שנת אור

שנת אור היא יחידת מידה לאורך המשמשת באסטרונומיה לחישוב מרחקים בין גרמי שמים ברחבי היקום (לדוגמה, המרחק בין מערכת השמש לכוכב הקרוב ביותר - אלפא קנטאורי, הוא כ-4.37 שנות אור). שנת אור אחת שווה למרחק שהאור עובר בריק (ואקום) במשך שנה יוליאנית, שהיא בדיוק 365.25 ימים של 24 שעות (שהם 8,766 שעות או 525,960 דקות או 31,557,600 שניות).

ערך מספרי

בהתאם למהירות האור בריק, שהיא 299,792,458 מטרים לשנייה, שנת אור שווה:

ערכים אחרים

האורך המדויק של שנת אור תלוי בהגדרת המונח "שנה". האיגוד האסטרונומי הבינלאומי ממליץ על ההגדרה המופיעה לעיל, שבה שנה היא 365.25 ימים של 24 שעות בדיוק כל אחד. יש שמשתמשים בהגדרה שונה מעט של "שנה", ומגיעים לפיכך לשנת אור אחרת (במחשבון של !Yahoo, למשל, שנת אור קצרה מזו המוצגת כאן).

יחידות מידה קצרות יותר, הנקבעות באופן דומה הן: דקת אור - 17,987,547,480 מטר ושניית אור - 299,792,458 מטר. כיוון שליחידת הזמן "שנייה" יש הגדרה מדעית מדויקת מוסכמת (מאז 1967) (כל 9,192,631,770 תדירויות רטט בין רמות האנרגיה של צסיום 133 הן שנייה אחת), אין מחלוקת לגבי הגדרתה של יחידת האורך "שניית אור".

היסטוריה

השימוש המתועד הראשון ביחידה זו נעשה על ידי פרידריך בסל בשנת 1838. בסל מדד בשנה זו את המרחק לכוכב 61 בברבור בשיטת ההיסט על בסיס קוטר המסלול של כדור הארץ סביב השמש. על פי מדידה זו, גילה בסל כי מרחקו של 61 בברבור הוא פי 330,000 מקוטר המסלול, כלומר 660,000 יחידות אסטרונומיות. בסל החליט כי יש צורך ביחידת מרחק נוחה יותר עבור מרחקים בין כוכביים ובחר במרחק אותו עובר האור בשנה. מהירות האור בתקופתו של בסל הוערכה כ-300,010,000 מטר בשנייה ועל פיה חישב בסל שמרחקו של 61 בברבור הוא כ-10.3 שנות אור. כאשר ערכה של מהירות האור חושב בדיוק גבוה יותר תוקנה גם יחידת המרחק, אך ההפרש קטן מחצי אחוז.

כיום בקרב מדעני החלל רווח יותר השימוש ביחידת הפארסק למדידת מרחקים בין-כוכביים או בין-גלקטיים, אך שנת אור נמצאת בשימוש בספרי מדע פופולרי ומוכרת יותר בציבור הרחב. כמו כן היחידה משמשת למדידת גודלם של גרמי שמיים כמו צבירי כוכבים, ערפיליות וגלקסיות.

ראו גם

קישורים חיצוניים

M106

M106 (מ-Messier 106, נקראת גם NGC 4258) היא גלקסיה ספירלית בקבוצת הכוכבים כלבי ציד, הנמצאת במרחק של כ-24 מיליון שנות אור מכדור הארץ. היא הוספה לקטלוג מסיה רק בשנת 1947, 166 שנים אחרי גילוייה, על ידי האסטרונומית הלן סויר הוג.

NGC 7008

NGC 7008 (ידועה גם בשמות: PK 93+5.2, וערפילית העובר) היא ערפילית פלנטרית בעל קוטר של שנת אור אחת אשר ממוקמת במרחק של 2,800 שנות אור מכדור הארץ בצפון קבוצת הכוכבים ברבור.

הערפילית התגלתה בשנת 1787 על ידי וויליאם הרשל באנגליה.

אורך

אורך הוא גודל פיזיקלי המתאר ממד של אובייקט. השימוש במונח זה נפוץ בתחומים רבים בהם: מתמטיקה, פיזיקה, אדריכלות, כימיה וכמו כן בתחומים יום יומיים, כגון נהיגה. בפיזיקה ובהנדסה אורך משמש לעיתים כמילה נרדפת למרחק.

האורכים מיוצגים בשלושת המימדים על פני שלושה צירים, שלרוב מסומנים כציר X, כציר Y וכציר Z .

כאשר אומרים שיש למלבן אורך ורוחב. אורך הוא הצלע הארוכה יותר, והרוחב הוא הצלע הקצרה יותר מבין השניים.

יישנם סוגים שונים של מערכות יחידות אורך, למשל:

שיטת מטר: סנטימטר - דצימטר - מטר - קילומטר. שימושית יותר בתחום הפיזיקה שכן ההמרות בין הגדלים פשוטות מבחינה מתמטית:1 דצימטר = 10 סנטימטר, 1 מטר = 10 דצימטר.1 ס"מ = 10 מ"מ

השיטה האנגלית: אינץ' - רגל - יארד - מייל. שיטה זו מתבססת על גדלים יום יומיים: אינץ' אורכו כגודלה של זרת, רגל (פוט) אורכה כאורך רגל של אדם וכן הלאה.

השיטה האסטרונומית: מיועדת למדידת אורכים עצומים והיחידות בהתאם - יחידה אסטרונומית - שנת אור - פרסק ועוד.בתקופת התנ"ך נהגו למדוד אורך ביחידת מידה בשם "אמה" ואורכה כאורך אמה ממוצעת של אדם. כמו כן היו היחידות טפח וזרת. ניתן לראות כי בתקופה זו הסתמכו על אמות מידות אנושיות, למרות שכבר בעולם העתיק נמצאו עדויות לסרגלים (כמובן במידות שלהם), אשר מהווים אמת מידה תקנית.

אלג'ניב

אַלְגֶ'נִיבּ (מערבית: الجانب - הצד [של הסוס]), נקרא גם γ בפגסוס, הוא כוכב בולט בקבוצת הכוכבים פגסוס עם בהירות מדרגה 2.84. הכוכב נמצא במרחק של כ-390 שנות אור ממערכת השמש והוא חלק מהאסטריזם "הריבוע הגדול" יחד עם מרקב, שאט ואלפרץ.

גדי (קבוצת כוכבים)

גדי הוא המזל ה-10 בגלגל המזלות, בין קשת לדלי, סמלו הוא והוא אחד המזלות המוכרים העתיקים ביותר, אף על פי שבקבוצה אין כוכבים בהירים במיוחד. הקבוצה נמצאת בשוליו של האזור שנקרא לעיתים 'הים', שבו נמצאות קבוצות הקשורות למים כמו ארידנוס, לווייתן, דגים, דלי ועוד, והיא מסמלת עז ים - יצור שחציו עז וחציו דג.

מאחר שהיפוך החורף בדצמבר אירע בעת העתיקה בעת שהשמש הייתה במזל גדי, מכונה עד היום קו הרוחב בחצי הכדור הדרומי, בו השמש נראית ישירות מעל ראשו של הצופה ביום ההיפוך, חוג הגדי. כיום, עקב נקיפת ציר כדור הארץ ונדידתן של נקודות ההיפוך, השמש נמצאת ביום ההיפוך החורפי במזל קשת, ובמזל גדי היא נמצאת מסוף ינואר ועד לאמצע פברואר.

גודל חסר ממד

באנליזת סדרי גודל, גודל חסר ממד הוא גודל ללא יחידות פיזיקליות - מספר טהור.

מספרים חסרי ממד נמצאים בשימוש רחב במתמטיקה, פיזיקה, הנדסה, כלכלה וכו' ואף בחיי היום יום - מספרים ידועים רבים כמו e, פאי, ויחס הזהב הם חסרי ממד בניגוד לגדלים ממדיים רגילים הנמדדים באורך, זמן, מסה וכדומה.

מספרים חסרי ממד לרוב מוגדרים כמנה או יחס של מספרים ממדיים שממדיהם מבטלים אחד את השנים בעת החלוקה. זהו המקרה לדוגמה במעוות הנדסי, שמוגדר כשינוי באורך חלקי אורך כולל התחלתי, היות שלשני הגדלים יחידות של אורך התוצאה היא מספר חסר ממד.

לגדלים שאנחנו יודעים למדוד בעולם סביבנו תמיד יש ממדים ויחידות. לדוגמה, אנחנו יכולים למדוד בסרגל את אורכו של קיר. התשובה (לדוגמה 4 מטרים) תהיה ביחידות מסוימות, על פי היחידות אליו מחולק הסרגל שלנו (במקרה זה, מטר). אנו יכולים לשנות את היחידות של התשובה בעזרת קשרים שונים בין יחידות (נניח 1 מטר = 100 סנטימטר, או 1 מטר = 3.281 רגל) אבל איננו יכולים לשנות את הממד של התשובה (היא תמיד תהיה אורך).

על אף שלמספרים חסרי ממד אין ממד פיזי, עדיין יכולות להיות להם יחידות חסרות ממד, ולעיתים שימושי להשתמש באותן יחידות במונה ובמכנה (ק"ג/ק"ג או מול/מול). המספר יכול להינתן גם כיחס בין שתי יחידות שונות בעלות אותו ממד (לדוגמה שנת אור חלקי מטר - שניהם בעלי יחידות של אורך). זהו גם המקרה בחישוב שיפוע בגרפים או בעת המרת יחידות. סימונים שכאלה לא מעידים על קיום ממד פיזי וקיימים אך ורק לצורך נוחות. דוגמאות מוכרות לסימונים אלו הם % (= 0.01), ‰ (= 0.001), חלקים למיליון (= 10−6) חלקים למיליארד (= 10−9) חלקים לטריליון (= 10−12) ויחידות זווית (מעלות, רדיאנים וגרדיאנטים לדוגמה). תריסר (12) ורבבה (10,000) גם הם חסרי ממד.

היחס של שני מספרים בעלי ממדים זהים יוצר מספר חסר ממד, לדוגמה: אם גוף א' מפעיל כח בסדר גודל של F על גוף ב' וגוף ב' מפעיל כח בסדר גודל של f על גוף א' אזי היחס F/f תמיד יהיה שווה ל-1, ללא כל תלות ביחידות בהן נמדדו הגדלים F או f. זוהי אבן היסוד של מספרים חסרי ממד הנובעת מההנחה כי חוקי הפיזיקה אינם כבולים למערכת היחידות בה נעשה שימוש על מנת להגיע ליחס הנ"ל. במקרה הזה אם היחס F/f אינו תמיד שווה ל-1 אלא משתנה על פי מערכת היחידות בה בחרנו להביע אותו אזי החוק השלישי של ניוטון מתקיים או לא מתקיים על פי בחירת מערכת היחידות, דבר שעומד בסתירה לאקסיומות עליהן אנו מבססים את הפיזיקה המודרנית.

הנחה זו, שחוקי הפיזיקה אינם תלויים במערכת יחידות ספציפית היא הבסיס מאחורי משפט פאי של בקינגהאם.

טיכה (כוכב לכת משוער)

טיכה (באנגלית: Tyche) הוא כינוי לכוכב לכת, אשר עד 2014 היו מדענים ששיערו את קיומו במערכת השמש באזור עננת אורט. טיכה אמור היה להיות כוכב הלכת הגדול ביותר במערכת השמש, בעל קוטר הגדול פי 1.4 מזה של כוכב הלכת צדק ומסה פי 4 ממנו. מעולם לא נמצאו לכוכב לכת היפותטי זה הוכחות תצפיתיות וגם לפני 2014 קיומו היה שנוי במחלוקת, אך תומכיו ציינו כי גם לפני גילוי נפטון התאוריה המדעית הקדימה את גילוי העובדות. מדובר היה בעיקר בחוקרים מאוניברסיטת לואיזיאנה (University of Louisiana at Lafayette), אשר טענו עד 2014, שהתנהגותם של אסטרואידים במערכת השמש החיצונית מצביעה על קיום כוכב הלכת.

ב-2014, לפי תצפיות של טלסקופ החלל WISE, נאס"א פסלה את האפשרות לקיומו של טיכה.

טלסקופ החלל WISE

WISE (ראשי תיבות באנגלית: Wide-Field Infrared Survey Explorer – סורק שדה רחב בתת-אדום) הוא טלסקופ חלל בקוטר 40 ס"מ בתחום התת-אדום. הלוויין, שבנייתו מומנה על ידי נאס"א, שוגר ב-14 בדצמבר 2009.‏תוכנית הפרויקט היא סריקת כל השמיים במשך 6 חודשים וביצוע צילומים בתחום אורכי גל של 3–25 מיקרון, על מנת לייצר תמונות של 99% מכלל השמים, עם לפחות 8 צילומים של כל אזור, במטרה להגדיל את דיוק התצפיות. גלאי הטלסקופ תוכננו כך שתוצאות הסקר יהיו ברגישות גבוהה לפחות פי 1,000 מצילומים של טלסקופים קודמים ששימשו לסקרי שמים רחבים בתחום זה של הספקטרום האלקטרומגנטי, כגון IRAS, טלסקופ החלל אקארי ו-COBE.‏הלוויין ימוקם במסלול לווייני נמוך (בגובה של 525 ק"מ) מסונכרן לשמש, שבו ישהה במשך 10 חודשים. במהלך תקופה זו הוא עתיד לבצע 1.5 מיליון צילומים – כלומר צילום מדי 11 שניות, כאשר כל צילום יכסה שדה ראייה של 47 דקות קשת. ספריית הצילומים תכיל מידע על מערכת השמש, גלקסיית שביל החלב והיקום הרחוק יותר. בין העצמים שיעזור הלוויין לחקור יהיו אסטרואידים, כוכבים קרים וחיוורים כגון ננסים חומים וגלקסיות תת-אדומות בהירות.

התוכנית מנוהלת על ידי המעבדה להנעה סילונית (JPL), כאשר בניית הלוויין עצמו התחלקה בין מספר חברות מסחריות שונות, לפי המרכיבים השונים. כאחת ממטרות הפרויקט, הטלסקופ ישמש כמחליף למשימת WIRE, אשר כשלה מספר שעות לאחר הצבתה במסלול במרץ 1999.‏

יחידה אסטרונומית

יחידה אסטרונומית (באנגלית: Astronomical unit, או בקיצור: AU, au, a.u) היא יחידת מידה לאורך השימושית במדעי החלל. היחידה המשמשת למדידת מרחקים מסדר גודל של מרחקים בין כוכבי לכת בתוך מערכת השמש או במערכת פלנטרית אחרת. גודלה של יחידה אסטרונומית אחת הוא 149,597,870.7 קילומטרים, קירוב של מרחקו הממוצע של כדור הארץ מהשמש. להמחשה, מרחקו הממוצע של כוכב חמה מהשמש הוא 0.38709893 יחידות אסטרונומיות, ואילו מרחקו הממוצע של פלוטו מהשמש הוא 39.48168677 יחידות אסטרונומיות. המרחק הממוצע בין מרכזו של הירח למרכז הארץ הוא כ-384,403 קילומטר שהם כ 0.00257 יחידות אסטרונומיות.

יחידות אלו קטנות מדי כדי למנות מרחקים בין כוכבים ובוודאי שבין גלקסיות, לכן במרחקים אלה עוברים לציין את המרחק באמצעות המידות שנת אור או פארסק.

יחידות מידה לאורך

אורך הוא גודל במרחב המשמש למדידת המרחק בין שתי נקודות. במהלך השנים התפתחו בארצות שונות יחידות מידה שונות לאורך.

למ"ש

למ"ש (ראשי תיבות: לפני מיליון שנה, וכן משל"ז: מיליון שנה לפני זמננו; Ma לפי ISO, ובארצות הברית גם: Mya - Million years ago) היא יחידת זמן שימושית באסטרונומיה, גאולוגיה ופלאונטולוגיה בהן עוסקים בתקופות זמן ארוכות. באמצעות יחידה זו מוגדרות תקופות גאולוגיות. באופן פורמלי, יחידת השנה מוגדרת על ידי ארגון ISO ואינה חלק ממערכת היחידות הבינלאומית. במערכת זו יחידת הזמן היא השנייה ואין בה התייחסות לשנה.

מהירות האור

מהירות האור היא המהירות של האור וכל קרינה אלקטרומגנטית אחרת בתוך ריק. המהירות היא 299,792,458 מטרים לשנייה, כלומר כ-300,000 קילומטרים לשנייה, שהם כ-1,080,000,000 קילומטר לשעה. מקובל לסמן את מהירות האור באות c. המטר הסטנדרטי הוגדר ב-1983 על פי מהירות זו.

מינטקה

מינטקה (בכתיב לועזי: Mintaka, מערבית: منطقة; מִנְטַקַה - "אזור") או δ באוריון הוא הכוכב המערבי בחגורה של אוריון (שני הכוכבים האחרים הם אלנילם ואלניטק). מינטקה נמצא במרחק זוויתי של כשישית מעלה מדרום לקו המשווה השמימי.

בשנת 1904 גילה האסטרונום הגרמני יוהנס הארטמן פסי בליעה חלשים באורו של הכוכב שלא תאמו את הספקטרום האופייני לכוכבים. זו הייתה הפעם הראשונה שזוהתה בליעת אור על ידי הגז הבין-כוכבי של הגלקסיה, שעד אז קיומו לא היה ידוע.

מערכת היחידות הבינלאומית

מערכת היחידות הבינלאומית (בצרפתית: Système international d'unités, בקיצור: SI) היא מערכת יחידות מידה רציונלית וקוהרנטית, שנמצאת בשימוש נרחב בפיזיקה ובשאר ענפי המדע. מקורה של מערכת SI במערכת יחידות MKS (מטר־קילוגרם־שנייה) ההיסטורית, שהתפתחה על בסיס מערכת היחידות המטרית. במערכת SI יש שבע יחידות בסיסיות ומגוון יחידות שנגזרות מהיחידות הבסיסיות. בין היחידות הבסיסיות, יחידת המידה לאורך היא המטר; הזמן נמדד בשנייה, והמסה בקילוגרם.

פרט לארצות הברית, מיאנמר (בורמה) וליבריה, כל המדינות בעולם משתמשות ביחידות מדידה על בסיס מטרי, אם כי אנגליה ואזורים מסוימים בקנדה עוד לא השלימו את המעבר (ראו מעבר לשיטה המטרית).

מערכת הקואורדינטות המשוונית

מערכת הקואורדינטות המשוונית היא מערכת הקואורדינטות השמימית הנפוצה ביותר לשימוש באסטרונומיה.

המערכת משמשת לתיאור מיקום גופים על כיפת השמים הכדורית כפי שתיראה לצופה היפותטי שיעמוד במרכז כדור הארץ, במקומו (כלומר, כדור הארץ לא יסתיר לו את השמים). זאת בניגוד למערכת הקואורדינטות ההוריזונטאלית שמתארת את מיקום הגופים על כיפת השמים שנראית לצופה אנושי מסוים הממוקם על קרום כדור הארץ. כדי שהמערכת תתאר את מיקומם הממשי של גופים בחלל, נהוג להוסיף פרמטר שיציין את המרחק שלהם מכדור הארץ.

במערכת זו מצוינים על כיפת השמים קווי אורך ורוחב המקבילים לקווי האורך והרוחב של כדור הארץ. במונחים של מערכות קואורדינטות שמימיות ניתן שקו המשווה של המערכת הוא קו המשווה השמימי שנוצר מהיטלו של קו המשווה של כדור הארץ על כיפת השמים. קו האורך 0 של המערכת מונח על נקודת שוויון האביב ומזרחית לו ערכי קווי האורך מקבלים ערכים חיוביים.

בגלל נקיפת ציר כדור הארץ מתרחשת נדידת נקודת שוויון האביב, דבר שגורם לשינוי מתמיד בערכים הניתנים במערכת זו. לכן יש לציין יחד עם נתוני המיקום גם את הזמן בו הם נמדדו. זמן זה נקרא "תקופת היחוס".

עגלון (קבוצת כוכבים)

עגלון היא קבוצת כוכבים החוצה את שביל החלב בחציה הצפוני של כיפת השמים. היא אחת מ-48 קבוצות הכוכבים של תלמי וגם אחת מ-88 קבוצות הכוכבים המודרניות. הכוכב γ בעגלון הוא גם הכוכב β בשור.

ערפילית שבתאי

ערפילית שבתאי (ידועה גם כ-NGC 7009), היא ערפילית פלנטרית בקבוצת הכוכבים דלי שמרחקה ממערכת השמש אינו ידוע במדויק ומוערך בין 2,400 ל-4,500 שנות אור.

שנות ה-70 של המאה ה-20

שנות ה-70 של המאה ה-20 (העשור מכונה גם בקיצור שנות השבעים או בסלנג הסבנטיז) היו העשור השמיני של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1970 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1979.

אף על פי ששנות ה-70 נחשבות, ברובן, לתקופה של הפוגה יחסית במלחמה הקרה, שזכתה לכינוי דטאנט, והתאפיינה בהפשרה יחסית של היחסים בין ברית המועצות לארצות הברית, עשור זה הכיל שניים מהעימותים הדרמטיים ביותר של המלחמה הקרה, והם מלחמת וייטנאם שהסתיימה באמצע העשור, ומלחמת אפגניסטן שהחלה עם פלישת ברית המועצות לאפגניסטן בשנת 1979. מעבר לשתי המלחמות הבינלאומיות בהן היו מעורבות שתי המעצמות הגדולות, לאורך שנות ה-70 גרמה המלחמה הקרה למאבקים פנימיים רבים, בעיקר באפריקה, שם ארגונים מרקסיסטים היו מעורבים בניסיונות הפיכה שונים.

בשנות ה-70 הייתה התקדמות משמעותית בהתקרבות של סין למערב, כשבשנת 1971 הרפובליקה העממית של סין החלה להיות מיוצגת באו"ם, ושנה לאחר מכן ביקור ניקסון בסין סימן את תחילת שיפור היחסים בין הסינים לארצות הברית. בשנת 1978 מתחילה הרפורמה בכלכלת סין בה החלה כלכלת סין להיפתח אל השוק החופשי ולקבל מאפיינים מערביים, או מערביים למחצה, בתהליך שהגדיל משמעותית את התל"ג הסיני.

העשור מזוהה גם עם משבר האנרגיה של 1973, בו ארצות ערב גרמו לנזק כלכלי במדינות המערב על ידי צמצום אספקת הנפט למערב והעלאת מחיר הנפט באופן חד, וכמו כן לאורכן המשיכו חלק מהתהליכים העולמיים שהחלו בעשורים הקודמים, ביניהם תהליך הדה-קולוניזציה והעצמאות או ההכרה בזכויות הבחירה לנשים.

באירופה העשור מזוהה עם יום ראשון העקוב מדם ומהפכת הציפורנים. במזרח התיכון העשור מזוהה עם המהפכה האיראנית, ועלייתו של סדאם חוסיין. בארצות הברית העשור מזוהה עם פרשת ווטרגייט שהביאה את נשיא ארצות הברית ריצ'רד ניקסון להתפטר מתפקידו, ועם פסק דין רו נגד וייד, שקבע כי חוק האוסר על הפלות נוגד את חוקת ארצות הברית. בישראל שנות העשור מזוהה עם טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן, מלחמת יום הכיפורים, זכייתה הראשונה של מכבי תל אביב בגביע אירופה לכדורסל, המהפך בו הצליחה לראשונה מפלגת הליכוד לזכות בראשות ממשלת ישראל, הזכייה הכפולה באירוויזיון עם השירים אבניבי והללויה, והסכם השלום עם המצרים.

מבחינת התקדמות טכנולוגית, בשנות ה-70 החל שיווקם המסחרי של המיקרו מעבדים, משחקי הווידאו הראשונים, מכשירי הוידאו טייפ, המחשבים האישיים והווקמן.

מבחינה תרבותית העשור מזוהה לרוב עם דיסקו, רוק מתקדם ופאנק, וכן עם שוברי קופות רבים, ביניהם מלחמת הכוכבים, מלתעות וגריז.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.