שעון קיץ

שעון קיץ הוא קביעה של תזמון שעות היממה, הנהוג באופן מקומי למשך תקופה מסוימת בשנה (בדרך כלל, מעונת האביב עד הסתיו), בשונה מן השעון הנהוג באותו מקום בשאר ימות השנה לפי זמן אוניברסלי מתואם.

השינוי בקביעת הזמנים מתבטא לרוב בהזזת השעון שעה אחת קדימה. בתחילת תקופת שעון הקיץ מכוונים את השעון שעה אחת קדימה (ולכן משכימים לקום מוקדם יותר בשעה אחת ביחס לשעון גריניץ'), ובסיומה מכוונים בחזרה שעה אחת אחורה (חוזרים לקום מאוחר יותר בשעה אחת). מטרתה העיקרית של הנהגת שעון הקיץ, במקורה, הייתה להביא לכך שיותר שעות מתוך היממה, המקובלות כשעות פעילות של בני האדם יהיו במהלך היום, בחופף לאור יום טבעי, ובכך יופחת הצורך בתאורה מלאכותית, הצורכת אנרגיה. עם זאת, כיום קיימים מחקרים ותוצאות סותרות בשאלת החיסכון באנרגיה בעת הנהגת שעון קיץ[1]. במשך השנים, גורמים שונים הביעו התנגדות לרעיון מסיבות כלכליות, חברתיות, דתיות או בריאותיות. בתקופה שבה לא חל שעון הקיץ, הזמן התקני מכונה גם "שעון חורף". הזמן התקני הוא, במקרים רבים, אזור הזמן.

DaylightSaving-World-Subdivisions
  מדינות ואזורים המנהיגים שעון קיץ
  מדינות ואזורים שהנהיגו בעבר שעון קיץ
  מדינות ואזורים שלא הנהיגו שעון קיץ מעולם

היסטוריה

Franklin-Benjamin-Journal-de-Paris-1784
גילוי הדעת של בנג'מין פרנקלין

התאמת השעון לשעות האור הטבעי רווחה במספר מקומות בעת העתיקה, והדבר נבע, בין היתר, ממעמדה המרכזי של החקלאות בחברה, אשר עבודותיה נערכות בעיקר בשעות האור. ברומא העתיקה, למשל, חולקו שעות האור לשתים-עשרה יחידות שוות, והראשונה החלה בזריחה[2]. דבר זה חייב לשנות את אורך ה"שעות" בהתאם לעונת השנה - בקיץ הן הגיעו למשך מרבי של 75 דקות מודרניות, ובחורף הן הצטמצמו לכדי 44 דקות בלבד (ההפרש גדל עם הקירבה לקטבים). גם בהלכה היהודית מוגדרות שעות זמניות, שאורכן משתנה לפי עונות השנה.

ב-1784, בעת שכיהן כשגריר ארצות הברית בצרפת, הציע בנג'מין פרנקלין לצרפתים, לחסוך בנרות בדרך של קימה מוקדמת עם הזריחה[3]. פרנקלין חישב בחיבורו ומצא כי אם כל 100,000 תושבי פריז ינהגו לפי הצעתו, יחסכו 64,050,000 אונקיות של שעוות נרות, וסכום של 96,075,000 לירות. עם זאת, לא דובר בהצעה לשינוי במובנו המקובל של שעון קיץ כיום.

עד אמצע המאה ה-19, ואף לאחר מכן, קביעת השעה נעשתה בכל עיר בנפרד, והיא הייתה גמישה והסתמכה על מיקום השמש בשמים. בנוסף, עובדים רבים עדיין עבדו סמוך לבתיהם בשעות שקבעו לעצמם. עם הנהגת הזמן התקני (Standard Time) בארצות הברית ובאירופה, והתגברות התיעוש, כך שרוב העובדים עבדו במפעלים ובמשרדים לפי סדר יום אחיד, נוצר פער בין שעת זריחת השמש לשעת תחילת העבודה. פער זה הביא להגברת השימוש בתאורה מלאכותית בשעות הערב ולבזבוז אנרגיה.

המצאת שעון הקיץ

George-Vernon-Hudson-RSNZ.jpeg
ג'ורג' ורנון הדסון. הוגה שעון הקיץ.

הראשון שהעלה את רעיון הנהגתו של שעון קיץ כפי שהוא מוכר כיום, היה הניו זילנדי ג'ורג' ורנון הדסון (George Vernon Hudson), אשר, ב-16 באוקטובר 1895, הציע להקדים את השעה בשעתיים במשך חודשי הקיץ[4].

ב-1907 הועלה הרעיון גם בבריטניה על ידי ויליאם וילט[5], שהשקיע מאמץ רב בקידומו עד מותו ב-1915, אך ללא הצלחה. ב-1909 הוגשה הצעת חוק בנושא לפרלמנט הבריטי אולם היא נדחתה, וכך קרה גם בשנים 19111914. גם בארצות הברית נדחתה הצעה דומה בשנת 1909.

רק המחסור בפחם, שהורגש ביתר שאת בימי מלחמת העולם הראשונה, הביא את גרמניה לאמץ בפעם הראשונה את רעיון שעון הקיץ בדומה להצעתו הראשונה של בנג'מין פרנקלין. רעיון זה הונהג בשטחה של גרמניה ובשטחים שכבשה באירופה ב-30 באפריל 1916.

בריטניה אימצה את הרעיון זמן קצר אחר כך, ב-21 במאי 1916, כדי לחסוך בפחם ובשל שעות ההאפלה הארוכות בעת המלחמה.

רוסיה הצטרפה ב-1 באפריל 1917 ובארצות הברית שותקה ההתנגדות לשעון קיץ לאחר הצטרפותה למלחמה ב-1917, ומחוגי השעון הוזזו בה קדימה לראשונה באביב 1918.

לאחר המלחמה, חדלו מספר מדינות מהנהגת שעון קיץ, וארצות הברית, לדוגמה, לא שבה להנהיגו במישור הלאומי כבר ב-1919, אם כי מספר ערים אמריקאיות הנהיגו שעון קיץ באופן מקומי. לעומת זאת, בבריטניה הונהג שעון קיץ ללא הפסקה מאז 1916.

סוגיית שעון הקיץ עלתה ועולה לדיון שוב ושוב במדינות רבות במהלך המאה ה-20 ובתחילת המאה ה-21, וזה הונהג ובוטל חליפות באזורים שונים. כיום, מונהג שעון קיץ כמעט בכל מדינות אירופה, בצפון אמריקה, באוסטרליה, בניו זילנד, ובמספר מדינות בדרום אמריקה ובמזרח התיכון.

באירופה ובצפון אמריקה מונהג כיום שעון הקיץ במרבית ימות השנה - כשבעה חודשים, לפחות. במדינות מסוימות, כמו רוסיה ואיסלנד, שונה אזור הזמן לחלוטין, כך, שכביכול, מונהג בהן "שעון קיץ" בכל ימות השנה. בארצות הברית היה נהוג עד שנות ה-80 של המאה ה-20 שעון קיץ מסוף חודש אפריל עד סוף אוקטובר. מאז, הונהג שעון הקיץ מתחילת אפריל, והחל מ-2007 הוא מונהג כבר מאמצע חודש מרץ ועד תחילת נובמבר. במרכז אירופה היה נהוג שעון קיץ מסוף מרץ עד סוף ספטמבר, אך בשנות ה-90 החלו להנהיגו עד סוף אוקטובר.

סיבות, יתרונות וחסרונות

סיבות כלכליות

Daylightsavings
תזכורת לסיום שעון קיץ בארצות הברית בשנת 2001: "לא תוכל לעצור את הזמן... אבל תוכל להחזירו שעה לאחור בשעה 2 ב-28 באוקטובר..."

הסיבות להנהגת שעון קיץ במקורן הן בעיקר כלכליות: חיסכון באנרגיה והגברת פריון העבודה. שעון הקיץ גורם להתאמה קרובה יותר בין שעת ההשכמה לשעה זריחת השמש. לדוגמה, אם אדם נוהג לקום מדי יום בשעה 6:00 בבוקר, בעוד השמש זורחת ב-5:00, מתבזבזת שעת אור-יום בשינה. אם מזיזים את השעון שעה קדימה, שעת הזריחה נקבעת ל-6:00 בבוקר, כך שהאדם מתעורר עם הזריחה. כיוון שהעבודה מסתיימת שעה מוקדם יותר על פי שעון הקיץ, ניתן לנצל את הזמן שנותר עד השקיעה לפעולות באור יום, ואין צורך בחשמל לתאורה. הנהגת שעון קיץ נעשתה נפוצה יותר בשנות ה-60 ובשנות ה-70, ותקופת הנהגתו התארכה בהדרגה באירופה ובארצות הברית. הסיבות לכך מגוונות: השימוש בנפט ובפחם לצורך הפקת חשמל גדל במידה ניכרת ומחירי הנפט עלו במידה רבה, בייחוד במהלך שנות ה-70. שעות העבודה, המסחר והבילוי השתנו בהדרגה החל משנות ה-60, עת החלה הגמשה בשעות העבודה כדי למנוע עומסי תנועה בשעות הבוקר ובשעות הערב המוקדמות. במשך הזמן גילו מקומות עבודה כי שעות עבודה מאוחרות עדיפות להם. כיום הדבר נפוץ בייחוד בחברות היי טק. איחור שעות העבודה מביא להגדלת הפער בין שעת הזריחה לבין שעת תחילת העבודה, ולפיכך לשימוש יתר בתאורה מלאכותית בשעות הערב. שעון הקיץ נעשה, אם כן, יעיל למשך תקופה ממושכת יותר בשנה.

עם זאת, כיום השימוש בתאורה מלאכותית ובמכשירים חשמליים נעשה כה נפוץ, הן ביום והן בלילה, עד שמידת התרומה של שעון הקיץ לחיסכון נתונה בספק: השימוש בתאורה מלאכותית עולה, והעובדה שבמקומות עבודה משתמשים בה גם בשעות היום, מפחיתה את יעילותו של שעון הקיץ. בנוסף, בניגוד למצב בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, תאורה מלאכותית אינה האחראית לעיקר צריכת החשמל[6]. כיום ישנם שימושים בחשמל הצורכים אנרגיה גדולים בהרבה, כמו למשל השימוש ההולך וגובר במזגנים, שתופסים נתח גדול בצריכת האנרגיה. השינויים בהרגלי צריכת האנרגיה, כמו גם מחסור במחקרים עדכניים וחד-משמעיים, מקשים על הערכת יעילותו של שעון הקיץ. מחקר שנערך במערב אוסטרליה בעת הנהגת שעון הקיץ בשנים 20062007, אף טען לעלייה של 0.6% בצריכת האנרגיה[7].

ישנן תוצאות סותרות במחקרים שבדקו האם הנהגת שעון קיץ מובילה להגדלת מחזור העסקים של בתי עסק מתוך השערה שאנשים נוטים לערוך קניות רבות יותר בשעות אור מאשר בשעות חושך[8][9].

שעון הקיץ יוצר לעיתים קונפליקט בין האינטרס של אנשים פרטיים לבין בעלי העסקים והמערכות הממשלתיות: עקב שעון הקיץ, העבודה והלימודים מתחילים בשעות הקרירות יותר של הבוקר, וכך אפשר לחסוך שעה שלמה בהפעלת המזגנים היקרה במקומות העבודה ובבתי הספר באזורים שבהם המזגן אינו פועל לאורך כל היום. מחיסכון זה נהנים המעסיקים והממשלה. מאידך, שעת כיבוי המזגנים לפנות ערב מתאחרת לשעה שבה רוב האנשים בביתם וכך הם נאלצים לשלם עבור שעה נוספת.

בריאות הציבור ואיכות חיים

גם בשאלת ההשפעה של שעון הקיץ על הבריאות ואיכות החיים ישנן תוצאות סותרות ולא מוחלטות. נטען כי שעון הקיץ משפר את איכות השינה, כיוון שהוא מאפשר שינה ממושכת יותר בשעות החשכה שבהן השינה עמוקה יותר. עובדה זאת משפרת לכאורה את העירנות ואת פריון העבודה. פרופ' דב אשבל טען, לעומת זאת, בטרם כניסת המזגן לשימוש נרחב, ששעון הקיץ אינו מתאים לאקלים בישראל, שבה בגלל החום הכבד אנשים אינם מצליחים להירדם עד שעה מאוחרת, כאשר הבתים מתקררים, ועל כן הקימה המוקדמת יותר פוגעת באיכות השינה[10].

מידת השפעתו של שעון קיץ על הלוקים בדיכאון עונתי נמצאת עדיין במחלוקת בקרב חוקרים. מאידך גיסא, הזזת השעון עשויה להשפיע על השעון הביולוגי משך מספר שבועות, ומחקרים שונים טענו כי עצם השינוי מעלה את שכיחותם של התקפי לב[11] ושל מקרי התאבדות.

עוד נטען כי בעת הפעלת שעון קיץ יש יותר אור שמש בשעות שבהן הכבישים עמוסים, ועל-כן ההערכה היא שבכוחו של שעון הקיץ לסייע גם במלחמה בתאונות הדרכים, משום שבשעות אור סכנת התאונות פחותה מבזמן חשכה. מאידך גיסא קיימת סכנה מוגברת לתאונות דרכים בימים הראשונים שלאחר שינוי השעה, כיוון שהנהגים עלולים לסבול מחוסר שינה בטרם התרגלו לשעון החדש.

ממשלת קזחסטן ביטלה את שעון הקיץ לחלוטין ב-2005, כאשר טענה כי הוא מביא לעלייה בתחלואה, בעיקר בקרב זקנים וילדים, ולעלייה בשכיחות תאונות עבודה[12]. טענות נוספות כנגד שעון הקיץ נוגעות לטרחה ולשכחה שבשינוי השעה.

אימוץ שעון הקיץ במדינות העולם

שעון הקיץ התקבל במרבית המדינות המתועשות. עם זאת, הוא פחות מקובל במזרח הרחוק, וביפן הוא אינו נוהג כלל. שעון הקיץ אינו מקובל באזורים חקלאיים, שכן בהם ממילא שעות העבודה אינן קבועות, והעבודה החקלאית מתחילה סמוך ככל האפשר לזריחת השמש, בלא תלות בשעה הרשמית, והיא גם תלויה בעונות השנה. חקלאים מתלוננים ששעון הקיץ מסב להם אי-נוחות רבה, והם אינם מפיקים ממנו כל תועלת. שעון הקיץ אינו מונהג במדינות הקרובות לקו המשווה, משום שבהן אין כמעט הבדל בין אורך היום לבין אורך הלילה במשך כל ימות השנה.

בבריטניה ובאירלנד בוטל שעון החורף בין השנים 19681971, אך הנוהג פסק בשל מחאה ציבורית[13]. ב-2011 בוטל שעון החורף ברוסיה בהוראת צו של הנשיא דמיטרי מדבדב[14]. ב-2014 השעון הועבר כך שהפעם שעון קיץ בוטל לצמיתות.

סין הנהיגה שעון קיץ החל ב-1986 אך נטשה את הרעיון ב-1992. מאחר שלמרות גודלה, נמצאת סין כולה באזור זמן אחד (UTC+8), הלכה למעשה נוהג ברוב שטחה שעון קיץ קבוע במשך כל ימות השנה, ובמערבה מקדימה השעה את קו האורך הגאוגרפי בעד שלוש שעות.

שעון קיץ נוהג בדרום אמריקה בברזיל, צ'ילה, אורוגוואי, פרגוואי ובאיי פוקלנד, וכן נהג בחלק משטחה של ארגנטינה בשנים 20072009. עם זאת, שעון הקיץ בארגנטינה לא התחדש בקיץ 2009 - 2010[15].

זמני החלפת השעונים

Greenwich GB DaylightChart
השינוי בשעות האור בגריניץ' בשנת 2007

בארצות הברית ובקנדה (למעט אריזונה, הוואי, ססקצ'ואן, ומספר אזורים נוספים) - שעון הקיץ מונהג מאז 2007, מיום ראשון השני של חודש מרץ עד ליום ראשון הראשון של חודש נובמבר. חוק שהתקבל בארצות הברית ב-1966 קבע, כי כל מדינה רשאית להחליט האם להנהיג שעון קיץ, אולם היא חייבת לדבוק במועדים הקבועים, כדי למנוע בלבול בתיאום הזמן בין המדינות השונות. ב-29 ביולי 2005, בשל העלייה התלולה במחירי הנפט, הועבר בארצות הברית חוק שנועד לעודד חיסכון באנרגיה באמצעים שונים. בין היתר, האריך החוק את תקופת שעון הקיץ משנת 2007 ואילך (עד אז חל שעון הקיץ מיום ראשון הראשון של אפריל עד יום ראשון האחרון של אוקטובר). קנדה, שמערכת קביעת הזמן שלה מתואמת עם זו של ארצות הברית, אימצה את השינוי, אולם מקסיקו, שעד אז הייתה מתואמת עם שכנותיה מצפון, עדיין נוהגת לפי הכללים הישנים.

באירופה (למעט איסלנד) שעון הקיץ מונהג החל מיום ראשון האחרון של חודש מרץ ועד יום ראשון האחרון של חודש אוקטובר.

בירדן שעון הקיץ מונהג מיום שישי האחרון במרץ עד יום שישי האחרון באוקטובר. טורקיה, סוריה ולבנון אימצו את מועדי שעון הקיץ של אירופה, אך קיימת בטורקיה יוזמה שמטרתה להנהיג זמן אחיד ייחודי לה במשך כל ימות השנה (UTC+2.5) ולבטל את הנהגתו של שעון הקיץ[16]. בשנים 20062007 הוקדמה החזרה לשעון חורף במצרים, בסוריה ובירדן בשל צום הרמדאן שהחל בחודש ספטמבר. במצרים הוקדמה החזרה לשעון חורף מסיבה זו גם בשנת 2008, וחלה בסוף אוגוסט במקום בסוף ספטמבר. בשנת 2011 ביטלה מצרים את שעון הקיץ.

מרוקו ופקיסטן, שתי מדינות שבהן לא מונהג בדרך-כלל שעון קיץ, החליטו ב-2008 להנהיגו בתקופת שיא הקיץ עקב העלייה התלולה במחירי הנפט. ממשלת מרוקו הודיעה כי שעון קיץ יונהג למשך כארבעה חודשים מ-1 ביוני ועד 27 בספטמבר 2008, אולם בסוף אוגוסט הודיעה הממשלה על קיצור התקופה וחזרה לשעון חורף כבר ב-1 בספטמבר[17]. כדי למנוע בעיות בתיאום לוח הטיסות למרוקו וממנה, הוסיפו חברות התעופה של מרוקו לנהוג לפי שעון קיץ עד התאריך המקורי – 27 בספטמבר. ממשלת פקיסטן הנהיגה את שעון הקיץ משך שלושה חודשים, מ-1 ביוני עד 30 באוגוסט 2008.

בחצי הכדור הדרומי מתחיל האביב בחודש ספטמבר, והסתיו – בסוף מרץ. באוסטרליה מונהג שעון הקיץ רק בחלק מהמדינות, מיום ראשון האחד באוקטובר עד יום ראשון הראשון באפריל. בניו זילנד מונהג שעון קיץ מסוף ספטמבר עד תחילת אפריל. בעשר מהמדינות הדרומיות של ברזיל ובבירה ברזיליה, מונהג שעון הקיץ מאמצע אוקטובר ועד אמצע פברואר. בדרום אפריקה לא נהוג שעון קיץ, אך בנמיביה הסמוכה הוא מתחיל ביום ראשון הראשון בחודש ספטמבר ומסתיים ביום ראשון הראשון בחודש אפריל.

הזזת השעון הלכה למעשה

Daylight savings
הזזת מחוגי השעון קדימה עם הנהגת שעון קיץ באוהיו בפעם הראשונה (1918)

ברוב המדינות המנהיגות שעון קיץ, מקובל שינוי של שעה בודדת, אם כי באי הלורד האו שבאוסטרליה לדוגמה, נהוג שינוי של חצי שעה בלבד.

שעון הקיץ מתחיל ומסתיים בדרך כלל ביום המנוחה לפנות בוקר, וזאת כדי למזער את אי-הנוחות הנובעת משינוי השעה. בעיה מיוחדת קיימת בתיאום לוחות הזמנים של חברות התעופה, וכן קיימת סכנה כי אנשים יסבלו מחוסר שינה בימים הראשונים לאחר השינוי. לפיכך, נעשה השינוי בשעות שבהן מידת הפעילות של התחבורה ומקומות העבודה היא מזערית. היממה בה מתרחש המעבר לשעון קיץ היא יממה קצרה שאורכה 23 שעות, ואילו היממה בה מוחזרים מחוגי השעון לאחור נמשכת 25 שעות. באירופה ובארצות הברית השינוי מתבצע בין שני ימי סוף השבוע, כלומר בין יום השבת ליום ראשון.

בישראל, בה מסיבות דתיות קיימת בעיה לבצע את העברה בין שני ימי סוף השבוע (ליל שבת), היה נהוג בעבר לערוך את השינוי בשעת חצות של מוצאי שבת. מהסיבות שלעיל, ולאור העובדה שבמקומות עבודה רבים הונהג שבוע עבודה מקוצר, הוחלט לקבוע את המעבר לשעון קיץ לשעה 02:00 בלילה שבין יום חמישי ליום שישי. המעבר לשעון חורף מתרחש באותה שעה במוצאי שבת.

שעון הקיץ בישראל

מדינת ישראל ממוקמת בסביבות קו רוחב 32°, מצפון לחוג הסרטן, אך עדיין קרוב יחסית לקו המשווה. מספר שעות האור בישראל הוא כ-10 בשיא החורף, ומעט יותר מ-14 בשיא הקיץ. ישראל שוכנת בחלק המזרחי של אזור הזמן שלה, ולפיכך, שעת זריחת השמש מוקדמת ממילא, אפילו בחורף, ובשיא הקיץ זורחת השמש מעט אחרי השעה 04:30 על פי שעון החורף. הפעלת שעון קיץ לתקופה ממושכת מאזנת את המצב הזה, ומקרבת את שעות הפעילות לשעות האור.

מועד הפעלת שעון הקיץ בישראל השתנה פעמים רבות בשנות קיומה של המדינה. החל משנת 2013 מופעל שעון הקיץ בישראל בין יום שישי שלפני יום ראשון האחרון בחודש מרץ בשעה 02:00, לבין יום ראשון האחרון של חודש אוקטובר בשעה 02:00.

מועדי שעון הקיץ בשנים 2015 - 2024

שנה ישראל אירופה ארצות הברית וקנדה
תאריך התחלה תאריך סיום מספר ימים תאריך התחלה תאריך סיום מספר ימים תאריך התחלה תאריך סיום מספר ימים
2015 27 במרץ 25 באוקטובר 212 29 במרץ 25 באוקטובר 210 8 במרץ 1 בנובמבר 238
2016 25 במרץ 30 באוקטובר 219 27 במרץ 30 באוקטובר 217 13 במרץ 6 בנובמבר 238
2017 24 במרץ 29 באוקטובר 219 26 במרץ 29 באוקטובר 217 12 במרץ 5 בנובמבר 238
2018 23 במרץ 28 באוקטובר 219 25 במרץ 28 באוקטובר 217 11 במרץ 4 בנובמבר 238
2019 29 במרץ 27 באוקטובר 212 31 במרץ 27 באוקטובר 210 10 במרץ 3 בנובמבר 238
2020 27 במרץ 25 באוקטובר 212 29 במרץ 25 באוקטובר 210 8 במרץ 1 בנובמבר 238
2021 26 במרץ 31 באוקטובר 219 28 במרץ 31 באוקטובר 217 14 במרץ 7 בנובמבר 238
2022 25 במרץ 30 באוקטובר 219 27 במרץ 30 באוקטובר 217 13 במרץ 6 בנובמבר 238
2023 24 במרץ 29 באוקטובר 219 26 במרץ 29 באוקטובר 217 12 במרץ 5 בנובמבר 238
2024 29 במרץ 27 באוקטובר 212 31 במרץ 27 באוקטובר 210 10 במרץ 3 בנובמבר 238

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Myriam B.C. AriesGuy R.Newsham. "The effect of Daylight Saving Time on lighting energy use: a literature review". Energy Policy. Volume 36, Issue 6, June 2008, Pages 1858-1866
  2. ^ Roman Time Keeping
  3. ^ חיבורו של בנג'מין פרנקלין על שעון קיץ (באנגלית)
  4. ^ Hudson, George Vernon
  5. ^ Spring Forward: 100 years of British Summer Time
  6. ^ Energy Conservation Potential of Extended and Double Daylight Saving Time
  7. ^ The facts on electricity consumption and Daylight Saving
  8. ^ The Advantages And Disadvantages Of Daylight Saving Time (באנגלית)
  9. ^ בשעון קיץ קונים יותר? לא באופן משמעותי, באתר ynet, 9 בפברואר 2011
  10. ^ שעון הקיץ ומנוחת העובד, דבר, 2 באוגוסט 1951
  11. ^ Shifts to and from Daylight Saving Time and Incidence of Myocardial Infarction
  12. ^ Kazakhstan canceled shifting to the "summer" and "winter" time
  13. ^ Is it time to lighten our darkness?‎
  14. ^ קיץ נצחי ברוסיה: שעון החורף יבוטל ממחר לצמיתות, באתר וואלה! NEWS‏, 26 במרץ 2011
  15. ^ worldtimezone
  16. ^ Turkey to abandon daylight saving time in 2011
  17. ^ Morocco’s Daylight Saving Ends Earlier than Expected
ערך מומלץ
1784 בארצות הברית

1784 בארצות הברית הייתה השנה בה חגגה ארצות הברית 8 שנים מיום היווסדה.

1918 בארצות הברית

1918 בארצות הברית הייתה השנה בה חגגה ארצות הברית 142 שנה מיום היווסדה.

31 במרץ

31 במרץ הוא היום ה־90 בשנה (91 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 275 ימים.

STS-128

STS-128, היא משימה בתוכנית מעבורות החלל של נאס"א, ששוגרה ב-28 באוגוסט 2009.

טלאי המשימה הפך לפריט אספנים, לאחר שהתברר שבגרסתו הראשונה הוא נעדר את המודול האירופי "קולומבוס". לאחר שהטעות תוקנה, הגרסה השגויה הפכה למצרך נדיר בקרב אספנים. באופן דומה, טלאי עם דמותו של סטיבן קולבר כחלק מסמל של מסילת הכושר הנושאת את שמו (ראו להלן), הפך לפריט אספנים כאשר מכירתו נפסקה, לאחר שערוץ קומדי סנטרל הבהיר לנאס"א שלא אישר למכור את הסמל לציבור, אלא להשתמש בו בתחנה בלבד. הפריט, שנמכר במקור במחיר חמישה דולרים, נמכר במכירות פומביות ב-eBay במחיר של יותר ממאה דולרים.

STS-132

STS-132, הייתה משימה בתוכנית מעבורות החלל של נאס"א, ששוגרה ב־14 מאי 2010. זוהי המשימה ה-32 של מעבורת החלל אטלנטיס.

מכיוון שתוכננה להיות הטיסה האחרונה של האטלנטיס, היא נשאה עמה מזכרות שונות לציון המאורע. בהם 3,600 דגלוני מזכרת, שנארזו במארזי כלים שהותאמו לכך במיוחד, בתא המטען של המעבורת. בנוסף, הכילו המארזים 700 סיכות בדמות המעבורת, שני רדידי זהב מגולגלים באורך כחצי מטר, 3,000 סימניות, 1,200 דגלוני מעבורת, 1,312 דגלוני תחנת החלל, מאות תגי משימה רקומים ו-16 מטילי מתכת, ששימשו מאוחר יותר ליציקת מטבעות. מזכרות אלה חולקו לעובדי נאס"א ואח"מים לאחר הנחיתה. מאוחר יותר, הוחלט להציב את אטלנטיס לטיסה נוספת, STS-135.

STS-4

STS-4 היא המשימה הרביעית של מעבורות החלל של נאס"א, והמשימה הרביעית של מעבורת החלל קולומביה. STS-4 שוגרה אל החלל ב-27 ביוני 1982, וחזרה שבוע לאחר מכן, ב-4 ביולי 1982.

אזור זמן

אזור זמן (באנגלית: Time zone) הוא אזור על פני כדור הארץ שבין גבולותיו השעה הרשמית והתאריך הרשמי זהים בכל מקום ובכל עונות השנה. אם מתעלמים מהקריטריון האחרון, כלומר מהנהגת שעון קיץ, יש כיום 37 אזורי זמן ברחבי העולם. אם מתחשבים גם במועדים השונים של הנהגת שעון קיץ, מספר אזורי הזמן גדל במידה ניכרת. כיום יש נטייה לתאם את מועדי הנהגת שעון הקיץ במדינות רבות, כדי לצמצם את מספר אזורי הזמן ולשפר את התיאום בין המדינות.

אי הלורד האו

אי הלורד האו (באנגלית: Lord Howe Island, מבוטא haʊ) הוא אי באוקיינוס השקט, הנמצא כ-600 קילומטרים ממזרח לאוסטרליה. האי מנוהל על ידי מנהלת אי הלורד האו, אחת מ-175 הרשויות המקומיות במדינת ניו סאות' ויילס, האחראית גם לפירמידת בול, אי קטן בלתי מיושב השוכן דרומית מזרחית לאי הלורד האו. האי לא נחשב לאזור של ממשל מקומי באוסטרליה. ב-1982 הוכרזו אי הלורד האו ופירמידת בול אתר מורשת עולמית בשם "קבוצת איים הלורד האו" (Lord Howe Island Group), נימוקי הוועדה מטעם אונסק"ו התבססו על היופי והמגוון הביולוגי של האיים. "הפארק הימי אי הלורד האו" ו"הפארק הימי אי הלורד האו (המים הטריטוריאליים של חבר העמים הבריטי)" נועדו לשמור על הטבע במים המקיפים את קבוצת האיים.

אזור הזמן התקני של האי הוא UTC+10:30. בזמן שעון קיץ השעה מוזזת קדימה בחצי שעה לפי כך היא UTC+11.

אליפות אירופה בכדורגל עד גיל 21 - 2017

אליפות אירופה בכדורגל עד גיל 21 לשנת 2017 הייתה המהדורה ה-21 של אליפות אירופה בכדורגל עד גיל 21, אשר נערכה על ידי התאחדות הכדורגל האירופית, אופ"א. הטורניר התקיים בפולין בין התאריכים 16 ביוני עד ה-30 ביוני 2017. קריטריון הגיל להשתתפות שחקנים בתחרות היה תאריך לידה החל מה-1 בינואר 1994 ואילך.

אריזונה

אריזונה (אנגלית: Arizona להאזנה (מידע • עזרה)) היא מדינה אשר נמצאת בדרום-מערב ארצות הברית. אריזונה היא מדינה עם אקלים מדברי ברוב שטחה, והיא אחת המדינות החמות ביותר בארצות הברית. הטמפרטורה בקיץ יכולה להגיע ל-52 מעלות צלזיוס ויותר.

בן הקטן

בן הקטן (באנגלית: Little Ben) הוא מגדל שעון מיניאטורי עשוי ברזל יצוק, במפגש הרחובות דרך גשר ווקסהול ורחוב ויקטוריה ברובע וסטמינסטר של לונדון שבאנגליה. השעון הוא חיקוי של ביג בן, מגדל השעון של ארמון וסטמינסטר, בקצה השני של רחוב ויקטוריה.

השעון הוקם בשנת 1892, פורק בשנת 1964 והועבר למקומו הנוכחי בשנת 1981, במימון חברת אלף אקיטיין במטרה לסמל את הידידות הצרפתית-בריטית.

הזמן המוצג בשעון הוא שעה אחת קדימה מזמן גריניץ', כך שהשעון מציג נכונה את הזמן בבריטניה בזמן שמופעל בה שעון קיץ, ומציג נכונה את הזמן בצרפת בשאר הזמן. משמעות הדבר שהשעון מדויק רק חצי מהשנה, בהתייחסו לכל מדינה.

בתחתית השעון מופיע השיר "התנצלות עבור שעון הקיץ" המסביר זאת:

My hands you may retard or may advance

my heart beats true for England as for France.תרגום:

"להקדים או לאחר, יכולים מחוגי,

באנגליה כמו בצרפת נכונות פעימותי."

גיא פינס

גיא פינס (נולד ב-25 ביולי 1968) הוא מגיש טלוויזיה, שדרן רדיו ואיש בידור ותקשורת ישראלי. מפיק ומגיש את התוכנית "ערב טוב עם גיא פינס" משנת 1997.

טוויד הידס

טוויד הידס (באנגלית: Tweed Heads) היא עיירת חוף במדינת ניו סאות' ויילס שבאוסטרליה. העיירה שוכנת במרחק של 830 ק"מ מצפון לבירת המדינה סידני בסמוך לגבול עם קווינסלנד. טוויד הידס סמוכה ל"עיירה האחות" קולאנגאטה (Coolangatta) שהיא פרבר של העיר גולד קוסט. שתי המדינות שוכנות באותו אזור זמן, אך מאחר שבניו סאות' ויילס נהוג שעון קיץ ובקווינסלנד הוא לא נהוג, ומאחר וראש השנה האזרחית חל בחצי הכדור הדרומי בעונת הקיץ, נהוג לומר כי בטוויד הידס ניתן לחגוג את כניסת השנה החדשה פעמיים תוך שעה אחת, פשוט על ידי חציית הרחוב.

בין השנים 1903-1961 הייתה טוויד הידס מקושרת לרשת הרכבות של קווינסלנד. תחנת הרכבת ההיסטורית של העיר נמצאת כיום במרכזו של פארק עירוני.

אוכלוסיית העיירה מנתה 7,525 תושבים במפקד 2011ב-1823 היה החוקר ג'ון אוקסלי (John Oxley) האירופאי הראשון שראה את עמק טוויד. חוטבי עצים הגיעו לאזור ב-1844 ובעקבותיהם, לאחר שהשטח המיוער נחשף, הגיעו חקלאים שגידלו מטעי בננה וקנה סוכר וניהלו משקי חלב. במקביל התפתח ענף הדיג. ב-1871 הוקם בית הספר הראשון וב-1947 הוכרז על הקמתו של מחוז טוויד.

יהודה רסלר

יהודה רסלר (נולד ב-1939) הוא עורך דין ישראלי שהתפרסם כמי שהביא לשידורי הטלוויזיה בשבת בישראל, וכמי שנאבק עשרות שנים באמצעות עתירות לבג"ץ נגד אי גיוסם של בני ישיבות לצה"ל.

משנת 2008 הסתבך רסלר בחובות ואף הורשע בהתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין, ובעבירות של הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח, ונגזר עליו עונש של השעיה ל-12 חודשים על תנאי, לתקופה של 3 שנים.

יום

יום הוא שעות היממה המוארות, מזריחת השמש ועד שקיעתה, להבדיל מלילה. משמעות נוספת של המילה "יום" היא "יממה", למשל בשמותיהם של ימות השבוע: יום ראשון, יום שני וכו'. להלן נתייחס רק למשמעות הראשונה - שעות היממה המוארות.

גם לאחר התרחבות השימוש בתאורה מלאכותית, עיקר פעילותם של בני האדם הוא בשעות היום. על מנת להפחית את הצורך בתאורה מלאכותית, נהוג במדינות רבות לעבור לשעון קיץ, כך ששעות פעילות בני האדם תהא בשעות היום.

מדיסין הט

מדיסין הט (באנגלית: Medicine Hat) היא עיר בדרום פרובינציית אלברטה, קנדה. האוכלוסייה מונה מעל 63 אלף תושבים, והעיר ממוקמת כ-169 ק"מ מזרחית ללת'ברידג', וכ-295 ק"מ דרומית-מזרחית לקלגרי. מדיסין הט, והעיירה הקרובה לה מצפון-מערב, רדקליף מוקפות במחוז סייפרס.

מבחינה היסטורית, האזור נודע בשדות הגז הענקיים שלו, ורודיארד קיפלינג התבטא עליו בשל כך כ"אזור בעל הגיהנום כולו כמרתף". העיר, השישית בגודלה בפרובינציית אלברטה, אף מכונה "עיר הגז", והיא אחת ממספקות התעסוקה הגדולות בפרובינציה.

סאות'המפטון (אי)

סאות'המפטון (באנגלית: Southampton Island) הוא אי הממוקם בכניסה למפרץ הדסון, ושייך למחוז קיוואליק שבנונאווט שבקנדה. גודלו של האי הוא 41,214 קמ"ר - הוא האי ה-9 בגודלו מבין אייה של קנדה, וה-34 בגודלו בעולם. נכון לשנת 2011 חיים באי כ-800 תושבים. האי סאות'המפטון הוא המקום היחיד בטריטוריית נונאווט, ואחד הבודדים בקנדה כולה, שבה לא נהוג שעון קיץ כלל.

שעון גריניץ'

שעון גריניץ' (באנגלית: GMT - Greenwich Mean Time) הוא הזמן בקו האורך 0, הנקרא גם קו גריניץ'. קו זה עובר דרך מצפה הכוכבים המלכותי של גריניץ', שברובע גריניץ' בעיר לונדון בירת הממלכה המאוחדת. שעון גריניץ' שימש בעבר כשעון הבינלאומי. כיום נעשה שימוש ב-UTC (זמן אוניברסלי מתואם - Coordinated Universal Time).

שעון גריניץ' הוא שעה קבועה לכל מקום על פני כדור הארץ ללא התחשבות באזורי זמן שנקבעים לפי קו האורך בו נמצאים.

לאדם הנמצא בלונדון ולאדם הנמצא באוסטרליה, השעה בשעון גריניץ' זהה.

מכיוון שכיום משתמשים בתקן UTC המשתנה לפי שעון קיץ, ושעון גריניץ' לא משתנה לפי שעון קיץ, שבעה חודשים בשנה השעה ברובע גריניץ' לא תואמת את שעון גריניץ'.

GMT נמדד על ידי מציאת השעה ביום בה השמש נמצאת בנקודה הגבוהה ביותר במסלולה (מרידיאן) כפי שזו נראית ממצפה הכוכבים. זוהי השעה 12:00 בצהרים לפי שעון גריניץ'. עקב צורת מסלול כדור הארץ והאטת סיבובו, יש הפרש בין זמן זה לשעה האמיתית.

שעון הקיץ בישראל

שעון הקיץ בישראל (IDT-Israel Daylight Time) הוא תזמון שעות היממה המונהג במדינת ישראל למשך תקופה החלה מתחילת האביב ועד אמצע הסתיו, בשונה מן השעון הנוהג בה ביתר ימי השנה לפי זמן אוניברסלי מתואם. השינוי בקביעת הזמנים מתבטא בהזזת השעון שעה אחת קדימה. שעון הקיץ בישראל מהווה נושא מחלוקת בין דתיים לחילוניים. כתוצאה מכך, מועדי הפעלתו השתנו פעמים רבות בשנות קיומה של המדינה.

שעון הקיץ מופעל בישראל בין יום שישי שלפני יום ראשון האחרון של חודש מרץ בשעה 02:00, לבין יום ראשון האחרון של חודש אוקטובר בשעה 02:00.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.