שעבודא דרבי נתן

שעבודא דרבי נתן זהו כינוי תלמודי והלכתי להסדר גביית חוב.

בביאור אופי המקרה נחלקו הראשונים. לדעת רש"י[1] זהו הסדר גביית חוב מצידו של צד שלישי מצד ראשון ללא התערבות מצידו של הצד השני.

על פי ההלכה אם הצד הראשון (להלן: ראובן) חייב לצד השני (להלן: שמעון) כסף, ואותו שמעון חייב לצד שלישי (להלן: לוי) כסף, הדין הוא שיכול לוי ללכת ולגבות חובו בצורה ישירה מראובן על אף ששמעון אינו מסכים להסדר זה.

מקור ההלכה

הגמרא במסכת כתובות[2] מביאה את הדין האמור בשם רבי נתן המחדש הלכה זו:

"תניא, אמר רבי נתן מניין לנושה בחבירו מנה וחבירו בחבירו מניין שמוציאין מזה ונותנים לזה, תלמוד לומר: (נשא ה, ו) ונתן לאשר אשם לו "

דעת הרמב"ם

הרמב"ם[3] מפרש את אופי ההלכה באור אחר. צד ראשון חייב לצד שני ומחייב לצד שלישי. העונה למקרה שראובן היה חייב לשמעון כסף, ולוי היה חייב לראובן. הדין הוא, שמוציאים מלוי ונותנים לשמעון.

השלכות השקפה זו באות לידי ביטוי באופן שלראובן אין נכסים אבל יש לו שטרי חוב על לוי, ובא שמעון להוציא באותו השטר השוכן אצל ראובן מלוי שהוא הלווה, ואמר לוי שאותו השטר - הוא שטר פרוע, ובנוסף גם ראובן המלווה מודה בכך. הדין הוא שאין משגיחים כלל לדברי ראובן מחשש לקנוניא שאותה עשה עם לוי, וצריך שמעון להישבע (כדין טורף שאינו נוטל אלא בשבועה).

הערות שוליים

  1. ^ פירוש הרש"י למסכת גיטין דף לז. בד"ה מדרבי נתן
  2. ^ תלמוד בבלי מסכת כתובות דף יט.
  3. ^ הרמב"ם במשנה תורה הלכות מלווה ולווה פרק ב' הלכה ו'

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

רבי נתן

רבי נתן, או רבי נתן הבבלי, היה תנא בבלי בדור הרביעי. עלה בצעירותו לארץ ישראל, כ-200 שנים לאחר עליית הלל הזקן, וכיהן כאב בית דין בסנהדרין שבאושא, תחת נשיא הסנהדרין, רבן שמעון בן גמליאל. מיוחסת לו המסכת אבות דרבי נתן, שהיא כעין גרסה מורחבת ומפורטת של מסכת אבות. מרבותיו של רבי יהודה הנשיא.

במשנה מוזכר רק פעמיים, בסוף מסכת ברכות ובסוף מסכת שקלים.

רבי נתן היה ידוע כדיין מומחה ש"יורד לעומק הדין". אחת מהלכותיו המפורסמות נקראת "שעבודא דרבי נתן":

"רבי נתן אומר: מנין לנושה בחבירו מנה וחבירו בחבירו, מניין שמוציאין מזה ונותנין לזה? תלמוד לומר: 'ונתן לאשר אשם לו'".הוא השתתף בניסיון להדחתו של רבן שמעון בן גמליאל, יחד עם רבי מאיר. לאחר שהניסיון סוכל, קנס רבן שמעון את רבי נתן שלא יזכירו את שמו בבית המדרש, ואת תורתו ימסרו בשם "יש אומרים".

היה מומחה בענייני ברית מילה, והורה מתי יש להזהר מלמול את התינוק, מחשש פיקוח נפש. הוא עצמו, הורה מתי למול תינוקות ששלושה בנים ממשפחתן נפטרו אחרי ברית מילה, והסביר מתי הזמן בו יש לערוך את ברית המילה. בעקבות כך, נקראו התינוקות "נתן הבבלי" על שמובמדרש קהלת ז' מובא: "טוב- זה רבי נתן, וחוטא- זה תלמידו". לאור מדרש זה נראה שהיה לו תלמיד שנעשה מין.

דיני ממונות במשפט העברי
חיובי תשלומין גזלגניבהארבעה אבות נזיקיןאדם המזיקשור המזיקבוראשקרןשן ורגלצרורותתשלומי חובל (ה' דברים) • בושת
קנסות תשלומי כפלתשלומי ארבעה וחמישהשלושים של עבדאונס נערהמפתהחצי נזקכופרצרורותמודה בקנס
שונות גרמא בנזיקיןדינא דגרמיהיזק שאינו ניכרהיזק ראייהאדם מועד לעולםהרחקת נזיקיןזה נהנה וזה לא חסרדיני שומריםחזקה (הלכה)קניין רוחני • שעבודא דרבי נתן • הפקרייאושהשאלהירושהשותפותספק ממוןאין הולכין בממון אחר הרובבית דין לממונות
קניינים קניין כסףקניין חצרקניין חזקהקניין הגבההקניין משיכהקניין מסירהקניין רכובקניין ארבע אמותקניין הילוךקניין אגבקניין אותיותקניין הבטהקניין חליפיןאודיתאסיטומתאאסמכתאמעמד שלשתןסילוקמחילה
שטרות שטר חובגטשטר שחרורכתובהשטר תנאים • שטר אמנה • שטר אדרכתאקיום שטרות
מצוות ממוניות השבת אבידהאונאהריביתמצוות הלוואההענקהמשכוןשמיטת כספים
דיני טענות טענת בריברי ושמאספק וודאיקים לימרא קמאכופר הכלמודה במקצתמיגוטענו חיטין והודה לו בשעוריןטוען וחוזר וטוען
פסק בית דין המוציא מחברו עליו הראיהיחלוקויהא מונח עד שיבוא אליהוכל דאלים גברשודא דדיינימי שפרעפשרהעביד איניש דינא לנפשיההפקר בית דין הפקרחזקת ממוןתפיסהגוד או איגוד

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.