שפות טורקיות

קבוצת השפות הטורקיות היא משפחה של שפות המדוברות בפי 125 מיליון בני אדם בעיקר במרכז אסיה. האזורים העיקריים שבהם מדוברות שפות טורקיות הם: טורקיה, אזרבייג'ן, מערב סין ורוסיה. השפה הטורקית המדוברת ביותר היא הטורקית, שלה כ-75 מיליון דוברים.

Map-TurkicLanguages
תפוצת השפות הטורקיות
Lenguas túrquicas
התפלגות השפות הטורקיות

קשרים אפשריים למשפחות אחרות

יש בלשנים המשייכים את השפות הטורקיות למשפחה גדולה יותר, המכונה "משפחת השפות האלטאיות", אולם תאוריה זו שנויה במחלוקת בקרב העוסקים בבלשנות היסטורית. התאוריה הזאת גורסת כי יש קרבה בין משפחת השפות המונגוליות ומשפחת השפות הטונגוסיות. יש חוקרים המרחיקים לכת ומציעים כי יש מוצא משותף לשפות האלה ולשפות יפנית וקוריאנית. אחרים מציעים כי יש קשר בין השפות האלה לבין השפות הפינו-אוגריות, ומכנים את המשפחה המשותפת "משפחת השפות הטוראניות" או "משפחת השפות האוראל-אלטאיות". אין קונצנזוס בין הבלשנים לגבי אף אחת מהתאוריות האלה, ולפיכך הן נחשבות לעת עתה כהצעות ולא כתאוריות מוכחות.

התפלגות השפות הטורקיות

טורקיות מערביות

  • קבוצה דרומית-מערבית
    • אזרית (כ-26 מיליון דוברים)
    • טורקית (כ-75 מיליון דוברים)
    • טורקמנית (6 מיליון דוברים)
    • קשקאי (מיליון וחצי דוברים)
    • חוראסאן טורקי (400 אלף דוברים)
    • פצ'נגית (נכחדה)
    • קיפצ'אקית (נכחדה)
    • גגאוזית (150 אלף דוברים)
    • אורומית (45 אלף דוברים)
  • קבוצה צפונית-מערבית
  • קבוצה דרומית-מזרחית
  • קבוצה בוֹלגרית

טורקיות מזרחיות

  • קירגיזית (מעל 3 מיליון דוברים)
  • אלטאי
  • יאקוטית
  • טובאנית
  • ח'קאסית
  • שור
  • פויו גירגיז
  • צ'ולים
  • טופה
  • דולגנית
  • אויגור מערבית
  • אלטאית צפונית
  • ח'לאג'

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 שייכת גם לקבוצה הצפון-מזרחית וגם לקבוצה הדרום-מזרחית
אוזבקית

אוזבקית (אלפבית לטיני: O‘zbek tili; אלפבית קירילי: Ўзбек тили), הנמנית במשפחת השפות הטורקיות, היא שפתה הרשמית של אוזבקיסטן. 21.5 מיליון דובריה הם אוזבקים באוזבקיסטן ובמדינות נוספות במרכז אסיה.

אוזבקית משתייכת לענף המזרחי של השפות הטורקיות, ולכן אוצר מילותיה קרוב במיוחד לשפת אויגור. עם זאת, היא הושפעה מאוד מפרסית, ערבית ורוסית. לשפה האוזבקית ניבים רבים, אך כמעט כל הדוברים מבינים את השפה האוזבקית הרשמית, המשמשת בתקשורת ובמסמכים רשמיים באוזבקיסטן, יחד עם רוסית.

אויגור

אויגור היא שפה ממשפחת השפות הטורקיות אשר רוב דובריה חיים במחוז שינג'יאנג בצפון-מערב הרפובליקה העממית של סין. השפה מדוברת גם בקזחסטן. 8 מיליון וחצי דוברים חיים במחוז שינג'יאנג, ו-300 אלף בקזחסטן. בנוסף יש קהילות דוברים קטנות באפגניסטן, פקיסטן, קירגיזסטן, טג'יקיסטן, אוזבקיסטן, מונגוליה, אינדונזיה, טאיוואן, ערב הסעודית, אוסטרליה, מערב אירופה וצפון אמריקה.

אזרית

אַזֶרית (Azərbaycanca, Azərbaycan dili) הוא מונח המתייחס לכמה ניבים קרובים המדוברים בקווקז ובאיראן. לרוב מקובל להתייחס אל הניבים האלה כלשפה אחת, השייכת למשפחת השפות הטורקיות. שני הניבים העיקריים הם אזרית צפונית, שהיא השפה הרשמית ברפובליקת אזרבייג'ן, ואזרית דרומית המדוברת בעיקר באיראן. המונח "אזרית" מתייחס לפעמים גם לשפה שונה לגמרי, קרובה לפרסית, המכונה בדרך-כלל טאט, ואשר מדוברת באותו אזור, וגם בישראל בקרב יהודים יוצאי הקווקז. כל המידע שלהלן מתייחס לשפה האזרית השייכת למשפחת השפות הטורקיות.

האזרית הצפונית, שהיא השפה הרשמית באזרבייג'ן, מדוברת בפי כ-6 מיליון תושבי המדינה - 4 מיליון כשפה יחידה, והשאר דוברים גם רוסית. בנוסף, דוברים אותה אנשים רבים במדינות השכנות (ארמניה, גאורגיה, קזחסטן, קירגיזסטן, טורקמניסטן, אוזבקיסטן ורוסיה) כשפה שנייה. בסך הכל עומד מספר דובריה על כ-15 מיליון. האזרית הצפונית מכונה לפעמים "טורקית אזרית".

האזרית הדרומית מדוברת בפי כ-25 מיליון איש, רובם תושבי איראן (38% מתושביה). שאר הדוברים הם תושבי עיראק (כמיליון דוברים), טורקיה (כחצי מיליון דוברים), אזרבייג'ן, ירדן, אפגניסטן וסוריה. באיראן נפוצה השפה בעיקר באזור הצפון, ובכמה שכונות בטהראן. האזרית הדרומית נכתבת באלפבית הערבי.

כל הניבים בשפה שייכים לענף הדרומי של השפות הטורקיות בתוך משפחת השפות האלטאיות ביחד עם טורקית, טורקמנית ו-36 שפות נוספות.

השפה האזרית דומה במיוחד לטורקית, איתה היא חולקת את רוב אוצר המילים והדקדוק. שני הניבים העיקריים בשפה הושפעו רבות מפרסית, ונקלטו בהן מילים רבות מארמנית ומרוסית. בין שני הניבים בשפה האזרית ניכרים הבדלים בכל התחומים: אוצר מילים, תחביר, ומורפולוגיה.

אלפבית לטיני

האלפבית הלטיני (Latin), המכונה גם אלפבית רומאני (Roman), הוא אחד האלפביתים הנפוצים ביותר, ומשמש מערכת כתב עבור שפות רבות ברחבי העולם, ובשפות יוצאות-אירופה בפרט.

בשקירית

בשקירית (башҡорт теле ‏- IPA: [baʂ.ˌqʊ̞rt.tɪ̞.ˈlɪ̞] (מידע • עזרה)) היא שפתה הרשמית של הרפובליקה הבשקירית והעם הבשקירי. השפה משתייכת לענף הקיפצ'קי במשפחת השפות הטורקיות, וקרובה מאוד לטטרית. מספר דוברי השפה נכון ל-2010 מוערך בכ-1,367,000. בשפה יוצאים לאור ספרים שונים וכתבי עת, כדוגמת העיתונים "בשקורסטן" ו"װאטאנדש". היא נכנסה לספר האדום של אונסק"ו ברשימת השפות המדוברות באירופה הנמצאות בסכנת הכחדה.

גגאוזית

השפה הגאגוזית היא שפה טורקית המדוברת על ידי הגגאוזים ומשמשת שפה רשמית במחוז גגאוזיה במולדובה. השפה מדוברת על ידי כ-150,000 דוברים. לכתיבת השפה השתמשו במקור באלפבית יווני אך החל מ-1957 הוחלף הכתב באלפבית קירילי וכיום משתמשים באלפבית לטיני המבוסס על הכתיב הטורקי.

טובאנית

טובאנית (тыва дыл [טִיבַֿה דִיל], ידועה גם כטוביאנית, טיבאן או טובין) היא אחת השפות הטורקיות. כ-200,000 איש מנתיני הרפובליקה של טובה שבדרום־מרכז סיביר דוברים שפה זו. מילים רבות בשפה זו שאולות מהמונגולית ומעט מילים מרוסית.

טורקית עות'מאנית

טורקית עות'מאנית (בטורקית: Osmanlıca או Osmanlı Türkçesi; בטורקית עות'מאנית: لسان عثمانی או عثمانليجة ובתעתיק לטיני מודרני Lisan-ı Osmani) היא רובד היסטורי של השפה הטורקית, אשר דובר בשטחיה של טורקיה המודרנית ובשטחים נוספים של האימפריה העות'מאנית, ואשר שימש כשפת המִנהל, הספרות והתרבות ברחבי האימפריה העות'מאנית כולה.

הטורקית העות'מאנית מתאפיינת במבנים דקדוקיים, במספר גדול של מילים שנשאלו בעיקר מפרסית ומערבית ובשימוש באותיות ערביות ובספרות המשרק ההודיות הערביות, ובמהלך המאה ה-20 היא התפתחה במהירות לטורקית מודרנית כתוצאה מהכוונה ממשלתית.

טורקית צ'אגאטאי

טורקית צ'אגאטאי היא שפה טורקית נכחדת בה נהגו לדבר ולכתוב במרכז אסיה. שפה זו התפתחה במסגרת החאנות של צ'אגאטאי, אחת מהחאנויות המונגוליות שקמו אחרי התפרקותה של האימפריה המונגולית. טורקית צ'אגאטאי הייתה נפוצה כשפת דיבור בחלקים נרחבים של מרכז אסיה, ובין היתר הייתה גם שפתם של שליטי האימפריה המוגולית. שפה זו הותירה אחריה מורשת ספרותית עשירה.

טורקמנית

טורקמנית (türkmençe ,türkmen dili; כתב ערבי-פרסי: تورکمن ﺗﻴﻠی, تورکمنچه; כתב קירילי:түркменче, түркмен дили) היא שפה מהקבוצה הדרום-מערבית של השפות הטורקיות, השפה הלאומית של העם הטורקמני והרשמית בטורקמניסטן. היא מדוברת גם על ידי מיעוטים טורקמנים במספר ארצות במרכז אסיה ובמזרח התיכון. השפה הסטנדרטית נוצרה בזמן השלטון הסובײטי בטורקמניסטן על בסיס ניבי השבטים טקה ויומוט החיים באזור. לטורקמנית אפיונים משותפים רבים עם השפות אזרית, טורקית, גגאוזית ועם ניבים טורקמנים המדוברים בחלקים של איראן, אפגניסטן, אוזבקיסטן וכו'. בשנים 1940-1928 נכתבה השפה באלפבית לטיני. אחר שנת 1940 הנהיגו השלטונות הסובייטים את הכתב הקירילי.

טטרית

טטרית היא שפה טורקית המדוברת בפי הטטרים במזרח אירופה ובמרכז אסיה. לשפה מספר ניבים מקומיים. כיום, טטרית היא השפה הרשמית של רפובליקת טטרסטן, השייכת לרוסיה, לצד רוסית.

טטרית של קרים

טטרית של קרים היא שפה טורקית המדוברת בעיקר בחצי האי קרים על ידי הטטרים של קרים. זוהי שפה עצמאית לגמרי ואינה ניב של טטרית, כפי שנוהגים לחשוב, אם כי שתי השפות משתייכות לקבוצת השפות הטורקיות. מספר דובריה הרשמי עומד על כ־400,000, אך מספר זה אינו כולל את הטטרים של קרים בטורקיה, שמספרם נאמד בכ־5 מיליון, אך אינו ידוע במדויק. חוץ מאשר בחצי־האי קרים, השפה מדוברת בפזורות השונות של הטטרים של קרים, באוזבקיסטן כ־150,000, ברומניה כ־24,000, בבולגריה כ־3,000, וכן בקהילה קטנה בפולין.

כוזרית

כוזרית היא שפה בה דיברו בממלכת הכוזרים, ישות מדינית שהתקיימה בין המאה ה-7 לראשית המאה ה-11. באופן רשמי, זוהי שפה אשר נכחדה.

לשון מדבק

לשון מִדְבָּק (באנגלית Agglutinative language) היא לשון אשר רוב המילים בה מורכבות מהדבקה של מורפמות זו לזו. זאת בניגוד ל"שפות אנליטיות", בהן המורפמות לא משנות אלו את אלו כלל ובניגוד ל"שפות נטייתיות" בהן המורפמות גורמות לשינוי צלילי ולשינוי באיות של המורפמות הסמוכות להן. את המושגים האלו טבע וילהלם פון הומבולדט (Wilhelm von Humboldt) ב-1836, כדי לתאר שפות מנקודת מבט מורפולוגית – מהמילה הלטינית "agglutinare" (להדביק).

לשון מדבק היא סוג של שפה סינתטית (שפה שבה קיים שימוש רב יחסית במורפמות), אשר בה כל מורפמה מביעה רעיון בודד מוגדר (זמן, ריבוי, מודוס, אספקט, שייכות וכו'). המורפמות מתחברות זו לזו בצורה של מוספיות, ולא בדרך של שינויים בשורש המילה, או שינויים בהטעמה או בטונליות. המוספיות שומרות על צורה קבועה, ובדרך כלל אינן מושפעות ממיקומן במילה או מצמידותן למוספיות אחרות. בהשוואה ללשונות מדבק, שפות סינתטיות שאינן מִדְבָּק, מצרפות מוספיות יחדיו, אגב שינויים שונים, ומעניקות למוספית בודדת מספר משמעויות (לדוגמה, במילה "אכלתי" בעברית, המוספית "תי" מביעה גם את רעיון הגוף, גוף ראשון "אני", וגם את זמן העבר). בלשונות מדבק קיימת נטייה למספר גדול של מוספיות או מורפמות בכל מילה, ומכיוון שהמוספיות שומרות על צורה קבועה, הן נוטות להימנע מיוצאי דופן.

דוגמאות מלשונות מדבק:

טורקית - Avrupa-lı-laş-tır-ama-dık-lar-ımız-dan mı-sınız (האם אתם/אתה מאלה שלא יכולנו להופכם לאירופאים?)

סווהילי - Ni-ta-ku-andik-ia barua (אכתוב לך מכתב)

גאורגית - a-g-e-shen-eb-in-a-t ("הייתם בונים!", נאמר כתוכחה כלפי מי שלא בנו)

טלוגו - నన్ను మాట్లాడమననిస్తున్నట్లున్నాడండీ (בתעתיק IAST: ‏ nannu māṭlāḍamananistunnaṭlunnāḍaṇḍī - נראה, אדוני, שהוא מרשה לי לבקש לדבר)מִדְבָּק הוא מונח טיפולוגי, שאינו מראה בהכרח על קרבה בלשנית בין שפות. לכן לשונות מדבק עשויות להיווצר משפה-אם מדבקית או לא מדבקית, וכך הדבר גם לגבי לשון לא מדבקית. עם זאת קיימות משפחות שפות המתאפיינות בצירופיות ובהן שפות טורקיות, שפות אוראליות (לדוגמה פינית, אסטונית והונגרית), שפות דראווידיות, שפות בנטו ועוד. לשונות מדבק אחרות הן אדיגית, בסקית, גאורגית, יפנית, קוריאנית, שפות אוסטרונזיות כמו מלאית ואינדונזית, גרינלנדית ועוד. במשפחת השפות ההודו-אירופיות נחשבת פרסית ללשון מדבק, ושפות רבות שדוברו בעת העתיקה במזרח הקרוב היו מדבקיות.

ספק אם קיימת לשון מדבק לחלוטין, אנליטית לחלוטין או נטייתית לחלוטין. אם כי, יש שפות שהן מאוד מדבקיות, מאוד נטייתיות או מאוד אנליטיות. כמו כן, ישנן שפות שבהן יש גם תכונות של הדבק פנומות וגם נטיות בו זמנית. ביחס למנדרין, לדוגמה, האנגלית היא יותר מדבקית ויותר נטייתית גם יחד, וביחס לאנגלית, העברית היא יותר מדבקית ויותר נטייתית גם יחד.

צ'ובשית

צ'ובשית (Чӑвашла ‏- IPA: ‏[ʨəʋaʂˈla]) היא שפה טורקית המדוברת במזרח החלק האירופי של רוסיה, בעיקר בצ'ובשיה ובאזורים סמוכים. זוהי השפה הרשמית של העם הצ'ובשי, המונים כ-2 מיליון איש. כתיבתה נעשית באלפבית קירילי, ומשתמשת בכל האותיות הכלולות באלפבית הרוסי, בתוספת ב-4 אותיות משלה: Ӑ, Ӗ, Ҫ ,Ӳ.

קזחית

קזחית היא שפה טורקית, השפה הרשמית של קזחסטן וכ-18.5 מיליון תושביה רואים בה שפת אם. החל משנת 1940 כתיב השפה מבוסס על גרסה של האלפבית הקירילי, הכוללת 42 אותיות. מספר דוברי הרוסית בקזחסטן משתווה למספר דוברי הקזחית, והאחרונה היא אמנם השפה הרשמית במדינה, אך רוסית היא שפת התקשורת הבין-אתנית.

ב-29 באוקטובר 2017, החליטה ממשלת קזחסטן כי עד 2025 כתב השפה יוחלף מהאלפבית הקירילי לאלפבית הלטינית.

קירגיזית

קירגיזית (Кыргыз тили, Кыргызча, قىرعىزچا, قىرعىز تىلى, [Kyrgyz tili, Kyrgyzça]) היא שפה טורקית ושפתה הרשמית של קירגיזסטן. השפה דומה לרוב לאלטאית ורחוקה יותר מקזחית.

כיום, רוסית היא עדיין השפה העיקרית בערים הראשיות, כגון בישקק ואילו השפה הקירגיזית ממשיכה להישמט בעיקר בקרב הדור הצעיר.הקירגיזית מדוברת בפי כ-4 מיליון איש בקירגיזסטן, סין, אפגניסטן, קזחסטן, טג'יקיסטן, טורקיה, אוזבקיסטן, פקיסטן ורוסיה.

קראימית

קראימית היא שפה טורקית עם השפעה עברית בדומה ליידיש או ללאדינו, המדוברת במזרח אירופה על ידי קראי מזרח אירופה.

לשפה היו שלושה ניבים מרכזיים: ניב חצי האי קרים הנקרא על ידי הקראים בעברית "לשון טטר", ניב וילנה-טרקאי (הידועה גם בשם טרוקי) וניב לוצק-האליץ' הנקראים בעברית בפי מחברים קראים שונים בשם "לשון קדר" על שם קדר ,בנו של ישמעאל הנחשב לאב קדום של הנוודים באורדת הזהב ששם הייתה נפוצה שפה דומה.

ניב קרים זהה כמעט לשפה הטטרית הקרימית הספרותית וההבדלים הם בעיקר במילים השאולות מעברית. בימינו נכחד ניב זה.

הניב הליטאי מדובר בעיקר בערים טרקאי ווילנה בידי קהילת דוברים קטנה. טראקאי היא בירת ליטא לשעבר, ולפי מסורת קראית מקומית

הקראים המזרח-אירופים הובאו לשם מאזור חצי-האי קרים על ידי הדוכס ויטאוטס בשנים 1397–1398, כדי להגן על המצודה בעיר.

במשך מאות שנים שימשה כשפה מדוברת ובמאה ה-17 הפכה גם להיות כתובה. בכתיבתה נעשה שימוש באותיות עבריות. אולם בראשית המאה ה-20, בתקופת השלטון הסובייטי אומץ הכתב הקרילי ככתבה העיקרי. כיום, ניב טרקאי הנמצאת בליטא נכתב באותיות לטיניות, כליטאית עצמה.

מחברים קראים שונים תרגמו חיבורים שנכתבו בעברית כ"אגרת תשועת ישראל" לשפה זאת. וכמו כן, בסידורי תפילה קראים שהודפסו במזרח אירופה מופיעים תרגומי חלקים מהתפילה לשפה.

חרף מספר הדוברים המועט לשפה, ישנו סיכוי כי היא תשרוד הודות לתמיכה רשמית של השלטונות הליטאים ושל העניין שהשפה יוצרת ובעקבות המאמצים לשימורה ולהחייאתה.

החל מראשית המאה ה-20, טענו מספר בלשנים ששפה זאת התפתחה משפה שדוברה על ידי הכוזרים, והשתמשו בטענות אלה כדי לבסס את תאוריית המוצא הכוזרי של הקראים במזרח אירופה. למחקר השפה הייתה השפעה מכרעת על התנועה הלאומית של קראי מזרח אירופה, ואותם חוקרים קראים כשריה שפשל השתמשו בטענות בלשניות על מנת להראות את קשר קראי מזרח אירופה לשבטים הטורקיים ואת היותם קבוצה אתנית נפרדת מהיהודים ומשאר הקראים, אולם תאוריה זאת מעולם לא הוכחה.

שפות באזור הקווקז

באזור הקווקז מדוברות מגוון שפות ממשפחות שונות. מלבד שפות ייחודיות לאזור זה (ראו להלן), מדוברות בו גם שפות ממשפחות אחרות.

בחלקים שבשליטת רוסיה, רשמית או מעשית, כגון דאגסטן, צ'צ'ניה, חבל אוסטיה, אבחזיה ואחרים השפה העיקרית של המנהל ושל התקשורת בין העמים השונים היא רוסית, שפה סלאבית.

השפה האוסטית שמדוברת בחבל אוסטיה, ומספר שפות נוספות, ביניהן טאט, טאליש, ג'והורי ואחרות הן שפות איראניות.

השפה הארמנית היא קבוצה נפרדת במשפחת השפות ההודו-אירופיות.

אזרית, בלקרית ומספר שפות נוספות הן שפות טורקיות.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.