שנה

שנה היא פרק זמן שאורכו מבוסס על זמן ההקפה של כדור הארץ סביב השמש, והוא משמש כאלמנט בתאריך ברוב התרבויות האנושיות. אופן החלוקה לשנים משתנה מלוח שנה אחד למשנהו, וגם לאורך האסטרונומי ישנן כמה הגדרות שונות. זמן ההקפה של כדור הארץ הוא בקירוב 365.25 יממות. פרק זמן מקורב זה נקרא שנה יוליאנית, והוא משמש כיחידת זמן באסטרונומיה.

מקובל לחלק את השנה לארבע עונות: קיץ, חורף, סתיו ואביב, ושנים עשר חודשים.

לוחות שנה

  • בלוח היוליאני, שהיה נפוץ בעבר, אורך השנה הרגילה הוא 365 ימים, וכל ארבע שנים יש שנה מעוברת לה נוסף יום אחד. בסך הכל אורך השנה הממוצע הוא 365.25 ימים, שמתאים לזמן ההקפה המקורב של כדור הארץ. עם השנים צבר הלוח היוליאני שגיאה מצטברת שמגיעה כיום לכדי 13 יום מהלוח הגרגוריאני הנהוג כיום.
  • בלוח הגרגוריאני, שהוא הלוח הנפוץ ביותר, אורך השנה קרוב מאוד לאורך המדויק מבחינה אסטרונומית (הסטייה היא בת כ-26 שניות). לכדור הארץ לוקח 365 ימים, 5 שעות, 48 דקות ו-46.08 שניות להקיף את השמש. בלוח ישנם 365 ימים, על כן, כל ארבע שנים נוסף יום אחד ללוח השנה הגריגוריאני, ב-29 בפברואר, כאשר כל 100 שנה לא מוסיפים יום, אולם כל 400 שנה מוסיפים יום על אף שמדובר במאה עגולה. לפי חשבון זה בלוח הגרגוריאני 365 ימים, 5 שעות, 49 דקות ו-12 שניות (365.2425 יום). החלוקה לחודשים בלוח זה נעשה באופן שרירותי.
  • הלוח העברי והלוח המוסלמי מבוססים על מחזורי מופע הירח, ולכן נקבע אורך השנה הרגילה כשנים עשר חודשי ירח, כך שהיא קצרה בכ-11 ימים מזמן ההקפה סביב השמש. בלוח העברי מוסיפים חודש (אדר א') כל שנתיים-שלוש (7 חודשים ב-19 שנה) כדי לסנכרן את הלוח עם עונות השנה. בלוח המוסלמי לא נוספים חודשים או ימים, כך שהשנה יותר קצרה והתאריכים לא מותאמים לעונות.
  • באופן ספציפי יותר, מחזור הירח עליו מבוסס החודש העברי הוא המחזור הסינודי, בן 29 הימים, ולא החודש הכוכבי, בן 27.5 הימים. (אם אורך החודש היה מחושב לפי חודש כוכבי, היה ניתן להתאים 13 חודשים בכל שנה). את המחזור הסינודי ניתן לראות בעין בלתי מזוינת וללא חישובים, ולכן התאים מחזור זה לאימות וחישוב גם לפני הזמן המודרני.
  • בלוח העברי אורך שנה ממוצע הוא: 365 יום 5 שעות 55 דקות ו-25 שניות. זמן זה נקבע על פי תקופת רב אדא והמחזור של מטון.
  • בלוח המוסלמי אורך שנה הוא: 354 יום 8 שעות ו-48 דקות.
  • בזמן העתיק השתמשו בעולם בלוח שנה בת 360 ימים. לפי לוח זה, כל חודש מכיל 30 יום בדיוק. היו תרבויות שחילקו את השנה לשישה חדשים בנות שישים יום. לוח זה ממוצע בין הלוח השמשי לבין הלוח הירחי[1]. עמנואל וליקובסקי טען שהשינוי בחישובים התפתח בעקבות שינויים במהלך השמש בתקופה שבין 744- לבין 687- לפנה"ס, בהתאם לסיפור התנ"כי שבימי חזקיהו המלך השתנה מהלך השמש עשר מעלות[2]. הוא מצטט ממסורות של עמים רבים מכל רחבי העולם שהעידו על זה. אחרי השינוי הזה התפתחו לוחות שנים אחרות שיתאימו לשנה של 365.25 יממות. בפרס למשל המשיכו לספור על פי הלוח של 360 יממות, וכל שש שנים הוסיפו חודש. בארצות אחרות הוסיפו חמשה ימים בסוף כל שנה אחר החודש האחרון. היו מקומות שהמשיכו להשתמש גם בלוח הישן במקביל לחדש. הוא הראה שחשבון המעלות למדידת זוויות, שהוא מחולק ל-360 מעלות, שזה נעשה בהתאם לשנה שהיו בה 360 ימים[3].

תחילת השנה

בלוחות שנה רבים תאריך תחילת השנה הוא בסמוך לאחת מנקודות השוויון או בסמוך לאחת מנקודות ההיפוך. כך תחילת השנה בלוחות היוליאני והגרגוריאני היא בתחילת החודש שבא לאחר נקודת ההיפוך החורפית ותחילת השנה העברית חל בראש חודש הסמוך לנקודת השוויון הסתווית (הלוח העברי הקדום החל דווקא בחודש הסמוך לנקודת השוויון האביבית). לוח השנה של האינקה החל בסמוך לנקודת ההיפוך הקיצית של חצי הכדור הדרומי (דצמבר).

הגדרות שונות לאורך השנה האסטרונומי

קיימות שיטות שונות להגדרת אורך השנה האסטרונומי:

  • שנה טרופית ממוצעת - (מיוונית: τρόπος - סיבוב, מחזור) היא פרק הזמן שעובר משעה שהשמש נצפית בנקודה מסוימת על פני מסלולה האופקי בשמי כדור הארץ, ועד שהיא נצפית שוב באותה נקודה בדיוק. פרק הזמן הזה מקביל בקירוב לחילופי עונות השנה (באזורים הממוזגים של כדור הארץ). משכה המדויק של השנה הטרופית עומד כיום על 365 ימים, 5 שעות, 48 דקות ו-45.78 שניות.
  • שנת כוכבים או שנה סידרלית - זמן ההקפה של כדור הארץ סביב השמש ביחס לכוכבים מרוחקים מאוד. משכה המדויק של שנה סידרלית כיום עומד על 365 ימים, 6 שעות, 9 דקות, 10 שניות, 2 מאיות השנייה, 2 מילישנייה ו-4 עשיריות המילישנייה (365.256366).
  • שנה אנומליסטית (Anomalistic Year) – פרק הזמן בין שני מעברים של כדור הארץ בפריהליון (הנקודה הקרובה ביותר לשמש). אורכה של השנה האנומליסטית הוא 365 ימים 6 שעות, 13 דקות ו-52.896 שניות (365.25964 ימים). שנה זו שונה במקצת מהשנה הסידרלית כתוצאה מהשפעתם הכבידתית של כוכבי הלכת במערכת השמש על מסלול כדור הארץ.
  • שנה דרקונית או שנת ליקויים (Draconic Year or Eclipse Year) – פרק הזמן בין שני מעברים עוקבים של הירח בנקודת החיתוך של מסלולו (מדרום לצפון) עם המילקה (קשר עולה). אורכה של השנה הדרקונית הוא 346 ימים 14 שעות 52 דקות ו-52.32 שניות (346.62005 ימים). שנה זו היא הרכבה של השנה הטרופית עם מחזור הפרצסיה של מסלול הירח (הפרצסיה של מסלול הירח היא תנועה חרוטית של האנך למישור ההקפה של הירח את כדור הארץ מסביב לאנך למישור ההקפה של הארץ את השמש, במחזור של 18.61 שנה – תופעה זו דומה בטיבה לתופעת הפרצסיה של ציר הסיבוב של הארץ והיא זו שמכתיבה את המחזור הראשי של הנוטציה). "שנה" זו מכתיבה את המחזוריות של ליקויי חמה וליקויי ירח וקשורה לשנה הדרקונית הגדולה – היא מחזור הסארוס.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שכן 365.2425 (הלוח השמשי) + 354.3829 (הלוח הירחי)=719.61 יממות, וכשמחלקים את זה לשתים נמצא כל אחד 359.8 יממות.
  2. ^ ראו: ישעיהו, ל"ח, ח'.
  3. ^ לפי פלוטרכוס ברומא חילקו את השנה לעשרה חדשים, יש מהחודשים שהיו ארוכים מ35 ימים. עמנואל וליקובסקי טוען שזה נהג בתקופה בין הרעש שבימי עזיהו עד לנסיגת השמש עשר מעלות בימי חזקיהו המלך, שאז מסלול השמש עדיין היה 360 ימים והחודש הירחי היה כ36 ימים, ולכן נהגו בעשרה חודשים בני 36 ימים לחודש כל שנה. יש גם פפירוסים בבליים מאותה תקופה בתאריך ה33 לחודש, אך לא ידוע כמה ימים היו בחודש בדיוק. הרומאים נהגו גם בחלוקת החודש לארבעה חלקים של תשעה ימים, בהתאם לחודשים של 36 ימים.
1991

שנת 1991 היא השנה ה-91 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1991 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1991 היא שנה פלינדרומית, האחרונה במילניום השני. השנה הפלינדרומית הקודמת לה היא 1881, והבאה אחריה היא 2002.

1993

שנת 1993 היא השנה ה-93 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1993 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

עם תחילת השנה, ב-1 בינואר, התרחשו שני אירועים משמעותיים. האחד הוא פירוק צ'כוסלובקיה לצ'כיה וסלובקיה בהסכמה, בעקבות החלטה שהתקבלה שנה קודם לכן, והשני הוא הפיכתה הרשמית של הקהילה האירופית לאיחוד האירופי בעקבות אמנת מאסטריכט שקיבלה תוקף מאוחר יותר באותה שנה.

הסכם אוסלו הראשון נחתם בחשאי באוסלו ב-20 באוגוסט באותה שנה, על ידי שר החוץ הישראלי שמעון פרס ומחמוד עבאס, ולאחר מכן בטקס חגיגי ב-13 בספטמבר על מדשאות הבית הלבן, בהשתתפות נשיא ארצות הברית ביל קלינטון, ראש הממשלה יצחק רבין וראש אש"ף יאסר ערפאת. הסכם זה - הראשון מסוגו בין ישראל לבין התנועה הלאומית הפלסטינית - הניח את היסודות להכרה הדדית ולהתחייבות לסיים את הסכסוך בדרכי שלום, והיווה את התשתית להסכם אוסלו ב' (1995), בעקבותיו הוקמה הרשות הפלסטינית. הסכמי אוסלו הביאו לשינויים רבים ביחסי ישראל והפלסטינים ובאופי הסכסוך בין שני הצדדים, אך עד היום קיימים חילוקי דעות עמוקים על הסכמים אלה בשני העמים. לאחר חתימת ההסכם בבית הלבן חלפו אחד עשר יום בלבד בטרם בוצע פיגוע הטרור הקטלני הראשון בו נרצח אזרח ישראלי (יגאל וקנין) על ידי פלסטינים.

1997

שנת 1997 היא השנה ה-97 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1997 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1999

שנת 1999 היא השנה ה-99 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1999 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

2007

שנת 2007 היא השנה השביעית במאה ה-21. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 2007 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

אוגוסט

אוגוסט (מלטינית: Augustus) הוא החודש השמיני בלוח השנה הגרגוריאני.

במקור, חודש אוגוסט נקרא בשם "סקסטיליס" שפירושו 'שישי', כיוון שהחודש הזה היה החודש השישי בלוח השנה הרומי המקורי, שנפתח בחודש מרץ ושהיו בו עשרה חודשים בלבד מאחר שהחודשים ינואר ופברואר נוספו מאוחר יותר. שם החודש שהיה "סקסטיליס" שונה על ידי הקיסר אוגוסטוס שבחר לקרוא לחודש זה על שמו, מכיוון שהתרחשו בו אירועים חשובים הקשורים לעלייתו לשלטון, כגון: מינויו לקונסול, כיבוש מצרים, מותה של קלאופטרה וסיום מלחמות האזרחים.

באזור חצי הכדור הצפוני, אוגוסט הוא חודש קיצי ואילו באזור חצי הכדור הדרומי, אוגוסט הוא חודש חורפי.

בחודש אוגוסט יש 31 ימים.

אוקטובר

אוקטובר (מלטינית October, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש העשירי בלוח השנה הגרגוריאני.

שמו של חודש זה נובע מהמילה הלטינית octo, אוקטו, שפירושה "שמונה". זאת מכיוון שהחודש הזה היה החודש השמיני בלוח השנה הרומי המקורי, אשר נפתח בחודש מרץ ושהיו בו רק עשרה חודשים (החודשים ינואר ופברואר נוספו רק מאוחר יותר).באזור חצי הכדור הצפוני, אוקטובר הוא חודש סתווי ואילו באזור חצי הכדור הדרומי, אוקטובר הוא חודש אביבי.

בחודש אוקטובר יש 31 ימים.

אפריל

אפריל (מלטינית Aprilis, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש הרביעי בלוח השנה הגרגוריאני.

שמו של חודש זה נובע, לפי המסורת האטימולוגית, מהמילה הלטינית aperire, אפֶּרירֶה, שפירושה "לפתוח". אחת ההשערות הרווחות היא שחודש זה היה חודש פתיחת ניצני האביב ברומא. השערה אחרת למקור השם מתייחסת לשמה של אלת האהבה היוונית אפרודיטה, שחודש אפריל הוא החודש המקודש לה.

מדי שנה, חודש אפריל מתחיל בדיוק באותו יום בשבוע, שבו מתחיל חודש יולי.

אפריל הוא אביבי בחצי הכדור הצפוני, ואילו בדרומי הוא סתווי.

בחודש אפריל יש 30 ימים.

דצמבר

דצמבר (מלטינית: December, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש השנים עשר והאחרון בלוח השנה הגרגוריאני.

שמו של חודש זה נובע מהמילה הלטינית decem, דֶצֶ'ם, שפירושה "עשר", מאחר שהחודש הזה היה החודש העשירי בלוח השנה הרומי המקורי, שנפתח בחודש מרץ ושהיו בו עשרה חודשים, משום שהחודשים ינואר ופברואר נוספו רק מאוחר יותר.

בכל שנה, חודש דצמבר מתחיל באותו יום בשבוע, שבו מתחיל חודש ספטמבר.

באזור חצי הכדור הצפוני, דצמבר הוא ברובו חודש סתווי ובחלקו חורפי ואילו באזור חצי הכדור הדרומי, דצמבר הוא ברובו חודש אביבי ובחלקו קיצי.

בחודש דצמבר יש 31 ימים.

הלוח הגרגוריאני

הלוח הגרגוריאני או לוח השנה הגרגוריאני (קרוי בפי דוברי עברית גם לוח השנה האזרחי, לוח השנה הכללי או הלוח הלועזי, על מנת להבדילו מהלוח העברי) הוא לוח השנה שהונהג בצו של האפיפיור גרגוריוס ה-13 בשנת 1582, בהתבסס על הלוח היוליאני שהונהג על ידי יוליוס קיסר, קנסור הרפובליקה הרומית.

הלוח הגרגוריאני משמש ברובן המכריע של מדינות העולם לקביעת מועדים "אזרחיים" (כלומר, כל מועד שאינו דתי-פולחני). בכנסייה הקתולית ובכנסיות הפרוטסטנטיות הוא משמש גם לקביעת מועדים דתיים. במדינת ישראל הוא מוכר כלוח שנה רשמי בצד הלוח העברי.

על ספירת השנים בלוח הגרגוריאני ראו בערך ספירת הנוצרים.

הלוח היוליאני

לוח השנה היוליאני הוא לוח השנה הקרוי על שמו של יוליוס קיסר, שהנהיג אותו ברחבי הרפובליקה הרומית בשנת 45 לפני ספירת הנוצרים, במקומו של לוח השנה הרומי הירחי. כיום משתמשים ברוב ארצות העולם בלוח הגרגוריאני, שהוא גרסה מתוקנת של הלוח היוליאני. הלוח היוליאני לא עוסק במניין השנים, אלא בקביעת החודשים ובקביעה מתי מתחילה שנה חדשה. מניין השנים הוא עניין שהיה נתון לשיטות ספירה שונות לפי השליטים וכדומה. מניין שנים אחיד נקבע והושרש על ידי דיוניסיוס העניו רק כשש מאות שנה לאחר קביעת הלוח היוליאני. הלוח שימש באימפריה הרוסית עד 1918 וגם כיום הוא משמש חלק מהכנסיות הנוצריות האורתודוקסיות לשם קביעת מועדי החגים (הכנסייה הפרבוסלאבית, הכנסייה הקופטית, הכנסייה הארמנית ועוד).

הלוח העברי

הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח לוניסולארי). כל שנה מכילה 12 או 13 חודשים המתחילים כל אחד במולד הירח. המספר המשתנה של חודשי השנה שומר על הקבלה בין שנה עברית ממוצעת למחזור השמש. היממה בלוח העברי מתחילה עם שקיעת החמה או צאת הכוכבים.

אורך שנה פשוטה בלוח העברי הוא 353–355 ימים ואורך שנה מעוברת הוא 383–385 ימים.

בעבר נקבעו חודשי הלוח העברי על ידי בית דין לפי עֵדוּת-רְאייה, ואילו כעת הוא לוח מחושב. המקורות מייחסים שינוי זה לתקנה של רבי הלל נשיאה בשנת ד'קי"ט (359 לספירת הנוצרים).

במדינת ישראל מוכר הלוח העברי כלוח שנה רשמי לצד הלוח הגרגוריאני.

יוני

יוני (מלטינית Iunius, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש השישי בלוח השנה הגרגוריאני. הוא מקביל לחודש סיוון בלוח השנה עברי, כאשר הוא כולל לעיתים גם חלקים מאייר ותמוז.

חודש זה קרוי בשם "יוני" על שמה של האלה הרומית, יונו, מלכת האלים ואשתו של יופיטר.

בכל שנה, חודש יוני, מתחיל בדיוק באותו היום בשבוע שבו יתחיל חודש פברואר בשנה שאחרי.

באזור חצי הכדור הצפוני, יוני הוא ברובו חודש אביבי ובחלקו קיצי, ואילו באזור חצי הכדור הדרומי, יוני הוא ברובו חודש סתווי ובחלקו חורפי.

בחודש יוני יש 30 ימים.

מאי

מאי (מלטינית Maius; ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש החמישי בלוח השנה הגרגוריאני.

חודש זה נקרא על שמה של האלה הרומית מאיה.

בכל שנה, חודש מאי מתחיל בדיוק באותו היום בשבוע שבו יתחיל חודש ינואר בשנה שאחרי.

באזור חצי הכדור הצפוני, מאי הוא חודש אביבי ואילו באזור חצי הכדור הדרומי, מאי הוא חודש סתווי.

בחודש מאי יש 31 ימים.

מרץ

מרץ או מארס (מלטינית, Martius, דרך גרמנית ויידיש) הוא החודש השלישי בלוח הגרגוריאני. לפני קביעת הלוח היוליאני, היה חודש זה הראשון בשנה.

נובמבר

נובמבר (מלטינית November, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש האחד עשר בלוח השנה הגרגוריאני.

שם החודש נובע מהמילה הלטינית novem, נובֶם, שפירושה "תשע", מאחר שהחודש הזה היה החודש התשיעי בלוח השנה הרומי המקורי, שנפתח בחודש מרץ ושהיו בו רק עשרה חודשים (החודשים ינואר ופברואר נוספו רק מאוחר יותר).

בכל שנה, חודש נובמבר מתחיל בדיוק באותו יום בשבוע שבו מתחיל חודש מרץ, ובכל שנה, למעט בשנים מעוברות, חודש נובמבר מתחיל גם בדיוק באותו יום בשבוע שבו מתחיל חודש פברואר.

באזור חצי הכדור הצפוני נובמבר הוא חודש סתווי, ובאזור חצי הכדור הדרומי נובמבר הוא חודש אביבי.

בחודש נובמבר (כמו בחודשים אפריל, יוני וספטמבר) יש 30 ימים.

המזלות של חודש נובמבר הם עקרב וקשת.

ספטמבר

ספטמבר (מלטינית September) הוא החודש התשיעי בלוח השנה הגרגוריאני.

שמו של חודש זה נובע מהמילה הלטינית septem, סֵפְטֶם, שפירושה "שבע", מאחר שחודש זה היה החודש השביעי בלוח השנה הרומי המקורי. לוח זה נפתח בחודש מרץ והיו בו עשרה חודשים, כאשר חודשי החורף, ינואר ופברואר, אינם נספרים מכיוון שלא התבצעה בהם כל פעילות חקלאית.

בכל שנה, חודש ספטמבר מתחיל באותו יום בשבוע, שבו מתחיל חודש דצמבר.

באזור חצי הכדור הצפוני, ספטמבר הוא ברובו חודש קיצי ובחלקו סתווי ואילו באזור חצי הכדור הדרומי, ספטמבר הוא ברובו חודש חורפי ובחלקו אביבי.

בחודש ספטמבר יש 30 ימים.

פברואר

פברואר (מלטינית Februarius, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש השני בלוח השנה הגרגוריאני. חודש זה קרוי על שם "פברואה" (Februa), פסטיבל רומי, שנחגג באידו של החודש. השם לקוח מהמושג הלטיני "פברום" (Februum), שמשמעותו "טיהור".

כיום החודשים ינואר ופברואר הם החודשים הראשונים בשנה, אך שניהם היו האחרונים שהתווספו ללוח השנה. הם הוספו על ידי נומה פומפיליוס במאה השביעית לפני הספירה. לפני כן הרומאים נהגו להחשיב את תקופת החורף לתקופה שאין בה חודשים, ולכן, לפני הוספתם של החודשים ינואר ופברואר ללוח השנה הרומי, היו בו עשרה חודשים בלבד ומרץ היה החודש הראשון בשנה.

בכל שנה, חודש פברואר מתחיל בדיוק באותו היום בשבוע שבו התחיל חודש יוני בשנה שלפני.

כמו כן, בכל שנה, למעט בשנים מעוברות, חודש פברואר מתחיל גם בדיוק באותו יום בשבוע שבו מתחיל חודש מרץ, וגם בדיוק באותו יום בשבוע שבו מתחיל חודש נובמבר.

באזור חצי הכדור הצפוני, פברואר הוא חודש חורפי ואילו בחצי הכדור הדרומי, פברואר הוא חודש קיצי. בישראל, פברואר (יחד עם מרץ) הוא החודש בו חל שיא הפריחה, בעיקר של הכלניות, אך גם של פרחים רבים אחרים, כגון צבעונים, נוריות, תורמוסים ואירוסים, המתחילים לפרוח בשלהי פברואר, אחרי תום הגשמים הכבדים ולפני החמסין של סוף חודש מרץ.

ככלל, יש בחודש פברואר 28 ימים, עם מספר יוצאים מן הכלל: שנה שמספרה מתחלק בארבע ללא שארית תהיה שנה מעוברת ולכן יהיו בפברואר 29 ימים, אך בשנה שמספרה מתחלק במאה פברואר הוא בכל זאת בן 28 ימים בלבד אלא אם כן המספר מתחלק גם בארבע מאות, למשל, בשנת 2000 היו לפיכך 29 ימים בחודש פברואר אך בשנת 1900 היו 28 ימים בחודש פברואר (משום שהשנה מתחלקת בארבע ובמאה אך לא בארבע מאות).

חודש זה הוא החודש היחיד שקיים בלוח הגרגוריאני שבו מספר הימים משתנה, והוא גם החודש הקצר ביותר בלוח הזה.

בשנת 1232, המשכיל האנגלי יוהנס דה סקרובוסקו (Sacrobosco) כתב בספרו שנקרא De Anni Ratione, שאורכו המקורי של חודש פברואר היה 29 יום. לפי סברתו של סקרובוסקו, כשאוגוסטוס קיסר קרא את חודש אוגוסט על שמו, הוא העביר יום אחד מחודש פברואר לחודש אוגוסט, על מנת שחודש אוגוסט לא יהיה קצר מחודש יולי שנקרא על שם יוליוס קיסר, שהיה אביו המאמץ. לטענה זו אין אף ביסוס בממצאים היסטוריים.

רשות הציבור

רשות הציבור או נחלת הכלל (באנגלית, "Public Domain" או בראשי התיבות המקובלים, PD) כוללת יצירות שאינן מוגנות בזכויות יוצרים (יצירות) והמצאות שאינן מוגנות בפטנטים.

תקופת ההגנה המשפטית על יצירות מוגבלת בזמן (בדרך כלל למשך חיי היוצר ועוד שבעים שנה לאחר מכן), וכך גם תקופת ההגנה על פטנטים (בדרך כלל למשך עשרים שנה מיום הגשת הבקשה לפטנט). בתום התקופה הזו, היצירות וההמצאות אינן עוד בבעלות כלשהי, וכל אחד רשאי להשתמש בהן ללא בקשת רשות ממי שהיו הבעלים, וללא תשלום כלשהו. יצירותיו של חיים נחמן ביאליק למשל, נמצאות בעשור השני של המאה ה-21 בנחלת הכלל, משום שחלפו למעלה משבעים שנה מאז מותו, בשנת 1934. לאיזכור המעבר של יצירות לרשות הציבור חוגגים ברחבי העולם ב-1 בינואר את יום נחלת הכלל.

בתחום הפטנטים, כאשר ההגנה המשפטית פוקעת, כל גורם רשאי ליצור את ההמצאה, בכפוף למגבלות בדינים אחרים. כך, כאשר פטנט על תרופה פוקע, יכולות חברות תרופות אחרות לייצרו, וזו נקראת תרופה גנרית. אך עדיין דרוש אישור של משרד הבריאות לשיווק התרופה.

גארט הרדין במאמרו האקדמי הטרגדיה של המאגר המשותף (או "הטרגדיה של נחלת הכלל" על פי תרגום אחר) הראה כיצד שיתוף במשאבים מוגבלים ללא שיתוף בהוצאות, מביא לשימוש יתר של המאגר המשותף, עד שהמאגר מתכלה לחלוטין. דוגמה קלאסית היא של מרעה שנמצא בבעלות משותפת, שהפרות שרועות בו הן בבעלות פרטית. כדי לפתור את הכשל הזה, שאותו כינה "הטרגדיה של המאגר המשותף", הפתרון שהציע הוא קניין פרטי, שבו המאגר המשותף יפוצל, וכל אחד יהיה בעלים של חלק, ובאותו חלק יישא בעלויות וייהנה מהרווחים. יש טוענים כי מסקנות אלו תקפות גם לקניין רוחני למרות היותו בלתי מוגבל.

בתרבות הדיגיטלית, נחלת הכלל נתפסת כאינטרס ציבורי חשוב.

כל יצירות הממשל הפדרלי בארצות הברית הן נחלת כלל ואין שום מניעה להשתמש בהן מבחינה זו. סעיף 105 של פרק 17 לקוד האמריקאי קובע כי "שמירת זכויות יוצרים תחת הוראות פרק זה אינה קיימת על כל יצירה של ממשלת ארצות הברית, אולם ממשלת ארצות הברית אינה מנועה מלקבל ולשמור על זכויות יוצרים המועברות אליה על ידי רישום, עזבון, או בדרך אחרת.". מטרת חקיקה זו היא להעביר לרשות הציבור את כל היצירות של ממשלת ארצות הברית, אשר מוגדרות בסעיף 101 של פרק 17 לקוד האמריקאי, כיצירות אשר נוצרו בידי פקיד או עובד של ממשלת ארצות הברית כחלק מתפקידיו הרשמיים של אותו אדם.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.