שנות ה-50 של המאה ה-20

שנות ה-50 של המאה ה-20 (העשור מכונה גם בקיצור שנות החמישים או בסלנג הפיפטיז) היו העשור השישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1950 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1959.

בשנות ה-50 החלה המלחמה הקרה לצבור תאוצה ולהכות גלים בזירה הבינלאומית. מלחמת וייטנאם שהחלה לקראת סיומו של העשור, ובמידה פחותה יותר גם מלחמת קוריאה בתחילת העשור - מסמנות את נקודות הציון הדרמטיות ביותר למאבק בין המחנה הקומוניסטי בהובלת ברית המועצות, לבין המחנה הקפיטליסטי בהובלת ארצות הברית. השפעות המלחמה הקרה בעשור זה מזוהות גם עם תקופת המקארתיזם בארצות הברית, שהתאפיינה בהאשמות, לעיתים מוגזמות, של אנשי ציבור ובידור רבים ב'שיתוף פעולה עם הקומוניזם'. ברחבי העולם לקחו חלק במאבקים מקומיים רבים תנועות קומוניסטיות וליברליות, שלעיתים נתמכו על ידי המעצמות הגדולות, וגרמו בין השאר למהפכה המרקסיסטית בקובה.

שנות ה-50 הן בעיצומה של נקודת מפנה מבחינת הקולוניאליזם, והן התאפיינו במאבקים רבים לעצמאות לאומית באסיה ואפריקה. רבים מהמאבקים הובילו לתוצאות שונות, החל מהתערבות צבאית אגרסיבית מצד המעצמות הקולוניאליסטיות, דרך הרחבת האוטונומיה של העמים הכבושים ועד השגת עצמאות של ממש.

גם מגמת הדה-קולוניזציה וגם התגברות המלחמה הקרה, היו תחת השפעה רבה של מלחמת העולם השנייה, שאף על פי שהסתיימה באמצע העשור הקודם, השפעותיה הדרמטיות עדיין ניכרו ברחבי העולם. דוגמאות נוספות להשפעות המלחמה ניתן לראות בהתחזקותן הכלכלית של גרמניה המערבית, אוסטריה ויפן תחת הסכמי הכניעה ממלחמת העולם השנייה, וכן בהתחזקות האו"ם שקלט חברות רבות חדשות וכונן כמה הסכמים בינלאומיים משמעותיים.

מבחינה חברתית, בעשור זה המשיכה המגמה העולמית של הכרה בזכות הבחירה לנשים, וגם העלייה בתרבות הביטניקים. בארצות הברית עשור זה מזוהה עם המאבקים של התנועה לזכויות האזרח שנאבקה באפליה ממנה סבלו אפרו-אמריקאים, וכן עם מאבקם של ההומוסקסואלים למען שיפור זכויותיהם.

מבחינה תרבותית מזוהה עשור זה עם עליית הרוקנרול ותחילתו של הפופ המסורתי.

מבחינה מדעית וטכנולוגית ראויים לציון תחילתו של השימוש ההמוני בטנזיסטור, פיתוח שפות התכנות הראשונות, וגילוי ה-DNA. הרפואה המודרנית סימנה נקודות ציון משמעותיות כאשר הציגה לעולם את מבחן אפגאר, שיטה שהפחיתה משמעותית את תמותת תינוקות בעולם, ושנתיים לאחר מכן, כאשר פותח החיסון לפוליו.

במערב אירופה בעשור זה הוקם השוק האירופי המשותף, וכן כמה ארגונים נוספים, שיחד היוו צעד משמעותי לכיוון היווסדו של האיחוד האירופי בהמשך. במזרח אירופה התאפיין עשור זה בדיכוי אלים של הצבא האדום בתגובה למחאות בגרמניה המזרחית, גאורגיה והונגריה. במזרח התיכון בלטו מאבקים פנימיים אלימים בסוריה, לבנון, מצרים ועיראק.

בישראל שנות ה-50 מזוהות בעיקר עם הסכם השילומים, מבצע קדש, והעלייה ההמונית שהכפילה את כמות היהודים במדינה.

1950s decade montage
שורה עליונה משמאל לימין: תצלום מספטמבר 1950 של חיילים אמריקאים במהלך מלחמת קוריאה, החיסון הראשון לפוליו מפותח לראשונה בשנות ה-50 על ידי ד"ר יונה סאלק. שורה אמצעית משמאל לימין: ב-27 במרץ 1954 ארצות הברית ערכה לראשונה ניסוי בפצצת מימן (Operation Castle), בשנת 1959 במסגרת המהפכה הקובנית הודח שליט קובה פולחנסיו בטיסטה ובמקומו תפס את השלטון פידל קסטרו אשר הביאה להקמת הממשלה הקומוניסטית הראשונה בחצי הכדור המערבי, באמצע שנות החמישים הזמר האמריקני אלביס פרסלי הפך לדמות המובילה של הז'אנר המוזיקלי החדש רוק'נ'רול. שורה תחתונה משמאל לימין: עשן עולה ממכלי הנפט בפורט סעיד במהלך מלחמת סיני (1956), צנחנים צרפתים צעדו באלג'יר בתחילת מלחמת אלג'יריה (1957), באוקטובר 1957 ברית המועצות שלחה לחלל את ספוטניק 1 אשר היה באותה העת הלוויין הראשון בחלל.
מאות:
המאה ה-19המאה ה-20המאה ה-21
עשורים:
1930–1939 - 1940–1949 - 1950–1959 - 1960–1969 - 1970–1979
שנים:
<<< - 1950 - 1951 - 1952 - 1953 - 1954 - 1955 - 1956 - 1957 - 1958 - 1959 - >>>

אירועים עולמיים

מלחמות בינלאומיות

איומים גרעיניים

  • 8 במרץ 1950 – ברית המועצות מכריזה שיש לה פצצת אטום.

הסכמים ומשברים בין-יבשתיים

תופעות בינלאומיות

סכסוכים פנימיים ותמורות פוליטיות

מערב אירופה

מזרח אירופה

המזרח התיכון

המזרח הרחוק

אמריקה הצפונית

Fidel Castro (cropped)
בשנת 1959 פידל קסטרו הופך למנהיג קובה בעקבות המהפכה הקובנית

אמריקה הדרומית

אפריקה

כלכלה

התנקשויות, חיסולים, וניסיונות התנקשות

ההתנקשויות, החיסולים, וניסיונות ההתנקשות הבולטים ביותר במהלך העשור (לא בהכרח רק רציחות פוליטיות):

אסונות

אסונות טבע

  • 8 ביוני 1953 – 115 הרוגים בסופת טורנדו אשר מכה בעיר פלינט שבמישיגן. זהו הטורנדו האחרון שגבה יותר מ-100 קורבנות.
  • 1955-1954 - 3 סופות הוריקן מכות בתוך שנתיים באמריקה הצפונית, וגובות את חייהם של למעלה מ-300 בני אדם. הוריקן "קרול" שהכתה באוגוסט 1954 היא סופת ההוריקן הראשונה במסורת האמריקאית של נתינת שמות לסופות הוריקן, כאשר במשך עשרות שנים נהוג היה לתת לסופות שמות נשיים[3].
  • 27 ביוני 1957 – סערת ההוריקן "אודרי" הורגת 500 בני אדם בלואיזיאנה וטקסס[3].
  • 2 ביולי 1957 – ברעידת אדמה במגניטודה 7.4, מצפון לטהראן באיראן נהרגים 2,500 איש.
  • 27 בספטמבר 1959 – קרוב ל-5,000 איש נספים בסופת טייפון באי הונשו (Honshu) ביפן.

אסונות מעשי ידי אדם

מדע וטכנולוגיה

טכנולוגיית חלל

Sputnik asm
ברית המועצות משגרת את ספוטניק 1, הלוויין המלאכותי הראשון.

טכנולוגיה צבאית

Castle Bravo (black and white)
ניסוי בפצצת מימן בעוצמה של 15 מגהטון על ידי ארצות הברית בשנת 1955. צולם ממרחק 125 ק"מ מהפיצוץ.

פיתוחים טכנולוגיים נוספים

ZenithSC500SpaceCommand-TVRemoteControl CBCMuseum

בשנת 1955 חברת זנית מציגה את השלט רחוק

RCA CT-100 screenshot

בתחילת העשור משווקת לראשונה הטלוויזיה הצבעונית

הישגים מדעיים בתחום הרפואה

Polio Vaccination (cropped)
החיסון הראשון לפוליו מפותח לראשונה בשנות ה-50 על ידי ד"ר יונה סאלק

הישגים מדעיים נוספים

DNA-fragment-3D-vdW
פרנסיס קריק וג'יימס ווטסון מגלים את המבנה הספירלי של ה-DNA
Edmund Hillary and Tenzing Norgay
ב-1953 פסגת האוורסט נכבשת לראשונה על ידי אדמונד הילרי וטנזינג נורגיי

תרבות פופולרית

מוזיקה

טלוויזיה

Family watching television 1958
משפחה אמריקנית צופה ביחד בטלוויזיה, 1958
  • במהלך שנות ה-50, הטלוויזיה מחליפה בהדרגה את הרדיו כאמצעי התקשורת הדומיננטי במדינות המתועשות.
  • 1950: צחוק מוקלט - תוכנית הטלוויזיה הראשונה שעושה שימוש בפסקול של צחוק מוקלט היא "המופע של האנק מק'קיון".
  • 1951: קומדיית מצבים - סגנון זה, שהחל עוד בעשור הקודם, מקבל את שמו עם עליית הפופולריות שלו, בעקבות סדרות בולטות כמו "לוסי אהובתי".
  • 1951: תוכניות האירוח - בשנת 1951 עולה לאוויר בארצות הברית תוכנית האירוח הראשונה, בכיכובו של ג'ו פרנקלין. בשנת 1954 נוחל סגנון זה הצלחה רבה עם תחילת שידורה של The Tonight Show, שמאז ממשיכה להיות משודרת ברצף למעלה מ-6 עשורים.
  • 1959: טלוויזיה צבעונית - תוכנית המערבונים בוננזה היא תוכנית הטלוויזיה הראשונה שמשודרת בצבע.
  • תוכניות וסדרות טלוויזיה בולטות מחו"ל שעלו לשידור במהלך העשור: לוסי אהובתי (1951), דראגנט ‏ (1951), המופע של אבוט וקוסטלו ‏ (1952), Guiding Light ‏ (1952), המופע של אוזי והארייט ‏ (1952), סופרמן ‏ (1952), החיים עם אליזבת ‏ (1953), רין טין טין ‏ (1954), פלאש גורדון (1954) ‏, The Tonight Show‏ (1954), ‏Father Knows Best ‏ (1954), אלפרד היצ'קוק מגיש (1955), לאסי ‏ (1954), כשהעולם מסתובב ‏ (1956), The Honeymooners ‏ (1956), Leave It to Beaver ‏ (1957), פרי מייסון (1957), מווריק ‏ (1957), פרי מייסון ‏ (1957), The Real McCoys ‏ (1957), פיטר גאן ‏ (1958), אזור הדימדומים (1959), בוננזה (1959), הבלתי משוחדים ‏ (1959), לאראמי ‏ (1959).

מגמות אופנה

המונח "דור הביט" תיאר זרם אומנותי של תחילת העשור, המאופיין בכתיבה חופשית ואסוציאטיבית, בשפת דיבור, אשר כותביה כותבים את כל אשר על דעתם ונמנעים מלערוך תיקונים בטקסט. בשנת 1958 נטבע בארצות הברית המונח "ביטניק", כינוי גנאי לנערים מזוקנים וצמאי חופש, המשתמשים בסמים ובאלכוהול, ושהוריהם או מנהלי בית הספר חששו כי יהפכו לקומוניסטים.

החופש, הפוליטיות וגילם הצעיר של הביטניקים יהוו שנים אחר כך מודל לתנועת-נגד: למשל, ההיפים בשנות השישים והפאנקיסטים בשנות השבעים.

שנות ה-50 במערב מזוהות עם אופנת ההוט קוטור - ביגוד ואביזרי אופנה יוקרתיים שהוכנו והותאמו באופן אישי - שהחלה לצבור פופולריות לאחר מלחמת העולם השנייה, לאחר שמדינות המערב יצאו מכלכלת הצנע של המלחמה, ופריז חזרה להיות בירת האופנה העולמית. אחת התוצאות של השגשוג הכלכלי שלאחר מלחמת העולם השנייה הייתה זמינות רבה של בדים סינתטיים חומרים כמו ניילון, ופוליאסטר, אשר היו נוחים לכביסה.

הכתפיים המרובעות והחצאיות הקצרות חלפו מהאופנה, והתחלפו בעיצובי צורות וצלליות בבד ובעיצוב בגדים המחמיאים מאד לצורת הגוף הנשית, דוגמת דיור. אופנה זו באה לידי ביטוי, בדרך כלל, בגזרת כתפיים צרות, מותניים צמודים, דגש על חזה, חצאיות ארוכות יותר, ולרוב בעלות שוליים רחבות יותר. באמצע שנות ה-50 אופנה זו פינתה בתורה את מקומה לאופנה חדשה של ביגוד שאינו מותאם אישית לצורת הגוף, וחלק מבגדים אלו כונו על ידי מגזין ווג "שמלת חולצת טריקו". מגמה חדשה, שצברה תאוצה בתקופה זו, הייתה שבני הנוער פיתחו אופנה משלהם, במקום להתלבש בדומה להוריהם כמו בעשורים הקודמים.

עוד בתחילת העשור, הביקיני, שחולל סערה ברחבי העולם בהמשך, הפך פופולרי על חופי הריביירה הצרפתית. הזינוק המשמעותי ביותר של הביקיני בשוק העולמי בא, כאשר הופיעה השחקנית בריז'יט בארדו בבגד הים הזעיר בסרט "ואלוהים ברא את האישה" משנת 1956.

במזרח, מעצבים שונים במדינות עולם שלישי אשר היו מחוץ לשליטה קולוניאלית ביקשו ליצור זהות אופנתית שונה שתבדיל אותם מהתרבות המערבית, וכך, אנשי עסקים מאסיה או מהמזרח התיכון, למשל, לבשו לעיתים חליפות בסגנון מערבי עם כיסויי ראש מקומיים כמו תרבוש או כאפיה. בהודו, בגדים מסורתיים הותאמו לסגנון חליפה, ובסין החלה בהדרגה לחלחל לאופנה חליפות בסגנון לבושו של מאו.

בעשור זה לראשונה הצטרפה הטלוויזיה למגזיני האופנה וסרטי הקולנוע, בהכתבת האופנה.

קולנוע

ספרות

ספורט

שונות

Girl twirling Hula Hoop, 1958
ילדה משחקת בהולה הופ, 1958

אישים בולטים

מנהיגי עולם בולטים

מנהיגי עולם שנכללו במהלך העשור בצמרת רשימת אנשי השנה של המגזין "טיים":

שחקנים / אנשי בידור

מוזיקאים ולהקות

ספורטאים

סופרים

שנות ה-50 בישראל

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ראו גם – 1950 בישראל, 1951 בישראל, 1952 בישראל, 1953 בישראל, 1954 בישראל, 1955 בישראל, 1956 בישראל, 1957 בישראל, 1958 בישראל, 1959 בישראל

אירועים משמעותיים בישראל

בשנת 1952 לאחר הסכמת ממשלת ישראל, נפתח הסכם השילומים, שעורר סערה גדולה במדינה והביא לדילמה מוסרית את אנשי הממשל השונים בארץ. בשנים 19541955 התחוללה בארץ פרשת לבון שעוררה בפעם הראשונה פקפוק בממשל ובמוסדות הביטחון. ב-1956, בעקבות הודעת מצרים על הלאמת תעלת סואץ ושורה של פעולות טרור מצד הפדאיון, פתחה ישראל, בשיתוף פעולה סודי עם בריטניה וצרפת, במבצע קדש - לכיבוש חצי האי סיני והשגת שליטה על תעלת סואץ. לאחר שהושגו התוצאות הרצויות נסוגה ישראל מחצי האי סיני ומרצועת עזה בלחץ המעצמות.

כמו כן התאפיינו שנים אלה בהגעתם של קרוב למיליון יהודים לישראל כחלק מהעלייה ההמונית, מהלך שהכפיל את האוכלוסייה היהודית במדינה ועירער את ההרכב ההומוגני שלה. העולים שבאו ממרבית ארצות הפזורה היהודית במזרח התיכון ומרכז אירופה, שוכנו במעברות שהוקמו במהירות. תנאי החיים הקשים, לצד תחושתם של עולים רבים כי הם מופלים על רקע מוצאם התרבותי, הביאו למירמור ולמתחים ששיאם היה בהתפרצות שנודעה לימים כמהומות ואדי סאליב.

בשנות ה-50 הוקמו קרנות הפנסיה ההסתדרותיות שהתפתחו עד שהקיפו חלק גדול של ציבור העובדים המאורגן בישראל. קרנות דומות הוקמו גם על ידי ארגוני עובדים אחרים (הסתדרות הפועל המזרחי והסתדרות העובדים הלאומית.

בשנת 1955 נבנה מחשב הויצק, המחשב הראשון במדינת ישראל, ואחד המחשבים האלקטרוניים הראשונים בעולם.

ב-30 באוקטובר 1957 הושלם מפעל ייבוש אגם החולה על ידי קק"ל.

בשנת 1959 הוקמה שכונת קריית מטרסדורף השכונה הוקמה על ידי הרב שמואל ארנפלד. ונקראה על שם העיר מטרסדורף בהונגריה (שלאחר מכן הפכה למטרסבורג באוסטריה), שם שכנה קהילה יהודית מוכרת ומפורסמת. הקמת הקריה סמלה את התפתחויות הבנייה החרדית בירושלים והתרחבותן של השכונות החרדיות סביב שכונת מאה שערים (השכונה החרדית הוותיקה בירושלים).

Menachem Begin při projevu na demonstraci proti německým reparacím v Tel Avivu v únoru 1952

מנחם בגין נואם בהפגנה כנגד הסכם השילומים בין ישראל לגרמניה המערבית, מרץ 1952.

Maale Akrabim Massacre

טבח מעלה עקרבים, 17 במרץ 1954

Israeli troops in sinai war

מלחמת סיני: צנחנים ישראלים מתכוננים ללחימה לאחר הצניחה במעבר המיתלה שבחצי האי סיני, 1956

תרבות ישראלית פופולרית

הערות שוליים

  1. ^ המדריך לקניה, היסטוריה של קניה, טריפוד
  2. ^ Japan profile - Timeline, BBC
  3. ^ 3.0 3.1 רשימת הסופות הקטלניות ביותר בארצות הברית, המעבדה האטלנטית לאוקיינוגרפיה ומטאורולוגיה
  4. ^ Surface-to-air missile
  5. ^ לואיס ריצ'ארדסון ומהפכת חיזוי מזג האוויר, עושים ביסטוריה
  6. ^ History of Salsa Music & Dance
  7. ^ History of The Musical Stage, musicals101
  8. ^ Timeline 1950 - 1959, www.lego.com (באנגלית)
  9. ^ TIME Magazine Cover: Mohammed Mossadeg, Man of the Year - Jan. 7, 1952 - Mohammed Mossadeq - Person of the Year - Iran - Middle East
  10. ^ Elizabeth II: 1952 - Person of the Year: A Photo History - TIME
  11. ^ TIME Magazine Cover: Konrad Adenauer - Aug. 31, 1953 - Konrad Adenauer - Germany
  12. ^ Nikita Khrushchev: 1957 - Person of the Year: A Photo History - TIME
  13. ^ TIME Magazine Cover: Charles DeGaulle, Man of the Year - Jan. 5, 1959 - Charles DeGaulle - Person of the Year - France - Paris
  14. ^ Dwight D. Eisenhower: 1944, 1959 - Person of the Year: A Photo History - TIME
בוסה נובה

בוסה נובה (בפורטוגזית: Bossa Nova) היא סגנון מוזיקלי שגיבשו המלחין אנטוניו קרלוס ז'ובים והזמר-גיטריסט ז'ואאו ז'ילברטו בברזיל בשלהי שנות ה-50 של המאה ה-20. הסגנון הפך פופולרי מאוד ברחבי העולם בשנות ה-60 והשפיע רבות על התפתחות המוזיקה הפופולרית ומוזיקת הג'אז מסוף המאה ה-20 ועד היום.

בית ציוני אמריקה

בית ציוֹני אמריקה הוא מרכז תרבות ברחוב אבן גבירול פינת רחוב דניאל פריש (פריש היה נשיא ארגון ציוני אמריקה ב-1949) בתל אביב.

הבניין נוסד ביוזמת ההסתדרות הציונית בארצות הברית בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20 והיה לאחד ממרכזי התרבות הראשונים בעיר. במקור נועד המוסד להתקיים כבית תרבות לשרות ציבור דוברי האנגלית ובעבר אף פעלו במקום האולפנים לעברית של עיריית תל אביב.

הבניין תוכנן על ידי האדריכל מאיר הורמן, שבעקבות קשריו עם ארגון ציוני אמריקה, תיכנן מספר פרויקטים לארגון, ובהם גם את כפר סילבר.

בלטויי ווקה

בלטויי ווקה (בליטאית: Baltoji Vokė (מידע • עזרה); בפולנית: Biała Waka, ביאווה ואקה) היא עיר במחוז המשנה שיילצ'נינקי במחוז וילנה שבדרום-מזרח ליטא.

גודל האוכלוסייה בעיר יציב מאז שנות ה-50 של המאה ה-20 ועומד על כ-1,000 בני אדם.

גום

גוּם (מרוסית: ГУМ, ראשי תיבות: Главный Универсальный Магазин - "חנות הכל-בו הראשית") הוא מבנה בצידה הצפון-מזרחי של הכיכר האדומה במוסקבה. לפני שנת 1920 נודע המקום כ"שורות מסחר עליונות". החל מסוף שנות ה-50 של המאה ה-20 התקבע השם הנוכחי, למעט החלפת המילה הראשונה "Главный" (ראשי) ב-"Государственный" (ממשלתי, של המדינה), דבר שלא השפיע על ראשי התיבות "גום". מאחר שהשם התקבע, הוא לא שונה גם לאחר הפרטת החנות.

המקום היה ידוע כאזור מסחרי כבר במאה ה-15, ובתקופת הצאר איוואן האיום היו במקום מספר רב של חנויות קטנות. בתחילת המאה ה-19, נבנתה חזית הבניין שנועדה להסתיר את הדוכנים שמאחוריה.

הייקו

הַייקוּ (ביפנית: 俳句) היא צורת שירה קצרה שמקורה ביפן המסורתית. שירי הייקו עוסקים בדרך כלל ברגע כלשהו בהווה, שהמשורר מתבונן בו ומתאר אותו באופן אובייקטיבי ומיידי ככל האפשר. מאז שנות ה־50 של המאה ה־20 ההייקו זוכה לפופולריות מחודשת בכל רחבי העולם.

לוויין

לוויין הוא גוף שמיימי המקיף גוף שמימי אחר, לרוב כוכב או כוכב לכת, המונח לוויין בעברית בא מהשורש ל-ו-ה, שכן הלוויין "מלווה" את כוכב הלכת.

קיימים שני סוגי לוויינים:

לוויין טבעי: ירח נחשב ללוויין טבעי של כוכב הלכת אותו הוא מקיף.

לוויין מלאכותי: כל גוף מעשי ידי אדם שנשלח למסלול סביב גרם שמיים.עם תחילת שיגורם לחלל של לוויינים מלאכותיים על ידי האדם בסוף שנות ה-50 של המאה ה-20, הלכה ותפסה משמעות הלוויין המלאכותי את מקומה של המשמעות הכללית, וכיום במושג "לוויין" הכוונה היא בדרך כלל ללוויין מלאכותי, ואילו ללוויין טבעי יוחד השם "ירח".

מאז העשור השני של המאה ה-21, עם ההוזלה של תחום הלוויינות, נכנס יותר ויותר התחום של מערכי לוויינים, הנותנים פתרונות לשלל תחומים בפריסה עולמית.

מוזיקת נשמה

מוזיקת נשמה (באנגלית: Soul music) היא שילוב של רית'ם אנד בלוז וגוספל שהחל שנות ה-50 של המאה ה-20 המאוחרות בארצות הברית. רית'ם אנד בלוז (באנגלית: בלוז וקצב, מינוח שטבע המפיק המוזיקלי ג'רי וקסלר) הוא בעצמו שילוב של בלוז וג'אז, כאשר שנות ה-40 של המאה ה-20 קבוצות קטנות של מוזיקאים אמריקאים-אפריקאים, שניגנו בדרך-כלל בסקסופון, שילבו ג'אז עם מסורות של בלוז. מוזיקת נשמה נבדלת מרית'ם אנד בלוז בכך שהיא משתמשת במוטיבים של גוספל, בדגש הגדול יותר על שירה, ובשילוב של נושאים חילוניים ודתיים גם יחד.

הסוגה נחלקת בין סגנון שירה יפה, נעים לאוזן, מלודי ומלטף (כגון זה של סם קוק או הסופרימס) לבין סגנון פרוע יותר, מיני ומחוספס שנציגיו הם וילסון פיקט וג'יימס בראון. סגנון נוסף של סול נובע מחיקוי של דרשה של מטיף בכנסייה בהגשה דיקלומית, קצבית ומתחרזת. נציג בולט של סגנון זה הוא סולומון בורק.

אין קשר בין מוזיקת נשמה לבין "שירי נשמה" במוזיקה החסידית.

מכונית-על

מכונית על היא מכונית יוקרה, ספורט או גראן טוריסמו בעלת כושר לביצועים מוגברים. למעשה מדובר במונח שיווקי נטול אמות מידה מתוקנות, המשמש יצרני רכב בפרסומן של מכוניות כביש בייצור סדרתי או מוגבל, כבעלות מאפיינים ייחודיים ותג מחיר גבוה במיוחד. ביצועי מכוניות-על ניצבים בראש סדר העדיפויות של היצרן, לעיתים תוך ויתור על מאפיינים אחרים הרווחים ברכבים רגילים, כמו נוחות, שימושיות וחסכוניות.

ספרות זולה (סוגה)

ספרות זולה (באנגלית: Pulp fiction) היא סוגה של מגזינים זולים שנמכרו בדוכני עיתונים משנות ה-20 ועד שנות ה-50 של המאה ה-20, ולאחריהן נמכרו בתפוצה רחבה יותר.

ספרית מעריב

ספריַּת מעריב הייתה הוצאת ספרים עברית במדינת ישראל. ההוצאה נוסדה באמצע שנות ה-50 של המאה ה-20 ברחוב קרליבך בתל אביב על ידי עיתונאים בעלי העיתון "מעריב" בראשות עזריאל קרליבך. בשנות פריחתו של העיתון נמנתה "ספרית מעריב" עם הוצאות הספרים הגדולות בישראל. בשנות ה-80 של המאה ה-20 עברה ההוצאה לקבוצת הד ארצי שבבעלות מעריב החזקות.

בדצמבר 2002, במסגרת צעדי התייעלות של "הד ארצי", פוטרו רוב עובדי ספרית מעריב ונחתם חוזה בינה ובין הוצאת כתר ספרים לפיו תספק כתר לספרית מעריב שירותי הפקה, ייצור, לוגיסטיקה ושיווק בעוד ספרית מעריב תמשיך לעסוק בענייני התוכן, בפרסום ויחסי ציבור כמערכת עצמאית וכותריה ימשיכו לשאת את לוגו ספרית מעריב.

החל מ-27 בדצמבר 2012 כתר היא הבעלים של ספרית מעריב, שחדלה להתקיים כישות עצמאית.

עיירת פיתוח

עיירת פיתוח היא אחת מקבוצת עיירות וערים שנבנו בישראל באזורי הפריפריה במהלך שנות ה-50 של המאה ה-20 כדי לפזר את האוכלוסייה בכל רחבי ישראל. רוב עיירות הפיתוח נבנו בגליל ובנגב - אזורים דלילי אוכלוסייה לעומת אזור המרכז הצפוף וירושלים הגדולה.

פופ ארט

פופ ארט (באנגלית: Pop art) החלה אמנותית שמרכזה היה בעיקר בארצות הברית ובאנגליה החל מסוף שנות ה-50 של המאה ה-20. התנועה הקיפה תחומי תרבות שונים כגון מוזיקה, אמנות פלסטית, קולנוע, אופנה ועוד. אמני הפופ ארט בחנו את ההשפעה ההדדית של תחומי התרבות השונים.

אמנות הפופ מרמזת בשמה על המילה פופולרי. אף על פי שאמנות הפופ נוסדה באנגליה, סגנונם של האמנים האמריקנים לא התבסס על סגנונם של הבריטים. אמני פופ ארט בולטים בתחום האמנות הפלסטית הם רוי ליכטנשטיין, אנדי וורהול, קלאס אולדנבורג וריצ'רד המילטון. המאפיין של עבודותיהם היה בהכנסה של חומרים חוץ אמנותיים לעבודות, כגון קומיקס, פרסומות ועוד. העבודות מתאפיינות בדרך כלל בצבעוניות עזה.

מבקרי אמנות רואים באמנות הפופ תגובה לאקספרסיוניזם המופשט, אבל אמנות הפופ קיבלה מהאקספרסיוניזם המופשט גורמים אחדים. אחד הגורמים החשובים הוא המודעות הרבה לאפשרויות באמנות בכלל ובאפקטים הנוצרים ביצירה אדירת ממדים. אך בניגוד לאקספרסיוניזם המופשט אמנות הפופ היא שיבה אל הפיגורטיביות ומשיכות הצבע בהן על פי רוב נקיות וחדות.

הפופ ארט אינה תנועה עם מניפסטים והופעות קבוצתיות, אלא נטייה משותפת של אמנים בכיוון יצירתי מסוים, שעושה שימוש בטכניקות ובאמצעים שונים מאלו שהיו מקובלים כ"תהליך אמנותי" לפני כן. נושאי יצירות פופ שאולים מן המרקם האורבני (בעיקר של ניו יורק), המשקף את מאפייני החברה האמריקנית בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה: השפע הכלכלי, תרבות הצריכה ושיווק.

את המושג Pop Art המציא דווקא מבקר האמנות האנגלי לורנס אלווי, בהתייחסו להתרחשויות באמנות האנגלית (ולא האמריקנית) החל מ-1953. בראשית שנות ה-50 סימנו כיווניה של אמנות העיצוב באנגליה מגמה, שגברה לקראת סוף העשור ומצאה את מלוא ביטויה דווקא בארצות הברית, בעיקר בשנות ה-60. החל מ-1953 פעלה בלונדון קבוצת אמנים אליטיסטית בשם "הקבוצה העצמאית". האידאולוגיה העיצובית, שמצאה ביטוי בתערוכותיהם הקבוצתיות רצתה להעביר מסר, שלפיו הטכנולוגיה החדשה משתלטת על החיים. ב-1956 הציגה הקבוצה בלונדון תערוכה בשם "זהו המחר". בתערוכה הוצגו יצירות שהדגישו את העובדה, שאין מרחק בין הפונקציונלי לאסתטי. בין המוצגים היו: בקבוקי בירה ענקיים, קולאז'ים של כרזות פרסומת, גופי תאורה חדשניים, שהבהירו את המסר: "השימושי הוא גם יפה!".

מחולליה הישירים ביותר של אמנות הפופ היו ג'ספר ג'ונס ורוברט ראושנברג. שניהם אמנם פעלו בדרכים נפרדות, אך הם אלו שעוררו ביקורות של מבקרי אמנות.

צייר נוסף שהשפיע על אמנות הפופ הוא לארי ריוורס. העיתונות אהבה את ציוריו של לארי ריוורס, בניגוד לאלו של ג'ונס וראושנברג. העיתונות אהבה את החושניות שהיה מפיק מן הצבע. ריוורס היה אמפיריציסט, ודגל בעריכת ניסויים; ניסוייו הם בדרך כלל נטולי יראת כבוד ורבי המצאות שנונות. עם זאת הוא היה הראשון שעשה שימוש מתוך כובד ראש גמור בנושאים ה"וולגריים" האופייניים לאמנות הפופ.

פטיפון

הפָּטֵיפוֹן (מצרפתית: Pathéphone, ובעברית: מָקוֹל) הוא מכשיר לנגינת תקליטים. בשפות רבות נקרא המכשיר פוֹנוֹגְרָף.

מקור השם הגנרי "פטיפון" הוא במותג של דגמי פונוגרפים שיוצרו בצרפת על ידי החברה של האחים אמיל ושארל פָּטֵה (Pathé). בקטלוג החברה משנת 1912 יש עשרה דגמים שונים של פטיפונים. במהלך שנות ה-50 של המאה ה-20 נעשו ניסיונות לייצר פטיפון למכונית.

המילה "פטיפון" הגיעה ככל הנראה לשפה העברית מן השפה הרוסית, שם התקבל המותג בתקופה מסוימת כשמו של המכשיר.

פראמאונט

פראמאונט (באנגלית: Paramount Pictures Corporation) היא חברה אמריקאית להפקה והפצת סרטים, שמרכזה בהוליווד, קליפורניה. בשליטת תאגיד ויאקום.

פראמאונט היא אולפן הסרטים הוותיק ביותר כיום. ראשיתה בשתי חברות הפקה שנוסדו ב-1912, חברת "פיימוס פליירס" של אדולף צוקור וחברת "לסקי" של ג'סי לסקי.

ב-1914 החלו שתי החברות להפיץ את סרטיהן דרך חברת "סרטי פראמאונט" החדשה, שהייתה חברת ההפצה הכלל-ארצית המצליחה הראשונה. ב-1916 אוחדו שלוש החברות.

במהלך השנים הפיקה פראמאונט והפיצה אלפי סרטים. משנות ה-30 של המאה ה-20 עד שנות ה-50 של המאה ה-20 הם הפיקו סרטים מצוירים קצרים.

כיום פראמאונט היא האולפן הגדול האחרון שעדיין שוכן בהוליווד עצמה. החברה שוכנת במשכנה הנוכחי החל מ-1927. האולפן הוא אחד מסמליה המפורסמים של הוליווד ומסלול תיור מבוקש.

פרס זאב לספרות ילדים ונוער

פרס זאב לספרות ילדים ונוער הוא פרס שנתי המוענק לסופרים ומשוררים בולטים הכותבים בתחום ספרות ילדים ונוער.

הפרס נקרא על שמו של אלוף-משנה אהרן זאב, קצין החינוך הראשי של צה"ל בשלהי שנות ה-50 של המאה ה-20 וסופר ומשורר לילדים.

הפרס מוענק על ידי האגודה למען החייל (הקרן להנצחת אהרן זאב), עיריית תל אביב (בית אריאלה) ומשרד החינוך.

פרס חולק עד שנת תשס"ח (2009) ואינו מחולק עוד.

קריית הממשלה

קריית הממשלה הקרויה גם קריית בן-גוריון נמצאת בגבעת רם שבירושלים, ומהווה ריכוז של בנייני הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת במדינת ישראל. הקריה, הנמצאת בהקמה מתמשכת מאז שנות ה-50 של המאה ה-20, מהווה היום חלק מרכזי מתוכנית הרחבה רחבת היקף המתוכננת לכלול בצד בנייני מוסדות השלטון של המדינה גם מבני תרבות לאומיים, אנדרטאות וסמלים לאומיים, ואזורי התכנסות ובילוי - תחת השם החדש קריית הלאום.

ריבוזום

הריבוזום (Ribosome; מקור השם מחומצה ריבונוקלאית ומהמילה soma מיוונית שמשמעותה "גוף") הוא מבנה תוך-תאי המצוי בתאי כלל היצורים החיים ואחראי ליצירת החלבונים בתא. מאחר שכל החיים המוכרים לנו מבוססים על פעולת חלבונים, לריבוזום יש חשיבות מכרעת על חיי התא והאורגניזם כולו. בכל אחד מתאי גוף האדם כמיליון ריבוזומים, ובתאי הכבד - כחמישה מיליון.

מהות פעולת הריבוזום היא עבודת הרכבה על פי תוכנית מוכנה מראש (היא החומר התורשתי) של מרכיבי החלבון - חומצות אמינו - למולקולת חלבון חדשה. התהליך כולו מראשיתו עד סופו קרוי "תרגום" (Translation), מאחר שהריבוזום מתרגם את התוכנית המצויה בחומר התורשתי משפת הנוקלאוטידים לשפת חומצות האמינו והחלבונים.

ראשית תהליך התרגום הוא ביחידה זמנית של חומר גנטי מסוג RNA, שתפקידו להעביר את התוכנית לריבוזום - RNA זה נקרא RNA-שליח או mRNA. מולקולת ה-mRNA עוברת דרך הריבוזום, אשר קורא את המידע התורשתי ביחידות מידע בנות 3 נוקלאוטידים כל אחת, המכונות "קודונים" (Codons). כל קודון כולל אינפורמציה לזהות של חומצת אמינו אחת בחלבון הנוצר, על פי חוקיות המתוארת בקוד הגנטי. הריבוזום אוסף חומצת אמינו מתאימה לפי הקודון בעזרת מולקולות tRNA ומחבר אותה לקודמתה בתור, ואז ממשיך לקודון הבא. כך, קודון אחרי קודון, מורכב חלבון שלם. בקצה ה mRNA מצוי קודון מיוחד, "קודון סיום" (Stop codon), כשהריבוזום מגיע לקודון זה, הוא משחרר את מולקולת החלבון החדשה לחלל התא, משחרר את מולקולת ה-mRNA, ובכך תהליך התרגום מגיע לסופו.

ריבוזומים נמצאים בכל סוגי התאים ובכל יצור חי, וקיימים בשתי תצורות בסיסיות: המבנה הקיים ביצורים פרוקריוטים כגון חיידקים אמיתיים וחיידקים קדומים והמבנה הקיים ביצורים איקריוטיים. בתאים איקריוטיים צמודים חלק מהריבוזומים לקרום אברוני הרשתית התוך-פלזמית. יחידה המכילה מספר ריבוזומים המתרגמים במקביל את אותו ה-mRNA (ומייצרים את אותו סוג של חלבון) נקראת "פוליזום".

הריבוזומים התגלו לראשונה באמצע שנות ה-50 של המאה ה-20 על ידי הביולוג הרומני ג'ורג'ה אמיל פאלאדה באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני, ונצפו כגרגירים או כחלקיקים צפופים. על גילוי זה זכה פאלאדה בפרס נובל. גם פרופ' עדה יונת זכתה בפרס נובל (2009) על חקר הריבוזום.

שען

שען הוא אומן מומחה לתיקון ובניית שעונים מכניים. כיום, כאשר רוב השעונים מיוצרים ביצור תעשייתי מדובר במקצוע הולך ונעלם, במיוחד בתחום הייצור.

השעון המכני מורכב מעשרות גלגלי שיניים וקפיצים זעירים. על מנת שהשעון יתפקד בדיוק לאורך זמן על הגלגלים לנוע בתיאום מושלם. לפיכך, כדי לטפל בגלגלי השיניים, עונד השען על עינו זכוכית מגדלת ייחודית, ומטפל בגלגלי השיניים באמצעות מלקטת (פינצטה) ומברגים זעירים ייחודיים. עבודתו דורשת ריכוז, סדר והקפדה רבה על הפרטים.

השענות נחשבה מתקופת הרנסאנס (המאה ה-15) ועד ראשית המאה ה-20 למקצוע מתוחכם, הדורש תשומת לב רבה לפרטים, יצירתיות ויכולת טכנית ברמה הגבוהה ביותר. ניתן להשוות את תדמית המקצוע דאז לתכנות מחשבים במחצית השנייה של המאה ה-20. שענים ידועים נדדו בין ערי העולם, בנו שעונים על מגדלים מרכזיים וזכו לכבוד ולתהילה. למשל השען שבנה את השעון האסטרונומי בפראג, הצרפתי אברהם לואי בראגה, האחים רושט השווייצרים או ר' משה שפירא, שהתקין את השעונים בבית הכנסת זהרי חמה בירושלים. שענים אלה התחרו זה בזה ביצירתיות ובתחכום על ידי הוספת בובות מכניות או הוספת חוגות מדידה (למשל - תצוגה אסטרונומית של מצב כוכבים שונים וכדומה). בתי-מלוכה הזמינו שעונים מיוחדים משובצי יהלומים או בנויים באופן מיוחד, במאה ה-19 נפוצה אופנה החושפת את מנגנון השעון ומפארת את עבודתו של השען. מאידך טרחו שענים על המצאת שעונים קלים ונוחים לאדם הפשוט. כך הומצאו שעון הכיס ושעון היד.

נוסף על השימוש בשעונים למדידת הזמן, נעשה שימוש בכרונומטר (שעון בעל דיוק רב) לצורכי ניווט ימי, לאחר שכרונומטר מדויק מספיק פותח על ידי בונה השעונים האנגלי ג'ון הריסון.

לאחר שנות ה-50 של המאה ה-20, כאשר ייצור שעונים עבר לייצור תעשייתי ובמיוחד לאחר שנות ה-80 של המאה ה-20, כאשר עלות הייצור של שעונים הוזלה מאוד ונכנסו שעונים דיגיטליים זולים יחסית, הפכו ייצור שעונים מכניים באופן ידני ותיקון שעונים לבלתי כדאיים כלכלית. כתוצאה מכך שענים רבים הפסיקו לייצר שעונים מחוסר ביקוש ומגמות ללימוד שענות נסגרו.

פעילות תיקון שעונים נעשית בימינו במעבדות משוכללות של מותגי השעונים המובילים. מעבדות אלה מצוידות בציוד ייעודי לשעוני המותג.

תג יחידה

תג יחידה הוא סמל צבאי, צבעוני בדרך כלל, המייצג את שיוכו החיילי של חייל בצה"ל ליחידה מסוימת.

תג היחידה נכלל במדים (מדי א' בלבד) והוא נענד על כותפת שמאל של החייל. תג יחידה ניתן לרוב ליחידה מרמת חטיבה, אולם כיום קיימת מגמה להענקת תגים ליחידות קטנות יותר. תג היחידה הונהג בצה"ל בראשית שנות ה-50 של המאה ה-20, תחילה לחטיבות, לפיקודים המרחביים, למטכ"ל ולחיל האוויר בלבד, ובמרוצת הזמן לכל סוגי היחידות והעוצבות.

במדי שרד ומדי גאלה במקום תג יחידה נתפר על שרוול השמאלי של המקטורן דגל ישראל רקום עם כיתוב "ישראל" בעברית ובאנגלית.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.