שנות ה-40 של המאה ה-20

שנות ה-40 של המאה ה-20 היו העשור החמישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1940 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1949.

שנות ה-40 היו עשור ביניים בין שנות ה-30 המהפכניות לשנות ה-50 השמרניות, והוא מחולק לשני חלקים:

1940s decade montage HEB
מעל לסרגל הכותרת משמאל למעלה - אירועים במלחמת העולם השנייה (1939–1945): חיילים אמריקנים נוחתים בחוף אומהה במהלך הפלישה לנורמנדי, אדולף היטלר מבקר בפריז לאחר המערכה על צרפת ועל ארצות השפלה, במסגרת המלחמה התרחשה השואה כאשר גרמניה הנאצית חתרה להשמדה שיטתית של כל בני העם היהודי (הפתרון הסופי), ההתקפה היפנית על בסיס חיל הים האמריקני פרל הארבור וכתוצאה מכך ארצות הברית קיבלה החלטה להצטרף למלחמה, תצפיתן בריטי מתצפת על שמי לונדון במהלך הקרב על בריטניה, בימיה האחרונים של מלחמת העולם השנייה ארצות הברית מטילה פצצות אטום על הערים היפניות הירושימה ונגסקי כאשר כתוצאה מכך מתו מעל לרבע מיליון בני אדם ויפן נכנעה, תצלום של שר החוץ היפני ממורו שיגמיטסו החותם על מסמך הכניעה מטעם ממשלת יפן.
מתחת לסרגל הכותרת משמאל לימין - אירועים לאחר מלחמת העולם השנייה: ההכרזה על הקמת מדינת ישראל ב-1948, לאחר המלחמה נערכו משפטי נירנברג בהם הועמדו לדין החברים הבולטים בהנהגה הפוליטית, הצבאית והכלכלית של גרמניה הנאצית המובסת. לאחר המלחמה הוציאה ארצות הברית לפועל את תוכנית מרשל שנועדה לשקם את אירופה לאחר המלחמה, אניאק המחשב האלקטרוני הראשון בעולם אשר נבנה בידי צבא ארצות הברית
מאות:
המאה ה-19המאה ה-20המאה ה-21
עשורים:
1920–1929 - 1930–1939 - 1940–1949 - 1950–1959 - 1960–1969
שנים:
<<< - 1940 - 1941 - 1942 - 1943 - 1944 - 1945 - 1946 - 1947 - 1948 - 1949 - >>>

אירועים עולמיים

מלחמת העולם השנייה (1939 – 1945)

Map of participants in World War II
שטחי שליטה במהלך מלחמת העולם השנייה. בירוק - בעלות הברית אחרי 22 ביוני 1941. ירוק בהיר - בעלות הברית לאחר המתקפה על פרל הארבור. כחול - מדינות הציר. אפור - מדינות נייטרליות.
Atomic bombing of Japan
הטלת פצצות האטום על הירושימה ועל נגסאקי: פטרייה אטומית שנוצרה מעל העיר נגסאקי (מימין) ומעל העיר הירושימה (משמאל) זמן קצר לאחר הטלת פצצת האטום עליהן

אירועים בולטים לאורך המלחמה:

השואה

Selection Birkenau ramp
"סלקציה" ברציף תחנת הרכבת בבירקנאו, מאי/יוני 1944

מלחמות בינלאומיות נוספות

הסכמים ומשברים בין-יבשתיים

תופעות בינלאומיות נוספות

Declaration of State of Israel 1948

דוד בן-גוריון מכריז על הקמת מדינת ישראל ב-14 במאי 1948

PRCFounding

מאו דזה-דונג מכריז על הקמת הרפובליקה העממית של סין ב-1 באוקטובר 1949

סכסוכים פנימיים ותמורות פוליטיות

מערב אירופה

מזרח אירופה

המזרח התיכון

המזרח הרחוק

אמריקה הצפונית

אמריקה הדרומית

אפריקה

כלכלה

התנקשויות, חיסולים, וניסיונות התנקשות

ההתנקשויות, החיסולים, וניסיונות ההתנקשות הבולטים ביותר במהלך העשור (לא בהכרח רק רציחות פוליטיות):

  • 20 באוגוסט 1940 - התנקשות בחייו של לאון טרוצקי במקסיקו סיטי (נפטר למחרת). טרוצקיהוגלה מברית המועצות על ידי סטלין ולבסוף נרצח על ידי שליחיו.
  • 4 ביוני 1942 - מבצע אנתרופואיד - מבצע ההתנקשות בריינהרד היידריך, ראש המשרד הראשי לביטחון הרייך והרייכספרוטקטור של אזור בוהמיה ומורביה (צ'כוסלובקיה).
  • 20 ביולי 1944 – קשר העשרים ביולי לרציחתו של אדולף היטלר.
  • 8 באוגוסט 1944 – ניסיון התנקשות כושל של הלח"י בנציב העליון הבריטי הרולד מקמייקל. מקמייקל נחלץ בשלום מההתנקשות אך אשתו נפצעה.
  • 16 באוגוסט 1945 – ניסיון התנקשות כושל בראש ממשלת יפן קנטרו סוזוקי.
  • 10 בספטמבר 1945 – ראש ממשלת הבובות של נורווגיה וידקון קוויזלינג הוצא להורג בידי כיתת יורים בעוון שיתוף פעולה עם הנאצים. עקב קשריו עם הכובש הנאצי הפך שמו לשם נרדף לבוגד בשפות רבות.
  • 15 באוקטובר 1945 – פייר לאוואל, ראש ממשלת הבובות של משטר וישי, מוצא להורג בירייה בצרפת בעוון בגידה
  • 30 בינואר 1948 – המנהיג ההודי מהאטמה גנדי נורה למוות מאקדח ברטה בידי נאדורם גודסה (Nathuram Godse), הינדואי בן 38 שהיה קשור לארגון קיצוני בשם "הינדו מהסבהה" (Hindu Mahasabha).
Bundesarchiv Bild 146-1972-025-10, Hitler-Attentat, 20. Juli 1944

ניסיון ההתנקשות כושל באדולף היטלר ב-20 ביולי 1944

Portrait Gandhi

ב-30 בינואר 1948 המנהיג ההודי מהאטמה גנדי נורה למוות בידי נאדורם גודסה, הינדואי בן 38 שהיה קשור לארגון קיצוני בשם "הינדו מהסבהה"

אסונות

אסונות טבע

אסונות מעשי ידי אדם

טבע ואיכות סביבה

מדע וטכנולוגיה

טכנולוגיה צבאית

במהלך מלחמת העולם השנייה, במחצית הראשונה של העשור, מושקעים מרבית משאבי הפיתוח והייצור של התעשייה העולמית בצורכי צבא. מסיבה זו שנות ה-40 יצרו קפיצת מדרגה משמעותית בטכנולוגיה צבאית.

Trinity shot color
ב-16 ביולי 1945 - פרויקט מנהטן - העידן האטומי מתחיל עם ניסוי טריניטי, במהלכו ארצות הברית מפוצצת פצצה גרעינית המבוססת על פלוטוניום באתר טריניטי ליד אלמגורדו, ניו מקסיקו

פיתוחים טכנולוגיים נוספים

Two women operating ENIAC
אניאק, המחשב האלקטרוני הרב תכליתי הראשון.

הישגים מדעיים בתחום הרפואה

הישגים מדעיים נוספים

First photo from space
24 באוקטובר 1946: צילום ראשון של כדור הארץ מחוץ לאטמוספירה (מעבר לקו קרמן), באמצעות רקטת V-2
Expedition Kon-Tiki 1947. Across the Pacific. (8765728430)
הרפסודה קון טיקי חצתה את האוקיינוס השקט ובכך הוכיחה כי קיימת אפשרות שילידי פולינזיה היגרו מאמריקה הדרומית, ולא מדרום-מזרח אסיה כפי שסברו

תרבות פופולרית

מוזיקה

Frank Sinatra in Till the Clouds Roll By
פרנק סינטרה זוכה לפופולריות רבה, הופך לאליל הנוער הראשון, ולאחד מאמני הפופ שמכרו הכי הרבה תקליטים בשנות הארבעים

ספורט

ספרות

קולנוע

Orson Welles-Citizen Kane1
בשנת 1941 נערכת הצגת הבכורה של "האזרח קיין"

עשור זה נחשב לחלק מעידן הזהב של הוליווד, שבשנים אלו מתפקדת בתור מרכז הפקת הקולנוע של ארצות הברית בפרט ושל העולם בכלל. סוף העשור היא תקופת דמדומים בהקשר זה, בה מתחילה לעלות הפופולריות של עולם הטלוויזיה, על חשבון הקולנוע[10]. נקודת השיא של תעשיית הסרטים האמריקאית הייתה במהלך אמצע שנות ה-40 כאשר אולפני הקולנוע הפיקו באותה העת כ-400 סרטים בשנה אשר הוצגו בפני קהל של 90 מיליון צופים אמריקאים מדי שבוע.

מגמות אופנה

רדיו

  • 1942: תחילת שידורי קול אמריקה.
  • 1948: המצאת הטרנזיסטור הראשון, מהווה "מהפך" בתולדות הרדיו, שכן היא הופכת אותו ממכשיר מסורבל ויקר למכשיר נייד וזול, דבר שמסייע לו בהתמודדותו עם מדיית הטלוויזיה בעשורים הבאים.

אדריכלות

שונות

אישים בולטים

מנהיגי עולם בולטים

מנהיגי עולם שנכללו במהלך העשור בצמרת רשימת אנשי השנה של המגזין "טיים":

שחקנים / אנשי בידור

מוזיקאים

פעילים חברתיים בולטים

ספורטאים

סופרים

אירועים משמעותיים בתנועה הציונית

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ראו גם – 1940 בארץ ישראל, 1941 בארץ ישראל, 1942 בארץ ישראל, 1943 בארץ ישראל, 1944 בארץ ישראל, 1945 בארץ ישראל, 1946 בארץ ישראל, 1947 בארץ ישראל, 1948 בארץ ישראל, 1948 בישראל, 1949 בישראל
Haganah fighters - 1947

לוחמי ארגון ההגנה, 1947

PartitionPlan1947

ב-1947 הוועדה המיוחדת של האו"ם לענייני ארץ ישראל מפרסמת את תוכנית החלוקה

Declaration of State of Israel 1948 2

דוד בן-גוריון מכריז על הקמת מדינת ישראל, 14 במאי 1948

הערות שוליים

  1. ^ Ronald McMullen, Tuva: Russia's Tibet or the Next Lithuania?, Freinds of Tuva
  2. ^ About ISO, ארגון התקינה העולמי
  3. ^ [wwf.panda.org/?13796/The-History-of-Whaling-and-the-International-Whaling-Commission-IWC The History of Whaling and the International Whaling Commission (IWC)]
  4. ^ Instituto Nacional Indigenista, Encyclopedia
  5. ^ רשימת הסופות הקטלניות ביותר בארצות הברית, המעבדה האטלנטית לאוקיינוגרפיה ומטאורולוגיה
  6. ^ Charles Bergman (2003). Wild Echoes: Encounters With the Most Endangered Animals in North America. University of Illinois Press. עמ' 256–. ISBN 978-0-252-07125-6.
  7. ^ למידה עמוקה (Deep Learning) – המחשב והמוח
  8. ^ rhythm-and-blues, britannica
  9. ^ A Brief History of Disability Sports, disabilitysport.org
  10. ^ Hollywood, history.com
  11. ^ Grand Coulee Dam, History Link
  12. ^ 12.0 12.1 Winston Churchill: 1940, 1949 - Person of the Year: A Photo History - TIME
  13. ^ Franklin Delano Roosevelt: 1932, 1934, 1941 - Person of the Year: A Photo History - TIME
  14. ^ Joseph Stalin: 1939, 1942 - Person of the Year: A Photo History - TIME
  15. ^ 15.0 15.1 Harry Truman: 1945, 1948 - Person of the Year: A Photo History - TIME
Hot Country Songs

Hot Country Songs (בתרגום חופשי לעברית: שירי הקאנטרי הלוהטים), הוא מצעד פזמונים שבועי של שירי קאנטרי שמופק על ידי מגזין הבילבורד והוא מתפרסם באופן רשמי מדי יום שבת באתר המגזין. דרוג המצעד מבוסס על נתוני השמעות ברדיו ועל נתוני מכירות. המצעד מתקיים מאז שנות ה-40 של המאה ה-20.

אולפני ההנפשה של וולט דיסני

אולפני ההנפשה של וולט דיסני (באנגלית: Walt Disney Animation Studios) הוא סטודיו אמריקאי לאנימציה וחברה בת של קואופרטיב הקולנוע "Walt Disney Motion Pictures Group" של חברת וולט דיסני, האחראי ליצירתם של סרטי האנימציה של החברה. הסטודיו לאנימציה החל להתמזג לחברת וולט דיסני כבר בתחילת תהליך ההפקה של שלגיה ושבעת הגמדים בשנת 1937. ב-1986, במהלך ארגון מחדש של החברה, הפך הסטודיו לחברה בת באופן רשמי תחת שם חדש. תחת שמו הנוכחי פועל הסטודיו מאז שנת 2007.

אוניית משוטה

אוניית משוטה (באנגלית: paddle steamer או paddlewheeler) היא אונייה המונעת על ידי גלגל משוטות אחד או יותר, המקבל את תנועתו הסיבובית ממנוע קיטור.

אונייה בעלת שני גלגלי משוטות, אחד בכל דופן, נקראת "אוניית משוטות צִדיות" (sidewheeler) או "אוניית משוטות", בעוד זו בעלת גלגל משוטות יחיד בירכתיים נקראת "אוניית משוטה ירכתית" (sternwheeler) או "אוניית משוטה". שיטת ההנעה באמצעות משוטות חלפה מן העולם, ואוניות משוטה מעטות בלבד נבנו מאז שנות ה-40 של המאה ה-20.

אופרת חלל

אופרת חלל (באנגלית: Space Opera) היא תת-ז'אנר של הספרות הספקולטיבית וספרות המדע הבדיוני שמתייחס לרומן הרפתקאות עם דגש על מלודרמה ורומנטיקה המתרחש בעיקר בחלל החיצון. הדמויות באופרת החלל מצטיירות כגדולות מהחיים, אשר לעיתים מושלכות לנסיבות עתידניות בעלות טכנולוגיה המתקבלת על הדעת כגון מסע בזמן, מסע בין-גלקטי, תרבויות חייזרים מורכבות ועתיד האנושות. תת-הז'אנר מקבל לעיתים אנלוגיה לאופרת סבון במוטיבים המשותפים.

אופרת החלל בצורתה המובהקת ביותר היא תוצאתה של הספרות הזולה משנות ה-20 ועד שנות ה-40 של המאה ה-20. האבטיפוס של ספרות אופרות החלל היה ספרו של אדוארד אלמר סמית', "The Skylark of Space", שפורסם במגזין Amazing Stories בשנת 1928. בסיפור, מדען מגלה את מנוע החלל ובונה חללית בה הוא טס, יחד עם דמות נשית, לגילוי עולמות חדשים ולמאבק בנבלים. עבודותיו המאוחרות של סמית' (העדשאי), כמו גם עבודותיהם של אדמונד המילטון וג'ק ויליאמסון בשנות ה-30 של המאה ה-20 היו פופולריים ביותר בקרב הקוראים והיוו בסיס לחיקויים רבים בידי סופרים אחרים.

אופרות חלל נהיו נפוצות גם כסרטי קולנוע וסדרות טלוויזיה בזכות התפתחות טכנולוגית שאיפשרה אפקטים מיוחדים וסצנות פעולה עתידניות. אחת מאופרת החלל הידועות ביותר היא "מלחמת הכוכבים" הכוללת 9 סרטים עיקריים, מספר סרטי משנה, סדרות טלוויזיה וספרי קומיקס.

בגמדר

בגמדר (געז: በጌምድር, תרגום: "ארץ הבג") הוא מחוז היסטורי באתיופיה.

היסטורית גבולותיו של המחוז היו נהר התכזה העליון במזרח עם וג ולסתה, נהר הבשלו עם אמהרה בדרום מזרח, הנילוס הכחול בדרום עם גוג'ם, אגן אגם טאנה במערב עם המחוזות דרה ופוגרה, ובצפון מערב באנפרז.

שמו של המחוז המורכב מהמילים "בג" ו"מדר" (ארץ) הוביל חוקרים למצוא משמעות למילה "בג". יש שהציעו שהמילה "בג" מקורה בעם הבג'ה ומשמעות שם המחוז הוא "ארץ בג'ה" ומשערים שבעבר ישבו באזור. היו שהציעו כי המילה "בג" היא למעשה המילה לכבש בשפות האתיו-שמיות ולכן המשמעות היא "ארץ הכבשים". אחרים העלו כי ייתכן שהמילה "בג" הגיעה מהמילה "בגה" שמשמעותה "עונה יבשה" ונמקו בכך שהאזור הוא אכן חסר מים ויבש.יושביו מקדם היו האגאו ולצידם ביתא ישראל. במסורת האתיופית נחשב האזור לחלק משטחי גדעון. במאה ה-14 החלו לפלוש למקום צבאות האימפריה האתיופית ולספח את האזור, במרוצות הדורות עבר האזור אמהריזציה ובמאה ה-16 תושבי האזור היו לאמהרים-נוצרים. בתקופה זו, בגמדר היה למחוז הגדול באימפריה ושהשתרע מהנהרות בשלו והנילוס הכחול בדרום ועד לנחל בלסה בצפון ומהתכזה במזרח ועד לאגם טאנה במערב.

בחלוקה המנהלית של שנות ה-40 של המאה ה-20 אוחד המחוז עם מחוז סמין תחת השם בגמדר וגבולות המחוז היו גבול סודאן במערב, התכזה בצפון ובמזרח, הנילוס הכחול, בשלו ואגם טאנה בדרום.

בירת המחוז הייתה העיר גונדר ששמה שימש כשם שני למחוז והחל משנת 1974 שונה שם המחוז הרשמי לשם גונדר.

ביטוח מנהלים

ביטוח מנהלים הוא שם מסחרי ישראלי של תוכנית ביטוח חיים משולבת חיסכון, המהווה את אחת החלופות המוכרות על ידי משרד האוצר לחיסכון פנסיוני. "ביטוח מנהלים" הוא שם מיתוגי בעיקרו, אשר נועד להעניק יוקרה לתוכנית המיועדת למעשה לכלל העובדים ולא רק למנהלים.

חברות לביטוח חיים פעלו בישראל מאז שנות ה-40 של המאה ה-20 בהנפקת פוליסות לביטוח חיים או פוליסות גמלה (קצבה). עם השנים שונה מבנה הפוליסה, לרבות יכולת לבצע הפרדה בין חלק מהתשלום המיועד לכיסוי ביטוחי (ביטוח כנגד סיכוני מוות או אובדן כושר עבודה) לבין חלק מהתשלום אשר הושקע בתיק ההשקעות של החברה ושולם למבוטח במועד פרישתו. תקנה 42 לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל) מגדירה את סוגי הפוליסות המאושרות כקופות ביטוח והזכאיות להטבות מס. בין אלה ניתן למנות קופות ביטוח לתגמולים, לפיצויים ולקצבה.

ביטוח מנהלים, ככל ביטוח חיים, מקנה לשאיריו של העובד תשלום במקרה של מותו. כן הוא מקנה לעובד סכום שיינתן לו לעת זקנה, לאחר פרישתו מעבודה. כאשר התוכנית כוללת גם ביטוח מפני אובדן כושר עבודה, היא מכסה גם את הסיכון של נכות. הפרמיה לתוכנית משולמת מדי חודש במסגרת חישוב השכר, על בסיס השכר הפנסיוני. מבנה ההפקדות המקובל ברוב תוכניות ביטוח החיים הוא 6% מרכיב תגמולי עובד, 6.5% מרכיב תגמולי מעסיק, 8.33% מרכיב הפרשת המעסיק לפיצויי פיטורים ובנוסף עד 2.5% לרכישת כיסוי מפני אובדן כושר עבודה, מרכיב המשולם על ידי המעסיק, או על ידי המעסיק והעובד.

עד לסוף שנת 2007 ניתן היה לחסוך בביטוח מנהלים בשני מסלולים:

מסלול הוני, במסגרתו ניתנו כספי הביטוח, בעת קרות מקרה הביטוח (מוות, זקנה או נכות) בסכום אחד.

מסלול קצבתי, במסגרתו ניתנו כספי הביטוח, בעת קרות מקרה הביטוח, בתשלומים חודשיים למשך כל חיי המבוטח.החל משנת 2008 בוטלה האפשרות להפקיד במסלול ההוני בכל סוגי הביטוח הפנסיוני, וביטוח מנהלים בכלל זה.

בילבורד הוט 100

מצעד הבילבורד הוט 100 (באנגלית: Billboard Hot 100), הוא מצעד פזמונים שבועי שמופק על ידי מגזין הבילבורד והוא מתפרסם באופן רשמי מדי יום שלישי באתר המגזין. דירוג המצעד מבוסס על נתוני השמעות ברדיו ועל נתוני מכירות שנאספו במהלך השבוע שלפניו, בימים שישי עד חמישי. המצעד מתקיים מאז שנות ה-40 של המאה ה-20 ועד היום פופולריות של שירים נמדדת, בין היתר, על פי הצלחתם במצעד ההוט 100.

גאורגי דימיטרוב

גאורגי מיכאילוב דימיטרוב (בבולגרית: Георги Димитров Михайлов;‏ 30 ביוני 1882, קובאצ'בצי, נסיכות בולגריה – 2 ביולי 1949, מוסקבה, ברית המועצות) היה פוליטיקאי בולגרי, מנהיג המפלגה הקומוניסטית הבולגרית, אשר כיהן כראש ממשלת בולגריה בשלהי שנות ה-40 של המאה ה-20.

הגדרה עצמית

"הגדרה עצמית" (באנגלית: self-determination) היא מושג במשפט הבינלאומי שמשמעותו מתן אפשרות לעם או לאוכלוסייה מקומית להחליט באופן חופשי ובלא התערבות חיצונית על אופי השלטון הרצוי להם ועל האופן שבו הוא יתממש.

המושג מיוחס לנשיא ארצות הברית וודרו וילסון, אם כי נעשה שימוש במושגים דומים גם לפניו. עקרון הזכות להגדרה עצמית עמד בבסיס הסכם ורסאי שנחתם אחרי מלחמת העולם הראשונה, והורה על הקמת מדינות לאום חדשות באירופה במקום האימפריה האוסטרו-הונגרית והקיסרות הגרמנית. מאוחר יותר עמד העיקרון הזה בבסיס הדרישה לדה-קולוניזציה, כלומר ביטול השלטון האירופי הקולוניאלי באפריקה ובאסיה.

המושג "הגדרה עצמית" התייחס מלכתחילה לאוכלוסייה בעלת שפה ותרבות משותפות ("לאום") היושבת בטריטוריה מוגדרת. מימוש ההגדרה העצמית נעשה באמצעות הכרזה על הטריטוריה ועל הציבור היושב בה כמדינת לאום, או כחלק אוטונומי בתוך פדרציה. תוך כדי מימוש עקרון ההגדרה העצמית בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, התבררה הבעייתיות שבו - קבלת כל התביעות להגדרה עצמית איימה לפצל את אירופה למדינות זעירות וליצור עוד ועוד גבולות מדיניים שיחסמו מעבר חופשי של אנשים וסחורות. את הבעיה ניסו לפתור באמצעות הקמת פדרציות כגון יוגוסלביה, צ'כוסלובקיה ואחרות, אולם פתרון זה נחל כישלון, כיוון שהעמים שישבו במדינות אלה לא הצליחו לקיים שלטון משותף לאורך זמן. מלבד זאת, לא כל עם ישב בטריטוריה מוגדרת. יהודי אירופה, למשל, ישבו בקהילות קטנות יחסית בכל רחבי היבשת. ההונגרים היו מפוצלים בין הונגריה עצמה לבין מחוז טרנסילבניה שבלב רומניה.

יישום הזכות להגדרה עצמית נתקל בבעיות קשות אף יותר בתקופת ביטול השלטון הקולוניאלי, בסוף שנות ה-40 של המאה ה-20 ובשנות ה-60 של אותה מאה. הגבולות המדיניים באפריקה ובאסיה הוגדרו על-פי אינטרסים של המעצמות האירופיות, ולעיתים קרובות התעלמו ממאפייני התושבים המקומיים, כגון דת, מנהגים, שפה וכיוצא באלה. האו"ם, שקיבל את הזכות להגדרה עצמית כחלק מאמנת האו"ם (בתיקון משנת 1951), והמדינות החברות בו, ראו את מימוש הזכות בתוך הגבולות הקיימים, ובכך הביאו להקמת מדינות רב-לאומיות שמתקשות לקיים שלטון משותף.

באירופה, אחרי מלחמת העולם השנייה אוזנה הזכות להגדרה עצמית באמצעות הקמת ארגונים לשיתוף פעולה בינלאומי. החשוב שבהם הוא האיחוד האירופי שמאפשר מעבר חופשי של אנשים וסחורות בין המדינות החברות בו, וכן מסגרת חוקתית משותפת למדינות החברות. כל זאת, תוך כדי שמירת עצמאותה של כל מדינה חברה. המבנה הזה החזיק מעמד שנים רבות, אולם לאחרונה הוא עומד בפני אתגרים מסובכים: הגירה מסיבית ממדינות אפריקה ואסיה שמשנה את הרכב האוכלוסייה בחלק מהמדינות וכמו כן תופעת הגלובליזציה, כלומר פיתוח אמצעי תחבורה ותקשורת מהירים שיוצרים קהילות בינלאומיות ותאגידים מסחריים בינלאומיים שנוגסים בכוחן של מדינות הלאום והארגונים הבינלאומיים שהקימו.

התנועה הציונית העמידה, עם הקמתה, במרכז מטרותיה את זכות ההגדרה העצמית לעם היהודי בארץ ישראל.

היפסטר

היפסטר (באנגלית: Hipster) הוא מושג גמיש המשמש לעיתים לתיאור תת-תרבות של צעירים מהמעמד הבינוני ותושבי מרכזי ערים גדולות הנוטים לאמץ באופן אקלקטי ומודע לעצמו אספקטים מודרניים של תרבות הנגד כגון הקשבה למוזיקת אינדי וחוש אופנה כביכול נון-קונפורמיסטי.

מקור הביטוי הוא בתרבות הג'אז של שנות ה-40 של המאה ה-20, אך הוא הופיע מחדש בשנות ה-90 של המאה ה-20 ומאז הוא נמצא בשימוש חדש עד היום. ישנה טענה לפיה המושג הוא מעין טיפוס שיצרה תקשורת ההמונים ואשר נועד לסווג ולמסחר את תרבות הצריכה האלטרנטיבית, ולא מצביע על קבוצה חברתית מובחנת.

הסנטרי

הסנטרי (באנגלית: Sentry, "הזקיף" או "השומר") הוא דמות בדיונית של אנטי גיבור שהופיעה בחוברות הקומיקס האוונג'רס ביקום מארוול קומיקס. הדמות הופיעה לראשונה בחוברת The Sentry #1 מספטמבר 2000 ונוצרה על ידי הכותב פול ג'נקינס והמאייר ג'יי לי.

הסנטרי הוא האלטר אגו של רוברט ריינולדס, אדם רגיל ומכור לסמים שלקראת סוף שנות ה-40 של המאה ה-20 פרץ למעבדה וגילה נסיוב מיוחד של נוסחת סופר-חייל, הדוחק במולקולות שלו אל מעבר לגבולות הזמן. הוא הופך לאדם על-אנושי בעל כוח אנרגטי של מיליוני שמשות מתפוצצות. זאת ועוד, הנבל מאסטרמיינד נטע במחשבתו של ריינולדס וירוס היוצר אשליות של "הריק" (The Void), כוח שלילי ומנוגד המסוגל לעטות כל צורה שיחפוץ. ריינולדס נלחם מלחמה פנימית אינסופית נגד "הריק", שמאיים לכלות אותו ואת כדור הארץ.

באירועי מלחמת האזרחים של יקום מארוול, ריינולדס מצדד בעמדתו של טוני סטארק, התומך בחוק רישום העל-אנושיים. הוא מגויס לקבוצת האוונג'רס העוצמתיים של סטארק, וגברת מארוול מציעה את עזרתה לבעיותיו המנטליות. לאחר אירועי "פלישה סודית" ובמהלך "שלטון אפל", ריינולדס מצטרף לקבוצת האוונג'רס האפלים של נורמן אוסבורן. באירועי "מצור", הריק משתלט על ריינולדס, שבייאושו הרב מתחנן בפני חברי האוונג'רס להרוג אותו, והוא אכן נהרג בידי תור.באתחול המחודש של חברת מארוול, הסנטרי מוחזר לחיים בידי תאומי אפוקליפס כדי לשמש כחבר בקבוצת פרשי אפוקליפס החדשים.

וסיל קולארוב

וסיל פטרוב קולארוב (בבולגרית:Васил Петров Коларов;‏ 16 ביולי 1877, שומן, האימפריה העות'מאנית – 23 בינואר 1950, סופיה, הרפובליקה העממית הבולגרית), היה פוליטיקאי בולגרי, מנהיג המפלגה הקומוניסטית הבולגרית, אשר כיהן כנשיא וכראש ממשלת בולגריה בשלהי שנות ה-40 של המאה ה-20.

חברת וולט דיסני

חברת וולט דיסני (באנגלית: The Walt Disney Company; מוכרת בשמה המקוצר "דיסני") היא תאגיד רב-לאומי אמריקאי של תקשורת המונים מגוונת שבסיסה באולפני וולט דיסני בברבנק, קליפורניה, ארצות הברית. וולט דיסני הוא תאגיד השידור והכבלים השני בגודלו בעולם מבחינת הכנסות, לאחר תאגיד Comcast (בעלי רשת NBC). אולפני וולט דיסני נוסדו ב-16 באוקטובר 1923 על ידי וולט דיסני ואחיו רוי דיסני בשם אולפני האנימציה האחים דיסני (Disney Brothers Cartoon Studio), וביסס את עצמו כאולפן מוביל בתעשיית האנימציה באמריקה עקב הגיוון הרב של הסרטים שהפיק, שכללו סרטים ממגוון רחב של ז'אנרים, הפקות טלוויזיה וכן פארקי שעשועים עם דמויות החברה בכל רחבי העולם. התאגיד פעל במשך שנים בשם אולפני וולט דיסני (Walt Disney Studios) ומספר שנים לאחר מכן בשם וולט דיסני הפקות (Walt Disney Productions). בשנת 1986 שונה לשם הנוכחי, ובמקביל הורחבה הפעילות בכך שהוקמו חטיבות ומחלקות חדשות שהתמקדו בקולנוע, ברדיו, במוזיקה, בפרסום והוצאה לאור, וכן במדיום דיגיטלי. בנוסף, דיסני יצר מחלקות עסקיות חדשות על מנת לשווק את התוכן שהופנה לקהל צופים בוגר יותר, בעיקר כזה שהיה מזוהה עם מותגי הדגל של החברה.

וולט דיסני מוכר בעיקר בזכות הסרטים וההפקות של אולפני הסרטים שלה, אולפני וולט דיסני (Walt Disney Studios), שהם היום אחד מהאולפנים הגדולים והידועים ביותר בהוליווד. דיסני הוא גם הבעלים והמפעיל של רשת שידורי הטלוויזיה ABC; מפעיל מספר ערוצי טלוויזיה בכבלים, ביניהם ערוץ דיסני, ESPN, ו-ABC Family; כולל מחלקות שיווק, פרסום והפצה; וכן מפעיל ובעל הזכויות והרישיונות על 14 פארקי שעשועים ברחבי העולם, באמצעות תאגיד הבת פארקים ואתרי נופש של חברת וולט דיסני (Walt Disney Parks and Resorts). בנוסף בבעלותו חטיבת מוזיקה מוצלחת. החל מה-6 במאי 1991 מניית וולט דיסני היא אחת המניות המרכיבות את מדד דאו ג'ונס. הדמות המוכרת שיצר וולט דיסני בתחילת דרכו, מיקי מאוס, היא הסמל הרשמי של התאגיד.

טלסקופ החלל שפיצר

טלסקופ החלל שפיצר הוא טלסקופ שתוכנן לצפייה בתחום התת-אדום, והוא הטלסקופ האחרון שנשלח במסגרת תוכנית טלסקופי החלל של נאס"א.

טלסקופ החלל שפיצר שוגר ב-25 באוגוסט 2003 מבסיס חיל האוויר בקייפ קנוורל, על-גבי טיל דלתא 2. הטלסקופ הוצב במסלול לא שגרתי, מסלול הליוצנטרי ולא מסלול גאוצנטרי, כלומר הוא מקיף את השמש ולא את כדור הארץ. שפיצר היה באמצע 2007 במרחק 70 מיליון קילומטר מכדור הארץ, והוא ממשיך להתקדם הלאה כל שנה בכ-15 מיליון ק"מ נוספים.

מסגרת הזמן שהוגדרה לפעילות הטלסקופ הייתה מינימום שנתיים וחצי, כשחמש שנות פעילות יחשבו כזמן אופטימלי. ב-18 בדצמבר 2003, שינתה נאס"א את שמו של הטלסקופ לאחר שהפגין הצלחה מרובה. שלא כמו טלסקופים אחרים, ששמם ניתן להם על ידי מדעני נאס"א, הצעת שם לטלסקופ זה הייתה פתוחה לציבור. השם הנבחר היה ד"ר ליימן שפיצר, האדם הראשון שהציע למקם טלסקופ בחלל עוד באמצע שנות ה-40 של המאה ה-20.

המראה הראשית עשויה מבריליום וקוטרה הוא 85 סנטימטר, והיא קוררה ל-5.5 מעלות קלווין. הטלסקופ מכיל בתוכו שלושה כלי מדידה, שמאפשרים לו לצלם מ-3 עד 180 מיקרומטר, ספקטרוסקופיה מ-5 עד 40 מיקרו מטר וספקטרופוטומטר מ-5 עד 100 מיקרומטר.

טלסקופ החלל שפיצר הוא הטלסקופ היחיד מתוכנית טלסקופי החלל שלא שוגר והוצב במסלול בעזרת מעבורת חלל. במקור הטלסקופ היה אמור להיות משוגר באופן הזה, אך אסון קולומביה מנע זאת, והוחלט לשגרו על טיל.

מאז הצבתו בחלל התגלו באמצעות הטלסקופ פרטים רבים אודות היקום שלא היו ידועים קודם לכן, למשל הוא איפשר צפיה בכוכב לכת מחוץ למערכת השמש, ואף לנתח את הרכב האטמוספירה שלו; סייע באיתור אלפי גלקסיות ננסיות, בצביר ענק של גלקסיות, תגלית שעשויה להסביר תופעות הקשורות לכוח המשיכה ולמבנה הגלקסיות, וצפה באורם של הכוכבים הראשונים ביקום. בתצפיות העומק מתגלה כושרו של הטלסקופ בצפיה בתדרי תת-אדום, מכיוון שבשל ההסחה לאדום של האור, הגלקסיות הללו הן כבר למעשה בלתי נראות לטלסקופים אופטיים.

מוזיקת נשמה

מוזיקת נשמה (באנגלית: Soul music) היא שילוב של רית'ם אנד בלוז וגוספל שהחל שנות ה-50 של המאה ה-20 המאוחרות בארצות הברית. רית'ם אנד בלוז (באנגלית: בלוז וקצב, מינוח שטבע המפיק המוזיקלי ג'רי וקסלר) הוא בעצמו שילוב של בלוז וג'אז, כאשר שנות ה-40 של המאה ה-20 קבוצות קטנות של מוזיקאים אמריקאים-אפריקאים, שניגנו בדרך-כלל בסקסופון, שילבו ג'אז עם מסורות של בלוז. מוזיקת נשמה נבדלת מרית'ם אנד בלוז בכך שהיא משתמשת במוטיבים של גוספל, בדגש הגדול יותר על שירה, ובשילוב של נושאים חילוניים ודתיים גם יחד.

הסוגה נחלקת בין סגנון שירה יפה, נעים לאוזן, מלודי ומלטף (כגון זה של סם קוק או הסופרימס) לבין סגנון פרוע יותר, מיני ומחוספס שנציגיו הם וילסון פיקט וג'יימס בראון. סגנון נוסף של סול נובע מחיקוי של דרשה של מטיף בכנסייה בהגשה דיקלומית, קצבית ומתחרזת. נציג בולט של סגנון זה הוא סולומון בורק.

אין קשר בין מוזיקת נשמה לבין "שירי נשמה" במוזיקה החסידית.

קרב פנים אל פנים (שיטה)

קרב פנים אל פנים (קפא"פ) הוא מושג כוללני אשר הופיע לראשונה בקרב כוחות המגן של היישוב היהודי קרי ההגנה בשנת 1940 ומתייחס לסך מקצועות הלחימה בידיים ריקות ובכלי נשק קרים בהטייתם הקרבית – צבאית, היינו יישום שאינו ספורטיבי. תחום עיסוק זה בלחימה נקרא קפא"פ וסימל שינוי בגישתו של ארגון ההגנה ומעבר מתפיסה הגנתית כפי שהיא התבטאה במושג ספורט מגן, לגישה התקפית. המושג ספורט מגן קדם לקפא"פ והיה בשימוש במהלך החצי השני של שנות ה-30 של המאה ה-20. קשה לייחס למושג קפא"פ את הערך שיטה במובן המוכר לנו כיום משיטות לחימה ובוודאי שאין לקרוא לקפא"פ ההיסטורי אמנות לחימה במובנו המודרני של מושג זה.

הקפא"פ התגבש לגישה מנחה בעיסוק במקצועות הכלולים בו. מקצועות אלו נלמדו כל אחד בנפרד ולא יחד כשיטה אינטגרטיבית. גישה זו נמשכה אל תוך צה"ל בשנות ה-50 והיוותה את הבסיס לשיטה שכיום נקראת קרב מגע. המושג קרב מגע וקפא"פ היו בשימוש במקביל בהתייחס למקצוע זה בצה"ל עד לסוף שנות החמישים.

בשונה משיטות לחימה ואמנויות לחימה בימינו לפני קום המדינה לא היה ראש שיטה ואף לא דמות מובילה אחת. התכנים שנלמדו נערכו בידי מורים ומדריכים מובילים בכל מקצוע ונערכו והתפתחו לאורך השנים כתוצאה מהעיסוק המתמיד בהם. סך הידע המעשי והמתודי נקרא קפא"פ והעיסוק בו נעשה שיטתי במהלך שנות ה-30 וכן שנות ה-40 של המאה ה-20, במיוחד בפלמ"ח ובעשור לאחר מכן בצה"ל אחרי קום מדינת ישראל.

על אף שאין אפשרות לייחס לקפא"פ מבנה ארגוני בדומה לזה הנהוג בשיטות כיום ניתן לזהות דמויות מפתח בתפקידים שונים שהביאו להתפתחות תחום זה. תחומי פעילותם מקיפים: הדרכה מעשית, עריכת תוכן ופיתוח מתודות הדרכה, מחקר דידאקטי, ניהול קורסים ומסגרות אימון, יצירת מסגרות אימון והדרכה.

המקצועות שנלמדו במסגרת הקפא"פ: איגרוף, ג'ו ג'וטסו (ג'ודו מעשי), סכין, מקל קצר (אלה), מקל אורך (נקרא בארץ 'מקל טיול' או 'השיטה ההודית', והתבסס למעשה על גלגול צרפתי-בריטי של שיטת הלה-קאנה הצרפתית, ללא ידיעת המדריכים המקומיים), ידוי אבנים וכידון.

הקפא"פ המודרני הוא עקרון לחימה המבוסס על הקפא"פ ההיסטורי וגילגוליו בצה"ל ואשר עיקרו בהכשרה ללחימת פנים אל פנים בידיים חשופות ובשימוש באמצעים בסיסיים בלבד. לקפא"פ יש מספר גישות וניתן להתאים אותו לצרכיו של כל אחד: איש כוחות ביטחון, מאבטח, אדם ברחוב וכדומה.

לפני הקמת המדינה היה הקפא"פ נלמד בתנועות הנוער במסגרות אימון קדם-צבאיות וכחלק מהעידוד לגיוס להגנה ולפלמ"ח.

גם היום הקפא"פ עם מקל נלמד באופן חובבני (לא-מקצועי), במחנה העפלה של הנוער העובד והלומד, כמתודה חינוכית לחיבור חברי שכבה ז' בתנועה למסורת הקשר שבין תנועת הנוער לבין גופי המגן הלאומיים בעבר ובהווה (צה"ל), וכמעין "שחזור" של עבר תנועת הנוער.

שמורת גדור

שְׁמוּרַת תֵּל גְּדוֹר היא שמורת טבע בשרון, השוכנת לאורך חוף הים התיכון, בין היישוב מכמורת, מדרום לשכונת גבעת אולגה שבחדרה מצפון. האתר כולל שמורה ימית מוכרזת בשטח של 844 דונם, ושמורה חופית בשטח כולל של 752 דונם, שמהם 105 דונמים כבר הוכרזו, והיתר נמצאים בהליכי אישור.

השמורה החופית היא בחלקה חלק מפארק השרון, והיא מתמקדת במצוק הכורכר הנמשך לאורך קו החוף. המצוק מגיע לשיאו בתל גדור המתנשא לגובה של 33 מטרים, ועל פסגתו שרידי מבנה מרובע. המצוק עשוי משכבות של אדמת חמרה וכורכר, וגדלים עליו צמחי חבצלת החוף, חורשף וקריתמון ימי. בעורפו של המצוק גדלים סירה קוצנית, קורנית ואלת המסטיק. חוף השמורה סלעי, ועל טבלאות הסלע מתפתחת אוכלוסייה של חסרי חוליות ימיים. החוף החולי משמש את צבות הים העולות אליו כדי להטיל את ביציהן, ובמקום הוקם אתר מגודר אליו מעבירים פקחי רשות הטבע והגנים קנים של צבי ים כדי להבטיח את תהליך הדגירה. מצפון לתל גדור שוכן "המפרץ הסיני" – מפרצון שזכה לשמו על שם עולים שהגיעו מאירופה לארץ ישראל בסוף שנות ה-40 של המאה ה-20 אגב עצירה למשך שנתיים בשנחאי, ואשר נהגו לנפוש במקום.

השמורה מוקפת במעקה בטיחות המונע מכלי רכב את הכניסה אליה, חל איסור על שהיית בני אדם בשטחה בשעות הלילה והדייג מוגבל למקומות שיועדו לכך בלבד.

שעון מטוטלת

שעון מטוטלת (אורלוגין) הוא שעון המשתמש במטוטלת, משקולת מתנודדת, כאלמנט העוקב אחרי הזמן. היתרון של שעון המטוטלת הוא הדיוק - מנגנון שעון המטוטלת מדויק הרבה יותר מכל מנגנון שעון שהיה קיים לפניו. מאז המצאתו ב־1656 על ידי כריסטיאן הויגנס ועד שנות ה־40 של המאה ה־20, שעון המטוטלת היה המכשיר המדויק ביותר למדידת זמן, ולכן זכה לשימוש נרחב.

שעון המטוטלת צריך להיות נייח כדי לפעול בדיוק מרבי. טלטול או האצה משפיעים על תנועת המטוטלת וגורמים לאי דיוקים.

בימינו קיימים שעונים מדויקים יותר וזולים יותר, כדוגמת שעון קוורץ, ועיקר ערכו של שעון המטוטלת הוא בהיותו פריט עיצובי.

תיאטרון האבסורד

תיאטרון האבסורד (בצרפתית: "Le Théâtre de l'Absurde") הוא מונח המתייחס לסוגת תיאטרון אשר החלה להבשיל בתחילת שנות ה-40 של המאה ה-20 וצמחה בצרפת. המונח מתייחס למספר מחזות שהופיעו בשנות ה-40, ה-50 וה-60 באירופה ולסגנון באופן כללי.

מחזאים שחוו את התפרקות הסדר וההיגיון המוכרים בזמן מלחמת העולם השנייה, החלו ליצור לאחריה תיאטרון שידבר על החוויה של עולם ללא אלוהים - עולם ללא משמעות, ללא מטרה שמכוונת את חיי האדם. העולם נראה כעומד על סף השמדה מוחלטת, והמחזאים ניסו לתת ביטוי לאימה שחש האדם ברגעים שעוד נותרו לו להעביר את חייו בהם.

החידוש והמהפכה של מחזאי האבסורד לא היה רק בתוכן, ובנושאים שעליהם כתבו אלא גם בצורניות של מחזות האבסורד: הם יצרו דימויים על הבמה שאינם מחקים את המציאות שמחוץ לתיאטרון אלא יוצרים דימוי תיאטרוני שקיים אך ורק על הבמה.

את המונח טבע מרטין אסלין בספרו "תיאטרון האבסורד" (1961) בו הוא מתייחס בין השאר בהרחבה ליצירותיהם של: סמואל בקט, הרולד פינטר, אז'ן יונסקו ואדוארד אלבי שהיו היוצרים המרכזיים המזוהים עם זרם זה. בהקדמה לספר מתייחס אסלין לאבסורד כתופעה אוניברסלית ומביא לראיה לכך שמחזהו של בקט "מחכים לגודו" הצליח להשפיע על קבוצת אסירים שראתה אותו.

פירוש מילולי של המילה "אבסורד" הוא מחוץ לכל סדר או הרמוניה מקובלת.

תיאטרון האבסורד הוא תיאטרון המתאר את מצב האדם בעולם חסר סדר.

לידתו של האבסורד היא בספרות, אלבר קאמי וז'אן-פול סארטר ממשיכי זרם האקזיסטנציאליזם הולידו מתוכו את האבסורד. האבסורד מראה ניצניו לראשונה בספרו של אלבר קאמי "המיתוס של סיזיפוס". האבסורד מסמל דיס-הרמוניה, זוהי למעשה פילוסופיה חילונית אנטי-דתית שבאה להגדיר לאדם את מקומו בתוך ה'אין', בתוך ה'ריק'.

את דעיכתו של תיאטרון האבסורד, ניתן לסמן בסוף שנות השישים של המאה ה-20.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.