו, כ"ז בניסן תרמ"ו (30 באפריל 1888)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אוכלוסיית העיר במפקד האוכלוסין המנדטורי משנת 1922 הורכבה מ: 1,263 נוצרים, 623 מוסלמים ו-402 דרוזים. אוכלוסיית העיר במפקד האוכלוסין המנדטורי משנת 1931 הורכבה מ: 1,321 נוצרים, 1,006 מוסלמים, 496 דרוזים ויהודי אחד. אוכלוסיית העיר בסקר הכפרים משנת 1945 הורכבה מ: 1,560 נוצרים, 1,380 מוסלמים, עשרה יהודים ו-690 אחרים (קרוב לודאי דרוזים). האוכלוסייה הכפרית כללה 3,560 מוסלמים ולא נכללת בטבלה לעיל.
  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ^ תוספתא, מסכת מקואות, פרק ו, הלכה א.
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ח', עמוד ב'.
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ל"א, עמוד ב'.
  6. ^ מיכאל איש-שלום, מסעי נוצרים לארץ־ישראל, עמ' 203-202; עמ' 415; עמ' 686-685, הערה 8; עמ' 778.
  7. ^ חוץ לארצנו, המליץ, 5 בספטמבר 1894
  8. ^ חדשות שונות, קול מחזיקי הדת, 16 במרץ 1900
  9. ^ שפרעם, חבצלת, 19 בינואר 1900
  10. ^ נתונים מסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל, שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.
  11. ^ שי לב, שפרעם, מעריב, 2 באוגוסט 1987
  12. ^ פרופיל שפרעם באתר הלמ"ס
  13. ^ כתבי ynet, הפגנות והתפרעויות ברחבי הארץ, באתר ynet, 10 באוקטובר 2000
  14. ^ קלמן ליבסקינד, ‏התנצלות ברק בפני החברה הערבית הייתה צעד ציני, מכוער וחצוף, באתר מעריב השבוע, 27 ביולי 2019
הנוער הדרוזי

תנועת הנוער הדרוזי היא תנועת נוער שנוסדה בשנת 2001 ומוכרת על ידי משרד החינוך החל משנת 2005. לתנועה פעילות בכל היישובים הדרוזים בישראל.

מרכז התנועה ממוקם בשפרעם. מייסדה ויושב ראש התנועה הוא חבר הכנסת חמד עמאר.

מטרות התנועה הן לטפח ולשמר את התרבות והמורשת הדרוזית, תוך טיפוח תודעה ישראלית וחינוך לדמוקרטיה ולדו-קיום.

התנועה הקימה מרכזי הכשרה ומועדונים לילדים ובני נוער מכיתות ד' - יב', בכל הכפרים הדרוזים. פועלת לקליטת נוער מעוט יכולת ותומכת בנערים יתומי צה"ל וכאלה שעזבו את בתי הספר, כמו גם משלבת ילדים בעלי מוגבלויות שונות בפעילותה.

סמלה של התנועה מורכב מסמל כוכב הצבעים הדרוזי וממגן דוד המייצג את השילוב בין החוויה הדרוזית לישראלית.

התנועה מתמקדת בחשיבות השירות בצה"ל, תוך טיפוח הזהות הדרוזית. מעודדת את חניכיה לפעילות התנדבותית ולחינוך לסובלנות ולפלורליזם חברתי.

הרדוף (קיבוץ)

הַרְדּוּף הוא יישוב שהוקם כקיבוץ בגליל התחתון, דרומית לעיר שפרעם, בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל. הוא נקרא על שם הצמח הרדוף הנחלים הגדל בצדי נחלים ונפוץ באזור.

התחנה המרכזית של עכו

התחנה המרכזית של עכו היא תחנה מרכזית ומסוף האוטובוסים המרכזי של העיר עכו. שוכנת במרכז העיר, סמוך לתחנת הרכבת עכו בדרך הארבעה.

התחנה משמשת בעיקר כמסוף אוטובוסים, ומרבית החנויות ודוכני האוכל ממוקמים ממול לתחנה, בתחנה מספר תחנות, שמהם יוצאים קווי אוטובוס לחיפה, נהריה, כרמיאל, קריית שמונה ויישובי האזור.

התחנה נקנתה על ידי נצבא ב-2003.

זאהי ארמלי

זאהי ארמלי (בערבית: زاهي أرملي; נולד ב-25 באוקטובר 1957) הוא כדורגלן עבר ערבי-ישראלי ששיחק בעמדת החלוץ. ארמלי הוא מלך השערים של קבוצת מכבי חיפה בכל הזמנים, שיחק בנבחרת ישראל ונכלל בהיכל התהילה של הכדורגל הישראלי.

חמד עמאר

חמד עמאר (בערבית: حمد عمار; נולד ב-5 בנובמבר 1964) הוא פוליטיקאי דרוזי-ישראלי. כיהן כסגן יו"ר הכנסת וכיום מכהן כחבר הכנסת מטעם מפלגת ישראל ביתנו.

כ"ח בתמוז

כ"ח בתמוז הוא היום העשרים ושמונה בחודש העשירי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושמונה בחודש הרביעי

למניין החודשים מניסן. כ"ח בתמוז לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

שלישי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגו".

כאבול

כָּאבּוּל (בערבית: كابول) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1976. היישוב שוכן בגליל המערבי, צפונית לעיר שפרעם ומזרחית לכביש 70.

יש מספר סברות לגבי מקור השם "כאבול". האחת מהמושג "גבול", והשנייה "כבול", שמשמעותה אדמה פורייה המניבה פירות רבים. שמו המקראי והתלמודי של היישוב הוא כָּבוּל.

היישוב נזכר רבות במקורות היהודיים, ובתקופת המשנה והתלמוד ישבו בו חכמי הלכה ובני משמרת הכהנים שכניה. כמו כן, מצוינים במקום קבריהם של מספר מחכמי ספרד.

כביש 70

כביש 70 הוא כביש אורך ארצי המתחיל במחלף יגור (החל מנובמבר 2018) וממשיך צפונה דרך עמק זבולון למרגלות הרי הגליל המערבי, ומשמש כציר אורך מקביל לחוף הצפוני של ישראל ולכביש 4 הקרוב יותר אל החוף. הכביש משמש בפועל כציר מהיר העוקף את חיפה והקריות. אורכו של הכביש הוא 43.3 קילומטר. הכביש מסתיים בצומת חניתה שבשלומי. בין מחלף גבעות אלונים למחלף סומך, כביש 70 חולק קטע עם כביש 6, וכתוצאה מכך בקטע זה הכביש מוגדר ככביש מהיר.

כביש 79

כביש 79 הוא כביש רוחב בצפון ישראל, החוצה את עמק זבולון ואת הגליל התחתון המערבי. הכביש מוביל מצומת עין אפק בקריית ביאליק ועד לצומת משהד שמצפון לנצרת, ואורכו 27 קילומטר.

מבצע דקל

מבצע דקל היה אחד ממבצעי צה"ל במלחמת העצמאות, אשר נערך בעיקר נגד צבא ההצלה. הוא נערך, כחלק מקרבות עשרת הימים, בגליל המערבי ובגליל התחתון בין ליל 8 ביולי-9 ביולי 1948 ועד ה-19 ביולי 1948. מספר קרבות מקומיים נערכו גם בימים הבאים. במסגרת המבצע צה"ל כבש שטחים נרחבים בגליל המערבי ובגליל התחתון, כולל נצרת, שפרעם, ציפורי וכפרים ערביים רבים נוספים. למרות כשלונותיו ברוב הקרבות, 'צבא ההצלה' הוכה אמנם, אך לא מוגר, וגם לאחר תום המבצע שמר על כושר לחימה ניכר.

מוחמד ברכה

מוחמד בָּרָכֵּה (בערבית: محمّد بركة, תעתיק מדויק: מחמד ברכה; נולד ב-25 ביולי 1955 בישראל) הוא מנהיג ערבי-ישראלי וראש ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל. שימש חבר הכנסת מטעם חד"ש, ויו"ר ועדת הכנסת למאבק בנגע הסמים.

מחוז הצפון

מחוז הצפון הוא אחד מששת המחוזות במדינת ישראל. המחוז משתרע מרמת הגולן והגליל העליון בצפון ועד בקעת בית שאן ורמות מנשה בדרום. בירת המחוז היא נוף הגליל (נצרת עילית לשעבר), והעיר הגדולה ביותר בו היא נצרת. המחוז גובל ממערב בים התיכון, מצפון בלבנון, ממזרח בסוריה ובירדן ומדרום במרחב התפר של צפון יהודה ושומרון. גודלו של המחוז הצפוני הוא 4,473 קמ"ר. כמה מאתרי הפולחן והנופש המרכזיים בישראל, לרבות אלה שסביב ים כנרת והר חרמון, שוכנים בתחומי המחוז הצפוני. המחוז חופף פחות או יותר לאזור הגליל במובנו הרחב המקובל, בנוסף לאזור הגולן.

מקבל שופנייה

מקבל שופנייה (נולד ב-21 באוקטובר 1963) הוא ספורטאי ספורט נכים, חבר נבחרת ישראל בבדמינטון לנכים ובעבר חבר נבחרת ישראל בכדורסל כיסאות גלגלים.

שופנייה תושב שפרעם. ב-1982 נפצע במלחמת שלום הגליל כשעלה עם רכבו על מוקש, רגלו האחת נקטעה והשנייה רוסקה. לאחר תקופת שיקום הצטרף לבית הלוחם בחיפה. ב-1985החל לשחק כדורסל בכיסאות גלגלים ובשנים 1999-1986 היה חבר נבחרת ישראל והשתתף במספר אליפויות אירופה ואליפויות עולם. ב-1988 וב-1992 התחרה עם הנבחרת במשחקי אולימפיאדת הנכים. בשני העשורים החולפים מאז המשיך לשחק בנבחרת בית הלוחם חיפה והוא מאמן קבוצות לאומית א' וב' בכדורסל כיסאות גלגלים.

ב-2001 החל שופנייה לשחק בדמינטון וצורף לנבחרת ישראל לנכים. כמתחרה יחיד הגיע למקום השני באליפות אירופה שנערכה בשווייץ ב-2010 ובתחרות הזוגות היה עם שותפו אלוף העולם ואלוף אירופה: ב-2006 זכו באליפות אירופה בבדמינטון לנכים שנערכה בהולנד, ב-2007 זכו במקום הראשון באליפות גרמניה הפתוחה וב-2010 זכו באליפות אירופה בשווייץ. ב-2008 הגיע למקום השלישי בתחרות הזוגות באליפות אירופה שנערכה בגרמניה. באליפות העולם 2011 שנערכה בגואטמלה שונו חוקי המשחק ודרגת הנכות של שופנייה הועברה למשחק בעמידה.

ב-2011 זכה שופנייה בפרס שרת התרבות והספורט לספורטאים מצטיינים.

נחל קישון

נַחַל קִישׁוֹן (בערבית: نهر المقطع, נהר אל-מוּקַטַע) הוא נחל הזורם מאזור ג'נין שבשומרון (מקורותיו מגיעים עד רכס הגלבוע), לאורך כ-70 ק"מ, דרך עמק יזרעאל, מפער נחל קישון (המעבר הצר בין הכרמל לגבעות אלונים שפרעם) ועמק זבולון, עד הישפכו לים התיכון במפרץ חיפה. בשפך הנחל נמצא נמל הקישון. שטח אגן הניקוז שלו הוא השני בגודלו מבין נחלי החוף, כ-1,110 קמ"ר, ולאורך חלק ניכר מאפיקו זרימתו איתנה. נחל גדורה, אחד מיובליו של נחל קישון, נשפך לתוכו ליד בתי הזיקוק שבמפרץ חיפה. בין יובליו האחרים של הנחל נמצאים נחל השופט, נחל יקנעם, נחל נהלל ונחל ציפורי. נחל קישון נזכר במקרא בשירת דבורה שבספר שופטים כנחל אליו נסחפו מרכבות סיסרא, שר צבא יבין מלך חצור, שנלחם בבני ישראל בראשות ברק בן אבינעם. בסמוך לנחל הוקמו מספר פארקים - פארק מעגן הדיג קישון בסמוך לשפך נחל קישון, פארק העמקים ופארק אלרואי. בחורף 1991–1992 עלו נחל קישון ויובלו נחל גדורה על גדותיהם מספר פעמים וגרמו לנזקים למבנים בסביבתו.

נפת עכו

נפת עכו היא נפה במחוז הצפון במדינת ישראל. קרויה על שם העיר עכו.

לנפה שישה אזורים טבעיים: אזור אילון, אזור יחיעם, אזור נהריה, אזור עכו, אזור כרמיאל ואזור שפרעם.

שטח הנפה הוא 928 קמ"ר.

הנפה חופפת פחות או יותר את אזור הגליל המערבי.

עדי

עֲדִי, הידוע גם כ"מִצְפֵּה עֲדִי", הוא יישוב קהילתי באזור הצפון ליד שפרעם השייך למועצה אזורית עמק יזרעאל.

עונת 1982/1983 בליגה הארצית

עונת 1982/1983 בליגה הארצית הייתה העונה השביעית של הליגה הארצית כליגה השנייה בחשיבותה בכדורגל בישראל.

על ניצחון במשחק הוענקו שלוש נקודות ונקודה בודדת הוענקה על תיקו.

הליגה כללה 16 קבוצות. העונה הסדירה הסתיימה בניצחון של בית"ר תל אביב שעלתה לעונת 1983/1984 לליגה לאומית לצד הכח רמת גן, ומכבי רמת עמידר.

מכבי שפרעם, הפועל עכו והפועל תל חנן ירדו לליגה השלישית.

רבי יהודה בן בבא

רבי יהודה בן בבא היה תנא בדור השלישי, בתחילת המאה ה-2 לספירה. אחד מעשרת הרוגי מלכות.

רסאן עליאן

רסאן עליאן או ע'סאן עליאן (בערבית: غسان عليان; נולד ב-21 במרץ 1972) הוא קצין בצה"ל בדרגת תת-אלוף, המכהן כראש המנהל האזרחי. קודם לכן שימש ראש מטה פיקוד המרכז, קצין חי"ר וצנחנים ראשי ומפקד חטיבת גולני.

לאום ודת[2]
יהודים: 0%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 61.2%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 24.9%דרוזים: 14%אחרים: -0.1%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 8.4%
גילאי 5 - 9 8.5%
גילאי 10 - 14 9.6%
גילאי 15 - 19 10.4%
גילאי 20 - 29 17.0%
גילאי 30 - 44 19.2%
גילאי 45 - 59 17.1%
גילאי 60 - 64 3.3%
גילאי 65 ומעלה 6.5%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 25
–  יסודיים 15
–  על-יסודיים 14
תלמידים 8,800
 –  יסודי 4,757
 –  על-יסודי 4,043
מספר כיתות 345
ממוצע תלמידים לכיתה 26.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
דגל ישראל
מחוז הצפון
נפות נפת רמת הגולןנפת צפתנפת עכונפת כנרתנפת יזרעאל
מפת מחוז הצפון
ערים בית שאןטבריהטמרהיקנעם עיליתכרמיאלמגדל העמקמעלות-תרשיחאנהריהנוף הגלילנצרתסח'ניןעכועפולהצפתקריית שמונה • שפרעם
מועצות מקומיות אבו סנאןאכסאלאעבליןבועיינה-נוג'ידאתבוקעאתאביר אל-מכסורבית ג'ןבסמת טבעוןבענהג'דיידה-מכרג'וליסג'ש (גוש חלב)דבורייהדיר חנאדיר אל-אסדזרזירחורפישחצור הגליליתטובא-זנגרייהטורעאןיאנוח-ג'תיבנאליסוד המעלהיפיעירכאכאבולכאוכב אבו אל-היג'אכסרא-סמיעכעביה-טבאש-חג'אג'רהכפר ורדיםכפר יאסיףכפר כמאכפר כנאכפר מנדאכפר תבורמג'ד אל-כרוםמג'דל שמסמגדלמגדל תפןמזרעהמטולהמסעדהמע'ארמעיליאמשהדנחףסאג'ורע'ג'רעיילבוןעילוטעין מאהלעין קנייאעראבהפסוטהפקיעיןקצריןראמהראש פינהריינהרמת ישישבלי - אום אל-גנםשלומישעב
מועצות אזוריות אל-בטוףבוסתאן אל מרג'גולןהגלבועהגליל העליוןהגליל התחתוןמבואות החרמוןמגידומטה אשרמעלה יוסףמרום הגלילמשגבעמק הירדןעמק המעיינותעמק יזרעאל
הסנהדרין
מונחים נשיאאב בית דיןסנהדרין גדולהסנהדרין קטנהבית דיןמשפט עברישבעים הזקניםכנסת הגדולהסמיכת זקנים
נשיאי הסנהדרין יוסי בן יועזריהושע בן פרחיהיהודה בן טבאישמעיההלל הזקןשמעון בן הללרבן גמליאל הזקןרבן שמעון בן גמליאל הזקןרבן יוחנן בן זכאירבן גמליאל דיבנה • (רבי אלעזר בן עזריה) • רבן שמעון בן גמליאלרבי יהודה הנשיארבן גמליאל ברבירבי יהודה נשיאהרבן גמליאל הרביעירבי יהודה נשיאה השניהלל נשיאהרבן גמליאל החמישירבי יהודה נשיאה השלישירבן גמליאל השישי
מקומות מושב הסנהדרין לשכת הגזית • חנות • ירושליםיבנהאושאיבנהאושא • שפרעם • בית שעריםציפוריטבריה
שונות מסכת סנהדריןמסכת מכות) • עדותארבע מיתות בית דיןזקן ממראחידוש הסנהדריןהסנהדרין של פריזקברי הסנהדרין שבגן הסנהדרין בשכונת סנהדריה

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.