שפות סלאביות

השפות הסלאביות הן ענף של השפות ההודו אירופיות המדובר בעיקר במזרח אירופה וארצות הבלקן.

מקורה המשוער של השפה הפרוטו-סלאבית של השבטים הסלאבים הוא באזור הנמצא כיום באוקראינה, ויש לה קשרים עם פרוטו-בלטית.

ההבדל העיקרי הוא בין השפות הצפון סלאביות לדרום סלאביות, המופרדות גאוגרפית זו מזו. בתוך אזור מסוים לעיתים יש רצף לשוני כמעט חלק במעבר בין שפה אחת למשנייה, כאשר גבולות פיזיים (לעומת פוליטיים) מפרידים בין מרחבים לשוניים גדולים יותר.

לחצו כדי להקטין חזרה
אוקראיניתאוקראיניתרוסיניתבולגריתאוקראיניתאוקראיניתאוקראיניתבלארוסיתרוסיתרוסיתסלובקיתקשוביתסורבית תחתיתסורבית עיליתפולניתבולגריתמקדוניתסלובקיתסלובקיתסלובקיתסלובקיתסלובקיתבולגריתקרואטיתצ'כיתצ'כיתסלובניתבוסניתבוסניתסרביתסלובניתרוסיתקרואטיתסורבית תחתיתסורבית עיליתצ'כיתסלובקיתפולניתקשוביתסלובניתקרואטיתבוסניתסרביתמקדוניתבולגריתרוסיניתבלארוסיתאוקראיניתרוסיתSlavic languages-HE.png

מפת תפוצה של השפות הסלאביות. למידע על שפה, לחצו עליה

רשימת שפות

יש המאמינים שהייתה קיימת גם שפה צפון סלאבית, השונה מהשפות המזרח והמערב סלאביות. דיאלקט הדיבור שפעם דובר בנסיכות נובגורוד (נקרא גם הדיאלקט העתיק של נובגורוד) המכיל מילים פרוטו-סלאביות שלא שרדו בשום שפה אחרת. ויכול להיות, לדעתם, עדות לענף בשפה הצפון סלאבית.

בדרך כלל המושג שפות צפון סלאביות נועד על מנת להפריד בין השפות הדרום סלאביות לשפות המערב והמזרח סלאביות (כיחידה אחת). בתקופת ההיסטוריה, הפלישה ההונגרית (החוץ אירופית) הפרידה בין הסלאבים (בין צפון לדרום). משום כך המושג נפוץ אצל חוקרי הסלאבים מטעמי נוחות, בהגדרם את השפות.

דקדוק

ברוב השפות הסלאביות נשמרו 7 מתוך 8 יחסות שם מפרוטו-הודו-אירופית. (ברוסית, סלובנית וסלובקית - 6 - הווקאטיבית לא בשימוש, בבולגרית ובמקדונית - רק 2 בשימוש - הנומינאטיבית והווקאטיבית).

מערכת היחסות היא אוסף חוקים לפיהם נוטה סיומת של שם העצם על-פי תפקידו התחבירי במשפט. בכל אחת מהשפות ישנם שמות שונים ליחסות אלו ועל כן פעמים רבות נהוג לכנותן גם בשמותיהן הלטיניים. בשפות הסלאביות נהוג גם לזהות בין היחסה לבין 'זוג שאלות' אשר מזהה אותה התואם לשאלות 'מי?, מה?':

  • יחסה נומינאטיבית (Nominativus) נום - לטינית 'שם' - זוהי היחסה הלא-מוטית, כשם שהשם מופיע במילון. משמשת בעיקר בתפקיד הנושא במשפט.
  • יחסה גנטיבית (Genetivus) - תפקידה ללא מילות יחס הוא לציין שייכות, מושא העונה על השאלות 'של מי? של מה?', כמו כן, היא מסמנת מושא ישיר לאחר שלילה, ולאחר מילות יחס מסוימות.
  • יחסה דאטיבית (Dativus) - שימוש ללא מילות יחס - מושא העונה על 'למי? למה?'
  • יחסה אקוזאטיבית (Accusativus) - מושא ישיר, העונה על "את מי? את מה?"
  • יחסה אינסטרומנטאלית (Instrumentalis) - מושא המציין שימוש באמצעי מסוים, עונה על השאלות "על ידי/באמצעות מי? על ידי/באמצעות מה?" במובן של שימוש (לדוגמה, כתבתי את המכתב בעט).
  • יחסה לוקאטיבית (Locativus) - מופיעה רק לאחר מילות יחס, בדרך כלל כשמציינים מיקום. כמו כן, במושא העונה על השאלות "על אודות מי? על אודות מה?"
  • יחסה ווקאטיבית (Vocativus) - בפניה למישהו, ללא 'שאלה', הנטייה זהה ללוקאטיבי ברב המקרים. זוהי הנטייה של שם העצם לדוגמה במשפט "בוקר טוב, אדוני" או "מה נשמע, חבר". היחסה הווקאטיבית נמצאת בשימוש מובהק בשפה הצ'כית, למשל. כך, למשל, השם הפרטי Petr יוטה Petře בפניה אל האדם, והשם הפרטי Ana יהפוך ל-Ano בפניה ישירה אל האשה.

היחסות משנות את כל שמות העצם והתארים שאליהם הן מתייחסות, בכלל זה שמות פרטיים.

קישורים חיצוניים

IE countries
בירוק כהה: מדינות עם רוב דובר שפות הודו-אירופיות. בירוק בהיר: מדינות עם מיעוט דוברי שפות הודו-אירופיות אשר קיבל הכרה רשמית.
אלפבית לטיני

האלפבית הלטיני (Latin), המכונה גם אלפבית רומאני (Roman), הוא אחד האלפביתים הנפוצים ביותר, ומשמש מערכת כתב עבור שפות רבות ברחבי העולם, ובשפות יוצאות-אירופה בפרט.

בולגרית

בולגרית היא שפה סלאבית דרומית, מקבוצת השפות הסלאביות במשפחת השפות ההודו-אירופיות. מדוברת בעיקר בבולגריה, בה היא משמשת כשפה רשמית. זו הייתה השפה הסלאבית הראשונה שהופיעה בכתב: היא נכתבה באלפבית הגלגוליטי כבר במאה ה-9, שהוחלף בהדרגה באלפבית הקירילי.

הבולגרית מציגה מספר מאפיינים שייחודיים לה בין השפות הסלאביות: היעדר שמות פועל, שימוש במוספיות סופיות לציון יידוע, ואובדן מערכת היחסות, האופיינית לשפות הסלאביות.

בוסנית

בוסנית היא צורה סטנדרטית של השפה הסרבו-קרואטית, המשויכת לקבוצת המוסלמים הסלאבים הדרומיים, הבוסניאקים. אלה חיים בעיקר בבוסניה והרצגובינה ובחלקים של סרביה ומונטנגרו. היא מדוברת גם במקומות שונים אחרים ברחבי העולם, בעיקר בגלל התפזרות הפליטים הבוסנים במהלך המלחמה בבוסניה.

כל הצורות הסטנדרטיות של השפה הסרבו-קרואטית: סרבית, קרואטית, בוסנית ומונטנגרית, מבוססות על תת-הניב המזרח הרצגוביני של הניב השטוקאווי של השפה. ההבדלים ביניהן זניחים ודובריהן מבינים זה את זה היטב. צורות אלה מכונות שפות או ניבים מטעמים פוליטיים ולא לשוניים.

שיטת הכתב הבוסנית העיקרית היא האלפבית הלטיני, אף ששימוש באלפבית קירילי גם הוא מקובל, בעיקר כדי להסתגל עם השימוש הרשמי של האלפבית הקירילי בבוסניה והרצגובינה בעבר של הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה, אך השימוש בו כיום מועט יחסית.

שם השפה הוא נושא שנוי במחלוקת בבוסניה והרצגובינה, קרואטיה, וסרביה והיא מכונה לחלופין בשם "בוסניאקית" - Bošnjački כדי לשקף את העמדה כי היא השפה התקנית של הבוסניאקים (קבוצה אתנית מוסלמית ילידת בוסניה) ולא של כל הבוסנים (הכוללים גם את כל שאר הלאומים החיים בבוסניה).

בלארוסית

בלארוסית היא שפה סלאבית מזרחית מקבוצת השפות הסלאביות במשפחת השפות ההודו־אירופיות וככזו היא קרובה לאוקראינית, רותנית (רוסינית), פולנית (בגלל ההשפעת הפולנית בתקופת האיחוד הפולני-ליטאי) ורוסית. הבלארוסית מדוברת בפי כ-6 מיליון בני אדם ברחבי העולם. בהיותה השפה הרשמית של בלארוס, מדוברת הבלארוסית בפי 7,905,000 בני אדם במדינה המהווים 98% מהאוכלוסייה שהם גם דו לשוניים עם הרוסית.

מונטנגרית

מונטנגרית הוא השם שניתן במונטנגרו לניב העיקרי (השטוקאווי) של השפה הסרבו-קרואטית. תת-ניב זה נבדל רק במידה מועטה ביותר מן הניב השטוקאווי המדובר בסרביה (או במקומות אחרים). השם "מונטנגרית" משמש רק על-מנת ליצור בידול מ"סרבית", מטעמים פוליטיים.

22% מתושבי מונטנגרו הצהירו במפקד אוכלוסין מ-2003 על מונטנגרית כשפתם העיקרית. לאחר שהפכה מונטנגרו למדינה עצמאית ב-2006, נעשו מאמצים לקדם את המאפיינים הייחודיים לדיאלקט המקומי ולבדלו מהסרבית, השפה הוכרזה כשפתה הרשמית של מונטנגרו (לצד סרבית, קרואטית ובוסנית, שכולן דומות מאד ומובנות הדדית, ואף מבוססות על אותו ניב של השפה הסרבו-קרואטית, וכן אלבנית) והוחל ביצירת תקן לשוני רשמי.

מקדונית

מקדונית (Македонски Makedonski; להאזנה (מידע • עזרה)) היא שפה ממשפחת השפות ההודו-אירופיות המדוברת בעיקר בצפון מקדוניה, בה היא שפה רשמית. מקדונית מקורבת לבולגרית, ועמדתה הרשמית של ממשלת בולגריה היא כי מקדונית נחשבת ניב לבולגרית ולא שפה עצמאית.

סלאבית כנסייתית עתיקה

סלאבית כנסייתית עתיקה או סלבונית היא השפה הסלאבית הכתובה הראשונה. השפה ידועה החל מהמאה התשיעית ושמשה לתרגום הברית הישנה, הברית החדשה וכתבי קודש נוצריים אחרים עבור העמים הסלאבים.

סלובנית

סלובנית (Slovenščina) היא שפה דרום סלאבית המדוברת בעיקר בסלובניה, וכן בקרב מיעוטים סלובניים בדרום אוסטריה ובצפון-מזרח איטליה.

בתוך השפות הדרום סלאביות, היא דומה בעיקר לניבים הקייקאבסקיים (kajkavski) של סרבו-קרואטית. סלובנית נכתבת באלפבית לטיני.

סלובנית, יחד עם סורבית, היא אחת משתי השפות הסלאביות ששימרו צורות פועל ושם זוגיות, בנוסף להפרדה בין יחיד ורבים הקיימת גם בכל השאר:

‎(jaz) gledam - אני מסתכל

‎(mi) gledamo - אנחנו מסתכלים

‎(midva) gledava - שנינו מסתכליםberem lepo knjigo - אני קורא ספר יפה

berem lepe knjige - אני קורא ספרים יפים

berem lepi knjigi - אני קורא (זוג) ספרים יפיםהתפתחות חדשה יחסית בסלובנית היא צורות יִידוּע וסיתום אשר אינן אופייניות לשפות הסלאביות:

lep paradižnik - עגבנייה יפה

lepi paradižnik - העגבנייה היפה

en lep paradižnik - עגבנייה (כלשהי) יפה

סלובקית

סלובקית (סלובקית: Slovenský Jazyk; להאזנה (מידע • עזרה)) היא שפה סלאבית מערבית. היא קרובה במיוחד לצ'כית.

הסלובקית מדוברת בסלובקיה על ידי 5,000,000 אנשים, בארצות הברית על ידי 500,000 מהגרים, בצ'כיה על ידי 320,000 אנשים (עקב התפרקות צ'כוסלובקיה), ובמדינות נוספות באזור.

במאה ה-18 התקיימו מספר ניבים של סלובקית מדוברת באזורים שונים של סלובקיה, אולם הצ'כית שימשה לכתיבה. ניסיון ראשון לקביעת נוסח עבור סלובקית כתובה נעשה בשנת 1787 על ידי כומר קתולי בשם אנטון ברנולק, בהתבסס על הדיאלקט הסלובקי של תושבי מערב סלובקיה, אולם ניסיון זה כשל. בשנת 1844 נעשה ניסיון נוסף לקביעת נוסח לסלובקית כתובה, על ידי קבוצת לותרנים בהנהגת ליודוביט שטור, בהתבסס על הדיאלקט של תושבי מרכז סלובקיה. דיאלקט זה נבחר כבסיס משום שהיה קרוב יותר לכלל דוברי הסלובקית ומשום שהיה שונה יותר מצ'כית מהדיאלקט של מערב סלובקיה. הקודיפיקציה של שטור הצליחה, בין השאר הודות לרוח הלאומית שפעמה בסלובקים שתרבותם דוכאה על ידי השלטונות האוסטריים, והנוסח שקבע בין השאר בספרו על הדקדוק הסלובקי משנת 1846, משמש את הסלובקית עד היום.

סרבו-קרואטית

סרבו-קרואטית היא שפה סלאבית דרומית המשתייכת למשפחת השפות ההודו-אירופית. היא שימשה כשפתה הרשמית של יוגוסלביה; לאחר שזו התפרקה, נותרה כשפה הרשמית בסרביה ומונטנגרו, קרואטיה ובוסניה והרצגובינה. רוב תושבי מקדוניה וסלובניה דוברים אף הם סרבו-קרואטית כשפה שנייה.

זוהי אחת השפות היחידות בעולם אשר נכתבות בשתי מערכות אלפבית שונות. האלפבית הלטיני נמצא בשימוש בקרואטיה ובסלובניה ואילו האלפבית הקירילי נמצא בשימוש בסרביה, מונטנגרו ובוסניה. האלפבית הערבי שימש לעיתים את הבוסנית, אך לא השתרש.

סרבית

סרבית היא שפה סלאבית דרומית המדוברת במספר מדינות יוגוסלביה לשעבר, בעיקר בסרביה ובבוסניה והרצגובינה וכמו כן במונטנגרו, קרואטיה ובקהילות סרביות ברחבי העולם. דובריה המגדירים עצמם כדוברי השפה הסרבית הם בעיקר סרבים - תושבי סרביה ותושבי רפובליקה סרפסקה. הסרבית מבוססת על ניב-אב המשותף גם לשפות הקרואטית והבוסנית, הנקרא סרבו-קרואטית.

סרבית היא אחת הדוגמאות הבודדות לשפה המשתמשת בשתי שיטות כתב בו-בזמן. שתי מערכות אלפבית, הלטיני והקירילי, משמשות לכתיבת השפה ונפוצות בסרביה בכל תחומי החיים, ורוב הסרבים שולטים בשתיהן.

הכתיב הסרבי עקבי מאד, ומבוסס על העיקרון של "אות לצליל", דהיינו, "כתוב כפי שהנך מדבר וקרא כשם שכתוב". העיקרון יושם על ידי ווק סטפנוביץ' קראג'יץ', בלשן סרבי והמוציא לפועל של רפורמת השפה הסרבית במאה ה-19.

במובנים רבים, סרבית היא ניב של השפה הסרבו-קרואטית, וזהה כמעט לגמרי לקרואטית ולבוסנית: הדקדוק זהה בכל גרסאות השפה, הן מבחינה מורפולוגית והן מבחינה תחבירית, והשוני מסתכם בחלק מאוצר המלים ובאיות.

פולנית

פולנית היא שפה סלאבית מערבית במשפחת השפות ההודו־אירופיות הקרובה יחסית לצ'כית, סלובקית וסורבית. מדוברת בפי 38 מיליון איש בפולין המהווים 98% מהאוכלוסייה, מה שהופך את אוכלוסיית פולין לאחת ההומוגניות מבחינה לשונית באירופה. נכון ל-2016 מעל ל-43 מיליון דוברי פולנית ברחבי העולם.

בפולנית, כברוב השפות הסלאביות, קיימות שבע יחסות שמות עצם. שמות העצם הפולניים מתמיינים לפי שלושה מגדרים: זכר, נקבה וסתמי. זוהי השפה הסלאבית היחידה ששימרה את תנועותיה המאונפפות. הטעם נופל בדרך כלל על ההברה הלפני-האחרונה במילה.

אוצר המילים הפולני עשיר במילים זרות שמקורן בגרמנית, ובנוסף מכיל מילים מאיטלקית שנשאלו בתקופת הרנסאנס ומילים שנשאלו מצרפתית במאות ה-17 וה-18.

בלקסיקון הפולני מילים רבות המשותפות לה ולסלובקית, צ'כית, אוקראינית ובלארוסית.

השפה החלה להופיע לראשונה בכתב במאה ה-12.

צ'כית

צ'כית (מכונה לפעמים גם בוהמית) היא שפה סלאבית מערבית, מתוך קבוצת השפות הסלאביות של משפחת השפות ההודו אירופאיות. השפה הצ'כית קרובה יחסית לסלובקית, לפולנית ולסורבית. במשך יותר מאלף שנות התפתחותה באזורים החופפים פחות או יותר את שטחה של הרפובליקה הצ'כית של ימינו, היא הושפעה רבות מהשפה הגרמנית המדוברת באזורים השכנים ממערב לה. הצ'כית מדוברת בפי כ-12 מיליון דוברים, 10 מיליון מתוכם הם אזרחי הרפובליקה הצ'כית, שהיא שפתה הרשמית, ועד ל-1991 הייתה הצ'כית שפתה הרשמית של רפובליקת צ'כוסלובקיה.

הצ'כית החלה להופיע בכתב במהלך המאה השלוש עשרה בערך, תחילה היו ניבים צ'כיים רבים אך במאות החמש עשרה והשש עשרה לספירה, עם הרפורמות הדתיות באותה התקופה, התפתחה השפה הצ'כית לצורתה התקנית, על בסיס הניב של פראג. בצ'כית ישנן שבע יחסות שמות עצם בדומה להרבה שפות סלאביות אחרות. בצ'כית ישנה הבחנה ברורה בין תנועות קצרות ותנועות ארוכות המסומנות כקו נטוי מעל האות (á) והטעם נופל לרוב על ההברה הראשונה של המילה.

בדומה לפולנית ואוקראינית (אך לא לרוסית), קיימת בצ'כית פלטליזציה (ריכוך) של עיצורים 'קשים' בסוף המילה בנטיות היחסה. כך למשל:

Praha (פראג) -> V Praze (בפראג).צ'כית היא שפה עשירה בעיצורים, נפוצים בה צרורות של כמה עיצורים בלי שתישמע ביניהם תנועה כלשהי. הצ'כית מאפשרת הברות ואפילו מילים שלמות ללא תנועה. לדוגמה prst (אצבע).

הכתיב הצ'כי קל יחסית לקריאה, לכל צליל שמבטאים, הן תנועה והן עיצור, יש סימן ייחודי משלו.

קרואטית

קרואטית היא שפה סלאבית-דרומית המדוברת בעיקר בקרואטיה, בפי הקרואטים בבוסניה והרצגובינה ומיעוטים קרואטים בכמה מדינות שכנות, ובאזור האיטלקי מוליזה.

הקרואטית המודרנית היא התפתחות מתמשכת של יותר מ-900 שנות ספרות, הכתובה בתערובת שפה כנסייתית עם שפת המקום. הקרואטית הכנסייתית נזנחה מאמצע המאה ה -15, וקרואטית כתובה, בהתגלמות ספרות עממית קיימת כבר למעלה מ-500 שנה.

קרואטית היא בעצם סוג ניב של השפה הסרבו-קרואטית, והיא כמעט זהה לסרבית ולבוסנית (הדקדוק זהה בכל גרסאות השפה, הן מבחינה מורפולוגית והן מבחינה תחבירית והשוני הוא באוצר מילים ובאיות).

קשובית

קַשׁוּבּית היא שפה סלאבית מערבית ממשפחת השפות הלכיטיות, המהווה ניב של פולנית המדובר באזור פומרניה. משמשת כלשון החינוך במספר ערים באזור פומרניה. השפה נכתבת באלפבית הקשובי המבוסס על האלפבית הלטיני.

רוסינית

רוּסִינית (руська бесіда, Русиньскый язык) היא שפה סלאבית המדוברת על ידי הרוסינים, קבוצה אתנית החיה בהרי הקרפטים במערב אוקראינה ומזרח סלובקיה.

גישתה הרשמית של ממשלת אוקראינה (ובעבר בברית המועצות כולה) היא לראות את השפה כניב של השפה האוקראינית ולא כלשון בפני עצמה. עם זאת, הרוסינית נבדלת מן האוקראינית באוצר המילים ובמורפולוגיה, ומכילה שרידים השייכים לרובד ארכאי יותר בהתפתחות השפה האוקראינית, הקרובים יותר ללשון הסלאבונית של ימי הביניים. כמו כן קיימות ברוסינית מילים רבות ממקור הונגרי וגרמני, בשונה משאר השפות המזרח-סלאביות.

הרוסינית נכתבת באמצעות האלפבית הקירילי, ומספר דובריה כיום (2009) מוערך ביותר מ-610,000 נפש.

שלזית

שלזית (ślůnsko godka ,ślůnski, לעיתים pů našymu) היא שפה המדוברת בשלזיה עלית, החלק הדרום-מזרחי של שלזיה, שמבחינה מדינית רובו מצוי כיום בפולין וחלקו בצ'כיה. דוברים של השפה חיים גם בגרמניה ובארצות הברית. שלזית קרובה לפולנית ונחשבת ניב שלה על ידי מספר בלשנים.[דרוש מקור]השם שלזית מתייחס לעיתים גם לשפה אחרת, גרמנית שלזית, ניב גרמני בעל השפעות סלאביות המדובר בשלזיה תחתית.

ישנם כמה סוגי אלפבית לשפה. דוברי השפה כותבים אותה באותיות השפה הפולנית. ב-2006 המציאו אלפבית חדש עבור שלזית על בסיס עשרה כתבי יד של השפה. כתיב זה צובר שימוש באינטרנט ובפרט בוויקיפדיה.

אותיות השפה השלזית: Aa Bb Cc Ćć Čč Dd Ee Ff Gg Hh Ii Jj Kk Ll Mm Nn Ńń Oo Pp Rr Řř Ss Śś Šš Tt Uu Ůů Ww Yy Zz Źź Žž

וגם: Ch Dz Dź Dž

שפות סלאביות דרומיות

השפות הסלאביות הדרומיות הן השפות הסלאביות המדוברות במדינות חבל הבלקן - בולגריה ומדינות יוגוסלביה לשעבר - סלובניה, קרואטיה, בוסניה והרצגובינה, סרביה, מונטנגרו ומקדוניה.

מספר הדוברים בשפות אלה הוא כ־30 מיליון.

את השפות הסלאביות הדרומיות המודרניות ניתן לחלק לשתי קבוצות: הראשונה כוללת את מקדונית ובולגרית והשנייה כוללת את הסרבו-קרואטית ואת הסלובנית.

בולגרית ומקדונית קרובות מאוד אחת לשנייה עד כדי כך שלדעת בלשנים רבים הן שפה אחת וההפרדה ביניהן פוליטית בלבד; זוהי הדעה הרווחת בבולגריה. לשתי השפות תכונות דקדוקיות משותפות המיוחדות רק להן בכל מכל השפות הסלאביות: בשתי השפות האלה קיים תווית יידוע שנצמדת לסוף מילה - -ът/-та בבולגרית ו־-от/-та במקדונית. תכונה דומה קיימת בניבים צפון-רוסיים, אך בכל שאר השפות הסלאביות אין תווית יידוע בכלל. כמו כן, בשתי השפות האלה, להבדיל משאר השפות הסלאביות לא קיימות ביחסות שם וצורה של שם הפועל. שתי השפות נכתבות באלפבית קירילי, אך במקדונית נוספו לו כמה אותיות. לעיתים קרובות נשמעת טענה, כי הדבר נעשה על ידי שלטונות יוגוסלביה כדי לקרב את המקדונית התקנית באופן מלאכותי לסרבו-קרואטית ובכך לתת לגיטימציה לשליטתה של יוגוסלביה בחבל זה.

סרבו-קרואטית הוא שם כולל לשפות המדוברות בקרואטיה, בוסניה והרצגובינה, סרביה, מונטנגרו וקוסובו. לכולן תכונות דקדוקיות זהות וההבדלים ביניהן מצויים בעיקר באוצר המילים ובהגיה של הצליל שהתפתח מהצליל הסלאבי העתיק שנכתב באות ѣ ("יאט") - e‏, je‏ או ije‏. למרות ההבדלים האלה, תושבי כל המדינות הללו מבינים אחד את השני רוב הזמן ללא צורך בתרגום ויש לשפות אלה תרבות משותפת של ספרות, קולנוע, מוזיקה וכיוצא בזה. בסרביה השפה הזו נכתבת באלפבית הקירילי והלטיני, בקרואטיה רק בלטיני ובבוסניה ומונטנגרו - בעיקר בלטיני, אך לעיתים גם בקירילי. בתקופת יוגוסלביה הסוציאליסטית סרבו-קרואטית הייתה אחת השפות הרשמיות של המדינה (בנוסף לסלובנית ומקדונית) והשפה הנפוצה בה, אך עם פירוק יוגוסלביה, החל גם תהליך של התרחקות, לעיתים מלאכותית, בין השפות.

השפה הסלובנית קרובה לסרבו-קרואטית בדקדוק ובאוצר המילים, אך לכל הדעות היא שפה נפרדת. יש לה מספר תכונות דקדוקיות ייחודיות, ביניהן מספר זוגי פרודוקטיבי, שאין בשום שפה סלאבית אחרת. סלובנית נכתבת באלפבית לטיני.

השפה הסלאבית הראשונה שהועלתה על הכתב נקראת סלאבית כנסייתית עתיקה; גם היא שפה סלאבית דרומית. כיום זוהי השפה הליטורגית בכנסיות האורתודוקסיות המזרחיות.

שפות סלאביות מזרחיות

השפות הסלאביות המזרחיות היא הקבוצה הגדולה ביותר של שפות סלאביות מבחינת מספר הדוברים. השפות העיקריות בקבוצה הן רוסית, אוקראינית ובלארוסית. כמו כן נכללת בה גם הרוסינית, שנחשבת על ידי חלק מהבלשנים כניב של האוקראינית.

מספר הדוברים שפות אלו כשפה ראשונה הוא כ־190 מיליון. מפאת חשיבותה התרבותית, ההיסטורית והפוליטית של השפה הרוסית, יש עוד כ־113 מיליון דוברי רוסית כשפה שנייה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.