שער ניצחון

שער ניצחון, או קשת ניצחון, הוא מבנה מונומנטלי בצורת שער הנבנה על מנת להנציח ניצחון בקרב או במלחמה. מקורו של מנהג בניית מבנה זה באימפריה הרומית, שם הייתה בניית השער כבוד שניתן על ידי הסנאט הרומי למנצח בקרב או במלחמה.

הקשתות נבנו לאורך הוויא סאקרה - הדרך הקדושה שהובילה לאורך הפורום הרומי אל מקדש יופיטר שעמד על הגבעה הקפיטולינית. מבין 21 קשתות הניצחון המוזכרות בכתובים, חמש נותרו עד ימינו.

קשת הניצחון הקדומה ביותר שנשמרה היא קשת הניצחון של אוגוסטוס ברימיני[1].

החל מהמאה השנייה לספירה החלו להיבנות שערי ניצחון המנציחים אירועים שאינם בהכרח קרבות או ניצחונות. קשת הניצחון באנקונה, המנציחה את בניית הנמל בעיר על ידי הקיסר טראיאנוס, היא דוגמה לקשת מסוג זה. ישנן קשתות שהוקמו ככלי תעמולתי בהוראת הקיסר, ואחרות ביוזמה מקומית כביטוי תודה ונאמנות לקיסרי רומי. קשתות הניצחון שימשו גם כתפאורת רחוב, נקודת ציון במרחב העירוני ולעיתים כסימון גבולה של העיר.

באירועים אחרים נבנו שערי ניצחון זמניים, לשימוש זמני, ופורקו בהמשך (ראו שער הניצחון בפריז).

Krasnye vorota
השער האדום במוסקבה - דוגמה לשער ניצחון בארוקי

שערי ניצחון בעולם

Roman Arch of Trajan at Thamugadi (Timgad), Algeria 04966r
שער טרויאנוס בתימגאד, אלג'יריה

אלג'יריה

  • תימגאד, שער ניצחון רומאי משוחזר בחלקו

אוסטריה

אוקראינה

איטליה

Luk Konstantyna 4DSCF0030
קשת קונסטנטינוס, רומא

אירלנד

אנגליה

ארצות הברית

Washington Square by Matthew Bisanz
שער הניצחון בכיכר פארק וושינגטון
The Soldiers and Sailors Memorial Arch at Grand Army Plaza
שער הזיכרון לחיילים ולמלחים, ברוקלין

בלגיה

גרמניה

הודו

טורקיה

  • אנאזארבוס

יוון

ישראל

לאוס

  • פאטוקסאי, וייאן טייאן

לבנון

  • קשת הניצחון של צור

לוב

סוריה

ספרד

Puerta de Alcalá - 06
שער אלקלה - הכניסה המהודרת למדריד

עיראק

צרפת

Glanum-triomphal arch-arc de triomphe
קשת הניצחון בגלאנום

קרואטיה

קוריאה

Narva Triumphal Gate
שער נארבה, סנקט פטרבורג

רומניה

  • שער הניצחון (בוקרשט)

רוסיה

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ביל טיילר, אוניברסיטת שיקגו. על השער בעולם הרומי
  2. ^ W. Eck and G. Foerster, "Ein Triumphbogen fur Hadrian im Tal von Beth Shan bei Tel Shalem,"JRA 12 (1999), pp. 294-313
גמר מונדיאל 1934

גמר מונדיאל 1934 התקיים באצטדיון נאציונלה PNF ברומא, בירת איטליה, ב-10 ביוני 1934, ובו נקבע שאלופת העולם לשנת 1934 היא נבחרת איטליה, שניצחה את נבחרת צ'כוסלובקיה בתוצאה 1-2 לאחר הארכה. היה זה גמר המונדיאל השני בהיסטוריה, והראשון אי פעם שהגיע להכרעה בהארכה. כמו בטורניר הקודם, גם הפעם ניצחה הנבחרת המארחת בגמר וזכתה בטורניר. בניגוד לטורניר המונדיאל הראשון, שם הגיעו לגמר שתי נבחרות מדרום אמריקה, אל גמר הטורניר השני הגיעו שתי נבחרות מיבשת אירופה. יתרה מכך, כל שמונה הנבחרות שהתמודדו ברבע הגמר היו נבחרות אירופיות.

השער הראשון במשחק נכבש רק בדקה ה-71, כשאנטונין פוץ' העלה את צ'כוסלובקיה ליתרון. עשר דקות אחר כך הצליחה איטליה להשוות משערו של ריימונדו אורסי, אחד משלושה ארגנטינאים מתאזרחים שפתחו בהרכב האיטלקי. המשחק עבר להכרעה בהארכה, וחמש דקות מפתיחתה כבש אנג'לו סקיאביו את שער הניצחון, שהקנה לאיטלקים את תואר אליפות העולם הראשון בתולדותיה.

ליאור רפאלוב

ליאור רפאלוב (נולד ב-26 באפריל 1986) הוא כדורגלן ישראלי המשחק בעמדות הקיצוני והקשר ההתקפי בקבוצת אנטוורפן ובנבחרת ישראל.

מונומנט

מוֹנוּמֶנְט (באנגלית: Monument) הוא פסל, אנדרטה, בניין או כל מבנה מפואר המשמש להנצחת אדם או אירוע.

מיכאל באלאק

מיכאל באלאק (בגרמנית: Michael Ballack; נולד ב-26 בספטמבר 1976 בגרליץ שבמזרח גרמניה) הוא כדורגלן עבר גרמני אשר שיחק בעמדת הקשר ובלט בעיקר בתקופותיו בבאייר לברקוזן, באיירן מינכן וצ'לסי. באלאק ערך 98 הופעות במדי נבחרת גרמניה, בה שימש גם כקפטן, והבקיע 42 שערים.

בשנת 2004 נבחר באלאק על ידי פלה לאחד מ-125 שחקני הכדורגל החיים הטובים בעולם.

ניצחון

ניצחון הוא מונח המתייחס בדרך כלל למלחמות, ומתאר הצלחה בהשגת המטרות והבסת האויב, או הבסת היריב בתחרויות. הצלחה במערכה צבאית תוקפנית נקראת "ניצחון אסטרטגי", וניצחון בהיתקלות עם האויב (התגוננות מוצלחת) נקראת "ניצחון טקטי".

מבחינה רגשית, לניצחון מתלווה תחושה של התרוממות רוח, וברוב התרבויות הוא מתבטא בתנועות ובתנוחה המשדרות תוקפנות. ריקודי ניצחון וזעקות ניצחון, בדומה לריקודי מלחמה וזעקות מלחמה מבוצעים לפני שמתקיים קרב אלים. דוגמה היסטורית ראשונית לריקוד ניצחון היא ריקודם של הלומברדים והודייתם לאודין לאחר ניצחונם בקרב בשנת 579. הם שחטו עז וסביב ראשה הכרות חגו במעגל ושרו שיר ניצחון.

בימי הרפובליקה הרומית, ניצחונות נחגגו על ידי מצעד ניצחון, שער ניצחון והקמת אנדרטות ניצחון. בימי עבר, המנצחים בקרב היו לוקחים שלל מהמובסים, כגון נשקו של האויב לשימוש משני, או חלקים מגופותיהם.

במיתולוגיה היוונית ניקה היא אלת הניצחון ובמיתולוגיה הרומית היא נקראה ויקטוריה, ומכאן מקור המילה ניצחון בשפות הלטיניות (Victory) והשמות ויקטוריה וויקטור. בספרות ובאגדות שבאו לאחריהן הניצחון מיוצג על ידי גיבור שהורג מפלצת בקרב פנים אל פנים (גאורגיוס הקדוש, אינדרה, תור שהורג את יורמנגנד ועוד). סול אינוויקטוס, אל השמש "הבלתי מנוצח" מהמיתולוגיה היוונית, נהפך לשמו של ישו במיתולוגיה הנוצרית. פאולוס תיאר את תחיית ישו כניצחון על המוות והחטא.

המילה הלטינית לניצחון, ויקטורי, החלה להחליף את מקבילתה באנגלית עתיקה, sige. התחילת "זיג" הייתה נפוצה במשפחת השפות הגרמאניות ושאריותה בימינו הן שמות כמו, זיגפריד, זיגמונד, זיגברט, זיגורד ועוד.

עונת 1997/1998 בליגה הלאומית

עונת 1997/1998 בליגה הלאומית הייתה העונה ה-42 של הליגה הלאומית כליגת הכדורגל הבכירה בישראל.

על ניצחון במשחק הוענקו שלוש נקודות ונקודה בודדת הוענקה על תיקו. הליגה כללה 16 קבוצות ששיחקו ביניהן במשך 2 סיבובים בני 15 משחקים כל אחד - 30 מחזורים בסה"כ. העולות החדשות שהצטרפו לליגה הבכירה לקראת עונה זו היו הפועל אשקלון ומכבי עירוני אשדוד. העונה החלה ב-2 באוגוסט 1997 והסתיימה ב-9 במאי 1998 בניצחון של בית"ר ירושלים בפעם השנייה ברציפות, לאחר שהבטיחה את התואר במחזור האחרון.

עונה זו זכתה לכינוי "עונת השרוכים", בעקבות פרשת "משחק השרוכים" שנערך במחזור הלפני אחרון של העונה. במשחק זה התמודדה בית"ר ירושלים מול הפועל בית שאן, ואילולא הייתה מנצחת במשחק הייתה קבוצת הפועל תל אביב מעפילה למקום הראשון. בדקות הסיום של המשחק נראה היה כי שחקני בית שאן אינם מתאמצים למנוע ספיגת שער, ובסופו של דבר הצליחה בית"ר להבקיע שער ניצחון שהבטיח לה את המקום הראשון, והפועל תל אביב הסתפקה במקום השני.

קשרה של בית"ר ירושלים, יוסי אבוקסיס, זכה בתואר כדורגלן העונה בישראל, והמבקיע המצטיין של העונה היה אלון מזרחי ממכבי חיפה עם 18 שערים.

בסיום העונה הפועל באר שבע והפועל אשקלון ירדו ליגה. הקבוצות שעלו מהליגה הארצית לליגה הלאומית בתום העונה היו מכבי יפו והפועל צפרירים חולון.

קוודריגה

קוודריגה (בלטינית: Quadriga;‏ quadri - ארבע, ו-jungere - להוביל) היא מרכבה המובלת על ידי ארבעה סוסים אשר שימשה ביוון העתיקה במשחקים האולימפיים ומאוחר יותר במרוצי מרכבות ברומא העתיקה. המרכבה סימלה את מרכבות האלים והן תוארו על גבי כדים ותבליטים כמרכבות המשוכות על ידי ארבעה סוסים. מרכבתו של אפולו, אל השמש, הנושא את אור היום בשמים מתוארת כקוודריגה.

קשת ולינגטון

קשת ולינגטון (באנגלית: Wellington Arch) הידועה גם בכינוי: קשת החוקה (באנגלית: Constitution Arch) היא שער ניצחון הנמצא דרומית להייד פארק בפינת הייד פארק שבמרכז לונדון, אנגליה.

קשת קונסטנטינוס

קשת קונסטנטינוס (לטינית: Arcus Constantini) היא שער ניצחון הממוקם בעיר רומא בין הקולוסיאום לבין גבעת הפאלאטיום.

הקשת, אשר נחנכה בשנת 315 לספירה, הוקמה כדי לציין את הניצחון של קונסטנטינוס על מקסנטיוס בקרב גשר מילביוס ב-28 באוקטובר, שנת 312 לספירה. בעקבות ניצחון זה, הושלמה השתלטותו של קונסטנטינוס על הקיסרות הרומית, שלטון אשר החליף את שלטון הטטררכים.

הקשת, אשר גובהה הוא 21 מטרים, רוחבה 25.7 מטרים, ועומקה 7.4 מטרים, עוצבה במתכונת של שלוש קשתות פנימיות, מהן הקשת מרכזית גדולה יותר (בגובה של 11.5 מטרים ובאורך של 6.5 מטרים). בחזית השער, הנמצא באורכו של המבנה, מוצבים ארבעה עמודים מדומים הנשענים על גבי מבנה הקשת. מבנה זה דומה למבנה של "שער ספטימיוס סוורוס", הממוקם בקצה הצפון מזרחי של פורום רומאנום ברומא. סברה אשר העלו חוקרים טוענת כי חלקה התחתון של הקשת עושה שימוש במונומנט ישן יותר, כנראה מתקופתו של הקיסר אדריאנוסבתקופת ימי הביניים, נמצאה הקשת בשטחה של אחת מן המשפחות הרומאיות העתיקות. עבודות שיקום ראשונות בוצעו בקשת במאה ה-18 והאחרונות שבהן נערכו בשלהי שנות ה-90 של המאה העשרים.

קתדרלה

קָתֶדְרָלָה (באנגלית: Cathedral; בלטינית: Ecclesia Cathedralis; באיטלקית: Cattedrale או Duomo, המונח הנפוץ יותר), היא כנסייה נוצרית המשמשת מושב לבישוף (הגמון) שהוא הרועה הרוחני של הקהילה הטריטוריאלית (דיוקסיה). הקתדרלה לרוב היא מבנה גדול ומפואר, שניצב רם ונישא, בדרך כלל בכיכר מרכזית של העיר. הבנאים והאמנים שבנו את הקתדרלות התייחסו למעשה ידם כאל יצירת "עיר האלוהים" שמורכבותה הגדולה מקפלת בתוכה משמעות תאולוגית עמוקה בנוגע לעולם שברא אלוהים. בתקופה הגותית שיקפו גם העיטורים האומנותיים שבה (פיסול, תבליטים וחלונות ויטראז'ים) תפישה תאולוגית מורכבת ושיטתית. הקתדרלה היוותה פעמים רבות את המרכז של חיי העיר, ופארה שיקף את יוקרת העיר בה היא נמצאה.

שער (מבנה)

שער הוא פתח בקיר של מבנה, או בחומה או בגדר המקיפים שטח תחום. השער עשוי לשמש למניעת מעבר דרכו או לביקורת על העוברים בו, והוא עשוי להיות פריט דקורטיבי בלבד. בשפה מדוברת אין הבחנה בין מבנה המסגרת של השער לבין הדלת או המחסום הקבועים בו.

גודלו של השער עשוי לנוע מפתח פשוט שדי בו כדי לאפשר מעבר, דרך מבנה שער (פורטיקו) או מבנה שכל כולו הוא למעשה שער (לדוגמה שער ניצחון). השער עשוי לשמש מבנה מכל סוג או שטחים בעלי גודל וייעוד משתנים. דוגמה אופיינית של שער בעל חשיבות היסטורית ואדריכלית היא "שער העיר".

מקורו של שער בענפי ספורט שונים היא בצורתו המזכירה שער, ושמו של עמוד שער בספר נובע מעקרון הכניסה לחלל.

שער ברנדנבורג

שער ברנדנבורג (בגרמנית: Brandenburger Tor) הוא שער ניצחון אשר בשנות האלפיים, מהווה את אחד מסמליה החשובים ביותר של גרמניה בכלל וברלין בפרט. במשך השנים, מאז הקמתו ב-1788, שימש משטרים רבים כסמל לשלטונם, תוך שינויים רבים בתפקודו ובסמליו החיצוניים.

השער ממוקם בכיכר פריז (פאריזר פלאץ), והוא השער היחיד שנותר מתוך מספר שערים שבעבר שימשו ככניסה ראשית לעיר.

שער הניצחון במדריד

שער הניצחון (בספרדית Arco de la Victoria) המכונה לעיתים גם שער מונקלואה (במטרה ליצור דמיון לשער אלקלה ושער טולדו), הוא שער ניצחון במדריד, בירת ספרד.

שער הניצחון בפריז

שער הניצחון בפריז (בצרפתית: Arc de Triomphe) הוא שער ניצחון הממוקם בכיכר שארל דה גול שבפריז, ואחד האתרים המונומנטליים הידועים ביותר בעיר.

שער הניצחון נבנה בפקודתו של נפוליאון, שמינה את האדריכל ז'אן שלגרן לבניית השער ותכנונו. הבנייה החלה בשנת 1806 ונסתיימה רק שלושים שנה לאחר מכן, בשנת 1836.

גובהו כ-50 מטר, ורוחבו כ-45 מטר. על חלקו העליון של עיטור תיאור יציאת המתנדבים ב-1792 (שצויר על ידי האומן הצרפתי פרנסואה רוד). שער הניצחון מזכיר שתי תיבות (מנסרות מלבניות), שהצד הארוך יותר מאונך לרצפה, ועוד אחת שחלקה הארוך מקביל לרצפה. יש מעט סגוליות בחלק הריק באמצע.

השער ניצב במרכזה של כיכר שארל דה גול (כיכר האטואל לשעבר), מוקף בכחמישה נתיבי תחבורה, ומן הגג שלו ניתן לראות את כל 12 הדרכים היוצאות מהכיכר. העלייה מתבצעת בתוך רגל אחת של השער, והירידה דרך הרגל השנייה. השער ממוקם בסופו של השאנז אליזה, הרחוב המרכזי בפריז.

הגישה אל שער הניצחון היא דרך מנהרה תת-קרקעית. מתחת לשער הניצחון נמצא קבר החייל האלמוני, לזכר החיילים שנפלו במלחמות הרבות בהיסטוריה של צרפת. בכל ערב מודלק ליד הקבר נר זיכרון, ומתחת לקשת מונפים שני דגלי ענק, האחד של צרפת והשני של האיחוד האירופי.

בשנות ה-80 של המאה ה-20, נבנתה בהמשך הציר ההיסטורי של פריז (אקס היסטוריק) שהשאנז אליזה הוא רק חלק ממנו, הגרנד ארש שבאזור לה דפאנס. הגרנד ארש נבנתה כמחווה מודרניסטית לשער הניצחון ומסמלת את ניצחון ההומניטריות והשלום.

שער הניצחון של אורנז'

שער הניצחון של אורנז' (צרפתית: Arc de triomphe d'Orange) הוא שער ניצחון של העיירה אורנז' הנמצאת בדרום-מזרח צרפת. השער שוכן בסמוך לכביש המהיר N7, במרחק 600 מטרים ממרכז העיירה.

שער טיטוס

שער טיטוס (בלטינית: Arcus Titi) הממוקם בפורום רומאנום שברומא הוא שער ניצחון שהקדיש הקיסר דומיטיאנוס לאחיו טיטוס בשנת 82 לספירה, כשתים עשרה שנים לאחר הניצחון על היהודים במרד הגדול, שהסתיים בשנת 70 לספירה. שער ניצחון נוסף הוקם על ידי טיטוס עצמו שנה אחת קודם לכן בקירקוס מקסימוס שברומא. בחלקו הפנימי של השער יש תבליט מפורסם ובו שחזור תהלוכת הובלת השלל והביזה מירושלים. השער עומד על תילו קרוב ל-2,000 שנה וניתן להבחין היטב בהתפוררות אבן הגיר ממנה הוא בנוי. השער ועמו כל האזור העתיק ברומא זכו לשיקום ותחזוקה נאותה רק מימי שלטון מוסוליני ב-1936, אשר כוונתו הייתה להחזיר לתודעת ההמון את תפארת האימפריה הרומית.

שער טיטוס (קירקוס מקסימוס)

שער טיטוס (קירקוס מקסימוס) הוא שער ניצחון שהוקם בצד המזרחי של הקירקוס מקסימוס על ידי הסנט והעם הרומאי בשנת 81 לספירה, השער הוקם כדי לכבד את טיטוס על כיבוש ירושלים ודיכוי המרד הגדול. מעט שרידים נשמרו מהשער אולם הכתובת נשמרה על ידי מעתיק אנונימי בימי הביניים. שנה לאחר הקמת השער, הקים הקיסר דומיטיאנוס שער ניצחון בויה סקרה, הידוע בכינויו שער טיטוס.

שער שכם

שער שכם (בערבית: باب العامود, תעתיק: "באב אל-עמוד") נחשב לשער היפה והמפואר בשערי חומת ירושלים העות'מאנית. השער נבנה בתקופה העות'מאנית בהוראת הסולטאן סולימאן המפואר בשנת 1538.

השער נקרא בעברית "שער שכם" משום שממנו יצאה הדרך צפונה, לעבר שכם. ברוב השפות האחרות הוא נקרא "שער דמשק" (Damascus Gate), מאותה סיבה: הדרך צפונה הובילה בהמשך לעבר העיר דמשק. בערבית הוא נקרא "באב אל-עמוד" (שער העמוד) על שום העמוד שניצב בעבר בכיכר השער.

בסמוך לשער (בין חומות העיר העתיקה) שוכן מוזיאון הכיכר הרומית, וממזרח לו (מחוץ לחומות) נמצאת מערת צדקיהו.

תון (כדורגל)

תון (מגרמנית: FC Thun) הוא מועדון כדורגל שווייצרי מהעיר תון אשר משחק בליגת העל השווייצרית. המועדון עלה מהליגה השנייה בשווייץ לליגת העל בעונת 2009/10. הקבוצה משחקת בארנה תון, אצטדיון הקבוצה עם קיבולת של עד 10,000 צופים. מדי הקבוצה הם בצבעי אדום ולבן.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.