שעה

שעה היא יחידת זמן השווה ל-60 דקות שהן 3,600 שניות. שעה היא גם בערך החלק העשרים וארבעה של החציון של אורכן של היממות בשנה. בעוד שהיממה היא יחידת זמן טבעית (אורכה נגזר ממשך הסיבוב של כדור הארץ סביב צירו), הרי השעה (והדקה והשנייה) היא יחידת זמן מלאכותית, משום שמספר השעות ביממה הוא מספר שרירותי.

הגדרה

במקור השעה הוגדרה בתרבויות קדומות (לדוגמה התרבויות של מצרים, שומר, הודו וסין) כחלק השנים-עשר של הזמן מהזריחה ועד השקיעה, או כחלק העשרים וארבעה של היממה. בכל מקרה החלוקה מקורה בשימוש הנפוץ בשיטות ספירה על בסיס 12. חשיבות הבסיס 12 בשיטות הספירה נובעת ממספר מחזורי הירח במהלך ארבע עונות השנה (בקירוב).

במצרים ובבבל הייתה נהוגה כנראה חלוקה של היום לשניים - שעות האור ושעות החשכה - כשכל פרק זמן כזה נחלק ל-12 שעות. כיוון שכך, אורכן של השעות לא היה קבוע, והיה תלוי בעונת השנה. שריד לחלוקה זו של היממה קיים בהלכה היהודית. חלק מחישובי הזמנים בהלכה נקבעים על-פי "שעות זמניות", שנגזרות מחלוקת החלק המואר של היממה ב-12.

חלוקת הלילה ל-12 חלקים התפתחה במצרים העתיקה, אם כי חלו מספר שינויים בחלוקה במהלך השנים. אסטרונומים מצריים מצאו 36 כוכבים מיוחדים במהלך השנה. הזמן מהזריחה לשקיעה חולק ל-18 בגלל התזוזה של 18 הכוכבים שהופיעו בשמים. 18 הכוכבים הנותרים חילקו את הלילה. משך הזמן בין הופעה של כוכב אחד בשמים לכוכב הבא, היה כארבעים דקות מודרניות. מאוחר יותר השיטה שונתה, ל-24 כוכבים מיוחדים, כש-12 מהם חילקו את הלילה ליחידות זמן.

קישורים חיצוניים

HBO

HBO (ראשי תיבות של Home Box Office) היא רשת טלוויזיה אמריקאית המשדרת בכבלים ותכניה משודרים בלמעלה מ-150 מדינות. HBO מפיקה סרטי קולנוע באורך מלא, סרטי טלוויזיה וסדרות מקוריות. בין הסדרות הפופולריות של הרשת נכללות משחקי הכס, עמוק באדמה, הסופרנוס, דם אמיתי, תרגיע, אוז, הפמליה, הסמויה, דדווד, בטיפול, אימפריית הפשע, וסקס והעיר הגדולה. הרשת ידועה בכך שהיא מציגה תוכניות בוגרות ונועזות יותר משאר הרשתות, כמו רשתות הכבלים Showtime ו-FX.

אוניברסיטה משודרת

אוניברסיטה משודרת היא סדרת הרצאות בנושאים אקדמיים מגוונים, בשיתוף אוניברסיטת תל אביב המשודרת בגלי צה"ל משנת 1977. רוב הקורסים המשודרים יוצאים לאור גם כספר בהוצאת משרד הביטחון - ההוצאה לאור. נכון לשנת 2013 פורסמו בסדרה 400 כותרים שנמכרו ב-750 אלף עותקים.

את הסדרה יזם בשנת 1977 מרדכי נאור. קדמה לה סדרת תוכניות של אוניברסיטה משודרת לעם בקול ישראל, בראשית שנות ה-60.

ערכה והפיקה את התוכנית מראשיתה תרצה יובל (לימים תרצה יובל־אלחנתי) ועמדה בראש הפרויקט, שהפך למפעל חייה, עד לפטירתה ב-27 בדצמבר 2000. לאחר פטירתה נקראה הסדרה על שמה. על מפעל זה הייתה מועמדת לקבלת פרס ישראל.בשנים 2001–2013 עמד בראש הפרויקט ד"ר חגי בועז.

עם המרצים הבולטים שהשתתפו בסדרה נמנים הפרופסורים ישעיהו ליבוביץ, מיכאל הרסגור, ירמיהו יובל, אסא כשר ורבים אחרים, כמעט כולם חברי הסגל האקדמי באוניברסיטאות בישראל.

ההרצאות ניתנות במסגרת סמסטריאלית, בכל סמסטר מוצגים ארבעה או חמישה נושאים (בימים ראשון עד חמישי), שבכל אחד מהן כ-13 משדרים בני חצי שעה, המשודרים, נכון ל-2016, בשעות הערב (20:30); בעבר שודרה כל הרצאה פעמיים, הפעם הנוספת בשעות הבוקר (06:30).

נושאי האוניברסיטה המשודרת נלקחים מכל תחומי הדעת, אך ניכרת בהם העדפה לנושאים בתחום מדעי החברה ומדעי הרוח. גם מדעי החיים זוכים לכיסוי סביר, אך בתחומי ההנדסה, המתמטיקה ומדעי המחשב ניכר מיעוט הנושאים, קרוב לוודאי כיוון שתחומים אלה קשים יותר להעברה בצורה מילולית בלבד.

במרץ 2015 שינתה הסדרה את אופיה, ובמקום הרצאות מתקיימת בה שיחה בין מגיש לאיש אקדמיה. מגישי הסדרה הם ליעד מודריק, בן שני וקובי מידן.

אזור זמן

אזור זמן (באנגלית: Time zone) הוא אזור על פני כדור הארץ שבין גבולותיו השעה הרשמית והתאריך הרשמי זהים בכל מקום ובכל עונות השנה. אם מתעלמים מהקריטריון האחרון, כלומר מהנהגת שעון קיץ, יש כיום 37 אזורי זמן ברחבי העולם. אם מתחשבים גם במועדים השונים של הנהגת שעון קיץ, מספר אזורי הזמן גדל במידה ניכרת. כיום יש נטייה לתאם את מועדי הנהגת שעון הקיץ במדינות רבות, כדי לצמצם את מספר אזורי הזמן ולשפר את התיאום בין המדינות.

בטון

בטון (מצרפתית: Béton; בכתיב ארכאי: ביטון) הוא חומר המשמש לבנייה. בטון מודרני מורכב מתערובת של צמנט, חול, חצץ ומים. לאחר ייצור התערובת מובילים אותה לאתר הבניה במערבל בטון, ולעיתים משתמשים לשינוע הבטון אף במשאבת בטון. לאחר שעה עד 10 שעות, תערובת הבטון מתקשרת (מאבדת את התכונות הפלסטיות). לאחר מכן, התערובת מתקשה ומתחזקת.

דקה

דקה היא יחידת זמן המוגדרת כ- 1/60 של שעה או כ-60 שניות (ישנן דקות בעלות 61 שניות - דקה מעוברת).

יחידת הדקה לא מוכרת כיחידת SI. בגאומטריה, דקה היא יחידת זווית, המוגדרת כ- 1/60 של מעלה. יחידה זו נקראת דקת קשת. יחידה הנגזרת מיחידה זו היא שניית קשת (1/60 של דקת קשת).

באסטרונומיה, דקה היא יחידת זווית וזמן. דקה היא 1/60 של שעת עלייה ישרה.

הסימון הפורמלי לדקה הוא גרש ישר - ('). לדוגמה, 15 דקות יכתבו כך - '15. אולם, הסימון הנפוץ ביותר הוא הגרש הנטוי המקובל (′).

כדור הארץ עובר 15 דקות קשת בכל דקת זמן אחת. דקת קשת אחת בקו המשווה היא בקירוב מייל ימי אחד.

הסיבה לחלוקת השעה ל-60 דקות נובעת ככל הנראה מהשפעת הבבלים, אשר השתמשו בבסיס ספירה 60 כשיטת הספירה שלהם.

דרמה קומית

קומדיה דרמטית או דרמה קומית היא סגנון קולנועי וטלוויזיוני המשלב קומדיה ודרמה בכמות שווה או כמעט שווה.

התנהגות

התנהגות היא מושג שמתייחס לפעולות או תגובות של אורגניזם, כלומר - יצור חי. ההתנהגות של אורגניזמים היא בררנית, כך שבכל עת ובכל שעה האורגניזם מגיב רק על גירויים מסוימים, מתוך גירויים רבים המופיעים אותה שעה והוא מוציא לפועל רק אחדות מן התגובות האפשריות הרבות אשר עומדות לרשותו. בנוסף על כך בני אדם וחיות אחרות, יכולים להפעיל מערך התנהגויות גמיש גם מעבר לתגובות המשויכות לגירויים ספציפיים. היכולת לווסת את התגובות והפעולות באופן גמיש, לצורך הפקת התנהגויות מושכלות ומכוונות מטרה, מכונה שליטה קוגניטיבית או תפקודים ניהוליים.

חוק

חוק (מונח משפטי המגדיר מהו חוק מדינה), הוא הוראה רשמית מחייבת, מנוסח בכתב, באופן משפטי אחיד וברור, מחייב את כלל התושבים וניתן לאכיפה. חוקים נחקקים על ידי הגוף המחוקק במערכת השלטון במדינה, על מנת לשמור ולהגן על שלום הציבור ורווחתו, להסדיר את החיים בחברה ואת יחסי החברה-שלטון, וכדי שמוסדות השלטון יוכלו לנהל את המדינה בצורה מיטבית. בחוק מפורטים איסורים והיתרים בנוגע להתנהגות הפרט וכן חובות וזכויות האזרח. החוק הוא נורמה משפטית מחייבת לדפוסי התנהגות, כללים ויחסים בין-אישיים. כל אדם חייב לציית לחוק (כולל מוסדות השלטון).

כל חוק תקף מרגע שנחקק ואושר על ידי המוסדות השלטוניים ואינו זקוק לאישור או להסכמת מרכיבי החברה על מנת שיהיה תקף. במדינות שונות, יש סמכות למוסד העליון של הרשות השופטת לקבוע שחוק מסוים איננו תקף מסיבות שונות.

החוק מהווה את הבסיס לפעילות השלטון. כמעט ולא התקיימו מצבים היסטוריים, שבהם שלטון חדל מלהתקיים בלא שינוי בחוקים הנוגעים.ברוב המדינות, פועלים גופים לאכוף ציות לחוק תוך ענישה המוטלת על הפרתו, על ידי הרשות השופטת. שימוש בענישה זו מכונה אכיפת החוק, והוא חוקי ומקובל.

ברוב המדינות ישנם חוקים האוסרים גניבה, רצח ושוד. איסורים אלו והעונשים הנלווים להם מסדירים התנהגות מיטבית מבחינת השלטונות והחברה.

סדר חברתי מבוסס על מערכת החוקים שבחברה, ובציות לחוקים. לולא הייתה קיימת מערכת חוקים הייתה החברה חיה באי-סדר חברתי.

מבחינה משפטית טכנית "חוק" הוא חלק מן הדין. ה"דין" הוא מערכת כלל הנורמות המשפטיות החלות במערכת משפטית מסוימת, וכולל לדוגמה גם את התקדים המחייב, שנקבע על ידי בית המשפט הרלוונטי, או את המנהג המחייב, ושניהם שונים באופן מהותי מן החוק.

תהליך יצירתו של החוק קרוי חקיקה.

התחום העוסק בחוק ובשפיטה מכונה משפטים.

חניון

חניון הוא מבנה המשמש לחניה של כלי רכב בעת שאינם בשימוש. חניונים נועדו בדרך כלל למכוניות, אך יש גם חניון לכלי רכב אחרים: אופניים, אופנועים, משאיות ואוטובוסים.

חניון מוקם פעמים רבות במרתף של בניינים, בפרט בניינים רבי קומות, לשימוש הדיירים של בניינים אלה ואורחיהם. לעיתים משמשות לחניון קומות ראשונות של בניין, או הגג של הבניין. לעיתים מוקם החניון כמבנה עצמאי, שזו מטרתו הבלעדית או העיקרית. בנוסף משמש למטרה זו מגרש חניה, שהקמתו פשוטה משל חניון: עיקר הכשרתו היא סלילתו באספלט, ולעיתים מסתפקים ביישור הקרקע.

מטרת חניון להפוך את האזור שסמוך אליו לנגיש וזמין בעבור בעלי כלי-רכב הרוצים לנוע ברגל מרחק קצר ביותר. בחניונים גדולים ומרובי קומות, על-מנת לפשט את התמצאות בעלי הרכבים במרחב, נהוג לסמן את שורות החניה לפי צבע, צורה, מספר שורה ומספר קומה. נהוג לחלק לנוהגים ברכב כרטיס שעליו יוכל לסמן את מקום חניית הרכב לפי המאפיינים האמורים. סימון נוסף בחניונים הוא הקצאת מקום מונגש במיוחד (בסמוך לדלת הכניסה או לשער היציאה) בעבור נכים. מקומות נגישים אלה בנוים על שטח גדול יחסית וכוללים אביזרים המקלים על נכים להיכנס ולצאת מרכבם. כמו כן, מסומנים באופן מיוחד וכוללים שילוט ברור.

השימוש בחניונים הוא פעמים רבות תמורת תשלום, הנגבה לפי תעריף לשעת חניה, תעריף ליום חניה, או מנוי חודשי. לשם גביית התשלום ניצב שומר ביציאה מהחניון, ולעיתים נעשה התשלום באוטומטים שנועדו לכך. לבעלי מנוי חודשי מתאפשרת כניסה ויציאה באמצעות אמצעי זיהוי אלקטרוני, ולמשתמשים קבועים בחניון נהוג לאפשר כניסה ויציאה באמצעות שלט רחוק. במגרשי חניה מתאפשרת לעיתים חניה חופשית, ללא תשלום. בחניונים ציבוריים לעיתים יש הנחה לתושבי המקום. כמו כן, במרכזי קניות ניתן לעיתים קרובות לקבל הנחה על החניה אם קונים מעל לסכום מסוים. לפי תיקון החוק בישראל בשנת 2008, עלות חניית רכב בחניונים ציבוריים ופרטיים תחושב בכל החניונים ביחידות זמן של רבע שעה, במקום שעה שלמה כפי שהיה נהוג, וזאת החל מתום השעה הראשונה.

כניסתן של מכוניות לחניון רב קומות נעשית בדרך כלל במסלולים מעגליים המאפשרים טיפוס במעלה החניון. לעיתים משמשת לכך מעלית, המביאה את המכונית לקומה המתאימה.

טורקית

טורקית (Türkçe; להאזנה (מידע • עזרה)) IPA: ['t̪yɾcʧɛ] היא שפה טורקית דרום-מערבית המדוברת כשפת אם בפי 56 מיליון איש בטורקיה, בקפריסין, בבולגריה, במקדוניה וביוון. ניב הטורקית המדובר בפי משכילי איסטנבול נחשב כמאפיין את השפה התקנית.

מאז התאסלמות הטורקים ועד 1928 נכתבה הטורקית באמצעות גרסה של האלפבית הערבי ונקראה "טורקית עות'מאנית", אך מאז ועד היום נכתבת הטורקית באלפבית טורקי המבוסס על האלפבית הלטיני עקב הרפורמה במערכת הכתב שהנהיג מוסטפא כמאל.

הרפורמה בכתב הונהגה במטרה לייצג את צלילי השפה הטורקית ביתר נאמנות, להרפות מאחיזתו של האסלאם בטורקיה ובאופן כללי להנהיג את טורקיה אל הקידמה. כיום, רק חוקרים או אנשים שלמדו קרוא וכתוב לפני 1928 - מסוגלים לקרוא טורקית עות'מאנית.

במהלך השנים הושפעה הטורקית מהערבית ומהפרסית עד ש-20 אחוז מאוצר המילים שלה היו שאולים משתי שפות אלו. עם זאת, במהלך שנות ה־30 ניסו הטורקים "לטהר" את שפתם ולהוציא משימוש מילים ממקור זר – בעיקר מילים שאולות מהשפות הערבית והפרסית – מה שפישט מאוד את הסגנון הספרותי של השפה הטורקית והפך אותה דומה יותר לטורקית העממית. גם כיום, כ-10% מאוצר המילים התקני בטורקית הם ממקור ערבי ופרסי, דבר המאפשר למצוא עשרות מילים בשימוש יומיומי שדומות למילים עבריות, ובין היתר: merkez (מרכז, מערבית: مركز), sebep (סיבה, מערבית: سبب), iptal (ביטול, מערבית: إبطال), nokta (נקודה, מערבית: نقطة), saat (שעה, מערבית: ساعة), hürriyet (חירות, מערבית: حرية), tembel (טמבל, מילה שקיימת גם בפרסית, ואולי הגיעה לעברית דרך ערבית מדוברת; בטורקית משמעותה "עצלן" ולא "טיפש").

הרפורמה שערך מוסטפא כמאל אטאטורק בשפה הטורקית, שעיקרה החלפת הכתב הערבי בכתב הלטיני, כללה גם החלפת מילים רבות ממוצא ערבי ופרסי במילים משורשים טורקיים. חלק מהשינויים האלה התקבלו, אולם חלק ניכר מאוצר המילים הטורקי עדיין שאול מערבית ומפרסית. במהלך המאה ה-20, וגם כיום, היו לשונות אירופה המקור העיקרי לשאילת מילים חדשות. כיום כולל אוצר המילים הטורקי מילים רבות שמקורן בצרפתית. המוסד ללשון הטורקית עדיין עוסק בהחלפת המושגים הזרים במושגים טורקיים. ניתן היה לראות שהשפה הטורקית כרגע בשנות ה-2000 הרבה פחות מדוברת מהשפה הפרסית ברחובות ובערים.

יום

יום הוא שעות היממה המוארות, מזריחת השמש ועד שקיעתה, להבדיל מלילה. משמעות נוספת של המילה "יום" היא "יממה", למשל בשמותיהם של ימות השבוע: יום ראשון, יום שני וכו'. להלן נתייחס רק למשמעות הראשונה - שעות היממה המוארות.

גם לאחר התרחבות השימוש בתאורה מלאכותית, עיקר פעילותם של בני האדם הוא בשעות היום. על מנת להפחית את הצורך בתאורה מלאכותית, נהוג במדינות רבות לעבור לשעון קיץ, כך ששעות פעילות בני האדם תהא בשעות היום.

מהירות

בפיזיקה, מהירות היא מידה לתיאור קצב תנועתו של גוף במרחב - המרחק שהוא עובר ביחידת זמן. נהוג לסמן ערך זה באות v.

משפטן

מִשפטן הוא אדם בעל השכלה משפטית, העוסק בתחום המשפט, או בתחום הקשור לו.

המושג "משפטן" כולל גם עורכי דין ושופטים אך השימוש העיקרי בו נעשה בהתייחסות למי שאינו נמנה עם העוסקים בשני מקצועות אלה, אלא עוסק בתחומים אחרים של המשפט: חוקר במסגרת אקדמית, פרשן משפטי, מרצה למשפטים וכדומה. פעמים רבות משמש תואר זה לזיהוי של מי שסיים לימודי משפטים אך לפי שעה לא הוסמך להיות עורך דין, אם משום שאינו מעוניין בכך או משום שהוא נמצא במהלך תקופת הסטאז' שלו.

בפסק דין (בג"ץ 65/51 ערי ז'בוטינסקי ואח' נ' פרופ' חיים ויצמן, פ"ד ה(1), 801), שעסק בסמכותו של בית המשפט העליון, נדרש נשיא בית המשפט העליון, משה זמורה לדבריו של שופט בית המשפט העליון של ארצות הברית, פליקס פרנקפורטר, בדבר "חוש המומחיות של המשפטן" (The Expert feel of lawyers).

בפסק דין אחר של בג"ץ (בג"ץ 183/76 יוסף ברגמן נ' בית-הדין הארצי לעבודה ואח', פ"ד ל(2), 668), נאמר: "על-אף טיעונו המשובח והמעניין של העותר שאינו משפטן, אנו מחליטים לדחות את העתירה למתן צו-על-תנאי".

סוללה חשמלית

סוֹלְלָה או בָּטֶרְיָה (או בָּטֵרִיָּיה) (מאנגלית: Battery) היא חפץ לייצור חשמל בזרם ישר. הסוללה מורכבת מ"תא חשמלי" אחד או יותר.

ה"תא החשמלי" הנפוץ כיום הוא תא אלקטרוכימי (מכונה גם "תא וולטאי" או "תא גלווני"), שבו החשמל מופק כתוצאה מתהליך כימי (העברת אלקטרונים בין שתי אלקטרודות המחוברות לחומרים שלהם הבדל פוטנציאלי חמצון-חיזור). תא חשמלי העובד בצורה הפוכה הוא תא אלקטרוליטי. בתא זה מגיע חשמל ממקור חיצוני, וגורם לתהליך כימי. "סוללה נטענת" משלבת למעשה תא אלקטרוכימי להפקת חשמל, ותא אלקטרוליטי ל"השבת" אנרגיה לסוללה באמצעות שינויים כימיים, לצורך המשך הפקת החשמל.

סוג נוסף של תאים חשמליים הם תאי דלק, תאים גרעיניים ועוד. ערך זה דן בסוללות האוצרות אנרגיה באופן כימי בלבד.

עלייה ישרה

באסטרונומיה, עלייה ישרה (באנגלית: Right Ascension, מסומן בקיצור RA או α, במקור בלטינית: Ascensio Recta) היא אחת משתי הקואורדינטות במערכת הקואורדינטות המשוונית המתארת את הזווית בין ההיטל של מיקומו של גרם שמים על מישור קו המשווה השמימי ובין נקודת שוויון האביב, בה חוצה השמש את קו המשווה השמימי (הקואורדינטה השנייה היא נטייה). היחידות של העלייה הישרה אינן מעלות או רדיאנים אלא יחידות של זמן המבטאות את הזמן שלוקח לגרם שמים להגיע לנקודה הגבוהה ביותר בשמיים ביחס לגרם שמים עם עלייה ישרה 0, והן מבוטאות בשעות, דקות ושניות. על קו המשווה השמימי (נטייה 0°), שעה של עלייה ישרה שוות ערך ל-15 מעלות, דקה ל-15 דקות קשת ושנייה ל-15 שניות קשת. ככל שהמרחק מקו המשווה גדל, האורך זוויתי של כל יחידת עלייה ישרה מתכווץ עד שבקטבים השמיימיים (נטייה ±90°) אין יותר משמעות לעלייה הישרה, שכן לכל ערך שלה מתאימה אותה הנקודה - הקוטב השמיימי.

פרס אוסקר

פרסי האקדמיה (באנגלית: Academy Awards; ידוע גם כפרסי האוסקר, באנגלית: The Oscars) הוא פרס המוענק על ידי האקדמיה האמריקאית לקולנוע ונחשב לפרס היוקרתי ביותר בעולם בתחום הקולנוע.

הטקס נערך בלוס אנג'לס ומאז 2002 מתקיים בתיאטרון דולבי (לשעבר תיאטרון קודאק). הטקס משודר ברשת ABC משנת 1976.

האקדמיה לקולנוע נוסדה ב-11 במאי 1927, ומונה בערך 6,000 אנשים (בהצבעה בשנת 2012 הייתה זכות הצבעה ל-5,783 אנשים). טקס האוסקר הראשון נערך ב-16 במאי 1929. עם מנחי הטקס בעבר נמנים בוב הופ (18 טקסים), בילי קריסטל (תשעה טקסים), ג'וני קרסון (חמישה טקסים) ווופי גולדברג (ארבעה טקסים).

באוגוסט 2018, האקדמיה הכריזה על הוספת קטגוריה חדשה לטקס פרסי האוסקר ב-24 בפברואר 2019: הסרט הפופולרי הטוב ביותר. הקטגוריה נגנזה לבסוף, ולא תוענק בטקס של 2019.

קילומטר לשעה

קילומטר לשעה (קמ"ש) היא יחידת מידה למהירות, המציינת מעבר של קילומטר אחד במשך שעה אחת.

יחידת מידה זו היא יחידה מקובלת למדידת מהירותם של כלי רכב במרבית מדינות העולם. בארצות הברית מקובלת במקומה יחידת המידה מייל לשעה. למדידת מהירותם של כלי שיט מקובלת יחידת המידה קשר, שהיא 1 מיל ימי לשעה ושווה ל-1.8525 קילומטר לשעה.

בכתיב פיזיקלי המהירות קילומטר לשעה נרשמת בצורה קילומטר/שעה או קילומטר·שעה1−.

יחידת מידה מקובלת למהירות בקרב הפיזיקאים היא מטר לשנייה (מ/ש) - זו יחידת SI למהירות.

תנועה במהירות גבוהה מאוד נמדדת בקילומטר לשנייה. מהירות האור היא כ-300,000 קילומטר לשנייה, ומהירות המילוט מכדור הארץ היא 11.2 קילומטר לשנייה. למעבר מקילומטר לשנייה לקילומטר לשעה יש להכפיל את המהירות ב-3,600.

שעון

שעון הוא מכשיר המשמש להצגת זמן אוניברסלי, ולמדידת משך של אירועים. השעון מורכב מסמן שנע במהירות קבועה, וחולף על פני שנתות שהמרווח ביניהן זהה. השנתות מייצגות לרוב יחידות זמן מקובלות של שעות, דקות ושניות, כאשר קיימות שתי שיטות שתי שיטות מקובלות להצגת השעה, שעון בן 24 שעות ושעון בן 12 שעות. לאורך ההיסטוריה השתמשו בסוגים שונים של שעונים, והשוני העיקרי ביניהם היה המנגנון שהפעילם. את המילה העברית המציא יחיאל מיכל פינס, שהיה ממחיי השפה העברית ותרם לה גם את המילה "מחוג" על בסיס המילה "שעה".

שעון קיץ

שעון קיץ הוא קביעה של תזמון שעות היממה, הנהוג באופן מקומי למשך תקופה מסוימת בשנה (בדרך כלל, מעונת האביב עד הסתיו), בשונה מן השעון הנהוג באותו מקום בשאר ימות השנה לפי זמן אוניברסלי מתואם.

השינוי בקביעת הזמנים מתבטא לרוב בהזזת השעון שעה אחת קדימה. בתחילת תקופת שעון הקיץ מכוונים את השעון שעה אחת קדימה (ולכן משכימים לקום מוקדם יותר בשעה אחת ביחס לשעון גריניץ'), ובסיומה מכוונים בחזרה שעה אחת אחורה (חוזרים לקום מאוחר יותר בשעה אחת). מטרתה העיקרית של הנהגת שעון הקיץ, במקורה, הייתה להביא לכך שיותר שעות מתוך היממה, המקובלות כשעות פעילות של בני האדם יהיו במהלך היום, בחופף לאור יום טבעי, ובכך יופחת הצורך בתאורה מלאכותית, הצורכת אנרגיה. עם זאת, כיום קיימים מחקרים ותוצאות סותרות בשאלת החיסכון באנרגיה בעת הנהגת שעון קיץ. במשך השנים, גורמים שונים הביעו התנגדות לרעיון מסיבות כלכליות, חברתיות, דתיות או בריאותיות. בתקופה שבה לא חל שעון הקיץ, הזמן התקני מכונה גם "שעון חורף". הזמן התקני הוא, במקרים רבים, אזור הזמן.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.