שעון שמש

שעון שמש הוא שעון, שמשתמש בתנועת הצל הנופל מעצם דק המוצב באור השמש כדי להציג את השעה המקורבת.

שעון שמש גרודנא
שעון שמש המקרין את השעה על וילון הנצפה בתוך הבית
Portable sundial Oxford science museum
שעון שמש של כיס

היסטוריה

שעון השמש הראשון שבנה האדם הוא אובליסק שהומצא ככל הנראה במצרים העתיקה, והשימוש בו נעשה החל מכ-3,500 לפנה"ס.[דרוש מקור][דרושה הבהרה] עם תנועת השמש בשמיים נע הצל שמטיל החרוט הגדול. את המסלול שתיאר הצל חילקו מראש לסקאלה קבועה, דבר שאפשר לאנשים להבחין ביתר קלות בחלוף הזמן.

בשנת 1,500 לפנה"ס נעשה שימוש בשעון שמש מתקדם יותר: השעון חולק ליחידות זמן קטנות יותר - השעה. החלוקה התבצעה לעשר יחידות יום ולעוד שתי יחידות, נפרדות, שיוחסו לזמן בין הערביים, מעבר בין יום ללילה ומהלילה חזרה ליום. כמו כן סומנו היום הארוך והקצר ביותר בשנה וימי שוויון הסתיו והאביב, שנתפסו אז כ"ימי זעם האלים".

"שעון אחז במקדש" - בתקופת בית ראשון פעל שעון שמש על פי המסופר בספר מלכים: "ויקרא ישעיהו הנביא אל ה' וישב את הצל במעלות אשר ירדה במעלות אחז".[1] השעון היה עשוי ממדרגות (מעלות) אשר הראו את השעה.

שעוני השמש המשיכו להתפתח עם הזמן ודיוקם הלך והשתפר. שעוני השמש התפתחו משטוחים ואופקיים למשטחים דמויי כדור. במאה השלישית לפנה"ס הומצא שעון שמש דמוי קערה החצוב בסלע, נושא עמוד אנכי ומחולק לשעות. 200 שנה לאחר מכן כבר השתמשו בשעוני שמש כאלו בכל רחבי אירופה ואף באסיה.

בחפירות העיר העליונה של ירושלים נמצא שעון שמש קטן ונייד מהמאה ה-1 לספירה, שבראשו תקוע מוט מתכת, המטיל את צלו על החלק הקעור שמחולק באמצעות קווים חרותים ל-12 גזרות. מוט זה מכונה במשנה "מסמר של אבן שעות".[2] מדובר בשעון קטן ונייד, שככל הנראה הוחזק בתוך הבית, ובעת הצורך הוצא החוצה אל השמש והוצב במקומו המיועד הקבוע. שני שעונים קטנים נוספים נתגלו בחפירות שליד הר הבית ובחפירות העופל.[3]

"כיוון השעון" המקובל היום הוא תולדה של כיוון תנועת הצל בשעוני שמש שהיו בשימוש באירופה. לעומתם, כיוון ההתקדמות של הצל בשעוני שמש שנמצאים בחצי הכדור הדרומי הוא מנוגד לכיוון השעון.

אופן הפעולה של שעון שמש

כשכדור הארץ סב סביב צירו, נראה כאילו השמש נעה במסלול סגלגל בשמים. אילו הייתה השמש זורחת ושוקעת בכל יום באותו המועד ובאותו המקום בשמים, די היה לעקוב אחרי צילו של מקל כלשהו (הנקרא גנומון) כדי לקבל שעון שמש מדויק. אך נתיבה של השמש בשמים אינו זהה מדי יום, אלא משתנה משום שציר הסיבוב של כדור הארץ אינו ניצב למישור המלקה אלא נטוי אליו בזווית. במסלול כדור הארץ מסביב לשמש, חציו הצפוני מוטה לכיוון השמש במשך חצי שנה, ולכיוון הנגדי במשך חצי השנה השני. בחצי הכדור הדרומי התופעה היא דומה, במועד מנוגד. תוצאתה של תנועה זו היא שהשמש מתארת בשמים מסלול שצורתו משתנה, ומשום כך דיוקם של שעוני שמש פשוטים הוא גרוע, שכן אין בהם התיקון הגאומטרי הנדרש. במאה השמונה עשרה החלו להוסיף לציור עקומת אנלמה שמאפשרת לחשב את אי-הדיוק ובכך לבטלו.

מקור נוסף לאי-דיוק הוא העובדה שהקרקע בקווי רוחב שונים נמצאת בזווית שונה לקרני השמש בהשוואה לקו המשווה. עובדה זו גורמת לכך שקצב התנועה של הצל אינו אחיד במהלך היום, כך שאת חלוקת הזמן לשעות לא ניתן לקבל על ידי חלוקת הקשת שמתאר הצל לזוויות זהות. ישנן כמה דרכים לפתור בעיה זו. ביניהן לבנות את משטח השעון אופקי אך להטות את הגנומון (המקל מטיל הצל), כך שיעמוד במקביל לציר הסיבוב של כדור הארץ. את חלוקת הקשת לשעות ניתן אז לבצע בעזרת חישוב טריגונומטרי. הדרך נוספת היא להטות את משטח השעון בזווית זהה לזוויתו של קו הרוחב, ולהציב את הגנומון בניצב אליו, כך שיהיה מקביל לציר הסיבוב של כדור הארץ. בשיטה זו כל שעה שווה לזווית קשת זהה על הבסיס. שיטה נוספת היא לכלול על גבי גנומון אנכי שירטוט של חלוקה שונה עבור חודשים שונים. שיטה זו, הקרויה "שעון רועים" מניבה תוצאה מדויקת עבור קו אורך אחד בלבד.

גלריית תמונות

Gurk Domplatz 11 Propsthof Sonnenuhr von 1655 26112006 68

שעון שמש אנכי באוסטריה

זהרי חמה

שעון שמש מעל בית הכנסת זהרי חמה בירושלים

Sundial in petach tiqva

שעון השמש על בית הכנסת הגדול בפתח תקווה

SevillaGlorietaDelReloj01

שעון שמש אופקי בסביליה שבספרד

תמונה 146

שעון שמש שנעשה על ידי ילדי בית ספר ביישוב נופית

Sunclocknh

שעון שמש שיצרה נעמי הנריק ברחבת הכניסה לספרייה הלאומית

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ספר מלכים ב', פרק כ', פסוקים ט'-י"א.
  2. ^ משנה, מסכת כלים, פרק י"ב, משנה ה'; מסכת עדיות, פרק ג', משנה ח'.
  3. ^ נחמן אביגד, העיר העליונה של ירושלים, עמ' 119.
אנלמה

אנלמה (באנגלית: Analemma, במקור מיוונית: ἀνάλημμα שפירושו "כָּן (של שעון שמש)") הוא אוסף נקודות המתאר את מיקום השמש בכיפת השמים כפי שנצפה בשעה קבועה מדי יום לאורך השנה ממקום קבוע על כדור הארץ. אוסף הנקודות יוצר עקומה דומה לסיפרה 8 פחוסה ומאורכת, שלולאה אחת בה גדולה מהשנייה.

ניתן לראות אנלמה על גלובוסים רבים ואפשר ליצור אותה על ידי הצבת מצלמה במקום קבוע וחשיפתה באותה שעה מדי יום.

האנלמה משקפת את העובדה שבמהלך השנה אורך היממה משתנה בעוד שהמדידה מתבצעת באופן קבוע כל 24 שעות. היא גם מראה שבמקום ושעה קבועים על פני כדור הארץ גובה השמש מעל האופק משתנה מיום ליום. האנלמה מאפשרת לחשב את השינוי שחל באורך היממה ובגובה השמש כל יום או לאורך תקופה. החל מהמאה ה-18 שורטטה האנלמה על שעוני שמש ושימשה לתיקון אי הדיוק הנובע מהשינוי היומי בנתיב השמש.

בהרחבה משמש המונח לתיאור שינוי במיקום של כל גוף שמימי כולל לוויינים הניצפים מכדור הארץ או מכל גוף שמיימי אחר הסובב על צירו או סובב גוף אחר. תנועה מחזורית זו גורמת לכך שלבסוף הגוף הניצפה יימצא שוב באותה נקודה ולכן האנלמה היא עקומה סגורה. השימוש הראשון הידוע במלה אנלמה עבור הכללה זו תועד בשנת 1832.

צורת האנלמה אינה אחידה לכל הגופים: האנלמה של השמש כפי שהיא נצפית ממאדים היא בצורת טיפת מים. ציר הסימטריה של האנלמה נקבע לפי השעה ביום בה מקיימים את המדידות. מדידות בצהרי היום, עת השמש נמצאת במצהר, יתנו ציר אנכי. בחצי הכדור הצפוני מדידות לפני שעה זו יגרמו לאנלמה לנטות לשמאל, ואילו מדידות אחרי הצהריים יגרמו לאנלמה לנטות ימינה.

אסון הייזל

אסון הייזל הוא שמה של תקרית שארעה ב-29 במאי 1985 באצטדיון הייזל בבריסל, שבה נהרגו 39 אוהדים ונפצעו יותר מ-600 אוהדים נוספים בעת משחק גמר גביע אירופה לאלופות 1985 בכדורגל בין הקבוצות ליברפול ויובנטוס.

כבר בבוקרו של יום המשחק אירעו תקריות בין אוהדים אנגלים לאיטלקים כאשר בריונים אנגלים התפרעו בעיר. לקראת תחילת המשחק הצטופפו ביציעים כ-55 אלף אוהדים. היציעים חולקו לשניים - חלק אחד עבור האוהדים האנגלים, וחלק שני עבור האיטלקים ואוהדים משאר מדינות העולם, כאשר רצועת יציע ברוחב מטר וחצי חצצה בין השניים.

כשעה לפני שריקת הפתיחה פרצו אוהדים אנגלים שיכורים את רצועת ההפרדה והשליכו פחיות ובקבוקי משקה לעבר האיטלקים ביציע Z. ביציע החלה מהומה, והאוהדים שניסו להימלט נלכדו בין גדרות הברזל שתחמו את היציע. השוטרים שנכחו במגרש סירבו לפתוח את היציע לכיוון כר הדשא ולהקל בכך על הלחץ של הבורחים, וכתוצאה מהמהומה הכללית ומיעוט אפשרויות הניקוז לקהל המבוהל נרמסו למוות 39 אוהדים איטלקים ונפצעו יותר מ-600. הגופות הראשונות הוצאו מהאצטדיון כשהן עטופות בדגלים שהביאו האוהדים למשחק.

להפתעת הצופים במגרש ומיליוני הצופים והמאזינים בבית, שראו את הזוועה בשידור ישיר, החליטה אופ"א לקיים את המשחק למרות האסון. במשחק נצחה יובנטוס את ליברפול בתוצאה 1-0 מבעיטת עונשין מ-11 מטר של מישל פלאטיני. לאחר תום המשחק דרשו שרי הספורט של מדינות באירופה לבטל את משחקי גביעי אירופה. ראשי אופ"א דנו בסוגיה והחליטו להשעות את הקבוצות האנגליות ל-5 שנים ממפעלי האגודה, השעיה שמנעה את המשך פריחת הכדורגל האנגלי במפעל האירופאי היוקרתי (ב-8 השנים שלפני האסון, 7 פעמים זכתה קבוצה אנגלית בגביע אירופה, מתוכן 4 פעמים זכתה ליברפול. בשנים שלאחר התקרית אף קבוצה אנגלית לא הצליחה להגיע לגמר גביע אירופה, והראשונה שעשתה זאת רק לאחר 14 שנים הייתה מנצ'סטר יונייטד עם הניצחון 1-2 על באיירן מינכן בגמר 1999).

האצטדיון המיושן בבריסל נבנה מחדש תחת השם 'אצטדיון המלך בודואן' והעירייה הקימה מחוצה לו שעון שמש ענק כאנדרטה לזכר ההרוגים.

כארבע שנים לאחר אסון הייזל, ב-15 באפריל 1989, הייתה מעורבת ליברפול בטרגדיה נוספת - אסון הילסבורו, שבו נהרגו 96 אוהדים של הקבוצה.

ארמון וילאנוב

ארמון וילאנוב (בפולנית: Pałac w Wilanowie) הוא ארמון בוורשה.

הארמון נבנה ברבע האחרון של המאה ה-17 על ידי מלך פולין יאן סובייסקי הורחב לאחר מכן ביוזמת בעלים אחרים.

הארמון הוא דוגמה למגורים הפרבריים של המאה ה-17 שנבנו בסגנון הבארוק.

לאחר מותו של מלך פולין, הועבר הארמון לבניו ולאחר מכן למשפחת אצולה מפורסמת.

בשנת 1805 היה הארמון בבעלות סטניסלאב קוסטקה שהפך אותו למוזיאון.

הארמון בנוי בסגנון הבארוק שהיה נפוץ באותו זמן, עם עיטורים, גגות מקושטים ופביליונים.

בארמון נמצא גם שעון שמש שמותקן על הקיר מחוץ לאחד הפביליונים.

בגנים הרחבים של הארמון נמצאים גני פרחים גדולים, אגם, מבוך וכמה מבני שטות.

בתוך גני הארמון נמצאת מסעדה הנקראת "מסעדת הארמון".

כיום, הארמון הוא אחד מאתרי התיירות החשובים של ורשה.

בזיליקת פטרוניוס הקדוש

בזיליקת פטרוניוס הקדוש (Basilica di San Petronio) היא הכנסייה הראשית של בולוניה במחוז אמיליה-רומאניה. היא ממוקמת בעיר בולוניה, בכיכר פיאצה מג'ורה. היא הכנסייה החמישית בגודלה בעולם: אורכה הוא 132 מטר, רוחבה 60 מטר וגובה קמרונותיה הוא 45 מטר. היא כנסיית הלבנים הגדולה בעולם. הכנסייה בנויה בסגנון המשלב סגנון רנסאנס עם סגנון רומנסק.

הבזיליקה מוקדשת לקדוש הפטרון של העיר, פטרוניוס הקדוש, שהיה הבישוף של העיר במאה ה-5. בעקבות הכרזה של מועצה ב-1388 הוחלט לבנות את הבזיליקה. ב-7 ביוני 1390 הונחה אבן הפינה למבנה ומועצת העיר הטילה על אנטוניו די וינצ'נצו לבנות קתדרלה גותית: הפטרונים רצו שהכנסייה שלהם תהיה גדולה ומפוארת יותר, אפילו מבזיליקת סן פייטרו ברומא, הכנסייה הגדולה ביותר בעולם, אפילו בגרסתה העתיקה. משנודע הדבר סיכל האפיפיור תוכנית זו והבולונזים הסתפקו בבניית כנסייה קטנה יותר. במהלך הבנייה הושפעו הבולונזים מרוח הרנסאנס וזנחו את הסגנון הגותי לטובת תערובת של סגנונות רנסאנס ורומנסק.

למרות זאת, הבזיליקה זכתה ליוקרה גדולה כבר מההתחלה: האפיפיור קלמנס השביעי בחר בה כאתר ההכתרה של הקיסר קרל החמישי ב-1530.

העבודות על המבנה נמשכו מספר מאות: אחרי השלמת הגרסה הראשונה של החזית ב-1395, החלה הבנייה של זוג קפלות הצד הראשון. סדרת הקפלות הושלמה רק ב-1479. הקירוי בקמרונות וקישוט הספינה הראשית נעשו על ידי ג'ירולאמו ריינאלדי והושלמו בשנים 1646-1658. יש לציין שהקירוי הוא בקמרון צלעות המאפיין דווקא את הבנייה הגותית ולא בקמרון חבית האופייני לרנסאנס.האמן יאקופו דלה קוורצ'ה העשיר את החזית בשני שערים מצידי השער הראשי. הציפוי של החזית הראשית לא הושלם מעולם. אדריכלים רבים (הבולטים ביניהם היו בלדסרה פרוצי, יאקופו ברוצי דטו איל ויניולה, אנדראה פלאדיו ואלברטו די ג'ובאני אלברטי) הוזמנו להציע פתרונות לבעיית החזית הלא גמורה, אך אף הצעה לא נתקבלה.

בניית הבזיליקה הייתה מיזם של הקומונה של בולוניה ולא של הבישופים: הרכוש לא הועבר לדיוקסיה עד 1929. הבזיליקה נחנכה רק ב-1954, למרות שבניית החזית לא הושלמה. בשנת 2000 הועברו לבזיליקה שרידי הקדוש של העיר (עד אז הם נשמרו בכנסיית סנטו סטפנו בבולוניה.

בפנים הקתדרלה ניתן למצוא יצירות אמנות נודעות כגון "מדונה עם קדושים" מאת לורנצו קוסטה הצעיר וה"פיאטה" מאת אמיקו אספרטיני. כמו כן ניתן לציין את חלונות הויטראז' וצבעי הקיר האדומים-לבנים. מקום המקהלה נבנה במאה ה-14 בידי אגוסטינו דה מרקי בזמן שהקיבוריום נבנה על ידי ויניולה.

בכנסייה ישנו גם שעון שמש שנבנה ב-1655 ותוכנן על ידי האסטרונום הנודע ג'ובאני דומניקו קסיני, אורכו הוא 66.8 מטר והוא שעון השמש הארוך ביותר בעולם.

אליזה בונפרטה, אחותו של נפוליאון בונפרטה קבורה בבזיליקה.

בשנת 1984 בתוך הבזיליקה נפתח מוזיאון קטן בו מרוכזות תוכניות שונות לייצוב הבזיליקה שלא מומשו לאוך השנים. האוסף כולל בין היתר יצירות של פרופרציה דה רוסי.

ב-2006 סיכלה המשטרה האיטלקית מזימה של טרוריסטים מוסלמים להרוס את הבזיליקה. הטרוריסטים טענו שפרסקו מהמאה ה-15 בבזיליקה מתאר את מוחמד בגהנום נאכל על ידי שדים, ודבר זה פוגע באסלאם. [1]

גן בריץ

גן בריץ (בגרמנית: Britzer Garten - "בריצר גארטן") הוא פארק ציבורי בדרומה של העיר ברלין בירת גרמניה. הפארק נמצא בשכונת בריץ של רובע נויקלן של העיר, ונקרא על שם השכונה.

הפארק הוקם בשנת 1985 בשל ניתוקם של תושבי אזור זה של ברלין משטחי הכפר שסביבם (בשל הקמת חומת ברלין שהקיפה את ברלין המערבית) ועל מנת לשמש אתר נופש ופנאי לתשובי אזור דרום מערב ברלין. שטחו של הפארק 900 דונמים והוא כולל גן ורדים, גני משחקים, שטחים מיוערים, אגמים, וערוגות פרחים.

בגן הוקם שעון שמש שקוטרו 99 מטרים, והוא הגדול ביותר באירופה. השעון תוכנן על ידי האדריכלים יירגן דירק צילינג, יאספר האלפמן וקלאוס ציליך.

בית הקפה בפארק (Café am See) הוקם בשנת 1985 בתכנונו של האדריכל אנגלברט קרמזר תוך שימוש בטכנולוגיה ידידותית לסביבה.

בפארק נערכים אירועים ציבוריים כגון קונצרטים ומופעים, וכן מופעי זיקוקים.

בכניסה לפארק ממוקם הפסל המכונה "Fette Henne" מעשה ידי הפסל רולף שימנסקי.

הפארק מנוהל על ידי חברת הפארקים והגנים של ברלין הירוקה בע"מ (Grün Berlin Park und Garten GmbH) - חברה בבעלות עיריית ברלין.

ואראנסי

וָארַאנְסִי (בסנסקריט: वाराणसी), הידועה גם בשמות בָּנַארַס וקָאשִי, היא עיר במדינת אוטר פרדש שבהודו, 320 ק"מ מבירת המדינה לאקנאו. ממוקמת על גדת נהר הגנגס ומהווה את העיר הקדושה ביותר בהינדואיזם ובג'איניזם, וסמוכה לה העיר סרנאת, מהקדושות ביותר לבודהיזם. זו אחת הערים המיושבות ברציפות במשך הזמן הארוך ביותר בעולם. העיר הייתה מרכז תרבותי של צפון הודו במשך אלפי שנה, ויש לה היסטוריה עתיקה יותר מרוב הדתות הגדולות בעולם. מארק טוויין אמר ב-1897 "בנארס (שם העיר באורדו) עתיקה יותר מההיסטוריה, עתיקה יותר מהמסורת, עתיקה יותר אפילו מהאגדה, ונראית פעמיים עתיקה מכולם גם יחד".

זהרי חמה

זהרי חמה הוא בית כנסת, בית מדרש ובניין הכולל שעון שמש ברחוב יפו 92 בירושלים, מול שוק מחנה יהודה.

בזמן בנייתו היה הבניין הגבוה ביותר בירושלים שמחוץ לחומות, וגם כיום הוא מתנשא מעל בתי רחוב יפו הסמוכים לו.

שם הבניין נלקח מברכת יוצר אור שבתפילת שחרית של יום חול, שבה נאמר: "אל ברוך גדול דעה, הכין ופעל זהרי חמה".

כיכר רומא

כיכר רומא (באיטלקית: "Piazza Roma") היא כיכר עירונית בירושלים המשתרעת לאורך מרכזו של רחוב הלל, על יד מוזיאון יהדות איטליה. הכיכר נוצרה בעקבות צמצום מספר נתיבי הנסיעה ברחוב לאחד, ונחנכה במהלך ביקורו של ראש עיריית רומא, ג'אני אלמאנו (איט'), בישראל בשנת 2009. באותו מעמד נחנכה בעיר רומא "כיכר ירושלים", להידוק היחסים בין רומא לירושלים.

הכיכר היא למעשה רחבה ארוכה וצרה לאורך הרחוב - מעין מדרחוב שלצידו נתיב קטן למכוניות. הכיכר מתחילה במוזיאון יהודי איטליה ומסתיימת במפגש עם רחוב ההסתדרות. לאורכה מפוזרים ספסלים בגדלים שונים, ובשל הבדלי הגובה היא מדורגת בחלקה.

לוח המציין את הקמת הכיכר מצוין במרכז הרחבה. הכיתוב עליו מופיע בשלוש שפות: עברית, אנגלית ואיטלקית והוא כולל שעון שמש המציין את השעה בספרות רומיות.

כנסיית סן-סולפיס

כנסיית סן-סולפיס (צרפתית: Saint-Sulpice) היא אחת הכנסיות המפורסמות של פריז, על הגדה השמאלית של נהר הסן, ברובע הלטיני שברובע השישי של העיר, בסמוך לכיכר סן-סולפיס. הכנסייה קטנה במעט מקתדרלת נוטרדאם: אורכה – 113 מטר, רוחבה -58 מטר וגובהה 34 מטרים, אי לכך, זוהי הכנסייה השנייה בגודלה בעיר.

כפר מסריק

כְּפַר-מַסָּרִיק הוא קיבוץ מתנועת הקיבוץ הארצי בגליל המערבי הנמצא בשפלת עכו, ליד נחל נעמן. הקיבוץ, שהוקם בשנת 1940, נקרא על שמו של הנשיא הראשון של צ'כוסלובקיה, תומאס מסריק. הקרקע נרכשה על ידי קק"ל בשנות ה-30 של המאה ה-20. שייך למועצה אזורית מטה אשר.

שטח הקיבוץ כ־8,000 דונם.

מטון

מֶטוֹן (ביוונית: Μέτων ὁ Ἀθηναῖος) היה אסטרונום ומתמטיקאי יווני שפעל באתונה בתקופה הקלאסית, במאה ה-5 לפנה"ס, הידוע כמי שהכניס לתוך לוח השנה האטי את ההתאמה בין השנה השמשית לשנה הירחית.

שם אביו של מטון הוא פוסניוס והוא מוצג כתלמידו של פאינוס. כתבים של מטון לא הגיעו לידינו, אולם הוא מוכר לנו מאזכורים אצל יוונים אחרים. הוא מוזכר כאסטרונום אצל ויטרוביוס ואצל תאופרסטוס בספר "On signs of weather". הוא מופיע בקצרה כדמות של מתמטיקאי, העולה לבמה עם כלי מדידה, במחזה הציפורים של אריסטופאנס. תלמי כותב שמטון צפה בכוכבים באתונה, האיים הקיקלאדיים, מקדוניה ותראקיה, אולם ייתכן שחלק מהמקומות מתייחסים לאוקיטמון, אסטרונום שפעל עם מטון.

מטון מוזכר אצל דיודורוס סיקולוס, קנסורינוס, תלמי ואיליאנוס כמי שהציב באתונה כתובת המתארת את "מחזור מטון", ותצפיות אסטרונומיות של היום הקצר בשנה והיום ארוך בשנה, זמן קצר לפני המעבר לשימוש במחזור של מטון בלוח השנה האטי. מחזור מטון כולל 19 שנים טרופיות שחופפות בקרוב טוב לאורך של 235 חודשי ירח (מחזורים סינודיים של הירח). במחזור של מטון 6940 ימים ב-19 שנים, שבעה מהם בעלי 13 חודשים. תלמי מתאר את השנה בה הציג מטון את המחזור שלו ובהתאם לתיאור הוצע שהשנה היא בסביבות 432 לפני הספירה. לפי המחזור של מטון, אורך שנה טרופית הוא 365 + 1/4 + 1/76 ימים, תוצאה המתקבלת מחלוקת 6940 ב-19. מכיוון שיש מקורות המייחסים את המחזור של מטון לאחרים, ישנם חוקרים הסוברים שמטון לא היה הממציא של המחזור אלא שאב אותו ממקורות אחרים.

מטון בנה שעון שמש ותכנן ובנה מספר מפעלי מים, בהם אמת המים במחוז קולונוס שליד אתונה.

אחד ממכתשי הירח נקרא "מטון" על שמו.

מכונה

מכונה היא התקן המְבַצֵע עבודות לאדם. באופן מדויק יותר, מכונה היא התקן מורכב שצורך, מעביר או משנה אנרגיה על מנת לבצע משימה או עבודה מסוימת. בדרך כלל זקוקות המכונות למקור אנרגיה חיצוני על מנת לבצע עבודה.

מסגד מחמודיה

מסגד מחמודיה (בערבית: مسجد المحمودية), הממוקם ברחוב מפרץ שלמה, הוא המסגד הגדול והחשוב ביפו. הוא שוכן בפינה הצפון-מזרחית של יפו העתיקה, סמוך לכיכר השעון מצד מערב ובקרבת טיילת חומות הים. ההערכה היא כי המסגד הוא השלישי בגודלו בארץ ישראל, אחרי מסגד אל אקצה בירושלים והמסגד במערת המכפלה בחברון.

המסגד מתוחזק היטב ומשופץ, והוא משמש כבית תפילה פעיל.

מתי גרינברג

מתי גרינברג (נולד ב-4 במרץ 1943) הוא פסל ויוצר ספרי אמן ישראלי.

פארק טדי

פארק טדי הוא פארק עירוני בירושלים המוקדש לזכרו של ראש עיריית ירושלים לשעבר, טדי קולק.

צל

צֵל הוא אזור שבו מוסתר מקור האור הראשי, כך שהוא חשוך יותר בהשוואה לסביבתו.

שדרת רקולטוס

שדרת רקולטוס (בספרדית: Paseo de Recoletos) היא שדרה במרכז מדריד, בירת ספרד. למרות אורכה הקצר (מעט יותר מ-500 מטרים), השדרה היא אחת החשובות והמרכזיות בעיר, ומהווה חלק מהציר המחלק את מדריד מצפון לדרום, הנמשך דרומה מפלאסה דה סיבלס לאורך שדרת פראדו וצפונה מפלאסה דה קולון לאורך שדרת קסטיאנה.

שעון

שעון הוא מכשיר מדידה המשמש למדידת זמן ולהצגתו. בשעונים הנפוצים בשימוש יום-יומי מקובל לציין את הזמן בשעות, בדקות ולעיתים גם בשניות, בתצוגת שעון בן 24 שעות או שעון בן 12 שעות. לאורך ההיסטוריה השתמשו בסוגים שונים של שעונים.

שעון שמש 1980

שעון שמש 1980 הוא שמו של פסל סביבתי מעשה ידי הפסל הישראלי דני קרוון. הפסל ממוקם בירושלים, בחזית מבנה הג'וינט בגבעת רם שבירושלים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.