שעב

שעבערבית: شعب) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1975.

מקומה של העיירה היהודית שאב בימי הבית השני, בתקופת המשנה והתלמוד והתקופה הערבית בארץ ישראל. אלעזר בן שמי נזכר בספרו של יוספוס פלביוס מלחמות היהודים כיליד המקום שהצטיין בהגנת יודפת במרד הגדול ברומאים. שאב שרדה את החורבן בעקבות המרד ונזכרת בסקר היישובים היהודיים בגליל לאחר המרד, בספרו של פרופ' מיכאל אבי יונה, 'גאוגרפיה היסטורית'. שני אמוראים פעלו בשאב רבי מנא דשאב ורבי זכאי דשאב. תעודה מהמאה ה-11 מזכירה יהודי שנפטר בשאב.[3]

התושבים (הקדומים והנוכחיים) התפרנסו ומתפרנסים בעיקר מחקלאות ממטעי הזיתים הנרחבים המקיפים את המקום. תצפית יפה על שעב ומטעי הזיתים שלה נמצאת במצפה צורית.

ביולי 1935 השתוללה בכפר מגפת טיפוס[4]. באוגוסט 1938 הרס הצבא הבריטי צריפים רבים בכפר לאחר שעקבות של מניחי מוקש הובילו אל הכפר[5]. בשנת 1945 היו בכפר כ-1,750 תושבים והוא נחשב אחד הכפרים העשירים ביותר באזורו. הכפר נכבש על ידי צה"ל במהלך מבצע דקל ורוב תושביו עזבו אותו והוא נותר עם כ-250 מתושביו המקוריים[6]. חלק מתושבי הכפר שנמצאו במקומות אחרים בתוך ישראל לא הורשו לשוב אליו[7]. במקום התושבים שעזבו, שוכנו בכפר עקורים ערבים מכפרים אחרים.

במרץ 1951 פונו מהשטח המפורז בגבול עם סוריה הערבים שהתגוררו במקום והועברו לשעב[8]. ישראל פינתה את התושבים מאזור החולה מחשש שיסייעו לסורים ויפריעו לייבוש החולה ונתנה להם אפשרות להגר לסוריה או לעבור לשעב[9][10]. בלחץ של הגנרל ויליאם אדוארד ריילי, ראש מטה משקיפי האו"ם, הסכימה ישראל להשיב את המפונים לכפריהם וקיימה בקיץ 1951 משאל בין המפונים בשעב, בו נשאלו אם רצונם לחזור לאזור המפורז או להשאר בשעב[11]. במשאל הביעו כ-230 תושבים רצון לחזור וכ-420 הודיעו שרצונם להשאר בשעב[12]. בתחילת 1961 נחנכה שכונת קבע עבורם[13].

מר קאסם שעבאן בן ותושב הכפר, ניהל במשך 15 שנים את תיאטרון בית הגפן בחיפה והצגותיו בערבית הופיעו בכל רחבי הארץ וגם נסעו להופיע במקומות שונים בעולם.


לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים בשעב 6,941 תושבים (מקום 203 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.1%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, לשעב דירוג של 2 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 57.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 5,573 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[14]

שעב
PikiWiki Israel 32275 Shaab in Lower Galilee
מבט על שעב ומטעי הזיתים משביל סובב צורית
שם בערבית شعب
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה שחיבר פייסל
גובה ממוצע[1] ‎51 מטר
סוג יישוב יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 6,941 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 203
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 2.1% בשנה עד סוף 2018
  - צפיפות אוכלוסייה 1,257 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 150
תחום שיפוט[2] 5,410 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 187
(למפת הגליל המערבי רגילה)
West galil
 
שעב
שעב
32°53′23″N 35°14′18″E / 32.8897397336204°N 35.2384276095956°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
2 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.3428
    - דירוג מדד ג'יני 244
פרופיל שעב נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ^ הכפר שעב היה בעבר ישוב יהודי בשם שאב, ד"ר רבקה שפק ליסק, באתר ארץ הצבי
  4. ^ טיפוס, דבר, 4 ביולי 1935
  5. ^ פרטי הקרב ליד עכו, דבר, 23 באוגוסט 1938
  6. ^ מנחם תלמי, מתקני העולם סוללים כביש, מעריב, 24 ביולי 1960
  7. ^ צו על תנאי בעניין ערבים שגורשו ע"י קאוקג'י, דבר, 19 בדצמבר 1951
  8. ^ ג. צימרמן, אצל המפונים מהאזור המפורז, מעריב, 4 ביוני 1951
  9. ^ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949, עם עובד, 1991, עמ' 323-324
  10. ^ נקנסו על שהעתיקו מגוריהם ללא רשיון, מעריב, 11 בדצמבר 1968
  11. ^ תלונות חדשות של ריילי, דבר, 11 ביולי 1951
  12. ^ החלה החזרת הערבים שפונו, מעריב, 5 ביולי 1951
  13. ^ כפרים רדומים קמים לתחיה, דבר, 3 בפברואר 1961
  14. ^ פרופיל שעב באתר הלמ"ס
גביע המדינה בכדורגל 2017/2018

גביע המדינה בכדורגל לעונת 2017/2018 היא התחרות ה-79 מאז היווסדה וה-65 מאז קום מדינת ישראל. משחקי התחרות החלו ב-31 באוגוסט 2017 ומשחק הגמר נערך ב-9 במאי 2018.

הפועל חיפה ניצחה במשחק הגמר את בית"ר ירושלים, וזכתה בגביע לראשונה מאז עונת 1973/1974.

גביע המדינה בכדורגל 2018/2019

גביע המדינה בכדורגל לעונת 2018/2019 היא התחרות ה-80 מאז היווסדה וה-66 מאז קום מדינת ישראל. משחקי התחרות החלו ב-1 בספטמבר 2018, ומשחק הגמר נערך ב-15 במאי 2019 באצטדיון סמי עופר והסתיים בניצחון של בני יהודה תל אביב על מכבי נתניה לאחר הארכה בדו-קרב בעיטות הכרעה. זו הזכייה הרביעית של בני יהודה בגביע, והפעם השלישית בה זכתה לאחר בבעיטות הכרעה, כאשר גם בפעמיים הקודמות בהן זכתה בגביע (ב-1981 וב-2017) הוכרע משחק הגמר בפנדלים.

גביע המדינה בכדורגל 2019/2020

גביע המדינה בכדורגל לעונת 2019/2020 היא התחרות ה-81 מאז היווסדה וה-67 מאז קום מדינת ישראל. משחקי התחרות החלו ב-31 באוגוסט 2019, ומשחק הגמר יערך במאי 2020.

דרום תימן

דרום תימן הייתה רפובליקה עממית (מדינה קומוניסטית) ששכנה בדרום חצי האי ערב, בין ים סוף והסולטנות של מסקט ועומאן. היא התקיימה משנת 1967 ועד 1990, כשאז התאחדה עם צפון תימן והוקמה הרפובליקה של תימן. בין השנים 1967–1970 היא נקראה רפובליקת תימן העממית ובין 1970–1990 – רפובליקת תימן הדמוקרטית העממית.

שטחה של דרום תימן היה 332,970 קמ"ר, והיא גבלה בצפון תימן, בסעודיה ובסולטנות של מסקט ועמאן. הגבול המסומן היחיד היה עם צפון תימן. בסוף קיומה מנתה אוכלוסייתה כ-1,300,000 איש, העיר העיקרית בה הייתה עדן, ועיר הבירה הייתה מדינת אל שעב ("עיר העם"), הסמוכה לעדן. את רוב הכנסותיה קיבלה דרום תימן מנמל עדן ומבתי הזיקוק.

דרום תימן הורכבה מהמושבה לשעבר עדן , ושטחי החסות הבריטיים, המערבי והמזרחי של עדן, דהיינו "פרוטקטורט עדן" (כולל אלה שלא הצטרפו ב-1962 לפדרציה של דרום ערב ), וגם האיים פרים, קאמראן וסוקוטרה, השוכנים מול חופיה של עדן. שטח החסות המזרחי של עדן היה רובו מדבריות והרים צחיחים.

הגליל המערבי

הגליל המערבי הוא אזור גאוגרפי בצפון-מערב מדינת ישראל, שהוא חלק מאזור הגליל. הגליל המערבי משתרע מראש הנקרה בצפון ועד לנחל קישון, עמק זבולון, הר הכרמל ובקעת בית נטופה בדרום, כך שהוא כולל את החלק המערבי של הגליל העליון ובמובן הרחב, גם חלק מהתחתון, וחופף עם רוב נפת עכו שבמחוז הצפון. בדרך כלל, אזור הקריות לא משויך לגליל המערבי או לגליל בכלל. במובן מצומצם הגליל המערבי מתייחס רק לחלק המישורי ממערב לגליל העליון, הנקרא גם [מישור] חוף הגליל.

האזור מגוון מבחינת נוף וכולל חוף ים מפורץ, הרים גבוהים ונחלים החורצים את ההרים לרוחבם ויוצרים עמקים. באזור נותרו שרידי חורש ים תיכוני, בו חיים חזירי בר וציפורים.

באזור פועלת המכללה האקדמית גליל מערבי, כחלק מאוניברסיטת בר-אילן. המכללה ממוקמת בקצה העיר עכו, סמוך למושב בוסתן הגליל.

את תושבי הגליל המערבי משרת מרכז רפואי נהריה (המרכז הרפואי לגליל, שנקרא בעבר "בית חולים לגליל המערבי – נהריה"), הממוקם בנהריה.

הפרלמנט המצרי

הפרלמנט המצרי (בערבית: البرلمان المصري) הוא מוסד המהווה את הרשות המחוקקת של רפובליקת מצרים הערבית המורכב מבית נבחרים אחד.

עד ניסוח החוקה ב-2014 הפרלמנט הורכב משני בתים:

המועצה המייעצת (مجلس الشورى, מַגְלֵס א-שוּרא) – הבית העליון, ובו היו 264 חברים.

אספת העם (مجلس الشعب, מגלס א-שַעב) – הבית התחתון, ובו היו 454 חברים.שני בתי הפרלמנט היו מתכנסים בעיר הבירה של מצרים, קהיר.

באחריות הפרלמנט המצרי מצויים תחום החקיקה, אישור מדיניות ממשלת מצרים, אישור תקציב המדינה, פיקוח על הרשות המבצעת, וכן זכות ההצבעה על הדחת נשיא מצרים והצבעת אי אמון בממשלת מצרים והעומד בראשה.

התחנה המרכזית של עכו

התחנה המרכזית של עכו היא תחנה מרכזית ומסוף האוטובוסים המרכזי של העיר עכו. שוכנת במרכז העיר, סמוך לתחנת הרכבת עכו בדרך הארבעה.

התחנה משמשת בעיקר כמסוף אוטובוסים, ומרבית החנויות ודוכני האוכל ממוקמים ממול לתחנה, בתחנה מספר תחנות, שמהם יוצאים קווי אוטובוס לחיפה, נהריה, כרמיאל, קריית שמונה ויישובי האזור.

התחנה נקנתה על ידי נצבא ב-2003.

יעד

יַעַד הוא מושב בגליל התחתון, הנמצא בתחומי מועצה אזורית משגב, ליד שעב. המושב נושק ליער שגב. המושב הוקם על אדמות הכפר הערבי "מיעאר", אשר נכבש ב-18 ביולי 1948 במסגרת מבצע דקל.

מג'ד אל-כרום

מַגְ'ד אלְ-כֻרוּם (בערבית: مَجْد الْكُرُوم, תרגום: תפארת הכרמים) הוא מועצה מקומית ערבית-מוסלמית במחוז הצפון בישראל. היישוב שוכן בבקעת בית הכרם וממוקם בצדו הצפוני של כביש 85, צפונית-מערבית לכרמיאל ודרומית-מערבית לבענה.

מועצה מקומית

בישראל, מועצה מקומית היא רשות מקומית בעלת אופי עירוני בדרך כלל, שמספר התושבים המתגוררים ביישוב עליה היא אחראית, קטן מכדי להכריז עליה כעל עירייה.

חלק מן המועצות המקומיות החלו כיישוב כפרי במועצה אזורית, אך מספר תושביהן גדל עד שהוחלט להכריז עליהן כרשות עצמאית.

נכון ל-2017 ישנן בישראל 124 מועצות מקומיות.

הסמכות להכריז על מועצה מקומית כעל עירייה נתונה בידי שר הפנים, והוא מתחשב בעניין זה גם ברצון התושבים. רמת השרון, למשל, נשארה במעמד של מועצה מקומית שנים רבות לאחר שהייתה ראויה למעמד של עירייה. גם פרדס חנה-כרכור, מבשרת ציון, גדרה, ערערה, מע'אר, גן יבנה וזכרון יעקב נשארו במעמד של מועצה מקומית ולא הוכרזו כעיר על אף שהן מונות למעלה מ-20,000 תושבים, כדי לשמר להן את התדמית של מושבה קטנה.

לעומת זאת המועצות מטולה ויסוד המעלה כן מוגדרות כמועצות מקומיות למרות מספר תושביהן הקטן (פחות מ-2,000) כדי להעניק יחס מיוחד למושבות הוותיקות בישראל.

מחוז הצפון

מחוז הצפון הוא אחד מששת המחוזות במדינת ישראל. המחוז משתרע מרמת הגולן והגליל העליון בצפון ועד בקעת בית שאן ורמות מנשה בדרום. בירת המחוז היא נוף הגליל (נצרת עילית לשעבר), והעיר הגדולה ביותר בו היא נצרת. המחוז גובל ממערב בים התיכון, מצפון בלבנון, ממזרח בסוריה ובירדן ומדרום במרחב התפר של צפון יהודה ושומרון. גודלו של המחוז הצפוני הוא 4,473 קמ"ר. כמה מאתרי הפולחן והנופש המרכזיים בישראל, לרבות אלה שסביב ים כנרת והר חרמון, שוכנים בתחומי המחוז הצפוני. המחוז חופף פחות או יותר לאזור הגליל במובנו הרחב המקובל, בנוסף לאזור הגולן.

נחל חילזון

נַחַל חִלָּזוֹן הוא נחל בגליל.

תחילתו של תוואי הנחל הוא ממדרונותיו של הר חילזון, בין היישוב לוטם לדיר חנא, וסופו בקרבת עכו ליד הכפר שעב. הנחל נשפך לנחל נעמן, הנשפך אל הים בקרבת עכו.

נפת יזרעאל

נפת יזרעאל (נקראת לעיתים נפת עפולה) היא נפה במחוז הצפון במדינת ישראל. הנפה קרויה על שם עמק יזרעאל הנמצא בשטחה.

שטח הנפה הוא 1,193 קמ"ר.

נכון לשנת 2015 חיים בנפה כ-490,300 תושבים.

נפת עכו

נפת עכו היא נפה במחוז הצפון במדינת ישראל. קרויה על שם העיר עכו.

לנפה שישה אזורים טבעיים: אזור אילון, אזור יחיעם, אזור נהריה, אזור עכו, אזור כרמיאל ואזור שפרעם.

שטח הנפה הוא 928 קמ"ר.

הנפה חופפת פחות או יותר את אזור הגליל המערבי.

עדן

עַדַן (בערבית: عدن נהגה A'dan; באנגלית ובשפות לועזיות נוספות ידועה כ-Aden) היא עיר נמל בתימן, לימים בירתה של הרפובליקה העממית של דרום תימן עד האיחוד בין הצפון והדרום של תימן, עת הוכרזה העיר כעל מרכז סחר חופשי. על שמה מפרץ עדן. נמל עדן היה ליעד נכסף עבור המעצמות משום מיקומו האסטרטגי כתחנת מעבר בין הודו לאירופה.

עייתא א-שעב

עייתא א-שעב (בערבית: عيتا الشعب) הוא כפר בדרום לבנון, כקילומטר אחד צפונית לגבול עם ישראל באזור זרעית. לפני תחילת מלחמת לבנון השנייה חיו בכפר כ-5,000 תושבים, מרביתם מוסלמים שיעים.

מוניציפלית "עייתא א-שעב" הוא חלק מנפת בינת ג'בייל השייכת למחוז א-נבטיה.

ב-12 ביולי 2006, חוליית חזבאללה שיצאה מהכפר פרצה את גדר המערכת ותקפה שני רכבי סיור של צה"ל. במהלך התקיפה נהרגו שלושה חיילי מילואים ונחטפו ללבנון שניים נוספים - אירוע שהתחיל את מלחמת לבנון השנייה.

עם תחילת המבצע הצבאי הקרקעי של צה"ל בדרום לבנון עזבו תושבי הכפר את הבתים וברחו צפונה. חלק גדול מבתי הכפר נהרסו במהלך הקרבות כתוצאה מההפצצות חיל האוויר הישראלי והפגזות חיל התותחנים.

עין אל-חילווה

עין אל-חילווה (מערבית: عين الحلوة, מילולית: "המעיין המתוק/היפה") הוא מחנה פליטים פלסטינים הגדול מסוג זה בלבנון. המחנה ממוקם בפרברי העיר צידון, כ-50 ק"מ מצפון לגבול ישראל.

המחנה הוקם ב-1948 על ידי הוועד הבינלאומי של הצלב האדום כדי ליישב בו פליטים מכפרים ערביים בארץ ישראל: עמוקה, ספוריה, שעב, טייטבא, מנשייה, אל-סימירה, אל-נאר, אל-סופסף, חיטין, ראס אל-אחמאר, אל-טירה ותרשיחא שבנפות צפת ועכו שבגליל העליון. עם תושביו המוכרים של המחנה נמנה הקריקטוריסט נאג'י אל-עלי, שגלה ללבנון עם משפחתו בגיל 10 בעת מלחמת העצמאות.

בתחילת המאה ה-21 התגוררו במחנה למעלה מ-70,000 בעלי מעמד פליט. בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה הגרו אליו פליטים סורים ומצבת האוכלוסייה מתקרבת ל-120,000 תושבים.

קצרין

קַצְרִין היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל, הממוקמת במרכזה של רמת הגולן, בגובה של 300 מטר (היישוב) עד 370 מטר (אזור תעשייה) מעל פני הים. שטח השיפוט של קצרין הוא 12,214 דונם. מדרומה של קצרין נמצאת שמורת יער יהודיה.

חוקרים משערים כי מקור השם "קצרין" הוא ביישוב קיסרין שהתקיים בתקופת התלמוד ברמת הגולן. שם היישוב נשתמר בכפר ערבי שהיה מצפון לקצרין. בתחומי פארק קצרין העתיקה.

קרב עייתא א-שעב

קרב עייתא א-שעב היה קרב שהתנהל בכפר עייתא א-שעב, בשבוע הרביעי של מלחמת לבנון השנייה, בסוף חודש יולי 2006, בין כוחות המילואים של חטיבת כרמלי וכוחות חטיבת הצנחנים בסיוע חיל האוויר ובין חמושים מארגון חזבאללה. חמישה מהלוחמים שהשתתפו בקרב קיבלו את עיטור המופת, ארבעה קיבלו ציון לשבח.[דרוש מקור]

לאום ודת[2]
יהודים: 0%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 100%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 0%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 10.2%
גילאי 5 - 9 9.5%
גילאי 10 - 14 9.8%
גילאי 15 - 19 10.6%
גילאי 20 - 29 18.8%
גילאי 30 - 44 19.2%
גילאי 45 - 59 15.4%
גילאי 60 - 64 2.1%
גילאי 65 ומעלה 4.4%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 3
תלמידים 1,479
 –  יסודי 717
 –  על-יסודי 762
מספר כיתות 60
ממוצע תלמידים לכיתה 25.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
דגל ישראל
מחוז הצפון
נפות נפת רמת הגולןנפת צפתנפת עכונפת כנרתנפת יזרעאל
מפת מחוז הצפון
ערים בית שאןטבריהטמרהיקנעם עיליתכרמיאלמגדל העמקמעלות-תרשיחאנהריהנוף הגלילנצרתסח'ניןעכועפולהצפתקריית שמונהשפרעם
מועצות מקומיות אבו סנאןאכסאלאעבליןבועיינה-נוג'ידאתבוקעאתאביר אל-מכסורבית ג'ןבסמת טבעוןבענהג'דיידה-מכרג'וליסג'ש (גוש חלב)דבורייהדיר חנאדיר אל-אסדזרזירחורפישחצור הגליליתטובא-זנגרייהטורעאןיאנוח-ג'תיבנאליסוד המעלהיפיעירכאכאבולכאוכב אבו אל-היג'אכסרא-סמיעכעביה-טבאש-חג'אג'רהכפר ורדיםכפר יאסיףכפר כמאכפר כנאכפר מנדאכפר תבורמג'ד אל-כרוםמג'דל שמסמגדלמגדל תפןמזרעהמטולהמסעדהמע'ארמעיליאמשהדנחףסאג'ורע'ג'רעיילבוןעילוטעין מאהלעין קנייאעראבהפסוטהפקיעיןקצריןראמהראש פינהריינהרמת ישישבלי - אום אל-גנםשלומי • שעב
מועצות אזוריות אל-בטוףבוסתאן אל מרג'גולןהגלבועהגליל העליוןהגליל התחתוןמבואות החרמוןמגידומטה אשרמעלה יוסףמרום הגלילמשגבעמק הירדןעמק המעיינותעמק יזרעאל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.