שפות דראווידיות

שפות דראווידיות היא משפחה של שפות המדוברות בעיקר בדרום הודו, אך גם בחלקים מסוימים במרכז הודו ובחלקים של סרי לנקה, בנגלדש, נפאל, פקיסטן ובפי המהגרים במלזיה וסינגפור. במשפחה זו נכללות כ 73 שפות, ארבע מהן - טלוגו, טאמילית, מלאיאלאם וקאנדה - מדוברות בפי כ-90% מדוברי השפות הדראווידיות. שפות אלה הן שפות כתובות מזה אלפי שנים והן שפות רשמיות במדינות ההודיות אנדרה פרדש (טלוגו), טאמיל נאדו (טאמילית), קרלה (מלאיאלאם) וקרנאטקה (קאנדה). מספר הדוברים הכולל של שפות דראווידיות מוערך בכ-200 מיליון.

קבוצות

השפות הדראווידיות מתחלקות לקבוצות הבאות:

  • דראווידית דרומית - טמילית, מלאיאלאם, קוטה, קודאגו, קאנדה, טולו
  • דראווידית מרכזית - טלוגו, סבארה, גונדי, קואי, קויה, קולאמי, גאדבה
  • דראווידית צפונית - קורוך, קומבהאג פאהאריה, סאוריה פאהאריה, ברהואי

תכונות עיקריות

הלשונות הדראווידיות הן לשונות צירופיות העושות שימוש נרחב בסיומות.

שמות העצם בלשונות הדראווידיות מצויים בשתי צורות- צורת היחסה הישירה והיחסה העקיפה (צורה הקרויה באופן מתאים גם "הבסיס הנוטה"). בלשונות מסוימות (טלוגו) ישנם שמות עצם המופיעים גם באקוזטיב (יחסת המושא הישיר).

הצורה הישירה משמשת לסימון האלמנט המיוצג בפועל או אחד האלמנטים במשפט שמני. הצורה העקיפה משמשת כבסיס אליו מצטרפים צורני נטייה המציינים יחסות שונות (דאטיב, לוקטיב וכו').

כתוצאה ממצב זה יש המתארים את נטיית השם בלשונות הדראווידיות כנטיית שכבות - בשכבה הראשונה ניתן למצוא את הצורה הישירה או העקיפה של שם העצם, אליה מצטרף אלמנט השייך לשכבה השנייה ומסמן יחסה באופן ספציפי יותר. אל צירוף זה, המכיל שם עצם ביחסה העקיפה וסמן יחסה, ניתן לצרף מילות יחס שונות.

כך לדוגמה ניתן למצוא בטלוגו את שם העצם తమ్ముడు ‏ (tammuḍu) - אח צעיר. זו צורת היחסה הישירה של שם העצם. צורת היחסה העקיפה של שם זה היא తమ్ముడి ‏ (tammuḍi). לצורה זו מתוספות סופיות שונות לציון היחסות השונות. לדוגמה, తో ‏ (tō) לסימון יחסת האינסטרומנטל - తమ్ముడితో ‏ (tammuḍitō), הסופית కు/కి ‏ (ku/ki) לציון יחסת הדאטיב - తమ్ముడికి ‏ (tammuḍiki), ועוד. הצורה העקיפה משמשת גם לסימון הרחבה גנטיבית, כך לדוגמה తమ్ముడి చొక్కా ‏ (tammuḍi cokkā), החולצה (చొక్కా) של האח הצעיר.

ניתן להדגים את האופי האגלוטינטיבי של הלשונות הדראווידיות באמצעות צורת הרבים של הנטיות השמניות. כך לדוגמה צורת הריבוי של שם העצם బొమ్మ ‏ (bomma) - בובה, היא బొమ్మలు ‏ (bommalu) ביחסה הישירה ו־బొమ్మల ‏ (bommala) ביחסה העקיפה. לצורת ריבוי זה אפשר לצרף את סימני היחסות; כך למשל, బొమ్మలతో ‏ (bommalatō) - עם/באמצעות הבובות.

מוצא וקשר למשפחות לשוניות אחרות

רוב החוקרים מסכימים על כך שהשפות הדראווידיות חדרו לתת-היבשת ההודית לפני השפות האחרות המדוברות באזור זה כיום. השפות ההודו-אירופיות הנפוצות בחלק הצפוני של הודו חדרו לאזור יחסית מאוחר - כנראה במאה השנייה לפני הספירה. אין שום קשר מוכח גנטי בין שפות אלה לדראווידיות. כמו כן לא הוכח קשר בין משפחת הדראווידיות למשפחות לשוניות אחרות בעולם, אך ישנה השערה לגבי השתייכותה למשפחה הנוסטרטית ההיפותטית, שנכללות בה גם שפות הודו אירופיות, שפות אפרו-אסיאתיות, שפות כרתווליות (גאורגיות), שפות אוראליות ושפות אלטאיות. תאוריה זו שנויה במחלוקת. ההשערה לגבי הקשר בין השפות הדראווידיות לשפות האוראליות נראית כמשכנעת ביותר מכל ההשערות האחרות.

השפות הדראווידיות המדוברות כיום עברו התאמה ואימוץ מילים מסנסקריט ומשפות אחרות.

איטלקית יהודית

איטלקית יהודית היא שפה המבוססת על השפה האיטלקית, והייתה בשימוש על ידי קהילות יהודיות רבות ברחבי איטליה. היא התפתחה בין המאה העשירית למאה התשע עשרה, ונקראה גם "לעז", "לטינו", "איטליאנו" או "וולגאר".

האיטלקית היהודית מתחלקת לניבים רבים ואינה אחידה. בכל עיר, חבל ארץ או קהילה יהודית השפה השתנתה בהתאם לחיי הקהילה. דוגמאות לשפות איטלקיות-יהודיות הן ונציאנית-יהודית בוונציה, פירנצית-יהודית בפירנצה, רומית-יהודית ברומא ועוד. גם בקורפו שביוון דיברו בשני ניבים של שפה זו.

האיטלקית היהודית נכתבת בכתב העברי. השפה מתאפיינת בייחוד הפעלים, תופעה של הוספת סיומת איטלקית של שמות פעולה לשורשי פעלים עבריים (לדוגמה: Axalare - לאכול, Gannaviare - לגנוב). כיום השפה מדוברת על ידי כ-200 אנשים בלבד, בעיקר ברומא, בקורפו ובישראל, ומקורותיה נשמרים בעיקר בספריית הקונגרס בארצות הברית.

אראגונית יהודית

אראגונית יהודית היא שפה יהודית שדוברה על ידי קהילות יהודיות באזור אראגון שבצפון ספרד, החל מהמאה השמינית עד גירוש יהודי ספרד. ככל הנראה השתלבה השפה עם הלאדינו בעת שהתפשטה לאזורים דרומיים לאראגון. לקראת הגירוש ועקב גודלה של הקהילה דוברת הלאדינו חדלו היהודים האראגוניים לדבר בשפה זו, והלאדינו תפסה את מקומה הרשמי של האראגונית בקהילות היהודיות.

טלוגו

טֶלוּגוּ (తెలుగు) היא שפה דראווידית המדוברת בעיקר על ידי תושבי מדינת אנדרה פרדש שבהודו. זו השפה ה-13 המדוברת ביותר בעולם כשפת אם. כאשר כוללים דוברים שזו אינה שפת האם, טלוגו היא השפה השלישית המדוברת ביותר בהודו.

טלוגו היא שפה קלאסית עם אלף שנים של ספרות ויצירה תרבותית רצופה. המסורת הספרותית בטלוגו פחות ידועה מזאת בטמילית.

טמילית

טמילית (தமிழ் ‏[t̪ɐmɨɻ]) היא שפה דראווידית המדוברת על ידי הלאום הטמילי.

הטמילים הם עם אסיאתי שמקורו בדרום הודו ובצפון מזרח סרי לנקה. הוא מונה כ-75 מיליון איש, מתוכם למעלה מ-60 מיליון בהודו, 3 מיליון בסרי לנקה, כמיליון במלזיה, ועוד במקומות נוספים. הטמילית היא השפה הרשמית במדינת טאמיל נאדו בהודו, שהיא המדינה היחידה בה מהווים הטמילים רוב. טמילית היא השפה הרשמית, יחד עם שפות נוספות, גם בסרי לנקה ובסינגפור. בדרום הודו מצויה גם ספרות עתיקה הכתובה בשפה הטמילית.

דקדוק השפה הטמילית נקרא טולקאפײאם (Tolkappiyyam), ומקורו במאה הראשונה לספירה.

יווניטיקה

יווניטיקה, הידועה גם כרומניוטית או יוונית-יהודית, הייתה ניב של הרומניוטים, קבוצה של יהודים יווניים שקיומם מתועד מאז תקופת יוון ההלניסטית. שורש השפה הוא בקוינה (יוונית הלניסטית - Ελληνική Κοινή) ומשולבים בה אלמנטים עבריים. היא הייתה דומה ליוונית ששימשה את התושבים הנוצריים ביוון. הרומניוטים השתמשו בגרסה משלהם לאלפבית העברי כדי לכתוב טקסטים ביווניטיקה וביוונית.

כוזרית

כוזרית היא שפה בה דיברו בממלכת הכוזרים, ישות מדינית שהתקיימה בין המאה ה-7 לראשית המאה ה-11. באופן רשמי, זוהי שפה אשר נכחדה.

כיילה (שפה)

כַּיְלָה (געז: ካይላ) או כאיילית (ካይልኛ - "כיילניה") מכונה גם סימן על שם הרי סימן היא אחת משני ניבים של אגאו (השנייה היא קװארה) שדוברו בעבר בפי ביתא ישראל.

הכיילה היא ניב של שפת הכמנתים, שחיו בשכנות לביתא ישראל. השפה ידועה הודות להערות שנמצאו בכתבי יעקב פייטלוביץ' על כתב הגעז, וכיום השפה משומרת על ידי קהילת ביתא ישראל.[דרוש מקור]מקור שם השפה נעוץ בכינוי "כיילה" שניתן לביתא על ידי שכניהם.

לשון מדבק

לשון מִדְבָּק (באנגלית Agglutinative language) היא לשון אשר רוב המילים בה מורכבות מהדבקה של מורפמות זו לזו. זאת בניגוד ל"שפות אנליטיות", בהן המורפמות לא משנות אלו את אלו כלל ובניגוד ל"שפות נטייתיות" בהן המורפמות גורמות לשינוי צלילי ולשינוי באיות של המורפמות הסמוכות להן. את המושגים האלו טבע וילהלם פון הומבולדט (Wilhelm von Humboldt) ב-1836, כדי לתאר שפות מנקודת מבט מורפולוגית – מהמילה הלטינית "agglutinare" (להדביק).

לשון מדבק היא סוג של שפה סינתטית (שפה שבה קיים שימוש רב יחסית במורפמות), אשר בה כל מורפמה מביעה רעיון בודד מוגדר (זמן, ריבוי, מודוס, אספקט, שייכות וכו'). המורפמות מתחברות זו לזו בצורה של מוספיות, ולא בדרך של שינויים בשורש המילה, או שינויים בהטעמה או בטונליות. המוספיות שומרות על צורה קבועה, ובדרך כלל אינן מושפעות ממיקומן במילה או מצמידותן למוספיות אחרות. בהשוואה ללשונות מדבק, שפות סינתטיות שאינן מִדְבָּק, מצרפות מוספיות יחדיו, אגב שינויים שונים, ומעניקות למוספית בודדת מספר משמעויות (לדוגמה, במילה "אכלתי" בעברית, המוספית "תי" מביעה גם את רעיון הגוף, גוף ראשון "אני", וגם את זמן העבר). בלשונות מדבק קיימת נטייה למספר גדול של מוספיות או מורפמות בכל מילה, ומכיוון שהמוספיות שומרות על צורה קבועה, הן נוטות להימנע מיוצאי דופן.

דוגמאות מלשונות מדבק:

טורקית - Avrupa-lı-laş-tır-ama-dık-lar-ımız-dan mı-sınız (האם אתם/אתה מאלה שלא יכולנו להופכם לאירופאים?)

סווהילי - Ni-ta-ku-andik-ia barua (אכתוב לך מכתב)

גאורגית - a-g-e-shen-eb-in-a-t ("הייתם בונים!", נאמר כתוכחה כלפי מי שלא בנו)

טלוגו - నన్ను మాట్లాడమననిస్తున్నట్లున్నాడండీ (בתעתיק IAST: ‏ nannu māṭlāḍamananistunnaṭlunnāḍaṇḍī - נראה, אדוני, שהוא מרשה לי לבקש לדבר)מִדְבָּק הוא מונח טיפולוגי, שאינו מראה בהכרח על קרבה בלשנית בין שפות. לכן לשונות מדבק עשויות להיווצר משפה-אם מדבקית או לא מדבקית, וכך הדבר גם לגבי לשון לא מדבקית. עם זאת קיימות משפחות שפות המתאפיינות בצירופיות ובהן שפות טורקיות, שפות אוראליות (לדוגמה פינית, אסטונית והונגרית), שפות דראווידיות, שפות בנטו ועוד. לשונות מדבק אחרות הן אדיגית, בסקית, גאורגית, יפנית, קוריאנית, שפות אוסטרונזיות כמו מלאית ואינדונזית, גרינלנדית ועוד. במשפחת השפות ההודו-אירופיות נחשבת פרסית ללשון מדבק, ושפות רבות שדוברו בעת העתיקה במזרח הקרוב היו מדבקיות.

ספק אם קיימת לשון מדבק לחלוטין, אנליטית לחלוטין או נטייתית לחלוטין. אם כי, יש שפות שהן מאוד מדבקיות, מאוד נטייתיות או מאוד אנליטיות. כמו כן, ישנן שפות שבהן יש גם תכונות של הדבק פנומות וגם נטיות בו זמנית. ביחס למנדרין, לדוגמה, האנגלית היא יותר מדבקית ויותר נטייתית גם יחד, וביחס לאנגלית, העברית היא יותר מדבקית ויותר נטייתית גם יחד.

מאזהמטה

מאזהמטה (Masematte) הוא סוציולקט מהמאה ה-19, שאותו דיברו עניי העיר מינסטר שבצפון-מערב גרמניה. מקור השם במילה העברית "משא ומתן".

עם בניית התעלה שחיברה את העיר דורטמונד ואת נהר האמס שעברה בעיר מינסטר, נפתח במינסטר נמל מסחרי גדול למדי שהביא עמו סוחרים, עובדים זרים, תעלולנים וצוענים רבים. התערובת הזאת עם עניי העיר בשנות התשעים של המאה ה-19 הולידה את הסוציולקט מאזהמטה.

אוצר המילים של המאזהמטה מוצא את שורשיו בשפות הצוענים למיניהן, יידיש והרוטוֶולש (Rotwelsch), שפת הנוכלים של מדינות מערב אירופה. לצד שפות אלו קיימת השפעה של שפות השבטים הגרמאניים שאכלסו את וסטפליה והשפעות מהשפות הסלאביות והרומאניות.

עוד היום ניתן להבחין בהשפעת הסוציולקט על הניב של מינסטרלנד. דרכי האופניים בעיר מינסטר למשל מסומנות לרוב במילה "לֶצה" (Leeze) ולא במילה הגרמנית "פארראד" (Fahrrad). דוגמה להשפעת היידיש היא המילה "אכולן" (Acholin), שפירושה "לאכול".

מלאיאלאם

מלאיאלאם (മലയാളം) היא שפה דראווידית, אחת מהשפות הרשמיות בהודו. מלאיאלאם מדוברת על ידי יותר מ-35 מיליון דוברים, רובם בהודו (בעיקר במדינת קרלה), ורבים נוספים במדינות המפרץ הפרסי.

חרף הדמיון בין שם השפה (Malayalam) לשם השפה המלאית (Malay), אין כל קשר ביניהן והן לא שייכות לאותה משפחת שפות.

מלאיאלאם יהודית

מלאיאלאם יהודית היא שפה יהודית ממשפחת השפות הדרווידיות המדוברת על ידי יהודי ק'וצין מקרלה שבהודו.

מלאיאלאם יהודית אינה שונה בצורה משמעותית מניבים אחרים של

מלאיאלאם, לכן נחשבת כניב של השפה ולא כשפה עצמאית.

מלאיאלאם יהודית היא השפה הדרווידית יהודית היחידה הידועה.

שלא כמו בשפות יהודיות אחרות, מלאיאלאם יהודית אינה נכתבת באלפבית העברי אך כמו רוב השפות היהודיות מכילה מילים רבות השאולות מעברית.

כיום מדוברת בעיקר בישראל ועל ידי בודדים בלבד בהודו.

מרטהי יהודית

מרטהי יהודית (जुदाव मराठी) הוא ניב של שפת המראטהית המדובר בפי "בני ישראל", קבוצה אתנית יהודית בהודו.

השפה נכתבת בכתב דוונאגרי כניבי מרטהי אחרים, אך מכילה מילים השאולות מעברית וארמית. בעקבות השפעתם של יהודי קוצ'ין חדרה לשפה זו גם מילים במלאיאלאם ופורטוגזית, ואף מספר מילים ששאולות משפת האורדו ובמאות השנים האחרונות עם הכיבוש הבריטי, מספר מילים באנגלית שעברו אדפטציה חדרו לשפה.

ומדוברת בעיקר אם לא לחלוטין על ידי קהילת בני ישראל (הודו) בעיקר בהודו וישראל אך גם במספר מדינות נוספות כגון אנגליה, קנדה ועוד מקומות תפוצת הקהילה אם כי שפה זו נמצאת בתהליכי דעיכה מחוץ להודו.

עיראקית יהודית

עיראקית יהודית היא קבוצה של ניבים של ערבית יהודית אשר דוברו בפי יהדות עיראק. הניבים היו שונים במקצת בין עיר לעיר ואזור לאזור, וכך למשל השפה בפי הקהילה הגדולה של יהודי בגדאד הייתה מעט שונה מהשפה בפי היהודים בקהילה הצפונית מוסול. הניבים היהודיים היו בשימוש יהודים בלבד והושפעו מהעברית והארמית. אף על פי שהניב לא היה רחוק בצורתו מהערבית שהייתה מדוברת בפי המוסלמים, מוסלמים רבים הבינו אותו בלקות או שלא הבינוהו כלל.

הניבים התאפיינו בהיגוי מיוחד של מילים ערביות עממיות, למשל היה בהם שימוש ניכר בעיצור פ אשר אינו קיים בשפה הערבית הרגילה. כמו כן נעשה בו שימוש במילים ייחודיות, מהמקורות היהודיים ומשפות אחרות.

השפה התאפיינה במליציות רבה, גם בצורת ההיגוי וגם באוצר מילים ייחודי, ושמשה בסיס לפולקלור עשיר של יהודי בגדאד.

השפה הייתה בישראל בשימוש נרחב בקרב יהודים עולי עיראק, ועד היום ישנם ישראלים רבים, אפילו צברים שהוריהם עלו מעיראק, אשר נוהגים להשתמש בה.

בעיראקית יהודית נכתבו שירים רבים אשר מושרים ומושמעים עד היום על ידי יהודים יוצאי עיראק וצאצאיהם בדרך כלל באירועים מיוחדים (חתונה, בר מצווה וכו') לדוגמה:

על הוד

לת'ילומוני

וולי וולי

יחניננה יא יומא

עלמתני שלוןהסרט הישראלי "מפריח היונים" הוא הסרט היחיד הדובר עיראקית יהודית (בניב הבגדדי).

פורטוגזית יהודית

פורטוגזית יהודית היא שפה רומאנית-יהודית שהייתה מדוברת על ידי יהודי פורטוגל. היא נקראת גם לוסיטאנית, ונכתבה באותיות עבריות או לטיניות. השימוש בה התמעט עם גירוש יהודי פורטוגל, אך השתמר במידה מסוימת בקהילות שמצאו מקלט באמסטרדם שבהולנד וליוורנו שבאיטליה. השפה השפיעה רבות גם על הלאדינו וגם על השפות הקריאוליות פפיאמנטו וסרמקנית.

בשפה ישנם אלמנטים של פורטוגזית ארכאית שלא קיימים בפורטוגזית המדוברת כיום, בדומה ללאדינו ולספרדית. שרידים של שפה זו השתמרו בניבי הדיבור של מספר קהילות של צאצאי האנוסים, המתגוררים באזורים כפריים בפורטוגל, אך השפה עצמה אינה בשימוש מאז המאה התשע עשרה.

פרובנסלית יהודית

פרובנסלית יהודית (או שואדית) היא הכינוי לקבוצת הניבים בהם דיברו יהודי חבל פרובנס שבדרום צרפת. הפרובנסלית היהודית מחולקת לשפה מדוברת ולשפה ספרותית. זוהי שפה קריאולית, המשלבת בין צרפתית, אוקסיטנית ועברית.

בין המאפיינים הפונולוגיים של השפה - הפיכת האותיות "ש", "ס", "צ" ו-"ת" לאות "פ", והאות "ח" ל"ר".דוגמאות:

צורה - פורה, חכמה - רורמה, אמת - אמף, מסילה - מפילה, שכל - פכל.

בשפה הספרותית השתמשו בכתיבה באותיות עבריות ולא באותיות לטיניות. היום ידועים חיבורים שחוברו כמו שירי שמחה ששרו בפורים, בבריתות ובאירועים שמחים בשפה פרובנסלית, כמו כן שרדו טקסטים מהתקופה למשל קטע ממגילת אסתר וגם סידור מהמאות ה-14 וה-15. לשפה זו תורגמה גם מגילת אסתר באותיות עבריות, אך אין בה שימוש במילים העבריות; לעומת זאת בסידור נשארו ביטויים עבריים קשיי תרגום (כגון: פאה, חטאת). לקראת סוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19, עם המהפכה הצרפתית, החלה השפה הפרובנסלית היהודית לדעוך, ויהודים עברו לדבר בצרפתית. בשנת 1977 נפטר האדם האחרון שדיבר פרובנסלית יהודית - ארמנד לונל.

צרפתית יהודית

צרפתית יהודית (במקור צרפתית סתם; אין להתבלבל עם השפה הצרפתית הנכרית, ששמה בעברית נגזר ממנה) הייתה שפה רומאנית-יהודית שהתפתחה מהשפה הצרפתית של ימי הביניים והייתה בשימוש הקהילות היהודיות בצפון צרפת, ארצות השפלה וכן במערב גרמניה בערים כמו מיינץ, פרנקפורט ואאכן. השפה הושפעה גם מהצרפתית הקדומה, הגרמנית הקדומה הגבוהה ומהיידיש, כללה מילים נלוות מעברית ונכתבה בכתב עברי.

השפה פרחה במאה ה-11 בצרפת וחכמים ידועים כגון רש"י ורבי משה הדרשן דיברו בה והשתמשו בה בכתביהם. מסיבה זו היא מתועדת היטב, וחוקרי הצרפתית הקדומה מוצאים בה כר נרחב למחקר. המיוחד בשפה הצרפתית יהודית הוא שבניגוד לשפות יהודיות אחרות נעשה במסגרתה שימוש גם בניקוד (דהיינו, בניקוד טברני) לצורך ציון התנועות. הצרפתית היהודית נכחדה ומאז ימי הביניים אינה בשימוש.

קאנדה

קאנדה (בקאנדה: ಕನ್ನಡ, באנגלית: Kannada) היא שפה ממשפחת השפות הדראווידיות. מדוברת במדינת קרנאטקה שבדרום הודו, והיא אחת משתי השפות הרשמיות במדינה זו (השנייה היא אנגלית). מספר הדוברים מוערך בכ-38 מיליון.

קטלאנית יהודית

קטלאנית יהודית (Catalànic בשפת המקור) היא שפה יהודית שנוצרה מהשפה הקטלאנית ודובריה היו קהילות יהודיות באיים הבלאריים ובחבלי ולנסיה וקטלוניה שבספרד. השפה דומה לשפה השואדית למרות שלא היה שום קשר בין הקהילה היהודית שדיברה את השואדית לקהילה בקטלוניה. הדמיון נובע מהקרבה בין קטלאנית ואוקסיטנית, שהיא שפת הבסיס של השואדית.

השפה פרחה בתור הזהב בקטלוניה בעיקר במאה ה-12. לאחר גירוש ספרד השפה נכחדה. כיום השימוש במילים עבריות על ידי בני האנוסים והיהודים אשר מדברים את השפה הקטלאנית יוצרים למעשה את השפה מחדש. השפה נכתבה בכתב העברי.

שפות אוסטרו-אסיאתיות

שפות אוסטרו-אסיאתיות היא משפחת שפות המדוברות בעיקר בדרום-מזרח אסיה. המונח הוא הלחם המילים היווניות שמשמעותן "דרום אסיה".

למשפחת שפות זו שטחי תפוצה מפוצלים, המופרדים על ידי אזורים בהם מדברים שפות ממשפחות לשוניות אחרות.

פרט לארצות המוגדרות כחלק מדרום-מזרח אסיה, ישנם דוברים של שפות אלה גם בהודו, בבנגלדש, בנפאל ובאזור הספר הדרומי של סין.

מקרב השפות האוסטרו-אסיאתיות רק לשלוש שפות – וייטנאמית, חמרית ומון יש היסטוריה ארוכה של תיעוד כתוב. לשתיים מהן – וייטנאמית וחמרית יש מעמד של שפות לאומיות מודרניות רשמיות – בוייטנאם ובקמבודיה בהתאמה. במיאנמר לשפה וא יש בפועל מעמד של שפה רשמית של מדינת וא. שאר השפות מדוברות על ידי קבוצות מיעוט ואין להן מעמד רשמי.

אתר האינטרנט "אתנולוג" מזהה 168 שפות אוסטרו-אסיאתיות, המתחלקות לשלוש-עשרה קבוצות (או 14 אם מביאים בחשבון את שומפן) תחת שתי תתי-משפחה: מון-חמר ומונדה. בשיטות מיון אחרות מוגדרות שלוש תתי-משפחה: מונדה, חמר גרעיני וחאסי-חמואית.

משערים כי השפות האוסטרו-אסיאתיות הן שפות של אוכלוסייות ילידות בדרום-מזרח אסיה ובדרום הודו, במובן שדובריהן קדמו לגלי ההגירה של דוברי השפות תאי-קדאי, אוסטרונזיות, שפות דראווידיות, סינו-טיבטיות והודו-אירופיות.

הועלו תאוריות באשר לקשר של שפות אלה למשפחות שפות אחרות, בעיקרן התאוריה האוסטרית – של שמידט (1906) ועד לקשר הדרום-מזרחי של סגארט-סטארוסטה (2005).

מספר דוברי השפות האוסטרו-אסיאתיות חצה בתחילת המאה ה-21 את ה-100 מיליון.

שפות רשמיות בהודו
ברמת האיחוד הינדיתאנגלית דגל הודו
ברמת המדינות אורדואורייהאסאמיתבודובנגליתגוג'ראטית • דוגרית • הינדיתטלוגוטמילית • מאיטהילית • מלאיאלאם • מניפורית • מראטהיתנפאליתסינדהי • סאנטלית • סנסקריטפנג'אביקונקאניקאנדה • קשמירית
שפות קלאסיות טלוגוטמיליתסנסקריטקאנדה
ראו גם שפות הודו-איראניותשפות הודו-אירופיות • שפות דראווידיות • הודו: שפות

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.