שני וחמישי

שני וחמישי הם שני ימים בשבוע שבהם נהוגים ביהדות מנהגים משותפים אחדים:

Torah Reading Sephardic custom
קריאת התורה בבתי הכנסת, אחד הנוהגים המאפיינים את ימי שני וחמישי
קטע שנהוג להוסיף ברוב עדות ישראל הוא הקטע "והוא רחום", תפילה הבנויה בעיקר על שברי פסוקים עם תוספות שונות. בחלק מהקהילות המתפללות נוסח אשכנז, בהן אין אומרים וידוי בשאר הימים, נהוג להוסיף אותו. בקהילות הספרדים והאיטלקים מוסיפים לומר את הקטע "מה נאמר לפניך יושב מרום". שני קטעים אלו היו במקורם חלק מתפילת הימים הנוראים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ על פי תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ב; תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף פ"ב
  2. ^ טור סימן קל"ד, רמ"א ומשנה ברורה שם.
  3. ^ 3.0 3.1 באר היטב, סימן קל"ד ס"ק ג'.
  4. ^ בחלק מקהילות גרמניה, הנהיגו בשנות ה-30 של המאה ה-20 לומר תפילות אלו בכל פעם שאומרים תחנון, וכן נוהגים עד היום בקהל עדת ישורון בניו יורק, עיין מנהגי ישורון, נוא יארק תשמ"ח, עמ' 2.
אנשי אמונה אבדו

אַנְשֵׁי אֱמוּנָה אָבָדוּ (בחלק מהנוסחאות: אנשי אמנה אבדו) הוא פיוט סליחות שנאמר בקהילות רבות, בדרך כלל, בנעימת תחנון ושברון לב. יהודי ספרד נוהגים לומר פיוט זה בסליחות בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה. בקהילות אשכנז המזרחי הוא נאמר בסליחות של יום חמישי בתעניות בה"ב, ובמנהג אשכנז הכללי (וקהילות אחרות השייכות למנהג אשכנז המערבי), הוא נאמר ביום הראשון של סליחות לפני ראש השנה. הפיוט חובר על ידי מחבר לא ידוע. הפיוט התחבר כנראה במאות הראשונות שלאחר חורבן הבית,[דרוש מקור] והוא דומה בסגנונו לפיוטי סליחות פשוטים נוספים שנראה שאף הם קדומים, כמו תמהנו מרעות ותנות צרות לא נוכל.

ידועות סליחות רבות שכתב המעבדות סליחה קדומה זו ומבוססות עליה, לדוגמה, בסידור רס"ג מופיעות בנוסף לסליחה זו הסליחות המחורזות "אבדו אנשי אמנה" ו"אנשי אמונה נעלמו מדורות".

הפיוט נאמר בנוסח הספרדים גם כחלק מסדר התחנון הנאמר בימי שני וחמישי, בהבדל אחד: בימי הסליחות חותמים את הפיוט במילה 'סְלִיחָתֵנוּ' (שכן הם ימי הסליחה), ובימי שני חמישי חותמים במילה 'צָרוֹתֵינוּ'.

בית ביאליק

בית ביאליק הוא ביתו של המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק ברחוב ביאליק 22, בתל אביב, בסמוך לבית העירייה הישן.

בר מצווה

בר מצווה בתרגום מארמית הוא בן מצווה והוא כינוי ליום ההולדת ה-13 של נער יהודי, משום שמגיל זה הנער מחויב במצוות. בשונה מנערה שמגיעה לגיל מצוות כבר בגיל 12.

דוד ארליך

דוד ארליך (נולד ב-1959 ברמת גן) הוא סופר ישראלי, מייסד ובעלי בית הקפה הספרותי "תמול שלשום".

הכותל המערבי

הכותל המערבי (בקיצור: הכותל) הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו. במסורת היהודית מיוחסת לכותל המערבי קדושה יתרה, וכנראה כבר במאה ה-14 נקבע מקום תפילה בסמוך אליו, המשמש לכך עד היום.

לכותל המערבי חשיבות דתית, לאומית והיסטורית, ואלה מביאים אליו מיליוני מבקרים בכל שנה, יהודים ושאינם יהודים. בני מצווה עולים שם לתורה בימי שני וחמישי, חיילים נשבעים אמונים ברחבתו העליונה, ואישים מרחבי העולם מבקרים בו.

ז'אק אנקטיל

ז'אק אנקטיל (בצרפתית: Jacques Anquetil; ‏8 בינואר 1934 בצרפת - 18 בנובמבר 1987) היה רוכב אופני כביש צרפתי. אנקטיל התמחה בעיקר במרוצים נגד השעון, ונודע בעיקר כרוכב הראשון שניצח 5 פעמים בטור דה פראנס. אנקטיל היה לרוכב הראשון שזכה בכל שלושת הגרנד טורים הגדולים (זכה 5 פעמים בטור דה פראנס, פעמיים בג'ירו ד'איטליה, ופעם אחת בוואלטה אספנייה). אנקטיל ממוקם במקום ה-3 בכל הזמנים בזכיות בגראנד טורים (8), אחרי אדי מרקס (11) וברנאר אינו (10).

אנקטיל ניצח גם באחד מהמונומנטים הגדולים של מרוצי האופניים - לייז'–בסטון–לייז'. הוא ניצח במרוץ גנט - וולחם, וסיים שני וחמישי באליפות העולם לאופני כביש. אנקטיל זכה במרוץ היוקרתי ביותר נגד השעון - הגראנד פרי דה נאסיונס - 9 פעמים, הראשון שבהם היה ב-1953, בעודו בן 19 בלבד, והאחרון ב-1966, בגיל 32. אנקטיל רשם גם 5 ניצחונות במרוץ היוקרתי פאריז-ניס. סה"כ זכה אנקטיל ב-200 מרוצי כביש לאורך כל הקריירה.

למרות הישגיו, לא זכה אנקטיל לפופולריות רבה בקרב חובבי הספורט בצרפת, שראו בו מכונה חסרת רגשות, ולעיתים קרובות עודדו את יריביו על הכביש. אנקטיל נתפס בקרב הצרפתים כרוכב שהגיע להישגים בגלל ניצחונותיו המרשימים במרוצים נגד השעון, ופחות משום שהיה רוכב נחוש או בעל סיבולת גבוהה. אנקטיל טען לא אחת כי מטרתו העיקרית הייתה להרוויח כסף מאופניים ותו לא.

אנקטיל היה רוכב מקצועני 16 שנה עד לפרישתו ב-1969. הוא מת מסרטן ב-1987.

י"ב באדר

י"ב באדר הוא היום השנים-עשר בחודש השישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השנים-עשר בחודש השנים עשר

למניין החודשים מניסן.

נוסח פרובאנס

נוסח פרובאנס הוא נוסח תפילה בו התפללו בתקופת ימי הביניים יהודי פרובאנס ודרום צרפת. לאחר גירוש היהודים מהאזור ב-1501 על ידי מלך צרפת, הוא השתמר רק בקהילות קרפנטרה, אביניון, ל'איל-סור-לה-סורג וקוואיון, שהיו תחת שלטון האפיפיור והצו לא נאכף בהן.

סידור

הסידור הוא ספר המרכז בתוכו את התפילות שמתפלל יהודי בימי החול וביום השבת, ואת החשובות שבתפילות החגים. בסידורים רבים ניתן למצוא גם דינים וברכות שונות ואת קריאות התורה לימים שני וחמישי. הסידור מלווה את היהודי מלידתו (ברית מילה) ועד מותו (הלוויה) והוא "ספר החיים של היהדות".

עזרא הסופר

עֶזְרָא הַסּוֹפֵר (חי במאה ה-5 לפנה"ס) היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ובתחילת תקופת בית שני. כינויו "הסופר" מתאר את בקיאותו בתורה ואת פעולותיו בלימוד התורה והעתקתה. דעה נוספת מסבירה שזה כינוי לפקיד גבוה בממלכת פרס.

בשנה השביעית למלכות ארתחשסתא מלך פרס (457 לפנה"ס), עלה עזרא מבבל לירושלים כממונה מטעם המלך, בראש חבורה של עולים יהודים. הוא הגיע לארץ יהודה עם כתב זכויות ("נשתוון") שניתן לו מטעם מלך פרס והביא עמו מענק של כסף וזהב מהמלך עבור בית המקדש ותרומות של יהודי פרס שהועלו באישור המלך, בנוסף לתקציב קבוע של המלך עבור בית המקדש.על עזרא נאמר בתוספתא כי ראויה הייתה התורה להינתן על ידיו, אלא שבא משה רבנו וקדמו. עזרא הסופר נפטר בט' בטבת, ומאחר שיום זה סמוך לעשרה בטבת, יום האבל לציון תחילת המצור הבבלי על ירושלים, צירפו את האבל על מותו של עזרא אליו.

על פי ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו בספרו קדמוניות היהודים (המאה ה-1 לספירה), עזרא נפטר בשיבה טובה "ונקבר בכבוד רב בירושלים". לפי מסורות עממיות נקבר עזרא בעיראק, בקבר עזרא הסופר והאתר שימש מוקד עלייה לרגל.

על שמו רחובות בישראל, תנועת הנוער הדתית עזרא וכן היישוב בית עזרא.

עלייה לתורה

עלייה לתורה היא הזמנה לקרוא בתורה בזמן התפילה במניין. כל עולה לתורה קורא חלק מהפרשה הנקראת באותו יום (בימים רגילים - פרשת השבוע, במועדות - פרשה העוסקת בעניינים הקשורים ליום).

העליות לתורה מתקיימות בכל תפילה שבה מתקיימת קריאת התורה.

פרשת השבוע

פרשת השבוע היא אחת מתוך 54 "פרשות" אליהן מקובל במסורת היהודית לחלק את חמשת חומשי התורה. מטרת החלוקה לפרשות שבועיות היא לאפשר קריאה רציפה, לפי הסדר, של התורה כולה מדי שנה בדיוק.

נהוג לקרוא את הפרשה של אותו שבוע בבית הכנסת בכל שבת, ללמוד אותה ולפרש אותה. בנוסף לקריאת פרשת השבוע בשלמותה בשבת, נקראת תחילתה בתפילת מנחה של השבת הקודמת ובתפילת שחרית של ימי שני וחמישי שלפני השבת.

קובי מידן

קובי מידן (נולד ב-27 באפריל 1958 בשם "יעקב יחיאל מנדלבוים") הוא מנחה טלוויזיה, מתרגם, מדבב, קריין ושדרן רדיו ישראלי.

קריאת התורה

קריאת התורה היא הקראה של פרשה מתוך ספר תורה, לפני ציבור - לפחות מניין. קריאת התורה היא אחת התקנות העתיקות ביותר ביהדות. קריאת התורה נעשית בתפילת שחרית של שבת ושל ימים טובים (קריאה של פרשה ארוכה), וכן במנחה של שבת, ומדי יום שני וחמישי בתפילת שחרית (קריאה קצרה). בנוסף נערכת קריאה בתורה במועדים מיוחדים, כגון בשחרית של ראש חודש, חנוכה ופורים, ובתעניות (בשחרית ובמנחה, קצרות).

קריאת התורה נעשית מתוך ספר תורה בו כתובים הפסוקים ללא ניקוד, פיסוק וטעמי המקרא. הקורא בתורה מכונה "בעל קורא" ותפקידו לקרוא בתורה באופן מדויק, על פי הניקוד, הפיסוק וטעמי המקרא אותם הוא משנן בעל פה.

קריאה בתורה ועלייה לתורה מהוות מרכיב מרכזי בטקסי בר מצווה כיום.

רחמים

רחמים הם מצב רגשי חברתי, המתעורר בתגובה למצוקתו של אחר, ומדרבן את הפרט לעזור לבעל המצוקה.

הרחמים נועדו לשרת את המבנה החברתי על ידי מתן תמיכה אנסטינקטיבית לבן החברה שחווה נפילה ארעית - קרי מצוקה - שבהינתן העזרה הוא ישוב למעמד הקודם.

תענית

ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית. יש חמש תעניות קבועות במהלך השנה: תשעה באב, שבעה עשר בתמוז, צום גדליה, עשרה בטבת ותענית אסתר. יום הכיפורים לא נחשב לתענית מכיוון שהוא צום למטרות כפרה על חטאים ולא צום למטרות אבל. בנוסף, ההלכה עוסקת בתעניות חד-פעמיות שיחידים או קהילות מחליטים לצום. ההלכות הקשורות לתעניות מפורטות במשנה ובתלמוד בעיקר במסכת תענית, וכן במסכת יומא העוסקת ביום הכיפורים.

שורש המילה תענית הוא ע-נ-ה, במשמעות של עינוי עצמי.

תענית בה"ב

תענית בה"ב, תענית שני וחמישי ושני, הוא מנהג של יהדות אשכנז לצום שלושה צומות רצופים, בימים שני וחמישי ושני הראשונים בחודש חשוון ובחודש אייר, שני וחמישי בשבוע האחד, ויום שני בשבוע שאחריו.

כיום רק בודדים צמים תעניות אלו בפועל, אבל בחלק מבתי הכנסת האשכנזיים נוהגים לומר את הסליחות המיועדות לתעניות אלו.

תענית דיבור

תענית דיבור היא פרק זמן שאדם גוזר על עצמו שתיקה חלקית, ונמנע מלדבר דברי חולין.

המנהג מקובל במצבים מסוימים במסגרת דתות רבות ברחבי העולם, בהן בודהיזם, הינדואיזם ומספר זרמים של נצרות.

ביהדות יש הנוהגים בתענית דיבור במשך כל חודש אלול. בנוסף, רבים נוהגים להיות בתענית דיבור בימי שני וחמישי בימי השובבי"ם במקום תענית אכילה.

מפיץ הרעיון בדור האחרון היה הרב יצחק אלפייה, שטען שתענית כזו עדיפה מפני שאינה מחלישה את האדם.

תפילת שחרית

תפילת שחרית היא התפילה הנערכת בבוקר, והיא הארוכה מבין תפילות היום. ניתן להתחיל בתפילת שחרית החל מהנץ החמה, ומעלות השחר אסור לעסוק במלאכה, לאכול, או ליזום שיחה, עד סיום תפילת העמידה.

שני חלקיה הקדומים של תפילת שחרית הם קריאת שמע ותפילת העמידה, ועם הזמן צורפו אליה ברכות ותפילות נוספות. בימים שני וחמישי, וכן בשבתות ובחגים, נוספת לתפילת שחרית הקריאה בתורה.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.