שער ניקנור

שער ניקנור (נקרא גם "שער העליון"[1]) היה שער במרכז החומה שהפרידה בין עזרת הנשים לעזרת ישראל בבית המקדש. שער ניקנור היה השער המפואר והמפורסם ביותר מבין שערי הר הבית ושימש ככניסה הראשית לעזרה.

Second Temple
שער ניקנור במרכז בית המקדש. דגם בית המקדש השני מצוי במוזיאון ישראל.

מיקום ומבנה

שער ניקנור מוקם בצידה המזרחי של העזרה במרכז החומה המפרידה בין עזרת הנשים לעזרת ישראל, כנגד פתח האולם ופתח עזרת הנשים. כדי להגיע לשער מעזרת הנשים יש לטפס חמש עשרה מעלות הבנויות בצורת קשת ומעברו השני נמצא דוכן הלווים. משני צידי השער נמצאים פשפשים, שערים קטנים יותר, ומעבריהם שתי לשכות, אחת מצפון ואחת מדרום. הלשכה בצפון היא לשכת פנחס המלביש ומדרום לשכת עושי חביתין. מתחת לשער נמצאות לשכות כלי השיר. מבחינת קדושה השער נחשב כחלק ממחנה לוויה (עזרת הנשים) ולכן יכלו המצורעים המיטהרים לעמוד תחתיו בשעת טהרתם.

השער היה עשוי נחושת או פליז. על נחושת זו נאמר שהייתה צהובה כזהב, וכך אמר ר' אליעזר על הדלתות: "נחושתן היה מצהיב ויותר יפה משל זהב" (ירושלמי, יומא, י"ט ע"ב), בתלמוד הבבלי לעומת זאת נאמר רק:" ר' אליעזר בן יעקב אומר נחשת קלוניתא הייתה והייתה מאירה כשל זהב" (בבלי, יומא, ל"ח ע"א). בדומה לשאר שערי הר הבית השער היה מורכב משתי דלתות בגובה עשרים אמה (כ- 10 מטרים) ורוחב כל דלת חמש אמות (כ- 2.5 מטרים). בשונה משאר השערים לשער ניקנור הייתה מזוזה מכיוון שדרכו הגיעו ללשכת פרהדרין שבה ישב הכהן הגדול.

מקור השם

במקורות קיימים שני הסברים שונים לשמו של השער.

לפי הסבר אחד, שהוא המוכר מבין השניים ומופיע במספר מקורות בתוספתא ובתלמוד, ניקנור היה נדבן יהודי מעשירי אלכסנדריה שנידב דלתות שתשמשנה כשער לבית המקדש ולכן נקראו דלתות אלו על שמו. בתוספתא מסופר כי במהלך המסע מאלכסנדריה התרחש נס לדלתות, ובשל כך גם לאחר שישראל התעשרו וציפו את כל דלתות הנחושת במקדש בזהב, הושאר שער ניקנור ללא ציפוי:

"כָּל הַשְּׁעָרִים שֶׁהָיוּ שָׁם (בבית המקדש) נִשְׁתַּנּוּ לִהְיוֹת שֶׁל זָהָב, חוּץ מִשַּׁעֲרֵי נִיקָנוֹר, מִפְּנֵי שֶׁנַּעֲשָׂה בָּהֶן נֵס... מַהוּ נֵס שֶׁנַּעֲשָׂה בָּהֶן? אָמְרוּ: כְּשֶׁהָיָה נִיקָנוֹר מֵבִיאָם מֵאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא שֶׁל מִצְרַיִם, עָמַד עֲלֵיהֶן נַחְשׁוֹל שֶׁבַּיָּם לְטַבְּעָן, וְנָטְלוּ אֶחָד מֵהֶן וְהִטִּילוּהוּ לַיָּם. וּבִקְּשׁוּ לְהַטִּיל אֶת הַשֵּׁנִי וְלֹא הִנִּיחָן נִיקָנוֹר. אָמַר לָהֶם: אִם אַתֶּם מְטִילִין אֶת הַשֵּׁנִי - הַטִּילוּנִי עִמּוֹ. הָיָה מִצְטַעֵר וּבָא עַד שֶׁהִגִּיעַ לִנְמָלָה שֶׁל יַפוֹ. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לִנְמָלָה שֶׁל יַפוֹ, הָיָה (הדלת שהושלכה) מְבַעְבֵּעַ וְעוֹלֶה מִתַּחַת הַסְּפִינָה - וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַחַת מִין חָיָה שֶׁבַּיָּם בָּלְעָה אוֹתוֹ - וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעַ נִיקָנוֹר לִנְמָלָה שֶׁל יַפוֹ, פָּלְטָתוֹ וְהִטִלָתוֹ לַיַּבָּשָׁה."

תוספתא מסכת יומא (ליברמן) פרק ב'
Nicanor inscription
"העצמות... של נקנר איש אלכסנדריה שעשה את הדלתות" כתובת יוונית שנמצאה על גלוסקמה במערת ניקנור בהר הצופים.

כך או כך, בתוספתא מובא כי יש האומרים שהשער הושאר ללא ציפוי מכיוון שהנחושת שלו נראתה כזהב. פירוש זה נתמך בידי הממצא הארכאולוגי של כתובת ניקנור, בה מוזכר "נקנר אשר עשה את הדלתות".

הסבר שני ופחות מוכר מופיע בברייתא בירושלמי על מסכת יומא[2]:

למה נקרא שמו שער ניקנור? שפעם אחת עלה ניקנור סרדיוט ממלכי יונים וחנה כנגד שער ניקנור והיה מניף ידו על בית המקדש ואמר: 'אימתי תיפול העיר הזאת והבית הזה בידי ואהרסנה?' וכשגברה יד בית חשמונאי ונצחום, תפשוהו וקצצו ידיו ורגליו ותלוהו לפני השער וקראו שמו שער ניקנור.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הדגשה: שער זה שונה מהשער העליון שחיבר בין הר הבית לעזרה
  2. ^ הברייתא אינה מופיעה בירושלמי לפנינו אך כך מצטטה רבי שלמה סיריליו בפירושו על ירושלמי מסכת שקלים, פרק ו', משנה ג' http://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=40727#p=1&fitMode=fitheight&hlts=&ocr=%u05E0%u05D9%u05E7%u05E0%u05D5%u05E8
אולם (בית המקדש)

האולם היה חלק בבית המקדש ששימש כאולם כניסה. הוא ניצב ממזרח להיכל ובכניסה אליו היו 12 מדרגות. לעיתים המילה היכל משמשת לתיאור האולם וההיכל גם יחד.

אחורי בית הכפורת

אחורי בית הכפורת, הוא השם של 11 האמות המערביות ביותר בבית המקדש אשר היו בין הקיר המערבי של העזרה לבין הקיר המערבי של התאים.

בין האולם ולמזבח

בין האולם ולמזבח (נקרא גם: בין האולם למזבח ובין האולם והמזבח),הוא אזור בעזרה שבבית המקדש, שהיה בין האולם למזבח העולה.

בית החליפות

בית החליפות היה מקום באולם של בית המקדש השני, שהיה משמש לאיכסון סכיני השחיטה. מקום זה היה אחד מההבדלים בין בית המקדש הראשון לבית שני, שכן הוא היה ממוקם בתוספת של 15 אמות (כ-7.5 מטר) מצפון ו-15 מדרום, שהיה האולם עודף על ההיכל - תוספת שלא הייתה קיימת במקדש הראשון. עם זאת, יש הסבורים (אלחנן אייבשיץ, 'הבית השני בתפארתו' עמ' שסח ואילך) ש'בית החליפות' הוא כינוי אחר לאולם כולו, ולא לתוספות מן הצדדים.

לדעה המקובלת, שמו של המקום מקורו בסכינים שהיו מאכסנים בו - 'חלפים' (או 'מחלפים' בלשון ספר עזרא א, ט); וכך משמע פשט לשון המשנה (מסכת מידות ד, ז): "והוא היה נקרא בית החליפות, ששם גונזים את הסכינים". עם זאת, לדעת חוקר המקדש אלחנן אייבשיץ זוהי רק משמעות משנית, ואילו המשמעות הראשונה והעיקרית היא על שם חילופי המשמרות שהיו נערכים במרכז האולם.

בפינה הצפון-מערבית ובפינה הדרום-מערבית של בית החליפות היו פתחים קטנים ("פשפשים") לכיוון העזרה, וכך ניתן היה לשחוט קדשים קלים בכל שטחה, על פי ההלכה שהשחיטה צריכה להיעשות לפני 'פתח אוהל מועד'.

בית המוקד

בית המוקד היה בית גדול בצדה הצפוני של העזרה, מזרחית לשער הקרבן. ששימש את הכהנים ששירתו בבית המקדש.

בית המטבחיים

בית המטבחיים הוא מקום בבית המקדש, בצפון העזרה, אשר בו שחטו את הקרבנות והכינו אותם להקרבה על מזבח העולה.

בית המטבחיים היה ממוקם בין מזבח העולה לקיר הצפוני של העזרה, כדי לאפשר שחיטת קדשי קדשים, והוא כלל, מדרום לצפון:

בין קיר העזרה לבית המטבחיים היה מרווח של שמונה אמות, שנחשב כחלק מעזרת כהנים.

שתי שורות של ארבעה עמודים, ולפניהם שולחנות.

ההיכל

בבית המקדש, ההיכל (או הקודש ) היה חלקו של המבנה שנמצא בין הדביר (או קודש הקודשים) לבין האולם, אם כי לעיתים השילוב של ההיכל והדביר, או המבנה כולו, נקרא בשם הסתמי היכל.

החיל

החיל היה שטח הסמוך לחומת בית המקדש, שהיה ממוקם בין הסורג לבין כותלי העזרה.

העזרה

הָעֲזָרָה היא השם המקובל לחצר בית המקדש. ממדיה של העזרה – 187 אמות (85 מטרים) לאורך, 135 אמות (62 מטר) לרוחב.

מקור השם עזרה הוא משום ש"משם עזרה באה לעולם", שנאמר: יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ (ספר תהילים, פרק כ', פסוק ג'), וכל הבא להתפלל שם בלב שלם נעזר בה' אלוהיו (הרד"ק בספר השרשים ערך עזר, וראבי"ה).

העזרה הפנימית נחלקה לעזרת ישראל - שגודלה 135 (62 מ') אמות על 11 אמות (5 מ'), עזרת כהנים - שמידותיה שוות לאלה של עזרת ישראל, וכן - בית המטבחיים, בין האולם למזבח, בית החליפות (או לפנים מן החליפות, ואחורי הכפורת, שאורכו 11 אמה).

לבד מהעזרות הנבדלות, מוקמו בעזרה גם המזבח, הכיור, בית המוקד, בית המטבחיים, וכן שלוש עשרה מן הלשכות (ולפי שיטת הרמב"ם, רק תשע).

לשכת הגזית

לשכת הגזית הייתה, על פי המשנה, אחת משש לשכות העזרה בבית המקדש השני. לשכה זו הייתה מקום מושב הסנהדרין הגדולה, בית הדין היהודי העליון, שמנה שבעים ואחד חכמים.

לשכת פנחס המלביש

לשכת פנחס המלביש הייתה אחת משתי הלשכות שהיו משני צדי שער ניקנור. הלשכה נקראה בשם זה, מכיוון ששמו של הממונה (הראשון) על הלשכה היה פנחס.

מסיבה (בית המקדש)

המסיבה הייתה רמפה או פרוזדור מדרגות בבית המקדש השני המתואר במסכת מידות, אשר הובילה לגג ההיכל.

מקור השם מסיבה, שייך לשורש ס-ב-ב. כלומר, השם נגזר מכך שעליית המסיבה הייתה בסיבוב.

מקדש הורדוס

מקדש הורדוס הוא כינוי לבית המקדש השני שהורדוס מלך יהודה בנה מחדש ברוב פאר והדר, תוך הרחבת שטח הר הבית, במאה הראשונה לפנה"ס. על מקדש זה אמרו חז"ל: "מי שלא ראה בנין הורדוס לא ראה בנין נאה מימיו".אף על פי שמדובר למעשה במקדש חדש לגמרי הוא לא כונה בית המקדש השלישי כי עבודת הקורבנות המשיכה ברצף, גם במהלך בנייתו.

הסיבות להקמת המקדש מחדש היו כנראה גם רצונו של הורדוס להנציח את זכרו במבני פאר, וגם כוונתו לשפר את הקשר עם נתיניו היהודים ולהוכיחם שהוא מלך מטעמם.

ניקנור

נִיקָנוֹר (ביוונית: Nικάνωρ) היה מצביא סלאוקי בתקופת מרד החשמונאים. הוא היה מתומכיו של דמטריוס הראשון סוטר, שדרש את המלוכה הסלאוקית לו ולזרעו. נהרג בקרב חדשה בשנת 161 לפנה"ס.

לאחר שלום ליסיאס (הסכם שלום בין יהודה המכבי לבין אנטיוכוס החמישי מלך הממלכה הסלאוקית) כל הגזירות שנגזרו בתקופתו של אנטיוכוס הרביעי בוטלו ויהודה זכתה לאוטונומיה דתית מלאה. לאחר שאנטיוכוס החמישי ושר צבאו ליסיאס נרצחו על ידי דמטריוס ותומכיו, שאחד מהם היה ניקנור, החלה שוב המלחמה בין הממלכה הסלאוקית ויהודה.

ניקנור עמד בראש צבאותיהם במלחמתם ביהודה המכבי. בקרב הראשון שהתחולל בינו לבין יהודה המכבי בקרבת כפר שלם, כמה קילומטרים מירושלים, נוצח ניקנור, וצבאו אולץ לסגת באי סדר לירושלים. בירושלים ניקנור דרש מראשי העם להסגיר את יהודה המכבי ואף איים על בית המקדש.

לאחר שנודע לניקנור שיהודה המכבי וסייעתו נמצאים בצפון יהודה, קרוב לשומרון, הוא וצבאו יצאו לכיוונו על מנת למצוא אותו. בצבאו של ניקנור היו הרבה יהודים, אשר לא הסכימו לחלל את השבת. ניקנור סירב לכבד את רגשותיהם הדתיים ולכן רבים מהם ערקו.

לאחר שניקנור וצבאו הגיעו לבית חורון (כ-10 קילומטרים מירושלים), הוא הקים מחנה והמתין לתגבורת ועסק בהכנת צבאו לקרב.

בקרב שהתחולל סמוך למקום זה, תקף צבאו של יהודה המכבי, שכלל כ-3,000 חיילים, את צבאו של ניקנור בהפתעה, והנחיל לו מפלה קשה. ניקנור נהרג. ידו הימנית וראשו הובאו לתצוגת ראווה לירושלים. על פי ספר חשמונאים ב, ראשו נתלה על חומת החקרא. צבאו של ניקנור נס משדה הקרב, ויהודה שלח את חיליו הקלים לדלוק אחריהם על מנת להגביר את מספר אבדותיהם.

יום ניצחון זה נקבע כחג בשם "יום ניקנור" בי"ג באדר, על פי מגילת תענית, אך מכיוון שנפסקה ההלכה ש"בטלה מגילת תענית", הוא אינו נחוג יותר.

בברייתא בירושלמי על מסכת יומא נטען ששער ניקנור קרוי על שם ניקנור (הברייתא אינה מופיעה בירושלמי לפנינו אך כך מצטטה רבי שלמה סיריליו בפירושו למסכת שקלים, פרק ו', הלכה ג'):

"למה נקרא שמו שער ניקנור? שפעם אחת עלה ניקנור סרדיוט ממלכי יונים וחנה כנגד שער ניקנור והיה מניף ידו על בית המקדש ואמר: 'אימתי תיפול העיר הזאת והבית הזה בידי ואהרסנה?' וכשגברה יד בית חשמונאי ונצחום, תפשוהו וקצצו ידיו ורגליו ותלוהו לפני השער וקראו שמו שער ניקנור".

ניקנור (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

נסים שאירעו בבית המקדש

לפי מקורות שונים בספרות חז"ל, בבית המקדש אירעו מספר נסים באופן קבוע. בדרך כלל מאוחדים הנסים שנעשו בירושלים עם הנסים שאירעו במקדש.

קודש הקודשים

קודש הקודשים או הדְּבִיר היה החדר הפנימי, המערבי, החשוב והקדוש ביותר במשכן ובבית המקדש.

שערי המקדש

שערי המקדש הם השערים שנבנו בכניסה למתחם בית המקדש. בבית ראשון שערים אלו כוללים את שלושה עשר שערי העזרה ואת שער הכניסה לעזרת הנשים.

תאים (בית המקדש)

התאים, הם לשכות שהקיפו את ההיכל ואת קודש הקודשים במרחק של 5 אמות מצפונם, מדרומם וממערבם.

חלקי בית המקדש השני
     

Temple sketch- nikanor

Arrowupgreen.png
צפון
לשכת העצים
לשכת הנזירים
לשכת השמנים
לשכת המצורעים
שער ניקנור
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
י
     
מקרא

1. לשכת הפרווה   2. בית החליפות   3. לשכת פרהדרין   4. בין האולם ולמזבח   5. תאים   6. מסיבה   7. אחורי בית הכפורת

שערי המקדש

א. שער עזרת נשים   ב. שער העליון   ג. שער הדלק   ד. שער הבכורות   ה. שער המים
ו. שער יכניה / הניצוץ   ז. שער הקרבן   ח. שער הנשים   ט. שער השיר / המוקד   י. שער בלי שם

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.